Bild und Verknüpfung zum Wegweiser

Auswertung der Konkordanz

Das Wort „Gott“ in der Bibel

Das zentrale Thema der Bibel

 


Zusammenfassung

Wie oft und wo treten Bibelverse auf, in denen das Wort „Gott“ vorkommt. Dieses Wort ist das zentrale Thema der Bibel, es taucht in 12% der Bibelverse auf, 11% der Verse des Alten Testaments und 14% der Verse des Neuen Testaments. Johannes hat es mit 38% zu seinem tragenden Thema im 1. Johannesbrief gemacht. Im ersten Thessalonicherbrief, im ersten Petrusbrief, bei dem Propheten Jona, im Römerbrief und im fünften Buch Mose taucht es ebenfalls in über 30% der Verse auf. Nur bei Esther und im Hohenlied fehlt das Wort „Gott” ganz. Dabei ist das Wort HERR noch gar nicht berücksichtigt. 3762 Verse enthalten das Wort Gott, daher ist eine Analyse der Bibelstellen sehr komplex und mündet eigentlich in eine Analyse des biblischen Textes insgesamt. Trotzdem sind unten die Vorkommen aufgelistet.

Schlagwörter: Christus - Gesalbter - Gott - Herr - Jesus - Jesus Christus - Messias - wahrer Gott - wahrer Mensch

Bereich Ausarbeitungen

Thema Vorangehender Beitrag Folgender Beitrag

Auswertungen der Konkordanz
Suchläufe zu verschiedenen Begriffen der Bibel
Wo wird ein Wort genutzt, wie häufig tritt es auf

Suchlauf: jakobus
Alle Bibelstellen zum Suchlauf jakobuswerden angegeben.

Jesus Christus, Gott und Herr
Über 31% der Bibelverse enthalten mindestens eins dieser Wörter

Bezeichnungen Gottes und Jesu in der Bibel Die Namen Jesu
Suchläufe zu den Bezeichnungen Gottes und Jesu in der Bibel Untersuchungen zu den Anreden Jesu
Jesus Christus, Gottes Sohn, Herr, Gott, Messias, Lamm, Gesalbter Welche Worte werden benutzt, wenn die Apostel über Jesus reden
 

Der Christus ohne den Namen Jesus
Der wahre Gott Christus




Das Wortfeld zu Gott ist sehr groß, die Bibel liefert uns 64 Wörter:

Abgötter, Abgötterei, Abgöttern, Berggötter, Gott, Gottes, Gottesaltar, Gottesberg, Gottesdienst, Gottesdienstes, Gotteserkenntnis, Gottesfurcht, Gottesfürchtigen, Gotteshaus, Gottesherd, Gotteskasten, Gotteskinder, Gotteskraft, Gotteslöwen, Gottesmensch, Gottesspruch, Gottessöhne, Gottesverheißungen, Gottesversammlung, Gottesverächter, Gotteswort, Gottheit, Gottlose, Gottlosen, Gottloser, Gottlosgikeit, Gottlosigkeit, Gottlosigkeiten, Gottseligen, Gottseligkeit, Gottvergessenen, Götter, Götterberg, Göttern, Göttersöhnen, Götterthron, Göttin, Hausgötter, Landesgottes, Lieblingsgott, Nichtgöttern, gottesdienstliche, gottesfürchtig, gottesfürchtige, gottesfürchtigen, gottesfürchtiger, gottlos, gottlose, gottlosen, gottloser, gottloses, gottselig, göttlich, göttliche, göttlichem, göttlichen, göttlicher, göttliches, ungöttlichen

Daraus resultieren 4280 Verse. Uns interessiert aber der lebendige Gott Israels. Deshalb wurde die Suche auf die Wörter „Gott” und „Gottes” eingeschränkt. Dies führt immer noch zu 3762 Versen. Dies sind 88% von 4280, ein klares Zeichen, dass es Israel um den lebendigen Gott geht, alles andere sind Randerscheinungen für die Bibel. Die 3762 Verse, die eins der beiden Wörter „Gott” oder „Gottes” enthalten, sind in Folgenden dargestellt. Sie stellen über 12% der Bibelverse dar, 11% der Verse des Alten Testamentes und 14% der Verse des Neuen Testamentes. Auch dies ist ein klares Zeichen, dass die Bibel Gottes Wort ist und im Handeln Gottes ihr Thema findet.


Vorkommensstatistik:

BuchnameVorkommen (abs.)Anteil an allen VorkommenVorkommen
(% der Bibelverse)
Vorkommen
(% der Buchverse)
Vorkommen
bezogen auf den Durchschnitt
der Bibel
Gesamtzahl der Verse
Bibel3762         100,0000%                    12,0957%         12,0957%         100,0%                    31102                    
Altes Testament2616         69,5375%                    8,4110%         11,3027%         93,4%                    23145                    
AT Geschichtsbücher1470         39,0750%                    4,7264%         11,4219%         94,4%                    12870                    
AT Lehrbücher521         13,8490%                    1,6751%         10,8882%         90,0%                    4785                    
AT Prophetische Bücher625         16,6135%                    2,0095%         11,3843%         94,1%                    5490                    
Neues Testament1146         30,4625%                    3,6847%         14,4024%         119,1%                    7957                    
NT Geschichtsbücher421         11,1909%                    1,3536%         8,7965%         72,7%                    4786                    
NT Lehrbücher636         16,9059%                    2,0449%         22,9852%         190,0%                    2767                    
NT Prophetisches Buch89         2,3658%                    0,2862%         22,0297%         182,1%                    404                    
1.Mose199         5,2897%                    0,6398%         12,9811%         107,3%                    1533                    
2.Mose96         2,5518%                    0,3087%         7,9143%         65,4%                    1213                    
3.Mose49         1,3025%                    0,1575%         5,7043%         47,2%                    859                    
4.Mose28         0,7443%                    0,0900%         2,1739%         18,0%                    1288                    
5.Mose296         7,8682%                    0,9517%         30,8655%         255,2%                    959                    
Josua62         1,6481%                    0,1993%         9,4225%         77,9%                    658                    
Richter49         1,3025%                    0,1575%         7,9288%         65,6%                    618                    
Ruth2         0,0532%                    0,0064%         2,3529%         19,5%                    85                    
1.Samuel88         2,3392%                    0,2829%         10,8642%         89,8%                    810                    
2.Samuel51         1,3557%                    0,1640%         7,3381%         60,7%                    695                    
1.Könige81         2,1531%                    0,2604%         9,9265%         82,1%                    816                    
2.Könige68         1,8075%                    0,2186%         9,4576%         78,2%                    719                    
1.Chronika99         2,6316%                    0,3183%         10,5096%         86,9%                    942                    
2.Chronika157         4,1733%                    0,5048%         19,0998%         157,9%                    822                    
Esra80         2,1265%                    0,2572%         28,5714%         236,2%                    280                    
Nehemia65         1,7278%                    0,2090%         16,0099%         132,4%                    406                    
Hiob112         2,9771%                    0,3601%         10,4673%         86,5%                    1070                    
Psalmen367         9,7554%                    1,1800%         14,9126%         123,3%                    2461                    
Sprüche7         0,1861%                    0,0225%         0,7650%         6,3%                    915                    
Prediger35         0,9304%                    0,1125%         15,7658%         130,3%                    222                    
Jesaja113         3,0037%                    0,3633%         8,7461%         72,3%                    1292                    
Jeremia107         2,8442%                    0,3440%         7,8446%         64,9%                    1364                    
Klagelieder1         0,0266%                    0,0032%         0,6494%         5,4%                    154                    
Hesekiel232         6,1669%                    0,7459%         18,2247%         150,7%                    1273                    
Daniel52         1,3822%                    0,1672%         14,5658%         120,4%                    357                    
Hosea22         0,5848%                    0,0707%         11,1675%         92,3%                    197                    
Joel10         0,2658%                    0,0322%         13,6986%         113,3%                    73                    
Amos28         0,7443%                    0,0900%         19,1781%         158,6%                    146                    
Obadja1         0,0266%                    0,0032%         4,7619%         39,4%                    21                    
Jona15         0,3987%                    0,0482%         31,2500%         258,4%                    48                    
Micha10         0,2658%                    0,0322%         9,5238%         78,7%                    105                    
Nahum2         0,0532%                    0,0064%         4,2553%         35,2%                    47                    
Habakuk4         0,1063%                    0,0129%         7,1429%         59,1%                    56                    
Zephanja5         0,1329%                    0,0161%         9,4340%         78,0%                    53                    
Haggai2         0,0532%                    0,0064%         5,2632%         43,5%                    38                    
Sacharja12         0,3190%                    0,0386%         5,6872%         47,0%                    211                    
Maleachi9         0,2392%                    0,0289%         16,3636%         135,3%                    55                    
Matthäus44         1,1696%                    0,1415%         4,1083%         34,0%                    1071                    
Markus43         1,1430%                    0,1383%         6,3422%         52,4%                    678                    
Lukas115         3,0569%                    0,3698%         9,9913%         82,6%                    1151                    
Johannes69         1,8341%                    0,2219%         7,8498%         64,9%                    879                    
Apostelgeschichte150         3,9872%                    0,4823%         14,8957%         123,1%                    1007                    
Römer134         3,5619%                    0,4308%         30,9469%         255,9%                    433                    
1.Korinther80         2,1265%                    0,2572%         18,3066%         151,3%                    437                    
2.Korinther62         1,6481%                    0,1993%         24,1245%         199,4%                    257                    
Galater29         0,7709%                    0,0932%         19,4631%         160,9%                    149                    
Epheser32         0,8506%                    0,1029%         20,6452%         170,7%                    155                    
Philipper22         0,5848%                    0,0707%         21,1538%         174,9%                    104                    
Kolosser21         0,5582%                    0,0675%         22,1053%         182,8%                    95                    
1.Thessalonicher31         0,8240%                    0,0997%         34,8315%         288,0%                    89                    
2.Thessalonicher14         0,3721%                    0,0450%         29,7872%         246,3%                    47                    
1.Timotheus19         0,5051%                    0,0611%         16,8142%         139,0%                    113                    
2.Timotheus14         0,3721%                    0,0450%         16,8675%         139,5%                    83                    
Titus12         0,3190%                    0,0386%         26,0870%         215,7%                    46                    
Philemon2         0,0532%                    0,0064%         8,0000%         66,1%                    25                    
Hebräer62         1,6481%                    0,1993%         20,4620%         169,2%                    303                    
Jakobus14         0,3721%                    0,0450%         12,9630%         107,2%                    108                    
1.Petrus33         0,8772%                    0,1061%         31,4286%         259,8%                    105                    
2.Petrus7         0,1861%                    0,0225%         11,4754%         94,9%                    61                    
1.Johannes40         1,0633%                    0,1286%         38,0952%         314,9%                    105                    
2.Johannes2         0,0532%                    0,0064%         15,3846%         127,2%                    13                    
3.Johannes2         0,0532%                    0,0064%         14,2857%         118,1%                    14                    
Judas4         0,1063%                    0,0129%         16,0000%         132,3%                    25                    
Offenbarung89         2,3658%                    0,2862%         22,0297%         182,1%                    404                    
Statistische Streuung 7,2722%         oder   60,1219%   bezogen auf den Durchschnitt von    12,0957%    der Bibel


Bücher, die bei der Suche keine Ergebnisse zeigen: ... 2

EstherHohelied


1.Mose

1.Mose 1,1 *

Im Anfang schuf Gott den Himmel und die Erde. (Schlachter)
ἐν ἀρχῇ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν (Septuaginta)
en archeh epoiehsen o theos ton oyranon kai tehn gehn (Septuaginta)

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
breAxxijt baaraaA AaeloHijm Aet Haxxaamajim wAet HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃ (HeLeningradoV)
brAxjt brA AlHjm At Hxmjm wAt HArc׃ (HeLeningradoV)

In principio creavit Deus caelum et terram. (NovaVulgata)

1.Mose 1,2 *

Und die Erde war wüst und leer, und es lag Finsternis auf der Tiefe, und der Geist Gottes schwebte über den Wassern. (Schlachter)
ἡ δὲ γῆ ἦν ἀόρατος καὶ ἀκατασκεύαστος καὶ σκότος ἐπάνω τῆς ἀβύσσου καὶ πνεῦμα θεοῦ ἐπεφέρετο ἐπάνω τοῦ ὕδατος (Septuaginta)
eh de geh ehn aoratos kai akataskeyastos kai skotos epanoh tehs abyssoy kai pneyma theoy epephereto epanoh toy ydatos (Septuaginta)

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהֹום וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃ (HeLeningradV)
wHaaAaaraec HaajtaaH toHw waaboHw whoxxaek Oal-pnej tHowm wrwha AaeloHijm mrahaepaet Oal-pnej Hamaajim׃ (HeLeningradV)

והארץ היתה תהו ובהו וחשך על־פני תהום ורוח אלהים מרחפת על־פני המים׃ (HeLeningradoV)
wHArc HjtH tHw wbHw whxk Ol-pnj tHwm wrwh AlHjm mrhpt Ol-pnj Hmjm׃ (HeLeningradoV)

Terra autem erat inanis et vacua, et tenebrae super faciem abyssi, et spiritus Dei ferebatur super aquas. (NovaVulgata)

1.Mose 1,3 *

Und Gott sprach: Es werde Licht! Und es ward Licht. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός γενηθήτω φῶς καὶ ἐγένετο φῶς (Septuaginta)
kai eipen o theos genehthehtoh phohs kai egeneto phohs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אֹור וַיְהִי־אֹור׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm jHij Aowr wajHij-Aowr׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים יהי אור ויהי־אור׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm jHj Awr wjHj-Awr׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Deus: “Fiat lux”. Et facta est lux. (NovaVulgata)

1.Mose 1,4 *

Und Gott sah, daß das Licht gut war; da schied Gott das Licht von der Finsternis; (Schlachter)
καὶ εἶδεν ὁ θεὸς τὸ φῶς ὅτι καλόν καὶ διεχώρισεν ὁ θεὸς ἀνὰ μέσον τοῦ φωτὸς καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σκότους (Septuaginta)
kai eiden o theos to phohs oti kalon kai diechohrisen o theos ana meson toy phohtos kai ana meson toy skotoys (Septuaginta)

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאֹור כִּי־טֹוב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאֹור וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׃ (HeLeningradV)
wajarA AaeloHijm Aaet-HaaAowr kij-Towb wajabdel AaeloHijm bejn HaaAowr wbejn Hahoxxaek׃ (HeLeningradV)

וירא אלהים את־האור כי־טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ (HeLeningradoV)
wjrA AlHjm At-HAwr kj-Twb wjbdl AlHjm bjn HAwr wbjn Hhxk׃ (HeLeningradoV)

Et vidit Deus lucem quod esset bona et divisit Deus lucem ac tenebras. (NovaVulgata)

1.Mose 1,5 *

und Gott nannte das Licht Tag, und die Finsternis Nacht. Und es ward Abend, und es ward Morgen: der erste Tag. (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν ὁ θεὸς τὸ φῶς ἡμέραν καὶ τὸ σκότος ἐκάλεσεν νύκτα καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα μία (Septuaginta)
kai ekalesen o theos to phohs ehmeran kai to skotos ekalesen nykta kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera mia (Septuaginta)

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים ׀ לָאֹור יֹום וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום אֶחָד׃ פ (HeLeningradV)
wajiqraaA AaeloHijm laaAowr jowm wlahoxxaek qaaraaA laajlaaH wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm Aaehaad׃ p (HeLeningradV)

ויקרא אלהים ׀ לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי־ערב ויהי־בקר יום אחד׃ פ (HeLeningradoV)
wjqrA AlHjm lAwr jwm wlhxk qrA ljlH wjHj-Orb wjHj-bqr jwm Ahd׃ p (HeLeningradoV)

Appellavitque Deus lucem Diem et tenebras Noctem. Factumque est vespere et mane, dies unus. (NovaVulgata)

1.Mose 1,6 *

Und Gott sprach: Es soll eine Feste entstehen inmitten der Wasser, die bilde eine Scheidewand zwischen den Gewässern! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός γενηθήτω στερέωμα ἐν μέσῳ τοῦ ὕδατος καὶ ἔστω διαχωρίζον ἀνὰ μέσον ὕδατος καὶ ὕδατος καὶ ἐγένετο οὕτως (Septuaginta)
kai eipen o theos genehthehtoh stereohma en mesoh toy ydatos kai estoh diachohrizon ana meson ydatos kai ydatos kai egeneto oytohs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתֹוךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm jHij raaqijOa btowk Hamaajim wijHij mabdijl bejn majim laamaajim׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm jHj rqjO btwk Hmjm wjHj mbdjl bjn mjm lmjm׃ (HeLeningradoV)

Dixit quoque Deus: “Fiat firmamentum in medio aquarum et dividat aquas ab aquis”. (NovaVulgata)

1.Mose 1,7 *

Und Gott machte die Feste und schied das Wasser unter der Feste von dem Wasser über der Feste, daß es so ward. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸ στερέωμα καὶ διεχώρισεν ὁ θεὸς ἀνὰ μέσον τοῦ ὕδατος ὃ ἦν ὑποκάτω τοῦ στερεώματος καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ ὕδατος τοῦ ἐπάνω τοῦ στερεώματος (Septuaginta)
kai epoiehsen o theos to stereohma kai diechohrisen o theos ana meson toy ydatos o ehn ypokatoh toy stereohmatos kai ana meson toy ydatos toy epanoh toy stereohmatos (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי־כֵן׃ (HeLeningradV)
wajaOax AaeloHijm Aaet-HaaraaqijOa wajabdel bejn Hamajim Aaxxaer mitahat laaraaqijOa wbejn Hamajim Aaxxaer meOal laaraaqijOa wajHij-ken׃ (HeLeningradV)

ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן׃ (HeLeningradoV)
wjOx AlHjm At-HrqjO wjbdl bjn Hmjm Axr mtht lrqjO wbjn Hmjm Axr mOl lrqjO wjHj-kn׃ (HeLeningradoV)

Et fecit Deus firmamentum divisitque aquas, quae erant sub firmamento, ab his, quae erant super firmamentum. Et factum est ita. (NovaVulgata)

1.Mose 1,8 *

Und Gott nannte die Feste Himmel. Und es ward Abend, und es ward Morgen: der zweite Tag. (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν ὁ θεὸς τὸ στερέωμα οὐρανόν καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα δευτέρα (Septuaginta)
kai ekalesen o theos to stereohma oyranon kai eiden o theos oti kalon kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera deytera (Septuaginta)

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום שֵׁנִי׃ פ (HeLeningradV)
wajiqraaA AaeloHijm laaraaqijOa xxaamaajim wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm xxenij׃ p (HeLeningradV)

ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי־ערב ויהי־בקר יום שני׃ פ (HeLeningradoV)
wjqrA AlHjm lrqjO xmjm wjHj-Orb wjHj-bqr jwm xnj׃ p (HeLeningradoV)

Vocavitque Deus firmamentum Caelum. Et factum est vespere et mane, dies secundus. (NovaVulgata)

1.Mose 1,9 *

Und Gott sprach: Es sammle sich das Wasser unter dem Himmel an einen Ort, daß man das Trockene sehe! Und es geschah also. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός συναχθήτω τὸ ὕδωρ τὸ ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ εἰς συναγωγὴν μίαν καὶ ὀφθήτω ἡ ξηρά καὶ ἐγένετο οὕτως καὶ συνήχθη τὸ ὕδωρ τὸ ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ εἰς τὰς συναγωγὰς αὐτῶν καὶ ὤφθη ἡ ξηρά (Septuaginta)
kai eipen o theos synachthehtoh to ydohr to ypokatoh toy oyranoy eis synagohgehn mian kai ophthehtoh eh xehra kai egeneto oytohs kai synehchtheh to ydohr to ypokatoh toy oyranoy eis tas synagohgas aytohn kai ohphtheh eh xehra (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל־מָקֹום אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי־כֵן׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm jiqaaww Hamajim mitahat Haxxaamajim Aael-maaqowm Aaehaad wteraaAaeH HajabaaxxaaH wajHij-ken׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל־מקום אחד ותראה היבשה ויהי־כן׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm jqww Hmjm mtht Hxmjm Al-mqwm Ahd wtrAH HjbxH wjHj-kn׃ (HeLeningradoV)

Dixit vero Deus: “Congregentur aquae, quae sub caelo sunt, in locum unum, et appareat arida”. Factumque est ita. (NovaVulgata)

1.Mose 1,10 *

Und Gott nannte das Trockene Land; aber die Sammlung der Wasser nannte er Meer. Und Gott sah, daß es gut war. (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν ὁ θεὸς τὴν ξηρὰν γῆν καὶ τὰ συστήματα τῶν ὑδάτων ἐκάλεσεν θαλάσσας καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν (Septuaginta)
kai ekalesen o theos tehn xehran gehn kai ta systehmata tohn ydatohn ekalesen thalassas kai eiden o theos oti kalon (Septuaginta)

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים ׀ לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA AaeloHijm lajabaaxxaaH Aaeraec wlmiqweH Hamajim qaaraaA jamijm wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ (HeLeningradV)

ויקרא אלהים ׀ ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי־טוב׃ (HeLeningradoV)
wjqrA AlHjm ljbxH Arc wlmqwH Hmjm qrA jmjm wjrA AlHjm kj-Twb׃ (HeLeningradoV)

Et vocavit Deus aridam Terram congregationesque aquarum appellavit Maria. Et vidit Deus quod esset bonum. (NovaVulgata)

1.Mose 1,11 *

Und Gott sprach: Es lasse die Erde grünes Gras sprossen und Gewächs, das Samen trägt, fruchtbare Bäume, deren jeder seine besondere Art Früchte bringt, in welcher ihr Same sei auf Erden! Und es geschah also. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός βλαστησάτω ἡ γῆ βοτάνην χόρτου σπεῖρον σπέρμα κατὰ γένος καὶ καθ' ὁμοιότητα καὶ ξύλον κάρπιμον ποιοῦν καρπόν οὗ τὸ σπέρμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ κατὰ γένος ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐγένετο οὕτως (Septuaginta)
kai eipen o theos blastehsatoh eh geh botanehn chortoy speiron sperma kata genos kai kath' omoiotehta kai xylon karpimon poioyn karpon oy to sperma aytoy en aytoh kata genos epi tehs gehs kai egeneto oytohs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינֹו אֲשֶׁר זַרְעֹו־בֹו עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי־כֵן׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm tadxxeA HaaAaaraec daexxaeA Oexaeb mazrijOa zaeraO Oec prij OoxaeH prij lmijnow Aaxxaer zarOow-bow Oal-HaaAaaraec wajHij-ken׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו־בו על־הארץ ויהי־כן׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm tdxA HArc dxA Oxb mzrjO zrO Oc prj OxH prj lmjnw Axr zrOw-bw Ol-HArc wjHj-kn׃ (HeLeningradoV)

Et ait Deus: “Germinet terra herbam virentem et herbam facientem semen et lignum pomiferum faciens fructum iuxta genus suum, cuius semen in semetipso sit super terram”. Et factum est ita. (NovaVulgata)

1.Mose 1,12 *

Und die Erde brachte hervor Gras und Gewächs, das Samen trägt nach seiner Art, und Bäume, welche Früchte bringen, in welchen ihr Same ist nach ihrer Art. Und Gott sah, daß es gut war. (Schlachter)
καὶ ἐξήνεγκεν ἡ γῆ βοτάνην χόρτου σπεῖρον σπέρμα κατὰ γένος καὶ καθ' ὁμοιότητα καὶ ξύλον κάρπιμον ποιοῦν καρπόν οὗ τὸ σπέρμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ κατὰ γένος ἐπὶ τῆς γῆς καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν (Septuaginta)
kai exehnegken eh geh botanehn chortoy speiron sperma kata genos kai kath' omoiotehta kai xylon karpimon poioyn karpon oy to sperma aytoy en aytoh kata genos epi tehs gehs kai eiden o theos oti kalon (Septuaginta)

וַתֹּוצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה־פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעֹו־בֹו לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ (HeLeningradV)
watowceA HaaAaaraec daexxaeA Oexaeb mazrijOa zaeraO lmijneHw wOec OoxaeH-prij Aaxxaer zarOow-bow lmijneHw wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ (HeLeningradV)

ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה־פרי אשר זרעו־בו למינהו וירא אלהים כי־טוב׃ (HeLeningradoV)
wtwcA HArc dxA Oxb mzrjO zrO lmjnHw wOc OxH-prj Axr zrOw-bw lmjnHw wjrA AlHjm kj-Twb׃ (HeLeningradoV)

Et protulit terra herbam virentem et herbam afferentem semen iuxta genus suum lignumque faciens fructum, qui habet in semetipso sementem secundum speciem suam. Et vidit Deus quod esset bonum. (NovaVulgata)

1.Mose 1,14 *

Und Gott sprach: Es seien Lichter an der Himmelsfeste, zur Unterscheidung von Tag und Nacht, die sollen zur Bestimmung der Zeiten und der Tage und Jahre dienen, (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός γενηθήτωσαν φωστῆρες ἐν τῷ στερεώματι τοῦ οὐρανοῦ εἰς φαῦσιν τῆς γῆς τοῦ διαχωρίζειν ἀνὰ μέσον τῆς ἡμέρας καὶ ἀνὰ μέσον τῆς νυκτὸς καὶ ἔστωσαν εἰς σημεῖα καὶ εἰς καιροὺς καὶ εἰς ἡμέρας καὶ εἰς ἐνιαυτοὺς (Septuaginta)
kai eipen o theos genehthehtohsan phohstehres en toh stereohmati toy oyranoy eis phaysin tehs gehs toy diachohrizein ana meson tehs ehmeras kai ana meson tehs nyktos kai estohsan eis sehmeia kai eis kairoys kai eis ehmeras kai eis eniaytoys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיֹּום וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמֹועֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm jHij mAorot birqijOa Haxxaamajim lHabdijl bejn Hajowm wbejn HalaajlaaH wHaajw lAotot wlmowOadijm wljaamijm wxxaanijm׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm jHj mArt brqjO Hxmjm lHbdjl bjn Hjwm wbjn HljlH wHjw lAtt wlmwOdjm wljmjm wxnjm׃ (HeLeningradoV)

Dixit autem Deus: “Fiant luminaria in firmamento caeli, ut dividant diem ac noctem et sint in signa et tempora et dies et annos, (NovaVulgata)

1.Mose 1,16 *

Und Gott machte die zwei großen Lichter, das große Licht zur Beherrschung des Tages und das kleinere Licht zur Beherrschung der Nacht; dazu die Sterne. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τοὺς δύο φωστῆρας τοὺς μεγάλους τὸν φωστῆρα τὸν μέγαν εἰς ἀρχὰς τῆς ἡμέρας καὶ τὸν φωστῆρα τὸν ἐλάσσω εἰς ἀρχὰς τῆς νυκτός καὶ τοὺς ἀστέρας (Septuaginta)
kai epoiehsen o theos toys dyo phohstehras toys megaloys ton phohstehra ton megan eis archas tehs ehmeras kai ton phohstehra ton elassoh eis archas tehs nyktos kai toys asteras (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת־הַמָּאֹור הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיֹּום וְאֶת־הַמָּאֹור הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכֹּוכָבִים׃ (HeLeningradV)
wajaOax AaeloHijm Aaet-xxnej HamAorot Hagdolijm Aaet-HamaaAowr Hagaadol lmaemxxaelaet Hajowm wAaet-HamaaAowr HaqaaTon lmaemxxaelaet HalajlaaH wAet Hakowkaabijm׃ (HeLeningradV)

ויעש אלהים את־שני המארת הגדלים את־המאור הגדל לממשלת היום ואת־המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃ (HeLeningradoV)
wjOx AlHjm At-xnj HmArt Hgdljm At-HmAwr Hgdl lmmxlt Hjwm wAt-HmAwr HqTn lmmxlt HljlH wAt Hkwkbjm׃ (HeLeningradoV)

Fecitque Deus duo magna luminaria: luminare maius, ut praeesset diei, et luminare minus, ut praeesset nocti, et stellas. (NovaVulgata)

1.Mose 1,17 *

Und Gott setzte sie an die Himmelsfeste, damit sie die Erde beleuchteten (Schlachter)
καὶ ἔθετο αὐτοὺς ὁ θεὸς ἐν τῷ στερεώματι τοῦ οὐρανοῦ ὥστε φαίνειν ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai etheto aytoys o theos en toh stereohmati toy oyranoy ohste phainein epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajiten Aotaam AaeloHijm birqijOa Haxxaamaajim lHaaAijr Oal-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wjtn Atm AlHjm brqjO Hxmjm lHAjr Ol-HArc׃ (HeLeningradoV)

Et posuit eas Deus in firmamento caeli, ut lucerent super terram (NovaVulgata)

1.Mose 1,18 *

und den Tag und die Nacht beherrschten und Licht und Finsternis unterschieden. Und Gott sah, daß es gut war. (Schlachter)
καὶ ἄρχειν τῆς ἡμέρας καὶ τῆς νυκτὸς καὶ διαχωρίζειν ἀνὰ μέσον τοῦ φωτὸς καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σκότους καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν (Septuaginta)
kai archein tehs ehmeras kai tehs nyktos kai diachohrizein ana meson toy phohtos kai ana meson toy skotoys kai eiden o theos oti kalon (Septuaginta)

וְלִמְשֹׁל בַּיֹּום וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאֹור וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ (HeLeningradV)
wlimxxol bajowm wbalajlaaH wlaHabdijl bejn HaaAowr wbejn Hahoxxaek wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ (HeLeningradV)

ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי־טוב׃ (HeLeningradoV)
wlmxl bjwm wbljlH wlHbdjl bjn HAwr wbjn Hhxk wjrA AlHjm kj-Twb׃ (HeLeningradoV)

et praeessent diei ac nocti et dividerent lucem ac tenebras. Et vidit Deus quod esset bonum. (NovaVulgata)

1.Mose 1,20 *

Und Gott sprach: Das Wasser soll wimmeln von einer Fülle lebendiger Wesen, und es sollen Vögel fliegen über die Erde, an der Himmelsfeste dahin! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός ἐξαγαγέτω τὰ ὕδατα ἑρπετὰ ψυχῶν ζωσῶν καὶ πετεινὰ πετόμενα ἐπὶ τῆς γῆς κατὰ τὸ στερέωμα τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἐγένετο οὕτως (Septuaginta)
kai eipen o theos exagagetoh ta ydata erpeta psychohn zohsohn kai peteina petomena epi tehs gehs kata to stereohma toy oyranoy kai egeneto oytohs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעֹוף יְעֹופֵף עַל־הָאָרֶץ עַל־פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm jixxrcw Hamajim xxaeraec naepaexx hajaaH wOowp jOowpep Oal-HaaAaaraec Oal-pnej rqijOa Haxxaamaajim׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על־הארץ על־פני רקיע השמים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm jxrcw Hmjm xrc npx hjH wOwp jOwpp Ol-HArc Ol-pnj rqjO Hxmjm׃ (HeLeningradoV)

Dixit etiam Deus: “Pullulent aquae reptile animae viventis, et volatile volet super terram sub firmamento caeli”. (NovaVulgata)

1.Mose 1,21 *

Und Gott schuf die großen Fische und alles, was da lebt und webt, wovon das Wasser wimmelt, nach ihren Gattungen, dazu allerlei Vögel nach ihren Gattungen. Und Gott sah, daß es gut war. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὰ κήτη τὰ μεγάλα καὶ πᾶσαν ψυχὴν ζῴων ἑρπετῶν ἃ ἐξήγαγεν τὰ ὕδατα κατὰ γένη αὐτῶν καὶ πᾶν πετεινὸν πτερωτὸν κατὰ γένος καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλά (Septuaginta)
kai epoiehsen o theos ta kehteh ta megala kai pasan psychehn zohohn erpetohn a exehgagen ta ydata kata geneh aytohn kai pan peteinon pterohton kata genos kai eiden o theos oti kala (Septuaginta)

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה ׀ הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל־עֹוף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ (HeLeningradV)
wajibraaA AaeloHijm Aaet-Hatanijnim Hagdolijm wAet kaal-naepaexx HahajaaH Haaromaexaet Aaxxaer xxaarcw Hamajim lmijneHaem wAet kaal-Oowp kaanaap lmijneHw wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ (HeLeningradV)

ויברא אלהים את־התנינם הגדלים ואת כל־נפש החיה ׀ הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל־עוף כנף למינהו וירא אלהים כי־טוב׃ (HeLeningradoV)
wjbrA AlHjm At-Htnjnm Hgdljm wAt kl-npx HhjH Hrmxt Axr xrcw Hmjm lmjnHm wAt kl-Owp knp lmjnHw wjrA AlHjm kj-Twb׃ (HeLeningradoV)

Creavitque Deus cete grandia et omnem animam viventem atque motabilem, quam pullulant aquae secundum species suas, et omne volatile secundum genus suum. Et vidit Deus quod esset bonum; (NovaVulgata)

1.Mose 1,22 *

Und Gott segnete sie und sprach: Seid fruchtbar und mehret euch und füllet das Wasser im Meere, und das Geflügel mehre sich auf Erden! (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν αὐτὰ ὁ θεὸς λέγων αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε καὶ πληρώσατε τὰ ὕδατα ἐν ταῖς θαλάσσαις καὶ τὰ πετεινὰ πληθυνέσθωσαν ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai ehylogehsen ayta o theos legohn ayxanesthe kai plehthynesthe kai plehrohsate ta ydata en tais thalassais kai ta peteina plehthynesthohsan epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעֹוף יִרֶב בָּאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajbaaraek Aotaam AaeloHijm leAmor prw wrbw wmilAw Aaet-Hamajim bajamijm wHaaOowp jiraeb baaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את־המים בימים והעוף ירב בארץ׃ (HeLeningradoV)
wjbrk Atm AlHjm lAmr prw wrbw wmlAw At-Hmjm bjmjm wHOwp jrb bArc׃ (HeLeningradoV)

benedixitque eis Deus dicens: “Crescite et multiplicamini et replete aquas maris, avesque multiplicentur super terram ”. (NovaVulgata)

1.Mose 1,24 *

Und Gott sprach: Die Erde bringe hervor lebendige Wesen nach ihrer Art, Vieh, Gewürm und Tiere des Feldes nach ihrer Art! Und es geschah also. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός ἐξαγαγέτω ἡ γῆ ψυχὴν ζῶσαν κατὰ γένος τετράποδα καὶ ἑρπετὰ καὶ θηρία τῆς γῆς κατὰ γένος καὶ ἐγένετο οὕτως (Septuaginta)
kai eipen o theos exagagetoh eh geh psychehn zohsan kata genos tetrapoda kai erpeta kai thehria tehs gehs kata genos kai egeneto oytohs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תֹּוצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתֹו־אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי־כֵן׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm towceA HaaAaaraec naepaexx hajaaH lmijnaaH bHemaaH waaraemaex whajtow-Aaeraec lmijnaaH wajHij-ken׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו־ארץ למינה ויהי־כן׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm twcA HArc npx hjH lmjnH bHmH wrmx whjtw-Arc lmjnH wjHj-kn׃ (HeLeningradoV)

Dixit quoque Deus: “Producat terra animam viventem in genere suo, iumenta et reptilia et bestias terrae secundum species suas”. Factumque est ita. (NovaVulgata)

1.Mose 1,25 *

Und Gott machte die Tiere des Feldes nach ihrer Art und das Vieh nach seiner Art. Und Gott sah, daß es gut war. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὰ θηρία τῆς γῆς κατὰ γένος καὶ τὰ κτήνη κατὰ γένος καὶ πάντα τὰ ἑρπετὰ τῆς γῆς κατὰ γένος αὐτῶν καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλά (Septuaginta)
kai epoiehsen o theos ta thehria tehs gehs kata genos kai ta ktehneh kata genos kai panta ta erpeta tehs gehs kata genos aytohn kai eiden o theos oti kala (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל־רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ (HeLeningradV)
wajaOax AaeloHijm Aaet-hajat HaaAaaraec lmijnaaH wAaet-HabHemaaH lmijnaaH wAet kaal-raemaex HaaAadaamaaH lmijneHw wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ (HeLeningradV)

ויעש אלהים את־חית הארץ למינה ואת־הבהמה למינה ואת כל־רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי־טוב׃ (HeLeningradoV)
wjOx AlHjm At-hjt HArc lmjnH wAt-HbHmH lmjnH wAt kl-rmx HAdmH lmjnHw wjrA AlHjm kj-Twb׃ (HeLeningradoV)

Et fecit Deus bestias terrae iuxta species suas et iumenta secundum species suas et omne reptile terrae in genere suo. Et vidit Deus quod esset bonum. (NovaVulgata)

1.Mose 1,26 *

Und Gott sprach: Wir wollen Menschen machen nach unserm Bild uns ähnlich; die sollen herrschen über die Fische im Meer und über die Vögel des Himmels und über das Vieh auf der ganzen Erde, auch über alles, was auf Erden kriecht! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός ποιήσωμεν ἄνθρωπον κατ' εἰκόνα ἡμετέραν καὶ καθ' ὁμοίωσιν καὶ ἀρχέτωσαν τῶν ἰχθύων τῆς θαλάσσης καὶ τῶν πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ καὶ τῶν κτηνῶν καὶ πάσης τῆς γῆς καὶ πάντων τῶν ἑρπετῶν τῶν ἑρπόντων ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai eipen o theos poiehsohmen anthrohpon kat' eikona ehmeteran kai kath' omoiohsin kai archetohsan tohn ichthyohn tehs thalassehs kai tohn peteinohn toy oyranoy kai tohn ktehnohn kai pasehs tehs gehs kai pantohn tohn erpetohn tohn erpontohn epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָאָרֶץ וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm naOaxaeH Aaadaam bcalmenw kidmwtenw wjirdw bidgat Hajaam wbOowp Haxxaamajim wbabHemaaH wbkaal-HaaAaaraec wbkaal-Haaraemaex Haaromex Oal-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל־הארץ ובכל־הרמש הרמש על־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm nOxH Adm bclmnw kdmwtnw wjrdw bdgt Hjm wbOwp Hxmjm wbbHmH wbkl-HArc wbkl-Hrmx Hrmx Ol-HArc׃ (HeLeningradoV)

Et ait Deus: “Faciamus hominem ad imaginem et similitudinem nostram; et praesint piscibus maris et volatilibus caeli et bestiis universaeque terrae omnique reptili, quod movetur in terra”. (NovaVulgata)

1.Mose 1,27 *

Und Gott schuf den Menschen ihm zum Bilde, zum Bilde Gottes schuf er ihn; männlich und weiblich schuf er sie. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν ἄνθρωπον κατ' εἰκόνα θεοῦ ἐποίησεν αὐτόν ἄρσεν καὶ θῆλυ ἐποίησεν αὐτούς (Septuaginta)
kai epoiehsen o theos ton anthrohpon kat' eikona theoy epoiehsen ayton arsen kai thehly epoiehsen aytoys (Septuaginta)

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים ׀ אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמֹו בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתֹו זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם׃ (HeLeningradV)
wajibraaA AaeloHijm Aaet-HaaAaadaam bcalmow bcaelaem AaeloHijm baaraaA Aotow zaakaar wnqebaaH baaraaA Aotaam׃ (HeLeningradV)

ויברא אלהים ׀ את־האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ (HeLeningradoV)
wjbrA AlHjm At-HAdm bclmw bclm AlHjm brA Atw zkr wnqbH brA Atm׃ (HeLeningradoV)

Et creavit Deus hominem ad imaginem suam; ad imaginem Dei creavit illum; masculum et feminam creavit eos. (NovaVulgata)

1.Mose 1,28 *

Und Gott segnete sie und sprach zu ihnen: Seid fruchtbar und mehret euch und füllet die Erde und machet sie euch untertan und herrschet über die Fische im Meer und über die Vögel des Himmels und über alles Lebendige, was auf Erden kriecht! (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν αὐτοὺς ὁ θεὸς λέγων αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε καὶ πληρώσατε τὴν γῆν καὶ κατακυριεύσατε αὐτῆς καὶ ἄρχετε τῶν ἰχθύων τῆς θαλάσσης καὶ τῶν πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ καὶ πάντων τῶν κτηνῶν καὶ πάσης τῆς γῆς καὶ πάντων τῶν ἑρπετῶν τῶν ἑρπόντων ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai ehylogehsen aytoys o theos legohn ayxanesthe kai plehthynesthe kai plehrohsate tehn gehn kai katakyrieysate aytehs kai archete tohn ichthyohn tehs thalassehs kai tohn peteinohn toy oyranoy kai pantohn tohn ktehnohn kai pasehs tehs gehs kai pantohn tohn erpetohn tohn erpontohn epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל־חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajbaaraek Aotaam AaeloHijm wajoAmaer laaHaem AaeloHijm prw wrbw wmilAw Aaet-HaaAaaraec wkibxxuHaa wrdw bidgat Hajaam wbOowp Haxxaamajim wbkaal-hajaaH Haaromaexaet Oal-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את־הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל־חיה הרמשת על־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wjbrk Atm AlHjm wjAmr lHm AlHjm prw wrbw wmlAw At-HArc wkbxH wrdw bdgt Hjm wbOwp Hxmjm wbkl-hjH Hrmxt Ol-HArc׃ (HeLeningradoV)

Benedixitque illis Deus et ait illis Deus: “Crescite et multiplicamini et replete terram et subicite eam et dominamini piscibus maris et volatilibus caeli et universis animantibus, quae moventur super terram”. (NovaVulgata)

1.Mose 1,29 *

Und Gott sprach: Siehe, ich habe euch alles Gewächs auf Erden gegeben, das Samen trägt, auch alle Bäume, an welchen Früchte sind, die Samen tragen; sie sollen euch zur Nahrung dienen; (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός ἰδοὺ δέδωκα ὑμῖν πᾶν χόρτον σπόριμον σπεῖρον σπέρμα ὅ ἐστιν ἐπάνω πάσης τῆς γῆς καὶ πᾶν ξύλον ὃ ἔχει ἐν ἑαυτῷ καρπὸν σπέρματος σπορίμου ὑμῖν ἔσται εἰς βρῶσιν (Septuaginta)
kai eipen o theos idoy dedohka ymin pan chorton sporimon speiron sperma o estin epanoh pasehs tehs gehs kai pan xylon o echei en eaytoh karpon spermatos sporimoy ymin estai eis brohsin (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כָּל־עֵשֶׂב ׀ זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵץ אֲשֶׁר־בֹּו פְרִי־עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm HineH naatatij laakaem Aaet-kaal-Oexaeb zoreOa zaeraO Aaxxaer Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wAaet-kaal-HaaOec Aaxxaer-bow prij-Oec zoreOa zaaraO laakaem jiHjaeH lAaaklaaH׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את־כל־עשב ׀ זרע זרע אשר על־פני כל־הארץ ואת־כל־העץ אשר־בו פרי־עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm HnH nttj lkm At-kl-Oxb zrO zrO Axr Ol-pnj kl-HArc wAt-kl-HOc Axr-bw prj-Oc zrO zrO lkm jHjH lAklH׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Deus: “Ecce dedi vobis omnem herbam afferentem semen super terram et universa ligna, quae habent in semetipsis fructum ligni portantem sementem, ut sint vobis in escam (NovaVulgata)

1.Mose 1,31 *

Und Gott sah an alles, was er gemacht hatte, und siehe, es war sehr gut. Und es ward Abend, und es ward Morgen: der sechste Tag. (Schlachter)
καὶ εἶδεν ὁ θεὸς τὰ πάντα ὅσα ἐποίησεν καὶ ἰδοὺ καλὰ λίαν καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα ἕκτη (Septuaginta)
kai eiden o theos ta panta osa epoiehsen kai idoy kala lian kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera ekteh (Septuaginta)

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה־טֹוב מְאֹד וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום הַשִּׁשִּׁי׃ פ (HeLeningradV)
wajarA AaeloHijm Aaet-kaal-Aaxxaer OaaxaaH wHineH-Towb mAod wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm Haxxixxij׃ p (HeLeningradV)

וירא אלהים את־כל־אשר עשה והנה־טוב מאד ויהי־ערב ויהי־בקר יום הששי׃ פ (HeLeningradoV)
wjrA AlHjm At-kl-Axr OxH wHnH-Twb mAd wjHj-Orb wjHj-bqr jwm Hxxj׃ p (HeLeningradoV)

Viditque Deus cuncta, quae fecit, et ecce erant valde bona. Et factum est vespere et mane, dies sextus. (NovaVulgata)

1.Mose 2,2 *

so daß Gott am siebenten Tage sein Werk vollendet hatte, das er gemacht; und er ruhte am siebenten Tage von allen seinen Werken, die er gemacht hatte. (Schlachter)
καὶ συνετέλεσεν ὁ θεὸς ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἕκτῃ τὰ ἔργα αὐτοῦ ἃ ἐποίησεν καὶ κατέπαυσεν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἀπὸ πάντων τῶν ἔργων αὐτοῦ ὧν ἐποίησεν (Septuaginta)
kai synetelesen o theos en teh ehmera teh ekteh ta erga aytoy a epoiehsen kai katepaysen teh ehmera teh ebdomeh apo pantohn tohn ergohn aytoy ohn epoiehsen (Septuaginta)

וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתֹּו אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתֹּו אֲשֶׁר עָשָׂה׃ (HeLeningradV)
wajkal AaeloHijm bajowm HaxxbijOij mlaAktow Aaxxaer OaaxaaH wajixxbot bajowm HaxxbijOij mikaal-mlaAktow Aaxxaer OaaxaaH׃ (HeLeningradV)

ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־מלאכתו אשר עשה׃ (HeLeningradoV)
wjkl AlHjm bjwm HxbjOj mlAktw Axr OxH wjxbt bjwm HxbjOj mkl-mlAktw Axr OxH׃ (HeLeningradoV)

Complevitque Deus die septimo opus suum, quod fecerat, et requievit die septimo ab universo opere, quod patrarat. (NovaVulgata)

1.Mose 2,3 *

Und Gott segnete den siebenten Tag und heiligte ihn, denn an demselbigen ruhte er von all seinem Werk, das Gott schuf, als er es machte. (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν ὁ θεὸς τὴν ἡμέραν τὴν ἑβδόμην καὶ ἡγίασεν αὐτήν ὅτι ἐν αὐτῇ κατέπαυσεν ἀπὸ πάντων τῶν ἔργων αὐτοῦ ὧν ἤρξατο ὁ θεὸς ποιῆσαι (Septuaginta)
kai ehylogehsen o theos tehn ehmeran tehn ebdomehn kai ehgiasen aytehn oti en ayteh katepaysen apo pantohn tohn ergohn aytoy ohn ehrxato o theos poiehsai (Septuaginta)

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יֹום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתֹו כִּי בֹו שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתֹּו אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשֹׂות׃ פ (HeLeningradV)
wajbaaraek AaeloHijm Aaet-jowm HaxxbijOij wajqadexx Aotow kij bow xxaabat mikaal-mlaAktow Aaxxaer-baaraaA AaeloHijm laOaxowt׃ p (HeLeningradV)

ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל־מלאכתו אשר־ברא אלהים לעשות׃ פ (HeLeningradoV)
wjbrk AlHjm At-jwm HxbjOj wjqdx Atw kj bw xbt mkl-mlAktw Axr-brA AlHjm lOxwt׃ p (HeLeningradoV)

Et benedixit Deus diei septimo et sanctificavit illum, quia in ipso requieverat ab omni opere suo, quod creavit Deus, ut faceret. (NovaVulgata)

1.Mose 2,4 *

Dies ist die Entstehung des Himmels und der Erde, zur Zeit, als Gott der HERR Himmel und Erde schuf. (Schlachter)
αὕτη ἡ βίβλος γενέσεως οὐρανοῦ καὶ γῆς ὅτε ἐγένετο ᾗ ἡμέρᾳ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν (Septuaginta)
ayteh eh biblos geneseohs oyranoy kai gehs ote egeneto eh ehmera epoiehsen o theos ton oyranon kai tehn gehn (Septuaginta)

אֵלֶּה תֹולְדֹות הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיֹום עֲשֹׂות יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ (HeLeningradV)
AelaeH towldowt Haxxaamajim wHaaAaaraec bHibaarAaam bjowm Oaxowt jHwaaH AaeloHijm Aaeraec wxxaamaajim׃ (HeLeningradV)

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ (HeLeningradoV)
AlH twldwt Hxmjm wHArc bHbrAm bjwm Oxwt jHwH AlHjm Arc wxmjm׃ (HeLeningradoV)

Istae sunt generationes caeli et terrae, quando creata sunt. In die quo fecit Dominus Deus terram et caelum (NovaVulgata)

1.Mose 2,5 *

Es war aber noch kein Strauch des Feldes auf Erden, noch irgend ein grünes Kraut auf dem Felde gewachsen; denn Gott der HERR hatte noch nicht regnen lassen auf Erden, und es war kein Mensch vorhanden, um das Land zu bebauen. (Schlachter)
καὶ πᾶν χλωρὸν ἀγροῦ πρὸ τοῦ γενέσθαι ἐπὶ τῆς γῆς καὶ πάντα χόρτον ἀγροῦ πρὸ τοῦ ἀνατεῖλαι οὐ γὰρ ἔβρεξεν ὁ θεὸς ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἄνθρωπος οὐκ ἦν ἐργάζεσθαι τὴν γῆν (Septuaginta)
kai pan chlohron agroy pro toy genesthai epi tehs gehs kai panta chorton agroy pro toy anateilai oy gar ebrexen o theos epi tehn gehn kai anthrohpos oyk ehn ergazesthai tehn gehn (Septuaginta)

וְכֹל ׀ שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים עַל־הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה׃ (HeLeningradV)
wkol xijha HaxaadaeH Taeraem jiHjaeH baaAaaraec wkaal-Oexaeb HaxaadaeH Taeraem jicmaah kij loA HimTijr jHwaaH AaeloHijm Oal-HaaAaaraec wAaadaam Aajin laOabod Aaet-HaaAadaamaaH׃ (HeLeningradV)

וכל ׀ שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל־עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על־הארץ ואדם אין לעבד את־האדמה׃ (HeLeningradoV)
wkl xjh HxdH Trm jHjH bArc wkl-Oxb HxdH Trm jcmh kj lA HmTjr jHwH AlHjm Ol-HArc wAdm Ajn lObd At-HAdmH׃ (HeLeningradoV)

omne virgultum agri, antequam oriretur in terra, omnisque herba regionis, priusquam germinaret; non enim pluerat Dominus Deus super terram, et homo non erat, qui operaretur humum, (NovaVulgata)

1.Mose 2,7 *

Da bildete Gott der HERR den Menschen, Staub von der Erde, und blies den Odem des Lebens in seine Nase, und also ward der Mensch eine lebendige Seele. (Schlachter)
καὶ ἔπλασεν ὁ θεὸς τὸν ἄνθρωπον χοῦν ἀπὸ τῆς γῆς καὶ ἐνεφύσησεν εἰς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ πνοὴν ζωῆς καὶ ἐγένετο ὁ ἄνθρωπος εἰς ψυχὴν ζῶσαν (Septuaginta)
kai eplasen o theos ton anthrohpon choyn apo tehs gehs kai enephysehsen eis to prosohpon aytoy pnoehn zohehs kai egeneto o anthrohpos eis psychehn zohsan (Septuaginta)

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם עָפָר מִן־הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה׃ (HeLeningradV)
wajijcaer jHwaaH AaeloHijm Aaet-HaaAaadaam Oaapaar min-HaaAadaamaaH wajipah bAapaajw nixxmat hajijm wajHij HaaAaadaam lnaepaexx hajaaH׃ (HeLeningradV)

וייצר יהוה אלהים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ (HeLeningradoV)
wjjcr jHwH AlHjm At-HAdm Opr mn-HAdmH wjph bApjw nxmt hjjm wjHj HAdm lnpx hjH׃ (HeLeningradoV)

tunc formavit Dominus Deus hominem pulverem de humo et inspiravit in nares eius spiraculum vitae, et factus est homo in animam viventem. (NovaVulgata)

1.Mose 2,8 *

Und Gott der HERR pflanzte einen Garten in Eden gegen Morgen und setzte den Menschen darein, den er gemacht hatte. (Schlachter)
καὶ ἐφύτευσεν κύριος ὁ θεὸς παράδεισον ἐν εδεμ κατὰ ἀνατολὰς καὶ ἔθετο ἐκεῖ τὸν ἄνθρωπον ὃν ἔπλασεν (Septuaginta)
kai ephyteysen kyrios o theos paradeison en edem kata anatolas kai etheto ekei ton anthrohpon on eplasen (Septuaginta)

וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן־בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר׃ (HeLeningradV)
wajiTaO jHwaaH AaeloHijm gan-bOedaen miqaedaem wajaaxaem xxaam Aaet-HaaAaadaam Aaxxaer jaacaar׃ (HeLeningradV)

ויטע יהוה אלהים גן־בעדן מקדם וישם שם את־האדם אשר יצר׃ (HeLeningradoV)
wjTO jHwH AlHjm gn-bOdn mqdm wjxm xm At-HAdm Axr jcr׃ (HeLeningradoV)

Et plantavit Dominus Deus paradisum in Eden ad orientem, in quo posuit hominem, quem formaverat. (NovaVulgata)

1.Mose 2,9 *

Und Gott der HERR ließ allerlei Bäume aus der Erde hervorsprossen, lieblich anzusehen und gut zur Nahrung, und den Baum des Lebens mitten im Garten und den Baum der Erkenntnis des Guten und Bösen. (Schlachter)
καὶ ἐξανέτειλεν ὁ θεὸς ἔτι ἐκ τῆς γῆς πᾶν ξύλον ὡραῖον εἰς ὅρασιν καὶ καλὸν εἰς βρῶσιν καὶ τὸ ξύλον τῆς ζωῆς ἐν μέσῳ τῷ παραδείσῳ καὶ τὸ ξύλον τοῦ εἰδέναι γνωστὸν καλοῦ καὶ πονηροῦ (Septuaginta)
kai exaneteilen o theos eti ek tehs gehs pan xylon ohraion eis orasin kai kalon eis brohsin kai to xylon tehs zohehs en mesoh toh paradeisoh kai to xylon toy eidenai gnohston kaloy kai ponehroy (Septuaginta)

וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כָּל־עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטֹוב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתֹוךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טֹוב וָרָע׃ (HeLeningradV)
wajacmah jHwaaH AaeloHijm min-HaaAadaamaaH kaal-Oec naehmaad lmarAaeH wTowb lmaAakaal wOec Hahajijm btowk Hagaan wOec HadaOat Towb waaraaO׃ (HeLeningradV)

ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ (HeLeningradoV)
wjcmh jHwH AlHjm mn-HAdmH kl-Oc nhmd lmrAH wTwb lmAkl wOc Hhjjm btwk Hgn wOc HdOt Twb wrO׃ (HeLeningradoV)

Produxitque Dominus Deus de humo omne lignum pulchrum visu et ad vescendum suave, lignum etiam vitae in medio paradisi lignumque scientiae boni et mali. (NovaVulgata)

1.Mose 2,15 *

Und Gott der HERR nahm den Menschen und setzte ihn in den Garten Eden, daß er ihn bauete und bewahrete. (Schlachter)
καὶ ἔλαβεν κύριος ὁ θεὸς τὸν ἄνθρωπον ὃν ἔπλασεν καὶ ἔθετο αὐτὸν ἐν τῷ παραδείσῳ ἐργάζεσθαι αὐτὸν καὶ φυλάσσειν (Septuaginta)
kai elaben kyrios o theos ton anthrohpon on eplasen kai etheto ayton en toh paradeisoh ergazesthai ayton kai phylassein (Septuaginta)

וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ׃ (HeLeningradV)
wajiqah jHwaaH AaeloHijm Aaet-HaaAaadaam wajaniheHw bgan-Oedaen lOaabdaaH wlxxaamraaH׃ (HeLeningradV)

ויקח יהוה אלהים את־האדם וינחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה׃ (HeLeningradoV)
wjqh jHwH AlHjm At-HAdm wjnhHw bgn-Odn lObdH wlxmrH׃ (HeLeningradoV)

Tulit ergo Dominus Deus hominem et posuit eum in paradiso Eden, ut operaretur et custodiret illum; (NovaVulgata)

1.Mose 2,16 *

Und Gott der HERR gebot dem Menschen und sprach: Du sollst essen von allen Bäumen des Gartens; (Schlachter)
καὶ ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς τῷ αδαμ λέγων ἀπὸ παντὸς ξύλου τοῦ ἐν τῷ παραδείσῳ βρώσει φάγῃ (Septuaginta)
kai eneteilato kyrios o theos toh adam legohn apo pantos xyloy toy en toh paradeisoh brohsei phageh (Septuaginta)

וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃ (HeLeningradV)
wajcaw jHwaaH AaeloHijm Oal-HaaAaadaam leAmor mikol Oec-Hagaan Aaakol toAkel׃ (HeLeningradV)

ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל׃ (HeLeningradoV)
wjcw jHwH AlHjm Ol-HAdm lAmr mkl Oc-Hgn Akl tAkl׃ (HeLeningradoV)

praecepitque Dominus Deus homini dicens: “Ex omni ligno paradisi comede; (NovaVulgata)

1.Mose 2,18 *

Und Gott der HERR sprach: Es ist nicht gut, daß der Mensch allein sei; ich will ihm eine Gehilfin machen, die ihm entspricht! (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεός οὐ καλὸν εἶναι τὸν ἄνθρωπον μόνον ποιήσωμεν αὐτῷ βοηθὸν κατ' αὐτόν (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos oy kalon einai ton anthrohpon monon poiehsohmen aytoh boehthon kat' ayton (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא־טֹוב הֱיֹות הָאָדָם לְבַדֹּו אֶעֱשֶׂהּ־לֹּו עֵזֶר כְּנֶגְדֹּו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH AaeloHijm loA-Towb Haejowt HaaAaadaam lbadow AaeOaexaeH-low Oezaer knaegdow׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו עזר כנגדו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH AlHjm lA-Twb Hjwt HAdm lbdw AOxH-lw Ozr kngdw׃ (HeLeningradoV)

Dixit quoque Dominus Deus: “Non est bonum esse hominem solum; faciam ei adiutorium simile sui”. (NovaVulgata)

1.Mose 2,19 *

Und Gott der HERR bildete aus Erde alle Tiere des Feldes und alle Vögel des Himmels und brachte sie zu dem Menschen, daß er sähe, wie er sie nennen würde, und damit jedes lebendige Wesen den Namen trage, den der Mensch ihm gäbe. (Schlachter)
καὶ ἔπλασεν ὁ θεὸς ἔτι ἐκ τῆς γῆς πάντα τὰ θηρία τοῦ ἀγροῦ καὶ πάντα τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἤγαγεν αὐτὰ πρὸς τὸν αδαμ ἰδεῖν τί καλέσει αὐτά καὶ πᾶν ὃ ἐὰν ἐκάλεσεν αὐτὸ αδαμ ψυχὴν ζῶσαν τοῦτο ὄνομα αὐτοῦ (Septuaginta)
kai eplasen o theos eti ek tehs gehs panta ta thehria toy agroy kai panta ta peteina toy oyranoy kai ehgagen ayta pros ton adam idein ti kalesei ayta kai pan o ean ekalesen ayto adam psychehn zohsan toyto onoma aytoy (Septuaginta)

וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל־עֹוף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל־הָאָדָם לִרְאֹות מַה־יִּקְרָא־לֹו וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא־לֹו הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמֹו׃ (HeLeningradV)
wajicaer jHwaaH AaeloHijm min-HaaAadaamaaH kaal-hajat HaxaadaeH wAet kaal-Oowp Haxxaamajim wajaabeA Aael-HaaAaadaam lirAowt maH-jiqraaA-low wkol Aaxxaer jiqraaA-low HaaAaadaam naepaexx hajaaH HwA xxmow׃ (HeLeningradV)

ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה ואת כל־עוף השמים ויבא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ (HeLeningradoV)
wjcr jHwH AlHjm mn-HAdmH kl-hjt HxdH wAt kl-Owp Hxmjm wjbA Al-HAdm lrAwt mH-jqrA-lw wkl Axr jqrA-lw HAdm npx hjH HwA xmw׃ (HeLeningradoV)

Formatis igitur Dominus Deus de humo cunctis animantibus agri et universis volatilibus caeli, adduxit ea ad Adam, ut videret quid vocaret ea; omne enim, quod vocavit Adam animae viventis, ipsum est nomen eius. (NovaVulgata)

1.Mose 2,21 *

Da ließ Gott der HERR einen tiefen Schlaf auf den Menschen fallen; und während er schlief, nahm er eine seiner Rippen und verschloß deren Stelle mit Fleisch. (Schlachter)
καὶ ἐπέβαλεν ὁ θεὸς ἔκστασιν ἐπὶ τὸν αδαμ καὶ ὕπνωσεν καὶ ἔλαβεν μίαν τῶν πλευρῶν αὐτοῦ καὶ ἀνεπλήρωσεν σάρκα ἀντ' αὐτῆς (Septuaginta)
kai epebalen o theos ekstasin epi ton adam kai ypnohsen kai elaben mian tohn pleyrohn aytoy kai aneplehrohsen sarka ant' aytehs (Septuaginta)

וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים ׀ תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׃ (HeLeningradV)
wajapel jHwaaH AaeloHijm tardemaaH Oal-HaaAaadaam wajijxxaan wajiqah Aahat micalOotaajw wajisgor baaxaar tahtaenaaH׃ (HeLeningradV)

ויפל יהוה אלהים ׀ תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ (HeLeningradoV)
wjpl jHwH AlHjm trdmH Ol-HAdm wjjxn wjqh Aht mclOtjw wjsgr bxr thtnH׃ (HeLeningradoV)

Immisit ergo Dominus Deus soporem in Adam. Cumque obdormisset, tulit unam de costis eius et replevit carnem pro ea; (NovaVulgata)

1.Mose 2,22 *

Und Gott der HERR baute aus der Rippe, die er von dem Menschen genommen hatte, ein Weib und brachte sie zu ihm. (Schlachter)
καὶ ᾠκοδόμησεν κύριος ὁ θεὸς τὴν πλευράν ἣν ἔλαβεν ἀπὸ τοῦ αδαμ εἰς γυναῖκα καὶ ἤγαγεν αὐτὴν πρὸς τὸν αδαμ (Septuaginta)
kai ohkodomehsen kyrios o theos tehn pleyran ehn elaben apo toy adam eis gynaika kai ehgagen aytehn pros ton adam (Septuaginta)

וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים ׀ אֶת־הַצֵּלָע אֲשֶׁר־לָקַח מִן־הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל־הָאָדָם׃ (HeLeningradV)
wajibaen jHwaaH AaeloHijm Aaet-HacelaaO Aaxxaer-laaqah min-HaaAaadaam lAixxaaH wajbiAaeHaa Aael-HaaAaadaam׃ (HeLeningradV)

ויבן יהוה אלהים ׀ את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם׃ (HeLeningradoV)
wjbn jHwH AlHjm At-HclO Axr-lqh mn-HAdm lAxH wjbAH Al-HAdm׃ (HeLeningradoV)

et aedificavit Dominus Deus costam, quam tulerat de Adam, in mulierem et adduxit eam ad Adam. (NovaVulgata)

1.Mose 3,1 *

Aber die Schlange war listiger als alle Tiere des Feldes, die Gott der HERR gemacht hatte; und sie sprach zum Weibe: Hat Gott wirklich gesagt, ihr dürft nicht essen von jedem Baum im Garten? (Schlachter)
ὁ δὲ ὄφις ἦν φρονιμώτατος πάντων τῶν θηρίων τῶν ἐπὶ τῆς γῆς ὧν ἐποίησεν κύριος ὁ θεός καὶ εἶπεν ὁ ὄφις τῇ γυναικί τί ὅτι εἶπεν ὁ θεός οὐ μὴ φάγητε ἀπὸ παντὸς ξύλου τοῦ ἐν τῷ παραδείσῳ (Septuaginta)
o de ophis ehn phronimohtatos pantohn tohn thehriohn tohn epi tehs gehs ohn epoiehsen kyrios o theos kai eipen o ophis teh gynaiki ti oti eipen o theos oy meh phagehte apo pantos xyloy toy en toh paradeisoh (Septuaginta)

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן׃ (HeLeningradV)
wHanaahaaxx HaajaaH Oaarwm mikol hajat HaxaadaeH Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH AaeloHijm wajoAmaer Aael-HaaAixxaaH Aap kij-Aaamar AaeloHijm loA toAklw mikol Oec Hagaan׃ (HeLeningradV)

והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל־האשה אף כי־אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ (HeLeningradoV)
wHnhx HjH Orwm mkl hjt HxdH Axr OxH jHwH AlHjm wjAmr Al-HAxH Ap kj-Amr AlHjm lA tAklw mkl Oc Hgn׃ (HeLeningradoV)

Et serpens erat callidior cunctis animantibus agri, quae fecerat Dominus Deus. Qui dixit ad mulierem: “Verene praecepit vobis Deus, ut non comederetis de omni ligno paradisi?”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,3 *

aber von der Frucht des Baumes mitten im Garten hat Gott gesagt: Esset nicht davon und rührt sie auch nicht an, damit ihr nicht sterbet! (Schlachter)
ἀπὸ δὲ καρποῦ τοῦ ξύλου ὅ ἐστιν ἐν μέσῳ τοῦ παραδείσου εἶπεν ὁ θεός οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτοῦ οὐδὲ μὴ ἅψησθε αὐτοῦ ἵνα μὴ ἀποθάνητε (Septuaginta)
apo de karpoy toy xyloy o estin en mesoh toy paradeisoy eipen o theos oy phagesthe ap' aytoy oyde meh apsehsthe aytoy ina meh apothanehte (Septuaginta)

וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתֹוךְ־הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בֹּו פֶּן־תְּמֻתוּן׃ (HeLeningradV)
wmiprij HaaOec Aaxxaer btowk-Hagaan Aaamar AaeloHijm loA toAklw mimaenw wloA tigOw bow paen-tmutwn׃ (HeLeningradV)

ומפרי העץ אשר בתוך־הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן־תמתון׃ (HeLeningradoV)
wmprj HOc Axr btwk-Hgn Amr AlHjm lA tAklw mmnw wlA tgOw bw pn-tmtwn׃ (HeLeningradoV)

de fructu vero ligni, quod est in medio paradisi, praecepit nobis Deus, ne comederemus et ne tangeremus illud, ne moriamur”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,5 *

Sondern Gott weiß: welchen Tages ihr davon esset, werden eure Augen aufgetan und ihr werdet sein wie Gott und wissen, was gut und böse ist. (Schlachter)
ᾔδει γὰρ ὁ θεὸς ὅτι ἐν ᾗ ἂν ἡμέρᾳ φάγητε ἀπ' αὐτοῦ διανοιχθήσονται ὑμῶν οἱ ὀφθαλμοί καὶ ἔσεσθε ὡς θεοὶ γινώσκοντες καλὸν καὶ πονηρόν (Septuaginta)
ehdei gar o theos oti en eh an ehmera phagehte ap' aytoy dianoichthehsontai ymohn oi ophthalmoi kai esesthe ohs theoi ginohskontes kalon kai ponehron (Septuaginta)

כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיֹום אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טֹוב וָרָע׃ (HeLeningradV)
kij jodeOa AaeloHijm kij bjowm Aakaalkaem mimaenw wnipqhw Oejnejkaem wiHjijtaem keAloHijm jodOej Towb waaraaO׃ (HeLeningradV)

כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ (HeLeningradoV)
kj jdO AlHjm kj bjwm Aklkm mmnw wnpqhw Ojnjkm wHjjtm kAlHjm jdOj Twb wrO׃ (HeLeningradoV)

Scit enim Deus quod in quocumque die comederitis ex eo, aperientur oculi vestri, et eritis sicut Deus scientes bonum et malum”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,8 *

Und sie hörten die Stimme Gottes, des HERRN, der im Garten wandelte beim Wehen des Abendwindes; und der Mensch und sein Weib versteckten sich vor dem Angesicht Gottes des HERRN hinter die Bäume des Gartens. (Schlachter)
καὶ ἤκουσαν τὴν φωνὴν κυρίου τοῦ θεοῦ περιπατοῦντος ἐν τῷ παραδείσῳ τὸ δειλινόν καὶ ἐκρύβησαν ὅ τε αδαμ καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ ἀπὸ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ ἐν μέσῳ τοῦ ξύλου τοῦ παραδείσου (Septuaginta)
kai ehkoysan tehn phohnehn kyrioy toy theoy peripatoyntos en toh paradeisoh to deilinon kai ekrybehsan o te adam kai eh gyneh aytoy apo prosohpoy kyrioy toy theoy en mesoh toy xyloy toy paradeisoy (Septuaginta)

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת־קֹול יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיֹּום וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתֹּו מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים בְּתֹוךְ עֵץ הַגָּן׃ (HeLeningradV)
wajixxmOw Aaet-qowl jHwaaH AaeloHijm mitHalek bagaan lrwha Hajowm wajithabeA HaaAaadaam wAixxtow mipnej jHwaaH AaeloHijm btowk Oec Hagaan׃ (HeLeningradV)

וישמעו את־קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ (HeLeningradoV)
wjxmOw At-qwl jHwH AlHjm mtHlk bgn lrwh Hjwm wjthbA HAdm wAxtw mpnj jHwH AlHjm btwk Oc Hgn׃ (HeLeningradoV)

Et cum audissent vocem Domini Dei deambulantis in paradiso ad auram post meridiem, abscondit se Adam et uxor eius a facie Domini Dei in medio ligni paradisi. (NovaVulgata)

1.Mose 3,9 *

Da rief Gott der HERR dem Menschen und sprach: Wo bist du? (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν κύριος ὁ θεὸς τὸν αδαμ καὶ εἶπεν αὐτῷ αδαμ ποῦ εἶ (Septuaginta)
kai ekalesen kyrios o theos ton adam kai eipen aytoh adam poy ei (Septuaginta)

וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל־הָאָדָם וַיֹּאמֶר לֹו אַיֶּכָּה׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA jHwaaH AaeloHijm Aael-HaaAaadaam wajoAmaer low AajaekaaH׃ (HeLeningradV)

ויקרא יהוה אלהים אל־האדם ויאמר לו איכה׃ (HeLeningradoV)
wjqrA jHwH AlHjm Al-HAdm wjAmr lw AjkH׃ (HeLeningradoV)

Vocavitque Dominus Deus Adam et dixit ei: “Ubi es?”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,13 *

Da sprach Gott der HERR zum Weibe: Warum hast du das getan? Das Weib antwortete: Die Schlange verführte mich, daß ich aß! (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῇ γυναικί τί τοῦτο ἐποίησας καὶ εἶπεν ἡ γυνή ὁ ὄφις ἠπάτησέν με καὶ ἔφαγον (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos teh gynaiki ti toyto epoiehsas kai eipen eh gyneh o ophis ehpatehsen me kai ephagon (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה־זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH AaeloHijm laaAixxaaH maH-zoAt Oaaxijt watoAmaer HaaAixxaaH Hanaahaaxx HixxijAanij waaAokel׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אלהים לאשה מה־זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH AlHjm lAxH mH-zAt Oxjt wtAmr HAxH Hnhx HxjAnj wAkl׃ (HeLeningradoV)

Et dixit Dominus Deus ad mulierem: “Quid hoc fecisti?”. Quae respondit: “Serpens decepit me, et comedi”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,14 *

Da sprach Gott der HERR zur Schlange: Weil du solches getan hast, so seist du verflucht vor allem Vieh und vor allen Tieren des Feldes! Auf deinem Bauch sollst du kriechen und Erde essen dein Leben lang! (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῷ ὄφει ὅτι ἐποίησας τοῦτο ἐπικατάρατος σὺ ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν καὶ ἀπὸ πάντων τῶν θηρίων τῆς γῆς ἐπὶ τῷ στήθει σου καὶ τῇ κοιλίᾳ πορεύσῃ καὶ γῆν φάγῃ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos toh ophei oti epoiehsas toyto epikataratos sy apo pantohn tohn ktehnohn kai apo pantohn tohn thehriohn tehs gehs epi toh stehthei soy kai teh koilia poreyseh kai gehn phageh pasas tas ehmeras tehs zohehs soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים ׀ אֶל־הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל־הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל־גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHowaaH AaeloHijm Aael-Hanaahaaxx kij Oaaxijtaa zoAt Aaarwr AataaH mikaal-HabHemaaH wmikol hajat HaxaadaeH Oal-ghonkaa telek wOaapaar toAkal kaal-jmej hajaejkaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אלהים ׀ אל־הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל־הבהמה ומכל חית השדה על־גחנך תלך ועפר תאכל כל־ימי חייך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH AlHjm Al-Hnhx kj Oxjt zAt Arwr AtH mkl-HbHmH wmkl hjt HxdH Ol-ghnk tlk wOpr tAkl kl-jmj hjjk׃ (HeLeningradoV)

Et ait Dominus Deus ad serpentem: “Quia fecisti hoc, maledictus es inter omnia pecora et omnes bestias agri! Super pectus tuum gradieris et pulverem comedes cunctis diebus vitae tuae. (NovaVulgata)

1.Mose 3,21 *

Und Gott der HERR machte Adam und seinem Weibe Pelzröcke und bekleidete sie. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς τῷ αδαμ καὶ τῇ γυναικὶ αὐτοῦ χιτῶνας δερματίνους καὶ ἐνέδυσεν αὐτούς (Septuaginta)
kai epoiehsen kyrios o theos toh adam kai teh gynaiki aytoy chitohnas dermatinoys kai enedysen aytoys (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתֹּו כָּתְנֹות עֹור וַיַּלְבִּשֵׁם׃ פ (HeLeningradV)
wajaOax jHwaaH AaeloHijm lAaadaam wlAixxtow kaatnowt Oowr wajalbixxem׃ p (HeLeningradV)

ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ פ (HeLeningradoV)
wjOx jHwH AlHjm lAdm wlAxtw ktnwt Owr wjlbxm׃ p (HeLeningradoV)

Fecit quoque Dominus Deus Adae et uxori eius tunicas pelliceas et induit eos. (NovaVulgata)

1.Mose 3,22 *

Und Gott der HERR sprach: Siehe, der Mensch ist geworden wie unsereiner, insofern er weiß, was gut und böse ist; nun soll er nicht auch noch seine Hand ausstrecken und vom Baume des Lebens nehmen und essen und ewiglich leben! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός ἰδοὺ αδαμ γέγονεν ὡς εἷς ἐξ ἡμῶν τοῦ γινώσκειν καλὸν καὶ πονηρόν καὶ νῦν μήποτε ἐκτείνῃ τὴν χεῖρα καὶ λάβῃ τοῦ ξύλου τῆς ζωῆς καὶ φάγῃ καὶ ζήσεται εἰς τὸν αἰῶνα (Septuaginta)
kai eipen o theos idoy adam gegonen ohs eis ex ehmohn toy ginohskein kalon kai ponehron kai nyn mehpote ekteineh tehn cheira kai labeh toy xyloy tehs zohehs kai phageh kai zehsetai eis ton aiohna (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר ׀ יְהוָה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טֹוב וָרָע וְעַתָּה ׀ פֶּן־יִשְׁלַח יָדֹו וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH AaeloHijm Hen HaaAaadaam HaajaaH kAahad mimaenw laadaOat Towb waaraaO wOataaH paen-jixxlah jaadow wlaaqah gam meOec Hahajijm wAaakal waahaj lOolaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר ׀ יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה ׀ פן־ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH AlHjm Hn HAdm HjH kAhd mmnw ldOt Twb wrO wOtH pn-jxlh jdw wlqh gm mOc Hhjjm wAkl whj lOlm׃ (HeLeningradoV)

Et ait Dominus Deus: “Ecce homo factus est quasi unus ex nobis, ut sciat bonum et malum; nunc ergo, ne mittat manum suam et sumat etiam de ligno vitae et comedat et vivat in aeternum!”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,23 *

Deswegen schickte ihn Gott der HERR aus dem Garten Eden, damit er den Erdboden bearbeite, von dem er genommen war. (Schlachter)
καὶ ἐξαπέστειλεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ἐκ τοῦ παραδείσου τῆς τρυφῆς ἐργάζεσθαι τὴν γῆν ἐξ ἧς ἐλήμφθη (Septuaginta)
kai exapesteilen ayton kyrios o theos ek toy paradeisoy tehs tryphehs ergazesthai tehn gehn ex ehs elehmphtheh (Septuaginta)

וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן־עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם׃ (HeLeningradV)
wajxxalheHw jHwaaH AaeloHijm migan-Oedaen laOabod Aaet-HaaAadaamaaH Aaxxaer luqah mixxaam׃ (HeLeningradV)

וישלחהו יהוה אלהים מגן־עדן לעבד את־האדמה אשר לקח משם׃ (HeLeningradoV)
wjxlhHw jHwH AlHjm mgn-Odn lObd At-HAdmH Axr lqh mxm׃ (HeLeningradoV)

Emisit eum Dominus Deus de paradiso Eden, ut operaretur humum, de qua sumptus est. (NovaVulgata)

1.Mose 4,25 *

Und Adam erkannte sein Weib abermal; die gebar einen Sohn und nannte ihn Seth; denn Gott hat mir für Abel einen andern Samen gesetzt, weil Kain ihn umgebracht hat. (Schlachter)
ἔγνω δὲ αδαμ ευαν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν υἱὸν καὶ ἐπωνόμασεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σηθ λέγουσα ἐξανέστησεν γάρ μοι ὁ θεὸς σπέρμα ἕτερον ἀντὶ αβελ ὃν ἀπέκτεινεν καιν (Septuaginta)
egnoh de adam eyan tehn gynaika aytoy kai syllaboysa eteken yion kai epohnomasen to onoma aytoy sehth legoysa exanestehsen gar moi o theos sperma eteron anti abel on apekteinen kain (Septuaginta)

וַיֵּדַע אָדָם עֹוד אֶת־אִשְׁתֹּו וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שֵׁת כִּי שָׁת־לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגֹו קָיִן׃ (HeLeningradV)
wajedaO Aaadaam Oowd Aaet-Aixxtow watelaed ben watiqraaA Aaet-xxmow xxet kij xxaat-lij AaeloHijm zaeraO Aaher tahat Haebael kij Haraagow qaajin׃ (HeLeningradV)

וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃ (HeLeningradoV)
wjdO Adm Owd At-Axtw wtld bn wtqrA At-xmw xt kj xt-lj AlHjm zrO Ahr tht Hbl kj Hrgw qjn׃ (HeLeningradoV)

Cognovit quoque Adam uxorem suam, et peperit filium vocavitque nomen eius Seth dicens: “Posuit mihi Deus semen aliud pro Abel, quem occidit Cain”. (NovaVulgata)

1.Mose 5,1 *

Dies ist das Buch von Adams Geschlecht: Am Tage, da Gott den Menschen schuf, machte er ihn Gott ähnlich; (Schlachter)
αὕτη ἡ βίβλος γενέσεως ἀνθρώπων ᾗ ἡμέρᾳ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν αδαμ κατ' εἰκόνα θεοῦ ἐποίησεν αὐτόν (Septuaginta)
ayteh eh biblos geneseohs anthrohpohn eh ehmera epoiehsen o theos ton adam kat' eikona theoy epoiehsen ayton (Septuaginta)

זֶה סֵפֶר תֹּולְדֹת אָדָם בְּיֹום בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתֹו׃ (HeLeningradV)
zaeH sepaer towldot Aaadaam bjowm broA AaeloHijm Aaadaam bidmwt AaeloHijm OaaxaaH Aotow׃ (HeLeningradV)

זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃ (HeLeningradoV)
zH spr twldt Adm bjwm brA AlHjm Adm bdmwt AlHjm OxH Atw׃ (HeLeningradoV)

Hic est liber generationis Adam. In die qua creavit Deus homi nem, ad similitudinem Dei fecit illum. (NovaVulgata)

1.Mose 5,22 *

und Henoch, nachdem er den Methusalah gezeugt, wandelte er mit Gott 300 Jahre lang und zeugte Söhne und Töchter; (Schlachter)
εὐηρέστησεν δὲ ενωχ τῷ θεῷ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν μαθουσαλα διακόσια ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας (Septuaginta)
eyehrestehsen de enohch toh theoh meta to gennehsai ayton ton mathoysala diakosia eteh kai egennehsen yioys kai thygateras (Septuaginta)

וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנֹוךְ אֶת־הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ (HeLeningradV)
wajitHalek hanowk Aaet-HaaAaeloHijm Aaharej Howlijdow Aaet-mtwxxaelah xxloxx meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ (HeLeningradV)

ויתהלך חנוך את־האלהים אחרי הולידו את־מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ (HeLeningradoV)
wjtHlk hnwk At-HAlHjm Ahrj Hwljdw At-mtwxlh xlx mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ (HeLeningradoV)

Et ambulavit Henoch cum Deo, postquam genuit Mathusalam, trecentis annis et genuit filios et filias. (NovaVulgata)

1.Mose 5,24 *

Und Henoch wandelte mit Gott und war nicht mehr, weil Gott ihn zu sich genommen hatte. (Schlachter)
καὶ εὐηρέστησεν ενωχ τῷ θεῷ καὶ οὐχ ηὑρίσκετο ὅτι μετέθηκεν αὐτὸν ὁ θεός (Septuaginta)
kai eyehrestehsen enohch toh theoh kai oych ehyrisketo oti metethehken ayton o theos (Septuaginta)

וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנֹוךְ אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי־לָקַח אֹתֹו אֱלֹהִים׃ פ (HeLeningradV)
wajitHalek hanowk Aaet-HaaAaeloHijm wAejnaenw kij-laaqah Aotow AaeloHijm׃ p (HeLeningradV)

ויתהלך חנוך את־האלהים ואיננו כי־לקח אתו אלהים׃ פ (HeLeningradoV)
wjtHlk hnwk At-HAlHjm wAjnnw kj-lqh Atw AlHjm׃ p (HeLeningradoV)

ambulavitque cum Deo et non apparuit, quia tulit eum Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 6,2 *

sahen die Söhne Gottes, daß die Töchter der Menschen schön waren und nahmen sich von allen diejenigen zu Weibern, welche ihnen gefielen. (Schlachter)
ἰδόντες δὲ οἱ υἱοὶ τοῦ θεοῦ τὰς θυγατέρας τῶν ἀνθρώπων ὅτι καλαί εἰσιν ἔλαβον ἑαυτοῖς γυναῖκας ἀπὸ πασῶν ὧν ἐξελέξαντο (Septuaginta)
idontes de oi yioi toy theoy tas thygateras tohn anthrohpohn oti kalai eisin elabon eaytois gynaikas apo pasohn ohn exelexanto (Septuaginta)

וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנֹות הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃ (HeLeningradV)
wajirAw bnej-HaaAaeloHijm Aaet-bnowt HaaAaadaam kij Tobot HenaaH wajiqhw laaHaem naaxxijm mikol Aaxxaer baahaarw׃ (HeLeningradV)

ויראו בני־האלהים את־בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃ (HeLeningradoV)
wjrAw bnj-HAlHjm At-bnwt HAdm kj Tbt HnH wjqhw lHm nxjm mkl Axr bhrw׃ (HeLeningradoV)

videntes filii Dei filias hominum quod essent pulchrae, acceperunt sibi uxores ex omnibus, quas elegerant. (NovaVulgata)

1.Mose 6,4 *

Die Riesen waren auf Erden in jenen Tagen, und zwar daraufhin, daß die Söhne Gottes zu den Töchtern der Menschen kamen und diese ihnen gebaren. Das sind die Helden, die von alters her berühmt gewesen sind. (Schlachter)
οἱ δὲ γίγαντες ἦσαν ἐπὶ τῆς γῆς ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ μετ' ἐκεῖνο ὡς ἂν εἰσεπορεύοντο οἱ υἱοὶ τοῦ θεοῦ πρὸς τὰς θυγατέρας τῶν ἀνθρώπων καὶ ἐγεννῶσαν ἑαυτοῖς ἐκεῖνοι ἦσαν οἱ γίγαντες οἱ ἀπ' αἰῶνος οἱ ἄνθρωποι οἱ ὀνομαστοί (Septuaginta)
oi de gigantes ehsan epi tehs gehs en tais ehmerais ekeinais kai met' ekeino ohs an eiseporeyonto oi yioi toy theoy pros tas thygateras tohn anthrohpohn kai egennohsan eaytois ekeinoi ehsan oi gigantes oi ap' aiohnos oi anthrohpoi oi onomastoi (Septuaginta)

הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי־כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנֹות הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעֹולָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃ פ (HeLeningradV)
Hanpilijm Haajw baaAaaraec bajaamijm HaaHem wgam Aaharej-ken Aaxxaer jaaboAw bnej HaaAaeloHijm Aael-bnowt HaaAaadaam wjaaldw laaHaem HemaaH Hagiborijm Aaxxaer meOowlaam Aanxxej Haxxem׃ p (HeLeningradV)

הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃ פ (HeLeningradoV)
Hnpljm Hjw bArc bjmjm HHm wgm Ahrj-kn Axr jbAw bnj HAlHjm Al-bnwt HAdm wjldw lHm HmH Hgbrjm Axr mOwlm Anxj Hxm׃ p (HeLeningradoV)

Gigantes erant super terram in diebus illis et etiam postquam ingressi sunt filii Dei ad filias hominum, illaeque eis genuerunt: isti sunt potentes a saeculo viri famosi. (NovaVulgata)

1.Mose 6,9 *

Dies ist die Geschichte Noahs: Noah, ein gerechter Mann, war untadelig unter seinen Zeitgenossen; mit Gott wandelte Noah. (Schlachter)
αὗται δὲ αἱ γενέσεις νωε νωε ἄνθρωπος δίκαιος τέλειος ὢν ἐν τῇ γενεᾷ αὐτοῦ τῷ θεῷ εὐηρέστησεν νωε (Septuaginta)
aytai de ai geneseis nohe nohe anthrohpos dikaios teleios ohn en teh genea aytoy toh theoh eyehrestehsen nohe (Septuaginta)

אֵלֶּה תֹּולְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת־הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ־נֹחַ׃ (HeLeningradV)
AelaeH towldot noha noha Aijxx cadijq taamijm HaajaaH bdorotaajw Aaet-HaaAaeloHijm HitHalaek-noha׃ (HeLeningradV)

אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את־האלהים התהלך־נח׃ (HeLeningradoV)
AlH twldt nh nh Ajx cdjq tmjm HjH bdrtjw At-HAlHjm HtHlk-nh׃ (HeLeningradoV)

Hae sunt generationes Noe: Noe vir iustus atque perfectus fuit in generatione sua; cum Deo ambulavit. (NovaVulgata)

1.Mose 6,11 *

Aber die Erde war verderbt vor Gott und mit Frevel erfüllt. (Schlachter)
ἐφθάρη δὲ ἡ γῆ ἐναντίον τοῦ θεοῦ καὶ ἐπλήσθη ἡ γῆ ἀδικίας (Septuaginta)
ephthareh de eh geh enantion toy theoy kai eplehstheh eh geh adikias (Septuaginta)

וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס׃ (HeLeningradV)
watixxaahet HaaAaaraec lipnej HaaAaeloHijm watimaaleA HaaAaaraec haamaas׃ (HeLeningradV)

ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃ (HeLeningradoV)
wtxht HArc lpnj HAlHjm wtmlA HArc hms׃ (HeLeningradoV)

Corrupta est autem terra coram Deo et repleta est iniquitate. (NovaVulgata)

1.Mose 6,12 *

Und Gott sah die Erde, und siehe, sie war verderbt; denn alles Fleisch hatte seinen Weg auf Erden verderbt. (Schlachter)
καὶ εἶδεν κύριος ὁ θεὸς τὴν γῆν καὶ ἦν κατεφθαρμένη ὅτι κατέφθειρεν πᾶσα σὰρξ τὴν ὁδὸν αὐτοῦ ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai eiden kyrios o theos tehn gehn kai ehn katephtharmeneh oti katephtheiren pasa sarx tehn odon aytoy epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי־הִשְׁחִית כָּל־בָּשָׂר אֶת־דַּרְכֹּו עַל־הָאָרֶץ׃ ס (HeLeningradV)
wajarA AaeloHijm Aaet-HaaAaaraec wHineH nixxhaataaH kij-Hixxhijt kaal-baaxaar Aaet-darkow Oal-HaaAaaraec׃ s (HeLeningradV)

וירא אלהים את־הארץ והנה נשחתה כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ׃ ס (HeLeningradoV)
wjrA AlHjm At-HArc wHnH nxhtH kj-Hxhjt kl-bxr At-drkw Ol-HArc׃ s (HeLeningradoV)

Cumque vidisset Deus terram esse corruptam omnis quippe caro corruperat viam suam super terram (NovaVulgata)

1.Mose 6,13 *

Da sprach Gott zu Noah: Alles Fleisches Ende ist vor mich gekommen; denn die Erde ist durch sie mit Frevel erfüllt, und siehe, ich will sie samt der Erde vertilgen. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς νωε καιρὸς παντὸς ἀνθρώπου ἥκει ἐναντίον μου ὅτι ἐπλήσθη ἡ γῆ ἀδικίας ἀπ' αὐτῶν καὶ ἰδοὺ ἐγὼ καταφθείρω αὐτοὺς καὶ τὴν γῆν (Septuaginta)
kai eipen o theos pros nohe kairos pantos anthrohpoy ehkei enantion moy oti eplehstheh eh geh adikias ap' aytohn kai idoy egoh kataphtheiroh aytoys kai tehn gehn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm lnoha qec kaal-baaxaar baaA lpaanaj kij-maalAaaH HaaAaaraec haamaas mipnejHaem wHinnij maxxhijtaam Aaet-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים לנח קץ כל־בשר בא לפני כי־מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm lnh qc kl-bxr bA lpnj kj-mlAH HArc hms mpnjHm wHnnj mxhjtm At-HArc׃ (HeLeningradoV)

dixit ad Noe: “Finis universae carnis venit coram me; repleta est enim terra iniquitate a facie eorum, et ecce ego disperdam eos de terra. (NovaVulgata)

1.Mose 6,22 *

Und Noah tat es; er machte alles genau so, wie ihm Gott befahl. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν νωε πάντα ὅσα ἐνετείλατο αὐτῷ κύριος ὁ θεός οὕτως ἐποίησεν (Septuaginta)
kai epoiehsen nohe panta osa eneteilato aytoh kyrios o theos oytohs epoiehsen (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתֹו אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה׃ ס (HeLeningradV)
wajaOax noha kkol Aaxxaer ciwaaH Aotow AaeloHijm ken OaaxaaH׃ s (HeLeningradV)

ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה׃ ס (HeLeningradoV)
wjOx nh kkl Axr cwH Atw AlHjm kn OxH׃ s (HeLeningradoV)

Fecit ergo Noe omnia, quae praeceperat illi Deus; sic fecit. (NovaVulgata)

1.Mose 7,9 *

gingen paarweise in die Arche, Männchen und Weibchen, wie Gott dem Noah geboten hatte. (Schlachter)
δύο δύο εἰσῆλθον πρὸς νωε εἰς τὴν κιβωτόν ἄρσεν καὶ θῆλυ καθὰ ἐνετείλατο αὐτῷ ὁ θεός (Septuaginta)
dyo dyo eisehlthon pros nohe eis tehn kibohton arsen kai thehly katha eneteilato aytoh o theos (Septuaginta)

שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ׃ (HeLeningradV)
xxnajim xxnajim baaAw Aael-noha Aael-HatebaaH zaakaar wnqebaaH kaAaxxaer ciwaaH AaeloHijm Aaet-noha׃ (HeLeningradV)

שנים שנים באו אל־נח אל־התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את־נח׃ (HeLeningradoV)
xnjm xnjm bAw Al-nh Al-HtbH zkr wnqbH kAxr cwH AlHjm At-nh׃ (HeLeningradoV)

duo et duo ingressa sunt ad Noe in arcam, masculus et femina, sicut praeceperat Deus Noe. (NovaVulgata)

1.Mose 7,16 *

Und die hineingingen, Männchen und Weibchen von allem Fleisch, kamen herbei, wie Gott ihm geboten hatte; und der HERR schloß hinter ihm zu. (Schlachter)
καὶ τὰ εἰσπορευόμενα ἄρσεν καὶ θῆλυ ἀπὸ πάσης σαρκὸς εἰσῆλθεν καθὰ ἐνετείλατο ὁ θεὸς τῷ νωε καὶ ἔκλεισεν κύριος ὁ θεὸς ἔξωθεν αὐτοῦ τὴν κιβωτόν (Septuaginta)
kai ta eisporeyomena arsen kai thehly apo pasehs sarkos eisehlthen katha eneteilato o theos toh nohe kai ekleisen kyrios o theos exohthen aytoy tehn kibohton (Septuaginta)

וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל־בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתֹו אֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר יְהוָה בַּעֲדֹו׃ (HeLeningradV)
wHabaaAijm zaakaar wnqebaaH mikaal-baaxaar baaAw kaAaxxaer ciwaaH Aotow AaeloHijm wajisgor jHwaaH baOadow׃ (HeLeningradV)

והבאים זכר ונקבה מכל־בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו׃ (HeLeningradoV)
wHbAjm zkr wnqbH mkl-bxr bAw kAxr cwH Atw AlHjm wjsgr jHwH bOdw׃ (HeLeningradoV)

Et quae ingressa sunt, masculus et femina ex omni carne introierunt, sicut praeceperat ei Deus; et inclusit eum Dominus de foris. (NovaVulgata)

1.Mose 8,1 *

Da gedachte Gott an Noah und an alle Tiere und an alles Vieh, das bei ihm in der Arche war; und Gott ließ einen Wind über die Erde wehen, daß die Wasser fielen. (Schlachter)
καὶ ἐμνήσθη ὁ θεὸς τοῦ νωε καὶ πάντων τῶν θηρίων καὶ πάντων τῶν κτηνῶν καὶ πάντων τῶν πετεινῶν καὶ πάντων τῶν ἑρπετῶν ὅσα ἦν μετ' αὐτοῦ ἐν τῇ κιβωτῷ καὶ ἐπήγαγεν ὁ θεὸς πνεῦμα ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐκόπασεν τὸ ὕδωρ (Septuaginta)
kai emnehstheh o theos toy nohe kai pantohn tohn thehriohn kai pantohn tohn ktehnohn kai pantohn tohn peteinohn kai pantohn tohn erpetohn osa ehn met' aytoy en teh kibohtoh kai epehgagen o theos pneyma epi tehn gehn kai ekopasen to ydohr (Septuaginta)

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֵת כָּל־הַחַיָּה וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתֹּו בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל־הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃ (HeLeningradV)
wajizkor AaeloHijm Aaet-noha wAet kaal-HahajaaH wAaet-kaal-HabHemaaH Aaxxaer Aitow batebaaH wajaOaber AaeloHijm rwha Oal-HaaAaaraec wajaaxxokw Hamaajim׃ (HeLeningradV)

ויזכר אלהים את־נח ואת כל־החיה ואת־כל־הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על־הארץ וישכו המים׃ (HeLeningradoV)
wjzkr AlHjm At-nh wAt kl-HhjH wAt-kl-HbHmH Axr Atw btbH wjObr AlHjm rwh Ol-HArc wjxkw Hmjm׃ (HeLeningradoV)

Recordatus autem Deus Noe cunctorumque animantium et omnium iumentorum, quae erant cum eo in arca, adduxit spiritum super terram, et imminutae sunt aquae. (NovaVulgata)

1.Mose 8,15 *

Da redete Gott zu Noah und sprach: (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῷ νωε λέγων (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos toh nohe legohn (Septuaginta)

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ לֵאמֹר׃ (HeLeningradV)
wajdaber AaeloHijm Aael-noha leAmor׃ (HeLeningradV)

וידבר אלהים אל־נח לאמר׃ (HeLeningradoV)
wjdbr AlHjm Al-nh lAmr׃ (HeLeningradoV)

Locutus est autem Deus ad Noe dicens: (NovaVulgata)

1.Mose 9,1 *

Und Gott segnete Noah und seine Söhne und sprach zu ihnen: Seid fruchtbar und mehret euch und erfüllet die Erde! (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν ὁ θεὸς τὸν νωε καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ εἶπεν αὐτοῖς αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε καὶ πληρώσατε τὴν γῆν καὶ κατακυριεύσατε αὐτῆς (Septuaginta)
kai ehylogehsen o theos ton nohe kai toys yioys aytoy kai eipen aytois ayxanesthe kai plehthynesthe kai plehrohsate tehn gehn kai katakyrieysate aytehs (Septuaginta)

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֶת־בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajbaaraek AaeloHijm Aaet-noha wAaet-baanaajw wajoAmaer laaHaem prw wrbw wmilAw Aaet-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויברך אלהים את־נח ואת־בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wjbrk AlHjm At-nh wAt-bnjw wjAmr lHm prw wrbw wmlAw At-HArc׃ (HeLeningradoV)

Benedixitque Deus Noe et filiis eius et dixit ad eos: “Crescite et multiplicamini et implete terram. (NovaVulgata)

1.Mose 9,6 *

Wer Menschenblut vergießt, des Blut soll auch durch Menschen vergossen werden; denn Gott hat den Menschen nach seinem Bild gemacht. (Schlachter)
ὁ ἐκχέων αἷμα ἀνθρώπου ἀντὶ τοῦ αἵματος αὐτοῦ ἐκχυθήσεται ὅτι ἐν εἰκόνι θεοῦ ἐποίησα τὸν ἄνθρωπον (Septuaginta)
o ekcheohn aima anthrohpoy anti toy aimatos aytoy ekchythehsetai oti en eikoni theoy epoiehsa ton anthrohpon (Septuaginta)

שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמֹו יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם׃ (HeLeningradV)
xxopek dam HaaAaadaam baaAaadaam daamow jixxaapek kij bcaelaem AaeloHijm OaaxaaH Aaet-HaaAaadaam׃ (HeLeningradV)

שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את־האדם׃ (HeLeningradoV)
xpk dm HAdm bAdm dmw jxpk kj bclm AlHjm OxH At-HAdm׃ (HeLeningradoV)

Quicumque effuderit humanum sanguinem, per hominem fundetur sanguis illius; ad imaginem quippe Dei factus est homo. (NovaVulgata)

1.Mose 9,8 *

Und Gott sprach zu Noah und zu seinen Söhnen mit ihm: (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς τῷ νωε καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ λέγων (Septuaginta)
kai eipen o theos toh nohe kai tois yiois aytoy met' aytoy legohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ וְאֶל־בָּנָיו אִתֹּו לֵאמֹר׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-noha wAael-baanaajw Aitow leAmor׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־נח ואל־בניו אתו לאמר׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-nh wAl-bnjw Atw lAmr׃ (HeLeningradoV)

Haec quoque dixit Deus ad Noe et ad filios eius cum eo: (NovaVulgata)

1.Mose 9,12 *

Und Gott sprach: Dies ist das Zeichen des Bundes, welchen ich stifte zwischen mir und euch und allen lebendigen Wesen, die bei euch sind, auf ewige Zeiten: (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς πρὸς νωε τοῦτο τὸ σημεῖον τῆς διαθήκης ὃ ἐγὼ δίδωμι ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ὑμῶν καὶ ἀνὰ μέσον πάσης ψυχῆς ζώσης ἥ ἐστιν μεθ' ὑμῶν εἰς γενεὰς αἰωνίους (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos pros nohe toyto to sehmeion tehs diathehkehs o egoh didohmi ana meson emoy kai ymohn kai ana meson pasehs psychehs zohsehs eh estin meth' ymohn eis geneas aiohnioys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אֹות־הַבְּרִית אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עֹולָם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm zoAt Aowt-Habrijt Aaxxaer-Aanij noten bejnij wbejnejkaem wbejn kaal-naepaexx hajaaH Aaxxaer Aitkaem ldorot Oowlaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים זאת אות־הברית אשר־אני נתן ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm zAt Awt-Hbrjt Axr-Anj ntn bjnj wbjnjkm wbjn kl-npx hjH Axr Atkm ldrt Owlm׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Deus: “Hoc signum foederis, quod do inter me et vos et ad omnem animam viventem, quae est vobiscum, in generationes sempiternas: (NovaVulgata)

1.Mose 9,16 *

Darum soll der Bogen in den Wolken sein, daß ich ihn ansehe und gedenke an den ewigen Bund zwischen Gott und allen lebendigen Wesen von allem Fleisch, das auf Erden ist. (Schlachter)
καὶ ἔσται τὸ τόξον μου ἐν τῇ νεφέλῃ καὶ ὄψομαι τοῦ μνησθῆναι διαθήκην αἰώνιον ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον πάσης ψυχῆς ζώσης ἐν πάσῃ σαρκί ἥ ἐστιν ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai estai to toxon moy en teh nepheleh kai opsomai toy mnehsthehnai diathehkehn aiohnion ana meson emoy kai ana meson pasehs psychehs zohsehs en paseh sarki eh estin epi tehs gehs (Septuaginta)

וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עֹולָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wHaajtaaH Haqaexxaet baeOaanaan wrAijtijHaa lizkor brijt Oowlaam bejn AaeloHijm wbejn kaal-naepaexx hajaaH bkaal-baaxaar Aaxxaer Oal-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל־נפש חיה בכל־בשר אשר על־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wHjtH Hqxt bOnn wrAjtjH lzkr brjt Owlm bjn AlHjm wbjn kl-npx hjH bkl-bxr Axr Ol-HArc׃ (HeLeningradoV)

Eritque arcus in nubibus, et videbo illum et recordabor foederis sempiterni, quod pactum est inter Deum et omnem animam viventem universae carnis, quae est super terram”. (NovaVulgata)

1.Mose 9,17 *

Und Gott sprach zu Noah: Das ist das Zeichen des Bundes, welchen ich aufgerichtet habe zwischen mir und allem Fleisch, das auf Erden ist! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς τῷ νωε τοῦτο τὸ σημεῖον τῆς διαθήκης ἧς διεθέμην ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον πάσης σαρκός ἥ ἐστιν ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai eipen o theos toh nohe toyto to sehmeion tehs diathehkehs ehs diethemehn ana meson emoy kai ana meson pasehs sarkos eh estin epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ זֹאת אֹות־הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃ פ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-noha zoAt Aowt-Habrijt Aaxxaer Haqimotij bejnij wbejn kaal-baaxaar Aaxxaer Oal-HaaAaaraec׃ p (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־נח זאת אות־הברית אשר הקמתי ביני ובין כל־בשר אשר על־הארץ׃ פ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-nh zAt Awt-Hbrjt Axr Hqmtj bjnj wbjn kl-bxr Axr Ol-HArc׃ p (HeLeningradoV)

Dixitque Deus ad Noe: “Hoc erit signum foederis, quod constitui inter me et omnem carnem super terram”. (NovaVulgata)

1.Mose 9,26 *

Und weiter sprach er: Gepriesen sei der HERR, der Gott Sems, und Kanaan sei sein Knecht! (Schlachter)
καὶ εἶπεν εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς τοῦ σημ καὶ ἔσται χανααν παῖς αὐτοῦ (Septuaginta)
kai eipen eylogehtos kyrios o theos toy sehm kai estai chanaan pais aytoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמֹו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer baarwk jHowaaH AaeloHej xxem wijHij knaOan Oaebaed laamow׃ (HeLeningradV)

ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr brwk jHwH AlHj xm wjHj knOn Obd lmw׃ (HeLeningradoV)

Dixitque: Benedictus Dominus Deus Sem! Sitque Chanaan servus eius. (NovaVulgata)

1.Mose 9,27 *

Gott breite Japhet aus und lasse ihn wohnen in Sems Hütten, und Kanaan sei sein Knecht! (Schlachter)
πλατύναι ὁ θεὸς τῷ ιαφεθ καὶ κατοικησάτω ἐν τοῖς οἴκοις τοῦ σημ καὶ γενηθήτω χανααν παῖς αὐτῶν (Septuaginta)
platynai o theos toh iapheth kai katoikehsatoh en tois oikois toy sehm kai genehthehtoh chanaan pais aytohn (Septuaginta)

יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי־שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמֹו׃ (HeLeningradV)
japt AaeloHijm ljaepaet wjixxkon bAaaHaalej-xxem wijHij knaOan Oaebaed laamow׃ (HeLeningradV)

יפת אלהים ליפת וישכן באהלי־שם ויהי כנען עבד למו׃ (HeLeningradoV)
jpt AlHjm ljpt wjxkn bAHlj-xm wjHj knOn Obd lmw׃ (HeLeningradoV)

Dilatet Deus Iapheth, et habitet in tabernaculis Sem, sitque Chanaan servus eius”. (NovaVulgata)

1.Mose 14,18 *

Aber Melchisedek, der König von Salem, brachte Brot und Wein herbei. Und er war ein Priester Gottes, des Allerhöchsten. (Schlachter)
καὶ μελχισεδεκ βασιλεὺς σαλημ ἐξήνεγκεν ἄρτους καὶ οἶνον ἦν δὲ ἱερεὺς τοῦ θεοῦ τοῦ ὑψίστου (Septuaginta)
kai melchisedek basileys salehm exehnegken artoys kai oinon ehn de iereys toy theoy toy ypsistoy (Septuaginta)

וּמַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הֹוצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיֹון׃ (HeLeningradV)
wmalkij-caedaeq maelaek xxaalem HowcijA laehaem waajaajin wHwA koHen lAel Oaeljown׃ (HeLeningradV)

ומלכי־צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃ (HeLeningradoV)
wmlkj-cdq mlk xlm HwcjA lhm wjjn wHwA kHn lAl Oljwn׃ (HeLeningradoV)

At vero Melchisedech rex Salem proferens panem et vinum erat enim sacerdos Dei altissimi (NovaVulgata)

1.Mose 14,19 *

Und er segnete ihn und sprach: Gesegnet sei Abram vom allerhöchsten Gott, dem Besitzer des Himmels und der Erde. (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν τὸν αβραμ καὶ εἶπεν εὐλογημένος αβραμ τῷ θεῷ τῷ ὑψίστῳ ὃς ἔκτισεν τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν (Septuaginta)
kai ehylogehsen ton abram kai eipen eylogehmenos abram toh theoh toh ypsistoh os ektisen ton oyranon kai tehn gehn (Septuaginta)

וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיֹון קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajbaarkeHw wajoAmar baarwk Aabraam lAel Oaeljown qoneH xxaamajim waaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃ (HeLeningradoV)
wjbrkHw wjAmr brwk Abrm lAl Oljwn qnH xmjm wArc׃ (HeLeningradoV)

benedixit ei et ait: “Benedictus Abram a Deo excelso, qui creavit caelum et terram (NovaVulgata)

1.Mose 14,20 *

Und gelobt sei Gott, der Allerhöchste, der deine Feinde in deine Hand geliefert hat! Und Abram gab ihm den Zehnten von allem. (Schlachter)
καὶ εὐλογητὸς ὁ θεὸς ὁ ὕψιστος ὃς παρέδωκεν τοὺς ἐχθρούς σου ὑποχειρίους σοι καὶ ἔδωκεν αὐτῷ δεκάτην ἀπὸ πάντων (Septuaginta)
kai eylogehtos o theos o ypsistos os paredohken toys echthroys soy ypocheirioys soi kai edohken aytoh dekatehn apo pantohn (Septuaginta)

וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיֹון אֲשֶׁר־מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן־לֹו מַעֲשֵׂר מִכֹּל׃ (HeLeningradV)
wbaarwk Ael Oaeljown Aaxxaer-migen caaraejkaa bjaadaekaa wajitaen-low maOaxer mikol׃ (HeLeningradV)

וברוך אל עליון אשר־מגן צריך בידך ויתן־לו מעשר מכל׃ (HeLeningradoV)
wbrwk Al Oljwn Axr-mgn crjk bjdk wjtn-lw mOxr mkl׃ (HeLeningradoV)

et benedictus Deus excelsus, qui tradidit hostes tuos in manus tuas”. Et dedit ei decimas ex omnibus. (NovaVulgata)

1.Mose 14,22 *

Abram sprach zum König von Sodom: Ich hebe meine Hand auf zu dem HERRN, dem allerhöchsten Gott, dem Besitzer des Himmels und der Erde, (Schlachter)
εἶπεν δὲ αβραμ πρὸς βασιλέα σοδομων ἐκτενῶ τὴν χεῖρά μου πρὸς τὸν θεὸν τὸν ὕψιστον ὃς ἔκτισεν τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν (Septuaginta)
eipen de abram pros basilea sodomohn ektenoh tehn cheira moy pros ton theon ton ypsiston os ektisen ton oyranon kai tehn gehn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל־מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל־יְהוָה אֵל עֶלְיֹון קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aabraam Aael-maelaek sdom Harijmotij jaadij Aael-jHwaaH Ael Oaeljown qoneH xxaamajim waaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויאמר אברם אל־מלך סדם הרימתי ידי אל־יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Abrm Al-mlk sdm Hrjmtj jdj Al-jHwH Al Oljwn qnH xmjm wArc׃ (HeLeningradoV)

Qui respondit ei: “Levo manum meam ad Dominum, Deum excelsum, creatorem caeli et terrae, (NovaVulgata)

1.Mose 16,13 *

Und sie nannte den Namen des HERRN, der mit ihr redete: Du bist «der Gott, der mich sieht»! Denn sie sprach: Habe ich hier nicht den gesehen, der mich gesehen hat? (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν αγαρ τὸ ὄνομα κυρίου τοῦ λαλοῦντος πρὸς αὐτήν σὺ ὁ θεὸς ὁ ἐπιδών με ὅτι εἶπεν καὶ γὰρ ἐνώπιον εἶδον ὀφθέντα μοι (Septuaginta)
kai ekalesen agar to onoma kyrioy toy laloyntos pros aytehn sy o theos o epidohn me oti eipen kai gar enohpion eidon ophthenta moi (Septuaginta)

וַתִּקְרָא שֵׁם־יְהוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי׃ (HeLeningradV)
watiqraaA xxem-jHwaaH Hadober AelaejHaa AataaH Ael raaAij kij AaamraaH Hagam Halom raaAijtij Aaharej roAij׃ (HeLeningradV)

ותקרא שם־יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃ (HeLeningradoV)
wtqrA xm-jHwH Hdbr AljH AtH Al rAj kj AmrH Hgm Hlm rAjtj Ahrj rAj׃ (HeLeningradoV)

Vocavit autem nomen Domini, qui loquebatur ad eam: “ Tu Deus, qui vidisti me ”. Dixit enim: “ Profecto hic vidi posteriora videntis me ”. (NovaVulgata)

1.Mose 17,1 *

Als nun Abram neunundneunzig Jahre alt war, erschien ihm der HERR und sprach zu ihm: Ich bin der allmächtige Gott. Wandle vor mir und sei tadellos! (Schlachter)
ἐγένετο δὲ αβραμ ἐτῶν ἐνενήκοντα ἐννέα καὶ ὤφθη κύριος τῷ αβραμ καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ εἰμι ὁ θεός σου εὐαρέστει ἐναντίον ἐμοῦ καὶ γίνου ἄμεμπτος (Septuaginta)
egeneto de abram etohn enenehkonta ennea kai ohphtheh kyrios toh abram kai eipen aytoh egoh eimi o theos soy eyarestei enantion emoy kai ginoy amemptos (Septuaginta)

וַיְהִי אַבְרָם בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׃ (HeLeningradV)
wajHij Aabraam baen-tixxOijm xxaanaaH wtexxaO xxaanijm wajeraaA jHwaaH Aael-Aabraam wajoAmaer Aelaajw Aanij-Ael xxadaj HitHalek lpaanaj waeHjeH taamijm׃ (HeLeningradV)

ויהי אברם בן־תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל־אברם ויאמר אליו אני־אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃ (HeLeningradoV)
wjHj Abrm bn-txOjm xnH wtxO xnjm wjrA jHwH Al-Abrm wjAmr Aljw Anj-Al xdj HtHlk lpnj wHjH tmjm׃ (HeLeningradoV)

Postquam Abram nonaginta et novem annorum factus est, apparuit ei Dominus dixitque ad eum: “Ego Deus omnipotens, ambula coram me et esto perfectus. (NovaVulgata)

1.Mose 17,3 *

Da fiel Abram auf sein Angesicht. Und Gott redete weiter mit ihm und sprach: (Schlachter)
καὶ ἔπεσεν αβραμ ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ ἐλάλησεν αὐτῷ ὁ θεὸς λέγων (Septuaginta)
kai epesen abram epi prosohpon aytoy kai elalehsen aytoh o theos legohn (Septuaginta)

וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל־פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתֹּו אֱלֹהִים לֵאמֹר׃ (HeLeningradV)
wajipol Aabraam Oal-paanaajw wajdaber Aitow AaeloHijm leAmor׃ (HeLeningradV)

ויפל אברם על־פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃ (HeLeningradoV)
wjpl Abrm Ol-pnjw wjdbr Atw AlHjm lAmr׃ (HeLeningradoV)

Cecidit Abram pronus in faciem. (NovaVulgata)

1.Mose 17,7 *

Und ich will meinen Bund aufrichten zwischen mir und dir und deinem Samen nach dir von Geschlecht zu Geschlecht, daß es ein ewiger Bund sei; also, daß ich dein Gott sei und deines Samens nach dir. (Schlachter)
καὶ στήσω τὴν διαθήκην μου ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον σοῦ καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σπέρματός σου μετὰ σὲ εἰς γενεὰς αὐτῶν εἰς διαθήκην αἰώνιον εἶναί σου θεὸς καὶ τοῦ σπέρματός σου μετὰ σέ (Septuaginta)
kai stehsoh tehn diathehkehn moy ana meson emoy kai ana meson soy kai ana meson toy spermatos soy meta se eis geneas aytohn eis diathehkehn aiohnion einai soy theos kai toy spermatos soy meta se (Septuaginta)

וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עֹולָם לִהְיֹות לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ׃ (HeLeningradV)
waHaqimotij Aaet-brijtij bejnij wbejnaekaa wbejn zarOakaa Aaharaejkaa ldorotaam librijt Oowlaam liHjowt lkaa leAloHijm wlzarOakaa Aaharaejkaa׃ (HeLeningradV)

והקמתי את־בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃ (HeLeningradoV)
wHqmtj At-brjtj bjnj wbjnk wbjn zrOk Ahrjk ldrtm lbrjt Owlm lHjwt lk lAlHjm wlzrOk Ahrjk׃ (HeLeningradoV)

Et statuam pactum meum inter me et te et inter semen tuum post te in generationibus suis foedere sempiterno, ut sim Deus tuus et seminis tui post te. (NovaVulgata)

1.Mose 17,8 *

Und ich will dir und deinem Samen nach dir das Land geben, darin du ein Fremdling bist, nämlich das ganze Land Kanaan, zur ewigen Besitzung, und ich will ihr Gott sein. (Schlachter)
καὶ δώσω σοι καὶ τῷ σπέρματί σου μετὰ σὲ τὴν γῆν ἣν παροικεῖς πᾶσαν τὴν γῆν χανααν εἰς κατάσχεσιν αἰώνιον καὶ ἔσομαι αὐτοῖς θεός (Septuaginta)
kai dohsoh soi kai toh spermati soy meta se tehn gehn ehn paroikeis pasan tehn gehn chanaan eis kataschesin aiohnion kai esomai aytois theos (Septuaginta)

וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת ׀ אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל־אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עֹולָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wnaatatij lkaa wlzarOakaa Aaharaejkaa Aet Aaeraec mguraejkaa Aet kaal-Aaeraec knaOan laAahuzat Oowlaam wHaajijtij laaHaem leAloHijm׃ (HeLeningradV)

ונתתי לך ולזרעך אחריך את ׀ ארץ מגריך את כל־ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃ (HeLeningradoV)
wnttj lk wlzrOk Ahrjk At Arc mgrjk At kl-Arc knOn lAhzt Owlm wHjjtj lHm lAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Daboque tibi et semini tuo post te terram peregrinationis tuae, omnem terram Chanaan in possessionem aeternam; eroque Deus eorum”. (NovaVulgata)

1.Mose 17,9 *

Und Gott sprach weiter zu Abraham: So bewahre nun meinen Bund, du und dein Same nach dir, von Geschlecht zu Geschlecht! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς αβρααμ σὺ δὲ τὴν διαθήκην μου διατηρήσεις σὺ καὶ τὸ σπέρμα σου μετὰ σὲ εἰς τὰς γενεὰς αὐτῶν (Septuaginta)
kai eipen o theos pros abraam sy de tehn diathehkehn moy diatehrehseis sy kai to sperma soy meta se eis tas geneas aytohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת־בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-AabraaHaam wAataaH Aaet-brijtij tixxmor AataaH wzarOakaa Aaharaejkaa ldorotaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־אברהם ואתה את־בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-AbrHm wAtH At-brjtj txmr AtH wzrOk Ahrjk ldrtm׃ (HeLeningradoV)

Dixit iterum Deus ad Abraham: “Tu autem pactum meum custodies, et semen tuum post te in generationibus suis. (NovaVulgata)

1.Mose 17,15 *

Und Gott sprach abermal zu Abraham: Du sollst dein Weib Sarai nicht mehr Sarai nennen, sondern Sarah soll ihr Name sein. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς τῷ αβρααμ σαρα ἡ γυνή σου οὐ κληθήσεται τὸ ὄνομα αὐτῆς σαρα ἀλλὰ σαρρα ἔσται τὸ ὄνομα αὐτῆς (Septuaginta)
eipen de o theos toh abraam sara eh gyneh soy oy klehthehsetai to onoma aytehs sara alla sarra estai to onoma aytehs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא־תִקְרָא אֶת־שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-AabraaHaam xaaraj Aixxtkaa loA-tiqraaA Aaet-xxmaaH xaaraaj kij xaaraaH xxmaaH׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־אברהם שרי אשתך לא־תקרא את־שמה שרי כי שרה שמה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-AbrHm xrj Axtk lA-tqrA At-xmH xrj kj xrH xmH׃ (HeLeningradoV)

Dixit quoque Deus ad Abraham: “Sarai uxorem tuam non vocabis nomen eius Sarai, sed Sara erit nomen eius. (NovaVulgata)

1.Mose 17,18 *

Und Abraham sprach zu Gott: Ach, daß Ismael vor dir leben sollte! (Schlachter)
εἶπεν δὲ αβρααμ πρὸς τὸν θεόν ισμαηλ οὗτος ζήτω ἐναντίον σου (Septuaginta)
eipen de abraam pros ton theon ismaehl oytos zehtoh enantion soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AabraaHaam Aael-HaaAaeloHijm lw jixxmaaOeAl jihjaeH lpaanaejkaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר אברהם אל־האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AbrHm Al-HAlHjm lw jxmOAl jhjH lpnjk׃ (HeLeningradoV)

Dixitque ad Deum: “Utinam Ismael vivat coram te”. (NovaVulgata)

1.Mose 17,19 *

Da sprach Gott: Nein, sondern Sarah, dein Weib, soll dir einen Sohn gebären, den sollst du Isaak nennen; denn ich will mit ihm einen Bund aufrichten als einen ewigen Bund für seinen Samen nach ihm. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς τῷ αβρααμ ναί ἰδοὺ σαρρα ἡ γυνή σου τέξεταί σοι υἱόν καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ ισαακ καὶ στήσω τὴν διαθήκην μου πρὸς αὐτὸν εἰς διαθήκην αἰώνιον καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ μετ' αὐτόν (Septuaginta)
eipen de o theos toh abraam nai idoy sarra eh gyneh soy texetai soi yion kai kaleseis to onoma aytoy isaak kai stehsoh tehn diathehkehn moy pros ayton eis diathehkehn aiohnion kai toh spermati aytoy met' ayton (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמֹו יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתֹּו לִבְרִית עֹולָם לְזַרְעֹו אַחֲרָיו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aabaal xaaraaH Aixxtkaa jolaedaet lkaa ben wqaaraaAtaa Aaet-xxmow jichaaq waHaqimotij Aaet-brijtij Aitow librijt Oowlaam lzarOow Aaharaajw׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את־שמו יצחק והקמתי את־בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Abl xrH Axtk jldt lk bn wqrAt At-xmw jchq wHqmtj At-brjtj Atw lbrjt Owlm lzrOw Ahrjw׃ (HeLeningradoV)

Et ait Deus: “Sara uxor tua pariet tibi filium, vocabisque nomen eius Isaac; et constituam pactum meum illi in foedus sempiternum et semini eius post eum. (NovaVulgata)

1.Mose 17,22 *

Und da er mit ihm ausgeredet hatte, fuhr Gott auf von Abraham. (Schlachter)
συνετέλεσεν δὲ λαλῶν πρὸς αὐτὸν καὶ ἀνέβη ὁ θεὸς ἀπὸ αβρααμ (Septuaginta)
synetelesen de lalohn pros ayton kai anebeh o theos apo abraam (Septuaginta)

וַיְכַל לְדַבֵּר אִתֹּו וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם׃ (HeLeningradV)
wajkal ldaber Aitow wajaOal AaeloHijm meOal AabraaHaam׃ (HeLeningradV)

ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃ (HeLeningradoV)
wjkl ldbr Atw wjOl AlHjm mOl AbrHm׃ (HeLeningradoV)

Cumque cessasset loqui cum eo, ascendit Deus ab Abraham. (NovaVulgata)

1.Mose 17,23 *

Da nahm Abraham seinen Sohn Ismael und alle, die in seinem Hause geboren, und alle, die um sein Geld erkauft waren, alles, was männlich war unter seinen Hausgenossen, und beschnitt die Vorhaut ihres Fleisches an ebendemselben Tage, wie Gott ihm gesagt hatte. (Schlachter)
καὶ ἔλαβεν αβρααμ ισμαηλ τὸν υἱὸν αὐτοῦ καὶ πάντας τοὺς οἰκογενεῖς αὐτοῦ καὶ πάντας τοὺς ἀργυρωνήτους καὶ πᾶν ἄρσεν τῶν ἀνδρῶν τῶν ἐν τῷ οἴκῳ αβρααμ καὶ περιέτεμεν τὰς ἀκροβυστίας αὐτῶν ἐν τῷ καιρῷ τῆς ἡμέρας ἐκείνης καθὰ ἐλάλησεν αὐτῷ ὁ θεός (Septuaginta)
kai elaben abraam ismaehl ton yion aytoy kai pantas toys oikogeneis aytoy kai pantas toys argyrohnehtoys kai pan arsen tohn androhn tohn en toh oikoh abraam kai perietemen tas akrobystias aytohn en toh kairoh tehs ehmeras ekeinehs katha elalehsen aytoh o theos (Septuaginta)

וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־יִשְׁמָעֵאל בְּנֹו וְאֵת כָּל־יְלִידֵי בֵיתֹו וְאֵת כָּל־מִקְנַת כַּסְפֹּו כָּל־זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתֹּו אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajiqah AabraaHaam Aaet-jixxmaaOeAl bnow wAet kaal-jlijdej bejtow wAet kaal-miqnat kaspow kaal-zaakaar bAanxxej bejt AabraaHaam wajaamaal Aaet-bxar Oaarlaataam bOaecaem Hajowm HazaeH kaAaxxaer dibaer Aitow AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ויקח אברהם את־ישמעאל בנו ואת כל־ילידי ביתו ואת כל־מקנת כספו כל־זכר באנשי בית אברהם וימל את־בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃ (HeLeningradoV)
wjqh AbrHm At-jxmOAl bnw wAt kl-jljdj bjtw wAt kl-mqnt kspw kl-zkr bAnxj bjt AbrHm wjml At-bxr Orltm bOcm Hjwm HzH kAxr dbr Atw AlHjm׃ (HeLeningradoV)

Tulit ergo Abraham Ismael filium suum et omnes vernaculos domus suae universosque, quos emerat: cunctos mares ex omnibus viris domus suae; et circumcidit carnem praeputii eorum statim in ipsa die, sicut praeceperat ei Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 19,29 *

Und als Gott die Städte in jener Ebene verderbte, da gedachte Gott an Abraham, und er führte Lot mitten aus dem Verderben, als er die Städte umkehrte, darinnen Lot gewohnt hatte. (Schlachter)
καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐκτρῖψαι κύριον πάσας τὰς πόλεις τῆς περιοίκου ἐμνήσθη ὁ θεὸς τοῦ αβρααμ καὶ ἐξαπέστειλεν τὸν λωτ ἐκ μέσου τῆς καταστροφῆς ἐν τῷ καταστρέψαι κύριον τὰς πόλεις ἐν αἷς κατῴκει ἐν αὐταῖς λωτ (Septuaginta)
kai egeneto en toh ektripsai kyrion pasas tas poleis tehs perioikoy emnehstheh o theos toy abraam kai exapesteilen ton loht ek mesoy tehs katastrophehs en toh katastrepsai kyrion tas poleis en ais katohkei en aytais loht (Septuaginta)

וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת־עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת־לֹוט מִתֹּוךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים אֲשֶׁר־יָשַׁב בָּהֵן לֹוט׃ (HeLeningradV)
wajHij bxxahet AaeloHijm Aaet-Oaarej Hakikaar wajizkor AaeloHijm Aaet-AabraaHaam wajxxalah Aaet-lowT mitowk HaHapekaaH baHapok Aaet-HaeOaarijm Aaxxaer-jaaxxab baaHen lowT׃ (HeLeningradV)

ויהי בשחת אלהים את־ערי הככר ויזכר אלהים את־אברהם וישלח את־לוט מתוך ההפכה בהפך את־הערים אשר־ישב בהן לוט׃ (HeLeningradoV)
wjHj bxht AlHjm At-Orj Hkkr wjzkr AlHjm At-AbrHm wjxlh At-lwT mtwk HHpkH bHpk At-HOrjm Axr-jxb bHn lwT׃ (HeLeningradoV)

Cum enim subverteret Deus civitates regionis illius, recordatus Abrahae liberavit Lot de subversione urbium, in quibus habitaverat. (NovaVulgata)

1.Mose 20,3 *

Aber Gott kam des Nachts im Traum zu Abimelech und sprach zu ihm: Siehe da, du bist des Todes um des Weibes willen, das du genommen hast; denn sie ist eines Mannes Eheweib! (Schlachter)
καὶ εἰσῆλθεν ὁ θεὸς πρὸς αβιμελεχ ἐν ὕπνῳ τὴν νύκτα καὶ εἶπεν ἰδοὺ σὺ ἀποθνῄσκεις περὶ τῆς γυναικός ἧς ἔλαβες αὕτη δέ ἐστιν συνῳκηκυῖα ἀνδρί (Septuaginta)
kai eisehlthen o theos pros abimelech en ypnoh tehn nykta kai eipen idoy sy apothnehskeis peri tehs gynaikos ehs elabes ayteh de estin synohkehkyia andri (Septuaginta)

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל־אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלֹום הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לֹו הִנְּךָ מֵת עַל־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל׃ (HeLeningradV)
wajaaboA AaeloHijm Aael-Aabijmaelaek bahalowm HalaajlaaH wajoAmaer low Hinkaa met Oal-HaaAixxaaH Aaxxaer-laaqahtaa wHiwA bOulat baaOal׃ (HeLeningradV)

ויבא אלהים אל־אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על־האשה אשר־לקחת והוא בעלת בעל׃ (HeLeningradoV)
wjbA AlHjm Al-Abjmlk bhlwm HljlH wjAmr lw Hnk mt Ol-HAxH Axr-lqht wHwA bOlt bOl׃ (HeLeningradoV)

Venit autem Deus ad Abimelech per somnium nocte et ait illi: “En morieris propter mulierem, quam tulisti; habet enim virum”. (NovaVulgata)

1.Mose 20,6 *

Und Gott sprach zu ihm im Traum: Ich weiß, daß du solches mit einfältigem Herzen getan hast; darum habe ich dich auch behütet, daß du nicht wider mich sündigtest, und darum habe ich es dir nicht gestattet, daß du sie berührtest. (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ θεὸς καθ' ὕπνον κἀγὼ ἔγνων ὅτι ἐν καθαρᾷ καρδίᾳ ἐποίησας τοῦτο καὶ ἐφεισάμην ἐγώ σου τοῦ μὴ ἁμαρτεῖν σε εἰς ἐμέ ἕνεκεν τούτου οὐκ ἀφῆκά σε ἅψασθαι αὐτῆς (Septuaginta)
eipen de aytoh o theos kath' ypnon kagoh egnohn oti en kathara kardia epoiehsas toyto kai epheisamehn egoh soy toy meh amartein se eis eme eneken toytoy oyk aphehka se apsasthai aytehs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם־לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם־אָנֹכִי אֹותְךָ מֵחֲטֹו־לִי עַל־כֵּן לֹא־נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aelaajw HaaAaeloHijm bahalom gam Aaanokij jaadaOtij kij btaam-lbaabkaa Oaaxijtaa zoAt waaAaehxok gam-Aaanokij Aowtkaa mehaTow-lij Oal-ken loA-ntatijkaa lingoOa AelaejHaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם־לבבך עשית זאת ואחשך גם־אנכי אותך מחטו־לי על־כן לא־נתתיך לנגע אליה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Aljw HAlHjm bhlm gm Ankj jdOtj kj btm-lbbk Oxjt zAt wAhxk gm-Ankj Awtk mhTw-lj Ol-kn lA-nttjk lngO AljH׃ (HeLeningradoV)

Dixitque ad eum Deus per somnium: “Et ego scio quod simplici corde feceris; et ideo custodivi te, ne peccares in me, et non dimisi, ut tangeres eam. (NovaVulgata)

1.Mose 20,13 *

Da mich aber Gott aus meines Vaters Haus führte, sprach ich zu ihr: Das mußt du mir zuliebe tun, daß du überall, wo wir hinkommen, von mir sagest: Er ist mein Bruder! (Schlachter)
ἐγένετο δὲ ἡνίκα ἐξήγαγέν με ὁ θεὸς ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ πατρός μου καὶ εἶπα αὐτῇ ταύτην τὴν δικαιοσύνην ποιήσεις ἐπ' ἐμέ εἰς πάντα τόπον οὗ ἐὰν εἰσέλθωμεν ἐκεῖ εἰπὸν ἐμὲ ὅτι ἀδελφός μού ἐστιν (Septuaginta)
egeneto de ehnika exehgagen me o theos ek toy oikoy toy patros moy kai eipa ayteh taytehn tehn dikaiosynehn poiehseis ep' eme eis panta topon oy ean eiselthohmen ekei eipon eme oti adelphos moy estin (Septuaginta)

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר נָבֹוא שָׁמָּה אִמְרִי־לִי אָחִי הוּא׃ (HeLeningradV)
wajHij kaAaxxaer HitOw Aotij AaeloHijm mibejt Aaabij waaAomar laaH zaeH hasdek Aaxxaer taOaxij Oimaadij Aael kaal-Hamaaqowm Aaxxaer naabowA xxaamaaH Aimrij-lij Aaahij HwA׃ (HeLeningradV)

ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל־המקום אשר נבוא שמה אמרי־לי אחי הוא׃ (HeLeningradoV)
wjHj kAxr HtOw Atj AlHjm mbjt Abj wAmr lH zH hsdk Axr tOxj Omdj Al kl-Hmqwm Axr nbwA xmH Amrj-lj Ahj HwA׃ (HeLeningradoV)

Cum autem vagari me faceret Deus de domo patris mei, dixi ad eam: Hanc misericordiam facies mecum: in omni loco, ad quem ingrediemur, dices quod frater tuus sim ”. (NovaVulgata)

1.Mose 20,17 *

Abraham aber legte Fürbitte ein bei Gott. Da heilte Gott Abimelech und sein Weib und seine Mägde, daß sie gebaren. (Schlachter)
προσηύξατο δὲ αβρααμ πρὸς τὸν θεόν καὶ ἰάσατο ὁ θεὸς τὸν αβιμελεχ καὶ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ τὰς παιδίσκας αὐτοῦ καὶ ἔτεκον (Septuaginta)
prosehyxato de abraam pros ton theon kai iasato o theos ton abimelech kai tehn gynaika aytoy kai tas paidiskas aytoy kai etekon (Septuaginta)

וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת־אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת־אִשְׁתֹּו וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ׃ (HeLeningradV)
wajitpalel AabraaHaam Aael-HaaAaeloHijm wajirpaaA AaeloHijm Aaet-Aabijmaelaek wAaet-Aixxtow wAamHotaajw wajeledw׃ (HeLeningradV)

ויתפלל אברהם אל־האלהים וירפא אלהים את־אבימלך ואת־אשתו ואמהתיו וילדו׃ (HeLeningradoV)
wjtpll AbrHm Al-HAlHjm wjrpA AlHjm At-Abjmlk wAt-Axtw wAmHtjw wjldw׃ (HeLeningradoV)

Orante autem Abraham, sanavit Deus Abimelech et uxorem ancillasque eius et pepererunt; (NovaVulgata)

1.Mose 21,2 *

Und Sarah empfing und gebar dem Abraham einen Sohn in seinem Alter, zur bestimmten Zeit, wie ihm Gott versprochen hatte. (Schlachter)
καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν σαρρα τῷ αβρααμ υἱὸν εἰς τὸ γῆρας εἰς τὸν καιρόν καθὰ ἐλάλησεν αὐτῷ κύριος (Septuaginta)
kai syllaboysa eteken sarra toh abraam yion eis to gehras eis ton kairon katha elalehsen aytoh kyrios (Septuaginta)

וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמֹּועֵד אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֹתֹו אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wataHar watelaed xaaraaH lAabraaHaam ben lizqunaajw lamowOed Aaxxaer-dibaer Aotow AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר־דבר אתו אלהים׃ (HeLeningradoV)
wtHr wtld xrH lAbrHm bn lzqnjw lmwOd Axr-dbr Atw AlHjm׃ (HeLeningradoV)

concepitque et peperit Abrahae filium in senectute eius tempore, quo praedixerat ei Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 21,4 *

Und Abraham beschnitt Isaak, seinen Sohn, da er acht Tage alt war, wie ihm Gott geboten hatte. (Schlachter)
περιέτεμεν δὲ αβρααμ τὸν ισαακ τῇ ὀγδόῃ ἡμέρᾳ καθὰ ἐνετείλατο αὐτῷ ὁ θεός (Septuaginta)
perietemen de abraam ton isaak teh ogdoeh ehmera katha eneteilato aytoh o theos (Septuaginta)

וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק בְּנֹו בֶּן־שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתֹו אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajaamaal AabraaHaam Aaet-jichaaq bnow baen-xxmonat jaamijm kaAaxxaer ciwaaH Aotow AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

וימל אברהם את־יצחק בנו בן־שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ (HeLeningradoV)
wjml AbrHm At-jchq bnw bn-xmnt jmjm kAxr cwH Atw AlHjm׃ (HeLeningradoV)

et circumcidit eum octavo die, sicut praeceperat ei Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 21,6 *

Und Sarah sprach: Gott hat mir ein Lachen bereitet; wer es hören wird, der wird meiner lachen! (Schlachter)
εἶπεν δὲ σαρρα γέλωτά μοι ἐποίησεν κύριος ὃς γὰρ ἂν ἀκούσῃ συγχαρεῖταί μοι (Septuaginta)
eipen de sarra gelohta moi epoiehsen kyrios os gar an akoyseh sygchareitai moi (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל־הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק־לִי׃ (HeLeningradV)
watoAmaer xaaraaH choq OaaxaaH lij AaeloHijm kaal-HaxxomeOa jichaq-lij׃ (HeLeningradV)

ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל־השמע יצחק־לי׃ (HeLeningradoV)
wtAmr xrH chq OxH lj AlHjm kl-HxmO jchq-lj׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Sara: “Risum fecit mihi Deus; quicumque audierit, corridebit mihi ?. (NovaVulgata)

1.Mose 21,12 *

Aber Gott sprach zu Abraham: Es soll dir das nicht mißfallen! Höre auf alles, was Sarah dir sagt wegen des Knaben und deiner Magd; denn in Isaak soll dir ein Same berufen werden. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς τῷ αβρααμ μὴ σκληρὸν ἔστω τὸ ῥῆμα ἐναντίον σου περὶ τοῦ παιδίου καὶ περὶ τῆς παιδίσκης πάντα ὅσα ἐὰν εἴπῃ σοι σαρρα ἄκουε τῆς φωνῆς αὐτῆς ὅτι ἐν ισαακ κληθήσεταί σοι σπέρμα (Septuaginta)
eipen de o theos toh abraam meh sklehron estoh to rehma enantion soy peri toy paidioy kai peri tehs paidiskehs panta osa ean eipeh soi sarra akoye tehs phohnehs aytehs oti en isaak klehthehsetai soi sperma (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל־הַנַּעַר וְעַל־אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-AabraaHaam Aal-jeraO bOejnaejkaa Oal-HanaOar wOal-Aamaataekaa kol Aaxxaer toAmar Aelaejkaa xaaraaH xxmaO bqolaaH kij bjichaaq jiqaareA lkaa zaaraO׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־אברהם אל־ירע בעיניך על־הנער ועל־אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-AbrHm Al-jrO bOjnjk Ol-HnOr wOl-Amtk kl Axr tAmr Aljk xrH xmO bqlH kj bjchq jqrA lk zrO׃ (HeLeningradoV)

Cui dixit Deus: “Non tibi videatur asperum super puero et super ancilla tua; omnia, quae dixerit tibi Sara, audi vocem eius, quia in Isaac vocabitur tibi semen. (NovaVulgata)

1.Mose 21,17 *

Da erhörte Gott die Stimme des Knaben, und der Engel Gottes rief der Hagar vom Himmel her und sprach zu ihr: Was ist dir, Hagar? Fürchte dich nicht, denn Gott hat erhört die Stimme des Knaben, da, wo er liegt. (Schlachter)
εἰσήκουσεν δὲ ὁ θεὸς τῆς φωνῆς τοῦ παιδίου ἐκ τοῦ τόπου οὗ ἦν καὶ ἐκάλεσεν ἄγγελος τοῦ θεοῦ τὴν αγαρ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ εἶπεν αὐτῇ τί ἐστιν αγαρ μὴ φοβοῦ ἐπακήκοεν γὰρ ὁ θεὸς τῆς φωνῆς τοῦ παιδίου σου ἐκ τοῦ τόπου οὗ ἐστιν (Septuaginta)
eisehkoysen de o theos tehs phohnehs toy paidioy ek toy topoy oy ehn kai ekalesen aggelos toy theoy tehn agar ek toy oyranoy kai eipen ayteh ti estin agar meh phoboy epakehkoen gar o theos tehs phohnehs toy paidioy soy ek toy topoy oy estin (Septuaginta)

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־קֹול הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים ׀ אֶל־הָגָר מִן־הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה־לָּךְ הָגָר אַל־תִּירְאִי כִּי־שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל־קֹול הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא־שָׁם׃ (HeLeningradV)
wajixxmaO AaeloHijm Aaet-qowl HanaOar wajiqraaA malAak AaeloHijm Aael-Haagaar min-Haxxaamajim wajoAmaer laaH maH-laak Haagaar Aal-tijrAij kij-xxaamaO AaeloHijm Aael-qowl HanaOar baAaxxaer HwA-xxaam׃ (HeLeningradV)

וישמע אלהים את־קול הנער ויקרא מלאך אלהים ׀ אל־הגר מן־השמים ויאמר לה מה־לך הגר אל־תיראי כי־שמע אלהים אל־קול הנער באשר הוא־שם׃ (HeLeningradoV)
wjxmO AlHjm At-qwl HnOr wjqrA mlAk AlHjm Al-Hgr mn-Hxmjm wjAmr lH mH-lk Hgr Al-tjrAj kj-xmO AlHjm Al-qwl HnOr bAxr HwA-xm׃ (HeLeningradoV)

Exaudivit autem Deus vocem pueri; vocavitque angelus Dei Agar de caelo dicens: “Quid tibi, Agar? Noli timere; exaudivit enim Deus vocem pueri de loco, in quo est. (NovaVulgata)

1.Mose 21,19 *

Und Gott öffnete ihr die Augen, daß sie einen Wasserbrunnen sah. Da ging sie hin und füllte den Schlauch mit Wasser und tränkte den Knaben. (Schlachter)
καὶ ἀνέῳξεν ὁ θεὸς τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῆς καὶ εἶδεν φρέαρ ὕδατος ζῶντος καὶ ἐπορεύθη καὶ ἔπλησεν τὸν ἀσκὸν ὕδατος καὶ ἐπότισεν τὸ παιδίον (Septuaginta)
kai aneohxen o theos toys ophthalmoys aytehs kai eiden phrear ydatos zohntos kai eporeytheh kai eplehsen ton askon ydatos kai epotisen to paidion (Septuaginta)

וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת־עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת־הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת־הַנָּעַר׃ (HeLeningradV)
wajipqah AaeloHijm Aaet-OejnaejHaa wateraeA bAer maajim watelaek watmaleA Aaet-Hahemaet majim wataxxq Aaet-HanaaOar׃ (HeLeningradV)

ויפקח אלהים את־עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את־החמת מים ותשק את־הנער׃ (HeLeningradoV)
wjpqh AlHjm At-OjnjH wtrA bAr mjm wtlk wtmlA At-Hhmt mjm wtxq At-HnOr׃ (HeLeningradoV)

Aperuitque Deus oculos eius; quae videns puteum aquae abiit et implevit utrem deditque puero bibere. (NovaVulgata)

1.Mose 21,20 *

Und Gott war mit dem Knaben; der wuchs und wohnte in der Wüste und ward ein Bogenschütze. (Schlachter)
καὶ ἦν ὁ θεὸς μετὰ τοῦ παιδίου καὶ ηὐξήθη καὶ κατῴκησεν ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐγένετο δὲ τοξότης (Septuaginta)
kai ehn o theos meta toy paidioy kai ehyxehtheh kai katohkehsen en teh erehmoh egeneto de toxotehs (Septuaginta)

וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת־הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת׃ (HeLeningradV)
wajHij AaeloHijm Aaet-HanaOar wajigdaal wajexxaeb bamidbaar wajHij robaeH qaxxaat׃ (HeLeningradV)

ויהי אלהים את־הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ (HeLeningradoV)
wjHj AlHjm At-HnOr wjgdl wjxb bmdbr wjHj rbH qxt׃ (HeLeningradoV)

Et fuit Deus cum eo; qui crevit et moratus est in solitudine factusque est iuvenis sagittarius. (NovaVulgata)

1.Mose 21,22 *

Zu derselben Zeit redete Abimelech und sein Feldhauptmann Pichol mit Abraham und sprach: Gott ist mit dir in allem, was du tust. (Schlachter)
ἐγένετο δὲ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ καὶ εἶπεν αβιμελεχ καὶ οχοζαθ ὁ νυμφαγωγὸς αὐτοῦ καὶ φικολ ὁ ἀρχιστράτηγος τῆς δυνάμεως αὐτοῦ πρὸς αβρααμ λέγων ὁ θεὸς μετὰ σοῦ ἐν πᾶσιν οἷς ἐὰν ποιῇς (Septuaginta)
egeneto de en toh kairoh ekeinoh kai eipen abimelech kai ochozath o nymphagohgos aytoy kai phikol o archistratehgos tehs dynameohs aytoy pros abraam legohn o theos meta soy en pasin ois ean poiehs (Septuaginta)

וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר־צְבָאֹו אֶל־אַבְרָהָם לֵאמֹר אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר־אַתָּה עֹשֶׂה׃ (HeLeningradV)
wajHij baaOet HaHiwA wajoAmaer Aabijmaelaek wpijkol xar-cbaaAow Aael-AabraaHaam leAmor AaeloHijm Oimkaa bkol Aaxxaer-AataaH OoxaeH׃ (HeLeningradV)

ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר־צבאו אל־אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר־אתה עשה׃ (HeLeningradoV)
wjHj bOt HHwA wjAmr Abjmlk wpjkl xr-cbAw Al-AbrHm lAmr AlHjm Omk bkl Axr-AtH OxH׃ (HeLeningradoV)

Eodem tempore dixit Abimelech et Phicol princeps exercitus eius ad Abraham: “Deus tecum est in universis, quae agis. (NovaVulgata)

1.Mose 21,23 *

So schwöre mir nun hier bei Gott, daß du weder an mir, noch an meinen Kindern, noch an meinen Kindeskindern treulos handeln, sondern die Freundschaft, die ich dir bewiesen habe, auch an mir beweisen willst und an dem Lande, darinnen du ein Fremdling bist. (Schlachter)
νῦν οὖν ὄμοσόν μοι τὸν θεὸν μὴ ἀδικήσειν με μηδὲ τὸ σπέρμα μου μηδὲ τὸ ὄνομά μου ἀλλὰ κατὰ τὴν δικαιοσύνην ἣν ἐποίησα μετὰ σοῦ ποιήσεις μετ' ἐμοῦ καὶ τῇ γῇ ᾗ σὺ παρῴκησας ἐν αὐτῇ (Septuaginta)
nyn oyn omoson moi ton theon meh adikehsein me mehde to sperma moy mehde to onoma moy alla kata tehn dikaiosynehn ehn epoiehsa meta soy poiehseis met' emoy kai teh geh eh sy parohkehsas en ayteh (Septuaginta)

וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם־תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־גַּרְתָּה בָּהּ׃ (HeLeningradV)
wOataaH HixxaabOaaH lij beAloHijm HenaaH Aim-tixxqor lij wlnijnij wlnaekdij kahaesaed Aaxxaer-Oaaxijtij Oimkaa taOaxaeH Oimaadij wOim-HaaAaaraec Aaxxaer-gartaaH baaH׃ (HeLeningradV)

ועתה השבעה לי באלהים הנה אם־תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר־עשיתי עמך תעשה עמדי ועם־הארץ אשר־גרתה בה׃ (HeLeningradoV)
wOtH HxbOH lj bAlHjm HnH Am-txqr lj wlnjnj wlnkdj khsd Axr-Oxjtj Omk tOxH Omdj wOm-HArc Axr-grtH bH׃ (HeLeningradoV)

Iura ergo per Deum, ne noceas mihi et posteris meis stirpique meae; sed iuxta fidem, quam feci tibi, facies mihi et terrae, in qua versatus es advena”. (NovaVulgata)

1.Mose 21,33 *

Abraham aber pflanzte eine Tamariske zu Beer-Seba und rief daselbst den Namen des HERRN, des ewigen Gottes, an. (Schlachter)
καὶ ἐφύτευσεν αβρααμ ἄρουραν ἐπὶ τῷ φρέατι τοῦ ὅρκου καὶ ἐπεκαλέσατο ἐκεῖ τὸ ὄνομα κυρίου θεὸς αἰώνιος (Septuaginta)
kai ephyteysen abraam aroyran epi toh phreati toy orkoy kai epekalesato ekei to onoma kyrioy theos aiohnios (Septuaginta)

וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא־שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עֹולָם׃ (HeLeningradV)
wajiTaO Aaexxael bibAer xxaabaO wajiqraaA-xxaam bxxem jHwaaH Ael Oowlaam׃ (HeLeningradV)

ויטע אשל בבאר שבע ויקרא־שם בשם יהוה אל עולם׃ (HeLeningradoV)
wjTO Axl bbAr xbO wjqrA-xm bxm jHwH Al Owlm׃ (HeLeningradoV)

Surrexit autem Abimelech et Phicol princeps militiae eius reversique sunt in terram Philisthim. Abraham vero plantavit nemus in Bersabee et invocavit ibi nomen Domini, Dei aeterni. (NovaVulgata)

1.Mose 22,1 *

Nach diesen Geschichten versuchte Gott den Abraham und sprach zu ihm: Abraham! Und er antwortete: Siehe, hier bin ich. (Schlachter)
καὶ ἐγένετο μετὰ τὰ ῥήματα ταῦτα ὁ θεὸς ἐπείραζεν τὸν αβρααμ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν αβρααμ αβρααμ ὁ δὲ εἶπεν ἰδοὺ ἐγώ (Septuaginta)
kai egeneto meta ta rehmata tayta o theos epeirazen ton abraam kai eipen pros ayton abraam abraam o de eipen idoy egoh (Septuaginta)

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת־אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ (HeLeningradV)
wajHij Aahar Hadbaarijm HaaAelaeH wHaaAaeloHijm nisaaH Aaet-AabraaHaam wajoAmaer Aelaajw AabraaHaam wajoAmaer Hinenij׃ (HeLeningradV)

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את־אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃ (HeLeningradoV)
wjHj Ahr Hdbrjm HAlH wHAlHjm nsH At-AbrHm wjAmr Aljw AbrHm wjAmr Hnnj׃ (HeLeningradoV)

Quae postquam gesta sunt, tentavit Deus Abraham et di xit ad eum: “Abraham”. Ille respondit: “Adsum”. (NovaVulgata)

1.Mose 22,3 *

Da stand Abraham am Morgen früh auf und sattelte seinen Esel, und nahm zwei Knechte und seinen Sohn Isaak mit sich und spaltete Holz zum Brandopfer, machte sich auf und ging hin an den Ort, davon ihm Gott gesagt hatte. (Schlachter)
ἀναστὰς δὲ αβρααμ τὸ πρωὶ ἐπέσαξεν τὴν ὄνον αὐτοῦ παρέλαβεν δὲ μεθ' ἑαυτοῦ δύο παῖδας καὶ ισαακ τὸν υἱὸν αὐτοῦ καὶ σχίσας ξύλα εἰς ὁλοκάρπωσιν ἀναστὰς ἐπορεύθη καὶ ἦλθεν ἐπὶ τὸν τόπον ὃν εἶπεν αὐτῷ ὁ θεός (Septuaginta)
anastas de abraam to prohi epesaxen tehn onon aytoy parelaben de meth' eaytoy dyo paidas kai isaak ton yion aytoy kai schisas xyla eis olokarpohsin anastas eporeytheh kai ehlthen epi ton topon on eipen aytoh o theos (Septuaginta)

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־חֲמֹרֹו וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי נְעָרָיו אִתֹּו וְאֵת יִצְחָק בְּנֹו וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־אָמַר־לֹו הָאֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajaxxkem AabraaHaam baboqaer wajahaboxx Aaet-hamorow wajiqah Aaet-xxnej nOaaraajw Aitow wAet jichaaq bnow wajbaqaO Oacej OolaaH wajaaqaam wajelaek Aael-Hamaaqowm Aaxxaer-Aaamar-low HaaAaeloHijm׃ (HeLeningradV)

וישכם אברהם בבקר ויחבש את־חמרו ויקח את־שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל־המקום אשר־אמר־לו האלהים׃ (HeLeningradoV)
wjxkm AbrHm bbqr wjhbx At-hmrw wjqh At-xnj nOrjw Atw wAt jchq bnw wjbqO Ocj OlH wjqm wjlk Al-Hmqwm Axr-Amr-lw HAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Igitur Abraham de nocte consurgens stravit asinum suum ducens secum duos iuvenes suos et Isaac filium suum. Cumque concidisset ligna in holocaustum, surrexit et abiit ad locum, quem praeceperat ei Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 22,8 *

Und Abraham antwortete: Mein Sohn, Gott wird sich ein Lämmlein zum Brandopfer ersehen! Und sie gingen beide miteinander. (Schlachter)
εἶπεν δὲ αβρααμ ὁ θεὸς ὄψεται ἑαυτῷ πρόβατον εἰς ὁλοκάρπωσιν τέκνον πορευθέντες δὲ ἀμφότεροι ἅμα (Septuaginta)
eipen de abraam o theos opsetai eaytoh probaton eis olokarpohsin teknon poreythentes de amphoteroi ama (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה־לֹּו הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AabraaHaam AaeloHijm jirAaeH-low HaxaeH lOolaaH bnij wajelkw xxnejHaem jahdaaw׃ (HeLeningradV)

ויאמר אברהם אלהים יראה־לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AbrHm AlHjm jrAH-lw HxH lOlH bnj wjlkw xnjHm jhdw׃ (HeLeningradoV)

Dixit Abraham: “Deus providebit sibi victimam holocausti, fili mi”. Pergebant ambo pariter; (NovaVulgata)

1.Mose 22,9 *

Und als sie an den Ort kamen, den Gott ihm genannt hatte, baute Abraham daselbst einen Altar und legte das Holz ordentlich darauf, band seinen Sohn Isaak und legte ihn auf den Altar, oben auf das Holz. (Schlachter)
ἦλθον ἐπὶ τὸν τόπον ὃν εἶπεν αὐτῷ ὁ θεός καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ αβρααμ θυσιαστήριον καὶ ἐπέθηκεν τὰ ξύλα καὶ συμποδίσας ισαακ τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἐπέθηκεν αὐτὸν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἐπάνω τῶν ξύλων (Septuaginta)
ehlthon epi ton topon on eipen aytoh o theos kai ohkodomehsen ekei abraam thysiastehrion kai epethehken ta xyla kai sympodisas isaak ton yion aytoy epethehken ayton epi to thysiastehrion epanoh tohn xylohn (Septuaginta)

וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר אָמַר־לֹו הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת־הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת־הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת־יִצְחָק בְּנֹו וַיָּשֶׂם אֹתֹו עַל־הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים׃ (HeLeningradV)
wajaaboAw Aael-Hamaaqowm Aaxxaer Aaamar-low HaaAaeloHijm wajibaen xxaam AabraaHaam Aaet-Hamizbeha wajaOarok Aaet-HaaOecijm wajaOaqod Aaet-jichaaq bnow wajaaxaem Aotow Oal-Hamizbeha mimaOal laaOecijm׃ (HeLeningradV)

ויבאו אל־המקום אשר אמר־לו האלהים ויבן שם אברהם את־המזבח ויערך את־העצים ויעקד את־יצחק בנו וישם אתו על־המזבח ממעל לעצים׃ (HeLeningradoV)
wjbAw Al-Hmqwm Axr Amr-lw HAlHjm wjbn xm AbrHm At-Hmzbh wjOrk At-HOcjm wjOqd At-jchq bnw wjxm Atw Ol-Hmzbh mmOl lOcjm׃ (HeLeningradoV)

et venerunt ad locum, quem ostenderat ei Deus, in quo aedificavit Abraham altare et desuper ligna composuit. Cumque colligasset Isaac filium suum, posuit eum in altari super struem lignorum (NovaVulgata)

1.Mose 22,12 *

Er sprach: Lege deine Hand nicht an den Knaben und tue ihm nichts; denn nun weiß ich, daß du Gott fürchtest und hast deinen einzigen Sohn nicht verschont um meinetwillen! (Schlachter)
καὶ εἶπεν μὴ ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου ἐπὶ τὸ παιδάριον μηδὲ ποιήσῃς αὐτῷ μηδέν νῦν γὰρ ἔγνων ὅτι φοβῇ τὸν θεὸν σὺ καὶ οὐκ ἐφείσω τοῦ υἱοῦ σου τοῦ ἀγαπητοῦ δι' ἐμέ (Septuaginta)
kai eipen meh epibalehs tehn cheira soy epi to paidarion mehde poiehsehs aytoh mehden nyn gar egnohn oti phobeh ton theon sy kai oyk epheisoh toy yioy soy toy agapehtoy di' eme (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אַל־תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל־הַנַּעַר וְאַל־תַּעַשׂ לֹו מְאוּמָּה כִּי ׀ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ מִמֶּנִּי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aal-tixxlah jaadkaa Aael-HanaOar wAal-taOax low mAwmaaH kij OataaH jaadaOtij kij-jreA AaeloHijm AataaH wloA haaxaktaa Aaet-binkaa Aaet-jhijdkaa mimaenij׃ (HeLeningradV)

ויאמר אל־תשלח ידך אל־הנער ואל־תעש לו מאומה כי ׀ עתה ידעתי כי־ירא אלהים אתה ולא חשכת את־בנך את־יחידך ממני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Al-txlh jdk Al-HnOr wAl-tOx lw mAwmH kj OtH jdOtj kj-jrA AlHjm AtH wlA hxkt At-bnk At-jhjdk mmnj׃ (HeLeningradoV)

Dixitque: “Non extendas manum tuam super puerum neque facias illi quidquam. Nunc cognovi quod times Deum et non pepercisti filio tuo unigenito propter me”. (NovaVulgata)

1.Mose 23,6 *

Höre uns, mein Herr, du bist ein Fürst Gottes mitten unter uns, begrabe deine Tote in dem besten unsrer Gräber. Niemand von uns wird dir sein Grab verweigern, daß du deine Tote darin begrabest! (Schlachter)
μή κύριε ἄκουσον δὲ ἡμῶν βασιλεὺς παρὰ θεοῦ εἶ σὺ ἐν ἡμῖν ἐν τοῖς ἐκλεκτοῖς μνημείοις ἡμῶν θάψον τὸν νεκρόν σου οὐδεὶς γὰρ ἡμῶν τὸ μνημεῖον αὐτοῦ κωλύσει ἀπὸ σοῦ τοῦ θάψαι τὸν νεκρόν σου ἐκεῖ (Septuaginta)
meh kyrie akoyson de ehmohn basileys para theoy ei sy en ehmin en tois eklektois mnehmeiois ehmohn thapson ton nekron soy oydeis gar ehmohn to mnehmeion aytoy kohlysei apo soy toy thapsai ton nekron soy ekei (Septuaginta)

שְׁמָעֵנוּ ׀ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתֹוכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת־מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת־קִבְרֹו לֹא־יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ׃ (HeLeningradV)
xxmaaOenw Aadonij nxijA AaeloHijm AataaH btowkenw bmibhar qbaarejnw qbor Aaet-metaekaa Aijxx mimaenw Aaet-qibrow loA-jiklaeH mimkaa miqbor metaekaa׃ (HeLeningradV)

שמענו ׀ אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את־מתך איש ממנו את־קברו לא־יכלה ממך מקבר מתך׃ (HeLeningradoV)
xmOnw Adnj nxjA AlHjm AtH btwknw bmbhr qbrjnw qbr At-mtk Ajx mmnw At-qbrw lA-jklH mmk mqbr mtk׃ (HeLeningradoV)

“Audi nos, domine, princeps Dei es apud nos: in nobilissimo sepulcrorum nostrorum sepeli mortuum tuum; nullusque te prohibebit, quin in sepulcro eius sepelias mortuum tuum”. (NovaVulgata)

1.Mose 24,3 *

daß ich dich schwören lasse bei dem HERRN, dem Gott des Himmels und der Erde, daß du meinem Sohne kein Weib nehmest von den Töchtern der Kanaaniter, unter welchen ich wohne, (Schlachter)
καὶ ἐξορκιῶ σε κύριον τὸν θεὸν τοῦ οὐρανοῦ καὶ τὸν θεὸν τῆς γῆς ἵνα μὴ λάβῃς γυναῖκα τῷ υἱῷ μου ισαακ ἀπὸ τῶν θυγατέρων τῶν χαναναίων μεθ' ὧν ἐγὼ οἰκῶ ἐν αὐτοῖς (Septuaginta)
kai exorkioh se kyrion ton theon toy oyranoy kai ton theon tehs gehs ina meh labehs gynaika toh yioh moy isaak apo tohn thygaterohn tohn chananaiohn meth' ohn egoh oikoh en aytois (Septuaginta)

וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנֹות הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹושֵׁב בְּקִרְבֹּו׃ (HeLeningradV)
wAaxxbijOakaa bajHwaaH AaeloHej Haxxaamajim weAloHej HaaAaaraec Aaxxaer loA-tiqah AixxaaH libnij mibnowt HaknaOanij Aaxxaer Aaanokij jowxxeb bqirbow׃ (HeLeningradV)

ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃ (HeLeningradoV)
wAxbjOk bjHwH AlHj Hxmjm wAlHj HArc Axr lA-tqh AxH lbnj mbnwt HknOnj Axr Ankj jwxb bqrbw׃ (HeLeningradoV)

ut adiurem te per Dominum, Deum caeli et Deum terrae, ut non accipias uxorem filio meo de filiabus Chananaeorum, inter quos habito; (NovaVulgata)

1.Mose 24,7 *

Der HERR, der Gott des Himmels, der mich von meines Vaters Hause und aus dem Lande meiner Geburt genommen und mit mir geredet und mir auch geschworen und gesagt hat: «Dieses Land will ich deinem Samen geben», der wird seinen Engel vor dir her senden, daß du meinem Sohn von dort ein Weib nehmest. (Schlachter)
κύριος ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ καὶ ὁ θεὸς τῆς γῆς ὃς ἔλαβέν με ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ πατρός μου καὶ ἐκ τῆς γῆς ἧς ἐγενήθην ὃς ἐλάλησέν μοι καὶ ὤμοσέν μοι λέγων σοὶ δώσω τὴν γῆν ταύτην καὶ τῷ σπέρματί σου αὐτὸς ἀποστελεῖ τὸν ἄγγελον αὐτοῦ ἔμπροσθέν σου καὶ λήμψῃ γυναῖκα τῷ υἱῷ μου ισαακ ἐκεῖθεν (Septuaginta)
kyrios o theos toy oyranoy kai o theos tehs gehs os elaben me ek toy oikoy toy patros moy kai ek tehs gehs ehs egenehthehn os elalehsen moi kai ohmosen moi legohn soi dohsoh tehn gehn taytehn kai toh spermati soy aytos apostelei ton aggelon aytoy emprosthen soy kai lehmpseh gynaika toh yioh moy isaak ekeithen (Septuaginta)

יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מֹולַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר־לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע־לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכֹו לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם׃ (HeLeningradV)
jHwaaH AaeloHej Haxxaamajim Aaxxaer lqaahanij mibejt Aaabij wmeAaeraec mowladtij waAaxxaer dibaer-lij waAaxxaer nixxbaO-lij leAmor lzarOakaa Aaeten Aaet-HaaAaaraec HazoAt HwA jixxlah malAaakow lpaanaejkaa wlaaqahtaa AixxaaH libnij mixxaam׃ (HeLeningradV)

יהוה ׀ אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר־לי ואשר נשבע־לי לאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃ (HeLeningradoV)
jHwH AlHj Hxmjm Axr lqhnj mbjt Abj wmArc mwldtj wAxr dbr-lj wAxr nxbO-lj lAmr lzrOk Atn At-HArc HzAt HwA jxlh mlAkw lpnjk wlqht AxH lbnj mxm׃ (HeLeningradoV)

Dominus, Deus caeli, qui tulit me de domo patris mei et de terra nativitatis meae, qui locutus est mihi et iuravit mihi dicens: "Semini tuo dabo terram hanc", ipse mittet angelum suum coram te, et accipies inde uxorem filio meo. (NovaVulgata)

1.Mose 24,12 *

Und er sprach: O HERR, du Gott meines Herrn Abraham, laß es mir doch heute gelingen und tue Barmherzigkeit an meinem Herrn Abraham! (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριε ὁ θεὸς τοῦ κυρίου μου αβρααμ εὐόδωσον ἐναντίον ἐμοῦ σήμερον καὶ ποίησον ἔλεος μετὰ τοῦ κυρίου μου αβρααμ (Septuaginta)
kai eipen kyrie o theos toy kyrioy moy abraam eyodohson enantion emoy sehmeron kai poiehson eleos meta toy kyrioy moy abraam (Septuaginta)

וַיֹּאמַר ׀ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה־נָא לְפָנַי הַיֹּום וַעֲשֵׂה־חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם׃ (HeLeningradV)
wajoAmar jHwaaH AaeloHej Aadonij AabraaHaam HaqreH-naaA lpaanaj Hajowm waOaxeH-haesaed Oim Aadonij AabraaHaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר ׀ יהוה אלהי אדני אברהם הקרה־נא לפני היום ועשה־חסד עם אדני אברהם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH AlHj Adnj AbrHm HqrH-nA lpnj Hjwm wOxH-hsd Om Adnj AbrHm׃ (HeLeningradoV)

“Domine,Deus domini mei Abraham, occurre obsecro mihi hodie et fac misericordiam cum domino meo Abraham. (NovaVulgata)

1.Mose 24,27 *

und sprach: Gelobet sei der HERR, der Gott meines Herrn Abraham, der seine Gnade und Treue meinem Herrn nicht entzogen hat, denn der HERR hat mich den Weg zum Hause des Bruders meines Herrn geführt! (Schlachter)
καὶ εἶπεν εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς τοῦ κυρίου μου αβρααμ ὃς οὐκ ἐγκατέλιπεν τὴν δικαιοσύνην αὐτοῦ καὶ τὴν ἀλήθειαν ἀπὸ τοῦ κυρίου μου ἐμὲ εὐόδωκεν κύριος εἰς οἶκον τοῦ ἀδελφοῦ τοῦ κυρίου μου (Septuaginta)
kai eipen eylogehtos kyrios o theos toy kyrioy moy abraam os oyk egkatelipen tehn dikaiosynehn aytoy kai tehn alehtheian apo toy kyrioy moy eme eyodohken kyrios eis oikon toy adelphoy toy kyrioy moy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא־עָזַב חַסְדֹּו וַאֲמִתֹּו מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהוָה בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer baarwk jHwaaH AaeloHej Aadonij AabraaHaam Aaxxaer loA-Oaazab hasdow waAamitow meOim Aadonij Aaanokij badaeraek naahanij jHwaaH bejt Aahej Aadonij׃ (HeLeningradV)

ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא־עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr brwk jHwH AlHj Adnj AbrHm Axr lA-Ozb hsdw wAmtw mOm Adnj Ankj bdrk nhnj jHwH bjt Ahj Adnj׃ (HeLeningradoV)

dicens: “Benedictus Dominus, Deus domini mei Abraham, qui non abstulit misericordiam et veritatem suam a domino meo et recto itinere me perduxit in domum fratris domini mei”. (NovaVulgata)

1.Mose 24,42 *

Also kam ich heute zum Wasserbrunnen und sprach: O HERR, Gott, meines Herrn Abraham, wenn du doch zu meiner Reise Glück gäbest, welche ich gemacht! (Schlachter)
καὶ ἐλθὼν σήμερον ἐπὶ τὴν πηγὴν εἶπα κύριε ὁ θεὸς τοῦ κυρίου μου αβρααμ εἰ σὺ εὐοδοῖς τὴν ὁδόν μου ἣν νῦν ἐγὼ πορεύομαι ἐπ' αὐτήν (Septuaginta)
kai elthohn sehmeron epi tehn pehgehn eipa kyrie o theos toy kyrioy moy abraam ei sy eyodois tehn odon moy ehn nyn egoh poreyomai ep' aytehn (Septuaginta)

וָאָבֹא הַיֹּום אֶל־הָעָיִן וָאֹמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ׃ (HeLeningradV)
waaAaaboA Hajowm Aael-HaaOaajin waaAomar jHwaaH AaeloHej Aadonij AabraaHaam Aim-jaexxkaa-naaA maclijha darkij Aaxxaer Aaanokij Holek OaalaejHaa׃ (HeLeningradV)

ואבא היום אל־העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם־ישך־נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃ (HeLeningradoV)
wAbA Hjwm Al-HOjn wAmr jHwH AlHj Adnj AbrHm Am-jxk-nA mcljh drkj Axr Ankj Hlk OljH׃ (HeLeningradoV)

Veni ergo hodie ad fontem et dixi: Domine, Deus domini mei Abraham, si direxisti viam meam, in qua nunc ambulo, (NovaVulgata)

1.Mose 24,48 *

und neigte mich und betete an vor dem HERRN und lobte den HERRN, den Gott meines Herrn Abraham, der mich den rechten Weg geführt hat, daß ich seinem Sohne die Tochter des Bruders meines Herrn nehme. (Schlachter)
καὶ εὐδοκήσας προσεκύνησα κυρίῳ καὶ εὐλόγησα κύριον τὸν θεὸν τοῦ κυρίου μου αβρααμ ὃς εὐόδωσέν μοι ἐν ὁδῷ ἀληθείας λαβεῖν τὴν θυγατέρα τοῦ ἀδελφοῦ τοῦ κυρίου μου τῷ υἱῷ αὐτοῦ (Septuaginta)
kai eydokehsas prosekynehsa kyrioh kai eylogehsa kyrion ton theon toy kyrioy moy abraam os eyodohsen moi en odoh alehtheias labein tehn thygatera toy adelphoy toy kyrioy moy toh yioh aytoy (Septuaginta)

וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַיהוָה וָאֲבָרֵךְ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת־בַּת־אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנֹו׃ (HeLeningradV)
waaAaeqod waaAaexxtahawaeH lajHwaaH waaAabaarek Aaet-jHwaaH AaeloHej Aadonij AabraaHaam Aaxxaer Hinhanij bdaeraek Aaemaet laaqahat Aaet-bat-Aahij Aadonij libnow׃ (HeLeningradV)

ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את־יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את־בת־אחי אדני לבנו׃ (HeLeningradoV)
wAqd wAxthwH ljHwH wAbrk At-jHwH AlHj Adnj AbrHm Axr Hnhnj bdrk Amt lqht At-bt-Ahj Adnj lbnw׃ (HeLeningradoV)

Pronusque adoravi Dominum benedicens Domino, Deo domini mei Abraham, qui perduxit me recto itinere, ut sumerem filiam fratris domini mei filio eius. (NovaVulgata)

1.Mose 25,11 *

Und nach dem Tode Abrahams segnete Gott seinen Sohn Isaak. Und Isaak wohnte bei dem «Brunnen des Lebendigen, der mich sieht». (Schlachter)
ἐγένετο δὲ μετὰ τὸ ἀποθανεῖν αβρααμ εὐλόγησεν ὁ θεὸς ισαακ τὸν υἱὸν αὐτοῦ καὶ κατῴκησεν ισαακ παρὰ τὸ φρέαρ τῆς ὁράσεως (Septuaginta)
egeneto de meta to apothanein abraam eylogehsen o theos isaak ton yion aytoy kai katohkehsen isaak para to phrear tehs oraseohs (Septuaginta)

וַיְהִי אַחֲרֵי מֹות אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנֹו וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם־בְּאֵר לַחַי רֹאִי׃ ס (HeLeningradV)
wajHij Aaharej mowt AabraaHaam wajbaaraek AaeloHijm Aaet-jichaaq bnow wajexxaeb jichaaq Oim-bAer lahaj roAij׃ s (HeLeningradV)

ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את־יצחק בנו וישב יצחק עם־באר לחי ראי׃ ס (HeLeningradoV)
wjHj Ahrj mwt AbrHm wjbrk AlHjm At-jchq bnw wjxb jchq Om-bAr lhj rAj׃ s (HeLeningradoV)

Et post obitum illius benedixit Deus Isaac filio eius, qui habitabat iuxta puteum Lahairoi. (NovaVulgata)

1.Mose 26,24 *

Und der HERR erschien ihm in derselben Nacht und sprach: Ich bin der Gott deines Vaters Abraham. Fürchte dich nicht! Denn ich bin mit dir, und ich will dich segnen und deinen Samen mehren um Abrahams, meines Knechtes, willen. (Schlachter)
καὶ ὤφθη αὐτῷ κύριος ἐν τῇ νυκτὶ ἐκείνῃ καὶ εἶπεν ἐγώ εἰμι ὁ θεὸς αβρααμ τοῦ πατρός σου μὴ φοβοῦ μετὰ σοῦ γάρ εἰμι καὶ ηὐλόγηκά σε καὶ πληθυνῶ τὸ σπέρμα σου διὰ αβρααμ τὸν πατέρα σου (Septuaginta)
kai ohphtheh aytoh kyrios en teh nykti ekeineh kai eipen egoh eimi o theos abraam toy patros soy meh phoboy meta soy gar eimi kai ehylogehka se kai plehthynoh to sperma soy dia abraam ton patera soy (Septuaginta)

וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל־תִּירָא כִּי־אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת־זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי׃ (HeLeningradV)
wajeraaA Aelaajw jHwaaH balajlaaH HaHwA wajoAmaer Aaanokij AaeloHej AabraaHaam Aaabijkaa Aal-tijraaA kij-Aitkaa Aaanokij wberaktijkaa wHirbejtij Aaet-zarOakaa baOabwr AabraaHaam Oabdij׃ (HeLeningradV)

וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל־תירא כי־אתך אנכי וברכתיך והרביתי את־זרעך בעבור אברהם עבדי׃ (HeLeningradoV)
wjrA Aljw jHwH bljlH HHwA wjAmr Ankj AlHj AbrHm Abjk Al-tjrA kj-Atk Ankj wbrktjk wHrbjtj At-zrOk bObwr AbrHm Obdj׃ (HeLeningradoV)

ubi apparuit ei Dominus in ipsa nocte dicens: “ Ego sum Deus Abraham patris tui. Noli timere, quia tecum sum; benedicam tibi et multiplicabo semen tuum propter servum meum Abraham ”. (NovaVulgata)

1.Mose 27,20 *

Isaak aber sprach zu seinem Sohn: Mein Sohn, wie hast du es so bald gefunden? Er antwortete: Der HERR, dein Gott, bescherte es mir. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ισαακ τῷ υἱῷ αὐτοῦ τί τοῦτο ὃ ταχὺ εὗρες ὦ τέκνον ὁ δὲ εἶπεν ὃ παρέδωκεν κύριος ὁ θεός σου ἐναντίον μου (Septuaginta)
eipen de isaak toh yioh aytoy ti toyto o tachy eyres oh teknon o de eipen o paredohken kyrios o theos soy enantion moy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־בְּנֹו מַה־זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jichaaq Aael-bnow maH-zaeH miHartaa limcoA bnij wajoAmaer kij HiqraaH jHwaaH AaeloHaejkaa lpaanaaj׃ (HeLeningradV)

ויאמר יצחק אל־בנו מה־זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jchq Al-bnw mH-zH mHrt lmcA bnj wjAmr kj HqrH jHwH AlHjk lpnj׃ (HeLeningradoV)

Rursum Isaac ad filium suum: “ Quomodo, inquit, tam cito invenire potuisti, fili mi? ”. Qui respondit: “ Voluntas Domini Dei tui fuit, ut occurreret mihi ”. (NovaVulgata)

1.Mose 27,28 *

Gott gebe dir vom Tau des Himmels und vom fettesten Boden und Korn und Most die Fülle; (Schlachter)
καὶ δῴη σοι ὁ θεὸς ἀπὸ τῆς δρόσου τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἀπὸ τῆς πιότητος τῆς γῆς καὶ πλῆθος σίτου καὶ οἴνου (Septuaginta)
kai doheh soi o theos apo tehs drosoy toy oyranoy kai apo tehs piotehtos tehs gehs kai plehthos sitoy kai oinoy (Septuaginta)

וְיִתֶּן־לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃ (HeLeningradV)
wjitaen-lkaa HaaAaeloHijm miTal Haxxaamajim wmixxmanej HaaAaaraec wrob daagaan wtijroxx׃ (HeLeningradV)

ויתן־לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃ (HeLeningradoV)
wjtn-lk HAlHjm mTl Hxmjm wmxmnj HArc wrb dgn wtjrx׃ (HeLeningradoV)

Det tibi Deus de rore caeli et de pinguedine terrae et abundantiam frumenti et vini. (NovaVulgata)

1.Mose 28,3 *

Und der allmächtige Gott segne dich und mache dich fruchtbar und mehre dich, daß du zu einer Völkergemeinde werdest, (Schlachter)
ὁ δὲ θεός μου εὐλογήσαι σε καὶ αὐξήσαι σε καὶ πληθύναι σε καὶ ἔσῃ εἰς συναγωγὰς ἐθνῶν (Septuaginta)
o de theos moy eylogehsai se kai ayxehsai se kai plehthynai se kai eseh eis synagohgas ethnohn (Septuaginta)

וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ (HeLeningradV)
wAel xxadaj jbaarek Aotkaa wjaprkaa wjarbaekaa wHaajijtaa liqHal Oamijm׃ (HeLeningradV)

ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים׃ (HeLeningradoV)
wAl xdj jbrk Atk wjprk wjrbk wHjjt lqHl Omjm׃ (HeLeningradoV)

Deus autem omnipotens benedicat tibi et crescere te faciat atque multiplicet, ut sis in multitudinem populorum; (NovaVulgata)

1.Mose 28,4 *

und gebe dir den Segen Abrahams, dir und deinem Samen mit dir, daß du besitzest das Land, darin du ein Fremdling bist, das Gott dem Abraham gegeben hat! (Schlachter)
καὶ δῴη σοι τὴν εὐλογίαν αβρααμ τοῦ πατρός μου σοὶ καὶ τῷ σπέρματί σου μετὰ σέ κληρονομῆσαι τὴν γῆν τῆς παροικήσεώς σου ἣν ἔδωκεν ὁ θεὸς τῷ αβρααμ (Septuaginta)
kai doheh soi tehn eylogian abraam toy patros moy soi kai toh spermati soy meta se klehronomehsai tehn gehn tehs paroikehseohs soy ehn edohken o theos toh abraam (Septuaginta)

וְיִתֶּן־לְךָ אֶת־בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת־אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר־נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃ (HeLeningradV)
wjitaen-lkaa Aaet-birkat AabraaHaam lkaa wlzarOakaa Aitaak lrixxtkaa Aaet-Aaeraec mguraejkaa Aaxxaer-naatan AaeloHijm lAabraaHaam׃ (HeLeningradV)

ויתן־לך את־ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את־ארץ מגריך אשר־נתן אלהים לאברהם׃ (HeLeningradoV)
wjtn-lk At-brkt AbrHm lk wlzrOk Atk lrxtk At-Arc mgrjk Axr-ntn AlHjm lAbrHm׃ (HeLeningradoV)

et det tibi benedictiones Abraham tibi et semini tuo tecum, ut possideas terram peregrinationis tuae, quam pollicitus est Deus avo tuo ”. (NovaVulgata)

1.Mose 28,12 *

Und ihm träumte; und siehe, eine Leiter war auf die Erde gestellt, die rührte mit der Spitze an den Himmel. Und siehe, die Engel Gottes stiegen daran auf und nieder. (Schlachter)
καὶ ἐνυπνιάσθη καὶ ἰδοὺ κλίμαξ ἐστηριγμένη ἐν τῇ γῇ ἧς ἡ κεφαλὴ ἀφικνεῖτο εἰς τὸν οὐρανόν καὶ οἱ ἄγγελοι τοῦ θεοῦ ἀνέβαινον καὶ κατέβαινον ἐπ' αὐτῆς (Septuaginta)
kai enypniastheh kai idoy klimax estehrigmeneh en teh geh ehs eh kephaleh aphikneito eis ton oyranon kai oi aggeloi toy theoy anebainon kai katebainon ep' aytehs (Septuaginta)

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשֹׁו מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בֹּו׃ (HeLeningradV)
wajahalom wHineH sulaam mucaab AarcaaH wroAxxow magijOa HaxxaamaajmaaH wHineH malAakej AaeloHijm Oolijm wjordijm bow׃ (HeLeningradV)

ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃ (HeLeningradoV)
wjhlm wHnH slm mcb ArcH wrAxw mgjO HxmjmH wHnH mlAkj AlHjm Oljm wjrdjm bw׃ (HeLeningradoV)

Viditque in somnio scalam stantem super terram et cacumen illius tangens caelum, angelos quoque Dei ascendentes et descendentes per eam (NovaVulgata)

1.Mose 28,13 *

Und siehe, der HERR stand oben darauf und sprach: Ich bin der HERR, der Gott deines Vaters Abraham und der Gott Isaaks; das Land, darauf du liegst, will ich dir und deinem Samen geben. (Schlachter)
ὁ δὲ κύριος ἐπεστήρικτο ἐπ' αὐτῆς καὶ εἶπεν ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς αβρααμ τοῦ πατρός σου καὶ ὁ θεὸς ισαακ μὴ φοβοῦ ἡ γῆ ἐφ' ἧς σὺ καθεύδεις ἐπ' αὐτῆς σοὶ δώσω αὐτὴν καὶ τῷ σπέρματί σου (Septuaginta)
o de kyrios epestehrikto ep' aytehs kai eipen egoh kyrios o theos abraam toy patros soy kai o theos isaak meh phoboy eh geh eph' ehs sy katheydeis ep' aytehs soi dohsoh aytehn kai toh spermati soy (Septuaginta)

וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ׃ (HeLeningradV)
wHineH jHwaaH nicaab Oaalaajw wajoAmar Aanij jHwaaH AaeloHej AabraaHaam Aaabijkaa weAloHej jichaaq HaaAaaraec Aaxxaer AataaH xxokeb OaalaejHaa lkaa AaetnaenaaH wlzarOaekaa׃ (HeLeningradV)

והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃ (HeLeningradoV)
wHnH jHwH ncb Oljw wjAmr Anj jHwH AlHj AbrHm Abjk wAlHj jchq HArc Axr AtH xkb OljH lk AtnnH wlzrOk׃ (HeLeningradoV)

et Dominum innixum scalae dicentem sibi: “ Ego sum Dominus, Deus Abraham patris tui et Deus Isaac. Terram, in qua dormis, tibi dabo et semini tuo. (NovaVulgata)

1.Mose 28,17 *

Und er fürchtete sich und sprach: Wie heilig ist diese Stätte! Hier ist nichts anderes als Gottes Haus, und dies ist die Pforte des Himmels. (Schlachter)
καὶ ἐφοβήθη καὶ εἶπεν ὡς φοβερὸς ὁ τόπος οὗτος οὐκ ἔστιν τοῦτο ἀλλ' ἢ οἶκος θεοῦ καὶ αὕτη ἡ πύλη τοῦ οὐρανοῦ (Septuaginta)
kai ephobehtheh kai eipen ohs phoberos o topos oytos oyk estin toyto all' eh oikos theoy kai ayteh eh pyleh toy oyranoy (Septuaginta)

וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה־נֹּורָא הַמָּקֹום הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם׃ (HeLeningradV)
wajijraaA wajoAmar maH-nowraaA Hamaaqowm HazaeH Aejn zaeH kij Aim-bejt AaeloHijm wzaeH xxaOar Haxxaamaajim׃ (HeLeningradV)

ויירא ויאמר מה־נורא המקום הזה אין זה כי אם־בית אלהים וזה שער השמים׃ (HeLeningradoV)
wjjrA wjAmr mH-nwrA Hmqwm HzH Ajn zH kj Am-bjt AlHjm wzH xOr Hxmjm׃ (HeLeningradoV)

Pavensque: “ Quam terribilis est, inquit, locus iste! Non est hic aliud nisi domus Dei et porta caeli ”. (NovaVulgata)

1.Mose 28,20 *

Und Jakob tat ein Gelübde und sprach: Wenn Gott mit mir sein und mich behüten will auf dem Wege, den ich reise, und mir will Brot zu essen geben und Kleider anzuziehen, (Schlachter)
καὶ ηὔξατο ιακωβ εὐχὴν λέγων ἐὰν ᾖ κύριος ὁ θεὸς μετ' ἐμοῦ καὶ διαφυλάξῃ με ἐν τῇ ὁδῷ ταύτῃ ᾗ ἐγὼ πορεύομαι καὶ δῷ μοι ἄρτον φαγεῖν καὶ ἱμάτιον περιβαλέσθαι (Septuaginta)
kai ehyxato iakohb eychehn legohn ean eh kyrios o theos met' emoy kai diaphylaxeh me en teh odoh tayteh eh egoh poreyomai kai doh moi arton phagein kai imation peribalesthai (Septuaginta)

וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹולֵךְ וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׃ (HeLeningradV)
wajidar jaOaqob naedaer leAmor Aim-jiHjaeH AaeloHijm Oimaadij wxxmaaranij badaeraek HazaeH Aaxxaer Aaanokij Howlek wnaatan-lij laehaem laeAaekol wbaegaed lilboxx׃ (HeLeningradV)

וידר יעקב נדר לאמר אם־יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן־לי לחם לאכל ובגד ללבש׃ (HeLeningradoV)
wjdr jOqb ndr lAmr Am-jHjH AlHjm Omdj wxmrnj bdrk HzH Axr Ankj Hwlk wntn-lj lhm lAkl wbgd llbx׃ (HeLeningradoV)

Vovit Iacob etiam votum dicens: “ Si fuerit Deus mecum et custodierit me in via hac, per quam ambulo, et dederit mihi panem ad vescendum et vestimentum ad induendum, (NovaVulgata)

1.Mose 28,21 *

und mich wieder mit Frieden heim zu meinem Vater bringt, so soll der HERR mein Gott sein; (Schlachter)
καὶ ἀποστρέψῃ με μετὰ σωτηρίας εἰς τὸν οἶκον τοῦ πατρός μου καὶ ἔσται μοι κύριος εἰς θεόν (Septuaginta)
kai apostrepseh me meta sohtehrias eis ton oikon toy patros moy kai estai moi kyrios eis theon (Septuaginta)

וְשַׁבְתִּי בְשָׁלֹום אֶל־בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wxxabtij bxxaalowm Aael-bejt Aaabij wHaajaaH jHwaaH lij leAloHijm׃ (HeLeningradV)

ושבתי בשלום אל־בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃ (HeLeningradoV)
wxbtj bxlwm Al-bjt Abj wHjH jHwH lj lAlHjm׃ (HeLeningradoV)

reversusque fuero prospere ad domum patris mei, erit mihi Dominus in Deum, (NovaVulgata)

1.Mose 28,22 *

und dieser Stein, den ich zur Säule aufgerichtet habe, soll ein Haus Gottes werden, und von allem, was du mir gibst, will ich dir den Zehnten geben! (Schlachter)
καὶ ὁ λίθος οὗτος ὃν ἔστησα στήλην ἔσται μοι οἶκος θεοῦ καὶ πάντων ὧν ἐάν μοι δῷς δεκάτην ἀποδεκατώσω αὐτά σοι (Septuaginta)
kai o lithos oytos on estehsa stehlehn estai moi oikos theoy kai pantohn ohn ean moi dohs dekatehn apodekatohsoh ayta soi (Septuaginta)

וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן־לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ׃ (HeLeningradV)
wHaaAaebaen HazoAt Aaxxaer-xamtij macebaaH jiHjaeH bejt AaeloHijm wkol Aaxxaer titaen-lij Oaxer AaOaxraenw laak׃ (HeLeningradV)

והאבן הזאת אשר־שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן־לי עשר אעשרנו לך׃ (HeLeningradoV)
wHAbn HzAt Axr-xmtj mcbH jHjH bjt AlHjm wkl Axr ttn-lj Oxr AOxrnw lk׃ (HeLeningradoV)

et lapis iste, quem erexi in titulum, erit domus Dei; cunctorumque, quae dederis mihi, decimas offeram tibi ”. (NovaVulgata)

1.Mose 30,2 *

Jakob aber ward sehr zornig auf Rahel und sprach: Bin ich denn an Gottes Statt, der dir Leibesfrucht versagt? (Schlachter)
ἐθυμώθη δὲ ιακωβ τῇ ραχηλ καὶ εἶπεν αὐτῇ μὴ ἀντὶ θεοῦ ἐγώ εἰμι ὃς ἐστέρησέν σε καρπὸν κοιλίας (Septuaginta)
ethymohtheh de iakohb teh rachehl kai eipen ayteh meh anti theoy egoh eimi os esterehsen se karpon koilias (Septuaginta)

וַיִּחַר־אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר־מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי־בָטֶן׃ (HeLeningradV)
wajihar-Aap jaOaqob braahel wajoAmaer Hatahat AaeloHijm Aaanokij Aaxxaer-maanaO mimek prij-baaTaen׃ (HeLeningradV)

ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן׃ (HeLeningradoV)
wjhr-Ap jOqb brhl wjAmr Htht AlHjm Ankj Axr-mnO mmk prj-bTn׃ (HeLeningradoV)

Cui iratus respondit Iacob: “ Num pro Deo ego sum, qui privavit te fructu ventris? ”. (NovaVulgata)

1.Mose 30,6 *

Da sprach Rahel: Gott hat mir Recht verschafft und meine Stimme erhört und mir einen Sohn gegeben; darum hieß sie ihn Dan. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ραχηλ ἔκρινέν μοι ὁ θεὸς καὶ ἐπήκουσεν τῆς φωνῆς μου καὶ ἔδωκέν μοι υἱόν διὰ τοῦτο ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ δαν (Septuaginta)
kai eipen rachehl ekrinen moi o theos kai epehkoysen tehs phohnehs moy kai edohken moi yion dia toyto ekalesen to onoma aytoy dan (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן־לִי בֵּן עַל־כֵּן קָרְאָה שְׁמֹו דָּן׃ (HeLeningradV)
watoAmaer raahel daananij AaeloHijm wgam xxaamaO bqolij wajitaen-lij ben Oal-ken qaarAaaH xxmow daan׃ (HeLeningradV)

ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן־לי בן על־כן קראה שמו דן׃ (HeLeningradoV)
wtAmr rhl dnnj AlHjm wgm xmO bqlj wjtn-lj bn Ol-kn qrAH xmw dn׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Rachel: “ Iudicavit mihi Deus et exaudivit vocem quoque meam dans mihi filium ”; et idcirco appellavit nomen illius Dan. (NovaVulgata)

1.Mose 30,8 *

Da sprach Rahel: Ich habe mit meiner Schwester gerungen, als ränge ich mit Gott, und habe auch gewonnen! Darum hieß sie ihn Naphtali. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ραχηλ συνελάβετό μοι ὁ θεός καὶ συνανεστράφην τῇ ἀδελφῇ μου καὶ ἠδυνάσθην καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ νεφθαλι (Septuaginta)
kai eipen rachehl synelabeto moi o theos kai synanestraphehn teh adelpheh moy kai ehdynasthehn kai ekalesen to onoma aytoy nephthali (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים ׀ נִפְתַּלְתִּי עִם־אֲחֹתִי גַּם־יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמֹו נַפְתָּלִי׃ (HeLeningradV)
watoAmaer raahel naptwlej AaeloHijm niptaltij Oim-Aahotij gam-jaakoltij watiqraaA xxmow naptaalij׃ (HeLeningradV)

ותאמר רחל נפתולי אלהים ׀ נפתלתי עם־אחתי גם־יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ (HeLeningradoV)
wtAmr rhl nptwlj AlHjm nptltj Om-Ahtj gm-jkltj wtqrA xmw nptlj׃ (HeLeningradoV)

ait Rachel: “ Certamina Dei certavi cum sorore mea et invalui ”; vocavitque eum Nephthali. (NovaVulgata)

1.Mose 30,17 *

Und Gott erhörte Lea, und sie empfing und gebar dem Jakob den fünften Sohn. (Schlachter)
καὶ ἐπήκουσεν ὁ θεὸς λειας καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν τῷ ιακωβ υἱὸν πέμπτον (Septuaginta)
kai epehkoysen o theos leias kai syllaboysa eteken toh iakohb yion pempton (Septuaginta)

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל־לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי׃ (HeLeningradV)
wajixxmaO AaeloHijm Aael-leAaaH wataHar watelaed ljaOaqob ben hamijxxij׃ (HeLeningradV)

וישמע אלהים אל־לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ (HeLeningradoV)
wjxmO AlHjm Al-lAH wtHr wtld ljOqb bn hmjxj׃ (HeLeningradoV)

Et exaudivit Deus Liam, concepitque et peperit Iacob filium quintum (NovaVulgata)

1.Mose 30,18 *

Da sprach Lea: Gott hat mir gelohnt, daß ich meinem Mann meine Magd gegeben habe, und hieß ihn Issaschar. (Schlachter)
καὶ εἶπεν λεια ἔδωκεν ὁ θεὸς τὸν μισθόν μου ἀνθ' οὗ ἔδωκα τὴν παιδίσκην μου τῷ ἀνδρί μου καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ ισσαχαρ ὅ ἐστιν μισθός (Septuaginta)
kai eipen leia edohken o theos ton misthon moy anth' oy edohka tehn paidiskehn moy toh andri moy kai ekalesen to onoma aytoy issachar o estin misthos (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר־נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמֹו יִשָּׂשכָר׃ (HeLeningradV)
watoAmaer leAaaH naatan AaeloHijm xkaarij Aaxxaer-naatatij xxiphaatij lAijxxij watiqraaA xxmow jixaaxkaar׃ (HeLeningradV)

ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר־נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ (HeLeningradoV)
wtAmr lAH ntn AlHjm xkrj Axr-nttj xphtj lAjxj wtqrA xmw jxxkr׃ (HeLeningradoV)

et ait: “ Dedit Deus mercedem mihi, quia dedi ancillam meam viro meo ”; appellavitque nomen illius Issachar. (NovaVulgata)

1.Mose 30,20 *

Und Lea sprach: Gott hat mich mit einer guten Gabe beschenkt! Nun wird mein Mann wieder bei mir wohnen, denn ich habe ihm sechs Söhne geboren, und sie hieß ihn Sebulon. (Schlachter)
καὶ εἶπεν λεια δεδώρηταί μοι ὁ θεὸς δῶρον καλόν ἐν τῷ νῦν καιρῷ αἱρετιεῖ με ὁ ἀνήρ μου ἔτεκον γὰρ αὐτῷ υἱοὺς ἕξ καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ ζαβουλων (Septuaginta)
kai eipen leia dedohrehtai moi o theos dohron kalon en toh nyn kairoh airetiei me o anehr moy etekon gar aytoh yioys ex kai ekalesen to onoma aytoy zaboylohn (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים ׀ אֹתִי זֵבֶד טֹוב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי־יָלַדְתִּי לֹו שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו זְבֻלוּן׃ (HeLeningradV)
watoAmaer leAaaH zbaadanij AaeloHijm Aotij zebaed Towb HapaOam jizblenij Aijxxij kij-jaaladtij low xxixxaaH baanijm watiqraaA Aaet-xxmow zbulwn׃ (HeLeningradV)

ותאמר לאה זבדני אלהים ׀ אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון׃ (HeLeningradoV)
wtAmr lAH zbdnj AlHjm Atj zbd Twb HpOm jzblnj Ajxj kj-jldtj lw xxH bnjm wtqrA At-xmw zblwn׃ (HeLeningradoV)

et ait: “ Donavit me Deus dono bono; hac vice honorabit me maritus meus, eo quod genuerim ei sex filios ”; et idcirco appellavit nomen eius Zabulon. (NovaVulgata)

1.Mose 30,22 *

Aber Gott gedachte an Rahel, und Gott erhörte ihr Gebet und machte sie fruchtbar. (Schlachter)
ἐμνήσθη δὲ ὁ θεὸς τῆς ραχηλ καὶ ἐπήκουσεν αὐτῆς ὁ θεὸς καὶ ἀνέῳξεν αὐτῆς τὴν μήτραν (Septuaginta)
emnehstheh de o theos tehs rachehl kai epehkoysen aytehs o theos kai aneohxen aytehs tehn mehtran (Septuaginta)

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת־רַחְמָהּ׃ (HeLeningradV)
wajizkor AaeloHijm Aaet-raahel wajixxmaO AelaejHaa AaeloHijm wajiptah Aaet-rahmaaH׃ (HeLeningradV)

ויזכר אלהים את־רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את־רחמה׃ (HeLeningradoV)
wjzkr AlHjm At-rhl wjxmO AljH AlHjm wjpth At-rhmH׃ (HeLeningradoV)

Recordatus quoque Deus Rachelis exaudivit eam Deus et aperuit vulvam illius. (NovaVulgata)

1.Mose 30,23 *

Und sie empfing und gebar einen Sohn und sprach: Gott hat meine Schmach von mir genommen! (Schlachter)
καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν τῷ ιακωβ υἱόν εἶπεν δὲ ραχηλ ἀφεῖλεν ὁ θεός μου τὸ ὄνειδος (Septuaginta)
kai syllaboysa eteken toh iakohb yion eipen de rachehl apheilen o theos moy to oneidos (Septuaginta)

וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת־חֶרְפָּתִי׃ (HeLeningradV)
wataHar watelaed ben watoAmaer Aaasap AaeloHijm Aaet-haerpaatij׃ (HeLeningradV)

ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את־חרפתי׃ (HeLeningradoV)
wtHr wtld bn wtAmr Asp AlHjm At-hrptj׃ (HeLeningradoV)

Quae concepit et peperit filium dicens: “ Abstulit Deus opprobrium meum ”; (NovaVulgata)

1.Mose 30,24 *

Und sie hieß ihn Joseph und sprach: Gott wolle mir noch einen Sohn dazu geben! (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ ιωσηφ λέγουσα προσθέτω ὁ θεός μοι υἱὸν ἕτερον (Septuaginta)
kai ekalesen to onoma aytoy iohsehph legoysa prosthetoh o theos moi yion eteron (Septuaginta)

וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו יֹוסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר׃ (HeLeningradV)
watiqraaA Aaet-xxmow jowsep leAmor josep jHwaaH lij ben Aaher׃ (HeLeningradV)

ותקרא את־שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ (HeLeningradoV)
wtqrA At-xmw jwsp lAmr jsp jHwH lj bn Ahr׃ (HeLeningradoV)

et vocavit nomen illius Ioseph dicens: “ Addat mihi Dominus filium alterum! ”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,5 *

und sprach zu ihnen: Ich sehe, daß eures Vaters Angesicht gegen mich nicht mehr ist wie gestern und vorgestern; aber der Gott meines Vaters ist mit mir. (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐταῖς ὁρῶ ἐγὼ τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς ὑμῶν ὅτι οὐκ ἔστιν πρὸς ἐμοῦ ὡς ἐχθὲς καὶ τρίτην ἡμέραν ὁ δὲ θεὸς τοῦ πατρός μου ἦν μετ' ἐμοῦ (Septuaginta)
kai eipen aytais oroh egoh to prosohpon toy patros ymohn oti oyk estin pros emoy ohs echthes kai tritehn ehmeran o de theos toy patros moy ehn met' emoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי אֶת־פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי־אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer laaHaen roAaeH Aaanokij Aaet-pnej Aabijkaen kij-Aejnaenw Aelaj kitmol xxilxxom weAloHej Aaabij HaajaaH Oimaadij׃ (HeLeningradV)

ויאמר להן ראה אנכי את־פני אביכן כי־איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lHn rAH Ankj At-pnj Abjkn kj-Ajnnw Alj ktml xlxm wAlHj Abj HjH Omdj׃ (HeLeningradoV)

dixitque eis: “ Video faciem patris vestri quod non sit erga me sicut heri et nudiustertius; Deus autem patris mei fuit mecum, (NovaVulgata)

1.Mose 31,7 *

Euer Vater aber hat mich betrogen und mir meinen Lohn zehnmal verändert; doch hat ihm Gott nicht zugelassen, daß er mir schaden durfte. (Schlachter)
ὁ δὲ πατὴρ ὑμῶν παρεκρούσατό με καὶ ἤλλαξεν τὸν μισθόν μου τῶν δέκα ἀμνῶν καὶ οὐκ ἔδωκεν αὐτῷ ὁ θεὸς κακοποιῆσαί με (Septuaginta)
o de patehr ymohn parekroysato me kai ehllaxen ton misthon moy tohn deka amnohn kai oyk edohken aytoh o theos kakopoiehsai me (Septuaginta)

וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא־נְתָנֹו אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי׃ (HeLeningradV)
waAabijkaen Hetael bij wHaehaelip Aaet-maxkurtij Oaxaeraet monijm wloA-ntaanow AaeloHijm lHaaraO Oimaadij׃ (HeLeningradV)

ואביכן התל בי והחלף את־משכרתי עשרת מנים ולא־נתנו אלהים להרע עמדי׃ (HeLeningradoV)
wAbjkn Htl bj wHhlp At-mxkrtj Oxrt mnjm wlA-ntnw AlHjm lHrO Omdj׃ (HeLeningradoV)

Sed pater vester circumvenit me et mutavit mercedem meam decem vicibus; et tamen non dimisit eum Deus, ut noceret mihi. (NovaVulgata)

1.Mose 31,9 *

So hat Gott eurem Vater die Herde entwendet und sie mir gegeben. (Schlachter)
καὶ ἀφείλατο ὁ θεὸς πάντα τὰ κτήνη τοῦ πατρὸς ὑμῶν καὶ ἔδωκέν μοι αὐτά (Septuaginta)
kai apheilato o theos panta ta ktehneh toy patros ymohn kai edohken moi ayta (Septuaginta)

וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת־מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן־לִי׃ (HeLeningradV)
wajacel AaeloHijm Aaet-miqneH Aabijkaem wajitaen-lij׃ (HeLeningradV)

ויצל אלהים את־מקנה אביכם ויתן־לי׃ (HeLeningradoV)
wjcl AlHjm At-mqnH Abjkm wjtn-lj׃ (HeLeningradoV)

Tulitque Deus substantiam patris vestri et dedit mihi. (NovaVulgata)

1.Mose 31,11 *

Und der Engel Gottes sprach zu mir im Traum: Jakob! Und ich antwortete: Hier bin ich! (Schlachter)
καὶ εἶπέν μοι ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ καθ' ὕπνον ιακωβ ἐγὼ δὲ εἶπα τί ἐστιν (Septuaginta)
kai eipen moi o aggelos toy theoy kath' ypnon iakohb egoh de eipa ti estin (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹום יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aelaj malAak HaaAaeloHijm bahalowm jaOaqob waaAomar Hinenij׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Alj mlAk HAlHjm bhlwm jOqb wAmr Hnnj׃ (HeLeningradoV)

Dixitque angelus Dei ad me in somnis: "Iacob". Et ego respondi: Adsum. (NovaVulgata)

1.Mose 31,13 *

Ich bin der Gott von Bethel, wo du die Säule gesalbt und mir ein Gelübde getan hast; nun mache dich auf, geh aus von diesem Land und kehre zurück in das Land deiner Geburt! (Schlachter)
ἐγώ εἰμι ὁ θεὸς ὁ ὀφθείς σοι ἐν τόπῳ θεοῦ οὗ ἤλειψάς μοι ἐκεῖ στήλην καὶ ηὔξω μοι ἐκεῖ εὐχήν νῦν οὖν ἀνάστηθι καὶ ἔξελθε ἐκ τῆς γῆς ταύτης καὶ ἄπελθε εἰς τὴν γῆν τῆς γενέσεώς σου καὶ ἔσομαι μετὰ σοῦ (Septuaginta)
egoh eimi o theos o ophtheis soi en topoh theoy oy ehleipsas moi ekei stehlehn kai ehyxoh moi ekei eychehn nyn oyn anastehthi kai exelthe ek tehs gehs taytehs kai apelthe eis tehn gehn tehs geneseohs soy kai esomai meta soy (Septuaginta)

אָנֹכִי הָאֵל בֵּית־אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל־אֶרֶץ מֹולַדְתֶּךָ׃ (HeLeningradV)
Aaanokij HaaAel bejt-Ael Aaxxaer maaxxahtaa xxaam macebaaH Aaxxaer naadartaa lij xxaam naedaer OataaH qwm ceA min-HaaAaaraec HazoAt wxxwb Aael-Aaeraec mowladtaekaa׃ (HeLeningradV)

אנכי האל בית־אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן־הארץ הזאת ושוב אל־ארץ מולדתך׃ (HeLeningradoV)
Ankj HAl bjt-Al Axr mxht xm mcbH Axr ndrt lj xm ndr OtH qwm cA mn-HArc HzAt wxwb Al-Arc mwldtk׃ (HeLeningradoV)

Ego sum Deus Bethel, ubi unxisti lapidem et votum vovisti mihi. Nunc ergo surge et egredere de terra hac revertens in terram nativitatis tuae" ”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,16 *

Darum gehört auch all der Reichtum, den Gott unserm Vater entwendet hat, uns und unsern Kindern. So tue du nun alles, was Gott dir gesagt hat! (Schlachter)
πάντα τὸν πλοῦτον καὶ τὴν δόξαν ἣν ἀφείλατο ὁ θεὸς τοῦ πατρὸς ἡμῶν ἡμῖν ἔσται καὶ τοῖς τέκνοις ἡμῶν νῦν οὖν ὅσα εἴρηκέν σοι ὁ θεός ποίει (Septuaginta)
panta ton ployton kai tehn doxan ehn apheilato o theos toy patros ehmohn ehmin estai kai tois teknois ehmohn nyn oyn osa eirehken soi o theos poiei (Septuaginta)

כִּי כָל־הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה׃ (HeLeningradV)
kij kaal-HaaOoxxaer Aaxxaer Hicijl AaeloHijm meAaabijnw laanw HwA wlbaanejnw wOataaH kol Aaxxaer Aaamar AaeloHijm Aelaejkaa OaxeH׃ (HeLeningradV)

כי כל־העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃ (HeLeningradoV)
kj kl-HOxr Axr Hcjl AlHjm mAbjnw lnw HwA wlbnjnw wOtH kl Axr Amr AlHjm Aljk OxH׃ (HeLeningradoV)

Sed omnes opes, quas tulit Deus patri nostro, nobis abstulit ac filiis nostris; unde omnia, quae praecepit tibi Deus, fac ”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,24 *

Aber Gott kam zu Laban, dem Syrer, des Nachts im Traum und sprach zu ihm: Hüte dich davor, mit Jakob anders als freundlich zu reden! (Schlachter)
ἦλθεν δὲ ὁ θεὸς πρὸς λαβαν τὸν σύρον καθ' ὕπνον τὴν νύκτα καὶ εἶπεν αὐτῷ φύλαξαι σεαυτόν μήποτε λαλήσῃς μετὰ ιακωβ πονηρά (Septuaginta)
ehlthen de o theos pros laban ton syron kath' ypnon tehn nykta kai eipen aytoh phylaxai seayton mehpote lalehsehs meta iakohb ponehra (Septuaginta)

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל־לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לֹו הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תְּדַבֵּר עִם־יַעֲקֹב מִטֹּוב עַד־רָע׃ (HeLeningradV)
wajaaboA AaeloHijm Aael-laabaan HaaAaramij bahalom HalaajlaaH wajoAmaer low Hixxaamaer lkaa paen-tdaber Oim-jaOaqob miTowb Oad-raaO׃ (HeLeningradV)

ויבא אלהים אל־לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן־תדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃ (HeLeningradoV)
wjbA AlHjm Al-lbn HArmj bhlm HljlH wjAmr lw Hxmr lk pn-tdbr Om-jOqb mTwb Od-rO׃ (HeLeningradoV)

Venit autem Deus ad Laban Aramaeum per somnium noctis dixitque ei: "Cave, ne quidquam loquaris contra Iacob!". (NovaVulgata)

1.Mose 31,29 *

Es stünde in meiner Macht, euch Übles zu tun; aber der Gott eures Vaters hat gestern zu mir gesagt: Hüte dich, daß du mit Jakob anders als freundlich redest! (Schlachter)
καὶ νῦν ἰσχύει ἡ χείρ μου κακοποιῆσαί σε ὁ δὲ θεὸς τοῦ πατρός σου ἐχθὲς εἶπεν πρός με λέγων φύλαξαι σεαυτόν μήποτε λαλήσῃς μετὰ ιακωβ πονηρά (Septuaginta)
kai nyn ischyei eh cheir moy kakopoiehsai se o de theos toy patros soy echthes eipen pros me legohn phylaxai seayton mehpote lalehsehs meta iakohb ponehra (Septuaginta)

יֶשׁ־לְאֵל יָדִי לַעֲשֹׂות עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ ׀ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם־יַעֲקֹב מִטֹּוב עַד־רָע׃ (HeLeningradV)
jaexx-lAel jaadij laOaxowt Oimaakaem raaO weAloHej Aabijkaem Aaemaexx Aaamar Aelaj leAmor Hixxaamaer lkaa midaber Oim-jaOaqob miTowb Oad-raaO׃ (HeLeningradV)

יש־לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש ׀ אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃ (HeLeningradoV)
jx-lAl jdj lOxwt Omkm rO wAlHj Abjkm Amx Amr Alj lAmr Hxmr lk mdbr Om-jOqb mTwb Od-rO׃ (HeLeningradoV)

valet quidem manus mea reddere tibi malum, sed Deus patris vestri heri dixit mihi: “Cave, ne loquaris contra Iacob quidquam!”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,42 *

Wenn nicht der Gott meines Vaters, der Gott Abrahams und der Gefürchtete Isaaks für mich gewesen wäre, du hättest mich jetzt leer ziehen lassen; aber Gott hat mein Elend und die Arbeit meiner Hände angesehen und dich diese Nacht gestraft! (Schlachter)
εἰ μὴ ὁ θεὸς τοῦ πατρός μου αβρααμ καὶ ὁ φόβος ισαακ ἦν μοι νῦν ἂν κενόν με ἐξαπέστειλας τὴν ταπείνωσίν μου καὶ τὸν κόπον τῶν χειρῶν μου εἶδεν ὁ θεὸς καὶ ἤλεγξέν σε ἐχθές (Septuaginta)
ei meh o theos toy patros moy abraam kai o phobos isaak ehn moi nyn an kenon me exapesteilas tehn tapeinohsin moy kai ton kopon tohn cheirohn moy eiden o theos kai ehlegxen se echthes (Septuaginta)

לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי אֶת־עָנְיִי וְאֶת־יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיֹּוכַח אָמֶשׁ׃ (HeLeningradV)
lwlej AaeloHej Aaabij AaeloHej AabraaHaam wpahad jichaaq HaajaaH lij kij OataaH rejqaam xxilahtaanij Aaet-Oaanjij wAaet-jgijOa kapaj raaAaaH AaeloHijm wajowkah Aaamaexx׃ (HeLeningradV)

לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את־עניי ואת־יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃ (HeLeningradoV)
lwlj AlHj Abj AlHj AbrHm wphd jchq HjH lj kj OtH rjqm xlhtnj At-Onjj wAt-jgjO kpj rAH AlHjm wjwkh Amx׃ (HeLeningradoV)

Nisi Deus patris mei, Deus Abraham et Timor Isaac, affuisset mihi, certemodo nudum me dimisisses; afflictionem meam et laborem manuum mearum respexit Deus et iudicavit heri ”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,50 *

Wenn du meine Töchter mißhandelst und wenn du zu meinen Töchtern hinzu andere Frauen nimmst und kein Mensch dazwischen tritt, siehe, so ist doch Gott Zeuge zwischen mir und dir! (Schlachter)
νῦν οὖν δεῦρο διαθώμεθα διαθήκην ἐγὼ καὶ σύ καὶ ἔσται εἰς μαρτύριον ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ σοῦ εἶπεν δὲ αὐτῷ ἰδοὺ οὐθεὶς μεθ' ἡμῶν ἐστιν ἰδὲ ὁ θεὸς μάρτυς ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ σοῦ εἰ ταπεινώσεις τὰς θυγατέρας μου εἰ λήμψῃ γυναῖκας ἐπὶ ταῖς θυγατράσιν μου ὅρα οὐθεὶς μεθ' ἡμῶν ἐστιν (Septuaginta)
nyn oyn deyro diathohmetha diathehkehn egoh kai sy kai estai eis martyrion ana meson emoy kai soy eipen de aytoh idoy oytheis meth' ehmohn estin ide o theos martys ana meson emoy kai soy ei tapeinohseis tas thygateras moy ei lehmpseh gynaikas epi tais thygatrasin moy ora oytheis meth' ehmohn estin (Septuaginta)

אִם־תְּעַנֶּה אֶת־בְּנֹתַי וְאִם־תִּקַּח נָשִׁים עַל־בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ׃ (HeLeningradV)
Aim-tOanaeH Aaet-bnotaj wAim-tiqah naaxxijm Oal-bnotaj Aejn Aijxx Oimaanw rAeH AaeloHijm Oed bejnij wbejnaekaa׃ (HeLeningradV)

אם־תענה את־בנתי ואם־תקח נשים על־בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃ (HeLeningradoV)
Am-tOnH At-bntj wAm-tqh nxjm Ol-bntj Ajn Ajx Omnw rAH AlHjm Od bjnj wbjnk׃ (HeLeningradoV)

Si afflixeris filias meas et si introduxeris uxores alias super eas, cum nemo nobiscum sit, vide, Deus est testis inter me et te ”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,53 *

Der Gott Abrahams und der Gott Nahors sei Richter zwischen uns, der Gott ihrer Väter! Jakob aber schwur bei der Furcht seines Vaters Isaak. (Schlachter)
ὁ θεὸς αβρααμ καὶ ὁ θεὸς ναχωρ κρινεῖ ἀνὰ μέσον ἡμῶν καὶ ὤμοσεν ιακωβ κατὰ τοῦ φόβου τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ισαακ (Septuaginta)
o theos abraam kai o theos nachohr krinei ana meson ehmohn kai ohmosen iakohb kata toy phoboy toy patros aytoy isaak (Septuaginta)

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחֹור יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק׃ (HeLeningradV)
AaeloHej AabraaHaam weAloHej naahowr jixxpTw bejnejnw AaeloHej AabijHaem wajixxaabaO jaOaqob bpahad Aaabijw jichaaq׃ (HeLeningradV)

אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃ (HeLeningradoV)
AlHj AbrHm wAlHj nhwr jxpTw bjnjnw AlHj AbjHm wjxbO jOqb bphd Abjw jchq׃ (HeLeningradoV)

Deus Abraham et Deus Nachor iudicent inter nos ”. Iuravit Iacob per Timorem patris sui Isaac; (NovaVulgata)

1.Mose 32,1 *

Jakob aber ging seines Weges; da begegneten ihm Engel Gottes. (Schlachter)
καὶ ιακωβ ἀπῆλθεν εἰς τὴν ἑαυτοῦ ὁδόν καὶ ἀναβλέψας εἶδεν παρεμβολὴν θεοῦ παρεμβεβληκυῖαν καὶ συνήντησαν αὐτῷ οἱ ἄγγελοι τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai iakohb apehlthen eis tehn eaytoy odon kai anablepsas eiden parembolehn theoy parembeblehkyian kai synehntehsan aytoh oi aggeloi toy theoy (Septuaginta)

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכֹּו וַיִּפְגְּעוּ־בֹו מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wjaOaqob Haalak ldarkow wajipgOw-bow malAakej AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ויעקב הלך לדרכו ויפגעו־בו מלאכי אלהים׃ (HeLeningradoV)
wjOqb Hlk ldrkw wjpgOw-bw mlAkj AlHjm׃ (HeLeningradoV)

Iacob quoque abiit itinere, quo coeperat, fueruntque ei obviam angeli Dei. (NovaVulgata)

1.Mose 32,2 *

Und als er sie sah, sprach Jakob: Das ist das Heerlager Gottes! Und er nannte jenen Ort Mahanaim. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ιακωβ ἡνίκα εἶδεν αὐτούς παρεμβολὴ θεοῦ αὕτη καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου παρεμβολαί (Septuaginta)
eipen de iakohb ehnika eiden aytoys paremboleh theoy ayteh kai ekalesen to onoma toy topoy ekeinoy parembolai (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא מַחֲנָיִם׃ פ (HeLeningradV)
wajoAmaer jaOaqob kaAaxxaer raaAaam mahaneH AaeloHijm zaeH wajiqraaA xxem-Hamaaqowm HaHwA mahanaajim׃ p (HeLeningradV)

ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם־המקום ההוא מחנים׃ פ (HeLeningradoV)
wjAmr jOqb kAxr rAm mhnH AlHjm zH wjqrA xm-Hmqwm HHwA mhnjm׃ p (HeLeningradoV)

Quos cum vidisset, ait: “ Castra Dei sunt haec ”; et appellavit nomen loci illius Mahanaim (id est Castra). (NovaVulgata)

1.Mose 32,9 *

Und Jakob sprach: Gott meines Vaters Abraham und Gott meines Vaters Isaak, HERR, der du zu mir gesagt hast: Kehre wieder in dein Land und zu deiner Verwandtschaft zurück; ich will dir wohltun! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ιακωβ ὁ θεὸς τοῦ πατρός μου αβρααμ καὶ ὁ θεὸς τοῦ πατρός μου ισαακ κύριε ὁ εἴπας μοι ἀπότρεχε εἰς τὴν γῆν τῆς γενέσεώς σου καὶ εὖ σε ποιήσω (Septuaginta)
eipen de iakohb o theos toy patros moy abraam kai o theos toy patros moy isaak kyrie o eipas moi apotreche eis tehn gehn tehs geneseohs soy kai ey se poiehsoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק יְהוָה הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמֹולַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jaOaqob AaeloHej Aaabij AabraaHaam weAloHej Aaabij jichaaq jHwaaH HaaAomer Aelaj xxwb lAarckaa wlmowladtkaa wAejTijbaaH Oimaak׃ (HeLeningradV)

ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jOqb AlHj Abj AbrHm wAlHj Abj jchq jHwH HAmr Alj xwb lArck wlmwldtk wAjTjbH Omk׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Iacob: “ Deus patris mei Abraham et Deus patris mei Isaac, Domine, qui dixisti mihi: "Revertere in terram tuam et in locum nativitatis tuae, et benefaciam tibi", (NovaVulgata)

1.Mose 32,28 *

Da sprach er: Du sollst nicht mehr Jakob heißen, sondern Israel; denn du hast mit Gott und Menschen gekämpft und hast gewonnen! (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτῷ οὐ κληθήσεται ἔτι τὸ ὄνομά σου ιακωβ ἀλλὰ ισραηλ ἔσται τὸ ὄνομά σου ὅτι ἐνίσχυσας μετὰ θεοῦ καὶ μετὰ ἀνθρώπων δυνατός (Septuaginta)
eipen de aytoh oy klehthehsetai eti to onoma soy iakohb alla israehl estai to onoma soy oti enischysas meta theoy kai meta anthrohpohn dynatos (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עֹוד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer loA jaOaqob jeAaamer Oowd xximkaa kij Aim-jixraaAel kij-xaarijtaa Oim-AaeloHijm wOim-Aanaaxxijm watwkaal׃ (HeLeningradV)

ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם־ישראל כי־שרית עם־אלהים ועם־אנשים ותוכל׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lA jOqb jAmr Owd xmk kj Am-jxrAl kj-xrjt Om-AlHjm wOm-Anxjm wtwkl׃ (HeLeningradoV)

At ille: “ Nequaquam, inquit, Iacob amplius appellabitur nomen tuum, sed Israel: quoniam certasti cum Deo et cum hominibus et praevaluisti! ”. (NovaVulgata)

1.Mose 32,30 *

Jakob aber nannte den Ort Pniel; denn er sprach: Ich habe Gott von Angesicht zu Angesicht gesehen, und meine Seele ist gerettet worden! (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν ιακωβ τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου εἶδος θεοῦ εἶδον γὰρ θεὸν πρόσωπον πρὸς πρόσωπον καὶ ἐσώθη μου ἡ ψυχή (Septuaginta)
kai ekalesen iakohb to onoma toy topoy ekeinoy eidos theoy eidon gar theon prosohpon pros prosohpon kai esohtheh moy eh psycheh (Septuaginta)

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקֹום פְּנִיאֵל כִּי־רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל־פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA jaOaqob xxem Hamaaqowm pnijAel kij-raaAijtij AaeloHijm paanijm Aael-paanijm watinaacel napxxij׃ (HeLeningradV)

ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשי׃ (HeLeningradoV)
wjqrA jOqb xm Hmqwm pnjAl kj-rAjtj AlHjm pnjm Al-pnjm wtncl npxj׃ (HeLeningradoV)

Vocavitque Iacob nomen loci illius Phanuel dicens: “ Vidi Deum facie ad faciem, et salva facta est anima mea ”. (NovaVulgata)

1.Mose 33,5 *

Als aber Esau seine Augen erhob, sah er die Weiber und die Kinder und sprach: Gehören diese dir? Er antwortete: Es sind die Kinder, mit welchen Gott deinen Knecht begnadigt hat. (Schlachter)
καὶ ἀναβλέψας εἶδεν τὰς γυναῖκας καὶ τὰ παιδία καὶ εἶπεν τί ταῦτά σοί ἐστιν ὁ δὲ εἶπεν τὰ παιδία οἷς ἠλέησεν ὁ θεὸς τὸν παῖδά σου (Septuaginta)
kai anablepsas eiden tas gynaikas kai ta paidia kai eipen ti tayta soi estin o de eipen ta paidia ois ehleehsen o theos ton paida soy (Septuaginta)

וַיִּשָּׂא אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַנָּשִׁים וְאֶת־הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי־אֵלֶּה לָּךְ וַיֹּאמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר־חָנַן אֱלֹהִים אֶת־עַבְדֶּךָ׃ (HeLeningradV)
wajixaaA Aaet-Oejnaajw wajarA Aaet-Hanaaxxijm wAaet-Hajlaadijm wajoAmaer mij-AelaeH laak wajoAmar Hajlaadijm Aaxxaer-haanan AaeloHijm Aaet-Oabdaekaa׃ (HeLeningradV)

וישא את־עיניו וירא את־הנשים ואת־הילדים ויאמר מי־אלה לך ויאמר הילדים אשר־חנן אלהים את־עבדך׃ (HeLeningradoV)
wjxA At-Ojnjw wjrA At-Hnxjm wAt-Hjldjm wjAmr mj-AlH lk wjAmr Hjldjm Axr-hnn AlHjm At-Obdk׃ (HeLeningradoV)

Levatisque oculis, vidit mulieres et liberos earum et ait: “ Qui sunt isti tibi? ”. Respondit: “ Liberi sunt, quos donavit mihi Deus servo tuo ”. (NovaVulgata)

1.Mose 33,10 *

Jakob antwortete: O nein! Habe ich Gnade vor deinen Augen gefunden, so nimm doch das Geschenk an von meiner Hand; denn deshalb habe ich dein Angesicht gesehen, als sähe ich Gottes Antlitz, und du warst so freundlich gegen mich! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ιακωβ εἰ εὕρηκα χάριν ἐναντίον σου δέξαι τὰ δῶρα διὰ τῶν ἐμῶν χειρῶν ἕνεκεν τούτου εἶδον τὸ πρόσωπόν σου ὡς ἄν τις ἴδοι πρόσωπον θεοῦ καὶ εὐδοκήσεις με (Septuaginta)
eipen de iakohb ei eyrehka charin enantion soy dexai ta dohra dia tohn emohn cheirohn eneken toytoy eidon to prosohpon soy ohs an tis idoi prosohpon theoy kai eydokehseis me (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל־נָא אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jaOaqob Aal-naaA Aim-naaA maacaaAtij hen bOejnaejkaa wlaaqahtaa minhaatij mijaadij kij Oal-ken raaAijtij paanaejkaa kirAot pnej AaeloHijm watircenij׃ (HeLeningradV)

ויאמר יעקב אל־נא אם־נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על־כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jOqb Al-nA Am-nA mcAtj hn bOjnjk wlqht mnhtj mjdj kj Ol-kn rAjtj pnjk krAt pnj AlHjm wtrcnj׃ (HeLeningradoV)

Dixit Iacob: “ Noli ita, obsecro; sed, si inveni gratiam in oculis tuis, accipe munusculum de manibus meis; sic enim vidi faciem tuam quasi viderim vultum Dei, et mihi propitius fuisti. (NovaVulgata)

1.Mose 33,11 *

Nimm doch den Segen von mir an, der dir überbracht worden ist; denn Gott hat mich begnadigt und ich bin mit allem versehen. Also drang er in ihn, daß er es annahm. (Schlachter)
λαβὲ τὰς εὐλογίας μου ἃς ἤνεγκά σοι ὅτι ἠλέησέν με ὁ θεὸς καὶ ἔστιν μοι πάντα καὶ ἐβιάσατο αὐτόν καὶ ἔλαβεν (Septuaginta)
labe tas eylogias moy as ehnegka soi oti ehleehsen me o theos kai estin moi panta kai ebiasato ayton kai elaben (Septuaginta)

קַח־נָא אֶת־בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי־חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ־לִי־כֹל וַיִּפְצַר־בֹּו וַיִּקָּח׃ (HeLeningradV)
qah-naaA Aaet-birkaatij Aaxxaer HubaaAt laak kij-hananij AaeloHijm wkij jaexx-lij-kol wajipcar-bow wajiqaah׃ (HeLeningradV)

קח־נא את־ברכתי אשר הבאת לך כי־חנני אלהים וכי יש־לי־כל ויפצר־בו ויקח׃ (HeLeningradoV)
qh-nA At-brktj Axr HbAt lk kj-hnnj AlHjm wkj jx-lj-kl wjpcr-bw wjqh׃ (HeLeningradoV)

Suscipe, quaeso, benedictionem, quae allata est tibi; quia Deus misertus est mihi, et habeo omnia ”. Et, cum compelleret illum, suscepit (NovaVulgata)

1.Mose 33,20 *

und errichtete daselbst einen Altar; den nannte er «Der starke Gott Israels». (Schlachter)
καὶ ἔστησεν ἐκεῖ θυσιαστήριον καὶ ἐπεκαλέσατο τὸν θεὸν ισραηλ (Septuaginta)
kai estehsen ekei thysiastehrion kai epekalesato ton theon israehl (Septuaginta)

וַיַּצֶּב־שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא־לֹו אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס (HeLeningradV)
wajacaeb-xxaam mizbeha wajiqraaA-low Ael AaeloHej jixraaAel׃ s (HeLeningradV)

ויצב־שם מזבח ויקרא־לו אל אלהי ישראל׃ ס (HeLeningradoV)
wjcb-xm mzbh wjqrA-lw Al AlHj jxrAl׃ s (HeLeningradoV)

Et erexit ibi altare et vocavit illud: “ Deus est Deus Israel ”. (NovaVulgata)

1.Mose 35,1 *

Und Gott sprach zu Jakob: Mache dich auf, ziehe hinauf nach Bethel und wohne daselbst und baue dort einen Altar dem Gott, der dir erschienen ist, da du vor deinem Bruder Esau flohest! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς πρὸς ιακωβ ἀναστὰς ἀνάβηθι εἰς τὸν τόπον βαιθηλ καὶ οἴκει ἐκεῖ καὶ ποίησον ἐκεῖ θυσιαστήριον τῷ θεῷ τῷ ὀφθέντι σοι ἐν τῷ ἀποδιδράσκειν σε ἀπὸ προσώπου ησαυ τοῦ ἀδελφοῦ σου (Septuaginta)
eipen de o theos pros iakohb anastas anabehthi eis ton topon baithehl kai oikei ekei kai poiehson ekei thysiastehrion toh theoh toh ophthenti soi en toh apodidraskein se apo prosohpoy ehsay toy adelphoy soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית־אֵל וְשֶׁב־שָׁם וַעֲשֵׂה־שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-jaOaqob qwm OaleH bejt-Ael wxxaeb-xxaam waOaxeH-xxaam mizbeha laaAel HanirAaeH Aelaejkaa bbaarhakaa mipnej Oexaaw Aaahijkaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־יעקב קום עלה בית־אל ושב־שם ועשה־שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-jOqb qwm OlH bjt-Al wxb-xm wOxH-xm mzbh lAl HnrAH Aljk bbrhk mpnj Oxw Ahjk׃ (HeLeningradoV)

Locutus est Deus ad Iacob: “ Surge et ascende Bethel et habita ibi; facque altare Deo, qui apparuit tibi, quando fugiebas Esau fratrem tuum ”. (NovaVulgata)

1.Mose 35,3 *

So wollen wir uns aufmachen und nach Bethel hinaufziehen, daß ich daselbst einen Altar errichte dem Gott, der mir geantwortet hat zur Zeit meiner Not, und der mit mir gewesen ist auf dem Wege, den ich gezogen bin! (Schlachter)
καὶ ἀναστάντες ἀναβῶμεν εἰς βαιθηλ καὶ ποιήσωμεν ἐκεῖ θυσιαστήριον τῷ θεῷ τῷ ἐπακούσαντί μοι ἐν ἡμέρᾳ θλίψεως ὃς ἦν μετ' ἐμοῦ καὶ διέσωσέν με ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθην (Septuaginta)
kai anastantes anabohmen eis baithehl kai poiehsohmen ekei thysiastehrion toh theoh toh epakoysanti moi en ehmera thlipseohs os ehn met' emoy kai diesohsen me en teh odoh eh eporeythehn (Septuaginta)

וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית־אֵל וְאֶעֱשֶׂה־שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיֹום צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי׃ (HeLeningradV)
wnaaqwmaaH wnaOalaeH bejt-Ael wAaeOaexaeH-xxaam mizbeha laaAel HaaOonaeH Aotij bjowm caaraatij wajHij Oimaadij badaeraek Aaxxaer Haalaaktij׃ (HeLeningradV)

ונקומה ונעלה בית־אל ואעשה־שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃ (HeLeningradoV)
wnqwmH wnOlH bjt-Al wAOxH-xm mzbh lAl HOnH Atj bjwm crtj wjHj Omdj bdrk Axr Hlktj׃ (HeLeningradoV)

Surgamus et ascendamus in Bethel, ut faciamus ibi altare Deo, qui exaudivit me in die tribulationis meae et socius fuit itineris mei ”. (NovaVulgata)

1.Mose 35,5 *

Darnach brachen sie auf; und der Schrecken Gottes fiel auf die umliegenden Städte, daß sie die Söhne Jakobs nicht verfolgten. (Schlachter)
καὶ ἐξῆρεν ισραηλ ἐκ σικιμων καὶ ἐγένετο φόβος θεοῦ ἐπὶ τὰς πόλεις τὰς κύκλῳ αὐτῶν καὶ οὐ κατεδίωξαν ὀπίσω τῶν υἱῶν ισραηλ (Septuaginta)
kai exehren israehl ek sikimohn kai egeneto phobos theoy epi tas poleis tas kykloh aytohn kai oy katediohxan opisoh tohn yiohn israehl (Septuaginta)

וַיִּסָּעוּ וַיְהִי ׀ חִתַּת אֱלֹהִים עַל־הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב׃ (HeLeningradV)
wajisaaOw wajHij hitat AaeloHijm Oal-HaeOaarijm Aaxxaer sbijbotejHaem wloA raadpw Aaharej bnej jaOaqob׃ (HeLeningradV)

ויסעו ויהי ׀ חתת אלהים על־הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃ (HeLeningradoV)
wjsOw wjHj htt AlHjm Ol-HOrjm Axr sbjbtjHm wlA rdpw Ahrj bnj jOqb׃ (HeLeningradoV)

Cumque profecti essent, terror Dei invasit omnes per circuitum civitates, et non sunt ausi persequi filios Iacob. (NovaVulgata)

1.Mose 35,7 *

baute er daselbst einen Altar und nannte den Ort «El-Bethel», weil sich Gott ihm daselbst geoffenbart hatte, als er vor seinem Bruder floh. (Schlachter)
καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ θυσιαστήριον καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα τοῦ τόπου βαιθηλ ἐκεῖ γὰρ ἐπεφάνη αὐτῷ ὁ θεὸς ἐν τῷ ἀποδιδράσκειν αὐτὸν ἀπὸ προσώπου ησαυ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ (Septuaginta)
kai ohkodomehsen ekei thysiastehrion kai ekalesen to onoma toy topoy baithehl ekei gar epephaneh aytoh o theos en toh apodidraskein ayton apo prosohpoy ehsay toy adelphoy aytoy (Septuaginta)

וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקֹום אֵל בֵּית־אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחֹו מִפְּנֵי אָחִיו׃ (HeLeningradV)
wajibaen xxaam mizbeha wajiqraaA lamaaqowm Ael bejt-Ael kij xxaam niglw Aelaajw HaaAaeloHijm bbaarhow mipnej Aaahijw׃ (HeLeningradV)

ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית־אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃ (HeLeningradoV)
wjbn xm mzbh wjqrA lmqwm Al bjt-Al kj xm nglw Aljw HAlHjm bbrhw mpnj Ahjw׃ (HeLeningradoV)

Aedificavitque ibi altare et appellavit nomen loci illius Deus Bethel; ibi enim apparuit ei Deus, cum fugeret fratrem suum. (NovaVulgata)

1.Mose 35,9 *

Und Gott erschien Jakob zum zweitenmal, seitdem er aus Mesopotamien gekommen war, und segnete ihn. (Schlachter)
ὤφθη δὲ ὁ θεὸς ιακωβ ἔτι ἐν λουζα ὅτε παρεγένετο ἐκ μεσοποταμίας τῆς συρίας καὶ ηὐλόγησεν αὐτὸν ὁ θεός (Septuaginta)
ohphtheh de o theos iakohb eti en loyza ote paregeneto ek mesopotamias tehs syrias kai ehylogehsen ayton o theos (Septuaginta)

וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל־יַעֲקֹב עֹוד בְּבֹאֹו מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתֹו׃ (HeLeningradV)
wajeraaA AaeloHijm Aael-jaOaqob Oowd bboAow mipadan Aaraam wajbaaraek Aotow׃ (HeLeningradV)

וירא אלהים אל־יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃ (HeLeningradoV)
wjrA AlHjm Al-jOqb Owd bbAw mpdn Arm wjbrk Atw׃ (HeLeningradoV)

Apparuit iterum Deus Iacob, postquam reversus est de Paddanaram, benedixitque ei (NovaVulgata)

1.Mose 35,10 *

Und Gott sprach zu ihm: Dein Name ist Jakob, aber du sollst nicht mehr Jakob heißen, sondern Israel soll dein Name sein! Und so nannte er sich Israel. (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ θεός τὸ ὄνομά σου ιακωβ οὐ κληθήσεται ἔτι ιακωβ ἀλλ' ισραηλ ἔσται τὸ ὄνομά σου (Septuaginta)
kai eipen aytoh o theos to onoma soy iakohb oy klehthehsetai eti iakohb all' israehl estai to onoma soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר־לֹו אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא־יִקָּרֵא שִׁמְךָ עֹוד יַעֲקֹב כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו יִשְׂרָאֵל׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer-low AaeloHijm xximkaa jaOaqob loA-jiqaareA xximkaa Oowd jaOaqob kij Aim-jixraaAel jiHjaeH xxmaekaa wajiqraaA Aaet-xxmow jixraaAel׃ (HeLeningradV)

ויאמר־לו אלהים שמך יעקב לא־יקרא שמך עוד יעקב כי אם־ישראל יהיה שמך ויקרא את־שמו ישראל׃ (HeLeningradoV)
wjAmr-lw AlHjm xmk jOqb lA-jqrA xmk Owd jOqb kj Am-jxrAl jHjH xmk wjqrA At-xmw jxrAl׃ (HeLeningradoV)

dicens: “ Non vocaberis ultra Iacob, sed Israel erit nomen tuum ”, et appellavit eum Israel. (NovaVulgata)

1.Mose 35,11 *

Und Gott sprach zu ihm: Ich bin der allmächtige Gott, sei fruchtbar und mehre dich! Ein Volk und eine Völkergemeinde soll von dir kommen, und Könige sollen aus deinen Lenden hervorgehen; (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ θεός ἐγὼ ὁ θεός σου αὐξάνου καὶ πληθύνου ἔθνη καὶ συναγωγαὶ ἐθνῶν ἔσονται ἐκ σοῦ καὶ βασιλεῖς ἐκ τῆς ὀσφύος σου ἐξελεύσονται (Septuaginta)
eipen de aytoh o theos egoh o theos soy ayxanoy kai plehthynoy ethneh kai synagohgai ethnohn esontai ek soy kai basileis ek tehs osphyos soy exeleysontai (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לֹו אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גֹּוי וּקְהַל גֹּויִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer low AaeloHijm Aanij Ael xxadaj preH wrbeH gowj wqHal gowjim jiHjaeH mimaekaa wmlaakijm mehalaacaejkaa jeceAw׃ (HeLeningradV)

ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lw AlHjm Anj Al xdj prH wrbH gwj wqHl gwjm jHjH mmk wmlkjm mhlcjk jcAw׃ (HeLeningradoV)

Dixitque ei: “ Ego Deus omnipotens. Cresce et multiplicare; gens et congregatio nationum erunt ex te, reges de lumbis tuis egredientur. (NovaVulgata)

1.Mose 35,13 *

Und Gott fuhr auf von ihm an dem Ort, da er mit ihm geredet hatte. (Schlachter)
ἀνέβη δὲ ὁ θεὸς ἀπ' αὐτοῦ ἐκ τοῦ τόπου οὗ ἐλάλησεν μετ' αὐτοῦ (Septuaginta)
anebeh de o theos ap' aytoy ek toy topoy oy elalehsen met' aytoy (Septuaginta)

וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים בַּמָּקֹום אֲשֶׁר־דִּבֶּר אִתֹּו׃ (HeLeningradV)
wajaOal meOaalaajw AaeloHijm bamaaqowm Aaxxaer-dibaer Aitow׃ (HeLeningradV)

ויעל מעליו אלהים במקום אשר־דבר אתו׃ (HeLeningradoV)
wjOl mOljw AlHjm bmqwm Axr-dbr Atw׃ (HeLeningradoV)

Et ascendit ab eo Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 35,15 *

und Jakob nannte den Ort, wo Gott mit ihm geredet hatte, Bethel. (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν ιακωβ τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐν ᾧ ἐλάλησεν μετ' αὐτοῦ ἐκεῖ ὁ θεός βαιθηλ (Septuaginta)
kai ekalesen iakohb to onoma toy topoy en oh elalehsen met' aytoy ekei o theos baithehl (Septuaginta)

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת־שֵׁם הַמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתֹּו שָׁם אֱלֹהִים בֵּית־אֵל׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA jaOaqob Aaet-xxem Hamaaqowm Aaxxaer dibaer Aitow xxaam AaeloHijm bejt-Ael׃ (HeLeningradV)

ויקרא יעקב את־שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית־אל׃ (HeLeningradoV)
wjqrA jOqb At-xm Hmqwm Axr dbr Atw xm AlHjm bjt-Al׃ (HeLeningradoV)

vocansque nomen loci illius Bethel. (NovaVulgata)

1.Mose 39,9 *

es ist niemand größer in diesem Hause, als ich, und es gibt nichts, das er mir vorenthalten hätte, ausgenommen dich, weil du sein Weib bist! Wie sollte ich nun ein solch großes Übel tun und wider Gott sündigen? (Schlachter)
καὶ οὐχ ὑπερέχει ἐν τῇ οἰκίᾳ ταύτῃ οὐθὲν ἐμοῦ οὐδὲ ὑπεξῄρηται ἀπ' ἐμοῦ οὐδὲν πλὴν σοῦ διὰ τὸ σὲ γυναῖκα αὐτοῦ εἶναι καὶ πῶς ποιήσω τὸ ῥῆμα τὸ πονηρὸν τοῦτο καὶ ἁμαρτήσομαι ἐναντίον τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai oych yperechei en teh oikia tayteh oythen emoy oyde ypexehrehtai ap' emoy oyden plehn soy dia to se gynaika aytoy einai kai pohs poiehsoh to rehma to ponehron toyto kai amartehsomai enantion toy theoy (Septuaginta)

אֵינֶנּוּ גָדֹול בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא־חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם־אֹותָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ־אִשְׁתֹּו וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים׃ (HeLeningradV)
Aejnaenw gaadowl babajit HazaeH mimaenij wloA-haaxak mimaenij mAwmaaH kij Aim-Aowtaak baAaxxaer Aat-Aixxtow wAejk AaeOaexaeH HaaraaOaaH HagdolaaH HazoAt whaaTaaAtij leAloHijm׃ (HeLeningradV)

איננו גדול בבית הזה ממני ולא־חשך ממני מאומה כי אם־אותך באשר את־אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃ (HeLeningradoV)
Ajnnw gdwl bbjt HzH mmnj wlA-hxk mmnj mAwmH kj Am-Awtk bAxr At-Axtw wAjk AOxH HrOH HgdlH HzAt whTAtj lAlHjm׃ (HeLeningradoV)

nec quisquam maior est in domo hac quam ego, et nihil mihi subtraxit praeter te, quae uxor eius es. Quomodo ergo possum malum hoc magnum facere et peccare in Deum? ”. (NovaVulgata)

1.Mose 40,8 *

Sie antworteten ihm: Uns hat geträumt; und nun ist kein Ausleger da! Joseph sprach zu ihnen: Kommen nicht die Auslegungen von Gott? Erzählt mir's doch! (Schlachter)
οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ ἐνύπνιον εἴδομεν καὶ ὁ συγκρίνων οὐκ ἔστιν αὐτό εἶπεν δὲ αὐτοῖς ιωσηφ οὐχὶ διὰ τοῦ θεοῦ ἡ διασάφησις αὐτῶν ἐστιν διηγήσασθε οὖν μοι (Septuaginta)
oi de eipan aytoh enypnion eidomen kai o sygkrinohn oyk estin ayto eipen de aytois iohsehph oychi dia toy theoy eh diasaphehsis aytohn estin diehgehsasthe oyn moi (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלֹום חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יֹוסֵף הֲלֹוא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ־נָא לִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmrw Aelaajw halowm haalamnw wpoter Aejn Aotow wajoAmaer AaleHaem jowsep HalowA leAloHijm pitronijm saprw-naaA lij׃ (HeLeningradV)

ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו־נא לי׃ (HeLeningradoV)
wjAmrw Aljw hlwm hlmnw wptr Ajn Atw wjAmr AlHm jwsp HlwA lAlHjm ptrnjm sprw-nA lj׃ (HeLeningradoV)

Qui responderunt: “ Somnium vidimus, et non est qui interpretetur nobis ”. Dixitque ad eos Ioseph: “ Numquid non Dei est interpretatio? Referte mihi quid videritis ”. (NovaVulgata)

1.Mose 41,16 *

Joseph antwortete dem Pharao und sprach: Nicht mir steht dies zu. Möge Gott antworten, was dem Pharao Heil bringt! (Schlachter)
ἀποκριθεὶς δὲ ιωσηφ τῷ φαραω εἶπεν ἄνευ τοῦ θεοῦ οὐκ ἀποκριθήσεται τὸ σωτήριον φαραω (Septuaginta)
apokritheis de iohsehph toh pharaoh eipen aney toy theoy oyk apokrithehsetai to sohtehrion pharaoh (Septuaginta)

וַיַּעַן יֹוסֵף אֶת־פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת־שְׁלֹום פַּרְעֹה׃ (HeLeningradV)
wajaOan jowsep Aaet-parOoH leAmor bilOaadaaj AaeloHijm jaOanaeH Aaet-xxlowm parOoH׃ (HeLeningradV)

ויען יוסף את־פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את־שלום פרעה׃ (HeLeningradoV)
wjOn jwsp At-prOH lAmr blOdj AlHjm jOnH At-xlwm prOH׃ (HeLeningradoV)

Respondit Ioseph: “ Absque me Deus respondebit prospera pharaoni! ”. (NovaVulgata)

1.Mose 41,25 *

Da sprach Joseph zum Pharao: Was dem Pharao geträumt hat, ist eins: Gott hat dem Pharao angezeigt, was er tun will. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ιωσηφ τῷ φαραω τὸ ἐνύπνιον φαραω ἕν ἐστιν ὅσα ὁ θεὸς ποιεῖ ἔδειξεν τῷ φαραω (Septuaginta)
kai eipen iohsehph toh pharaoh to enypnion pharaoh en estin osa o theos poiei edeixen toh pharaoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יֹוסֵף אֶל־פַּרְעֹה חֲלֹום פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jowsep Aael-parOoH halowm parOoH Aaehaad HwA Aet Aaxxaer HaaAaeloHijm OoxaeH Higijd lparOoH׃ (HeLeningradV)

ויאמר יוסף אל־פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jwsp Al-prOH hlwm prOH Ahd HwA At Axr HAlHjm OxH Hgjd lprOH׃ (HeLeningradoV)

Respondit Ioseph: “ Somnium regis unum est: quae facturus est, Deus ostendit pharaoni. (NovaVulgata)

1.Mose 41,28 *

Darum sagte ich zu dem Pharao, Gott habe dem Pharao gezeigt, was er tun will. (Schlachter)
τὸ δὲ ῥῆμα ὃ εἴρηκα φαραω ὅσα ὁ θεὸς ποιεῖ ἔδειξεν τῷ φαραω (Septuaginta)
to de rehma o eirehka pharaoh osa o theos poiei edeixen toh pharaoh (Septuaginta)

הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת־פַּרְעֹה׃ (HeLeningradV)
HwA Hadaabaar Aaxxaer dibartij Aael-parOoH Aaxxaer HaaAaeloHijm OoxaeH HaerAaaH Aaet-parOoH׃ (HeLeningradV)

הוא הדבר אשר דברתי אל־פרעה אשר האלהים עשה הראה את־פרעה׃ (HeLeningradoV)
HwA Hdbr Axr dbrtj Al-prOH Axr HAlHjm OxH HrAH At-prOH׃ (HeLeningradoV)

qui hoc ordine complebuntur: (NovaVulgata)

1.Mose 41,32 *

Daß es aber dem Pharao zum zweitenmal geträumt hat, das bedeutet, daß das Wort gewiß von Gott kommt, und daß Gott es eilends ausführen wird. (Schlachter)
περὶ δὲ τοῦ δευτερῶσαι τὸ ἐνύπνιον φαραω δίς ὅτι ἀληθὲς ἔσται τὸ ῥῆμα τὸ παρὰ τοῦ θεοῦ καὶ ταχυνεῖ ὁ θεὸς τοῦ ποιῆσαι αὐτό (Septuaginta)
peri de toy deyterohsai to enypnion pharaoh dis oti alehthes estai to rehma to para toy theoy kai tachynei o theos toy poiehsai ayto (Septuaginta)

וְעַל הִשָּׁנֹות הַחֲלֹום אֶל־פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי־נָכֹון הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתֹו׃ (HeLeningradV)
wOal Hixxaanowt Hahalowm Aael-parOoH paOamaajim kij-naakown Hadaabaar meOim HaaAaeloHijm wmmaHer HaaAaeloHijm laOaxotow׃ (HeLeningradV)

ועל השנות החלום אל־פרעה פעמים כי־נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃ (HeLeningradoV)
wOl Hxnwt Hhlwm Al-prOH pOmjm kj-nkwn Hdbr mOm HAlHjm wmmHr HAlHjm lOxtw׃ (HeLeningradoV)

Quod autem vidisti secundo ad eandem rem pertinens somnium, firmitatis indicium est, eo quod fiat sermo Dei et velocius a Deo impleatur. (NovaVulgata)

1.Mose 41,38 *

Und der Pharao sprach zu seinen Knechten: Können wir einen Mann finden wie diesen, in welchem der Geist Gottes ist? (Schlachter)
καὶ εἶπεν φαραω πᾶσιν τοῖς παισὶν αὐτοῦ μὴ εὑρήσομεν ἄνθρωπον τοιοῦτον ὃς ἔχει πνεῦμα θεοῦ ἐν αὐτῷ (Septuaginta)
kai eipen pharaoh pasin tois paisin aytoy meh eyrehsomen anthrohpon toioyton os echei pneyma theoy en aytoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בֹּו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer parOoH Aael-Oabaadaajw HanimcaaA kaazaeH Aijxx Aaxxaer rwha AaeloHijm bow׃ (HeLeningradV)

ויאמר פרעה אל־עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr prOH Al-Obdjw HnmcA kzH Ajx Axr rwh AlHjm bw׃ (HeLeningradoV)

Locutusque est ad eos: “ Num invenire poterimus talem virum, qui spiritu Dei plenus sit? ”. (NovaVulgata)

1.Mose 41,39 *

Der Pharao sprach zu Joseph: Nachdem Gott dir solches alles kundgetan hat, ist keiner so verständig und weise wie du! (Schlachter)
εἶπεν δὲ φαραω τῷ ιωσηφ ἐπειδὴ ἔδειξεν ὁ θεός σοι πάντα ταῦτα οὐκ ἔστιν ἄνθρωπος φρονιμώτερος καὶ συνετώτερός σου (Septuaginta)
eipen de pharaoh toh iohsehph epeideh edeixen o theos soi panta tayta oyk estin anthrohpos phronimohteros kai synetohteros soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף אַחֲרֵי הֹודִיעַ אֱלֹהִים אֹותְךָ אֶת־כָּל־זֹאת אֵין־נָבֹון וְחָכָם כָּמֹוךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer parOoH Aael-jowsep Aaharej HowdijOa AaeloHijm Aowtkaa Aaet-kaal-zoAt Aejn-naabown whaakaam kaamowkaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר פרעה אל־יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את־כל־זאת אין־נבון וחכם כמוך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr prOH Al-jwsp Ahrj HwdjO AlHjm Awtk At-kl-zAt Ajn-nbwn whkm kmwk׃ (HeLeningradoV)

Dixit ergo ad Ioseph: “ Quia ostendit tibi Deus omnia, quae locutus es, numquid sapientiorem et consimilem tui invenire potero? (NovaVulgata)

1.Mose 41,51 *

Und Joseph nannte den Erstgebornen Manasse; denn er sprach: Gott hat mich vergessen lassen alle meine Mühsal und das ganze Haus meines Vaters. (Schlachter)
ἐκάλεσεν δὲ ιωσηφ τὸ ὄνομα τοῦ πρωτοτόκου μανασση ὅτι ἐπιλαθέσθαι με ἐποίησεν ὁ θεὸς πάντων τῶν πόνων μου καὶ πάντων τῶν τοῦ πατρός μου (Septuaginta)
ekalesen de iohsehph to onoma toy prohtotokoy manasseh oti epilathesthai me epoiehsen o theos pantohn tohn ponohn moy kai pantohn tohn toy patros moy (Septuaginta)

וַיִּקְרָא יֹוסֵף אֶת־שֵׁם הַבְּכֹור מְנַשֶּׁה כִּי־נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת־כָּל־עֲמָלִי וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִי׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA jowsep Aaet-xxem Habkowr mnaxxaeH kij-naxxanij AaeloHijm Aaet-kaal-Oamaalij wAet kaal-bejt Aaabij׃ (HeLeningradV)

ויקרא יוסף את־שם הבכור מנשה כי־נשני אלהים את־כל־עמלי ואת כל־בית אבי׃ (HeLeningradoV)
wjqrA jwsp At-xm Hbkwr mnxH kj-nxnj AlHjm At-kl-Omlj wAt kl-bjt Abj׃ (HeLeningradoV)

Vocavitque nomen primogeniti Manasses dicens: “ Oblivisci me fecit Deus omnium laborum meorum et domus patris mei ”. (NovaVulgata)

1.Mose 41,52 *

Den zweiten aber nannte er Ephraim; denn er sprach: Gott hat mich fruchtbar gemacht im Lande meines Elends. (Schlachter)
τὸ δὲ ὄνομα τοῦ δευτέρου ἐκάλεσεν εφραιμ ὅτι ηὔξησέν με ὁ θεὸς ἐν γῇ ταπεινώσεώς μου (Septuaginta)
to de onoma toy deyteroy ekalesen ephraim oti ehyxehsen me o theos en geh tapeinohseohs moy (Septuaginta)

וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי־הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי׃ (HeLeningradV)
wAet xxem Haxxenij qaaraaA Aaepraajim kij-Hipranij AaeloHijm bAaeraec Oaanjij׃ (HeLeningradV)

ואת שם השני קרא אפרים כי־הפרני אלהים בארץ עניי׃ (HeLeningradoV)
wAt xm Hxnj qrA Aprjm kj-Hprnj AlHjm bArc Onjj׃ (HeLeningradoV)

Nomen quoque secundi appellavit Ephraim dicens: “ Crescere me fecit Deus in terra paupertatis meae ”. (NovaVulgata)

1.Mose 42,18 *

Am dritten Tag aber sprach Joseph zu ihnen: Um euer Leben zu fristen, macht es so; denn ich fürchte Gott: (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτοῖς τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ τοῦτο ποιήσατε καὶ ζήσεσθε τὸν θεὸν γὰρ ἐγὼ φοβοῦμαι (Septuaginta)
eipen de aytois teh ehmera teh triteh toyto poiehsate kai zehsesthe ton theon gar egoh phoboymai (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יֹוסֵף בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ אֶת־הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaleHaem jowsep bajowm Haxxlijxxij zoAt Oaxw wihjw Aaet-HaaAaeloHijm Aanij jaareA׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את־האלהים אני ירא׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHm jwsp bjwm Hxljxj zAt Oxw whjw At-HAlHjm Anj jrA׃ (HeLeningradoV)

Die autem tertio eductis de carcere, ait: “ Facite, quae dixi, et vivetis; Deum enim timeo. (NovaVulgata)

1.Mose 42,28 *

Und er sprach zu seinen Brüdern: Mein Geld ist mir zurückgegeben worden; seht, es ist in meinem Sack! Da verging ihnen aller Mut; und sie sprachen zitternd einer zum andern: Ach, warum hat uns Gott das getan? (Schlachter)
καὶ εἶπεν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ ἀπεδόθη μοι τὸ ἀργύριον καὶ ἰδοὺ τοῦτο ἐν τῷ μαρσίππῳ μου καὶ ἐξέστη ἡ καρδία αὐτῶν καὶ ἐταράχθησαν πρὸς ἀλλήλους λέγοντες τί τοῦτο ἐποίησεν ὁ θεὸς ἡμῖν (Septuaginta)
kai eipen tois adelphois aytoy apedotheh moi to argyrion kai idoy toyto en toh marsippoh moy kai exesteh eh kardia aytohn kai etarachthehsan pros allehloys legontes ti toyto epoiehsen o theos ehmin (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֶל־אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֵאמֹר מַה־זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aael-Aaehaajw Hwxxab kaspij wgam HineH bAamtahtij wajeceA libaam wajaehaerdw Aijxx Aael-Aaahijw leAmor maH-zoAt OaaxaaH AaeloHijm laanw׃ (HeLeningradV)

ויאמר אל־אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל־אחיו לאמר מה־זאת עשה אלהים לנו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Al-Ahjw Hwxb kspj wgm HnH bAmthtj wjcA lbm wjhrdw Ajx Al-Ahjw lAmr mH-zAt OxH AlHjm lnw׃ (HeLeningradoV)

dixit fratribus suis: “ Reddita est mihi pecunia: en habetur in sacco! ”. Et obstupefacti turbatique mutuo dixerunt: “ Quidnam est hoc, quod fecit nobis Deus? ”. (NovaVulgata)

1.Mose 43,14 *

Und der allmächtige Gott gebe euch Barmherzigkeit vor dem Manne, daß er euch euren andern Bruder wieder mitgebe und Benjamin! Ich aber, wenn ich doch der Kinder beraubt sein soll, so sei ich ihrer beraubt! (Schlachter)
ὁ δὲ θεός μου δῴη ὑμῖν χάριν ἐναντίον τοῦ ἀνθρώπου καὶ ἀποστείλαι τὸν ἀδελφὸν ὑμῶν τὸν ἕνα καὶ τὸν βενιαμιν ἐγὼ μὲν γάρ καθὰ ἠτέκνωμαι ἠτέκνωμαι (Septuaginta)
o de theos moy doheh ymin charin enantion toy anthrohpoy kai aposteilai ton adelphon ymohn ton ena kai ton beniamin egoh men gar katha ehteknohmai ehteknohmai (Septuaginta)

וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת־אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת־בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי׃ (HeLeningradV)
wAel xxadaj jiten laakaem rahamijm lipnej HaaAijxx wxxilah laakaem Aaet-Aahijkaem Aaher wAaet-binjaamijn waAanij kaAaxxaer xxaakoltij xxaakaaltij׃ (HeLeningradV)

ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את־אחיכם אחר ואת־בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי׃ (HeLeningradoV)
wAl xdj jtn lkm rhmjm lpnj HAjx wxlh lkm At-Ahjkm Ahr wAt-bnjmjn wAnj kAxr xkltj xkltj׃ (HeLeningradoV)

Deus autem meus omnipotens faciat vobis eum placabilem, et remittat vobiscum fratrem vestrum, quem tenet, et hunc Beniamin. Ego autem quasi orbatus absque liberis ero ”. (NovaVulgata)

1.Mose 43,23 *

Er sprach zu ihnen: Friede sei mit euch! Fürchtet euch nicht! Euer Gott und eures Vaters Gott hat euch einen Schatz in eure Säcke gegeben! Euer Geld ist mir zugekommen. Und er führte Simeon zu ihnen hinaus. (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτοῖς ἵλεως ὑμῖν μὴ φοβεῖσθε ὁ θεὸς ὑμῶν καὶ ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν ἔδωκεν ὑμῖν θησαυροὺς ἐν τοῖς μαρσίπποις ὑμῶν τὸ δὲ ἀργύριον ὑμῶν εὐδοκιμοῦν ἀπέχω καὶ ἐξήγαγεν πρὸς αὐτοὺς τὸν συμεων (Septuaginta)
eipen de aytois ileohs ymin meh phobeisthe o theos ymohn kai o theos tohn paterohn ymohn edohken ymin thehsayroys en tois marsippois ymohn to de argyrion ymohn eydokimoyn apechoh kai exehgagen pros aytoys ton symeohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר שָׁלֹום לָכֶם אַל־תִּירָאוּ אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמֹון בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי וַיֹּוצֵא אֲלֵהֶם אֶת־שִׁמְעֹון׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer xxaalowm laakaem Aal-tijraaAw AaeloHejkaem weAloHej Aabijkaem naatan laakaem maTmown bAamthotejkaem kaspkaem baaA Aelaaj wajowceA AaleHaem Aaet-xximOown׃ (HeLeningradV)

ויאמר שלום לכם אל־תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את־שמעון׃ (HeLeningradoV)
wjAmr xlwm lkm Al-tjrAw AlHjkm wAlHj Abjkm ntn lkm mTmwn bAmthtjkm kspkm bA Alj wjwcA AlHm At-xmOwn׃ (HeLeningradoV)

At ille respondit: “ Pax vobiscum, nolite timere. Deus vester et Deus patris vestri dedit vobis thesauros in saccis vestris; nam pecuniam, quam dedistis mihi, probatam ego habeo ”. Eduxitque ad eos Simeon. (NovaVulgata)

1.Mose 43,29 *

Als er aber seine Augen erhob und seinen Bruder Benjamin sah, seiner Mutter Sohn, fragte er: Ist das euer jüngerer Bruder, von dem ihr mir gesprochen habt? Und er sprach: Gott sei dir gnädig, mein Sohn! (Schlachter)
ἀναβλέψας δὲ τοῖς ὀφθαλμοῖς ιωσηφ εἶδεν βενιαμιν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ τὸν ὁμομήτριον καὶ εἶπεν οὗτος ὁ ἀδελφὸς ὑμῶν ὁ νεώτερος ὃν εἴπατε πρός με ἀγαγεῖν καὶ εἶπεν ὁ θεὸς ἐλεήσαι σε τέκνον (Septuaginta)
anablepsas de tois ophthalmois iohsehph eiden beniamin ton adelphon aytoy ton omomehtrion kai eipen oytos o adelphos ymohn o neohteros on eipate pros me agagein kai eipen o theos eleehsai se teknon (Septuaginta)

וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן־אִמֹּו וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי׃ (HeLeningradV)
wajixaaA Oejnaajw wajarA Aaet-binjaamijn Aaahijw baen-Aimow wajoAmaer HazaeH Aahijkaem HaqaaTon Aaxxaer Aamartaem Aelaaj wajoAmar AaeloHijm jaahnkaa bnij׃ (HeLeningradV)

וישא עיניו וירא את־בנימין אחיו בן־אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃ (HeLeningradoV)
wjxA Ojnjw wjrA At-bnjmjn Ahjw bn-Amw wjAmr HzH Ahjkm HqTn Axr Amrtm Alj wjAmr AlHjm jhnk bnj׃ (HeLeningradoV)

Attollens autem Ioseph oculos vidit Beniamin fratrem suum uterinum et ait: “ Iste est frater vester parvulus, de quo dixeratis mihi? ”. Et rursum: “ Deus, inquit, misereatur tui, fili mi ”. (NovaVulgata)

1.Mose 44,16 *

Juda antwortete: Was sollen wir meinem Herrn sagen? Was sollen wir reden, und wie sollen wir uns rechtfertigen? Gott hat die Missetat deiner Knechte gefunden! Siehe, wir sind unsres Herrn Knechte, wir und der, in dessen Hand der Becher gefunden worden ist! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ιουδας τί ἀντεροῦμεν τῷ κυρίῳ ἢ τί λαλήσωμεν ἢ τί δικαιωθῶμεν ὁ δὲ θεὸς εὗρεν τὴν ἀδικίαν τῶν παίδων σου ἰδού ἐσμεν οἰκέται τῷ κυρίῳ ἡμῶν καὶ ἡμεῖς καὶ παρ' ᾧ εὑρέθη τὸ κόνδυ (Septuaginta)
eipen de ioydas ti anteroymen toh kyrioh eh ti lalehsohmen eh ti dikaiohthohmen o de theos eyren tehn adikian tohn paidohn soy idoy esmen oiketai toh kyrioh ehmohn kai ehmeis kai par' oh eyretheh to kondy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה־נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה־נְּדַבֵּר וּמַה־נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת־עֲוֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר־נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדֹו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwdaaH maH-noAmar laAdonij maH-ndaber wmaH-nicTadaaq HaaAaeloHijm maacaaA Aaet-Oawon Oabaadaejkaa Hinaenw Oabaadijm laAdonij gam-Aanahnw gam Aaxxaer-nimcaaA HagaabijOa bjaadow׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהודה מה־נאמר לאדני מה־נדבר ומה־נצטדק האלהים מצא את־עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם־אנחנו גם אשר־נמצא הגביע בידו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwdH mH-nAmr lAdnj mH-ndbr wmH-ncTdq HAlHjm mcA At-Own Obdjk Hnnw Obdjm lAdnj gm-Anhnw gm Axr-nmcA HgbjO bjdw׃ (HeLeningradoV)

Cui Iudas: “ Quid respondebimus, inquit, domino meo? Vel quid loquemur aut iuste poterimus obtendere? Deus invenit iniquitatem servorum tuorum; en omnes servi sumus domini mei, et nos et apud quem inventus est scyphus ”. (NovaVulgata)

1.Mose 45,5 *

Und nun bekümmert euch nicht und ärgert euch nicht darüber, daß ihr mich hierher verkauft habt; denn zur Lebensrettung hat mich Gott vor euch her gesandt! (Schlachter)
νῦν οὖν μὴ λυπεῖσθε μηδὲ σκληρὸν ὑμῖν φανήτω ὅτι ἀπέδοσθέ με ὧδε εἰς γὰρ ζωὴν ἀπέστειλέν με ὁ θεὸς ἔμπροσθεν ὑμῶν (Septuaginta)
nyn oyn meh lypeisthe mehde sklehron ymin phanehtoh oti apedosthe me ohde eis gar zohehn apesteilen me o theos emprosthen ymohn (Septuaginta)

וְעַתָּה ׀ אַל־תֵּעָצְבוּ וְאַל־יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי־מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wOataaH Aal-teOaacbw wAal-jihar bOejnejkaem kij-mkartaem Aotij HenaaH kij lmihjaaH xxlaahanij AaeloHijm lipnejkaem׃ (HeLeningradV)

ועתה ׀ אל־תעצבו ואל־יחר בעיניכם כי־מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם׃ (HeLeningradoV)
wOtH Al-tOcbw wAl-jhr bOjnjkm kj-mkrtm Atj HnH kj lmhjH xlhnj AlHjm lpnjkm׃ (HeLeningradoV)

Nolite contristari, neque vobis durum esse videatur quod vendidistis me in his regionibus. Pro salute enim vestra misit me Deus ante vos in Aegyptum. (NovaVulgata)

1.Mose 45,7 *

Aber Gott hat mich vor euch hergesandt, damit ihr auf Erden überbleibt, und um euch am Leben zu erhalten zu einer großen Errettung. (Schlachter)
ἀπέστειλεν γάρ με ὁ θεὸς ἔμπροσθεν ὑμῶν ὑπολείπεσθαι ὑμῶν κατάλειμμα ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐκθρέψαι ὑμῶν κατάλειψιν μεγάλην (Septuaginta)
apesteilen gar me o theos emprosthen ymohn ypoleipesthai ymohn kataleimma epi tehs gehs kai ekthrepsai ymohn kataleipsin megalehn (Septuaginta)

וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיֹות לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה׃ (HeLeningradV)
wajixxlaahenij AaeloHijm lipnejkaem laaxwm laakaem xxAerijt baaAaaraec wlHahajowt laakaem liplejTaaH gdolaaH׃ (HeLeningradV)

וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה׃ (HeLeningradoV)
wjxlhnj AlHjm lpnjkm lxwm lkm xArjt bArc wlHhjwt lkm lpljTH gdlH׃ (HeLeningradoV)

Praemisitque me Deus, ut reservemini super terram, et servetur vita vestra in salvationem magnam. (NovaVulgata)

1.Mose 45,8 *

Und nun, nicht ihr habt mich hierher gesandt, sondern Gott: er hat mich dem Pharao zum Vater gesetzt und zum Herrn über sein ganzes Haus und zum Herrscher über ganz Ägyptenland. (Schlachter)
νῦν οὖν οὐχ ὑμεῖς με ἀπεστάλκατε ὧδε ἀλλ' ἢ ὁ θεός καὶ ἐποίησέν με ὡς πατέρα φαραω καὶ κύριον παντὸς τοῦ οἴκου αὐτοῦ καὶ ἄρχοντα πάσης γῆς αἰγύπτου (Septuaginta)
nyn oyn oych ymeis me apestalkate ohde all' eh o theos kai epoiehsen me ohs patera pharaoh kai kyrion pantos toy oikoy aytoy kai archonta pasehs gehs aigyptoy (Septuaginta)

וְעַתָּה לֹא־אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדֹון לְכָל־בֵּיתֹו וּמֹשֵׁל בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wOataaH loA-Aataem xxlahtaem Aotij HenaaH kij HaaAaeloHijm wajxijmenij lAaab lparOoH wlAaadown lkaal-bejtow wmoxxel bkaal-Aaeraec micraajim׃ (HeLeningradV)

ועתה לא־אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל־ביתו ומשל בכל־ארץ מצרים׃ (HeLeningradoV)
wOtH lA-Atm xlhtm Atj HnH kj HAlHjm wjxjmnj lAb lprOH wlAdwn lkl-bjtw wmxl bkl-Arc mcrjm׃ (HeLeningradoV)

Non vestro consilio, sed Dei voluntate huc missus sum, qui fecit me quasi patrem pharaonis et dominum universae domus eius ac principem in omni terra Aegypti. (NovaVulgata)

1.Mose 45,9 *

Zieht eilends zu meinem Vater hinauf und sagt ihm: So spricht dein Sohn Joseph: Gott hat mich zum Herrn über ganz Ägypten gesetzt; komm zu mir herab, säume nicht! (Schlachter)
σπεύσαντες οὖν ἀνάβητε πρὸς τὸν πατέρα μου καὶ εἴπατε αὐτῷ τάδε λέγει ὁ υἱός σου ιωσηφ ἐποίησέν με ὁ θεὸς κύριον πάσης γῆς αἰγύπτου κατάβηθι οὖν πρός με καὶ μὴ μείνῃς (Septuaginta)
speysantes oyn anabehte pros ton patera moy kai eipate aytoh tade legei o yios soy iohsehph epoiehsen me o theos kyrion pasehs gehs aigyptoy katabehthi oyn pros me kai meh meinehs (Septuaginta)

מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל־אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יֹוסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדֹון לְכָל־מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל־תַּעֲמֹד׃ (HeLeningradV)
maHarw waOalw Aael-Aaabij waAamartaem Aelaajw koH Aaamar binkaa jowsep xaamanij AaeloHijm lAaadown lkaal-micraajim rdaaH Aelaj Aal-taOamod׃ (HeLeningradV)

מהרו ועלו אל־אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל־מצרים רדה אלי אל־תעמד׃ (HeLeningradoV)
mHrw wOlw Al-Abj wAmrtm Aljw kH Amr bnk jwsp xmnj AlHjm lAdwn lkl-mcrjm rdH Alj Al-tOmd׃ (HeLeningradoV)

Festinate et ascendite ad patrem meum et dicetis ei: "Haec mandat filius tuus Ioseph: Deus fecit me dominum universae terrae Aegypti; descende ad me, ne moreris. (NovaVulgata)

1.Mose 46,1 *

Und Israel brach auf mit allem, was er hatte; und als er nach Beerseba kam, opferte er daselbst dem Gott seines Vaters Isaak. (Schlachter)
ἀπάρας δὲ ισραηλ αὐτὸς καὶ πάντα τὰ αὐτοῦ ἦλθεν ἐπὶ τὸ φρέαρ τοῦ ὅρκου καὶ ἔθυσεν θυσίαν τῷ θεῷ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ισαακ (Septuaginta)
aparas de israehl aytos kai panta ta aytoy ehlthen epi to phrear toy orkoy kai ethysen thysian toh theoh toy patros aytoy isaak (Septuaginta)

וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל־אֲשֶׁר־לֹו וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק׃ (HeLeningradV)
wajisaO jixraaAel wkaal-Aaxxaer-low wajaaboA bAeraaH xxaabaO wajizbah zbaahijm leAloHej Aaabijw jichaaq׃ (HeLeningradV)

ויסע ישראל וכל־אשר־לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק׃ (HeLeningradoV)
wjsO jxrAl wkl-Axr-lw wjbA bArH xbO wjzbh zbhjm lAlHj Abjw jchq׃ (HeLeningradoV)

Profectusque Israel cum omnibus, quae habebat, venit Bersabee et, mactatis ibi victimis Deo patris sui Isaac, (NovaVulgata)

1.Mose 46,2 *

Und Gott sprach zu Israel im Nachtgesicht: Jakob, Jakob! Er sprach: Hier bin ich! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς ισραηλ ἐν ὁράματι τῆς νυκτὸς εἴπας ιακωβ ιακωβ ὁ δὲ εἶπεν τί ἐστιν (Septuaginta)
eipen de o theos israehl en oramati tehs nyktos eipas iakohb iakohb o de eipen ti estin (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ׀ לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב ׀ יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm ljixraaAel bmarAot HalajlaaH wajoAmaer jaOaqob jaOaqob wajoAmaer Hinenij׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים ׀ לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב ׀ יעקב ויאמר הנני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm ljxrAl bmrAt HljlH wjAmr jOqb jOqb wjAmr Hnnj׃ (HeLeningradoV)

audivit eum per visionem noctis vocantem se: “ Iacob, Iacob! ”. Cui respondit: “ Ecce adsum! ”. (NovaVulgata)

1.Mose 46,3 *

Da sprach er: Ich bin der starke Gott, der Gott deines Vaters; fürchte dich nicht, nach Ägypten hinabzuziehen; denn daselbst will ich dich zu einem großen Volke machen! (Schlachter)
λέγων ἐγώ εἰμι ὁ θεὸς τῶν πατέρων σου μὴ φοβοῦ καταβῆναι εἰς αἴγυπτον εἰς γὰρ ἔθνος μέγα ποιήσω σε ἐκεῖ (Septuaginta)
legohn egoh eimi o theos tohn paterohn soy meh phoboy katabehnai eis aigypton eis gar ethnos mega poiehsoh se ekei (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל־תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי־לְגֹוי גָּדֹול אֲשִׂימְךָ שָׁם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aaanokij HaaAel AaeloHej Aaabijkaa Aal-tijraaA merdaaH micrajmaaH kij-lgowj gaadowl Aaxijmkaa xxaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל־תירא מרדה מצרימה כי־לגוי גדול אשימך שם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Ankj HAl AlHj Abjk Al-tjrA mrdH mcrjmH kj-lgwj gdwl Axjmk xm׃ (HeLeningradoV)

Ait illi: “ Ego sum Deus, Deus patris tui. Noli timere descendere in Aegyptum, quia in gentem magnam faciam te ibi. (NovaVulgata)

1.Mose 48,3 *

Und Jakob sprach zu Joseph: Der allmächtige Gott erschien mir zu Lus im Lande Kanaan und segnete mich (Schlachter)
καὶ εἶπεν ιακωβ τῷ ιωσηφ ὁ θεός μου ὤφθη μοι ἐν λουζα ἐν γῇ χανααν καὶ εὐλόγησέν με (Septuaginta)
kai eipen iakohb toh iohsehph o theos moy ohphtheh moi en loyza en geh chanaan kai eylogehsen me (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־יֹוסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה־אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jaOaqob Aael-jowsep Ael xxadaj nirAaaH-Aelaj blwz bAaeraec knaaOan wajbaaraek Aotij׃ (HeLeningradV)

ויאמר יעקב אל־יוסף אל שדי נראה־אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jOqb Al-jwsp Al xdj nrAH-Alj blwz bArc knOn wjbrk Atj׃ (HeLeningradoV)

et ingresso ad se ait: “ Deus omnipotens apparuit mihi in Luza, quae est in terra Chanaan, benedixitque mihi (NovaVulgata)

1.Mose 48,9 *

Joseph antwortete: Es sind meine Söhne, die mir Gott hier geschenkt hat! Er sprach: Bring sie doch her zu mir, daß ich sie segne! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ιωσηφ τῷ πατρὶ αὐτοῦ υἱοί μού εἰσιν οὓς ἔδωκέν μοι ὁ θεὸς ἐνταῦθα καὶ εἶπεν ιακωβ προσάγαγέ μοι αὐτούς ἵνα εὐλογήσω αὐτούς (Septuaginta)
eipen de iohsehph toh patri aytoy yioi moy eisin oys edohken moi o theos entaytha kai eipen iakohb prosagage moi aytoys ina eylogehsoh aytoys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יֹוסֵף אֶל־אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר־נָתַן־לִי אֱלֹהִים בָּזֶה וַיֹּאמַר קָחֶם־נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jowsep Aael-Aaabijw baanaj Hem Aaxxaer-naatan-lij AaeloHijm baazaeH wajoAmar qaahaem-naaA Aelaj waAabaarakem׃ (HeLeningradV)

ויאמר יוסף אל־אביו בני הם אשר־נתן־לי אלהים בזה ויאמר קחם־נא אלי ואברכם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jwsp Al-Abjw bnj Hm Axr-ntn-lj AlHjm bzH wjAmr qhm-nA Alj wAbrkm׃ (HeLeningradoV)

Respondit: “ Filii mei sunt, quos donavit mihi Deus in hoc loco ”. “ Adduc, inquit, eos ad me, ut benedicam illis! ”. (NovaVulgata)

1.Mose 48,11 *

Und Israel sprach zu Joseph: Daß ich dein Angesicht noch sehen dürfte, darum hätte ich nicht zu bitten gewagt; und nun, siehe, hat mich Gott sogar deine Kinder sehen lassen! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ισραηλ πρὸς ιωσηφ ἰδοὺ τοῦ προσώπου σου οὐκ ἐστερήθην καὶ ἰδοὺ ἔδειξέν μοι ὁ θεὸς καὶ τὸ σπέρμα σου (Septuaginta)
kai eipen israehl pros iohsehph idoy toy prosohpoy soy oyk esterehthehn kai idoy edeixen moi o theos kai to sperma soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יֹוסֵף רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת־זַרְעֶךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jixraaAel Aael-jowsep rAoH paanaejkaa loA pilaaltij wHineH HaerAaaH Aotij AaeloHijm gam Aaet-zarOaekaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר ישראל אל־יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את־זרעך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jxrAl Al-jwsp rAH pnjk lA plltj wHnH HrAH Atj AlHjm gm At-zrOk׃ (HeLeningradoV)

dixit ad filium suum: “ Non sum fraudatus aspectu tuo; insuper ostendit mihi Deus semen tuum ”. (NovaVulgata)

1.Mose 48,15 *

Und er segnete Joseph und sprach: Der Gott, vor dessen Angesicht meine Väter Abraham und Isaak gewandelt haben; der Gott, der mich behütet hat, seitdem ich bin, bis auf diesen Tag; (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν αὐτοὺς καὶ εἶπεν ὁ θεός ᾧ εὐηρέστησαν οἱ πατέρες μου ἐναντίον αὐτοῦ αβρααμ καὶ ισαακ ὁ θεὸς ὁ τρέφων με ἐκ νεότητος ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης (Septuaginta)
kai ehylogehsen aytoys kai eipen o theos oh eyehrestehsan oi pateres moy enantion aytoy abraam kai isaak o theos o trephohn me ek neotehtos eohs tehs ehmeras taytehs (Septuaginta)

וַיְבָרֶךְ אֶת־יֹוסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעֹודִי עַד־הַיֹּום הַזֶּה׃ (HeLeningradV)
wajbaaraek Aaet-jowsep wajoAmar HaaAaeloHijm Aaxxaer HitHalkw Aabotaj lpaanaajw AabraaHaam wjichaaq HaaAaeloHijm HaaroOaeH Aotij meOowdij Oad-Hajowm HazaeH׃ (HeLeningradV)

ויברך את־יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד־היום הזה׃ (HeLeningradoV)
wjbrk At-jwsp wjAmr HAlHjm Axr HtHlkw Abtj lpnjw AbrHm wjchq HAlHjm HrOH Atj mOwdj Od-Hjwm HzH׃ (HeLeningradoV)

Benedixitque Iacob Ioseph et ait: “ Deus, in cuius conspectu ambulaverunt patres mei Abraham et Isaac, Deus, qui pascit me ab adulescentia mea usque in praesentem diem, (NovaVulgata)

1.Mose 48,20 *

Also segnete er sie an jenem Tag und sprach: Mit dir wird Israel segnen und sagen: Gott mache dich wie Ephraim und Manasse! Also setzte er Ephraim dem Manasse voran. (Schlachter)
καὶ εὐλόγησεν αὐτοὺς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγων ἐν ὑμῖν εὐλογηθήσεται ισραηλ λέγοντες ποιήσαι σε ὁ θεὸς ὡς εφραιμ καὶ ὡς μανασση καὶ ἔθηκεν τὸν εφραιμ ἔμπροσθεν τοῦ μανασση (Septuaginta)
kai eylogehsen aytoys en teh ehmera ekeineh legohn en ymin eylogehthehsetai israehl legontes poiehsai se o theos ohs ephraim kai ohs manasseh kai ethehken ton ephraim emprosthen toy manasseh (Septuaginta)

וַיְבָרֲכֵם בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹור בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת־אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה׃ (HeLeningradV)
wajbaarakem bajowm HaHwA leAmowr bkaa jbaarek jixraaAel leAmor jximkaa AaeloHijm kAaeprajim wkimnaxxaeH wajaaxaem Aaet-Aaeprajim lipnej mnaxxaeH׃ (HeLeningradV)

ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את־אפרים לפני מנשה׃ (HeLeningradoV)
wjbrkm bjwm HHwA lAmwr bk jbrk jxrAl lAmr jxmk AlHjm kAprjm wkmnxH wjxm At-Aprjm lpnj mnxH׃ (HeLeningradoV)

Benedixitque eis in die illo dicens: “ In te benedicet Israel atque dicet: "Faciat te Deus sicut Ephraim et sicut Manasse!" ”. Constituitque Ephraim ante Manassen. (NovaVulgata)

1.Mose 48,21 *

Und Israel sprach zu Joseph: Siehe, ich sterbe; aber Gott wird mit euch sein und wird euch in das Land eurer Väter zurückbringen. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ισραηλ τῷ ιωσηφ ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω καὶ ἔσται ὁ θεὸς μεθ' ὑμῶν καὶ ἀποστρέψει ὑμᾶς εἰς τὴν γῆν τῶν πατέρων ὑμῶν (Septuaginta)
eipen de israehl toh iohsehph idoy egoh apothnehskoh kai estai o theos meth' ymohn kai apostrepsei ymas eis tehn gehn tohn paterohn ymohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יֹוסֵף הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jixraaAel Aael-jowsep HineH Aaanokij met wHaajaaH AaeloHijm Oimaakaem wHexxijb Aaetkaem Aael-Aaeraec Aabotejkaem׃ (HeLeningradV)

ויאמר ישראל אל־יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל־ארץ אבתיכם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jxrAl Al-jwsp HnH Ankj mt wHjH AlHjm Omkm wHxjb Atkm Al-Arc Abtjkm׃ (HeLeningradoV)

Et ait ad Ioseph filium suum: “ En ego morior, et erit Deus vobiscum reducetque vos ad terram patrum vestrorum. (NovaVulgata)

1.Mose 49,25 *

Von deines Vaters Gott werde dir geholfen, und Gott der Allmächtige segne dich mit Segnungen vom Himmel herab, mit Segnungen der Tiefe, die unten liegt, mit Segnungen von Brüsten und Mutterschoß! (Schlachter)
παρὰ θεοῦ τοῦ πατρός σου καὶ ἐβοήθησέν σοι ὁ θεὸς ὁ ἐμὸς καὶ εὐλόγησέν σε εὐλογίαν οὐρανοῦ ἄνωθεν καὶ εὐλογίαν γῆς ἐχούσης πάντα ἕνεκεν εὐλογίας μαστῶν καὶ μήτρας (Septuaginta)
para theoy toy patros soy kai eboehthehsen soi o theos o emos kai eylogehsen se eylogian oyranoy anohthen kai eylogian gehs echoysehs panta eneken eylogias mastohn kai mehtras (Septuaginta)

מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהֹום רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ (HeLeningradV)
meAel Aaabijkaa wjaOzraekaa wAet xxadaj wijbaarkaekaa birkot xxaamajim meOaal birkot tHowm robaecaet taahat birkot xxaadajim waaraaham׃ (HeLeningradV)

מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃ (HeLeningradoV)
mAl Abjk wjOzrk wAt xdj wjbrkk brkt xmjm mOl brkt tHwm rbct tht brkt xdjm wrhm׃ (HeLeningradoV)

Deus patris tui erit adiutor tuus, et Omnipotens benedicet tibi benedictionibus caeli desuper, benedictionibus abyssi iacentis deorsum, benedictionibus uberum et vulvae. (NovaVulgata)

1.Mose 50,17 *

Also sollt ihr zu Joseph sagen: Bitte, vergib doch deinen Brüdern die Missetat und ihre Sünde, daß sie so übel an dir getan! So vergib nun den Dienern des Gottes deines Vaters ihre Missetat! Aber Joseph weinte, als sie ihm das sagen ließen. (Schlachter)
οὕτως εἴπατε ιωσηφ ἄφες αὐτοῖς τὴν ἀδικίαν καὶ τὴν ἁμαρτίαν αὐτῶν ὅτι πονηρά σοι ἐνεδείξαντο καὶ νῦν δέξαι τὴν ἀδικίαν τῶν θεραπόντων τοῦ θεοῦ τοῦ πατρός σου καὶ ἔκλαυσεν ιωσηφ λαλούντων αὐτῶν πρὸς αὐτόν (Septuaginta)
oytohs eipate iohsehph aphes aytois tehn adikian kai tehn amartian aytohn oti ponehra soi enedeixanto kai nyn dexai tehn adikian tohn therapontohn toy theoy toy patros soy kai eklaysen iohsehph laloyntohn aytohn pros ayton (Septuaginta)

כֹּה־תֹאמְרוּ לְיֹוסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי־רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יֹוסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו׃ (HeLeningradV)
koH-toAmrw ljowsep AaanaaA xaaA naaA paexxaO Aahaejkaa whaTaaAtaam kij-raaOaaH gmaalwkaa wOataaH xaaA naaA lpaexxaO Oabdej AaeloHej Aaabijkaa wajebk jowsep bdabraam Aelaajw׃ (HeLeningradV)

כה־תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי־רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃ (HeLeningradoV)
kH-tAmrw ljwsp AnA xA nA pxO Ahjk whTAtm kj-rOH gmlwk wOtH xA nA lpxO Obdj AlHj Abjk wjbk jwsp bdbrm Aljw׃ (HeLeningradoV)

ut haec tibi verbis illius diceremus: "Obsecro, ut obliviscaris sceleris fratrum tuorum et peccati atque malitiae, quam exercuerunt in te". Nos quoque oramus, ut servis Dei patris tui dimittas iniquitatem hanc ”. Quibus auditis, flevit Ioseph. (NovaVulgata)

1.Mose 50,19 *

Aber Joseph sprach zu ihnen: Fürchtet euch nicht! Bin ich denn an Gottes Statt? (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐτοῖς ιωσηφ μὴ φοβεῖσθε τοῦ γὰρ θεοῦ εἰμι ἐγώ (Septuaginta)
kai eipen aytois iohsehph meh phobeisthe toy gar theoy eimi egoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יֹוסֵף אַל־תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaleHaem jowsep Aal-tijraaAw kij Hatahat AaeloHijm Aaanij׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהם יוסף אל־תיראו כי התחת אלהים אני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHm jwsp Al-tjrAw kj Htht AlHjm Anj׃ (HeLeningradoV)

Quibus ille respondit: “ Nolite timere. Num Dei possumus resistere voluntati? (NovaVulgata)

1.Mose 50,20 *

Ihr gedachtet zwar Böses wider mich; aber Gott gedachte es gut zu machen, daß er täte, wie es jetzt am Tage ist, um viel Volk am Leben zu erhalten. (Schlachter)
ὑμεῖς ἐβουλεύσασθε κατ' ἐμοῦ εἰς πονηρά ὁ δὲ θεὸς ἐβουλεύσατο περὶ ἐμοῦ εἰς ἀγαθά ὅπως ἂν γενηθῇ ὡς σήμερον ἵνα διατραφῇ λαὸς πολύς (Septuaginta)
ymeis eboyleysasthe kat' emoy eis ponehra o de theos eboyleysato peri emoy eis agatha opohs an genehtheh ohs sehmeron ina diatrapheh laos polys (Septuaginta)

וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיֹּום הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם־רָב׃ (HeLeningradV)
wAataem haxxabtaem Oaalaj raaOaaH AaeloHijm haxxaabaaH lTobaaH lmaOan OaxoH kajowm HazaeH lHahajot Oam-raab׃ (HeLeningradV)

ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם־רב׃ (HeLeningradoV)
wAtm hxbtm Olj rOH AlHjm hxbH lTbH lmOn OxH kjwm HzH lHhjt Om-rb׃ (HeLeningradoV)

Vos cogitastis de me malum; sed Deus vertit illud in bonum, ut exaltaret me, sicut in praesentiarum cernitis, et salvos faceret multos populos. (NovaVulgata)

1.Mose 50,24 *

Und Joseph sprach zu seinen Brüdern: Ich sterbe; aber Gott wird euch gewiß heimsuchen und aus diesem Lande hinaufführen in das Land, das er Abraham, Isaak und Jakob geschworen hat. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ιωσηφ τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ λέγων ἐγὼ ἀποθνῄσκω ἐπισκοπῇ δὲ ἐπισκέψεται ὑμᾶς ὁ θεὸς καὶ ἀνάξει ὑμᾶς ἐκ τῆς γῆς ταύτης εἰς τὴν γῆν ἣν ὤμοσεν ὁ θεὸς τοῖς πατράσιν ἡμῶν αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ (Septuaginta)
kai eipen iohsehph tois adelphois aytoy legohn egoh apothnehskoh episkopeh de episkepsetai ymas o theos kai anaxei ymas ek tehs gehs taytehs eis tehn gehn ehn ohmosen o theos tois patrasin ehmohn abraam kai isaak kai iakohb (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יֹוסֵף אֶל־אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jowsep Aael-Aaehaajw Aaanokij met weAloHijm paaqod jipqod Aaetkaem wHaeOaelaaH Aaetkaem min-HaaAaaraec HazoAt Aael-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaO lAabraaHaam ljichaaq wljaOaqob׃ (HeLeningradV)

ויאמר יוסף אל־אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן־הארץ הזאת אל־הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jwsp Al-Ahjw Ankj mt wAlHjm pqd jpqd Atkm wHOlH Atkm mn-HArc HzAt Al-HArc Axr nxbO lAbrHm ljchq wljOqb׃ (HeLeningradoV)

Quibus transactis, locutus est fratribus suis: “ Post mortem meam Deus visitabit vos et ascendere vos faciet de terra ista ad terram, quam iuravit Abraham, Isaac et Iacob ”. (NovaVulgata)

1.Mose 50,25 *

Und er nahm einen Eid von den Kindern Israels und sprach: Wenn Gott euch heimsuchen wird, so sollt ihr meine Gebeine von hier hinaufbringen! (Schlachter)
καὶ ὥρκισεν ιωσηφ τοὺς υἱοὺς ισραηλ λέγων ἐν τῇ ἐπισκοπῇ ᾗ ἐπισκέψεται ὑμᾶς ὁ θεός καὶ συνανοίσετε τὰ ὀστᾶ μου ἐντεῦθεν μεθ' ὑμῶν (Septuaginta)
kai ohrkisen iohsehph toys yioys israehl legohn en teh episkopeh eh episkepsetai ymas o theos kai synanoisete ta osta moy enteythen meth' ymohn (Septuaginta)

וַיַּשְׁבַּע יֹוסֵף אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה׃ (HeLeningradV)
wajaxxbaO jowsep Aaet-bnej jixraaAel leAmor paaqod jipqod AaeloHijm Aaetkaem wHaOalitaem Aaet-Oacmotaj mizaeH׃ (HeLeningradV)

וישבע יוסף את־בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את־עצמתי מזה׃ (HeLeningradoV)
wjxbO jwsp At-bnj jxrAl lAmr pqd jpqd AlHjm Atkm wHOltm At-Ocmtj mzH׃ (HeLeningradoV)

Cumque adiurasset eos atque dixisset: “ Deus visitabit vos; asportate ossa mea vobiscum de loco isto ”, (NovaVulgata)


2.Mose

2.Mose 1,17 *

Aber die Hebammen fürchteten Gott und taten nicht, wie ihnen der ägyptische König befohlen hatte, sondern ließen die Kinder leben. (Schlachter)
ἐφοβήθησαν δὲ αἱ μαῖαι τὸν θεὸν καὶ οὐκ ἐποίησαν καθότι συνέταξεν αὐταῖς ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου καὶ ἐζωογόνουν τὰ ἄρσενα (Septuaginta)
ephobehthehsan de ai maiai ton theon kai oyk epoiehsan kathoti synetaxen aytais o basileys aigyptoy kai ezohogonoyn ta arsena (Septuaginta)

וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת־הַיְלָדִים׃ (HeLeningradV)
watijraeAnaa Hamjaldot Aaet-HaaAaeloHijm wloA Oaaxw kaAaxxaer dibaer AalejHaen maelaek micraajim wathajaejnaa Aaet-Hajlaadijm׃ (HeLeningradV)

ותיראן המילדת את־האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את־הילדים׃ (HeLeningradoV)
wtjrAn Hmjldt At-HAlHjm wlA Oxw kAxr dbr AljHn mlk mcrjm wthjjn At-Hjldjm׃ (HeLeningradoV)

Timuerunt autem obstetrices Deum et non fecerunt iuxta praeceptum regis Aegypti, sed conservabant mares. (NovaVulgata)

2.Mose 1,20 *

Dafür segnete Gott die Hebammen; das Volk aber vermehrte sich und nahm gewaltig zu. (Schlachter)
εὖ δὲ ἐποίει ὁ θεὸς ταῖς μαίαις καὶ ἐπλήθυνεν ὁ λαὸς καὶ ἴσχυεν σφόδρα (Septuaginta)
ey de epoiei o theos tais maiais kai eplehthynen o laos kai ischyen sphodra (Septuaginta)

וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד׃ (HeLeningradV)
wajejTaeb AaeloHijm lamjaldot wajiraeb HaaOaam wajaOacmw mAod׃ (HeLeningradV)

וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ (HeLeningradoV)
wjjTb AlHjm lmjldt wjrb HOm wjOcmw mAd׃ (HeLeningradoV)

Bene ergo fecit Deus obstetricibus, et crevit populus confortatusque est nimis; (NovaVulgata)

2.Mose 1,21 *

Und weil die Hebammen Gott fürchteten, so baute er ihnen Häuser. (Schlachter)
ἐπειδὴ ἐφοβοῦντο αἱ μαῖαι τὸν θεόν ἐποίησαν ἑαυταῖς οἰκίας (Septuaginta)
epeideh ephoboynto ai maiai ton theon epoiehsan eaytais oikias (Septuaginta)

וַיְהִי כִּי־יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים׃ (HeLeningradV)
wajHij kij-jaarAw Hamjaldot Aaet-HaaAaeloHijm wajaOax laaHaem baatijm׃ (HeLeningradV)

ויהי כי־יראו המילדת את־האלהים ויעש להם בתים׃ (HeLeningradoV)
wjHj kj-jrAw Hmjldt At-HAlHjm wjOx lHm btjm׃ (HeLeningradoV)

et, quia timuerunt obstetrices Deum, aedificavit illis domos. (NovaVulgata)

2.Mose 2,23 *

Aber viele Tage darnach starb der König in Ägypten. Und die Kinder Israel seufzten über ihre Knechtschaft und schrieen. Und ihr Geschrei über ihre Knechtschaft kam vor Gott. (Schlachter)
μετὰ δὲ τὰς ἡμέρας τὰς πολλὰς ἐκείνας ἐτελεύτησεν ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου καὶ κατεστέναξαν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἀπὸ τῶν ἔργων καὶ ἀνεβόησαν καὶ ἀνέβη ἡ βοὴ αὐτῶν πρὸς τὸν θεὸν ἀπὸ τῶν ἔργων (Septuaginta)
meta de tas ehmeras tas pollas ekeinas eteleytehsen o basileys aigyptoy kai katestenaxan oi yioi israehl apo tohn ergohn kai aneboehsan kai anebeh eh boeh aytohn pros ton theon apo tohn ergohn (Septuaginta)

וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים מִן־הָעֲבֹדָה׃ (HeLeningradV)
wajHij bajaamijm Haarabijm HaaHem wajaamaat maelaek micrajim wajeAaanhw bnej-jixraaAel min-HaaOabodaaH wajizOaaqw wataOal xxawOaataam Aael-HaaAaeloHijm min-HaaOabodaaH׃ (HeLeningradV)

ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני־ישראל מן־העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל־האלהים מן־העבדה׃ (HeLeningradoV)
wjHj bjmjm Hrbjm HHm wjmt mlk mcrjm wjAnhw bnj-jxrAl mn-HObdH wjzOqw wtOl xwOtm Al-HAlHjm mn-HObdH׃ (HeLeningradoV)

Post multum vero temporis mortuus est rex Aegypti; et ingemiscentes filii Israel propter opera vociferati sunt, ascenditque clamor eorum ad Deum ab operibus. (NovaVulgata)

2.Mose 2,24 *

Und Gott erhörte ihr Wehklagen, und Gott gedachte an seinen Bund mit Abraham, Isaak und Jakob. (Schlachter)
καὶ εἰσήκουσεν ὁ θεὸς τὸν στεναγμὸν αὐτῶν καὶ ἐμνήσθη ὁ θεὸς τῆς διαθήκης αὐτοῦ τῆς πρὸς αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ (Septuaginta)
kai eisehkoysen o theos ton stenagmon aytohn kai emnehstheh o theos tehs diathehkehs aytoy tehs pros abraam kai isaak kai iakohb (Septuaginta)

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתֹו אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב׃ (HeLeningradV)
wajixxmaO AaeloHijm Aaet-naAaqaataam wajizkor AaeloHijm Aaet-brijtow Aaet-AabraaHaam Aaet-jichaaq wAaet-jaOaqob׃ (HeLeningradV)

וישמע אלהים את־נאקתם ויזכר אלהים את־בריתו את־אברהם את־יצחק ואת־יעקב׃ (HeLeningradoV)
wjxmO AlHjm At-nAqtm wjzkr AlHjm At-brjtw At-AbrHm At-jchq wAt-jOqb׃ (HeLeningradoV)

Et audivit gemitum eorum ac recordatus est foederis, quod pepigit cum Abraham, Isaac et Iacob; (NovaVulgata)

2.Mose 2,25 *

Und Gott sah die Kinder Israel an, und Gott nahm Kenntnis davon. (Schlachter)
καὶ ἐπεῖδεν ὁ θεὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ ἐγνώσθη αὐτοῖς (Septuaginta)
kai epeiden o theos toys yioys israehl kai egnohstheh aytois (Septuaginta)

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים׃ ס (HeLeningradV)
wajarA AaeloHijm Aaet-bnej jixraaAel wajedaO AaeloHijm׃ s (HeLeningradV)

וירא אלהים את־בני ישראל וידע אלהים׃ ס (HeLeningradoV)
wjrA AlHjm At-bnj jxrAl wjdO AlHjm׃ s (HeLeningradoV)

et respexit Dominus filios Israel et apparuit eis. (NovaVulgata)

2.Mose 3,1 *

Mose aber hütete die Schafe Jethros, seines Schwiegervaters, des Priesters in Midian, und trieb die Schafe hinten in die Wüste und kam an den Berg Gottes Horeb. (Schlachter)
καὶ μωυσῆς ἦν ποιμαίνων τὰ πρόβατα ιοθορ τοῦ γαμβροῦ αὐτοῦ τοῦ ἱερέως μαδιαμ καὶ ἤγαγεν τὰ πρόβατα ὑπὸ τὴν ἔρημον καὶ ἦλθεν εἰς τὸ ὄρος χωρηβ (Septuaginta)
kai mohysehs ehn poimainohn ta probata iothor toy gambroy aytoy toy iereohs madiam kai ehgagen ta probata ypo tehn erehmon kai ehlthen eis to oros chohrehb (Septuaginta)

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת־צֹאן יִתְרֹו חֹתְנֹו כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת־הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל־הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה׃ (HeLeningradV)
wmoxxaeH HaajaaH roOaeH Aaet-coAn jitrow hotnow koHen midjaan wajinHag Aaet-HacoAn Aahar Hamidbaar wajaaboA Aael-Har HaaAaeloHijm horebaaH׃ (HeLeningradV)

ומשה היה רעה את־צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את־הצאן אחר המדבר ויבא אל־הר האלהים חרבה׃ (HeLeningradoV)
wmxH HjH rOH At-cAn jtrw htnw kHn mdjn wjnHg At-HcAn Ahr Hmdbr wjbA Al-Hr HAlHjm hrbH׃ (HeLeningradoV)

Moyses autem pascebat oves Iethro soceri sui sacerdotis Ma dian; cumque minasset gregem ultra desertum, venit ad montem Dei Horeb. (NovaVulgata)

2.Mose 3,4 *

Als aber der HERR sah, daß er hinzutrat, um zu sehen, rief ihm Gott mitten aus dem Dornbusch und sprach: Mose, Mose! Er antwortete: Hier bin ich! (Schlachter)
ὡς δὲ εἶδεν κύριος ὅτι προσάγει ἰδεῖν ἐκάλεσεν αὐτὸν κύριος ἐκ τοῦ βάτου λέγων μωυσῆ μωυσῆ ὁ δὲ εἶπεν τί ἐστιν (Septuaginta)
ohs de eiden kyrios oti prosagei idein ekalesen ayton kyrios ek toy batoy legohn mohyseh mohyseh o de eipen ti estin (Septuaginta)

וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאֹות וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתֹּוךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ (HeLeningradV)
wajarA jHwaaH kij saar lirAowt wajiqraaA Aelaajw AaeloHijm mitowk HasnaeH wajoAmaer moxxaeH moxxaeH wajoAmaer Hinenij׃ (HeLeningradV)

וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃ (HeLeningradoV)
wjrA jHwH kj sr lrAwt wjqrA Aljw AlHjm mtwk HsnH wjAmr mxH mxH wjAmr Hnnj׃ (HeLeningradoV)

Cernens autem Dominus quod pergeret ad videndum, vocavit eum Deus de medio rubi et ait: “ Moyses, Moyses ”. Qui respondit: “ Adsum ”. (NovaVulgata)

2.Mose 3,6 *

Und er sprach: Ich bin der Gott deines Vaters, der Gott Abrahams, der Gott Isaaks und der Gott Jakobs! Da verdeckte Mose sein Angesicht; denn er fürchtete sich, Gott anzuschauen. (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ εἰμι ὁ θεὸς τοῦ πατρός σου θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ ἀπέστρεψεν δὲ μωυσῆς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ εὐλαβεῖτο γὰρ κατεμβλέψαι ἐνώπιον τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai eipen aytoh egoh eimi o theos toy patros soy theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb apestrepsen de mohysehs to prosohpon aytoy eylabeito gar katemblepsai enohpion toy theoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל־הָאֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aaanokij AaeloHej Aaabijkaa AaeloHej AabraaHaam AaeloHej jichaaq weAloHej jaOaqob wajaster moxxaeH paanaajw kij jaareA meHabijT Aael-HaaAaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל־האלהים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Ankj AlHj Abjk AlHj AbrHm AlHj jchq wAlHj jOqb wjstr mxH pnjw kj jrA mHbjT Al-HAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Et ait: “ Ego sum Deus patris tui, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus Iacob ”. Abscondit Moyses faciem suam; non enim audebat aspicere contra Deum. (NovaVulgata)

2.Mose 3,11 *

Mose sprach zu Gott: Wer bin ich, daß ich zum Pharao gehe, und daß ich die Kinder Israel aus Ägypten führe? (Schlachter)
καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς τὸν θεόν τίς εἰμι ὅτι πορεύσομαι πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου καὶ ὅτι ἐξάξω τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου (Septuaginta)
kai eipen mohysehs pros ton theon tis eimi oti poreysomai pros pharaoh basilea aigyptoy kai oti exaxoh toys yioys israehl ek gehs aigyptoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל־פַּרְעֹה וְכִי אֹוצִיא אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaAaeloHijm mij Aaanokij kij Aelek Aael-parOoH wkij AowcijA Aaet-bnej jixraaAel mimicraajim׃ (HeLeningradV)

ויאמר משה אל־האלהים מי אנכי כי אלך אל־פרעה וכי אוציא את־בני ישראל ממצרים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH Al-HAlHjm mj Ankj kj Alk Al-prOH wkj AwcjA At-bnj jxrAl mmcrjm׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Moyses ad Deum: “ Quis sum ego, ut vadam ad pharaonem et educam filios Israel de Aegypto? ”. (NovaVulgata)

2.Mose 3,12 *

Er sprach: Ich will mit dir sein; und dies soll dir das Zeichen sein, daß ich dich gesandt habe: Wenn du das Volk aus Ägypten geführt hast, werdet ihr auf diesem Berge Gott dienen. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς μωυσεῖ λέγων ὅτι ἔσομαι μετὰ σοῦ καὶ τοῦτό σοι τὸ σημεῖον ὅτι ἐγώ σε ἐξαποστέλλω ἐν τῷ ἐξαγαγεῖν σε τὸν λαόν μου ἐξ αἰγύπτου καὶ λατρεύσετε τῷ θεῷ ἐν τῷ ὄρει τούτῳ (Septuaginta)
eipen de o theos mohysei legohn oti esomai meta soy kai toyto soi to sehmeion oti egoh se exapostelloh en toh exagagein se ton laon moy ex aigyptoy kai latreysete toh theoh en toh orei toytoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר כִּי־אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה־לְּךָ הָאֹות כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהֹוצִיאֲךָ אֶת־הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת־הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer kij-AaeHjaeH Oimaak wzaeH-lkaa HaaAowt kij Aaanokij xxlahtijkaa bHowcijAakaa Aaet-HaaOaam mimicrajim taOabdwn Aaet-HaaAaeloHijm Oal HaaHaar HazaeH׃ (HeLeningradV)

ויאמר כי־אהיה עמך וזה־לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את־העם ממצרים תעבדון את־האלהים על ההר הזה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr kj-AHjH Omk wzH-lk HAwt kj Ankj xlhtjk bHwcjAk At-HOm mmcrjm tObdwn At-HAlHjm Ol HHr HzH׃ (HeLeningradoV)

Qui dixit ei: “ Ego ero tecum; et hoc habebis signum quod miserim te: cum eduxeris populum de Aegypto, servietis Deo super montem istum ”. (NovaVulgata)

2.Mose 3,13 *

Mose sprach zu Gott: Siehe, wenn ich zu den Kindern Israel komme und zu ihnen sage: Der Gott eurer Väter hat mich zu euch gesandt, und sie mich fragen werden: Wie heißt sein Name? Was soll ich ihnen sagen? (Schlachter)
καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς τὸν θεόν ἰδοὺ ἐγὼ ἐλεύσομαι πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ ἐρῶ πρὸς αὐτούς ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν ἀπέσταλκέν με πρὸς ὑμᾶς ἐρωτήσουσίν με τί ὄνομα αὐτῷ τί ἐρῶ πρὸς αὐτούς (Septuaginta)
kai eipen mohysehs pros ton theon idoy egoh eleysomai pros toys yioys israehl kai eroh pros aytoys o theos tohn paterohn ymohn apestalken me pros ymas erohtehsoysin me ti onoma aytoh ti eroh pros aytoys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבֹותֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ־לִי מַה־שְּׁמֹו מָה אֹמַר אֲלֵהֶם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaAaeloHijm HineH Aaanokij baaA Aael-bnej jixraaAel wAaamartij laaHaem AaeloHej Aabowtejkaem xxlaahanij Aalejkaem wAaamrw-lij maH-xxmow maaH Aomar AaleHaem׃ (HeLeningradV)

ויאמר משה אל־האלהים הנה אנכי בא אל־בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו־לי מה־שמו מה אמר אלהם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH Al-HAlHjm HnH Ankj bA Al-bnj jxrAl wAmrtj lHm AlHj Abwtjkm xlhnj Aljkm wAmrw-lj mH-xmw mH Amr AlHm׃ (HeLeningradoV)

Ait Moyses ad Deum: “ Ecce, ego vadam ad filios Israel et dicam eis: Deus patrum vestrorum misit me ad vos. Si dixerint mihi: "Quod est nomen eius?" quid dicam eis? ”. (NovaVulgata)

2.Mose 3,14 *

Gott sprach zu Mose: «Ich bin, der ich bin!» Und er sprach: Also sollst du zu den Kindern Israel sagen: «Ich bin», der hat mich zu euch gesandt. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς μωυσῆν ἐγώ εἰμι ὁ ὤν καὶ εἶπεν οὕτως ἐρεῖς τοῖς υἱοῖς ισραηλ ὁ ὢν ἀπέσταλκέν με πρὸς ὑμᾶς (Septuaginta)
kai eipen o theos pros mohysehn egoh eimi o ohn kai eipen oytohs ereis tois yiois israehl o ohn apestalken me pros ymas (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-moxxaeH AaeHjaeH Aaxxaer AaeHjaeH wajoAmaer koH toAmar libnej jixraaAel AaeHjaeH xxlaahanij Aalejkaem׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-mxH AHjH Axr AHjH wjAmr kH tAmr lbnj jxrAl AHjH xlhnj Aljkm׃ (HeLeningradoV)

Dixit Deus ad Moysen: “ Ego sum qui sum ”. Ait: “ Sic dices filiis Israel: Qui sum misit me ad vos ”. (NovaVulgata)

2.Mose 3,15 *

Und nochmals sprach Gott zu Mose: Also sollst du zu den Kindern Israel sagen: Der HERR, der Gott eurer Väter, der Gott Abrahams, der Gott Isaaks und der Gott Jakobs, hat mich zu euch gesandt; das ist mein Name ewiglich und meine Benennung für und für. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πάλιν πρὸς μωυσῆν οὕτως ἐρεῖς τοῖς υἱοῖς ισραηλ κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ ἀπέσταλκέν με πρὸς ὑμᾶς τοῦτό μού ἐστιν ὄνομα αἰώνιον καὶ μνημόσυνον γενεῶν γενεαῖς (Septuaginta)
kai eipen o theos palin pros mohysehn oytohs ereis tois yiois israehl kyrios o theos tohn paterohn ymohn theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb apestalken me pros ymas toyto moy estin onoma aiohnion kai mnehmosynon geneohn geneais (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר עֹוד אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה כֹּה־תֹאמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה־שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Oowd AaeloHijm Aael-moxxaeH koH-toAmar Aael-bnej jixraaAel jHwaaH AaeloHej Aabotejkaem AaeloHej AabraaHaam AaeloHej jichaaq weAloHej jaOaqob xxlaahanij Aalejkaem zaeH-xxmij lOolaam wzaeH zikrij ldor dor׃ (HeLeningradV)

ויאמר עוד אלהים אל־משה כה־תאמר אל־בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה־שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Owd AlHjm Al-mxH kH-tAmr Al-bnj jxrAl jHwH AlHj Abtjkm AlHj AbrHm AlHj jchq wAlHj jOqb xlhnj Aljkm zH-xmj lOlm wzH zkrj ldr dr׃ (HeLeningradoV)

Dixitque iterum Deus ad Moysen: “ Haec dices filiis Israel: Dominus, Deus patrum vestrorum, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus lacob, misit me ad vos; hoc nomen mihi est in aeternum, et hoc memoriale meum in generationem et generationem. (NovaVulgata)

2.Mose 3,16 *

Geh hin und versammle die Ältesten von Israel und sprich zu ihnen: Der HERR, der Gott eurer Väter, der Gott Abrahams, Isaaks und Jakobs, ist mir erschienen und hat gesagt: Ich habe achtgegeben auf euch und auf das, was euch in Ägypten widerfahren ist, (Schlachter)
ἐλθὼν οὖν συνάγαγε τὴν γερουσίαν τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν ὦπταί μοι θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ λέγων ἐπισκοπῇ ἐπέσκεμμαι ὑμᾶς καὶ ὅσα συμβέβηκεν ὑμῖν ἐν αἰγύπτῳ (Septuaginta)
elthohn oyn synagage tehn geroysian tohn yiohn israehl kai ereis pros aytoys kyrios o theos tohn paterohn ymohn ohptai moi theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb legohn episkopeh epeskemmai ymas kai osa symbebehken ymin en aigyptoh (Septuaginta)

לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת־הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
lek wAaasaptaa Aaet-ziqnej jixraaAel wAaamartaa AaleHaem jHwaaH AaeloHej Aabotejkaem nirAaaH Aelaj AaeloHej AabraaHaam jichaaq wjaOaqob leAmor paaqod paaqadtij Aaetkaem wAaet-HaeOaaxwj laakaem bmicraajim׃ (HeLeningradV)

לך ואספת את־זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת־העשוי לכם במצרים׃ (HeLeningradoV)
lk wAspt At-zqnj jxrAl wAmrt AlHm jHwH AlHj Abtjkm nrAH Alj AlHj AbrHm jchq wjOqb lAmr pqd pqdtj Atkm wAt-HOxwj lkm bmcrjm׃ (HeLeningradoV)

Vade et congrega seniores Israel et dices ad eos: Dominus, Deus patrum vestrorum, apparuit mihi, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus Iacob, dicens: Visitans visitavi vos et vidi omnia, quae acciderunt vobis in Aegypto; (NovaVulgata)

2.Mose 3,18 *

Und wenn sie auf dich hören, so sollst du und die Ältesten von Israel zum König von Ägypten hineingehen und zu ihm sagen: Der HERR, der Hebräer Gott, ist uns begegnet. So laß uns nun drei Tagereisen weit in die Wüste gehen, daß wir dem HERRN, unserm Gott, opfern! (Schlachter)
καὶ εἰσακούσονταί σου τῆς φωνῆς καὶ εἰσελεύσῃ σὺ καὶ ἡ γερουσία ισραηλ πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν ὁ θεὸς τῶν εβραίων προσκέκληται ἡμᾶς πορευσώμεθα οὖν ὁδὸν τριῶν ἡμερῶν εἰς τὴν ἔρημον ἵνα θύσωμεν τῷ θεῷ ἡμῶν (Septuaginta)
kai eisakoysontai soy tehs phohnehs kai eiseleyseh sy kai eh geroysia israehl pros pharaoh basilea aigyptoy kai ereis pros ayton o theos tohn ebraiohn proskeklehtai ehmas poreysohmetha oyn odon triohn ehmerohn eis tehn erehmon ina thysohmen toh theoh ehmohn (Septuaginta)

וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה־נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ׃ (HeLeningradV)
wxxaamOw lqolaekaa wbaaAtaa AataaH wziqnej jixraaAel Aael-maelaek micrajim waAamartaem Aelaajw jHwaaH AaeloHej HaaOibrijijm niqraaH Oaalejnw wOataaH nelakaaH-naaA daeraek xxloxxaet jaamijm bamidbaar wnizbhaaH lajHwaaH AaeloHejnw׃ (HeLeningradV)

ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל־מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה־נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו׃ (HeLeningradoV)
wxmOw lqlk wbAt AtH wzqnj jxrAl Al-mlk mcrjm wAmrtm Aljw jHwH AlHj HObrjjm nqrH Oljnw wOtH nlkH-nA drk xlxt jmjm bmdbr wnzbhH ljHwH AlHjnw׃ (HeLeningradoV)

Et audient vocem tuam; ingredierisque tu et seniores Israel ad regem Aegypti, et dicetis ad eum: Dominus, Deus Hebraeorum, occurrit nobis; et nunc eamus viam trium dierum in solitudinem, ut immolemus Domino Deo nostro. (NovaVulgata)

2.Mose 4,5 *

Darum werden sie glauben, daß der HERR, der Gott ihrer Väter, der Gott Abrahams, der Gott Isaaks und der Gott Jakobs, dir erschienen ist. (Schlachter)
ἵνα πιστεύσωσίν σοι ὅτι ὦπταί σοι κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων αὐτῶν θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ (Septuaginta)
ina pisteysohsin soi oti ohptai soi kyrios o theos tohn paterohn aytohn theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb (Septuaginta)

לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי־נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ (HeLeningradV)
lmaOan jaAamijnw kij-nirAaaH Aelaejkaa jHwaaH AaeloHej Aabotaam AaeloHej AabraaHaam AaeloHej jichaaq weAloHej jaOaqob׃ (HeLeningradV)

למען יאמינו כי־נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃ (HeLeningradoV)
lmOn jAmjnw kj-nrAH Aljk jHwH AlHj Abtm AlHj AbrHm AlHj jchq wAlHj jOqb׃ (HeLeningradoV)

“ Ut credant, inquit, quod apparuerit tibi Dominus, Deus patrum suorum, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus Iacob ”. (NovaVulgata)

2.Mose 4,16 *

Und er soll für dich zum Volke reden und soll dein Mund sein, und du sollst für ihn an Gottes Statt sein. (Schlachter)
καὶ αὐτός σοι προσλαλήσει πρὸς τὸν λαόν καὶ αὐτὸς ἔσται σου στόμα σὺ δὲ αὐτῷ ἔσῃ τὰ πρὸς τὸν θεόν (Septuaginta)
kai aytos soi proslalehsei pros ton laon kai aytos estai soy stoma sy de aytoh eseh ta pros ton theon (Septuaginta)

וְדִבֶּר־הוּא לְךָ אֶל־הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה־לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה־לֹּו לֵאלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wdibaer-HwA lkaa Aael-HaaOaam wHaajaaH HwA jiHjaeH-lkaa lpaeH wAataaH tiHjaeH-low leAloHijm׃ (HeLeningradV)

ודבר־הוא לך אל־העם והיה הוא יהיה־לך לפה ואתה תהיה־לו לאלהים׃ (HeLeningradoV)
wdbr-HwA lk Al-HOm wHjH HwA jHjH-lk lpH wAtH tHjH-lw lAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Ipse loquetur pro te ad populum et erit os tuum; tu autem eris ei ut Deus. (NovaVulgata)

2.Mose 4,20 *

Also nahm Mose sein Weib und seine Söhne und ließ sie auf einem Esel reiten und zog wieder nach Ägypten. Mose nahm auch den Stab Gottes in die Hand. (Schlachter)
ἀναλαβὼν δὲ μωυσῆς τὴν γυναῖκα καὶ τὰ παιδία ἀνεβίβασεν αὐτὰ ἐπὶ τὰ ὑποζύγια καὶ ἐπέστρεψεν εἰς αἴγυπτον ἔλαβεν δὲ μωυσῆς τὴν ῥάβδον τὴν παρὰ τοῦ θεοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ (Septuaginta)
analabohn de mohysehs tehn gynaika kai ta paidia anebibasen ayta epi ta ypozygia kai epestrepsen eis aigypton elaben de mohysehs tehn rabdon tehn para toy theoy en teh cheiri aytoy (Septuaginta)

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־אִשְׁתֹּו וְאֶת־בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל־הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדֹו׃ (HeLeningradV)
wajiqah moxxaeH Aaet-Aixxtow wAaet-baanaajw wajarkibem Oal-Hahamor wajaaxxaab AarcaaH micraajim wajiqah moxxaeH Aaet-maTeH HaaAaeloHijm bjaadow׃ (HeLeningradV)

ויקח משה את־אשתו ואת־בניו וירכבם על־החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את־מטה האלהים בידו׃ (HeLeningradoV)
wjqh mxH At-Axtw wAt-bnjw wjrkbm Ol-Hhmr wjxb ArcH mcrjm wjqh mxH At-mTH HAlHjm bjdw׃ (HeLeningradoV)

Tulit Moyses uxorem suam et filios suos et imposuit eos super asinum; reversusque est in Aegyptum portans virgam Dei in manu sua. (NovaVulgata)

2.Mose 4,27 *

Und der HERR sprach zu Aaron: Gehe hin, Mose entgegen in die Wüste! Da ging er hin und traf ihn am Berge Gottes und küßte ihn. (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς ααρων πορεύθητι εἰς συνάντησιν μωυσεῖ εἰς τὴν ἔρημον καὶ ἐπορεύθη καὶ συνήντησεν αὐτῷ ἐν τῷ ὄρει τοῦ θεοῦ καὶ κατεφίλησαν ἀλλήλους (Septuaginta)
eipen de kyrios pros aarohn poreythehti eis synantehsin mohysei eis tehn erehmon kai eporeytheh kai synehntehsen aytoh en toh orei toy theoy kai katephilehsan allehloys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק־לֹו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-AaHaron lek liqraAt moxxaeH HamidbaaraaH wajelaek wajipgxxeHw bHar HaaAaeloHijm wajixxaq-low׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק־לו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-AHrn lk lqrAt mxH HmdbrH wjlk wjpgxHw bHr HAlHjm wjxq-lw׃ (HeLeningradoV)

Dixit autem Dominus ad Aaron: “ Vade in occursum Moysi in desertum ”. Qui perrexit obviam ei in montem Dei et osculatus est eum. (NovaVulgata)

2.Mose 5,1 *

Darnach gingen Mose und Aaron hinein und redeten mit dem Pharao: So spricht der HERR, der Gott Israels: Laß mein Volk ziehen, daß es mir in der Wüste ein Fest halte! (Schlachter)
καὶ μετὰ ταῦτα εἰσῆλθεν μωυσῆς καὶ ααρων πρὸς φαραω καὶ εἶπαν αὐτῷ τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι ἑορτάσωσιν ἐν τῇ ἐρήμῳ (Septuaginta)
kai meta tayta eisehlthen mohysehs kai aarohn pros pharaoh kai eipan aytoh tade legei kyrios o theos israehl exaposteilon ton laon moy ina moi eortasohsin en teh erehmoh (Septuaginta)

וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר׃ (HeLeningradV)
wAahar baaAw moxxaeH wAaHaron wajoAmrw Aael-parOoH koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel xxalah Aaet-Oamij wjaahogw lij bamidbaar׃ (HeLeningradV)

ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל־פרעה כה־אמר יהוה אלהי ישראל שלח את־עמי ויחגו לי במדבר׃ (HeLeningradoV)
wAhr bAw mxH wAHrn wjAmrw Al-prOH kH-Amr jHwH AlHj jxrAl xlh At-Omj wjhgw lj bmdbr׃ (HeLeningradoV)

Post haec ingressi sunt Moyses et Aaron et dixerunt pharaoni: “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi in deserto ”. (NovaVulgata)

2.Mose 5,3 *

Sie sprachen: Der Hebräer Gott ist uns begegnet; wir wollen hingehen drei Tagereisen weit in die Wüste und dem HERRN, unserm Gott, opfern, daß er uns nicht mit Pestilenz oder mit dem Schwerte schlage. (Schlachter)
καὶ λέγουσιν αὐτῷ ὁ θεὸς τῶν εβραίων προσκέκληται ἡμᾶς πορευσόμεθα οὖν ὁδὸν τριῶν ἡμερῶν εἰς τὴν ἔρημον ὅπως θύσωμεν τῷ θεῷ ἡμῶν μήποτε συναντήσῃ ἡμῖν θάνατος ἢ φόνος (Septuaginta)
kai legoysin aytoh o theos tohn ebraiohn proskeklehtai ehmas poreysometha oyn odon triohn ehmerohn eis tehn erehmon opohs thysohmen toh theoh ehmohn mehpote synantehseh ehmin thanatos eh phonos (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ פֶּן־יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אֹו בֶחָרֶב׃ (HeLeningradV)
wajoAmrw AaeloHej HaaOibrijm niqraaA Oaalejnw nelakaaH naaA daeraek xxloxxaet jaamijm bamidbaar wnizbhaaH lajHwaaH AaeloHejnw paen-jipgaaOenw badaebaer Aow baehaaraeb׃ (HeLeningradV)

ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן־יפגענו בדבר או בחרב׃ (HeLeningradoV)
wjAmrw AlHj HObrjm nqrA Oljnw nlkH nA drk xlxt jmjm bmdbr wnzbhH ljHwH AlHjnw pn-jpgOnw bdbr Aw bhrb׃ (HeLeningradoV)

Dixeruntque: “ Deus Hebraeorum occurrit nobis; eamus, quaeso, viam trium dierum in solitudinem et sacrificemus Domino Deo nostro, ne forte accidat nobis pestis aut gladius ”. (NovaVulgata)

2.Mose 5,8 *

Ihr sollt ihnen aber gleichwohl die bestimmte Zahl Ziegel, die sie gestern und vorgestern gemacht haben, auferlegen und davon nichts nachlassen; denn sie gehen müßig. Darum schreien sie und sprechen: Wir wollen hingehen und unserm Gott opfern! (Schlachter)
καὶ τὴν σύνταξιν τῆς πλινθείας ἧς αὐτοὶ ποιοῦσιν καθ' ἑκάστην ἡμέραν ἐπιβαλεῖς αὐτοῖς οὐκ ἀφελεῖς οὐδέν σχολάζουσιν γάρ διὰ τοῦτο κεκράγασιν λέγοντες πορευθῶμεν καὶ θύσωμεν τῷ θεῷ ἡμῶν (Septuaginta)
kai tehn syntaxin tehs plintheias ehs aytoi poioysin kath' ekastehn ehmeran epibaleis aytois oyk apheleis oyden scholazoysin gar dia toyto kekragasin legontes poreythohmen kai thysohmen toh theoh ehmohn (Septuaginta)

וְאֶת־מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמֹול שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי־נִרְפִּים הֵם עַל־כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ׃ (HeLeningradV)
wAaet-matkonaet Halbenijm Aaxxaer Hem Ooxijm tmowl xxilxxom taaxijmw OalejHaem loA tigrOw mimaenw kij-nirpijm Hem Oal-ken Hem coOaqijm leAmor nelkaaH nizbhaaH leAloHejnw׃ (HeLeningradV)

ואת־מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי־נרפים הם על־כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו׃ (HeLeningradoV)
wAt-mtknt Hlbnjm Axr Hm Oxjm tmwl xlxm txjmw OljHm lA tgrOw mmnw kj-nrpjm Hm Ol-kn Hm cOqjm lAmr nlkH nzbhH lAlHjnw׃ (HeLeningradoV)

Et mensuram laterum, quam prius faciebant, imponetis super eos; nec minuetis quidquam. Vacant enim et idcirco vociferantur dicentes: "Eamus et sacrificemus Deo nostro". (NovaVulgata)

2.Mose 6,2 *

Und Gott redete mit Mose und sprach zu ihm: Ich bin der HERR; (Schlachter)
ἐλάλησεν δὲ ὁ θεὸς πρὸς μωυσῆν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν ἐγὼ κύριος (Septuaginta)
elalehsen de o theos pros mohysehn kai eipen pros ayton egoh kyrios (Septuaginta)

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajdaber AaeloHijm Aael-moxxaeH wajoAmaer Aelaajw Aanij jHwaaH׃ (HeLeningradV)

וידבר אלהים אל־משה ויאמר אליו אני יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjdbr AlHjm Al-mxH wjAmr Aljw Anj jHwH׃ (HeLeningradoV)

Locutusque est Dominus ad Moysen dicens: “ Ego Dominus, (NovaVulgata)

2.Mose 6,3 *

ich bin Abraham, Isaak und Jakob erschienen als der allmächtige Gott; aber nach meinem Namen «HERR» habe ich mich ihnen nicht geoffenbart. (Schlachter)
καὶ ὤφθην πρὸς αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ θεὸς ὢν αὐτῶν καὶ τὸ ὄνομά μου κύριος οὐκ ἐδήλωσα αὐτοῖς (Septuaginta)
kai ohphthehn pros abraam kai isaak kai iakohb theos ohn aytohn kai to onoma moy kyrios oyk edehlohsa aytois (Septuaginta)

וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נֹודַעְתִּי לָהֶם׃ (HeLeningradV)
waaAeraaA Aael-AabraaHaam Aael-jichaaq wAael-jaOaqob bAel xxadaaj wxxmij jHwaaH loA nowdaOtij laaHaem׃ (HeLeningradV)

וארא אל־אברהם אל־יצחק ואל־יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם׃ (HeLeningradoV)
wArA Al-AbrHm Al-jchq wAl-jOqb bAl xdj wxmj jHwH lA nwdOtj lHm׃ (HeLeningradoV)

qui apparui Abraham, Isaac et Iacob ut Deus omnipotens; et nomen meum Dominum non indicavi eis. (NovaVulgata)

2.Mose 6,7 *

Und ich will euch mir zum Volk annehmen und will euer Gott sein; daß ihr erfahren sollt, daß ich, der HERR, euer Gott bin, der euch aus den Lasten Ägyptens herausführt. (Schlachter)
καὶ λήμψομαι ἐμαυτῷ ὑμᾶς λαὸν ἐμοὶ καὶ ἔσομαι ὑμῶν θεός καὶ γνώσεσθε ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ τῆς καταδυναστείας τῶν αἰγυπτίων (Septuaginta)
kai lehmpsomai emaytoh ymas laon emoi kai esomai ymohn theos kai gnohsesthe oti egoh kyrios o theos ymohn o exagagohn ymas ek tehs katadynasteias tohn aigyptiohn (Septuaginta)

וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמֹּוצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹות מִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wlaaqahtij Aaetkaem lij lOaam wHaajijtij laakaem leAloHijm wijdaOtaem kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem HamowcijA Aaetkaem mitahat siblowt micraajim׃ (HeLeningradV)

ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים׃ (HeLeningradoV)
wlqhtj Atkm lj lOm wHjjtj lkm lAlHjm wjdOtm kj Anj jHwH AlHjkm HmwcjA Atkm mtht sblwt mcrjm׃ (HeLeningradoV)

Et assumam vos mihi in populum et ero vester Deus; et scietis quod ego sum Dominus Deus vester, qui eduxerim vos de ergastulo Aegyptiorum (NovaVulgata)

2.Mose 7,1 *

Der HERR sprach zu Mose: Siehe zu, ich habe dich dem Pharao zum Gott gesetzt, und dein Bruder Aaron soll dein Prophet sein. (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων ἰδοὺ δέδωκά σε θεὸν φαραω καὶ ααρων ὁ ἀδελφός σου ἔσται σου προφήτης (Septuaginta)
kai eipen kyrios pros mohysehn legohn idoy dedohka se theon pharaoh kai aarohn o adelphos soy estai soy prophehtehs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH rAeH ntatijkaa AaeloHijm lparOoH wAaHaron Aaahijkaa jiHjaeH nbijAaekaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH rAH nttjk AlHjm lprOH wAHrn Ahjk jHjH nbjAk׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus ad Moysen: “ Ecce constitui te deum pha raonis, et Aaron frater tuus erit propheta tuus. (NovaVulgata)

2.Mose 7,16 *

und sprich zu ihm: Der HERR, der Hebräer Gott, hat mich zu dir gesandt, um dir zu sagen: Laß mein Volk gehen, daß es mir in der Wüste diene! Aber siehe, du hast bisher nicht hören wollen. (Schlachter)
καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν κύριος ὁ θεὸς τῶν εβραίων ἀπέσταλκέν με πρὸς σὲ λέγων ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι λατρεύσῃ ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ ἰδοὺ οὐκ εἰσήκουσας ἕως τούτου (Septuaginta)
kai ereis pros ayton kyrios o theos tohn ebraiohn apestalken me pros se legohn exaposteilon ton laon moy ina moi latreyseh en teh erehmoh kai idoy oyk eisehkoysas eohs toytoy (Septuaginta)

וְאָמַרְתָּ אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא־שָׁמַעְתָּ עַד־כֹּה׃ (HeLeningradV)
wAaamartaa Aelaajw jHwaaH AaeloHej HaaOibrijm xxlaahanij Aelaejkaa leAmor xxalah Aaet-Oamij wjaOabdunij bamidbaar wHineH loA-xxaamaOtaa Oad-koH׃ (HeLeningradV)

ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את־עמי ויעבדני במדבר והנה לא־שמעת עד־כה׃ (HeLeningradoV)
wAmrt Aljw jHwH AlHj HObrjm xlhnj Aljk lAmr xlh At-Omj wjObdnj bmdbr wHnH lA-xmOt Od-kH׃ (HeLeningradoV)

dicesque ad eum: Dominus, Deus Hebraeorum, misit me ad te dicens: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi in deserto; et usque ad praesens audire noluisti. (NovaVulgata)

2.Mose 8,10 *

Er sprach: Auf morgen! Da sprach Mose: Wie du gesagt hast; auf daß du erfahrest, daß niemand ist wie der HERR, unser Gott! (Schlachter)
ὁ δὲ εἶπεν εἰς αὔριον εἶπεν οὖν ὡς εἴρηκας ἵνα εἰδῇς ὅτι οὐκ ἔστιν ἄλλος πλὴν κυρίου (Septuaginta)
o de eipen eis ayrion eipen oyn ohs eirehkas ina eidehs oti oyk estin allos plehn kyrioy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי־אֵין כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer lmaahaar wajoAmaer kidbaarkaa lmaOan tedaO kij-Aejn kajHwaaH AaeloHejnw׃ (HeLeningradV)

ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי־אין כיהוה אלהינו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lmhr wjAmr kdbrk lmOn tdO kj-Ajn kjHwH AlHjnw׃ (HeLeningradoV)

Qui respondit: “ Cras ”. At ille: “ Iuxta verbum, inquit, tuum faciam, ut scias quoniam non est sicut Dominus Deus noster. (NovaVulgata)

2.Mose 8,19 *

Da sprachen die Zauberer zu Pharao: Das ist Gottes Finger! Aber das Herz des Pharao war verstockt, daß er nicht auf sie hörte, wie der HERR gesagt hatte. (Schlachter)
εἶπαν οὖν οἱ ἐπαοιδοὶ τῷ φαραω δάκτυλος θεοῦ ἐστιν τοῦτο καὶ ἐσκληρύνθη ἡ καρδία φαραω καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτῶν καθάπερ ἐλάλησεν κύριος (Septuaginta)
eipan oyn oi epaoidoi toh pharaoh daktylos theoy estin toyto kai esklehryntheh eh kardia pharaoh kai oyk eisehkoysen aytohn kathaper elalehsen kyrios (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל־פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא וַיֶּחֱזַק לֵב־פַּרְעֹה וְלֹא־שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃ ס (HeLeningradV)
wajoAmrw HaharTumijm Aael-parOoH AaecbaO AaeloHijm HiwA wajaehaezaq leb-parOoH wloA-xxaamaO AaleHaem kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃ s (HeLeningradV)

ויאמרו החרטמים אל־פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ס (HeLeningradoV)
wjAmrw HhrTmjm Al-prOH AcbO AlHjm HwA wjhzq lb-prOH wlA-xmO AlHm kAxr dbr jHwH׃ s (HeLeningradoV)

et dixerunt malefici ad pharaonem: “ Digitus Dei est hic ”. Induratumque est cor pharaonis et non audivit eos, sicut praeceperat Dominus. (NovaVulgata)

2.Mose 8,25 *

Da berief der Pharao Mose und Aaron und sprach: Gehet hin, opfert eurem Gott in diesem Lande! (Schlachter)
ἐκάλεσεν δὲ φαραω μωυσῆν καὶ ααρων λέγων ἐλθόντες θύσατε τῷ θεῷ ὑμῶν ἐν τῇ γῇ (Septuaginta)
ekalesen de pharaoh mohysehn kai aarohn legohn elthontes thysate toh theoh ymohn en teh geh (Septuaginta)

וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל־מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA parOoH Aael-moxxaeH wlAaHaron wajoAmaer lkw zibhw leAloHejkaem baaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויקרא פרעה אל־משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃ (HeLeningradoV)
wjqrA prOH Al-mxH wlAHrn wjAmr lkw zbhw lAlHjkm bArc׃ (HeLeningradoV)

Vocavitque pharao Moysen et Aaron et ait eis: “ Ite, sacrificate Deo vestro in terra ”. (NovaVulgata)

2.Mose 8,26 *

Mose sprach: Das schickt sich nicht, daß wir also tun; denn wir würden dem HERRN, unserm Gott, der Ägypter Greuel opfern! Siehe, wenn wir dann der Ägypter Greuel vor ihren Augen opferten, würden sie uns nicht steinigen? (Schlachter)
καὶ εἶπεν μωυσῆς οὐ δυνατὸν γενέσθαι οὕτως τὰ γὰρ βδελύγματα τῶν αἰγυπτίων θύσομεν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν ἐὰν γὰρ θύσωμεν τὰ βδελύγματα τῶν αἰγυπτίων ἐναντίον αὐτῶν λιθοβοληθησόμεθα (Septuaginta)
kai eipen mohysehs oy dynaton genesthai oytohs ta gar bdelygmata tohn aigyptiohn thysomen kyrioh toh theoh ehmohn ean gar thysohmen ta bdelygmata tohn aigyptiohn enantion aytohn lithobolehthehsometha (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכֹון לַעֲשֹׂות כֵּן כִּי תֹּועֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת־תֹּועֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH loA naakown laOaxowt ken kij towOabat micrajim nizbah lajHwaaH AaeloHejnw Hen nizbah Aaet-towOabat micrajim lOejnejHaem wloA jisqlunw׃ (HeLeningradV)

ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH lA nkwn lOxwt kn kj twObt mcrjm nzbh ljHwH AlHjnw Hn nzbh At-twObt mcrjm lOjnjHm wlA jsqlnw׃ (HeLeningradoV)

Et ait Moyses: “ Non potest ita fieri: abominationes enim Aegyptiorum immolabimus Domino Deo nostro; quod si mactaverimus ea, quae colunt Aegyptii, coram eis, lapidibus nos obruent. (NovaVulgata)

2.Mose 8,27 *

Drei Tagereisen weit wollen wir in die Wüste ziehen und dem HERRN, unserm Gott, opfern, wie er uns befehlen wird. (Schlachter)
ὁδὸν τριῶν ἡμερῶν πορευσόμεθα εἰς τὴν ἔρημον καὶ θύσομεν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν καθάπερ εἶπεν ἡμῖν (Septuaginta)
odon triohn ehmerohn poreysometha eis tehn erehmon kai thysomen kyrioh toh theoh ehmohn kathaper eipen ehmin (Septuaginta)

דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ׃ (HeLeningradV)
daeraek xxloxxaet jaamijm nelek bamidbaar wzaabahnw lajHwaaH AaeloHejnw kaAaxxaer joAmar Aelejnw׃ (HeLeningradV)

דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃ (HeLeningradoV)
drk xlxt jmjm nlk bmdbr wzbhnw ljHwH AlHjnw kAxr jAmr Aljnw׃ (HeLeningradoV)

Viam trium dierum pergemus in solitudinem et sacrificabimus Domino Deo nostro, sicut praecepit nobis ”. (NovaVulgata)

2.Mose 8,28 *

Da sprach der Pharao: Ich will euch ziehen lassen, daß ihr dem HERRN, eurem Gott, in der Wüste opfert; aber ziehet ja nicht weiter! Bittet für mich! (Schlachter)
καὶ εἶπεν φαραω ἐγὼ ἀποστέλλω ὑμᾶς καὶ θύσατε κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν ἐν τῇ ἐρήμῳ ἀλλ' οὐ μακρὰν ἀποτενεῖτε πορευθῆναι εὔξασθε οὖν περὶ ἐμοῦ πρὸς κύριον (Septuaginta)
kai eipen pharaoh egoh apostelloh ymas kai thysate kyrioh toh theoh ymohn en teh erehmoh all' oy makran apoteneite poreythehnai eyxasthe oyn peri emoy pros kyrion (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר רַק הַרְחֵק לֹא־תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer parOoH Aaanokij Aaxxalah Aaetkaem wzbahtaem lajHwaaH AaeloHejkaem bamidbaar raq Harheq loA-tarhijqw laalaekaet HaOtijrw baOadij׃ (HeLeningradV)

ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא־תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃ (HeLeningradoV)
wjAmr prOH Ankj Axlh Atkm wzbhtm ljHwH AlHjkm bmdbr rq Hrhq lA-trhjqw llkt HOtjrw bOdj׃ (HeLeningradoV)

Dixitque pharao: “ Ego dimittam vos, ut sacrificetis Domino Deo vestro in deserto, verumtamen longius ne abeatis; rogate pro me ”. (NovaVulgata)

2.Mose 9,1 *

Da sprach der HERR zu Mose: Gehe hinein zum Pharao und sprich zu ihm: So spricht der HERR, der Gott der Hebräer: Laß mein Volk gehen, daß es mir diene! (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν εἴσελθε πρὸς φαραω καὶ ἐρεῖς αὐτῷ τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς τῶν εβραίων ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι λατρεύσωσιν (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn eiselthe pros pharaoh kai ereis aytoh tade legei kyrios o theos tohn ebraiohn exaposteilon ton laon moy ina moi latreysohsin (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בֹּא אֶל־פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH boA Aael-parOoH wdibartaa Aelaajw koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej HaaOibrijm xxalah Aaet-Oamij wjaOabdunij׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה בא אל־פרעה ודברת אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים שלח את־עמי ויעבדני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH bA Al-prOH wdbrt Aljw kH-Amr jHwH AlHj HObrjm xlh At-Omj wjObdnj׃ (HeLeningradoV)

Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Ingredere ad pharaonem et loquere ad eum: Haec dicit Dominus, Deus Hebraeorum: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi. (NovaVulgata)

2.Mose 9,13 *

Da sprach der HERR zu Mose: Mache dich am Morgen früh auf und tritt vor den Pharao und sprich zu ihm: So spricht der HERR, der Gott der Hebräer: Laß mein Volk gehen, daß es mir diene! (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ὄρθρισον τὸ πρωὶ καὶ στῆθι ἐναντίον φαραω καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς τῶν εβραίων ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα λατρεύσωσίν μοι (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn orthrison to prohi kai stehthi enantion pharaoh kai ereis pros ayton tade legei kyrios o theos tohn ebraiohn exaposteilon ton laon moy ina latreysohsin moi (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Haxxkem baboqaer wHitjaceb lipnej parOoH wAaamartaa Aelaajw koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej HaaOibrijm xxalah Aaet-Oamij wjaOabdunij׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים שלח את־עמי ויעבדני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH Hxkm bbqr wHtjcb lpnj prOH wAmrt Aljw kH-Amr jHwH AlHj HObrjm xlh At-Omj wjObdnj׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus ad Moysen: “ Mane consurge et sta coram pharaone et dices ad eum: Haec dicit Dominus, Deus Hebraeorum: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi; (NovaVulgata)

2.Mose 9,28 *

Bittet aber den HERRN, daß des Donners Gottes und des Hagels genug sei, so will ich euch ziehen lassen, damit ihr nicht länger hier bleibet! (Schlachter)
εὔξασθε οὖν περὶ ἐμοῦ πρὸς κύριον καὶ παυσάσθω τοῦ γενηθῆναι φωνὰς θεοῦ καὶ χάλαζαν καὶ πῦρ καὶ ἐξαποστελῶ ὑμᾶς καὶ οὐκέτι προσθήσεσθε μένειν (Septuaginta)
eyxasthe oyn peri emoy pros kyrion kai paysasthoh toy genehthehnai phohnas theoy kai chalazan kai pyr kai exaposteloh ymas kai oyketi prosthehsesthe menein (Septuaginta)

הַעְתִּירוּ אֶל־יְהוָה וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד׃ (HeLeningradV)
HaOtijrw Aael-jHwaaH wrab miHjot qolot AaeloHijm wbaaraad waAaxxalhaaH Aaetkaem wloA tosipwn laOamod׃ (HeLeningradV)

העתירו אל־יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃ (HeLeningradoV)
HOtjrw Al-jHwH wrb mHjt qlt AlHjm wbrd wAxlhH Atkm wlA tspwn lOmd׃ (HeLeningradoV)

Orate Dominum, ut desinant tonitrua Dei et grando, et dimittam vos, et nequaquam hic ultra manebitis ”. (NovaVulgata)

2.Mose 9,30 *

Ich weiß aber, daß du und deine Knechte euch vor Gott, dem HERRN, noch nicht fürchtet. (Schlachter)
καὶ σὺ καὶ οἱ θεράποντές σου ἐπίσταμαι ὅτι οὐδέπω πεφόβησθε τὸν κύριον (Septuaginta)
kai sy kai oi therapontes soy epistamai oti oydepoh pephobehsthe ton kyrion (Septuaginta)

וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wAataaH waOabaadaejkaa jaadaOtij kij Taeraem tijrAwn mipnej jHwaaH AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃ (HeLeningradoV)
wAtH wObdjk jdOtj kj Trm tjrAwn mpnj jHwH AlHjm׃ (HeLeningradoV)

Novi autem quod et tu et servi tui necdum timeatis Dominum Deum ”. (NovaVulgata)

2.Mose 10,3 *

Also gingen Mose und Aaron zum Pharao und sprachen zu ihm: So spricht der HERR, der Gott der Hebräer: Wie lange willst du dich vor mir nicht demütigen? Laß mein Volk gehen, daß es mir diene! (Schlachter)
εἰσῆλθεν δὲ μωυσῆς καὶ ααρων ἐναντίον φαραω καὶ εἶπαν αὐτῷ τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς τῶν εβραίων ἕως τίνος οὐ βούλει ἐντραπῆναί με ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα λατρεύσωσίν μοι (Septuaginta)
eisehlthen de mohysehs kai aarohn enantion pharaoh kai eipan aytoh tade legei kyrios o theos tohn ebraiohn eohs tinos oy boylei entrapehnai me exaposteilon ton laon moy ina latreysohsin moi (Septuaginta)

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עַד־מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃ (HeLeningradV)
wajaaboA moxxaeH wAaHaron Aael-parOoH wajoAmrw Aelaajw koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej HaaOibrijm Oad-maataj meAantaa leOaanot mipaanaaj xxalah Oamij wjaOabdunij׃ (HeLeningradV)

ויבא משה ואהרן אל־פרעה ויאמרו אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים עד־מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃ (HeLeningradoV)
wjbA mxH wAHrn Al-prOH wjAmrw Aljw kH-Amr jHwH AlHj HObrjm Od-mtj mAnt lOnt mpnj xlh Omj wjObdnj׃ (HeLeningradoV)

Introierunt ergo Moyses et Aaron ad pharaonem et dixerunt ei: “ Haec dicit Dominus, Deus Hebraeorum: Usquequo non vis subici mihi? Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi. (NovaVulgata)

2.Mose 10,7 *

Da sprachen die Knechte des Pharao zu ihm: Wie lange soll uns dieser zum Fallstrick sein? Laß die Leute gehen, daß sie dem HERRN, ihrem Gott, dienen; merkst du noch nicht, daß Ägypten zugrunde geht? (Schlachter)
καὶ λέγουσιν οἱ θεράποντες φαραω πρὸς αὐτόν ἕως τίνος ἔσται τοῦτο ἡμῖν σκῶλον ἐξαπόστειλον τοὺς ἀνθρώπους ὅπως λατρεύσωσιν τῷ θεῷ αὐτῶν ἢ εἰδέναι βούλει ὅτι ἀπόλωλεν αἴγυπτος (Septuaginta)
kai legoysin oi therapontes pharaoh pros ayton eohs tinos estai toyto ehmin skohlon exaposteilon toys anthrohpoys opohs latreysohsin toh theoh aytohn eh eidenai boylei oti apolohlen aigyptos (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד־מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמֹוקֵשׁ שַׁלַּח אֶת־הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wajoAmrw Oabdej parOoH Aelaajw Oad-maataj jiHjaeH zaeH laanw lmowqexx xxalah Aaet-HaaAanaaxxijm wjaOabdw Aaet-jHwaaH AaeloHejHaem HaTaeraem tedaO kij AaabdaaH micraajim׃ (HeLeningradV)

ויאמרו עבדי פרעה אליו עד־מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את־האנשים ויעבדו את־יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים׃ (HeLeningradoV)
wjAmrw Obdj prOH Aljw Od-mtj jHjH zH lnw lmwqx xlh At-HAnxjm wjObdw At-jHwH AlHjHm HTrm tdO kj AbdH mcrjm׃ (HeLeningradoV)

Dixerunt autem servi pharaonis ad eum: “ Usquequo patiemur hoc scandalum? Dimitte homines, ut sacrificent Domino Deo suo; nonne vides quod perierit Aegyptus? ”. (NovaVulgata)

2.Mose 10,8 *

Da holte man Mose und Aaron wieder zum Pharao; der sprach zu ihnen: Geht hin, dienet dem HERRN, eurem Gott! Welche sind es aber, die hingehen werden? (Schlachter)
καὶ ἀπέστρεψαν τόν τε μωυσῆν καὶ ααρων πρὸς φαραω καὶ εἶπεν αὐτοῖς πορεύεσθε καὶ λατρεύσατε τῷ θεῷ ὑμῶν τίνες δὲ καὶ τίνες εἰσὶν οἱ πορευόμενοι (Septuaginta)
kai apestrepsan ton te mohysehn kai aarohn pros pharaoh kai eipen aytois poreyesthe kai latreysate toh theoh ymohn tines de kai tines eisin oi poreyomenoi (Septuaginta)

וַיּוּשַׁב אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים׃ (HeLeningradV)
wajwxxab Aaet-moxxaeH wAaet-AaHaron Aael-parOoH wajoAmaer AaleHaem lkw Oibdw Aaet-jHwaaH AaeloHejkaem mij waamij HaHolkijm׃ (HeLeningradV)

ויושב את־משה ואת־אהרן אל־פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את־יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים׃ (HeLeningradoV)
wjwxb At-mxH wAt-AHrn Al-prOH wjAmr AlHm lkw Obdw At-jHwH AlHjkm mj wmj HHlkjm׃ (HeLeningradoV)

Revocaveruntque Moysen et Aaron ad pharaonem, qui dixit eis: “ Ite, sacrificate Domino Deo vestro. Quinam sunt qui ituri sunt? ”. (NovaVulgata)

2.Mose 10,16 *

Da ließ der Pharao Mose und Aaron eilends rufen und sprach: Ich habe mich versündigt an dem HERRN, eurem Gott, und an euch. (Schlachter)
κατέσπευδεν δὲ φαραω καλέσαι μωυσῆν καὶ ααρων λέγων ἡμάρτηκα ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ εἰς ὑμᾶς (Septuaginta)
katespeyden de pharaoh kalesai mohysehn kai aarohn legohn ehmartehka enantion kyrioy toy theoy ymohn kai eis ymas (Septuaginta)

וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם׃ (HeLeningradV)
wajmaHer parOoH liqroA lmoxxaeH wlAaHaron wajoAmaer haaTaaAtij lajHwaaH AaeloHejkaem wlaakaem׃ (HeLeningradV)

וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם׃ (HeLeningradoV)
wjmHr prOH lqrA lmxH wlAHrn wjAmr hTAtj ljHwH AlHjkm wlkm׃ (HeLeningradoV)

Quam ob rem festinus pharao vocavit Moysen et Aaron et dixit eis: “ Peccavi in Dominum Deum vestrum et in vos. (NovaVulgata)

2.Mose 10,17 *

Und nun vergib mir meine Sünde nur noch diesmal und bittet den HERRN, euren Gott, daß er diesen Tod von mir abwende! (Schlachter)
προσδέξασθε οὖν μου τὴν ἁμαρτίαν ἔτι νῦν καὶ προσεύξασθε πρὸς κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν καὶ περιελέτω ἀπ' ἐμοῦ τὸν θάνατον τοῦτον (Septuaginta)
prosdexasthe oyn moy tehn amartian eti nyn kai proseyxasthe pros kyrion ton theon ymohn kai perieletoh ap' emoy ton thanaton toyton (Septuaginta)

וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת־הַמָּוֶת הַזֶּה׃ (HeLeningradV)
wOataaH xaaA naaA haTaaAtij Aak HapaOam wHaOtijrw lajHwaaH AaeloHejkaem wjaaser meOaalaj raq Aaet-Hamaawaet HazaeH׃ (HeLeningradV)

ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את־המות הזה׃ (HeLeningradoV)
wOtH xA nA hTAtj Ak HpOm wHOtjrw ljHwH AlHjkm wjsr mOlj rq At-Hmwt HzH׃ (HeLeningradoV)

Sed nunc dimittite peccatum mihi tantum hac vice et rogate Dominum Deum vestrum, ut auferat a me saltem mortem istam ”. (NovaVulgata)

2.Mose 10,25 *

Mose sprach: Du mußt auch Schlachtopfer und Brandopfer in unsere Hände geben, daß wir sie dem HERRN, unserm Gott, darbringen können; (Schlachter)
καὶ εἶπεν μωυσῆς ἀλλὰ καὶ σὺ δώσεις ἡμῖν ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας ἃ ποιήσομεν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν (Septuaginta)
kai eipen mohysehs alla kai sy dohseis ehmin olokaytohmata kai thysias a poiehsomen kyrioh toh theoh ehmohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם־אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹות וְעָשִׂינוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH gam-AataaH titen bjaadenw zbaahijm wOolowt wOaaxijnw lajHwaaH AaeloHejnw׃ (HeLeningradV)

ויאמר משה גם־אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH gm-AtH ttn bjdnw zbhjm wOlwt wOxjnw ljHwH AlHjnw׃ (HeLeningradoV)

Ait Moyses: “ Etiamsi tu hostias et holocausta dares nobis, quae offeramus Domino Deo nostro, (NovaVulgata)

2.Mose 10,26 *

aber auch unser eigenes Vieh soll mit uns gehen, und nicht eine Klaue darf dahinten bleiben; denn von demselben werden wir nehmen zum Dienste des HERRN, unseres Gottes. Auch wissen wir nicht, womit wir dem HERRN dienen sollen, bis wir dorthin kommen. (Schlachter)
καὶ τὰ κτήνη ἡμῶν πορεύσεται μεθ' ἡμῶν καὶ οὐχ ὑπολειψόμεθα ὁπλήν ἀπ' αὐτῶν γὰρ λημψόμεθα λατρεῦσαι κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν ἡμεῖς δὲ οὐκ οἴδαμεν τί λατρεύσωμεν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν ἕως τοῦ ἐλθεῖν ἡμᾶς ἐκεῖ (Septuaginta)
kai ta ktehneh ehmohn poreysetai meth' ehmohn kai oych ypoleipsometha oplehn ap' aytohn gar lehmpsometha latreysai kyrioh toh theoh ehmohn ehmeis de oyk oidamen ti latreysohmen kyrioh toh theoh ehmohn eohs toy elthein ehmas ekei (Septuaginta)

וְגַם־מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא־נֵדַע מַה־נַּעֲבֹד אֶת־יְהוָה עַד־בֹּאֵנוּ שָׁמָּה׃ (HeLeningradV)
wgam-miqnenw jelek Oimaanw loA tixxaaAer parsaaH kij mimaenw niqah laOabod Aaet-jHwaaH AaeloHejnw waAanahnw loA-nedaO maH-naOabod Aaet-jHwaaH Oad-boAenw xxaamaaH׃ (HeLeningradV)

וגם־מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את־יהוה אלהינו ואנחנו לא־נדע מה־נעבד את־יהוה עד־באנו שמה׃ (HeLeningradoV)
wgm-mqnnw jlk Omnw lA txAr prsH kj mmnw nqh lObd At-jHwH AlHjnw wAnhnw lA-ndO mH-nObd At-jHwH Od-bAnw xmH׃ (HeLeningradoV)

tamen et greges nostri pergent nobiscum; non remanebit ex eis ungula, quoniam ex ipsis sumemus, quae necessaria sunt in cultum Domini Dei nostri; praesertim cum ignoremus quid debeat immolari, donec ad ipsum locum perveniamus ”. (NovaVulgata)

2.Mose 13,17 *

Als nun der Pharao das Volk gehen ließ, führte sie Gott nicht auf die Straße durch der Philister Land, wiewohl sie die nächste war; denn Gott gedachte, es möchte das Volk gereuen, wenn es Krieg sähe, und möchte wieder nach Ägypten umkehren. (Schlachter)
ὡς δὲ ἐξαπέστειλεν φαραω τὸν λαόν οὐχ ὡδήγησεν αὐτοὺς ὁ θεὸς ὁδὸν γῆς φυλιστιιμ ὅτι ἐγγὺς ἦν εἶπεν γὰρ ὁ θεός μήποτε μεταμελήσῃ τῷ λαῷ ἰδόντι πόλεμον καὶ ἀποστρέψῃ εἰς αἴγυπτον (Septuaginta)
ohs de exapesteilen pharaoh ton laon oych ohdehgehsen aytoys o theos odon gehs phylistiim oti eggys ehn eipen gar o theos mehpote metamelehseh toh laoh idonti polemon kai apostrepseh eis aigypton (Septuaginta)

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת־הָעָם וְלֹא־נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרֹוב הוּא כִּי ׀ אָמַר אֱלֹהִים פֶּן־יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה׃ (HeLeningradV)
wajHij bxxalah parOoH Aaet-HaaOaam wloA-naahaam AaeloHijm daeraek Aaeraec plixxtijm kij qaarowb HwA kij Aaamar AaeloHijm paen-jinaahem HaaOaam birAotaam milhaamaaH wxxaabw micraajmaaH׃ (HeLeningradV)

ויהי בשלח פרעה את־העם ולא־נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי ׀ אמר אלהים פן־ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה׃ (HeLeningradoV)
wjHj bxlh prOH At-HOm wlA-nhm AlHjm drk Arc plxtjm kj qrwb HwA kj Amr AlHjm pn-jnhm HOm brAtm mlhmH wxbw mcrjmH׃ (HeLeningradoV)

Igitur cum emisisset pharao populum, non eos duxit Deus per viam terrae Philisthim, quae vicina est, reputans ne forte paeniteret populum, si vidisset adversum se bella consurgere, et reverteretur in Aegyptum, (NovaVulgata)

2.Mose 13,18 *

Darum führte Gott das Volk den Umweg durch die Wüste am Schilfmeer. Und die Kinder Israel zogen gerüstet aus Ägypten. (Schlachter)
καὶ ἐκύκλωσεν ὁ θεὸς τὸν λαὸν ὁδὸν τὴν εἰς τὴν ἔρημον εἰς τὴν ἐρυθρὰν θάλασσαν πέμπτη δὲ γενεὰ ἀνέβησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου (Septuaginta)
kai ekyklohsen o theos ton laon odon tehn eis tehn erehmon eis tehn erythran thalassan pempteh de genea anebehsan oi yioi israehl ek gehs aigyptoy (Septuaginta)

וַיַּסֵּב אֱלֹהִים ׀ אֶת־הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם־סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wajaseb AaeloHijm Aaet-HaaOaam daeraek Hamidbaar jam-swp wahamuxxijm Oaalw bnej-jixraaAel meAaeraec micraajim׃ (HeLeningradV)

ויסב אלהים ׀ את־העם דרך המדבר ים־סוף וחמשים עלו בני־ישראל מארץ מצרים׃ (HeLeningradoV)
wjsb AlHjm At-HOm drk Hmdbr jm-swp whmxjm Olw bnj-jxrAl mArc mcrjm׃ (HeLeningradoV)

sed circumduxit per viam deserti, quae est iuxta mare Rubrum. Et armati ascenderunt filii Israel de terra Aegypti. (NovaVulgata)

2.Mose 13,19 *

Und Mose nahm die Gebeine Josephs mit sich; denn er hatte einen Eid von den Kindern Israel genommen und gesagt: Gott wird euch gewiß heimsuchen; dann führet meine Gebeine mit euch von hinnen! (Schlachter)
καὶ ἔλαβεν μωυσῆς τὰ ὀστᾶ ιωσηφ μεθ' ἑαυτοῦ ὅρκῳ γὰρ ὥρκισεν ιωσηφ τοὺς υἱοὺς ισραηλ λέγων ἐπισκοπῇ ἐπισκέψεται ὑμᾶς κύριος καὶ συνανοίσετέ μου τὰ ὀστᾶ ἐντεῦθεν μεθ' ὑμῶν (Septuaginta)
kai elaben mohysehs ta osta iohsehph meth' eaytoy orkoh gar ohrkisen iohsehph toys yioys israehl legohn episkopeh episkepsetai ymas kyrios kai synanoisete moy ta osta enteythen meth' ymohn (Septuaginta)

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־עַצְמֹות יֹוסֵף עִמֹּו כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם׃ (HeLeningradV)
wajiqah moxxaeH Aaet-Oacmowt jowsep Oimow kij HaxxbeOa HixxbijOa Aaet-bnej jixraaAel leAmor paaqod jipqod AaeloHijm Aaetkaem wHaOalijtaem Aaet-Oacmotaj mizaeH Aitkaem׃ (HeLeningradV)

ויקח משה את־עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את־בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את־עצמתי מזה אתכם׃ (HeLeningradoV)
wjqh mxH At-Ocmwt jwsp Omw kj HxbO HxbjO At-bnj jxrAl lAmr pqd jpqd AlHjm Atkm wHOljtm At-Ocmtj mzH Atkm׃ (HeLeningradoV)

Tulit quoque Moyses ossa Ioseph secum, eo quod adiurasset filios Israel dicens: “ Visitabit vos Deus; efferte ossa mea hinc vobiscum ”. (NovaVulgata)

2.Mose 14,19 *

Da erhob sich der Engel Gottes, der vor dem Heer Israels herzog, und trat hinter sie; und die Wolkensäule machte sich auch auf von ihrem Angesicht weg und trat hinter sie (Schlachter)
ἐξῆρεν δὲ ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ ὁ προπορευόμενος τῆς παρεμβολῆς τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ ἐπορεύθη ἐκ τῶν ὄπισθεν ἐξῆρεν δὲ καὶ ὁ στῦλος τῆς νεφέλης ἀπὸ προσώπου αὐτῶν καὶ ἔστη ἐκ τῶν ὀπίσω αὐτῶν (Septuaginta)
exehren de o aggelos toy theoy o proporeyomenos tehs parembolehs tohn yiohn israehl kai eporeytheh ek tohn opisthen exehren de kai o stylos tehs nephelehs apo prosohpoy aytohn kai esteh ek tohn opisoh aytohn (Septuaginta)

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם׃ (HeLeningradV)
wajisaO malAak HaaAaeloHijm HaHolek lipnej mahaneH jixraaAel wajelaek meAaharejHaem wajisaO Oamwd HaeOaanaan mipnejHaem wajaOamod meAaharejHaem׃ (HeLeningradV)

ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם׃ (HeLeningradoV)
wjsO mlAk HAlHjm HHlk lpnj mhnH jxrAl wjlk mAhrjHm wjsO Omwd HOnn mpnjHm wjOmd mAhrjHm׃ (HeLeningradoV)

Tollensque se angelus Dei, qui praecedebat castra Israel, abiit post eos; et cum eo pariter columna nubis, priora dimittens, post tergum. (NovaVulgata)

2.Mose 15,2 *

Der HERR ist meine Kraft und mein Psalm, und er ward mir zum Heil! Das ist mein starker Gott, ich will ihn preisen; er ist meines Vaters Gott, ich will ihn erheben. (Schlachter)
βοηθὸς καὶ σκεπαστὴς ἐγένετό μοι εἰς σωτηρίαν οὗτός μου θεός καὶ δοξάσω αὐτόν θεὸς τοῦ πατρός μου καὶ ὑψώσω αὐτόν (Septuaginta)
boehthos kai skepastehs egeneto moi eis sohtehrian oytos moy theos kai doxasoh ayton theos toy patros moy kai ypsohsoh ayton (Septuaginta)

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ (HeLeningradV)
Oaazij wzimraat jaaH wajHij-lij lijxxwOaaH zaeH Aelij wAanweHw AaeloHej Aaabij waAarommaenHw׃ (HeLeningradV)

עזי וזמרת יה ויהי־לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃ (HeLeningradoV)
Ozj wzmrt jH wjHj-lj ljxwOH zH Alj wAnwHw AlHj Abj wArmmnHw׃ (HeLeningradoV)

Fortitudo mea et robur meum Dominus, et factus est mihi in salutem. Iste Deus meus, et glorificabo eum; Deus patris mei, et exaltabo eum! (NovaVulgata)

2.Mose 15,26 *

Wirst du der Stimme des HERRN, deines Gottes, gehorchen und tun, was vor ihm recht ist, und seine Gebote zu Ohren fassen und alle seine Satzungen halten, so will ich der Krankheiten keine auf dich legen, die ich auf Ägypten gelegt habe; denn ich, der HERR, bin dein Arzt! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ τὰ ἀρεστὰ ἐναντίον αὐτοῦ ποιήσῃς καὶ ἐνωτίσῃ ταῖς ἐντολαῖς αὐτοῦ καὶ φυλάξῃς πάντα τὰ δικαιώματα αὐτοῦ πᾶσαν νόσον ἣν ἐπήγαγον τοῖς αἰγυπτίοις οὐκ ἐπάξω ἐπὶ σέ ἐγὼ γάρ εἰμι κύριος ὁ ἰώμενός σε (Septuaginta)
kai eipen ean akoeh akoysehs tehs phohnehs kyrioy toy theoy soy kai ta aresta enantion aytoy poiehsehs kai enohtiseh tais entolais aytoy kai phylaxehs panta ta dikaiohmata aytoy pasan noson ehn epehgagon tois aigyptiois oyk epaxoh epi se egoh gar eimi kyrios o iohmenos se (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אִם־שָׁמֹועַ תִּשְׁמַע לְקֹול ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל־חֻקָּיו כָּל־הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא־אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ׃ ס (HeLeningradV)
wajoAmaer Aim-xxaamowOa tixxmaO lqowl jHwaaH AaeloHaejkaa wHajaaxxaar bOejnaajw taOaxaeH wHaAazantaa lmicwotaajw wxxaamartaa kaal-huqaajw kaal-HamahalaaH Aaxxaer-xamtij bmicrajim loA-Aaaxijm Oaalaejkaa kij Aanij jHwaaH ropAaekaa׃ s (HeLeningradV)

ויאמר אם־שמוע תשמע לקול ׀ יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל־חקיו כל־המחלה אשר־שמתי במצרים לא־אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃ ס (HeLeningradoV)
wjAmr Am-xmwO txmO lqwl jHwH AlHjk wHjxr bOjnjw tOxH wHAznt lmcwtjw wxmrt kl-hqjw kl-HmhlH Axr-xmtj bmcrjm lA-Axjm Oljk kj Anj jHwH rpAk׃ s (HeLeningradoV)

dicens: “ Si audieris vocem Domini Dei tui et, quod rectum est coram eo, feceris et oboedieris mandatis eius custodierisque omnia praecepta illius, cunctum languorem, quem posui in Aegypto, non inducam super te: Ego enim Dominus sanator tuus ”. (NovaVulgata)

2.Mose 16,12 *

Ich habe das Murren der Kinder Israel gehört. Sage ihnen: Um den Abend sollt ihr Fleisch zu essen haben und am Morgen mit Brot gesättigt werden; also sollt ihr erfahren, daß ich der HERR, euer Gott bin! (Schlachter)
εἰσακήκοα τὸν γογγυσμὸν τῶν υἱῶν ισραηλ λάλησον πρὸς αὐτοὺς λέγων τὸ πρὸς ἑσπέραν ἔδεσθε κρέα καὶ τὸ πρωὶ πλησθήσεσθε ἄρτων καὶ γνώσεσθε ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
eisakehkoa ton goggysmon tohn yiohn israehl lalehson pros aytoys legohn to pros esperan edesthe krea kai to prohi plehsthehsesthe artohn kai gnohsesthe oti egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ־לָחֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
xxaamaOtij Aaet-tlwnot bnej jixraaAel daber AaleHaem leAmor bejn HaaOarbajim toAklw baaxaar wbaboqaer tixbOw-laahaem wijdaOtaem kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

שמעתי את־תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו־לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
xmOtj At-tlwnt bnj jxrAl dbr AlHm lAmr bjn HOrbjm tAklw bxr wbbqr txbOw-lhm wjdOtm kj Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

“ Audivi murmurationes filiorum Israel. Loquere ad eos: Vespere comedetis carnes et mane saturabimini panibus scietisque quod ego sum Dominus Deus vester ”. (NovaVulgata)

2.Mose 17,9 *

Und Mose sprach zu Josua: Erwähle uns Männer und ziehe aus, streite wider Amalek! Morgen will ich auf des Hügels Spitze stehen und den Stab Gottes in meiner Hand haben. (Schlachter)
εἶπεν δὲ μωυσῆς τῷ ἰησοῦ ἐπίλεξον σεαυτῷ ἄνδρας δυνατοὺς καὶ ἐξελθὼν παράταξαι τῷ αμαληκ αὔριον καὶ ἰδοὺ ἐγὼ ἕστηκα ἐπὶ τῆς κορυφῆς τοῦ βουνοῦ καὶ ἡ ῥάβδος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ χειρί μου (Septuaginta)
eipen de mohysehs toh iehsoy epilexon seaytoh andras dynatoys kai exelthohn parataxai toh amalehk ayrion kai idoy egoh estehka epi tehs koryphehs toy boynoy kai eh rabdos toy theoy en teh cheiri moy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהֹושֻׁעַ בְּחַר־לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל־רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH Aael-jHowxxuOa bhar-laanw Aanaaxxijm wceA Hilaahem baOamaaleq maahaar Aaanokij nicaab Oal-roAxx HagibOaaH wmaTeH HaaAaeloHijm bjaadij׃ (HeLeningradV)

ויאמר משה אל־יהושע בחר־לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על־ראש הגבעה ומטה האלהים בידי׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH Al-jHwxO bhr-lnw Anxjm wcA Hlhm bOmlq mhr Ankj ncb Ol-rAx HgbOH wmTH HAlHjm bjdj׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Moyses ad Iosue: “ Elige nobis viros et egressus pugna contra Amalec; cras ego stabo in vertice collis habens virgam Dei in manu mea ”. (NovaVulgata)

2.Mose 18,1 *

Und als Jethro, der Priester in Midian, Moses Schwiegervater, alles hörte, was Gott Mose und seinem Volk Israel getan, wie der HERR Israel aus Ägypten geführt hatte, (Schlachter)
ἤκουσεν δὲ ιοθορ ὁ ἱερεὺς μαδιαμ ὁ γαμβρὸς μωυσῆ πάντα ὅσα ἐποίησεν κύριος ισραηλ τῷ ἑαυτοῦ λαῷ ἐξήγαγεν γὰρ κύριος τὸν ισραηλ ἐξ αἰγύπτου (Septuaginta)
ehkoysen de iothor o iereys madiam o gambros mohyseh panta osa epoiehsen kyrios israehl toh eaytoy laoh exehgagen gar kyrios ton israehl ex aigyptoy (Septuaginta)

וַיִּשְׁמַע יִתְרֹו כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמֹּו כִּי־הֹוצִיא יְהוָה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wajixxmaO jitrow koHen midjaan hoten moxxaeH Aet kaal-Aaxxaer OaaxaaH AaeloHijm lmoxxaeH wljixraaAel Oamow kij-HowcijA jHwaaH Aaet-jixraaAel mimicraajim׃ (HeLeningradV)

וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל־אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי־הוציא יהוה את־ישראל ממצרים׃ (HeLeningradoV)
wjxmO jtrw kHn mdjn htn mxH At kl-Axr OxH AlHjm lmxH wljxrAl Omw kj-HwcjA jHwH At-jxrAl mmcrjm׃ (HeLeningradoV)

Cumque audisset Iethro sacerdos Madian socer Moysi omnia, quae fecerat Deus Moysi et Israel populo suo, eo quod eduxisset Dominus Israel de Aegypto, (NovaVulgata)

2.Mose 18,4 *

und der andere Elieser; denn der Gott meines Vaters ist meine Hilfe gewesen und hat mich von dem Schwert des Pharao errettet) (Schlachter)
καὶ τὸ ὄνομα τοῦ δευτέρου ελιεζερ λέγων ὁ γὰρ θεὸς τοῦ πατρός μου βοηθός μου καὶ ἐξείλατό με ἐκ χειρὸς φαραω (Septuaginta)
kai to onoma toy deyteroy eliezer legohn o gar theos toy patros moy boehthos moy kai exeilato me ek cheiros pharaoh (Septuaginta)

וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי־אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה׃ (HeLeningradV)
wxxem HaaAaehaad AaelijOaezaer kij-AaeloHej Aaabij bOaezrij wajacilenij mehaeraeb parOoH׃ (HeLeningradV)

ושם האחד אליעזר כי־אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה׃ (HeLeningradoV)
wxm HAhd AljOzr kj-AlHj Abj bOzrj wjclnj mhrb prOH׃ (HeLeningradoV)

alter vero Eliezer: “ Deus enim, ait, patris mei adiutor meus, et eruit me de gladio pharaonis ”. (NovaVulgata)

2.Mose 18,5 *

und Jethro, Moses Schwiegervater, und seine Söhne und sein Weib kamen zu Mose in die Wüste, als er sich an dem Berge Gottes gelagert hatte. (Schlachter)
καὶ ἐξῆλθεν ιοθορ ὁ γαμβρὸς μωυσῆ καὶ οἱ υἱοὶ καὶ ἡ γυνὴ πρὸς μωυσῆν εἰς τὴν ἔρημον οὗ παρενέβαλεν ἐπ' ὄρους τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai exehlthen iothor o gambros mohyseh kai oi yioi kai eh gyneh pros mohysehn eis tehn erehmon oy parenebalen ep' oroys toy theoy (Septuaginta)

וַיָּבֹא יִתְרֹו חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתֹּו אֶל־מֹשֶׁה אֶל־הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר־הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajaaboA jitrow hoten moxxaeH wbaanaajw wAixxtow Aael-moxxaeH Aael-Hamidbaar Aaxxaer-HwA honaeH xxaam Har HaaAaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל־משה אל־המדבר אשר־הוא חנה שם הר האלהים׃ (HeLeningradoV)
wjbA jtrw htn mxH wbnjw wAxtw Al-mxH Al-Hmdbr Axr-HwA hnH xm Hr HAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Venit ergo Iethro socer Moysi et filii eius et uxor eius ad Moysen in desertum, ubi erat castrametatus iuxta montem Dei; (NovaVulgata)

2.Mose 18,12 *

Und Jethro, Moses Schwiegervater, nahm Brandopfer und Schlachtopfer, Gott zu opfern. Da kamen Aaron und alle Ältesten von Israel, um mit Moses Schwiegervater vor Gott das Brot zu essen. (Schlachter)
καὶ ἔλαβεν ιοθορ ὁ γαμβρὸς μωυσῆ ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας τῷ θεῷ παρεγένετο δὲ ααρων καὶ πάντες οἱ πρεσβύτεροι ισραηλ συμφαγεῖν ἄρτον μετὰ τοῦ γαμβροῦ μωυσῆ ἐναντίον τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai elaben iothor o gambros mohyseh olokaytohmata kai thysias toh theoh paregeneto de aarohn kai pantes oi presbyteroi israehl symphagein arton meta toy gambroy mohyseh enantion toy theoy (Septuaginta)

וַיִּקַּח יִתְרֹו חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל ׀ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל־לֶחֶם עִם־חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajiqah jitrow hoten moxxaeH OolaaH wzbaahijm leAloHijm wajaaboA AaHaron wkol ziqnej jixraaAel laeAaekaal-laehaem Oim-hoten moxxaeH lipnej HaaAaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל ׀ זקני ישראל לאכל־לחם עם־חתן משה לפני האלהים׃ (HeLeningradoV)
wjqh jtrw htn mxH OlH wzbhjm lAlHjm wjbA AHrn wkl zqnj jxrAl lAkl-lhm Om-htn mxH lpnj HAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Obtulit ergo Iethro socer Moysi holocausta et hostias Deo; veneruntque Aaron et omnes seniores Israel, ut comederent panem cum eo coram Deo. (NovaVulgata)

2.Mose 18,15 *

Mose antwortete seinem Schwiegervater: Das Volk kommt zu mir, Gott um Rat zu fragen. (Schlachter)
καὶ λέγει μωυσῆς τῷ γαμβρῷ ὅτι παραγίνεται πρός με ὁ λαὸς ἐκζητῆσαι κρίσιν παρὰ τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai legei mohysehs toh gambroh oti paraginetai pros me o laos ekzehtehsai krisin para toy theoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנֹו כִּי־יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH lhotnow kij-jaaboA Aelaj HaaOaam lidroxx AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ויאמר משה לחתנו כי־יבא אלי העם לדרש אלהים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH lhtnw kj-jbA Alj HOm ldrx AlHjm׃ (HeLeningradoV)

Cui respondit Moyses: “ Venit ad me populus quaerens sententiam Dei. (NovaVulgata)

2.Mose 18,16 *

Denn wenn sie eine Sache haben, kommen sie zu mir, daß ich entscheide, wer von beiden recht hat, und damit ich ihnen Gottes Ordnung und seine Gesetze kundtue. (Schlachter)
ὅταν γὰρ γένηται αὐτοῖς ἀντιλογία καὶ ἔλθωσι πρός με διακρίνω ἕκαστον καὶ συμβιβάζω αὐτοὺς τὰ προστάγματα τοῦ θεοῦ καὶ τὸν νόμον αὐτοῦ (Septuaginta)
otan gar genehtai aytois antilogia kai elthohsi pros me diakrinoh ekaston kai symbibazoh aytoys ta prostagmata toy theoy kai ton nomon aytoy (Septuaginta)

כִּי־יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהֹודַעְתִּי אֶת־חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת־תֹּורֹתָיו׃ (HeLeningradV)
kij-jiHjaeH laaHaem daabaar baaA Aelaj wxxaapaTtij bejn Aijxx wbejn reOeHw wHowdaOtij Aaet-huqej HaaAaeloHijm wAaet-towrotaajw׃ (HeLeningradV)

כי־יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את־חקי האלהים ואת־תורתיו׃ (HeLeningradoV)
kj-jHjH lHm dbr bA Alj wxpTtj bjn Ajx wbjn rOHw wHwdOtj At-hqj HAlHjm wAt-twrtjw׃ (HeLeningradoV)

Cumque acciderit eis aliqua disceptatio, veniunt ad me, ut iudicem inter eos et ostendam praecepta Dei et leges eius ”. (NovaVulgata)

2.Mose 18,19 *

So höre auf meine Stimme; ich will dir raten, und Gott wird mit dir sein. Tritt du für das Volk vor Gott (Schlachter)
νῦν οὖν ἄκουσόν μου καὶ συμβουλεύσω σοι καὶ ἔσται ὁ θεὸς μετὰ σοῦ γίνου σὺ τῷ λαῷ τὰ πρὸς τὸν θεὸν καὶ ἀνοίσεις τοὺς λόγους αὐτῶν πρὸς τὸν θεὸν (Septuaginta)
nyn oyn akoyson moy kai symboyleysoh soi kai estai o theos meta soy ginoy sy toh laoh ta pros ton theon kai anoiseis toys logoys aytohn pros ton theon (Septuaginta)

עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת־הַדְּבָרִים אֶל־הָאֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
OataaH xxmaO bqolij AijOaackaa wijHij AaeloHijm Oimaak HaejeH AataaH laaOaam mwl HaaAaeloHijm wHebeAtaa AataaH Aaet-Hadbaarijm Aael-HaaAaeloHijm׃ (HeLeningradV)

עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את־הדברים אל־האלהים׃ (HeLeningradoV)
OtH xmO bqlj AjOck wjHj AlHjm Omk HjH AtH lOm mwl HAlHjm wHbAt AtH At-Hdbrjm Al-HAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Sed audi verba mea atque consilia, et erit Deus tecum: Esto tu populo in his, quae ad Deum pertinent, ut referas causas ad Deum (NovaVulgata)

2.Mose 18,23 *

Wirst du das tun, und gebietet es dir Gott, so magst du bestehen; und dann kann auch all dieses Volk in Frieden an seinen Ort kommen. (Schlachter)
ἐὰν τὸ ῥῆμα τοῦτο ποιήσῃς κατισχύσει σε ὁ θεός καὶ δυνήσῃ παραστῆναι καὶ πᾶς ὁ λαὸς οὗτος εἰς τὸν ἑαυτοῦ τόπον μετ' εἰρήνης ἥξει (Septuaginta)
ean to rehma toyto poiehsehs katischysei se o theos kai dynehseh parastehnai kai pas o laos oytos eis ton eaytoy topon met' eirehnehs ehxei (Septuaginta)

אִם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל־הָעָם הַזֶּה עַל־מְקֹמֹו יָבֹא בְשָׁלֹום׃ (HeLeningradV)
Aim Aaet-Hadaabaar HazaeH taOaxaeH wciwkaa AaeloHijm wjaakaaltaa Oamod wgam kaal-HaaOaam HazaeH Oal-mqomow jaaboA bxxaalowm׃ (HeLeningradV)

אם את־הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל־העם הזה על־מקמו יבא בשלום׃ (HeLeningradoV)
Am At-Hdbr HzH tOxH wcwk AlHjm wjklt Omd wgm kl-HOm HzH Ol-mqmw jbA bxlwm׃ (HeLeningradoV)

Si hoc feceris, implebis imperium Dei et praecepta eius poteris sustentare, et omnis hic populus revertetur ad loca sua cum pace ”. (NovaVulgata)

2.Mose 19,3 *

Und Mose stieg hinauf zu Gott; denn der HERR rief ihm vom Berge und sprach: Also sollst du zum Hause Jakobs sagen und den Kindern Israel verkündigen: (Schlachter)
καὶ μωυσῆς ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος τοῦ θεοῦ καὶ ἐκάλεσεν αὐτὸν ὁ θεὸς ἐκ τοῦ ὄρους λέγων τάδε ἐρεῖς τῷ οἴκῳ ιακωβ καὶ ἀναγγελεῖς τοῖς υἱοῖς ισραηλ (Septuaginta)
kai mohysehs anebeh eis to oros toy theoy kai ekalesen ayton o theos ek toy oroys legohn tade ereis toh oikoh iakohb kai anaggeleis tois yiois israehl (Septuaginta)

וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל־הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן־הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ (HeLeningradV)
wmoxxaeH OaalaaH Aael-HaaAaeloHijm wajiqraaA Aelaajw jHwaaH min-HaaHaar leAmor koH toAmar lbejt jaOaqob wtagejd libnej jixraaAel׃ (HeLeningradV)

ומשה עלה אל־האלהים ויקרא אליו יהוה מן־ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל׃ (HeLeningradoV)
wmxH OlH Al-HAlHjm wjqrA Aljw jHwH mn-HHr lAmr kH tAmr lbjt jOqb wtgjd lbnj jxrAl׃ (HeLeningradoV)

Moyses autem ascendit ad Deum, vocavitque eum Dominus de monte et ait: “ Haec dices domui Iacob et annuntiabis filiis Israel: (NovaVulgata)

2.Mose 19,17 *

Und Mose führte das Volk aus dem Lager, Gott entgegen, und sie stellten sich unten am Berge auf. (Schlachter)
καὶ ἐξήγαγεν μωυσῆς τὸν λαὸν εἰς συνάντησιν τοῦ θεοῦ ἐκ τῆς παρεμβολῆς καὶ παρέστησαν ὑπὸ τὸ ὄρος (Septuaginta)
kai exehgagen mohysehs ton laon eis synantehsin toy theoy ek tehs parembolehs kai parestehsan ypo to oros (Septuaginta)

וַיֹּוצֵא מֹשֶׁה אֶת־הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן־הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר׃ (HeLeningradV)
wajowceA moxxaeH Aaet-HaaOaam liqraAt HaaAaeloHijm min-HamahanaeH wajitjacbw btahtijt HaaHaar׃ (HeLeningradV)

ויוצא משה את־העם לקראת האלהים מן־המחנה ויתיצבו בתחתית ההר׃ (HeLeningradoV)
wjwcA mxH At-HOm lqrAt HAlHjm mn-HmhnH wjtjcbw bthtjt HHr׃ (HeLeningradoV)

Cumque eduxisset eos Moyses in occursum Dei de loco castrorum, steterunt ad radices montis. (NovaVulgata)

2.Mose 19,19 *

Und der Ton der Posaune ward je länger je stärker. Mose redete, und Gott antwortete ihm mit lauter Stimme. (Schlachter)
ἐγίνοντο δὲ αἱ φωναὶ τῆς σάλπιγγος προβαίνουσαι ἰσχυρότεραι σφόδρα μωυσῆς ἐλάλει ὁ δὲ θεὸς ἀπεκρίνατο αὐτῷ φωνῇ (Septuaginta)
eginonto de ai phohnai tehs salpiggos probainoysai ischyroterai sphodra mohysehs elalei o de theos apekrinato aytoh phohneh (Septuaginta)

וַיְהִי קֹול הַשֹּׁופָר הֹולֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקֹול׃ (HeLeningradV)
wajHij qowl Haxxowpaar Howlek whaazeq mAod moxxaeH jdaber wHaaAaeloHijm jaOanaenw bqowl׃ (HeLeningradV)

ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול׃ (HeLeningradoV)
wjHj qwl Hxwpr Hwlk whzq mAd mxH jdbr wHAlHjm jOnnw bqwl׃ (HeLeningradoV)

Et sonitus bucinae paulatim crescebat in maius; Moyses loquebatur, et Deus respondebat ei cum voce. (NovaVulgata)

2.Mose 20,1 *

Da redete Gott alle diese Worte und sprach: (Schlachter)
καὶ ἐλάλησεν κύριος πάντας τοὺς λόγους τούτους λέγων (Septuaginta)
kai elalehsen kyrios pantas toys logoys toytoys legohn (Septuaginta)

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׃ ס (HeLeningradV)
wajdaber AaeloHijm Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH leAmor׃ s (HeLeningradV)

וידבר אלהים את כל־הדברים האלה לאמר׃ ס (HeLeningradoV)
wjdbr AlHjm At kl-Hdbrjm HAlH lAmr׃ s (HeLeningradoV)

Locutusque est Deus cunctos sermones hos: (NovaVulgata)

2.Mose 20,2 *

Ich bin der HERR, dein Gott, der ich dich aus Ägyptenland, aus dem Diensthause, geführt habe. (Schlachter)
ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεός σου ὅστις ἐξήγαγόν σε ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας (Septuaginta)
egoh eimi kyrios o theos soy ostis exehgagon se ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias (Septuaginta)

אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֹוצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃ (HeLeningradV)
Aaanokij jHwaaH AaeloHaejkaa Aaxxaer HowceAtijkaa meAaeraec micrajim mibejt Oabaadijm׃ (HeLeningradV)

אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ (HeLeningradoV)
Ankj jHwH AlHjk Axr HwcAtjk mArc mcrjm mbjt Obdjm׃ (HeLeningradoV)

“ Ego sum Dominus Deus tuus, qui eduxi te de terra Aegypti, de domo servitutis. (NovaVulgata)

2.Mose 20,5 *

Bete sie nicht an und diene ihnen nicht; denn ich, der HERR, dein Gott, bin ein eifriger Gott, der da heimsucht der Väter Missetat an den Kindern bis in das dritte und vierte Glied derer, die mich hassen, (Schlachter)
οὐ προσκυνήσεις αὐτοῖς οὐδὲ μὴ λατρεύσῃς αὐτοῖς ἐγὼ γάρ εἰμι κύριος ὁ θεός σου θεὸς ζηλωτὴς ἀποδιδοὺς ἁμαρτίας πατέρων ἐπὶ τέκνα ἕως τρίτης καὶ τετάρτης γενεᾶς τοῖς μισοῦσίν με (Septuaginta)
oy proskynehseis aytois oyde meh latreysehs aytois egoh gar eimi kyrios o theos soy theos zehlohtehs apodidoys amartias paterohn epi tekna eohs tritehs kai tetartehs geneas tois misoysin me (Septuaginta)

לֹא־תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל־בָּנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי׃ (HeLeningradV)
loA-tixxtahwaeH laaHaem wloA taaOaabdem kij Aaanokij jHwaaH AaeloHaejkaa Ael qanaaA poqed Oawon Aaabot Oal-baanijm Oal-xxilexxijm wOal-ribeOijm lxonAaaj׃ (HeLeningradV)

לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על־בנים על־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃ (HeLeningradoV)
lA-txthwH lHm wlA tObdm kj Ankj jHwH AlHjk Al qnA pqd Own Abt Ol-bnjm Ol-xlxjm wOl-rbOjm lxnAj׃ (HeLeningradoV)

Non adorabis ea neque coles, quia ego sum Dominus Deus tuus, Deus zelotes, visitans iniquitatem patrum in filiis in tertiam et quartam generationem eorum, qui oderunt me, (NovaVulgata)

2.Mose 20,7 *

Du sollst den Namen des HERRN, deines Gottes, nicht mißbrauchen; denn der HERR wird den nicht ungestraft lassen, der seinen Namen mißbraucht! (Schlachter)
οὐ λήμψῃ τὸ ὄνομα κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐπὶ ματαίῳ οὐ γὰρ μὴ καθαρίσῃ κύριος τὸν λαμβάνοντα τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐπὶ ματαίῳ (Septuaginta)
oy lehmpseh to onoma kyrioy toy theoy soy epi mataioh oy gar meh kathariseh kyrios ton lambanonta to onoma aytoy epi mataioh (Septuaginta)

לֹא תִשָּׂא אֶת־שֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר־יִשָּׂא אֶת־שְׁמֹו לַשָּׁוְא׃ פ (HeLeningradV)
loA tixaaA Aaet-xxem-jHwaaH AaeloHaejkaa laxxaawA kij loA jnaqaeH jHwaaH Aet Aaxxaer-jixaaA Aaet-xxmow laxxaawA׃ p (HeLeningradV)

לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא׃ פ (HeLeningradoV)
lA txA At-xm-jHwH AlHjk lxwA kj lA jnqH jHwH At Axr-jxA At-xmw lxwA׃ p (HeLeningradoV)

Non assumes nomen Domini Dei tui in vanum, nec enim habebit insontem Dominus eum, qui assumpserit nomen Domini Dei sui frustra. (NovaVulgata)

2.Mose 20,10 *

aber am siebenten Tag ist der Sabbat des HERRN, deines Gottes; da sollst du kein Werk tun; weder du, noch dein Sohn, noch deine Tochter, noch dein Knecht, noch deine Magd, noch dein Vieh, noch dein Fremdling, der in deinen Toren ist. (Schlachter)
τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ σάββατα κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐ ποιήσεις ἐν αὐτῇ πᾶν ἔργον σὺ καὶ ὁ υἱός σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου ὁ βοῦς σου καὶ τὸ ὑποζύγιόν σου καὶ πᾶν κτῆνός σου καὶ ὁ προσήλυτος ὁ παροικῶν ἐν σοί (Septuaginta)
teh de ehmera teh ebdomeh sabbata kyrioh toh theoh soy oy poiehseis en ayteh pan ergon sy kai o yios soy kai eh thygatehr soy o pais soy kai eh paidiskeh soy o boys soy kai to ypozygion soy kai pan ktehnos soy kai o prosehlytos o paroikohn en soi (Septuaginta)

וְיֹום הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת ׀ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תַעֲשֶׂה כָל־מְלָאכָה אַתָּה ׀ וּבִנְךָ־וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ ׃ (HeLeningradV)
wjowm HaxxbijOij xxabaat lajHwaaH AaeloHaejkaa loA-taOaxaeH kaal-mlaaAkaaH AataaH wbinkaa-wbitaekaa Oabdkaa waAamaatkaa wbHaemtaekaa wgerkaa Aaxxaer bixxOaaraejkaa ׃ (HeLeningradV)

ויום השביעי שבת ׀ ליהוה אלהיך לא־תעשה כל־מלאכה אתה ׀ ובנך־ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך ׃ (HeLeningradoV)
wjwm HxbjOj xbt ljHwH AlHjk lA-tOxH kl-mlAkH AtH wbnk-wbtk Obdk wAmtk wbHmtk wgrk Axr bxOrjk ׃ (HeLeningradoV)

septimus autem dies sabbatum Domino Deo tuo est; non facies omne opus tu et filius tuus et filia tua, servus tuus et ancilla tua, iumentum tuum et advena, qui est intra portas tuas. (NovaVulgata)

2.Mose 20,12 *

Du sollst deinen Vater und deine Mutter ehren, auf daß du lange lebest im Lande, das dir der HERR, dein Gott, geben wird! (Schlachter)
τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ ἵνα μακροχρόνιος γένῃ ἐπὶ τῆς γῆς τῆς ἀγαθῆς ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι (Septuaginta)
tima ton patera soy kai tehn mehtera ina ey soi genehtai kai ina makrochronios geneh epi tehs gehs tehs agathehs ehs kyrios o theos soy didohsin soi (Septuaginta)

כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃ ס (HeLeningradV)
kabed Aaet-Aaabijkaa wAaet-Aimaekaa lmaOan jaAarikwn jaamaejkaa Oal HaaAadaamaaH Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak׃ s (HeLeningradV)

כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס (HeLeningradoV)
kbd At-Abjk wAt-Amk lmOn jArkwn jmjk Ol HAdmH Axr-jHwH AlHjk ntn lk׃ s (HeLeningradoV)

Honora patrem tuum et matrem tuam, ut sis longaevus super terram, quam Dominus Deus tuus dabit tibi. (NovaVulgata)

2.Mose 20,19 *

und sprach zu Mose: Rede du mit uns, wir wollen zuhören; aber Gott soll nicht mit uns reden, wir müssen sonst sterben! (Schlachter)
καὶ εἶπαν πρὸς μωυσῆν λάλησον σὺ ἡμῖν καὶ μὴ λαλείτω πρὸς ἡμᾶς ὁ θεός μήποτε ἀποθάνωμεν (Septuaginta)
kai eipan pros mohysehn lalehson sy ehmin kai meh laleitoh pros ehmas o theos mehpote apothanohmen (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה דַּבֵּר־אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל־יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן־נָמוּת׃ (HeLeningradV)
wajoAmrw Aael-moxxaeH daber-AataaH Oimaanw wnixxmaaOaaH wAal-jdaber Oimaanw AaeloHijm paen-naamwt׃ (HeLeningradV)

ויאמרו אל־משה דבר־אתה עמנו ונשמעה ואל־ידבר עמנו אלהים פן־נמות׃ (HeLeningradoV)
wjAmrw Al-mxH dbr-AtH Omnw wnxmOH wAl-jdbr Omnw AlHjm pn-nmwt׃ (HeLeningradoV)

dicentes Moysi: “ Loquere tu nobis, et audiemus; non loquatur nobis Deus, ne moriamur ”. (NovaVulgata)

2.Mose 20,20 *

Mose aber sprach zum Volk: Fürchtet euch nicht, denn Gott ist gekommen, euch zu prüfen, und damit seine Furcht euch vor Augen sei, damit ihr nicht sündiget! (Schlachter)
καὶ λέγει αὐτοῖς μωυσῆς θαρσεῖτε ἕνεκεν γὰρ τοῦ πειράσαι ὑμᾶς παρεγενήθη ὁ θεὸς πρὸς ὑμᾶς ὅπως ἂν γένηται ὁ φόβος αὐτοῦ ἐν ὑμῖν ἵνα μὴ ἁμαρτάνητε (Septuaginta)
kai legei aytois mohysehs tharseite eneken gar toy peirasai ymas paregenehtheh o theos pros ymas opohs an genehtai o phobos aytoy en ymin ina meh amartanehte (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסֹּות אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתֹו עַל־פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaOaam Aal-tijraaAw kij lbaOabwr nasowt Aaetkaem baaA HaaAaeloHijm wbaOabwr tiHjaeH jirAaatow Oal-pnejkaem lbiltij taehaeTaaAw׃ (HeLeningradV)

ויאמר משה אל־העם אל־תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על־פניכם לבלתי תחטאו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH Al-HOm Al-tjrAw kj lbObwr nswt Atkm bA HAlHjm wbObwr tHjH jrAtw Ol-pnjkm lbltj thTAw׃ (HeLeningradoV)

Et ait Moyses ad populum: “ Nolite timere; ut enim probaret vos, venit Deus, et ut timor illius esset in vobis, ne peccaretis ”. (NovaVulgata)

2.Mose 20,21 *

Und das Volk stand von ferne; Mose aber machte sich hinzu in das Dunkel, darinnen Gott war. (Schlachter)
εἱστήκει δὲ ὁ λαὸς μακρόθεν μωυσῆς δὲ εἰσῆλθεν εἰς τὸν γνόφον οὗ ἦν ὁ θεός (Septuaginta)
eistehkei de o laos makrothen mohysehs de eisehlthen eis ton gnophon oy ehn o theos (Septuaginta)

וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל־הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר־שָׁם הָאֱלֹהִים׃ פ (HeLeningradV)
wajaOamod HaaOaam meraahoq wmoxxaeH nigaxx Aael-HaaOaraapael Aaxxaer-xxaam HaaAaeloHijm׃ p (HeLeningradV)

ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל־הערפל אשר־שם האלהים׃ פ (HeLeningradoV)
wjOmd HOm mrhq wmxH ngx Al-HOrpl Axr-xm HAlHjm׃ p (HeLeningradoV)

Stetitque populus de longe; Moyses autem accessit ad caliginem, in qua erat Deus. (NovaVulgata)

2.Mose 21,6 *

ich will nicht freigelassen werden, so bringe ihn sein Herr vor Gott und stelle ihn an die Tür oder den Pfosten und durchbohre ihm seine Ohren mit einem Pfriem, daß er ihm diene ewiglich. (Schlachter)
προσάξει αὐτὸν ὁ κύριος αὐτοῦ πρὸς τὸ κριτήριον τοῦ θεοῦ καὶ τότε προσάξει αὐτὸν ἐπὶ τὴν θύραν ἐπὶ τὸν σταθμόν καὶ τρυπήσει αὐτοῦ ὁ κύριος τὸ οὖς τῷ ὀπητίῳ καὶ δουλεύσει αὐτῷ εἰς τὸν αἰῶνα (Septuaginta)
prosaxei ayton o kyrios aytoy pros to kritehrion toy theoy kai tote prosaxei ayton epi tehn thyran epi ton stathmon kai trypehsei aytoy o kyrios to oys toh opehtioh kai doyleysei aytoh eis ton aiohna (Septuaginta)

וְהִגִּישֹׁו אֲדֹנָיו אֶל־הָאֱלֹהִים וְהִגִּישֹׁו אֶל־הַדֶּלֶת אֹו אֶל־הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנֹו בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדֹו לְעֹלָם׃ ס (HeLeningradV)
wHigijxxow Aadonaajw Aael-HaaAaeloHijm wHigijxxow Aael-Hadaelaet Aow Aael-HamzwzaaH wraacaO Aadonaajw Aaet-Aaaznow bamarceOa waOabaadow lOolaam׃ s (HeLeningradV)

והגישו אדניו אל־האלהים והגישו אל־הדלת או אל־המזוזה ורצע אדניו את־אזנו במרצע ועבדו לעלם׃ ס (HeLeningradoV)
wHgjxw Adnjw Al-HAlHjm wHgjxw Al-Hdlt Aw Al-HmzwzH wrcO Adnjw At-Aznw bmrcO wObdw lOlm׃ s (HeLeningradoV)

afferet eum dominus ad Deum et applicabit eum ad ostium vel postes perforabitque aurem eius subula; et erit ei servus in saeculum. (NovaVulgata)

2.Mose 21,13 *

Hat er ihm aber nicht nachgestellt, sondern hat Gott es seiner Hand widerfahren lassen, so will ich dir einen Ort bestimmen, dahin er fliehen mag. (Schlachter)
ὁ δὲ οὐχ ἑκών ἀλλὰ ὁ θεὸς παρέδωκεν εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ δώσω σοι τόπον οὗ φεύξεται ἐκεῖ ὁ φονεύσας (Septuaginta)
o de oych ekohn alla o theos paredohken eis tas cheiras aytoy dohsoh soi topon oy pheyxetai ekei o phoneysas (Septuaginta)

וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדֹו וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקֹום אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה׃ ס (HeLeningradV)
waAaxxaer loA caadaaH wHaaAaeloHijm AinaaH ljaadow wxamtij lkaa maaqowm Aaxxaer jaanws xxaamaaH׃ s (HeLeningradV)

ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃ ס (HeLeningradoV)
wAxr lA cdH wHAlHjm AnH ljdw wxmtj lk mqwm Axr jnws xmH׃ s (HeLeningradoV)

Qui autem non est insidiatus, sed Deus illum tradidit in manus eius, constituam tibi locum, in quem fugere debeat. (NovaVulgata)

2.Mose 22,8 *

Ist aber der Dieb nicht zu finden, so soll man den Hausherrn vor Gott bringen und ihn darüber verhören , ob er sich nicht vergriffen habe an seines Nächsten Gut. (Schlachter)
ἐὰν δὲ μὴ εὑρεθῇ ὁ κλέψας προσελεύσεται ὁ κύριος τῆς οἰκίας ἐνώπιον τοῦ θεοῦ καὶ ὀμεῖται ἦ μὴν μὴ αὐτὸς πεπονηρεῦσθαι ἐφ' ὅλης τῆς παρακαταθήκης τοῦ πλησίον (Septuaginta)
ean de meh eyretheh o klepsas proseleysetai o kyrios tehs oikias enohpion toy theoy kai omeitai eh mehn meh aytos peponehreysthai eph' olehs tehs parakatathehkehs toy plehsion (Septuaginta)

אִם־לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל־הַבַּיִת אֶל־הָאֱלֹהִים אִם־לֹא שָׁלַח יָדֹו בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ׃ (HeLeningradV)
Aim-loA jimaaceA Haganaab wniqrab baOal-Habajit Aael-HaaAaeloHijm Aim-loA xxaalah jaadow bimlaeAkaet reOeHw׃ (HeLeningradV)

אם־לא ימצא הגנב ונקרב בעל־הבית אל־האלהים אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו׃ (HeLeningradoV)
Am-lA jmcA Hgnb wnqrb bOl-Hbjt Al-HAlHjm Am-lA xlh jdw bmlAkt rOHw׃ (HeLeningradoV)

Si latet fur, dominus domus applicabitur ad Deum et iurabit quod non extenderit manum in rem proximi sui. (NovaVulgata)

2.Mose 22,9 *

Wird irgend etwas gestohlen, sei es ein Ochs, ein Esel, ein Schaf, ein Kleid, oder was sonst abhanden gekommen sein mag, wovon einer behauptet: Der hat's! So soll beider Aussage vor Gott gelangen; wen Gott schuldig spricht, der soll es seinem Nächsten doppelt ersetzen. (Schlachter)
κατὰ πᾶν ῥητὸν ἀδίκημα περί τε μόσχου καὶ ὑποζυγίου καὶ προβάτου καὶ ἱματίου καὶ πάσης ἀπωλείας τῆς ἐγκαλουμένης ὅ τι οὖν ἂν ᾖ ἐνώπιον τοῦ θεοῦ ἐλεύσεται ἡ κρίσις ἀμφοτέρων καὶ ὁ ἁλοὺς διὰ τοῦ θεοῦ ἀποτείσει διπλοῦν τῷ πλησίον (Septuaginta)
kata pan rehton adikehma peri te moschoy kai ypozygioy kai probatoy kai imatioy kai pasehs apohleias tehs egkaloymenehs o ti oyn an eh enohpion toy theoy eleysetai eh krisis amphoterohn kai o aloys dia toy theoy apoteisei diployn toh plehsion (Septuaginta)

עַל־כָּל־דְּבַר־פֶּשַׁע עַל־שֹׁור עַל־חֲמֹור עַל־שֶׂה עַל־שַׂלְמָה עַל־כָּל־אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי־הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר־שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ׃ ס (HeLeningradV)
Oal-kaal-dbar-paexxaO Oal-xxowr Oal-hamowr Oal-xaeH Oal-xalmaaH Oal-kaal-AabedaaH Aaxxaer joAmar kij-HwA zaeH Oad HaaAaeloHijm jaaboA dbar-xxnejHaem Aaxxaer jarxxijOun AaeloHijm jxxalem xxnajim lreOeHw׃ s (HeLeningradV)

על־כל־דבר־פשע על־שור על־חמור על־שה על־שלמה על־כל־אבדה אשר יאמר כי־הוא זה עד האלהים יבא דבר־שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ ס (HeLeningradoV)
Ol-kl-dbr-pxO Ol-xwr Ol-hmwr Ol-xH Ol-xlmH Ol-kl-AbdH Axr jAmr kj-HwA zH Od HAlHjm jbA dbr-xnjHm Axr jrxjOn AlHjm jxlm xnjm lrOHw׃ s (HeLeningradoV)

In omni causa fraudis tam de bove quam de asino et ove ac vestimento et, quidquid damnum inferre potest, si quis dixerit: “ Hoc est! ”, ad Deum utriusque causa perveniet, et, quem Deus condemnaverit, duplum restituet proximo suo. (NovaVulgata)

2.Mose 22,28 *

Gott sollst du nicht lästern, und dem Obersten deines Volkes sollst du nicht fluchen! (Schlachter)
θεοὺς οὐ κακολογήσεις καὶ ἄρχοντας τοῦ λαοῦ σου οὐ κακῶς ἐρεῖς (Septuaginta)
theoys oy kakologehseis kai archontas toy laoy soy oy kakohs ereis (Septuaginta)

אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר׃ (HeLeningradV)
AaeloHijm loA tqalel wnaaxijA bOamkaa loA taaAor׃ (HeLeningradV)

אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃ (HeLeningradoV)
AlHjm lA tqll wnxjA bOmk lA tAr׃ (HeLeningradoV)

Deo non detrahes et principi populi tui non maledices. (NovaVulgata)

2.Mose 23,19 *

Die frühesten Erstlinge deines Ackers sollst du in das Haus des HERRN, deines Gottes, bringen. Du sollst das Böcklein nicht in der Milch seiner Mutter kochen! (Schlachter)
τὰς ἀπαρχὰς τῶν πρωτογενημάτων τῆς γῆς σου εἰσοίσεις εἰς τὸν οἶκον κυρίου τοῦ θεοῦ σου οὐχ ἑψήσεις ἄρνα ἐν γάλακτι μητρὸς αὐτοῦ (Septuaginta)
tas aparchas tohn prohtogenehmatohn tehs gehs soy eisoiseis eis ton oikon kyrioy toy theoy soy oych epsehseis arna en galakti mehtros aytoy (Septuaginta)

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמֹּו׃ ס (HeLeningradV)
reAxxijt bikwrej Aadmaatkaa taabijA bejt jHwaaH AaeloHaejkaa loA-tbaxxel gdij bahaleb Aimow׃ s (HeLeningradV)

ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ ס (HeLeningradoV)
rAxjt bkwrj Admtk tbjA bjt jHwH AlHjk lA-tbxl gdj bhlb Amw׃ s (HeLeningradoV)

Primitias primarum frugum terrae tuae deferes in domum Domini Dei tui. Non coques haedum in lacte matris suae. (NovaVulgata)

2.Mose 23,25 *

Und ihr sollt dem HERRN, eurem Gott, dienen, so wird er dein Brot und dein Wasser segnen; und ich will die Krankheit aus deiner Mitte tun. (Schlachter)
καὶ λατρεύσεις κυρίῳ τῷ θεῷ σου καὶ εὐλογήσω τὸν ἄρτον σου καὶ τὸν οἶνόν σου καὶ τὸ ὕδωρ σου καὶ ἀποστρέψω μαλακίαν ἀφ' ὑμῶν (Septuaginta)
kai latreyseis kyrioh toh theoh soy kai eylogehsoh ton arton soy kai ton oinon soy kai to ydohr soy kai apostrepsoh malakian aph' ymohn (Septuaginta)

וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת־לַחְמְךָ וְאֶת־מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ׃ (HeLeningradV)
waOabadtaem Aet jHwaaH AaeloHejkaem wberak Aaet-lahmkaa wAaet-mejmaejkaa waHasirotij mahalaaH miqirbaekaa׃ (HeLeningradV)

ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את־לחמך ואת־מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃ (HeLeningradoV)
wObdtm At jHwH AlHjkm wbrk At-lhmk wAt-mjmjk wHsrtj mhlH mqrbk׃ (HeLeningradoV)

Servietisque Domino Deo vestro, ut benedicam panibus tuis et aquis et auferam infirmitatem de medio tui. (NovaVulgata)

2.Mose 24,10 *

und sie sahen den Gott Israels; und unter seinen Füßen war ein Boden wie von Saphirsteinen und so klar wie der Himmel selbst. (Schlachter)
καὶ εἶδον τὸν τόπον οὗ εἱστήκει ἐκεῖ ὁ θεὸς τοῦ ισραηλ καὶ τὰ ὑπὸ τοὺς πόδας αὐτοῦ ὡσεὶ ἔργον πλίνθου σαπφείρου καὶ ὥσπερ εἶδος στερεώματος τοῦ οὐρανοῦ τῇ καθαριότητι (Septuaginta)
kai eidon ton topon oy eistehkei ekei o theos toy israehl kai ta ypo toys podas aytoy ohsei ergon plinthoy sappheiroy kai ohsper eidos stereohmatos toy oyranoy teh kathariotehti (Septuaginta)

וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃ (HeLeningradV)
wajirAw Aet AaeloHej jixraaAel wtahat raglaajw kmaOaxeH libnat Hasapijr wkOaecaem Haxxaamajim laaToHar׃ (HeLeningradV)

ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר׃ (HeLeningradoV)
wjrAw At AlHj jxrAl wtht rgljw kmOxH lbnt Hspjr wkOcm Hxmjm lTHr׃ (HeLeningradoV)

Et viderunt Deum Israel, et sub pedibus eius quasi opus lapidis sapphirini et quasi ipsum caelum, cum serenum est. (NovaVulgata)

2.Mose 24,11 *

Und er legte seine Hand nicht an die Auserwählten der Kinder Israel. Und als sie Gott gesehen hatten, aßen und tranken sie. (Schlachter)
καὶ τῶν ἐπιλέκτων τοῦ ισραηλ οὐ διεφώνησεν οὐδὲ εἷς καὶ ὤφθησαν ἐν τῷ τόπῳ τοῦ θεοῦ καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον (Septuaginta)
kai tohn epilektohn toy israehl oy diephohnehsen oyde eis kai ohphthehsan en toh topoh toy theoy kai ephagon kai epion (Septuaginta)

וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדֹו וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃ ס (HeLeningradV)
wAael-Aacijlej bnej jixraaAel loA xxaalah jaadow wajaehaezw Aaet-HaaAaeloHijm wajoAklw wajixxtw׃ s (HeLeningradV)

ואל־אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את־האלהים ויאכלו וישתו׃ ס (HeLeningradoV)
wAl-Acjlj bnj jxrAl lA xlh jdw wjhzw At-HAlHjm wjAklw wjxtw׃ s (HeLeningradoV)

Nec in electos filiorum Israel misit manum suam; videruntque Deum et comederunt ac biberunt. (NovaVulgata)

2.Mose 24,13 *

Da machte sich Mose auf samt seinem Diener Josua und stieg auf den Berg hinauf zu Gott. (Schlachter)
καὶ ἀναστὰς μωυσῆς καὶ ἰησοῦς ὁ παρεστηκὼς αὐτῷ ἀνέβησαν εἰς τὸ ὄρος τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai anastas mohysehs kai iehsoys o parestehkohs aytoh anebehsan eis to oros toy theoy (Septuaginta)

וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהֹושֻׁעַ מְשָׁרְתֹו וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל־הַר הָאֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajaaqaam moxxaeH wijHowxxuOa mxxaartow wajaOal moxxaeH Aael-Har HaaAaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל־הר האלהים׃ (HeLeningradoV)
wjqm mxH wjHwxO mxrtw wjOl mxH Al-Hr HAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Surrexerunt Moyses et Iosue minister eius; ascendensque Moyses in montem Dei (NovaVulgata)

2.Mose 29,45 *

Und ich will mitten unter den Kindern Israel wohnen und ihr Gott sein. (Schlachter)
καὶ ἐπικληθήσομαι ἐν τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ ἔσομαι αὐτῶν θεός (Septuaginta)
kai epiklehthehsomai en tois yiois israehl kai esomai aytohn theos (Septuaginta)

וְשָׁכַנְתִּי בְּתֹוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wxxaakantij btowk bnej jixraaAel wHaajijtij laaHaem leAloHijm׃ (HeLeningradV)

ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים׃ (HeLeningradoV)
wxkntj btwk bnj jxrAl wHjjtj lHm lAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Et habitabo in medio filiorum Israel eroque eis Deus; (NovaVulgata)

2.Mose 29,46 *

Und sie sollen erfahren, daß ich, der HERR, ihr Gott bin, der sie aus Ägypten geführt hat, damit ich unter ihnen wohne, ich, der HERR, ihr Gott. (Schlachter)
καὶ γνώσονται ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς αὐτῶν ὁ ἐξαγαγὼν αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐπικληθῆναι αὐτοῖς καὶ θεὸς εἶναι αὐτῶν (Septuaginta)
kai gnohsontai oti egoh eimi kyrios o theos aytohn o exagagohn aytoys ek gehs aigyptoy epiklehthehnai aytois kai theos einai aytohn (Septuaginta)

וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הֹוצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתֹוכָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם׃ פ (HeLeningradV)
wjaadOw kij Aanij jHwaaH AaeloHejHaem Aaxxaer HowceAtij Aotaam meAaeraec micrajim lxxaaknij btowkaam Aanij jHwaaH AaeloHejHaem׃ p (HeLeningradV)

וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם׃ פ (HeLeningradoV)
wjdOw kj Anj jHwH AlHjHm Axr HwcAtj Atm mArc mcrjm lxknj btwkm Anj jHwH AlHjHm׃ p (HeLeningradoV)

et scient quia ego Dominus Deus eorum, qui eduxi eos de terra Aegypti, ut manerem inter illos: ego Dominus Deus ipsorum. (NovaVulgata)

2.Mose 31,3 *

und habe ihn mit dem Geiste Gottes erfüllt, mit Weisheit und Verstand und Erkenntnis und mit allerlei Fertigkeit, (Schlachter)
καὶ ἐνέπλησα αὐτὸν πνεῦμα θεῖον σοφίας καὶ συνέσεως καὶ ἐπιστήμης ἐν παντὶ ἔργῳ (Septuaginta)
kai eneplehsa ayton pneyma theion sophias kai syneseohs kai epistehmehs en panti ergoh (Septuaginta)

וָאֲמַלֵּא אֹתֹו רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל־מְלָאכָה׃ (HeLeningradV)
waaAamaleA Aotow rwha AaeloHijm bhaakmaaH wbitbwnaaH wbdaOat wbkaal-mlaaAkaaH׃ (HeLeningradV)

ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל־מלאכה׃ (HeLeningradoV)
wAmlA Atw rwh AlHjm bhkmH wbtbwnH wbdOt wbkl-mlAkH׃ (HeLeningradoV)

et implevi eum spiritu Dei, sapientia et intellegentia et scientia in omni opere (NovaVulgata)

2.Mose 31,18 *

Als er mit Mose auf dem Berge Sinai zu Ende geredet hatte, gab er ihm die beiden Tafeln des Zeugnisses; die waren steinern und mit dem Finger Gottes beschrieben. (Schlachter)
καὶ ἔδωκεν μωυσεῖ ἡνίκα κατέπαυσεν λαλῶν αὐτῷ ἐν τῷ ὄρει τῷ σινα τὰς δύο πλάκας τοῦ μαρτυρίου πλάκας λιθίνας γεγραμμένας τῷ δακτύλῳ τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai edohken mohysei ehnika katepaysen lalohn aytoh en toh orei toh sina tas dyo plakas toy martyrioy plakas lithinas gegrammenas toh daktyloh toy theoy (Septuaginta)

וַיִּתֵּן אֶל־מֹשֶׁה כְּכַלֹּתֹו לְדַבֵּר אִתֹּו בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajiten Aael-moxxaeH kkalotow ldaber Aitow bHar sijnaj xxnej luhot HaaOedut luhot Aaebaen ktubijm bAaecbaO AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ויתן אל־משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃ (HeLeningradoV)
wjtn Al-mxH kkltw ldbr Atw bHr sjnj xnj lht HOdt lht Abn ktbjm bAcbO AlHjm׃ (HeLeningradoV)

Deditque Dominus Moysi, completis huiuscemodi sermonibus in monte Sinai, duas tabulas testimonii lapideas scriptas digito Dei. (NovaVulgata)

2.Mose 32,11 *

Mose aber besänftigte das Angesicht des HERRN, seines Gottes, und sprach: Ach HERR, warum will dein Zorn über dein Volk ergrimmen, das du mit so großer Kraft und starker Hand aus Ägypten geführt hast? (Schlachter)
καὶ ἐδεήθη μωυσῆς ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ καὶ εἶπεν ἵνα τί κύριε θυμοῖ ὀργῇ εἰς τὸν λαόν σου οὓς ἐξήγαγες ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐν ἰσχύι μεγάλῃ καὶ ἐν τῷ βραχίονί σου τῷ ὑψηλῷ (Septuaginta)
kai edeehtheh mohysehs enanti kyrioy toy theoy kai eipen ina ti kyrie thymoi orgeh eis ton laon soy oys exehgages ek gehs aigyptoy en ischyi megaleh kai en toh brachioni soy toh ypsehloh (Septuaginta)

וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הֹוצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדֹול וּבְיָד חֲזָקָה׃ (HeLeningradV)
wajhal moxxaeH Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaajw wajoAmaer laamaaH jHwaaH jaehaeraeH Aapkaa bOamaekaa Aaxxaer HowceAtaa meAaeraec micrajim bkoha gaadowl wbjaad hazaaqaaH׃ (HeLeningradV)

ויחל משה את־פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃ (HeLeningradoV)
wjhl mxH At-pnj jHwH AlHjw wjAmr lmH jHwH jhrH Apk bOmk Axr HwcAt mArc mcrjm bkh gdwl wbjd hzqH׃ (HeLeningradoV)

Moyses autem orabat Dominum Deum suum dicens: “ Cur, Domine, irascitur furor tuus contra populum tuum, quem eduxisti de terra Aegypti in fortitudine magna et in manu robusta? (NovaVulgata)

2.Mose 32,16 *

Und die Tafeln waren Gottes Werk, und die Schrift war Gottes Schrift, darein gegraben. (Schlachter)
καὶ αἱ πλάκες ἔργον θεοῦ ἦσαν καὶ ἡ γραφὴ γραφὴ θεοῦ ἐστιν κεκολαμμένη ἐν ταῖς πλαξίν (Septuaginta)
kai ai plakes ergon theoy ehsan kai eh grapheh grapheh theoy estin kekolammeneh en tais plaxin (Septuaginta)

וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל־הַלֻּחֹת׃ (HeLeningradV)
wHaluhot maOaxeH AaeloHijm HemaaH wHamiktaab miktab AaeloHijm HwA haarwt Oal-Haluhot׃ (HeLeningradV)

והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על־הלחת׃ (HeLeningradoV)
wHlht mOxH AlHjm HmH wHmktb mktb AlHjm HwA hrwt Ol-Hlht׃ (HeLeningradoV)

et factas opere Dei; scriptura quoque Dei erat sculpta in tabulis. (NovaVulgata)

2.Mose 32,27 *

Und er sprach zu ihnen: So spricht der HERR, der Gott Israels: Gürte jeder sein Schwert an seine Lenden und gehet hin und her, von einem Tor zum andern im Lager, und erwürge ein jeder seinen Bruder, seinen Freund und seinen Nächsten! (Schlachter)
καὶ λέγει αὐτοῖς τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ θέσθε ἕκαστος τὴν ἑαυτοῦ ῥομφαίαν ἐπὶ τὸν μηρὸν καὶ διέλθατε καὶ ἀνακάμψατε ἀπὸ πύλης ἐπὶ πύλην διὰ τῆς παρεμβολῆς καὶ ἀποκτείνατε ἕκαστος τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸν πλησίον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸν ἔγγιστα αὐτοῦ (Septuaginta)
kai legei aytois tade legei kyrios o theos israehl thesthe ekastos tehn eaytoy romphaian epi ton mehron kai dielthate kai anakampsate apo pylehs epi pylehn dia tehs parembolehs kai apokteinate ekastos ton adelphon aytoy kai ekastos ton plehsion aytoy kai ekastos ton eggista aytoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ־חַרְבֹּו עַל־יְרֵכֹו עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ־אֶת־אָחִיו וְאִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־קְרֹבֹו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer laaHaem koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel xijmw Aijxx-harbow Oal-jrekow Oibrw waaxxwbw mixxaOar laaxxaOar bamahanaeH wHirgw Aijxx-Aaet-Aaahijw wAijxx Aaet-reOeHw wAijxx Aaet-qrobow׃ (HeLeningradV)

ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש־חרבו על־ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש־את־אחיו ואיש את־רעהו ואיש את־קרבו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lHm kH-Amr jHwH AlHj jxrAl xjmw Ajx-hrbw Ol-jrkw Obrw wxwbw mxOr lxOr bmhnH wHrgw Ajx-At-Ahjw wAjx At-rOHw wAjx At-qrbw׃ (HeLeningradoV)

Quibus ait: “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Ponat unusquisque gladium super femur suum. Ite et redite de porta usque ad portam per medium castrorum, et occidat unusquisque fratrem et amicum et proximum suum ”. (NovaVulgata)

2.Mose 34,6 *

Und als der HERR vor seinem Angesicht vorüberging, rief er: Der HERR, der HERR, der starke Gott, der barmherzig und gnädig ist, langsam zum Zorn und von großer Gnade und Treue; (Schlachter)
καὶ παρῆλθεν κύριος πρὸ προσώπου αὐτοῦ καὶ ἐκάλεσεν κύριος ὁ θεὸς οἰκτίρμων καὶ ἐλεήμων μακρόθυμος καὶ πολυέλεος καὶ ἀληθινὸς (Septuaginta)
kai parehlthen kyrios pro prosohpoy aytoy kai ekalesen kyrios o theos oiktirmohn kai eleehmohn makrothymos kai polyeleos kai alehthinos (Septuaginta)

וַיַּעֲבֹר יְהוָה ׀ עַל־פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהוָה ׀ יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ (HeLeningradV)
wajaOabor jHwaaH Oal-paanaajw wajiqraaA jHwaaH jHwaaH Ael rahwm whanwn Aaeraek Aapajim wrab-haesaed waeAaemaet׃ (HeLeningradV)

ויעבר יהוה ׀ על־פניו ויקרא יהוה ׀ יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב־חסד ואמת׃ (HeLeningradoV)
wjObr jHwH Ol-pnjw wjqrA jHwH jHwH Al rhwm whnwn Ark Apjm wrb-hsd wAmt׃ (HeLeningradoV)

Et transiens coram eo clamavit: “ Dominus, Dominus Deus, misericors et clemens, patiens et multae miserationis ac verax, (NovaVulgata)

2.Mose 34,14 *

Denn du sollst keinen andern Gott anbeten. Denn der HERR heißt ein Eiferer und ist ein eifersüchtiger Gott. (Schlachter)
οὐ γὰρ μὴ προσκυνήσητε θεῷ ἑτέρῳ ὁ γὰρ κύριος ὁ θεὸς ζηλωτὸν ὄνομα θεὸς ζηλωτής ἐστιν (Septuaginta)
oy gar meh proskynehsehte theoh eteroh o gar kyrios o theos zehlohton onoma theos zehlohtehs estin (Septuaginta)

כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְהוָה קַנָּא שְׁמֹו אֵל קַנָּא הוּא׃ (HeLeningradV)
kij loA tixxtahawaeH lAel Aaher kij jHwaaH qanaaA xxmow Ael qanaaA HwA׃ (HeLeningradV)

כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃ (HeLeningradoV)
kj lA txthwH lAl Ahr kj jHwH qnA xmw Al qnA HwA׃ (HeLeningradoV)

Noli adorare deum alienum: Dominus Zelotes nomen eius, Deus est aemulator. (NovaVulgata)

2.Mose 34,23 *

Alles, was männlich ist, soll dreimal im Jahr vor dem Herrscher, dem HERRN, dem Gott Israels, erscheinen. (Schlachter)
τρεῖς καιροὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ ὀφθήσεται πᾶν ἀρσενικόν σου ἐνώπιον κυρίου τοῦ θεοῦ ισραηλ (Septuaginta)
treis kairoys toy eniaytoy ophthehsetai pan arsenikon soy enohpion kyrioy toy theoy israehl (Septuaginta)

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי הָאָדֹן ׀ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ (HeLeningradV)
xxaaloxx pOaamijm baxxaanaaH jeraaAaeH kaal-zkwrkaa Aaet-pnej HaaAaadon jHwaaH AaeloHej jixraaAel׃ (HeLeningradV)

שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך את־פני האדן ׀ יהוה אלהי ישראל׃ (HeLeningradoV)
xlx pOmjm bxnH jrAH kl-zkwrk At-pnj HAdn jHwH AlHj jxrAl׃ (HeLeningradoV)

Tribus temporibus anni apparebit omne masculinum tuum in conspectu omnipotentis Domini, Dei Israel. (NovaVulgata)

2.Mose 34,24 *

Wenn ich die Heiden vor dir ausstoßen und deine Landmarken erweitern werde, soll niemand deines Landes begehren, während du hinaufgehst, um dreimal im Jahr zu erscheinen vor dem HERRN, deinem Gott. (Schlachter)
ὅταν γὰρ ἐκβάλω τὰ ἔθνη πρὸ προσώπου σου καὶ πλατύνω τὰ ὅριά σου οὐκ ἐπιθυμήσει οὐδεὶς τῆς γῆς σου ἡνίκα ἂν ἀναβαίνῃς ὀφθῆναι ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου τρεῖς καιροὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ (Septuaginta)
otan gar ekbaloh ta ethneh pro prosohpoy soy kai platynoh ta oria soy oyk epithymehsei oydeis tehs gehs soy ehnika an anabainehs ophthehnai enantion kyrioy toy theoy soy treis kairoys toy eniaytoy (Septuaginta)

כִּי־אֹורִישׁ גֹּויִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת־גְּבוּלֶךָ וְלֹא־יַחְמֹד אִישׁ אֶת־אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאֹות אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה׃ (HeLeningradV)
kij-Aowrijxx gowjim mipaanaejkaa wHirhabtij Aaet-gbwlaekaa wloA-jahmod Aijxx Aaet-Aarckaa baOalotkaa leraaAowt Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa xxaaloxx pOaamijm baxxaanaaH׃ (HeLeningradV)

כי־אוריש גוים מפניך והרחבתי את־גבולך ולא־יחמד איש את־ארצך בעלתך לראות את־פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃ (HeLeningradoV)
kj-Awrjx gwjm mpnjk wHrhbtj At-gbwlk wlA-jhmd Ajx At-Arck bOltk lrAwt At-pnj jHwH AlHjk xlx pOmjm bxnH׃ (HeLeningradoV)

Cum enim tulero gentes a facie tua et dilatavero terminos tuos, nullus insidiabitur terrae tuae, ascendente te et apparente in conspectu Domini Dei tui ter in anno. (NovaVulgata)

2.Mose 34,26 *

Die Erstlinge von den ersten Früchten deines Ackers sollst du in das Haus des HERRN, deines Gottes, bringen. Du sollst das Böcklein nicht in der Milch seiner Mutter kochen. (Schlachter)
τὰ πρωτογενήματα τῆς γῆς σου θήσεις εἰς τὸν οἶκον κυρίου τοῦ θεοῦ σου οὐ προσοίσεις ἄρνα ἐν γάλακτι μητρὸς αὐτοῦ (Septuaginta)
ta prohtogenehmata tehs gehs soy thehseis eis ton oikon kyrioy toy theoy soy oy prosoiseis arna en galakti mehtros aytoy (Septuaginta)

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמֹּו׃ פ (HeLeningradV)
reAxxijt bikwrej Aadmaatkaa taabijA bejt jHwaaH AaeloHaejkaa loA-tbaxxel gdij bahaleb Aimow׃ p (HeLeningradV)

ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ פ (HeLeningradoV)
rAxjt bkwrj Admtk tbjA bjt jHwH AlHjk lA-tbxl gdj bhlb Amw׃ p (HeLeningradoV)

Primitias frugum terrae tuae afferes in domum Domini Dei tui. Non coques haedum in lacte matris suae ”. (NovaVulgata)

2.Mose 35,31 *

Und der Geist Gottes hat ihn erfüllt mit Weisheit, Verstand und Geschicklichkeit für allerhand Arbeit; (Schlachter)
καὶ ἐνέπλησεν αὐτὸν πνεῦμα θεῖον σοφίας καὶ συνέσεως καὶ ἐπιστήμης πάντων (Septuaginta)
kai eneplehsen ayton pneyma theion sophias kai syneseohs kai epistehmehs pantohn (Septuaginta)

וַיְמַלֵּא אֹתֹו רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל־מְלָאכָה׃ (HeLeningradV)
wajmaleA Aotow rwha AaeloHijm bhaakmaaH bitbwnaaH wbdaOat wbkaal-mlaaAkaaH׃ (HeLeningradV)

וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל־מלאכה׃ (HeLeningradoV)
wjmlA Atw rwh AlHjm bhkmH btbwnH wbdOt wbkl-mlAkH׃ (HeLeningradoV)

implevitque eum spiritu Dei, sapientia et intellegentia et scientia ad omne opus, (NovaVulgata)


3.Mose

3.Mose 2,13 *

Dagegen sollst du alle deine Speisopfergaben mit Salz würzen und sollst das Bundessalz deines Gottes nicht fehlen lassen in deinem Speisopfer; sondern zu allen deinen Opfergaben sollst du Salz darbringen. (Schlachter)
καὶ πᾶν δῶρον θυσίας ὑμῶν ἁλὶ ἁλισθήσεται οὐ διαπαύσετε ἅλα διαθήκης κυρίου ἀπὸ θυσιασμάτων ὑμῶν ἐπὶ παντὸς δώρου ὑμῶν προσοίσετε κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν ἅλας (Septuaginta)
kai pan dohron thysias ymohn ali alisthehsetai oy diapaysete ala diathehkehs kyrioy apo thysiasmatohn ymohn epi pantos dohroy ymohn prosoisete kyrioh toh theoh ymohn alas (Septuaginta)

וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח׃ ס (HeLeningradV)
wkaal-qaarban minhaatkaa bamaelah timlaah wloA taxxbijt maelah brijt AaeloHaejkaa meOal minhaataekaa Oal kaal-qaarbaankaa taqrijb maelah׃ s (HeLeningradV)

וכל־קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל־קרבנך תקריב מלח׃ ס (HeLeningradoV)
wkl-qrbn mnhtk bmlh tmlh wlA txbjt mlh brjt AlHjk mOl mnhtk Ol kl-qrbnk tqrjb mlh׃ s (HeLeningradoV)

Quidquid obtuleris sacrificii, similae sale condies nec auferes sal foederis Dei tui de sacrificio tuo: in omni oblatione tua offeres sal. (NovaVulgata)

3.Mose 2,14 *

Willst du aber dem HERRN, deinem Gott, ein Erstlingsopfer darbringen, so sollst du am Feuer geröstete Ähren, geschrotete Körner als Erstlingsspeisopfer bringen; (Schlachter)
ἐὰν δὲ προσφέρῃς θυσίαν πρωτογενημάτων τῷ κυρίῳ νέα πεφρυγμένα χίδρα ἐρικτὰ τῷ κυρίῳ καὶ προσοίσεις τὴν θυσίαν τῶν πρωτογενημάτων (Septuaginta)
ean de prospherehs thysian prohtogenehmatohn toh kyrioh nea pephrygmena chidra erikta toh kyrioh kai prosoiseis tehn thysian tohn prohtogenehmatohn (Septuaginta)

וְאִם־תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהוָה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ׃ (HeLeningradV)
wAim-taqrijb minhat bikwrijm lajHwaaH Aaabijb qaalwj baaAexx gaeraex karmael taqrijb Aet minhat bikwraejkaa׃ (HeLeningradV)

ואם־תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך׃ (HeLeningradoV)
wAm-tqrjb mnht bkwrjm ljHwH Abjb qlwj bAx grx krml tqrjb At mnht bkwrjk׃ (HeLeningradoV)

Sin autem obtuleris munus primarum frugum tuarum Domino, spicas tostas igni et grana fracta farris recentis offeres in sacrificium primarum frugum tuarum (NovaVulgata)

3.Mose 4,22 *

Kommt es aber vor, daß ein Fürst sündigt und aus Versehen irgend etwas tut, wovon der HERR, sein Gott, geboten, daß man es nicht tun soll, und sich also verschuldet, (Schlachter)
ἐὰν δὲ ὁ ἄρχων ἁμάρτῃ καὶ ποιήσῃ μίαν ἀπὸ πασῶν τῶν ἐντολῶν κυρίου τοῦ θεοῦ αὐτῶν ἣ οὐ ποιηθήσεται ἀκουσίως καὶ ἁμάρτῃ καὶ πλημμελήσῃ (Septuaginta)
ean de o archohn amarteh kai poiehseh mian apo pasohn tohn entolohn kyrioy toy theoy aytohn eh oy poiehthehsetai akoysiohs kai amarteh kai plehmmelehseh (Septuaginta)

אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל־מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם׃ (HeLeningradV)
Aaxxaer naaxijA jaehaeTaaA wOaaxaaH Aahat mikaal-micwot jHwaaH AaeloHaajw Aaxxaer loA-teOaaxaejnaaH bixxgaagaaH wAaaxxem׃ (HeLeningradV)

אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל־מצות יהוה אלהיו אשר לא־תעשינה בשגגה ואשם׃ (HeLeningradoV)
Axr nxjA jhTA wOxH Aht mkl-mcwt jHwH AlHjw Axr lA-tOxjnH bxggH wAxm׃ (HeLeningradoV)

Si peccaverit princeps et fecerit unum ex omnibus per ignorantiam, quod Domini Dei sui lege prohibetur, deliqueritque, (NovaVulgata)

3.Mose 11,44 *

Denn ich, der HERR, bin euer Gott; darum sollt ihr euch heiligen und sollt heilig sein; denn ich bin heilig; und ihr sollt eure Seelen nicht verunreinigen mit allerlei Gewürm, das auf der Erde kriecht! (Schlachter)
ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν καὶ ἁγιασθήσεσθε καὶ ἅγιοι ἔσεσθε ὅτι ἅγιός εἰμι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν καὶ οὐ μιανεῖτε τὰς ψυχὰς ὑμῶν ἐν πᾶσιν τοῖς ἑρπετοῖς τοῖς κινουμένοις ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
oti egoh eimi kyrios o theos ymohn kai agiasthehsesthe kai agioi esesthe oti agios eimi egoh kyrios o theos ymohn kai oy mianeite tas psychas ymohn en pasin tois erpetois tois kinoymenois epi tehs gehs (Septuaginta)

כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדֹושׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל־הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem wHitqadixxtaem wiHjijtaem qdoxxijm kij qaadowxx Aaanij wloA tTamAw Aaet-napxxotejkaem bkaal-Haxxaeraec Haaromex Oal-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את־נפשתיכם בכל־השרץ הרמש על־הארץ׃ (HeLeningradoV)
kj Anj jHwH AlHjkm wHtqdxtm wHjjtm qdxjm kj qdwx Anj wlA tTmAw At-npxtjkm bkl-Hxrc Hrmx Ol-HArc׃ (HeLeningradoV)

Ego enim sum Dominus Deus vester; sanctificamini et sancti estote, quoniam et ego sanctus sum. Ne polluatis animas vestras in omni reptili, quod movetur super terram. (NovaVulgata)

3.Mose 11,45 *

Denn ich, der HERR, bin es, der euch aus Ägyptenland heraufgeführt hat, um euer Gott zu sein; darum sollt ihr heilig sein; denn ich bin heilig! (Schlachter)
ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ ἀναγαγὼν ὑμᾶς ἐκ γῆς αἰγύπτου εἶναι ὑμῶν θεός καὶ ἔσεσθε ἅγιοι ὅτι ἅγιός εἰμι ἐγὼ κύριος (Septuaginta)
oti egoh eimi kyrios o anagagohn ymas ek gehs aigyptoy einai ymohn theos kai esesthe agioi oti agios eimi egoh kyrios (Septuaginta)

כִּי ׀ אֲנִי יְהוָה הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדֹושׁ אָנִי׃ (HeLeningradV)
kij Aanij jHwaaH HamaOalaeH Aaetkaem meAaeraec micrajim liHjot laakaem leAloHijm wiHjijtaem qdoxxijm kij qaadowxx Aaanij׃ (HeLeningradV)

כי ׀ אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃ (HeLeningradoV)
kj Anj jHwH HmOlH Atkm mArc mcrjm lHjt lkm lAlHjm wHjjtm qdxjm kj qdwx Anj׃ (HeLeningradoV)

Ego enim sum Dominus, qui eduxi vos de terra Aegypti, ut essem vobis in Deum: sancti eritis, quia et ego sanctus sum. (NovaVulgata)

3.Mose 18,2 *

Ich, der HERR, bin euer Gott! (Schlachter)
λάλησον τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
lalehson tois yiois israehl kai ereis pros aytoys egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
daber Aael-bnej jixraaAel wAaamartaa AaleHaem Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
dbr Al-bnj jxrAl wAmrt AlHm Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

“ Loquere fi liis Israel et dices ad eos: Ego Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 18,4 *

sondern meine Rechte sollt ihr halten und meine Satzungen beobachten, daß ihr darin wandelt; denn ich bin der HERR, euer Gott. (Schlachter)
τὰ κρίματά μου ποιήσετε καὶ τὰ προστάγματά μου φυλάξεσθε πορεύεσθαι ἐν αὐτοῖς ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
ta krimata moy poiehsete kai ta prostagmata moy phylaxesthe poreyesthai en aytois egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

אֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת־חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
Aaet-mixxpaaTaj taOaxw wAaet-huqotaj tixxmrw laalaekaet baaHaem Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

את־משפטי תעשו ואת־חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
At-mxpTj tOxw wAt-hqtj txmrw llkt bHm Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

Facietis iudicia mea et praecepta mea servabitis et ambulabitis in eis. Ego Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 18,21 *

Du sollst auch von deinen Kindern keines hergeben, daß es dem Moloch geopfert werde, damit du den Namen deines Gottes nicht entweihest; ich bin der HERR! (Schlachter)
καὶ ἀπὸ τοῦ σπέρματός σου οὐ δώσεις λατρεύειν ἄρχοντι καὶ οὐ βεβηλώσεις τὸ ὄνομα τὸ ἅγιον ἐγὼ κύριος (Septuaginta)
kai apo toy spermatos soy oy dohseis latreyein archonti kai oy bebehlohseis to onoma to agion egoh kyrios (Septuaginta)

וּמִזַּרְעֲךָ לֹא־תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת־שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wmizarOakaa loA-titen lHaOabijr lamolaek wloA thalel Aaet-xxem AaeloHaejkaa Aanij jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ומזרעך לא־תתן להעביר למלך ולא תחלל את־שם אלהיך אני יהוה׃ (HeLeningradoV)
wmzrOk lA-ttn lHObjr lmlk wlA thll At-xm AlHjk Anj jHwH׃ (HeLeningradoV)

De semine tuo non dabis, ut consecretur idolo Moloch, nec pollues nomen Dei tui. Ego Dominus. (NovaVulgata)

3.Mose 18,30 *

So beobachtet denn meine Verordnungen, daß ihr keinen von den greulichen Gebräuchen übet, die man vor euch geübt hat, und euch dadurch nicht verunreiniget. Ich, der HERR, bin euer Gott! (Schlachter)
καὶ φυλάξετε τὰ προστάγματά μου ὅπως μὴ ποιήσητε ἀπὸ πάντων τῶν νομίμων τῶν ἐβδελυγμένων ἃ γέγονεν πρὸ τοῦ ὑμᾶς καὶ οὐ μιανθήσεσθε ἐν αὐτοῖς ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
kai phylaxete ta prostagmata moy opohs meh poiehsehte apo pantohn tohn nomimohn tohn ebdelygmenohn a gegonen pro toy ymas kai oy mianthehsesthe en aytois oti egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשֹׂות מֵחֻקֹּות הַתֹּועֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ פ (HeLeningradV)
wxxmartaem Aaet-mixxmartij lbiltij Oaxowt mehuqowt HatowOebot Aaxxaer naOaxw lipnejkaem wloA tiTamAw baaHaem Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ p (HeLeningradV)

ושמרתם את־משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם׃ פ (HeLeningradoV)
wxmrtm At-mxmrtj lbltj Oxwt mhqwt HtwObt Axr nOxw lpnjkm wlA tTmAw bHm Anj jHwH AlHjkm׃ p (HeLeningradoV)

Custodite mandata mea. Nolite facere legitima abominabilia, quae fecerunt hi, qui fuerunt ante vos, et ne polluamini in eis. Ego Dominus Deus vester ”. (NovaVulgata)

3.Mose 19,2 *

Rede mit der ganzen Gemeinde der Kinder Israel und sprich zu ihnen: Ihr sollt heilig sein, denn Ich bin heilig, der HERR, euer Gott! (Schlachter)
λάλησον τῇ συναγωγῇ τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς ἅγιοι ἔσεσθε ὅτι ἐγὼ ἅγιος κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
lalehson teh synagohgeh tohn yiohn israehl kai ereis pros aytoys agioi esesthe oti egoh agios kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

דַּבֵּר אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדֹושׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
daber Aael-kaal-Oadat bnej-jixraaAel wAaamartaa AaleHaem qdoxxijm tiHjw kij qaadowxx Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

דבר אל־כל־עדת בני־ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
dbr Al-kl-Odt bnj-jxrAl wAmrt AlHm qdxjm tHjw kj qdwx Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

“ Loquere ad omnem coetum filiorum Israel et dices ad eos: Sancti estote, quia sanctus sum ego, Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 19,3 *

Jedermann fürchte seine Mutter und seinen Vater und beobachte meine Sabbate; denn Ich, der HERR, bin euer Gott. (Schlachter)
ἕκαστος πατέρα αὐτοῦ καὶ μητέρα αὐτοῦ φοβείσθω καὶ τὰ σάββατά μου φυλάξεσθε ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
ekastos patera aytoy kai mehtera aytoy phobeisthoh kai ta sabbata moy phylaxesthe egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

אִישׁ אִמֹּו וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
Aijxx Aimow wAaabijw tijraaAw wAaet-xxabtotaj tixxmorw Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

איש אמו ואביו תיראו ואת־שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
Ajx Amw wAbjw tjrAw wAt-xbttj txmrw Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

Unusquisque matrem et patrem suum timeat. Sabbata mea custodite. Ego Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 19,4 *

Ihr sollt euch nicht an die Götzen wenden und sollt euch keine gegossenen Götter machen, denn ich, der HERR, bin euer Gott. (Schlachter)
οὐκ ἐπακολουθήσετε εἰδώλοις καὶ θεοὺς χωνευτοὺς οὐ ποιήσετε ὑμῖν ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
oyk epakoloythehsete eidohlois kai theoys chohneytoys oy poiehsete ymin egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

אַל־תִּפְנוּ אֶל־הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
Aal-tipnw Aael-HaaAaelijlijm weAloHej masekaaH loA taOaxw laakaem Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

אל־תפנו אל־האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
Al-tpnw Al-HAljljm wAlHj mskH lA tOxw lkm Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

Nolite converti ad idola nec deos conflatiles faciatis vobis. Ego Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 19,10 *

Auch sollst du nicht Nachlese halten in deinem Weinberg, noch die abgefallenen Beeren deines Weinberges auflesen, sondern du sollst es den Armen und Fremdlingen lassen; denn ich, der HERR, bin euer Gott. (Schlachter)
καὶ τὸν ἀμπελῶνά σου οὐκ ἐπανατρυγήσεις οὐδὲ τοὺς ῥῶγας τοῦ ἀμπελῶνός σου συλλέξεις τῷ πτωχῷ καὶ τῷ προσηλύτῳ καταλείψεις αὐτά ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
kai ton ampelohna soy oyk epanatrygehseis oyde toys rohgas toy ampelohnos soy syllexeis toh ptohchoh kai toh prosehlytoh kataleipseis ayta egoh eimi kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

וְכַרְמְךָ לֹא תְעֹולֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wkarmkaa loA tOowlel wpaeraeT karmkaa loA tlaqeT laeOaanij wlager taOazob Aotaam Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
wkrmk lA tOwll wprT krmk lA tlqT lOnj wlgr tOzb Atm Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

Neque in vinea tua racemos et grana decidentia congregabis, sed pauperibus et peregrinis carpenda dimittes. Ego Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 19,12 *

Ihr sollt nicht falsch schwören bei meinem Namen und nicht entheiligen den Namen deines Gottes! Denn Ich bin der HERR. (Schlachter)
καὶ οὐκ ὀμεῖσθε τῷ ὀνόματί μου ἐπ' ἀδίκῳ καὶ οὐ βεβηλώσετε τὸ ὄνομα τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
kai oyk omeisthe toh onomati moy ep' adikoh kai oy bebehlohsete to onoma toy theoy ymohn egoh eimi kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

וְלֹא־תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת־שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wloA-tixxaabOw bixxmij laxxaaqaer whilaltaa Aaet-xxem AaeloHaejkaa Aanij jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ולא־תשבעו בשמי לשקר וחללת את־שם אלהיך אני יהוה׃ (HeLeningradoV)
wlA-txbOw bxmj lxqr whllt At-xm AlHjk Anj jHwH׃ (HeLeningradoV)

Non periurabis in nomine meo nec pollues nomen Dei tui. Ego Dominus. (NovaVulgata)

3.Mose 19,14 *

Du sollst dem Tauben nicht fluchen. Du sollst dem Blinden nichts in den Weg legen, sondern sollst dich fürchten vor deinem Gott; denn Ich bin der HERR! (Schlachter)
οὐ κακῶς ἐρεῖς κωφὸν καὶ ἀπέναντι τυφλοῦ οὐ προσθήσεις σκάνδαλον καὶ φοβηθήσῃ κύριον τὸν θεόν σου ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
oy kakohs ereis kohphon kai apenanti typhloy oy prosthehseis skandalon kai phobehthehseh kyrion ton theon soy egoh eimi kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

לֹא־תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
loA-tqalel herexx wlipnej Oiwer loA titen mikxxol wjaareAtaa meAaeloHaejkaa Aanij jHwaaH׃ (HeLeningradV)

לא־תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃ (HeLeningradoV)
lA-tqll hrx wlpnj Owr lA ttn mkxl wjrAt mAlHjk Anj jHwH׃ (HeLeningradoV)

Non maledices surdo nec coram caeco pones offendiculum; sed timebis Deum tuum. Ego Dominus. (NovaVulgata)

3.Mose 19,25 *

Und im fünften Jahre sollt ihr die Früchte essen, daß der Ertrag umso größer werde; ich, der HERR, bin euer Gott. (Schlachter)
ἐν δὲ τῷ ἔτει τῷ πέμπτῳ φάγεσθε τὸν καρπόν πρόσθεμα ὑμῖν τὰ γενήματα αὐτοῦ ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
en de toh etei toh pemptoh phagesthe ton karpon prosthema ymin ta genehmata aytoy egoh eimi kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת־פִּרְיֹו לְהֹוסִיף לָכֶם תְּבוּאָתֹו אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wbaxxaanaaH Hahamijxxit toAklw Aaet-pirjow lHowsijp laakaem tbwAaatow Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

ובשנה החמישת תאכלו את־פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
wbxnH Hhmjxt tAklw At-prjw lHwsjp lkm tbwAtw Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

Quinto autem anno comedetis fructus eorum, ut augeatur vobis proventus eorum. Ego Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 19,31 *

Ihr sollt euch nicht an die Totenbeschwörer wenden, noch an die Zeichendeuter; ihr sollt sie nicht fragen, auf daß ihr durch sie nicht verunreinigt werdet; denn ich, der HERR, bin euer Gott. (Schlachter)
οὐκ ἐπακολουθήσετε ἐγγαστριμύθοις καὶ τοῖς ἐπαοιδοῖς οὐ προσκολληθήσεσθε ἐκμιανθῆναι ἐν αὐτοῖς ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
oyk epakoloythehsete eggastrimythois kai tois epaoidois oy proskollehthehsesthe ekmianthehnai en aytois egoh eimi kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

אַל־תִּפְנוּ אֶל־הָאֹבֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים אַל־תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
Aal-tipnw Aael-HaaAobot wAael-HajidOonijm Aal-tbaqxxw lTaamAaaH baaHaem Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

אל־תפנו אל־האבת ואל־הידענים אל־תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
Al-tpnw Al-HAbt wAl-HjdOnjm Al-tbqxw lTmAH bHm Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

Non declinetis ad pythones nec ab hariolis aliquid sciscitemini, ut polluamini per eos. Ego Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 19,32 *

Vor einem grauen Haupte sollst du aufstehen und alte Leute ehren und sollst dich fürchten vor deinem Gott; ich bin der HERR. (Schlachter)
ἀπὸ προσώπου πολιοῦ ἐξαναστήσῃ καὶ τιμήσεις πρόσωπον πρεσβυτέρου καὶ φοβηθήσῃ τὸν θεόν σου ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
apo prosohpoy polioy exanastehseh kai timehseis prosohpon presbyteroy kai phobehthehseh ton theon soy egoh eimi kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה׃ פ (HeLeningradV)
mipnej xejbaaH taaqwm wHaadartaa pnej zaaqen wjaareAtaa meAaeloHaejkaa Aanij jHwaaH׃ p (HeLeningradV)

מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃ פ (HeLeningradoV)
mpnj xjbH tqwm wHdrt pnj zqn wjrAt mAlHjk Anj jHwH׃ p (HeLeningradoV)

Coram cano capite consurge et honora personam senis; et time Deum tuum. Ego Dominus. (NovaVulgata)

3.Mose 19,34 *

Ihr sollt euch gegen den Fremdling, der sich bei euch aufhält, benehmen, als wäre er bei euch geboren, und du sollst ihn lieben wie dich selbst; denn ihr seid auch Fremdlinge in Ägypten gewesen. Ich, der HERR, bin euer Gott. (Schlachter)
ὡς ὁ αὐτόχθων ἐν ὑμῖν ἔσται ὁ προσήλυτος ὁ προσπορευόμενος πρὸς ὑμᾶς καὶ ἀγαπήσεις αὐτὸν ὡς σεαυτόν ὅτι προσήλυτοι ἐγενήθητε ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
ohs o aytochthohn en ymin estai o prosehlytos o prosporeyomenos pros ymas kai agapehseis ayton ohs seayton oti prosehlytoi egenehthehte en geh aigyptoh egoh eimi kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר ׀ הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לֹו כָּמֹוךָ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
kAaezraah mikaem jiHjaeH laakaem Hager Hagaar Aitkaem wAaaHabtaa low kaamowkaa kij-gerijm Haejijtaem bAaeraec micraajim Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

כאזרח מכם יהיה לכם הגר ׀ הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי־גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
kAzrh mkm jHjH lkm Hgr Hgr Atkm wAHbt lw kmwk kj-grjm Hjjtm bArc mcrjm Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

sed sit inter vos quasi indigena, et diliges eum sicut teipsum: fuistis enim et vos advenae in terra Aegypti. Ego Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 19,36 *

Rechte Waage, gutes Gewicht, richtige Scheffel und rechte Eimer sollt ihr haben! Ich, der HERR, bin euer Gott, der ich euch aus Ägypten geführt habe; (Schlachter)
ζυγὰ δίκαια καὶ στάθμια δίκαια καὶ χοῦς δίκαιος ἔσται ὑμῖν ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ γῆς αἰγύπτου (Septuaginta)
zyga dikaia kai stathmia dikaia kai choys dikaios estai ymin egoh eimi kyrios o theos ymohn o exagagohn ymas ek gehs aigyptoy (Septuaginta)

מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
moAznej caedaeq Aabnej-caedaeq Aejpat caedaeq wHijn caedaeq jiHjaeH laakaem Aanij jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer-HowceAtij Aaetkaem meAaeraec micraajim׃ (HeLeningradV)

מאזני צדק אבני־צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃ (HeLeningradoV)
mAznj cdq Abnj-cdq Ajpt cdq wHjn cdq jHjH lkm Anj jHwH AlHjkm Axr-HwcAtj Atkm mArc mcrjm׃ (HeLeningradoV)

Statera iusta, aequa pondera, iustum ephi aequumque hin sint vobis. Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Aegypti. (NovaVulgata)

3.Mose 20,7 *

Darum heiligt euch und seid heilig; denn ich, der HERR, bin euer Gott! (Schlachter)
καὶ ἔσεσθε ἅγιοι ὅτι ἅγιος ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
kai esesthe agioi oti agios egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wHitqadixxtaem wiHjijtaem qdoxxijm kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
wHtqdxtm wHjjtm qdxjm kj Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

Sanctificamini et estote sancti, quia ego Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 20,24 *

Euch aber habe ich gesagt: Ihr sollt ihr Land erblich besitzen; denn ich will euch dasselbe zum Erbe geben, ein Land, das von Milch und Honig fließt. Ich, der HERR, bin euer Gott, der ich euch von den Völkern abgesondert habe. (Schlachter)
καὶ εἶπα ὑμῖν ὑμεῖς κληρονομήσατε τὴν γῆν αὐτῶν καὶ ἐγὼ δώσω ὑμῖν αὐτὴν ἐν κτήσει γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὃς διώρισα ὑμᾶς ἀπὸ πάντων τῶν ἐθνῶν (Septuaginta)
kai eipa ymin ymeis klehronomehsate tehn gehn aytohn kai egoh dohsoh ymin aytehn en ktehsei gehn reoysan gala kai meli egoh kyrios o theos ymohn os diohrisa ymas apo pantohn tohn ethnohn (Septuaginta)

וָאֹמַר לָכֶם אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת־אַדְמָתָם וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים׃ (HeLeningradV)
waaAomar laakaem Aataem tijrxxw Aaet-Aadmaataam waAanij AaetnaenaaH laakaem laaraexxaet AotaaH Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx Aanij jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer-Hibdaltij Aaetkaem min-HaaOamijm׃ (HeLeningradV)

ואמר לכם אתם תירשו את־אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר־הבדלתי אתכם מן־העמים׃ (HeLeningradoV)
wAmr lkm Atm tjrxw At-Admtm wAnj AtnnH lkm lrxt AtH Arc zbt hlb wdbx Anj jHwH AlHjkm Axr-Hbdltj Atkm mn-HOmjm׃ (HeLeningradoV)

locutusque sum vobis: Vos possidebitis terram eorum, et ego dabo eam vobis in hereditatem, terram fluentem lacte et melle. Ego Dominus Deus vester, qui separavi vos a ceteris populis. (NovaVulgata)

3.Mose 21,6 *

Sie sollen ihrem Gott heilig sein und den Namen ihres Gottes nicht entheiligen; denn sie opfern des HERRN Feueropfer, das Brot ihres Gottes, darum sollen sie heilig sein. (Schlachter)
ἅγιοι ἔσονται τῷ θεῷ αὐτῶν καὶ οὐ βεβηλώσουσιν τὸ ὄνομα τοῦ θεοῦ αὐτῶν τὰς γὰρ θυσίας κυρίου δῶρα τοῦ θεοῦ αὐτῶν αὐτοὶ προσφέρουσιν καὶ ἔσονται ἅγιοι (Septuaginta)
agioi esontai toh theoh aytohn kai oy bebehlohsoysin to onoma toy theoy aytohn tas gar thysias kyrioy dohra toy theoy aytohn aytoi prospheroysin kai esontai agioi (Septuaginta)

קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת־אִשֵּׁי יְהוָה לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ׃ (HeLeningradV)
qdoxxijm jiHjw leAloHejHaem wloA jhallw xxem AaeloHejHaem kij Aaet-Aixxej jHwaaH laehaem AaeloHejHaem Hem maqrijbim wHaajw qodaexx׃ (HeLeningradV)

קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את־אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃ (HeLeningradoV)
qdxjm jHjw lAlHjHm wlA jhllw xm AlHjHm kj At-Axj jHwH lhm AlHjHm Hm mqrjbm wHjw qdx׃ (HeLeningradoV)

Sancti erunt Deo suo et non polluent nomen eius: incensa enim Domini et panem Dei sui offerunt et ideo sancti erunt. (NovaVulgata)

3.Mose 21,7 *

Sie sollen keine Hure zum Weibe nehmen, auch keine Entehrte, noch eine, die von ihrem Mann verstoßen ist; denn der Priester ist heilig seinem Gott. (Schlachter)
γυναῖκα πόρνην καὶ βεβηλωμένην οὐ λήμψονται καὶ γυναῖκα ἐκβεβλημένην ἀπὸ ἀνδρὸς αὐτῆς ἅγιός ἐστιν τῷ κυρίῳ θεῷ αὐτοῦ (Septuaginta)
gynaika pornehn kai bebehlohmenehn oy lehmpsontai kai gynaika ekbeblehmenehn apo andros aytehs agios estin toh kyrioh theoh aytoy (Septuaginta)

אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי־קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו׃ (HeLeningradV)
AixxaaH zonaaH wahalaalaaH loA jiqaahw wAixxaaH grwxxaaH meAijxxaaH loA jiqaahw kij-qaadoxx HwA leAloHaajw׃ (HeLeningradV)

אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי־קדש הוא לאלהיו׃ (HeLeningradoV)
AxH znH whllH lA jqhw wAxH grwxH mAjxH lA jqhw kj-qdx HwA lAlHjw׃ (HeLeningradoV)

Scortum et oppressam non ducent uxorem nec eam, quae repudiata est a marito, quia consecratus est Deo suo. (NovaVulgata)

3.Mose 21,8 *

Darum sollst du ihn für heilig halten; denn er opfert das Brot deines Gottes. Er soll dir heilig sein; denn heilig bin ich, der HERR, der euch heiligt. (Schlachter)
καὶ ἁγιάσει αὐτόν τὰ δῶρα κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν οὗτος προσφέρει ἅγιος ἔσται ὅτι ἅγιος ἐγὼ κύριος ὁ ἁγιάζων αὐτούς (Septuaginta)
kai agiasei ayton ta dohra kyrioy toy theoy ymohn oytos prospherei agios estai oti agios egoh kyrios o agiazohn aytoys (Septuaginta)

וְקִדַּשְׁתֹּו כִּי־אֶת־לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה־לָּךְ כִּי קָדֹושׁ אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם׃ (HeLeningradV)
wqidaxxtow kij-Aaet-laehaem AaeloHaejkaa HwA maqrijb qaadoxx jiHjaeH-laak kij qaadowxx Aanij jHwaaH mqadixxkaem׃ (HeLeningradV)

וקדשתו כי־את־לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה־לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃ (HeLeningradoV)
wqdxtw kj-At-lhm AlHjk HwA mqrjb qdx jHjH-lk kj qdwx Anj jHwH mqdxkm׃ (HeLeningradoV)

Et sanctificabis eum, quia panem Dei sui offert. Sit ergo sanctus tibi, quia ego sanctus sum, Dominus, qui sanctifico vos. (NovaVulgata)

3.Mose 21,12 *

Er soll das Heiligtum nicht verlassen, noch das Heiligtum seines Gottes entheiligen; denn die Weihe des Salböls seines Gottes ist auf ihm; ich bin der HERR. (Schlachter)
καὶ ἐκ τῶν ἁγίων οὐκ ἐξελεύσεται καὶ οὐ βεβηλώσει τὸ ἡγιασμένον τοῦ θεοῦ αὐτοῦ ὅτι τὸ ἅγιον ἔλαιον τὸ χριστὸν τοῦ θεοῦ ἐπ' αὐτῷ ἐγὼ κύριος (Septuaginta)
kai ek tohn agiohn oyk exeleysetai kai oy bebehlohsei to ehgiasmenon toy theoy aytoy oti to agion elaion to christon toy theoy ep' aytoh egoh kyrios (Septuaginta)

וּמִן־הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wmin-Hamiqdaaxx loA jeceA wloA jhalel Aet miqdaxx AaeloHaajw kij nezaer xxaemaen mixxhat AaeloHaajw Oaalaajw Aanij jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ומן־המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃ (HeLeningradoV)
wmn-Hmqdx lA jcA wlA jhll At mqdx AlHjw kj nzr xmn mxht AlHjw Oljw Anj jHwH׃ (HeLeningradoV)

Nec egredietur de sanctuario, ne polluat sanctuarium Domini, quia consecratus est oleo unctionis Dei sui. Ego Dominus. (NovaVulgata)

3.Mose 21,17 *

Rede mit Aaron und sprich: Sollte jemand von deinen Nachkommen in ihren künftigen Geschlechtern mit irgend einem Gebrechen behaftet sein, so darf er sich nicht herzunahen, das Brot seines Gottes darzubringen. (Schlachter)
εἰπὸν ααρων ἄνθρωπος ἐκ τοῦ γένους σου εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν τίνι ἐὰν ᾖ ἐν αὐτῷ μῶμος οὐ προσελεύσεται προσφέρειν τὰ δῶρα τοῦ θεοῦ αὐτοῦ (Septuaginta)
eipon aarohn anthrohpos ek toy genoys soy eis tas geneas ymohn tini ean eh en aytoh mohmos oy proseleysetai prospherein ta dohra toy theoy aytoy (Septuaginta)

דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בֹו מוּם לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו׃ (HeLeningradV)
daber Aael-AaHaron leAmor Aijxx mizarOakaa ldorotaam Aaxxaer jiHjaeH bow mwm loA jiqrab lHaqrijb laehaem AaeloHaajw׃ (HeLeningradV)

דבר אל־אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃ (HeLeningradoV)
dbr Al-AHrn lAmr Ajx mzrOk ldrtm Axr jHjH bw mwm lA jqrb lHqrjb lhm AlHjw׃ (HeLeningradoV)

“ Loquere ad Aaron: Homo de semine tuo in generationibus suis, qui habuerit maculam, non accedet, ut offerat panem Dei sui; (NovaVulgata)

3.Mose 21,21 *

Wer nun von dem Samen Aarons, des Priesters, ein solches Gebrechen an sich hat, der soll sich nicht herzunahen, die Feueropfer des HERRN darzubringen; er hat ein Gebrechen; darum soll er das Brot seines Gottes nicht herzubringen, daß er es opfere. (Schlachter)
πᾶς ᾧ ἐστιν ἐν αὐτῷ μῶμος ἐκ τοῦ σπέρματος ααρων τοῦ ἱερέως οὐκ ἐγγιεῖ τοῦ προσενεγκεῖν τὰς θυσίας τῷ θεῷ σου ὅτι μῶμος ἐν αὐτῷ τὰ δῶρα τοῦ θεοῦ οὐ προσελεύσεται προσενεγκεῖν (Septuaginta)
pas oh estin en aytoh mohmos ek toy spermatos aarohn toy iereohs oyk eggiei toy prosenegkein tas thysias toh theoh soy oti mohmos en aytoh ta dohra toy theoy oy proseleysetai prosenegkein (Septuaginta)

כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־בֹּו מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת־אִשֵּׁי יְהוָה מוּם בֹּו אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב׃ (HeLeningradV)
kaal-Aijxx Aaxxaer-bow mwm mizaeraO AaHaron HakoHen loA jigaxx lHaqrijb Aaet-Aixxej jHwaaH mwm bow Aet laehaem AaeloHaajw loA jigaxx lHaqrijb׃ (HeLeningradV)

כל־איש אשר־בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את־אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃ (HeLeningradoV)
kl-Ajx Axr-bw mwm mzrO AHrn HkHn lA jgx lHqrjb At-Axj jHwH mwm bw At lhm AlHjw lA jgx lHqrjb׃ (HeLeningradoV)

Omnis, qui habuerit maculam de semine Aaron sacerdotis, non accedet offerre incensa Domini nec panem Dei sui. (NovaVulgata)

3.Mose 21,22 *

Doch darf er das Brot seines Gottes essen, vom Heiligen und vom Allerheiligsten. (Schlachter)
τὰ δῶρα τοῦ θεοῦ τὰ ἅγια τῶν ἁγίων καὶ ἀπὸ τῶν ἁγίων φάγεται (Septuaginta)
ta dohra toy theoy ta agia tohn agiohn kai apo tohn agiohn phagetai (Septuaginta)

לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן־הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל׃ (HeLeningradV)
laehaem AaeloHaajw miqaadxxej Haqaadaaxxijm wmin-Haqaadaaxxijm joAkel׃ (HeLeningradV)

לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן־הקדשים יאכל׃ (HeLeningradoV)
lhm AlHjw mqdxj Hqdxjm wmn-Hqdxjm jAkl׃ (HeLeningradoV)

Vescetur tamen pane Dei sui de sanctissimis et de sanctis. (NovaVulgata)

3.Mose 22,25 *

Auch von der Hand eines Fremdlings sollt ihr deren keines eurem Gott zur Speise darbringen; denn sie haben eine Verstümmelung, einen Makel an sich; sie werden euch nicht gnädig aufgenommen. (Schlachter)
καὶ ἐκ χειρὸς ἀλλογενοῦς οὐ προσοίσετε τὰ δῶρα τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἀπὸ πάντων τούτων ὅτι φθάρματά ἐστιν ἐν αὐτοῖς μῶμος ἐν αὐτοῖς οὐ δεχθήσεται ταῦτα ὑμῖν (Septuaginta)
kai ek cheiros allogenoys oy prosoisete ta dohra toy theoy ymohn apo pantohn toytohn oti phtharmata estin en aytois mohmos en aytois oy dechthehsetai tayta ymin (Septuaginta)

וּמִיַּד בֶּן־נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת־לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל־אֵלֶּה כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם לֹא יֵרָצוּ לָכֶם׃ פ (HeLeningradV)
wmijad baen-nekaar loA taqrijbw Aaet-laehaem AaeloHejkaem mikaal-AelaeH kij maaxxhaataam baaHaem mwm baam loA jeraacw laakaem׃ p (HeLeningradV)

ומיד בן־נכר לא תקריבו את־לחם אלהיכם מכל־אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ פ (HeLeningradoV)
wmjd bn-nkr lA tqrjbw At-lhm AlHjkm mkl-AlH kj mxhtm bHm mwm bm lA jrcw lkm׃ p (HeLeningradoV)

De manu alienigenae non offeretis cibum Dei vestri ex omnibus his animalibus, quia corrupta et maculata sunt omnia; non erunt in beneplacitum pro vobis ”. (NovaVulgata)

3.Mose 22,33 *

der ich euch aus dem Lande Ägypten geführt habe, um euer Gott zu sein, ich, der HERR. (Schlachter)
ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ γῆς αἰγύπτου ὥστε εἶναι ὑμῶν θεός ἐγὼ κύριος (Septuaginta)
o exagagohn ymas ek gehs aigyptoy ohste einai ymohn theos egoh kyrios (Septuaginta)

הַמֹּוצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹות לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהוָה׃ פ (HeLeningradV)
HamowcijA Aaetkaem meAaeraec micrajim liHjowt laakaem leAloHijm Aanij jHwaaH׃ p (HeLeningradV)

המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ פ (HeLeningradoV)
HmwcjA Atkm mArc mcrjm lHjwt lkm lAlHjm Anj jHwH׃ p (HeLeningradoV)

et eduxi de terra Aegypti, ut essem vobis in Deum. Ego Dominus ”. (NovaVulgata)

3.Mose 23,14 *

Ihr sollt aber weder Brot noch geröstetes Korn noch zerriebene Körner essen bis zu dem Tag, da ihr eurem Gott diese Gabe darbringt. Das ist eine ewig gültige Ordnung für alle eure Geschlechter. (Schlachter)
καὶ ἄρτον καὶ πεφρυγμένα χίδρα νέα οὐ φάγεσθε ἕως εἰς αὐτὴν τὴν ἡμέραν ταύτην ἕως ἂν προσενέγκητε ὑμεῖς τὰ δῶρα τῷ θεῷ ὑμῶν νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσῃ κατοικίᾳ ὑμῶν (Septuaginta)
kai arton kai pephrygmena chidra nea oy phagesthe eohs eis aytehn tehn ehmeran taytehn eohs an prosenegkehte ymeis ta dohra toh theoh ymohn nomimon aiohnion eis tas geneas ymohn en paseh katoikia ymohn (Septuaginta)

וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד־עֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת־קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם׃ ס (HeLeningradV)
wlaehaem wqaalij wkarmael loA toAklw Oad-Oaecaem Hajowm HazaeH Oad HabijAakaem Aaet-qaarban AaeloHejkaem huqat Oowlaam ldorotejkaem bkol moxxbotejkaem׃ s (HeLeningradV)

ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד־עצם היום הזה עד הביאכם את־קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ ס (HeLeningradoV)
wlhm wqlj wkrml lA tAklw Od-Ocm Hjwm HzH Od HbjAkm At-qrbn AlHjkm hqt Owlm ldrtjkm bkl mxbtjkm׃ s (HeLeningradoV)

Panem et grana tosta farrem recentem non comedetis ex segete usque ad diem, qua offeretis ex ea munus Deo vestro. Praeceptum est sempiternum generationibus vestris in cunctis habitaculis vestris. (NovaVulgata)

3.Mose 23,22 *

Wenn ihr aber die Ernte eures Landes einbringt, so sollst du dein Feld nicht bis an den Rand abernten und nicht selbst Nachlese halten, sondern es dem Armen und Fremdling überlassen. Ich, der HERR, bin euer Gott. (Schlachter)
καὶ ὅταν θερίζητε τὸν θερισμὸν τῆς γῆς ὑμῶν οὐ συντελέσετε τὸ λοιπὸν τοῦ θερισμοῦ τοῦ ἀγροῦ σου ἐν τῷ θερίζειν σε καὶ τὰ ἀποπίπτοντα τοῦ θερισμοῦ σου οὐ συλλέξεις τῷ πτωχῷ καὶ τῷ προσηλύτῳ ὑπολείψῃ αὐτά ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
kai otan therizehte ton therismon tehs gehs ymohn oy syntelesete to loipon toy therismoy toy agroy soy en toh therizein se kai ta apopiptonta toy therismoy soy oy syllexeis toh ptohchoh kai toh prosehlytoh ypoleipseh ayta egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא־תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ ס (HeLeningradV)
wbqucrkaem Aaet-qcijr Aarckaem loA-tkalaeH pAat xaadkaa bqucraekaa wlaeqaeT qcijrkaa loA tlaqeT laeOaanij wlager taOazob Aotaam Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ s (HeLeningradV)

ובקצרכם את־קציר ארצכם לא־תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ ס (HeLeningradoV)
wbqcrkm At-qcjr Arckm lA-tklH pAt xdk bqcrk wlqT qcjrk lA tlqT lOnj wlgr tOzb Atm Anj jHwH AlHjkm׃ s (HeLeningradoV)

Cum autem metatis segetem terrae vestrae, non secabis eam usque ad oram agri nec remanentes spicas colliges, sed pauperibus et peregrinis dimittes eas. Ego Dominus Deus vester ”. (NovaVulgata)

3.Mose 23,28 *

und ihr sollt an diesem Tage keine Arbeit verrichten; denn es ist der Versöhnungstag, zu eurer Versöhnung vor dem HERRN, eurem Gott. (Schlachter)
πᾶν ἔργον οὐ ποιήσετε ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἔστιν γὰρ ἡμέρα ἐξιλασμοῦ αὕτη ὑμῖν ἐξιλάσασθαι περὶ ὑμῶν ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν (Septuaginta)
pan ergon oy poiehsete en ayteh teh ehmera tayteh estin gar ehmera exilasmoy ayteh ymin exilasasthai peri ymohn enanti kyrioy toy theoy ymohn (Septuaginta)

וְכָל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה כִּי יֹום כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם ׃ (HeLeningradV)
wkaal-mlaaAkaaH loA taOaxw bOaecaem Hajowm HazaeH kij jowm kipurijm HwA lkaper Oalejkaem lipnej jHwaaH AaeloHejkaem ׃ (HeLeningradV)

וכל־מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם ׃ (HeLeningradoV)
wkl-mlAkH lA tOxw bOcm Hjwm HzH kj jwm kprjm HwA lkpr Oljkm lpnj jHwH AlHjkm ׃ (HeLeningradoV)

Omne opus non facietis in tempore diei huius, quia dies expiationum est in expiationem vestram coram Domino Deo vestro. (NovaVulgata)

3.Mose 23,40 *

Ihr sollt aber am ersten Tag Früchte nehmen von schönen Bäumen, Palmenzweige und Zweige von dichtbelaubten Bäumen und Bachweiden, und sieben Tage lang fröhlich sein vor dem HERRN, eurem Gott. (Schlachter)
καὶ λήμψεσθε τῇ ἡμέρᾳ τῇ πρώτῃ καρπὸν ξύλου ὡραῖον καὶ κάλλυνθρα φοινίκων καὶ κλάδους ξύλου δασεῖς καὶ ἰτέας καὶ ἄγνου κλάδους ἐκ χειμάρρου εὐφρανθῆναι ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἑπτὰ ἡμέρας (Septuaginta)
kai lehmpsesthe teh ehmera teh prohteh karpon xyloy ohraion kai kallynthra phoinikohn kai kladoys xyloy daseis kai iteas kai agnoy kladoys ek cheimarroy eyphranthehnai enanti kyrioy toy theoy ymohn epta ehmeras (Septuaginta)

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיֹּום הָרִאשֹׁון פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ־עָבֹת וְעַרְבֵי־נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים׃ (HeLeningradV)
wlqahtaem laakaem bajowm HaariAxxown prij Oec Haadaar kapot tmaarijm waOanap Oec-Oaabot wOarbej-naahal wxmahtaem lipnej jHwaaH AaeloHejkaem xxibOat jaamijm׃ (HeLeningradV)

ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ־עבת וערבי־נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים׃ (HeLeningradoV)
wlqhtm lkm bjwm HrAxwn prj Oc Hdr kpt tmrjm wOnp Oc-Obt wOrbj-nhl wxmhtm lpnj jHwH AlHjkm xbOt jmjm׃ (HeLeningradoV)

Sumetisque vobis die primo fructus arboris pulcherrimos spatulasque palmarum et ramos ligni densarum frondium et salices de torrente et laetabimini coram Domino Deo vestro. (NovaVulgata)

3.Mose 23,43 *

damit eure Nachkommen wissen, wie ich die Kinder Israel in Hütten wohnen ließ, als ich sie aus Ägypten führte; ich, der Herr, euer Gott. (Schlachter)
ὅπως ἴδωσιν αἱ γενεαὶ ὑμῶν ὅτι ἐν σκηναῖς κατῴκισα τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐν τῷ ἐξαγαγεῖν με αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
opohs idohsin ai geneai ymohn oti en skehnais katohkisa toys yioys israehl en toh exagagein me aytoys ek gehs aigyptoy egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכֹּות הֹושַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהֹוצִיאִי אֹותָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
lmaOan jedOw dorotejkaem kij basukowt Howxxabtij Aaet-bnej jixraaAel bHowcijAij Aowtaam meAaeraec micraajim Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את־בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
lmOn jdOw drtjkm kj bskwt Hwxbtj At-bnj jxrAl bHwcjAj Awtm mArc mcrjm Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

ut discant posteri vestri quod in tabernaculis habitare fecerim filios Israel, cum educerem eos de terra Aegypti. Ego Dominus Deus vester ”. (NovaVulgata)

3.Mose 24,11 *

Da lästerte der Sohn des israelitischen Weibes den Namen Gottes und fluchte. Darum brachte man ihn zu Mose. Seine Mutter aber hieß Selomit und war die Tochter Dibris, vom Stamme Dan. (Schlachter)
καὶ ἐπονομάσας ὁ υἱὸς τῆς γυναικὸς τῆς ισραηλίτιδος τὸ ὄνομα κατηράσατο καὶ ἤγαγον αὐτὸν πρὸς μωυσῆν καὶ τὸ ὄνομα τῆς μητρὸς αὐτοῦ σαλωμιθ θυγάτηρ δαβρι ἐκ τῆς φυλῆς δαν (Septuaginta)
kai eponomasas o yios tehs gynaikos tehs israehlitidos to onoma katehrasato kai ehgagon ayton pros mohysehn kai to onoma tehs mehtros aytoy salohmith thygatehr dabri ek tehs phylehs dan (Septuaginta)

וַיִּקֹּב בֶּן־הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת־הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתֹו אֶל־מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמֹּו שְׁלֹמִית בַּת־דִּבְרִי לְמַטֵּה־דָן׃ (HeLeningradV)
wajiqob baen-HaaAixxaaH HajixrAelijt Aaet-Haxxem wajqalel wajaabijAw Aotow Aael-moxxaeH wxxem Aimow xxlomijt bat-dibrij lmaTeH-daan׃ (HeLeningradV)

ויקב בן־האשה הישראלית את־השם ויקלל ויביאו אתו אל־משה ושם אמו שלמית בת־דברי למטה־דן׃ (HeLeningradoV)
wjqb bn-HAxH HjxrAljt At-Hxm wjqll wjbjAw Atw Al-mxH wxm Amw xlmjt bt-dbrj lmTH-dn׃ (HeLeningradoV)

Cumque blasphemasset nomen et maledixisset ei, adductus est ad Moysen; vocabatur autem mater eius Salomith filia Dabri de tribu Dan. (NovaVulgata)

3.Mose 24,15 *

Und sage den Kindern Israel und sprich: Wer seinem Gott flucht, der soll seine Sünde tragen; (Schlachter)
καὶ τοῖς υἱοῖς ισραηλ λάλησον καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς ἄνθρωπος ὃς ἐὰν καταράσηται θεόν ἁμαρτίαν λήμψεται (Septuaginta)
kai tois yiois israehl lalehson kai ereis pros aytoys anthrohpos os ean katarasehtai theon amartian lehmpsetai (Septuaginta)

וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי־יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאֹו׃ (HeLeningradV)
wAael-bnej jixraaAel tdaber leAmor Aijxx Aijxx kij-jqalel AaeloHaajw wnaaxaaA haeTAow׃ (HeLeningradV)

ואל־בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי־יקלל אלהיו ונשא חטאו׃ (HeLeningradoV)
wAl-bnj jxrAl tdbr lAmr Ajx Ajx kj-jqll AlHjw wnxA hTAw׃ (HeLeningradoV)

Et ad filios Israel loqueris: Homo, qui maledixerit Deo suo, portabit peccatum suum; (NovaVulgata)

3.Mose 24,22 *

Ihr sollt ein einheitliches Recht haben für Fremdlinge und Einheimische; denn ich, der HERR, bin euer Gott. (Schlachter)
δικαίωσις μία ἔσται τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ἐγχωρίῳ ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
dikaiohsis mia estai toh prosehlytoh kai toh egchohrioh oti egoh eimi kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
mixxpaT Aaehaad jiHjaeH laakaem kager kaaAaezraah jiHjaeH kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
mxpT Ahd jHjH lkm kgr kAzrh jHjH kj Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

Aequum iudicium sit inter vos, sive peregrinus sive civis peccaverit; quia ego sum Dominus Deus vester ”. (NovaVulgata)

3.Mose 25,17 *

So übervorteile nun keiner seinen Nächsten; sondern fürchte dich vor deinem Gott; denn ich, der HERR, bin euer Gott! (Schlachter)
μὴ θλιβέτω ἄνθρωπος τὸν πλησίον καὶ φοβηθήσῃ κύριον τὸν θεόν σου ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
meh thlibetoh anthrohpos ton plehsion kai phobehthehseh kyrion ton theon soy egoh eimi kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

וְלֹא תֹונוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתֹו וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wloA townw Aijxx Aaet-Oamijtow wjaareAtaa meAaeloHaejkaa kij Aanij jHowaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

ולא תונו איש את־עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
wlA twnw Ajx At-Omjtw wjrAt mAlHjk kj Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

Nolite affligere contribules vestros, sed timeas Deum tuum, quia ego Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 25,36 *

Du sollst keinen Zins noch Wucher von ihm nehmen, sondern sollst dich fürchten vor deinem Gott, daß dein Bruder neben dir leben könne. (Schlachter)
οὐ λήμψῃ παρ' αὐτοῦ τόκον οὐδὲ ἐπὶ πλήθει καὶ φοβηθήσῃ τὸν θεόν σου ἐγὼ κύριος καὶ ζήσεται ὁ ἀδελφός σου μετὰ σοῦ (Septuaginta)
oy lehmpseh par' aytoy tokon oyde epi plehthei kai phobehthehseh ton theon soy egoh kyrios kai zehsetai o adelphos soy meta soy (Septuaginta)

אַל־תִּקַּח מֵאִתֹּו נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ׃ (HeLeningradV)
Aal-tiqah meAitow naexxaek wtarbijt wjaareAtaa meAaeloHaejkaa whej Aaahijkaa Oimaak׃ (HeLeningradV)

אל־תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃ (HeLeningradoV)
Al-tqh mAtw nxk wtrbjt wjrAt mAlHjk whj Ahjk Omk׃ (HeLeningradoV)

Ne accipias usuras ab eo nec amplius quam dedisti: time Deum tuum, ut vivere possit frater tuus apud te. (NovaVulgata)

3.Mose 25,38 *

Ich, der HERR, bin euer Gott, der ich euch aus Ägyptenland geführt habe, daß ich euch das Land Kanaan gebe und euer Gott sei. (Schlachter)
ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ γῆς αἰγύπτου δοῦναι ὑμῖν τὴν γῆν χανααν ὥστε εἶναι ὑμῶν θεός (Septuaginta)
egoh kyrios o theos ymohn o exagagohn ymas ek gehs aigyptoy doynai ymin tehn gehn chanaan ohste einai ymohn theos (Septuaginta)

אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיֹות לָכֶם לֵאלֹהִים׃ ס (HeLeningradV)
Aanij jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer-HowceAtij Aaetkaem meAaeraec micraajim laatet laakaem Aaet-Aaeraec knaOan liHjowt laakaem leAloHijm׃ s (HeLeningradV)

אני יהוה אלהיכם אשר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את־ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃ ס (HeLeningradoV)
Anj jHwH AlHjkm Axr-HwcAtj Atkm mArc mcrjm ltt lkm At-Arc knOn lHjwt lkm lAlHjm׃ s (HeLeningradoV)

Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Aegypti, ut darem vobis terram Chanaan et essem vester Deus. (NovaVulgata)

3.Mose 25,43 *

Du sollst nicht mit Strenge über ihn herrschen, sondern sollst dich fürchten vor deinem Gott. (Schlachter)
οὐ κατατενεῖς αὐτὸν ἐν τῷ μόχθῳ καὶ φοβηθήσῃ κύριον τὸν θεόν σου (Septuaginta)
oy katateneis ayton en toh mochthoh kai phobehthehseh kyrion ton theon soy (Septuaginta)

לֹא־תִרְדֶּה בֹו בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ׃ (HeLeningradV)
loA-tirdaeH bow bpaaraek wjaareAtaa meAaeloHaejkaa׃ (HeLeningradV)

לא־תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃ (HeLeningradoV)
lA-trdH bw bprk wjrAt mAlHjk׃ (HeLeningradoV)

ne affligas eum per po tentiam, sed metuito Deum tuum. (NovaVulgata)

3.Mose 25,55 *

denn die Kinder Israel sind mir dienstbar; sie sind meine Knechte, die ich aus Ägypten geführt habe, ich, der HERR, euer Gott. (Schlachter)
ὅτι ἐμοὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ οἰκέται παῖδές μου οὗτοί εἰσιν οὓς ἐξήγαγον ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
oti emoi oi yioi israehl oiketai paides moy oytoi eisin oys exehgagon ek gehs aigyptoy egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֹותָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
kij-lij bnej-jixraaAel Oabaadijm Oabaadaj Hem Aaxxaer-HowceAtij Aowtaam meAaeraec micraajim Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

כי־לי בני־ישראל עבדים עבדי הם אשר־הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
kj-lj bnj-jxrAl Obdjm Obdj Hm Axr-HwcAtj Awtm mArc mcrjm Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

mei sunt enim servi filii Israel, quos eduxi de terra Aegypti. Ego Dominus Deus vester ”. (NovaVulgata)

3.Mose 26,1 *

Ihr sollt keine Götzen machen, keine gemeißelten Bilder, und sollt euch keine Säulen aufrichten, auch keine Steinbilder setzen in eurem Lande, daß ihr euch davor bücket; denn ich, der HERR, bin euer Gott. (Schlachter)
οὐ ποιήσετε ὑμῖν αὐτοῖς χειροποίητα οὐδὲ γλυπτὰ οὐδὲ στήλην ἀναστήσετε ὑμῖν οὐδὲ λίθον σκοπὸν θήσετε ἐν τῇ γῇ ὑμῶν προσκυνῆσαι αὐτῷ ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
oy poiehsete ymin aytois cheiropoiehta oyde glypta oyde stehlehn anastehsete ymin oyde lithon skopon thehsete en teh geh ymohn proskynehsai aytoh egoh eimi kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

לֹא־תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא־תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
loA-taOaxw laakaem Aaelijlim wpaesael wmacebaaH loA-taaqijmw laakaem wAaebaen maxkijt loA titnw bAarckaem lHixxtahawot OaalaejHaa kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

לא־תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא־תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
lA-tOxw lkm Aljlm wpsl wmcbH lA-tqjmw lkm wAbn mxkjt lA ttnw bArckm lHxthwt OljH kj Anj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

“ Non facietis vobis idolum et sculptile nec lapidem eri getis nec imaginem sculptam in petra ponetis in terra vestra, ut adoretis eam. Ego enim sum Dominus Deus vester. (NovaVulgata)

3.Mose 26,12 *

und ich will unter euch wandeln und euer Gott sein, und ihr sollt mein Volk sein. (Schlachter)
καὶ ἐμπεριπατήσω ἐν ὑμῖν καὶ ἔσομαι ὑμῶν θεός καὶ ὑμεῖς ἔσεσθέ μου λαός (Septuaginta)
kai emperipatehsoh en ymin kai esomai ymohn theos kai ymeis esesthe moy laos (Septuaginta)

וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתֹוכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי לְעָם׃ (HeLeningradV)
wHitHalaktij btowkkaem wHaajijtij laakaem leAloHijm wAataem tiHjw-lij lOaam׃ (HeLeningradV)

והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו־לי לעם׃ (HeLeningradoV)
wHtHlktj btwkkm wHjjtj lkm lAlHjm wAtm tHjw-lj lOm׃ (HeLeningradoV)

Ambulabo inter vos et ero vester Deus, vosque eritis populus meus. (NovaVulgata)

3.Mose 26,13 *

Ich, der HERR, bin euer Gott, der ich euch aus Ägypten geführt habe, daß ihr nicht ihre Knechte sein solltet; und ich zerbrach die Stäbe eures Joches und ließ euch aufrecht gehen. (Schlachter)
ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ γῆς αἰγύπτου ὄντων ὑμῶν δούλων καὶ συνέτριψα τὸν δεσμὸν τοῦ ζυγοῦ ὑμῶν καὶ ἤγαγον ὑμᾶς μετὰ παρρησίας (Septuaginta)
egoh eimi kyrios o theos ymohn o exagagohn ymas ek gehs aigyptoy ontohn ymohn doylohn kai synetripsa ton desmon toy zygoy ymohn kai ehgagon ymas meta parrehsias (Septuaginta)

אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הֹוצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאֹולֵךְ אֶתְכֶם קֹומְמִיּוּת׃ פ (HeLeningradV)
Aanij jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer HowceAtij Aaetkaem meAaeraec micrajim miHjot laaHaem Oabaadijm waaAaexxbor moTot Oulkaem waaAowlek Aaetkaem qowmmijwt׃ p (HeLeningradV)

אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃ פ (HeLeningradoV)
Anj jHwH AlHjkm Axr HwcAtj Atkm mArc mcrjm mHjt lHm Obdjm wAxbr mTt Olkm wAwlk Atkm qwmmjwt׃ p (HeLeningradoV)

Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Aegyptiorum, ne serviretis eis, et qui confregi vectes iugi vestri, ut incederetis erecti. (NovaVulgata)

3.Mose 26,44 *

Jedoch, wenn sie gleich in der Feinde Land sein werden, so will ich sie nicht gar verwerfen und sie nicht also verabscheuen, daß ich sie gar aufreibe oder meinen Bund mit ihnen breche; denn ich, der HERR, bin ihr Gott. (Schlachter)
καὶ οὐδ' ὧς ὄντων αὐτῶν ἐν τῇ γῇ τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν οὐχ ὑπερεῖδον αὐτοὺς οὐδὲ προσώχθισα αὐτοῖς ὥστε ἐξαναλῶσαι αὐτοὺς τοῦ διασκεδάσαι τὴν διαθήκην μου τὴν πρὸς αὐτούς ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς αὐτῶν (Septuaginta)
kai oyd' ohs ontohn aytohn en teh geh tohn echthrohn aytohn oych ypereidon aytoys oyde prosohchthisa aytois ohste exanalohsai aytoys toy diaskedasai tehn diathehkehn moy tehn pros aytoys oti egoh eimi kyrios o theos aytohn (Septuaginta)

וְאַף־גַּם־זֹאת בִּהְיֹותָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא־מְאַסְתִּים וְלֹא־גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם׃ (HeLeningradV)
wAap-gam-zoAt biHjowtaam bAaeraec AojbejHaem loA-mAastijm wloA-gOaltijm lkalotaam lHaaper brijtij Aitaam kij Aanij jHwaaH AaeloHejHaem׃ (HeLeningradV)

ואף־גם־זאת בהיותם בארץ איביהם לא־מאסתים ולא־געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃ (HeLeningradoV)
wAp-gm-zAt bHjwtm bArc AjbjHm lA-mAstjm wlA-gOltjm lkltm lHpr brjtj Atm kj Anj jHwH AlHjHm׃ (HeLeningradoV)

Et tamen, etiam cum essent in terra hostili, non penitus abieci eos neque sic despexi, ut consumerentur, et irritum facerem pactum meum cum eis. Ego enim sum Dominus, Deus eorum. (NovaVulgata)

3.Mose 26,45 *

Und ich will für sie an meinen ersten Bund gedenken, als ich sie aus Ägypten führte vor den Augen der Heiden, daß ich ihr Gott wäre, ich, der HERR. (Schlachter)
καὶ μνησθήσομαι αὐτῶν τῆς διαθήκης τῆς προτέρας ὅτε ἐξήγαγον αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας ἔναντι τῶν ἐθνῶν τοῦ εἶναι αὐτῶν θεός ἐγώ εἰμι κύριος (Septuaginta)
kai mnehsthehsomai aytohn tehs diathehkehs tehs proteras ote exehgagon aytoys ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias enanti tohn ethnohn toy einai aytohn theos egoh eimi kyrios (Septuaginta)

וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הֹוצֵאתִי־אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגֹּויִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wzaakartij laaHaem brijt riAxxonijm Aaxxaer HowceAtij-Aotaam meAaeraec micrajim lOejnej Hagowjim liHjot laaHaem leAloHijm Aanij jHwaaH׃ (HeLeningradV)

וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי־אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃ (HeLeningradoV)
wzkrtj lHm brjt rAxnjm Axr HwcAtj-Atm mArc mcrjm lOjnj Hgwjm lHjt lHm lAlHjm Anj jHwH׃ (HeLeningradoV)

Et recordabor eis foederis cum maioribus, quos eduxi de terra Aegypti in conspectu gentium, ut essem Deus eorum. Ego Dominus ”. (NovaVulgata)


4.Mose

4.Mose 6,7 *

Er soll sich auch nicht verunreinigen an der Leiche seines Vaters, seiner Mutter, seines Bruders oder seiner Schwester; denn die Weihe seines Gottes ist auf seinem Haupt. (Schlachter)
ἐπὶ πατρὶ καὶ ἐπὶ μητρὶ καὶ ἐπ' ἀδελφῷ καὶ ἐπ' ἀδελφῇ οὐ μιανθήσεται ἐπ' αὐτοῖς ἀποθανόντων αὐτῶν ὅτι εὐχὴ θεοῦ αὐτοῦ ἐπ' αὐτῷ ἐπὶ κεφαλῆς αὐτοῦ (Septuaginta)
epi patri kai epi mehtri kai ep' adelphoh kai ep' adelpheh oy mianthehsetai ep' aytois apothanontohn aytohn oti eycheh theoy aytoy ep' aytoh epi kephalehs aytoy (Septuaginta)

לְאָבִיו וּלְאִמֹּו לְאָחִיו וּלְאַחֹתֹו לֹא־יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל־רֹאשֹׁו׃ (HeLeningradV)
lAaabijw wlAimow lAaahijw wlAahotow loA-jiTamaaA laaHaem bmotaam kij nezaer AaeloHaajw Oal-roAxxow׃ (HeLeningradV)

לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא־יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על־ראשו׃ (HeLeningradoV)
lAbjw wlAmw lAhjw wlAhtw lA-jTmA lHm bmtm kj nzr AlHjw Ol-rAxw׃ (HeLeningradoV)

nec super patris quidem et matris et fratris sororisque funere contaminabitur, quia consecratio Dei sui super caput eius est. (NovaVulgata)

4.Mose 10,9 *

Wenn ihr in einen Streit ziehet in eurem Lande wider euren Feind, der euch befehdet, so sollt ihr Lärm blasen mit den Trompeten, daß euer vor dem HERRN, eurem Gott, gedacht werde und ihr von euren Feinden errettet werdet. (Schlachter)
ἐὰν δὲ ἐξέλθητε εἰς πόλεμον ἐν τῇ γῇ ὑμῶν πρὸς τοὺς ὑπεναντίους τοὺς ἀνθεστηκότας ὑμῖν καὶ σημανεῖτε ταῖς σάλπιγξιν καὶ ἀναμνησθήσεσθε ἔναντι κυρίου καὶ διασωθήσεσθε ἀπὸ τῶν ἐχθρῶν ὑμῶν (Septuaginta)
ean de exelthehte eis polemon en teh geh ymohn pros toys ypenantioys toys anthestehkotas ymin kai sehmaneite tais salpigxin kai anamnehsthehsesthe enanti kyrioy kai diasohthehsesthe apo tohn echthrohn ymohn (Septuaginta)

וְכִי־תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל־הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹות וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנֹושַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wkij-taaboAw milhaamaaH bAarckaem Oal-Hacar Hacorer Aaetkaem waHareOotaem bahacocrowt wanizkartaem lipnej jHwaaH AaeloHejkaem wnowxxaOtaem meAojbejkaem׃ (HeLeningradV)

וכי־תבאו מלחמה בארצכם על־הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃ (HeLeningradoV)
wkj-tbAw mlhmH bArckm Ol-Hcr Hcrr Atkm wHrOtm bhccrwt wnzkrtm lpnj jHwH AlHjkm wnwxOtm mAjbjkm׃ (HeLeningradoV)

Si exieritis ad bellum in terra vestra contra hostes, qui dimicant adversum vos, clangetis ululantibus tubis; et erit recordatio vestri coram Domino Deo vestro, ut eruamini de manibus inimicorum vestrorum. (NovaVulgata)

4.Mose 10,10 *

Aber an euren Freudentagen, es sei an euren Festen oder an euren Neumonden, sollt ihr in die Trompeten stoßen über euren Brandopfern und euren Dankopfern, daß euer vor eurem Gott gedacht werde; ich, der HERR, bin euer Gott. (Schlachter)
καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις τῆς εὐφροσύνης ὑμῶν καὶ ἐν ταῖς ἑορταῖς ὑμῶν καὶ ἐν ταῖς νουμηνίαις ὑμῶν σαλπιεῖτε ταῖς σάλπιγξιν ἐπὶ τοῖς ὁλοκαυτώμασιν καὶ ἐπὶ ταῖς θυσίαις τῶν σωτηρίων ὑμῶν καὶ ἔσται ὑμῖν ἀνάμνησις ἔναντι τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
kai en tais ehmerais tehs eyphrosynehs ymohn kai en tais eortais ymohn kai en tais noymehniais ymohn salpieite tais salpigxin epi tois olokaytohmasin kai epi tais thysiais tohn sohtehriohn ymohn kai estai ymin anamnehsis enanti toy theoy ymohn egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

וּבְיֹום שִׂמְחַתְכֶם וּבְמֹועֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרֹון לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ פ (HeLeningradV)
wbjowm ximhatkaem wbmowOadejkaem wbraaAxxej haadxxejkaem wtqaOtaem bahacocrot Oal Oolotejkaem wOal zibhej xxalmejkaem wHaajw laakaem lzikaarown lipnej AaeloHejkaem Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ p (HeLeningradV)

וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃ פ (HeLeningradoV)
wbjwm xmhtkm wbmwOdjkm wbrAxj hdxjkm wtqOtm bhccrt Ol Oltjkm wOl zbhj xlmjkm wHjw lkm lzkrwn lpnj AlHjkm Anj jHwH AlHjkm׃ p (HeLeningradoV)

Si quando habebitis epulum et dies festos et calendas, canetis tubis super holocaustis vestris et pacificis victimis, ut sint vobis in recordationem Dei vestri. Ego Dominus Deus vester ”. (NovaVulgata)

4.Mose 12,13 *

Mose aber schrie zu dem HERRN und sprach: Ach Gott, heile sie! Der HERR sprach zu Mose: (Schlachter)
καὶ ἐβόησεν μωυσῆς πρὸς κύριον λέγων ὁ θεός δέομαί σου ἴασαι αὐτήν (Septuaginta)
kai eboehsen mohysehs pros kyrion legohn o theos deomai soy iasai aytehn (Septuaginta)

וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ׃ פ (HeLeningradV)
wajicOaq moxxaeH Aael-jHwaaH leAmor Ael naaA rpaaA naaA laaH׃ p (HeLeningradV)

ויצעק משה אל־יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ פ (HeLeningradoV)
wjcOq mxH Al-jHwH lAmr Al nA rpA nA lH׃ p (HeLeningradoV)

Clamavitque Moyses ad Dominum dicens: “ Deus, obsecro, sana eam! ”. (NovaVulgata)

4.Mose 15,40 *

sondern, daß ihr an alle meine Gebote gedenket und sie tut und ihr eurem Gott heilig seid. (Schlachter)
ὅπως ἂν μνησθῆτε καὶ ποιήσητε πάσας τὰς ἐντολάς μου καὶ ἔσεσθε ἅγιοι τῷ θεῷ ὑμῶν (Septuaginta)
opohs an mnehsthehte kai poiehsehte pasas tas entolas moy kai esesthe agioi toh theoh ymohn (Septuaginta)

לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
lmaOan tizkrw waOaxijtaem Aaet-kaal-micwotaaj wiHjijtaem qdoxxijm leAloHejkaem׃ (HeLeningradV)

למען תזכרו ועשיתם את־כל־מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃ (HeLeningradoV)
lmOn tzkrw wOxjtm At-kl-mcwtj wHjjtm qdxjm lAlHjkm׃ (HeLeningradoV)

sed magis memores omnium praeceptorum meorum faciatis ea sitisque sancti Deo vestro. (NovaVulgata)

4.Mose 15,41 *

Ich, der HERR, bin euer Gott, der ich euch aus Ägypten geführt habe, daß ich euer Gott sei, ich, der HERR, euer Gott. (Schlachter)
ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐξαγαγῶν ὑμᾶς ἐκ γῆς αἰγύπτου εἶναι ὑμῶν θεός ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν (Septuaginta)
egoh kyrios o theos ymohn o exagagohn ymas ek gehs aigyptoy einai ymohn theos egoh kyrios o theos ymohn (Septuaginta)

אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הֹוצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹות לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ פ (HeLeningradV)
Aanij jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer HowceAtij Aaetkaem meAaeraec micrajim liHjowt laakaem leAloHijm Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃ p (HeLeningradV)

אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ פ (HeLeningradoV)
Anj jHwH AlHjkm Axr HwcAtj Atkm mArc mcrjm lHjwt lkm lAlHjm Anj jHwH AlHjkm׃ p (HeLeningradoV)

Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Aegypti, ut essem Deus vester. Ego Dominus Deus vester ”. (NovaVulgata)

4.Mose 16,9 *

Ist es euch zu wenig, daß euch der Gott Israels von der Gemeinde Israels ausgesondert hat, daß ihr euch zu ihm nahen sollt, daß ihr den Dienst an der Wohnung des HERRN versehet und vor der Gemeinde stehet, ihr zu dienen? (Schlachter)
μὴ μικρόν ἐστιν τοῦτο ὑμῖν ὅτι διέστειλεν ὁ θεὸς ισραηλ ὑμᾶς ἐκ συναγωγῆς ισραηλ καὶ προσηγάγετο ὑμᾶς πρὸς ἑαυτὸν λειτουργεῖν τὰς λειτουργίας τῆς σκηνῆς κυρίου καὶ παρίστασθαι ἔναντι τῆς συναγωγῆς λατρεύειν αὐτοῖς (Septuaginta)
meh mikron estin toyto ymin oti diesteilen o theos israehl ymas ek synagohgehs israehl kai prosehgageto ymas pros eayton leitoyrgein tas leitoyrgias tehs skehnehs kyrioy kai paristasthai enanti tehs synagohgehs latreyein aytois (Septuaginta)

הַמְעַט מִכֶּם כִּי־הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת מִשְׁכַּן יְהוָה וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם׃ (HeLeningradV)
HamOaT mikaem kij-Hibdijl AaeloHej jixraaAel Aaetkaem meOadat jixraaAel lHaqrijb Aaetkaem Aelaajw laOabod Aaet-Oabodat mixxkan jHwaaH wlaOamod lipnej HaaOedaaH lxxaartaam׃ (HeLeningradV)

המעט מכם כי־הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את־עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם׃ (HeLeningradoV)
HmOT mkm kj-Hbdjl AlHj jxrAl Atkm mOdt jxrAl lHqrjb Atkm Aljw lObd At-Obdt mxkn jHwH wlOmd lpnj HOdH lxrtm׃ (HeLeningradoV)

Num parum vobis est quod separavit vos Deus Israel ab omni congregatione et iunxit sibi, ut serviretis ei in cultu habitaculi Domini et staretis coram frequentia populi et ministraretis pro ea? (NovaVulgata)

4.Mose 16,22 *

Sie fielen aber auf ihr Angesicht und sprachen: O Gott, du Gott der Geister alles Fleisches, ein Mann hat gesündigt, und du willst über die ganze Gemeinde zürnen? (Schlachter)
καὶ ἔπεσαν ἐπὶ πρόσωπον αὐτῶν καὶ εἶπαν θεὸς θεὸς τῶν πνευμάτων καὶ πάσης σαρκός εἰ ἄνθρωπος εἷς ἥμαρτεν ἐπὶ πᾶσαν τὴν συναγωγὴν ὀργὴ κυρίου (Septuaginta)
kai epesan epi prosohpon aytohn kai eipan theos theos tohn pneymatohn kai pasehs sarkos ei anthrohpos eis ehmarten epi pasan tehn synagohgehn orgeh kyrioy (Septuaginta)

וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל־בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל־הָעֵדָה תִּקְצֹף׃ פ (HeLeningradV)
wajiplw Oal-pnejHaem wajoAmrw Ael AaeloHej Haarwhot lkaal-baaxaar HaaAijxx Aaehaad jaehaeTaaA wOal kaal-HaaOedaaH tiqcop׃ p (HeLeningradV)

ויפלו על־פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל־בשר האיש אחד יחטא ועל כל־העדה תקצף׃ פ (HeLeningradoV)
wjplw Ol-pnjHm wjAmrw Al AlHj Hrwht lkl-bxr HAjx Ahd jhTA wOl kl-HOdH tqcp׃ p (HeLeningradoV)

Qui ceciderunt proni in faciem atque dixerunt: “ Deus, Deus spirituum universae carnis; num, uno peccante, contra omnes ira tua desaeviet? ”. (NovaVulgata)

4.Mose 21,5 *

Und das Volk redete wider Gott und wider Mose: Warum habt ihr uns aus Ägypten geführt, daß wir in der Wüste sterben? Denn hier ist weder Brot noch Wasser, und unsre Seele hat einen Ekel an dieser schlechten Speise! (Schlachter)
καὶ κατελάλει ὁ λαὸς πρὸς τὸν θεὸν καὶ κατὰ μωυσῆ λέγοντες ἵνα τί ἐξήγαγες ἡμᾶς ἐξ αἰγύπτου ἀποκτεῖναι ἡμᾶς ἐν τῇ ἐρήμῳ ὅτι οὐκ ἔστιν ἄρτος οὐδὲ ὕδωρ ἡ δὲ ψυχὴ ἡμῶν προσώχθισεν ἐν τῷ ἄρτῳ τῷ διακένῳ (Septuaginta)
kai katelalei o laos pros ton theon kai kata mohyseh legontes ina ti exehgages ehmas ex aigyptoy apokteinai ehmas en teh erehmoh oti oyk estin artos oyde ydohr eh de psycheh ehmohn prosohchthisen en toh artoh toh diakenoh (Septuaginta)

וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל׃ (HeLeningradV)
wajdaber HaaOaam beAloHijm wbmoxxaeH laamaaH HaeOaelijtunw mimicrajim laamwt bamidbaar kij Aejn laehaem wAejn majim wnapxxenw qaacaaH balaehaem Haqloqel׃ (HeLeningradV)

וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃ (HeLeningradoV)
wjdbr HOm bAlHjm wbmxH lmH HOljtnw mmcrjm lmwt bmdbr kj Ajn lhm wAjn mjm wnpxnw qcH blhm Hqlql׃ (HeLeningradoV)

Locutusque contra Deum et Moysen ait: “ Cur eduxisti nos de Aegypto, ut moreremur in solitudine? Deest panis, non sunt aquae; anima nostra iam nauseat super cibo isto levissimo ”. (NovaVulgata)

4.Mose 22,9 *

Und Gott kam zu Bileam und sprach: Was sind das für Leute bei dir? (Schlachter)
καὶ ἦλθεν ὁ θεὸς πρὸς βαλααμ καὶ εἶπεν αὐτῷ τί οἱ ἄνθρωποι οὗτοι παρὰ σοί (Septuaginta)
kai ehlthen o theos pros balaam kai eipen aytoh ti oi anthrohpoi oytoi para soi (Septuaginta)

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ׃ (HeLeningradV)
wajaaboA AaeloHijm Aael-bilOaam wajoAmaer mij HaaAanaaxxijm HaaAelaeH Oimaak׃ (HeLeningradV)

ויבא אלהים אל־בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃ (HeLeningradoV)
wjbA AlHjm Al-blOm wjAmr mj HAnxjm HAlH Omk׃ (HeLeningradoV)

venit Deus et ait ad eum: “ Quid sibi volunt homines isti apud te? ”. (NovaVulgata)

4.Mose 22,10 *

Bileam sprach zu Gott: Balak, der Sohn Zippors, der Moabiter König, hat zu mir gesandt und mir sagen lassen: (Schlachter)
καὶ εἶπεν βαλααμ πρὸς τὸν θεόν βαλακ υἱὸς σεπφωρ βασιλεὺς μωαβ ἀπέστειλεν αὐτοὺς πρός με λέγων (Septuaginta)
kai eipen balaam pros ton theon balak yios sepphohr basileys mohab apesteilen aytoys pros me legohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־הָאֱלֹהִים בָּלָק בֶּן־צִפֹּר מֶלֶךְ מֹואָב שָׁלַח אֵלָי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer bilOaam Aael-HaaAaeloHijm baalaaq baen-cipor maelaek mowAaab xxaalah Aelaaj׃ (HeLeningradV)

ויאמר בלעם אל־האלהים בלק בן־צפר מלך מואב שלח אלי׃ (HeLeningradoV)
wjAmr blOm Al-HAlHjm blq bn-cpr mlk mwAb xlh Alj׃ (HeLeningradoV)

Respondit: “ Balac filius Sephor rex Moabitarum misit ad me (NovaVulgata)

4.Mose 22,12 *

Aber Gott sprach zu Bileam: Geh nicht mit ihnen, verfluche das Volk auch nicht; denn es ist gesegnet! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς βαλααμ οὐ πορεύσῃ μετ' αὐτῶν οὐδὲ καταράσῃ τὸν λαόν ἔστιν γὰρ εὐλογημένος (Septuaginta)
kai eipen o theos pros balaam oy poreyseh met' aytohn oyde kataraseh ton laon estin gar eylogehmenos (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת־הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-bilOaam loA telek OimaaHaem loA taaAor Aaet-HaaOaam kij baarwk HwA׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־בלעם לא תלך עמהם לא תאר את־העם כי ברוך הוא׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-blOm lA tlk OmHm lA tAr At-HOm kj brwk HwA׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Deus ad Balaam: “Noli ire cum eis neque maledicas populo, quia benedictus est ”. (NovaVulgata)

4.Mose 22,18 *

Bileam antwortete und sprach zu Balaks Knechten: Wenn mir Balak sein Haus voll Silber und Gold gäbe, so könnte ich doch das Wort des HERRN, meines Gottes, nicht übertreten, um Kleines oder Großes zu tun! (Schlachter)
καὶ ἀπεκρίθη βαλααμ καὶ εἶπεν τοῖς ἄρχουσιν βαλακ ἐὰν δῷ μοι βαλακ πλήρη τὸν οἶκον αὐτοῦ ἀργυρίου καὶ χρυσίου οὐ δυνήσομαι παραβῆναι τὸ ῥῆμα κυρίου τοῦ θεοῦ ποιῆσαι αὐτὸ μικρὸν ἢ μέγα ἐν τῇ διανοίᾳ μου (Septuaginta)
kai apekritheh balaam kai eipen tois archoysin balak ean doh moi balak plehreh ton oikon aytoy argyrioy kai chrysioy oy dynehsomai parabehnai to rehma kyrioy toy theoy poiehsai ayto mikron eh mega en teh dianoia moy (Septuaginta)

וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל־עַבְדֵי בָלָק אִם־יִתֶּן־לִי בָלָק מְלֹא בֵיתֹו כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת־פִּי יְהוָה אֱלֹהָי לַעֲשֹׂות קְטַנָּה אֹו גְדֹולָה׃ (HeLeningradV)
wajaOan bilOaam wajoAmaer Aael-Oabdej baalaaq Aim-jitaen-lij baalaaq mloA bejtow kaesaep wzaaHaab loA Awkal laOabor Aaet-pij jHwaaH AaeloHaaj laOaxowt qTanaaH Aow gdowlaaH׃ (HeLeningradV)

ויען בלעם ויאמר אל־עבדי בלק אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את־פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃ (HeLeningradoV)
wjOn blOm wjAmr Al-Obdj blq Am-jtn-lj blq mlA bjtw ksp wzHb lA Awkl lObr At-pj jHwH AlHj lOxwt qTnH Aw gdwlH׃ (HeLeningradoV)

Respondit Balaam: “ Si dederit mihi Balac plenam domum suam argenti et auri, non potero transgredi verbum Domini Dei mei, ut vel plus vel minus loquar. (NovaVulgata)

4.Mose 22,20 *

Da kam Gott des Nachts zu Bileam und sprach zu ihm: Sind die Männer gekommen, dich zu rufen, so mache dich auf und ziehe mit ihnen, doch darfst du nur das tun, was ich dir sagen werde! (Schlachter)
καὶ ἦλθεν ὁ θεὸς πρὸς βαλααμ νυκτὸς καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ καλέσαι σε πάρεισιν οἱ ἄνθρωποι οὗτοι ἀναστὰς ἀκολούθησον αὐτοῖς ἀλλὰ τὸ ῥῆμα ὃ ἂν λαλήσω πρὸς σέ τοῦτο ποιήσεις (Septuaginta)
kai ehlthen o theos pros balaam nyktos kai eipen aytoh ei kalesai se pareisin oi anthrohpoi oytoi anastas akoloythehson aytois alla to rehma o an lalehsoh pros se toyto poiehseis (Septuaginta)

וַיָּבֹא אֱלֹהִים ׀ אֶל־בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לֹו אִם־לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתֹו תַעֲשֶׂה׃ (HeLeningradV)
wajaaboA AaeloHijm Aael-bilOaam lajlaaH wajoAmaer low Aim-liqroA lkaa baaAw HaaAanaaxxijm qwm lek Aitaam wAak Aaet-Hadaabaar Aaxxaer-Aadaber Aelaejkaa Aotow taOaxaeH׃ (HeLeningradV)

ויבא אלהים ׀ אל־בלעם לילה ויאמר לו אם־לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את־הדבר אשר־אדבר אליך אתו תעשה׃ (HeLeningradoV)
wjbA AlHjm Al-blOm ljlH wjAmr lw Am-lqrA lk bAw HAnxjm qwm lk Atm wAk At-Hdbr Axr-Adbr Aljk Atw tOxH׃ (HeLeningradoV)

Venit ergo Deus ad Balaam nocte et ait ei: “ Si vocare te venerunt homines isti, surge et vade cum eis, ita dumtaxat, ut, quod tibi praecepero, facias ”. (NovaVulgata)

4.Mose 22,22 *

Aber der Zorn Gottes entbrannte darüber, daß er ging. Und ein Engel des HERRN trat ihm als Widersacher in den Weg. Er aber ritt auf seiner Eselin, und seine beiden Knaben waren bei ihm. (Schlachter)
καὶ ὠργίσθη θυμῷ ὁ θεὸς ὅτι ἐπορεύθη αὐτός καὶ ἀνέστη ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ ἐνδιαβάλλειν αὐτόν καὶ αὐτὸς ἐπιβεβήκει ἐπὶ τῆς ὄνου αὐτοῦ καὶ δύο παῖδες αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ (Septuaginta)
kai ohrgistheh thymoh o theos oti eporeytheh aytos kai anesteh o aggelos toy theoy endiaballein ayton kai aytos epibebehkei epi tehs onoy aytoy kai dyo paides aytoy met' aytoy (Septuaginta)

וַיִּחַר־אַף אֱלֹהִים כִּי־הֹולֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהוָה בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לֹו וְהוּא רֹכֵב עַל־אֲתֹנֹו וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמֹּו׃ (HeLeningradV)
wajihar-Aap AaeloHijm kij-Howlek HwA wajitjaceb malAak jHwaaH badaeraek lxaaTaan low wHwA rokeb Oal-Aatonow wxxnej nOaaraajw Oimow׃ (HeLeningradV)

ויחר־אף אלהים כי־הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על־אתנו ושני נעריו עמו׃ (HeLeningradoV)
wjhr-Ap AlHjm kj-Hwlk HwA wjtjcb mlAk jHwH bdrk lxTn lw wHwA rkb Ol-Atnw wxnj nOrjw Omw׃ (HeLeningradoV)

Et iratus est Deus, cum profectus esset; stetitque angelus Domini in via contra Balaam, ut adversaretur ei, qui insidebat asinae et duos pueros habebat secum. (NovaVulgata)

4.Mose 22,38 *

Bileam antwortete dem Balak: Siehe, ich bin jetzt zu dir gekommen. Kann ich nun etwas reden? Das Wort, welches mir Gott in den Mund gibt, das will ich reden! (Schlachter)
καὶ εἶπεν βαλααμ πρὸς βαλακ ἰδοὺ ἥκω πρὸς σέ νῦν δυνατὸς ἔσομαι λαλῆσαί τι τὸ ῥῆμα ὃ ἐὰν βάλῃ ὁ θεὸς εἰς τὸ στόμα μου τοῦτο λαλήσω (Septuaginta)
kai eipen balaam pros balak idoy ehkoh pros se nyn dynatos esomai lalehsai ti to rehma o ean baleh o theos eis to stoma moy toyto lalehsoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־בָּלָק הִנֵּה־בָאתִי אֵלֶיךָ עַתָּה הֲיָכֹול אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי אֹתֹו אֲדַבֵּר׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer bilOaam Aael-baalaaq HineH-baaAtij Aelaejkaa OataaH Hajaakowl Awkal daber mAwmaaH Hadaabaar Aaxxaer jaaxijm AaeloHijm bpij Aotow Aadaber׃ (HeLeningradV)

ויאמר בלעם אל־בלק הנה־באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃ (HeLeningradoV)
wjAmr blOm Al-blq HnH-bAtj Aljk OtH Hjkwl Awkl dbr mAwmH Hdbr Axr jxjm AlHjm bpj Atw Adbr׃ (HeLeningradoV)

Cui ille respondit: “ Ecce adsum; numquid loqui potero aliud, nisi quod Deus posuerit in ore meo? ”. (NovaVulgata)

4.Mose 23,4 *

Und er ging auf einen Hügel. Und Gott begegnete dem Bileam. Er aber sprach zu ihm: Sieben Altäre habe ich zugerichtet und auf jedem einen Farren und einen Widder geopfert. (Schlachter)
καὶ ἐφάνη ὁ θεὸς τῷ βαλααμ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν βαλααμ τοὺς ἑπτὰ βωμοὺς ἡτοίμασα καὶ ἀνεβίβασα μόσχον καὶ κριὸν ἐπὶ τὸν βωμόν (Septuaginta)
kai ephaneh o theos toh balaam kai eipen pros ayton balaam toys epta bohmoys ehtoimasa kai anebibasa moschon kai krion epi ton bohmon (Septuaginta)

וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת־שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׃ (HeLeningradV)
wajiqaar AaeloHijm Aael-bilOaam wajoAmaer Aelaajw Aaet-xxibOat Hamizbhot Oaaraktij waaAaOal paar waaAajil bamizbeha׃ (HeLeningradV)

ויקר אלהים אל־בלעם ויאמר אליו את־שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃ (HeLeningradoV)
wjqr AlHjm Al-blOm wjAmr Aljw At-xbOt Hmzbht Orktj wAOl pr wAjl bmzbh׃ (HeLeningradoV)

occurrit illi Deus. Locutusque ad eum Balaam: “ Septem, inquit, aras erexi et imposui vitulum et arietem desuper ”. (NovaVulgata)

4.Mose 23,8 *

Wie sollte ich dem fluchen, dem Gott nicht flucht? Wie sollte ich den verwünschen, den der HERR nicht verwünscht? (Schlachter)
τί ἀράσωμαι ὃν μὴ καταρᾶται κύριος ἢ τί καταράσωμαι ὃν μὴ καταρᾶται ὁ θεός (Septuaginta)
ti arasohmai on meh kataratai kyrios eh ti katarasohmai on meh kataratai o theos (Septuaginta)

מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהוָה׃ (HeLeningradV)
maaH Aaeqob loA qaboH Ael wmaaH AaezOom loA zaaOam jHwaaH׃ (HeLeningradV)

מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃ (HeLeningradoV)
mH Aqb lA qbH Al wmH AzOm lA zOm jHwH׃ (HeLeningradoV)

Quomodo maledicam, cui non maledixit Deus? Qua ratione detester, quem Dominus non detestatur? (NovaVulgata)

4.Mose 23,19 *

Gott ist nicht ein Mensch, daß er lüge, noch ein Menschenkind, daß ihn etwas gereue. Sollte er etwas sagen und nicht tun? Sollte er etwas reden und es nicht halten? (Schlachter)
οὐχ ὡς ἄνθρωπος ὁ θεὸς διαρτηθῆναι οὐδὲ ὡς υἱὸς ἀνθρώπου ἀπειληθῆναι αὐτὸς εἴπας οὐχὶ ποιήσει λαλήσει καὶ οὐχὶ ἐμμενεῖ (Septuaginta)
oych ohs anthrohpos o theos diartehthehnai oyde ohs yios anthrohpoy apeilehthehnai aytos eipas oychi poiehsei lalehsei kai oychi emmenei (Septuaginta)

לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן־אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה׃ (HeLeningradV)
loA Aijxx Ael wijkazeb wbaen-Aaadaam wjitnaehaam HaHwA Aaamar wloA jaOaxaeH wdibaer wloA jqijmaenaaH׃ (HeLeningradV)

לא איש אל ויכזב ובן־אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃ (HeLeningradoV)
lA Ajx Al wjkzb wbn-Adm wjtnhm HHwA Amr wlA jOxH wdbr wlA jqjmnH׃ (HeLeningradoV)

Non est Deus quasi homo, ut mentiatur, nec ut filius hominis, ut mutetur. Numquid dixit et non faciet? Locutus est et non implebit? (NovaVulgata)

4.Mose 23,21 *

Man schaut kein Unheil in Jakob und sieht kein Unglück in Israel. Der HERR, sein Gott, ist mit ihm, und man jauchzt dem König zu in seiner Mitte. (Schlachter)
οὐκ ἔσται μόχθος ἐν ιακωβ οὐδὲ ὀφθήσεται πόνος ἐν ισραηλ κύριος ὁ θεὸς αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ τὰ ἔνδοξα ἀρχόντων ἐν αὐτῷ (Septuaginta)
oyk estai mochthos en iakohb oyde ophthehsetai ponos en israehl kyrios o theos aytoy met' aytoy ta endoxa archontohn en aytoh (Septuaginta)

לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמֹּו וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בֹּו׃ (HeLeningradV)
loA-HibijT Aaawaen bjaOaqob wloA-raaAaaH Oaamaal bjixraaAel jHwaaH AaeloHaajw Oimow wtrwOat maelaek bow׃ (HeLeningradV)

לא־הביט און ביעקב ולא־ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃ (HeLeningradoV)
lA-HbjT Awn bjOqb wlA-rAH Oml bjxrAl jHwH AlHjw Omw wtrwOt mlk bw׃ (HeLeningradoV)

Non conspicitur malum in Iacob, nec videtur calamitas in Israel. Dominus Deus eius cum eo est, et clangor regis in illo. (NovaVulgata)

4.Mose 23,22 *

Gott hat sie aus Ägypten geführt; seine Kraft ist wie die eines Büffels. (Schlachter)
θεὸς ὁ ἐξαγαγὼν αὐτοὺς ἐξ αἰγύπτου ὡς δόξα μονοκέρωτος αὐτῷ (Septuaginta)
theos o exagagohn aytoys ex aigyptoy ohs doxa monokerohtos aytoh (Septuaginta)

אֵל מֹוצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתֹועֲפֹת רְאֵם לֹו׃ (HeLeningradV)
Ael mowcijAaam mimicraajim ktowOapot rAem low׃ (HeLeningradV)

אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃ (HeLeningradoV)
Al mwcjAm mmcrjm ktwOpt rAm lw׃ (HeLeningradoV)

Deus eduxit illum de Aegypto, sicut cornua bubali est ei. (NovaVulgata)

4.Mose 23,23 *

So hilft denn keine Zauberei gegen Jakob und keine Wahrsagerei wider Israel. Zu seiner Zeit wird man von Jakob sagen: Was hat Gott getan! (Schlachter)
οὐ γάρ ἐστιν οἰωνισμὸς ἐν ιακωβ οὐδὲ μαντεία ἐν ισραηλ κατὰ καιρὸν ῥηθήσεται ιακωβ καὶ τῷ ισραηλ τί ἐπιτελέσει ὁ θεός (Septuaginta)
oy gar estin oiohnismos en iakohb oyde manteia en israehl kata kairon rehthehsetai iakohb kai toh israehl ti epitelesei o theos (Septuaginta)

כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא־קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה־פָּעַל אֵל׃ (HeLeningradV)
kij loA-nahaxx bjaOaqob wloA-qaesaem bjixraaAel kaaOet jeAaamer ljaOaqob wljixraaAel maH-paaOal Ael׃ (HeLeningradV)

כי לא־נחש ביעקב ולא־קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה־פעל אל׃ (HeLeningradoV)
kj lA-nhx bjOqb wlA-qsm bjxrAl kOt jAmr ljOqb wljxrAl mH-pOl Al׃ (HeLeningradoV)

Non est augurium in Iacob, nec divinatio in Israel. Temporibus suis dicetur Iacob et Israeli quid operatus sit Deus. (NovaVulgata)

4.Mose 23,27 *

Balak sprach zu Bileam: Komm doch, ich will dich an einen andern Ort führen; vielleicht gefällt es Gott, daß du mir sie daselbst verfluchest! (Schlachter)
καὶ εἶπεν βαλακ πρὸς βαλααμ δεῦρο παραλάβω σε εἰς τόπον ἄλλον εἰ ἀρέσει τῷ θεῷ καὶ καταρᾶσαί μοι αὐτὸν ἐκεῖθεν (Septuaginta)
kai eipen balak pros balaam deyro paralaboh se eis topon allon ei aresei toh theoh kai katarasai moi ayton ekeithen (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם לְכָה־נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל־מָקֹום אַחֵר אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתֹו לִי מִשָּׁם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer baalaaq Aael-bilOaam lkaaH-naaA Aaeqaahakaa Aael-maaqowm Aaher Awlaj jijxxar bOejnej HaaAaeloHijm wqabotow lij mixxaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר בלק אל־בלעם לכה־נא אקחך אל־מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr blq Al-blOm lkH-nA Aqhk Al-mqwm Ahr Awlj jjxr bOjnj HAlHjm wqbtw lj mxm׃ (HeLeningradoV)

Et ait Balac ad eum: “ Veni, et ducam te ad alium locum, si forte placeat Deo, ut inde maledicas ei ”. (NovaVulgata)

4.Mose 24,2 *

Und Bileam hob seine Augen auf und sah Israel, wie es nach seinen Stämmen lagerte. Und der Geist Gottes kam auf ihn. (Schlachter)
καὶ ἐξάρας βαλααμ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ καθορᾷ τὸν ισραηλ ἐστρατοπεδευκότα κατὰ φυλάς καὶ ἐγένετο πνεῦμα θεοῦ ἐν αὐτῷ (Septuaginta)
kai exaras balaam toys ophthalmoys aytoy kathora ton israehl estratopedeykota kata phylas kai egeneto pneyma theoy en aytoh (Septuaginta)

וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajixaaA bilOaam Aaet-Oejnaajw wajarA Aaet-jixraaAel xxoken lixxbaaTaajw watHij Oaalaajw rwha AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

וישא בלעם את־עיניו וירא את־ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃ (HeLeningradoV)
wjxA blOm At-Ojnjw wjrA At-jxrAl xkn lxbTjw wtHj Oljw rwh AlHjm׃ (HeLeningradoV)

et elevans oculos vidit Israel commorantem per tribus suas et, irruente in se spiritu Dei, (NovaVulgata)

4.Mose 24,8 *

Gott hat ihn aus Ägypten geführt, seine Kraft ist wie die eines Büffels. Er wird die Heiden, seine Widersacher, fressen und ihre Gebeine zermalmen und mit seinen Pfeilen niederstrecken. (Schlachter)
θεὸς ὡδήγησεν αὐτὸν ἐξ αἰγύπτου ὡς δόξα μονοκέρωτος αὐτῷ ἔδεται ἔθνη ἐχθρῶν αὐτοῦ καὶ τὰ πάχη αὐτῶν ἐκμυελιεῖ καὶ ταῖς βολίσιν αὐτοῦ κατατοξεύσει ἐχθρόν (Septuaginta)
theos ohdehgehsen ayton ex aigyptoy ohs doxa monokerohtos aytoh edetai ethneh echthrohn aytoy kai ta pacheh aytohn ekmyeliei kai tais bolisin aytoy katatoxeysei echthron (Septuaginta)

אֵל מֹוצִיאֹו מִמִּצְרַיִם כְּתֹועֲפֹת רְאֵם לֹו יֹאכַל גֹּויִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ׃ (HeLeningradV)
Ael mowcijAow mimicrajim ktowOapot rAem low joAkal gowjim caaraajw wOacmotejHaem jgaarem whicaajw jimhaac׃ (HeLeningradV)

אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃ (HeLeningradoV)
Al mwcjAw mmcrjm ktwOpt rAm lw jAkl gwjm crjw wOcmtjHm jgrm whcjw jmhc׃ (HeLeningradoV)

Deus eduxit illum de Aegypto, sicut cornua bubali est ei. Devorabit gentes, hostes suos, ossaque eorum confringet et perforabit sagittis. (NovaVulgata)

4.Mose 24,23 *

Und er hob abermal seinen Spruch an und sprach: Wehe! wer wird leben, wenn Gott solches erfüllt? (Schlachter)
καὶ ἰδὼν τὸν ωγ καὶ ἀναλαβὼν τὴν παραβολὴν αὐτοῦ εἶπεν ὦ ὦ τίς ζήσεται ὅταν θῇ ταῦτα ὁ θεός (Septuaginta)
kai idohn ton ohg kai analabohn tehn parabolehn aytoy eipen oh oh tis zehsetai otan theh tayta o theos (Septuaginta)

וַיִּשָּׂא מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר אֹוי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמֹו אֵל׃ (HeLeningradV)
wajixaaA mxxaalow wajoAmar Aowj mij jihjaeH mixumow Ael׃ (HeLeningradV)

וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃ (HeLeningradoV)
wjxA mxlw wjAmr Awj mj jhjH mxmw Al׃ (HeLeningradoV)

Assumptaque parabola sua, iterum locutus est: “ Heu! Quis vivet, quando ista faciet Deus? (NovaVulgata)

4.Mose 25,13 *

und es soll ihm und seinem Samen nach ihm, der Bund eines ewigen Priestertums zufallen dafür, daß er für seinen Gott geeifert und für die Kinder Israel Sühne erwirkt hat. (Schlachter)
καὶ ἔσται αὐτῷ καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ μετ' αὐτὸν διαθήκη ἱερατείας αἰωνία ἀνθ' ὧν ἐζήλωσεν τῷ θεῷ αὐτοῦ καὶ ἐξιλάσατο περὶ τῶν υἱῶν ισραηλ (Septuaginta)
kai estai aytoh kai toh spermati aytoy met' ayton diathehkeh ierateias aiohnia anth' ohn ezehlohsen toh theoh aytoy kai exilasato peri tohn yiohn israehl (Septuaginta)

וְהָיְתָה לֹּו וּלְזַרְעֹו אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עֹולָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ (HeLeningradV)
wHaajtaaH low wlzarOow Aaharaajw brijt kHunat Oowlaam tahat Aaxxaer qineA leAloHaajw wajkaper Oal-bnej jixraaAel׃ (HeLeningradV)

והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על־בני ישראל׃ (HeLeningradoV)
wHjtH lw wlzrOw Ahrjw brjt kHnt Owlm tht Axr qnA lAlHjw wjkpr Ol-bnj jxrAl׃ (HeLeningradoV)

et erit tam ipsi quam semini eius pactum sacerdotii sempiternum, quia zelatus est pro Deo suo et expiavit scelus filiorum Israel ”. (NovaVulgata)

4.Mose 27,16 *

Der HERR, der Gott der Geister alles Fleisches, wolle einen Mann über die Gemeinde setzen, (Schlachter)
ἐπισκεψάσθω κύριος ὁ θεὸς τῶν πνευμάτων καὶ πάσης σαρκὸς ἄνθρωπον ἐπὶ τῆς συναγωγῆς ταύτης (Septuaginta)
episkepsasthoh kyrios o theos tohn pneymatohn kai pasehs sarkos anthrohpon epi tehs synagohgehs taytehs (Septuaginta)

יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל־בָּשָׂר אִישׁ עַל־הָעֵדָה׃ (HeLeningradV)
jipqod jHwaaH AaeloHej Haarwhot lkaal-baaxaar Aijxx Oal-HaaOedaaH׃ (HeLeningradV)

יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל־בשר איש על־העדה׃ (HeLeningradoV)
jpqd jHwH AlHj Hrwht lkl-bxr Ajx Ol-HOdH׃ (HeLeningradoV)

“ Provideat Dominus, Deus spirituum omnis carnis, hominem, qui sit super congregationem hanc (NovaVulgata)


5.Mose

5.Mose 1,6 *

Der HERR, unser Gott, redete zu uns am Berge Horeb und sprach: Ihr seid lange genug an diesem Berge gewesen! (Schlachter)
κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐλάλησεν ἡμῖν ἐν χωρηβ λέγων ἱκανούσθω ὑμῖν κατοικεῖν ἐν τῷ ὄρει τούτῳ (Septuaginta)
kyrios o theos ehmohn elalehsen ehmin en chohrehb legohn ikanoysthoh ymin katoikein en toh orei toytoh (Septuaginta)

יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב־לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה׃ (HeLeningradV)
jHwaaH AaeloHejnw dibaer Aelejnw bhoreb leAmor rab-laakaem xxaebaet baaHaar HazaeH׃ (HeLeningradV)

יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב־לכם שבת בהר הזה׃ (HeLeningradoV)
jHwH AlHjnw dbr Aljnw bhrb lAmr rb-lkm xbt bHr HzH׃ (HeLeningradoV)

“ Dominus Deus noster locutus est ad nos in Horeb dicens: “Sufficit vobis quod in hoc monte mansistis; (NovaVulgata)

5.Mose 1,10 *

denn der HERR, euer Gott, hat euch gemehrt, und siehe, ihr seid heute wie die Sterne des Himmels an Menge. (Schlachter)
κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐπλήθυνεν ὑμᾶς καὶ ἰδού ἐστε σήμερον ὡσεὶ τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ τῷ πλήθει (Septuaginta)
kyrios o theos ymohn eplehthynen ymas kai idoy este sehmeron ohsei ta astra toy oyranoy toh plehthei (Septuaginta)

יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיֹּום כְּכֹוכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ (HeLeningradV)
jHwaaH AaeloHejkaem HirbaaH Aaetkaem wHinkaem Hajowm kkowkbej Haxxaamajim laarob׃ (HeLeningradV)

יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃ (HeLeningradoV)
jHwH AlHjkm HrbH Atkm wHnkm Hjwm kkwkbj Hxmjm lrb׃ (HeLeningradoV)

Dominus Deus vester multiplicavit vos, et estis hodie sicut stellae caeli plurimi. (NovaVulgata)

5.Mose 1,11 *

Der HERR, eurer Väter Gott, mache euch noch viel tausendmal zahlreicher als ihr seid, und segne euch, wie er euch versprochen hat! (Schlachter)
κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν προσθείη ὑμῖν ὡς ἐστὲ χιλιοπλασίως καὶ εὐλογήσαι ὑμᾶς καθότι ἐλάλησεν ὑμῖν (Septuaginta)
kyrios o theos tohn paterohn ymohn prostheieh ymin ohs este chilioplasiohs kai eylogehsai ymas kathoti elalehsen ymin (Septuaginta)

יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹותֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃ (HeLeningradV)
jHwaaH AaeloHej Aabowtekaem josep Oalejkaem kaakaem Aaelaep pOaamijm wijbaarek Aaetkaem kaAaxxaer dibaer laakaem׃ (HeLeningradV)

יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃ (HeLeningradoV)
jHwH AlHj Abwtkm jsp Oljkm kkm Alp pOmjm wjbrk Atkm kAxr dbr lkm׃ (HeLeningradoV)

Dominus, Deus patrum vestrorum, addat ad hunc numerum multa milia et benedicat vobis, sicut locutus est vobis. (NovaVulgata)

5.Mose 1,17 *

keine Person sollt ihr im Gericht ansehen, sondern ihr sollt den Kleinen hören wie den Großen und euch vor niemand scheuen; denn das Gericht ist Gottes. Wird euch aber eine Sache zu schwer sein, so lasset sie an mich gelangen, daß ich sie höre! (Schlachter)
οὐκ ἐπιγνώσῃ πρόσωπον ἐν κρίσει κατὰ τὸν μικρὸν καὶ κατὰ τὸν μέγαν κρινεῖς οὐ μὴ ὑποστείλῃ πρόσωπον ἀνθρώπου ὅτι ἡ κρίσις τοῦ θεοῦ ἐστιν καὶ τὸ ῥῆμα ὃ ἐὰν σκληρὸν ᾖ ἀφ' ὑμῶν ἀνοίσετε αὐτὸ ἐπ' ἐμέ καὶ ἀκούσομαι αὐτό (Septuaginta)
oyk epignohseh prosohpon en krisei kata ton mikron kai kata ton megan krineis oy meh yposteileh prosohpon anthrohpoy oti eh krisis toy theoy estin kai to rehma o ean sklehron eh aph' ymohn anoisete ayto ep' eme kai akoysomai ayto (Septuaginta)

לֹא־תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו׃ (HeLeningradV)
loA-takijrw paanijm bamixxpaaT kaqaaTon kagaadol tixxmaaOwn loA taagwrw mipnej-Aijxx kij HamixxpaaT leAloHijm HwA wHadaabaar Aaxxaer jiqxxaeH mikaem taqribwn Aelaj wxxmaOtijw׃ (HeLeningradV)

לא־תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני־איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃ (HeLeningradoV)
lA-tkjrw pnjm bmxpT kqTn kgdl txmOwn lA tgwrw mpnj-Ajx kj HmxpT lAlHjm HwA wHdbr Axr jqxH mkm tqrbwn Alj wxmOtjw׃ (HeLeningradoV)

Non accipietis personam in iudicio; ita parvum audietis ut magnum nec timebitis cuiusquam personam, quia Dei iudicium est. Quod si difficile vobis aliquid visum fuerit, referte ad me, et ego audiam. (NovaVulgata)

5.Mose 1,19 *

Da zogen wir aus von Horeb und wanderten durch die große und schreckliche Wüste, die ihr auf dem Wege nach dem Hügelland der Amoriter gesehen habt, wie uns der HERR, unser Gott, geboten hatte, und kamen bis Kadesch-Barnea. (Schlachter)
καὶ ἀπάραντες ἐκ χωρηβ ἐπορεύθημεν πᾶσαν τὴν ἔρημον τὴν μεγάλην καὶ τὴν φοβερὰν ἐκείνην ἣν εἴδετε ὁδὸν ὄρους τοῦ αμορραίου καθότι ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἡμῖν καὶ ἤλθομεν ἕως καδης βαρνη (Septuaginta)
kai aparantes ek chohrehb eporeythehmen pasan tehn erehmon tehn megalehn kai tehn phoberan ekeinehn ehn eidete odon oroys toy amorraioy kathoti eneteilato kyrios o theos ehmohn ehmin kai ehlthomen eohs kadehs barneh (Septuaginta)

וַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל־הַמִּדְבָּר הַגָּדֹול וְהַנֹּורָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֹתָנוּ וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ׃ (HeLeningradV)
wanisaO mehoreb wanelaek Aet kaal-Hamidbaar Hagaadowl wHanowraaA HaHwA Aaxxaer rAijtaem daeraek Har HaaAaemorij kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH AaeloHejnw Aotaanw wanaaboA Oad qaadexx barneOa׃ (HeLeningradV)

ונסע מחרב ונלך את כל־המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃ (HeLeningradoV)
wnsO mhrb wnlk At kl-Hmdbr Hgdwl wHnwrA HHwA Axr rAjtm drk Hr HAmrj kAxr cwH jHwH AlHjnw Atnw wnbA Od qdx brnO׃ (HeLeningradoV)

Profecti autem de Horeb transivimus per totam illam eremum maximam et terribilem, quam vidistis, per viam montis Amorraei, sicut praeceperat Dominus Deus noster nobis. Cumque venissemus in Cadesbarne, (NovaVulgata)

5.Mose 1,20 *

Da sprach ich zu euch: Ihr seid an das Gebirge der Amoriter gekommen, das uns der HERR, unser Gott, geben wird. (Schlachter)
καὶ εἶπα πρὸς ὑμᾶς ἤλθατε ἕως τοῦ ὄρους τοῦ αμορραίου ὃ ὁ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν ὑμῖν (Septuaginta)
kai eipa pros ymas ehlthate eohs toy oroys toy amorraioy o o kyrios o theos ehmohn didohsin ymin (Septuaginta)

וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּאתֶם עַד־הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ׃ (HeLeningradV)
waaAomar Aalekaem baaAtaem Oad-Har HaaAaemorij Aaxxaer-jHwaaH AaeloHejnw noten laanw׃ (HeLeningradV)

ואמר אלכם באתם עד־הר האמרי אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃ (HeLeningradoV)
wAmr Alkm bAtm Od-Hr HAmrj Axr-jHwH AlHjnw ntn lnw׃ (HeLeningradoV)

dixi vobis: Venistis ad montem Amorraei, quem Dominus Deus noster daturus est nobis. (NovaVulgata)

5.Mose 1,21 *

Siehe, der HERR, dein Gott, hat dir das Land, das vor dir liegt, gegeben; ziehe hinauf und nimm es ein, wie der HERR, deiner Väter Gott, dir versprochen hat; fürchte dich nicht und erschrick nicht! (Schlachter)
ἴδετε παραδέδωκεν ὑμῖν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν πρὸ προσώπου ὑμῶν τὴν γῆν ἀναβάντες κληρονομήσατε ὃν τρόπον εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν ὑμῖν μὴ φοβεῖσθε μηδὲ δειλιάσητε (Septuaginta)
idete paradedohken ymin kyrios o theos ymohn pro prosohpoy ymohn tehn gehn anabantes klehronomehsate on tropon eipen kyrios o theos tohn paterohn ymohn ymin meh phobeisthe mehde deiliasehte (Septuaginta)

רְאֵה נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת־הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל־תִּירָא וְאַל־תֵּחָת׃ (HeLeningradV)
rAeH naatan jHwaaH AaeloHaejkaa lpaanaejkaa Aaet-HaaAaaraec OaleH rexx kaAaxxaer dibaer jHwaaH AaeloHej Aabotaejkaa laak Aal-tijraaA wAal-tehaat׃ (HeLeningradV)

ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את־הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל־תירא ואל־תחת׃ (HeLeningradoV)
rAH ntn jHwH AlHjk lpnjk At-HArc OlH rx kAxr dbr jHwH AlHj Abtjk lk Al-tjrA wAl-tht׃ (HeLeningradoV)

Vide terram, quam Dominus Deus tuus dat tibi: ascende et posside eam, sicut locutus est tibi Dominus, Deus patrum tuorum; noli metuere nec quidquam paveas. (NovaVulgata)

5.Mose 1,25 *

und nahmen von den Früchten des Landes mit sich und brachten sie herab zu uns und berichteten uns und sprachen: Das Land ist gut, das der HERR, unser Gott, uns gibt! (Schlachter)
καὶ ἐλάβοσαν ἐν ταῖς χερσὶν αὐτῶν ἀπὸ τοῦ καρποῦ τῆς γῆς καὶ κατήνεγκαν πρὸς ἡμᾶς καὶ ἔλεγον ἀγαθὴ ἡ γῆ ἣν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν ἡμῖν (Septuaginta)
kai elabosan en tais chersin aytohn apo toy karpoy tehs gehs kai katehnegkan pros ehmas kai elegon agatheh eh geh ehn kyrios o theos ehmohn didohsin ehmin (Septuaginta)

וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיֹּורִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טֹובָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ׃ (HeLeningradV)
wajiqhw bjaadaam miprij HaaAaaraec wajowridw Aelejnw wajaaxxibw Aotaanw daabaar wajoAmrw TowbaaH HaaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHejnw noten laanw׃ (HeLeningradV)

ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃ (HeLeningradoV)
wjqhw bjdm mprj HArc wjwrdw Aljnw wjxbw Atnw dbr wjAmrw TwbH HArc Axr-jHwH AlHjnw ntn lnw׃ (HeLeningradoV)

sumentes de fructibus eius attulerunt ad nos atque dixerunt: “Bona est terra, quam Dominus Deus noster daturus est nobis”. (NovaVulgata)

5.Mose 1,26 *

Aber ihr wolltet nicht hinaufziehen, sondern lehntet euch gegen das Wort des HERRN, eures Gottes, auf, (Schlachter)
καὶ οὐκ ἠθελήσατε ἀναβῆναι καὶ ἠπειθήσατε τῷ ῥήματι κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν (Septuaginta)
kai oyk ehthelehsate anabehnai kai ehpeithehsate toh rehmati kyrioy toy theoy ymohn (Septuaginta)

וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת־פִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wloA Aabijtaem laOalot watamrw Aaet-pij jHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

ולא אביתם לעלת ותמרו את־פי יהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
wlA Abjtm lOlt wtmrw At-pj jHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

Et noluistis ascendere, sed increduli ad sermonem Domini Dei vestri (NovaVulgata)

5.Mose 1,30 *

denn der HERR, euer Gott, zieht vor euch her und wird für euch streiten, wie er mit euch vor euren Augen in Ägypten getan hat (Schlachter)
κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ προπορευόμενος πρὸ προσώπου ὑμῶν αὐτὸς συνεκπολεμήσει αὐτοὺς μεθ' ὑμῶν κατὰ πάντα ὅσα ἐποίησεν ὑμῖν ἐν γῇ αἰγύπτῳ (Septuaginta)
kyrios o theos ymohn o proporeyomenos pro prosohpoy ymohn aytos synekpolemehsei aytoys meth' ymohn kata panta osa epoiehsen ymin en geh aigyptoh (Septuaginta)

יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
jHwaaH AaeloHejkaem HaHolek lipnejkaem HwA jilaahem laakaem kkol Aaxxaer OaaxaaH Aitkaem bmicrajim lOejnejkaem׃ (HeLeningradV)

יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃ (HeLeningradoV)
jHwH AlHjkm HHlk lpnjkm HwA jlhm lkm kkl Axr OxH Atkm bmcrjm lOjnjkm׃ (HeLeningradoV)

Dominus Deus, qui ductor est vester, ipse pro vobis pugnabit, sicut fecit in Aegypto, vobis videntibus. (NovaVulgata)

5.Mose 1,31 *

und in der Wüste, wo du gesehen hast, wie dich der HERR, dein Gott, getragen hat, wie ein Mann seinen Sohn trägt, auf allen Wegen, die ihr zurückgelegt habt, bis ihr an diesen Ort gekommen seid. (Schlachter)
καὶ ἐν τῇ ἐρήμῳ ταύτῃ ἣν εἴδετε ὡς ἐτροφοφόρησέν σε κύριος ὁ θεός σου ὡς εἴ τις τροφοφορήσει ἄνθρωπος τὸν υἱὸν αὐτοῦ κατὰ πᾶσαν τὴν ὁδόν ἣν ἐπορεύθητε ἕως ἤλθετε εἰς τὸν τόπον τοῦτον (Septuaginta)
kai en teh erehmoh tayteh ehn eidete ohs etrophophorehsen se kyrios o theos soy ohs ei tis trophophorehsei anthrohpos ton yion aytoy kata pasan tehn odon ehn eporeythehte eohs ehlthete eis ton topon toyton (Septuaginta)

וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא־אִישׁ אֶת־בְּנֹו בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד־בֹּאֲכֶם עַד־הַמָּקֹום הַזֶּה׃ (HeLeningradV)
wbamidbaar Aaxxaer raaAijtaa Aaxxaer nxaaAakaa jHwaaH AaeloHaejkaa kaAaxxaer jixaaA-Aijxx Aaet-bnow bkaal-Hadaeraek Aaxxaer Halaktaem Oad-boAakaem Oad-Hamaaqowm HazaeH׃ (HeLeningradV)

ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא־איש את־בנו בכל־הדרך אשר הלכתם עד־באכם עד־המקום הזה׃ (HeLeningradoV)
wbmdbr Axr rAjt Axr nxAk jHwH AlHjk kAxr jxA-Ajx At-bnw bkl-Hdrk Axr Hlktm Od-bAkm Od-Hmqwm HzH׃ (HeLeningradoV)

Et in solitudine — ipse vidisti — portavit te Dominus Deus tuus, ut solet homo gestare parvulum filium suum, in omni via, per quam ambulastis, donec veniretis ad locum istum. (NovaVulgata)

5.Mose 1,32 *

Aber in dieser Sache wolltet ihr dem HERRN, eurem Gott, nicht vertrauen, (Schlachter)
καὶ ἐν τῷ λόγῳ τούτῳ οὐκ ἐνεπιστεύσατε κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν (Septuaginta)
kai en toh logoh toytoh oyk enepisteysate kyrioh toh theoh ymohn (Septuaginta)

וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wbadaabaar HazaeH Aejnkaem maAamijnim bajHwaaH AaeloHejkaem׃ (HeLeningradV)

ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃ (HeLeningradoV)
wbdbr HzH Ajnkm mAmjnm bjHwH AlHjkm׃ (HeLeningradoV)

Et nec sic quidem credidistis Domino Deo vestro, (NovaVulgata)

5.Mose 1,41 *

Da antwortetet ihr und sprachet zu mir: Wir haben wider den HERRN gesündigt, wir wollen hinaufziehen und streiten, ganz wie uns der HERR, unser Gott, geboten hat! Und ihr alle gürtetet eure Kriegswaffen um und hieltet es für leicht, auf den Berg zu steigen. (Schlachter)
καὶ ἀπεκρίθητέ μοι καὶ εἴπατε ἡμάρτομεν ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν ἡμεῖς ἀναβάντες πολεμήσομεν κατὰ πάντα ὅσα ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἡμῖν καὶ ἀναλαβόντες ἕκαστος τὰ σκεύη τὰ πολεμικὰ αὐτοῦ καὶ συναθροισθέντες ἀνεβαίνετε εἰς τὸ ὄρος (Septuaginta)
kai apekrithehte moi kai eipate ehmartomen enanti kyrioy toy theoy ehmohn ehmeis anabantes polemehsomen kata panta osa eneteilato kyrios o theos ehmohn ehmin kai analabontes ekastos ta skeyeh ta polemika aytoy kai synathroisthentes anebainete eis to oros (Septuaginta)

וַתַּעֲנוּ ׀ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַיהוָה אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת־כְּלֵי מִלְחַמְתֹּו וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה׃ (HeLeningradV)
wataOanw watoAmrw Aelaj haaTaaAnw lajHwaaH Aanahnw naOalaeH wnilhamnw kkol Aaxxaer-ciwaanw jHwaaH AaeloHejnw watahgrw Aijxx Aaet-klej milhamtow wataaHijnw laOalot HaaHaaraaH׃ (HeLeningradV)

ותענו ׀ ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר־צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את־כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃ (HeLeningradoV)
wtOnw wtAmrw Alj hTAnw ljHwH Anhnw nOlH wnlhmnw kkl Axr-cwnw jHwH AlHjnw wthgrw Ajx At-klj mlhmtw wtHjnw lOlt HHrH׃ (HeLeningradoV)

Et respondistis mihi: “Peccavimus Domino; nos ascendemus atque pugnabimus, sicut praecepit nobis Dominus Deus noster”. Cumque instructi armis pergeretis in montem, (NovaVulgata)

5.Mose 2,7 *

denn der HERR, dein Gott, hat dich in allen Werken deiner Hände gesegnet. Er hat achtgehabt auf deine Reisen durch diese große Wüste; und der HERR, dein Gott, ist diese vierzig Jahre bei dir gewesen, so daß dir nichts gemangelt hat. (Schlachter)
ὁ γὰρ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εὐλόγησέν σε ἐν παντὶ ἔργῳ τῶν χειρῶν σου διάγνωθι πῶς διῆλθες τὴν ἔρημον τὴν μεγάλην καὶ τὴν φοβερὰν ἐκείνην ἰδοὺ τεσσαράκοντα ἔτη κύριος ὁ θεός σου μετὰ σοῦ οὐκ ἐπεδεήθης ῥήματος (Septuaginta)
o gar kyrios o theos ehmohn eylogehsen se en panti ergoh tohn cheirohn soy diagnohthi pohs diehlthes tehn erehmon tehn megalehn kai tehn phoberan ekeinehn idoy tessarakonta eteh kyrios o theos soy meta soy oyk epedeehthehs rehmatos (Septuaginta)

כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת־הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה ׀ אַרְבָּעִים שָׁנָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר׃ (HeLeningradV)
kij jHwaaH AaeloHaejkaa berakkaa bkol maOaxeH jaadaekaa jaadaO laektkaa Aaet-Hamidbaar Hagaadol HazaeH zaeH AarbaaOijm xxaanaaH jHwaaH AaeloHaejkaa Oimaak loA haasartaa daabaar׃ (HeLeningradV)

כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את־המדבר הגדל הזה זה ׀ ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃ (HeLeningradoV)
kj jHwH AlHjk brkk bkl mOxH jdk jdO lktk At-Hmdbr Hgdl HzH zH ArbOjm xnH jHwH AlHjk Omk lA hsrt dbr׃ (HeLeningradoV)

Dominus Deus tuus benedixit tibi in omni opere manuum tuarum; novit iter tuum, quomodo transieris solitudinem hanc magnam per quadraginta annos habitans tecum Dominus Deus tuus, et nihil tibi defuit”. (NovaVulgata)

5.Mose 2,29 *

wie mir die Kinder Esau getan haben, die zu Seir wohnen, und die Moabiter, die zu Ar wohnen; bis ich über den Jordan ins Land komme, das der HERR, unser Gott, uns geben wird. (Schlachter)
καθὼς ἐποίησάν μοι οἱ υἱοὶ ησαυ οἱ κατοικοῦντες ἐν σηιρ καὶ οἱ μωαβῖται οἱ κατοικοῦντες ἐν αροηρ ἕως παρέλθω τὸν ιορδάνην εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν ἡμῖν (Septuaginta)
kathohs epoiehsan moi oi yioi ehsay oi katoikoyntes en sehir kai oi mohabitai oi katoikoyntes en aroehr eohs parelthoh ton iordanehn eis tehn gehn ehn kyrios o theos ehmohn didohsin ehmin (Septuaginta)

כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ־לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמֹּואָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶׁר־אֶעֱבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ׃ (HeLeningradV)
kaAaxxaer Oaaxw-lij bnej Oexaaw Hajoxxbijm bxeOijr wHamowAaabijm Hajoxxbijm bOaar Oad Aaxxaer-AaeOaebor Aaet-Hajarden Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHejnw noten laanw׃ (HeLeningradV)

כאשר עשו־לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר־אעבר את־הירדן אל־הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃ (HeLeningradoV)
kAxr Oxw-lj bnj Oxw Hjxbjm bxOjr wHmwAbjm Hjxbjm bOr Od Axr-AObr At-Hjrdn Al-HArc Axr-jHwH AlHjnw ntn lnw׃ (HeLeningradoV)

sicut fecerunt mihi filii Esau, qui habitant in Seir, et Moabitae, qui morantur in Ar, donec veniam ad Iordanem et transeam in terram, quam Dominus Deus noster daturus est nobis. (NovaVulgata)

5.Mose 2,30 *

Aber Sihon, der König zu Hesbon, wollte uns nicht durch sein Land ziehen lassen; denn der HERR, dein Gott, hatte seinen Geist hartnäckig gemacht und sein Herz verbittert, daß er ihn in deine Hand gebe, wie es heute der Fall ist. (Schlachter)
καὶ οὐκ ἠθέλησεν σηων βασιλεὺς εσεβων παρελθεῖν ἡμᾶς δι' αὐτοῦ ὅτι ἐσκλήρυνεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τὸ πνεῦμα αὐτοῦ καὶ κατίσχυσεν τὴν καρδίαν αὐτοῦ ἵνα παραδοθῇ εἰς τὰς χεῖράς σου ὡς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ (Septuaginta)
kai oyk ehthelehsen sehohn basileys esebohn parelthein ehmas di' aytoy oti esklehrynen kyrios o theos ehmohn to pneyma aytoy kai katischysen tehn kardian aytoy ina paradotheh eis tas cheiras soy ohs en teh ehmera tayteh (Septuaginta)

וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבֹּון הַעֲבִרֵנוּ בֹּו כִּי־הִקְשָׁה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־רוּחֹו וְאִמֵּץ אֶת־לְבָבֹו לְמַעַן תִּתֹּו בְיָדְךָ כַּיֹּום הַזֶּה׃ ס (HeLeningradV)
wloA AaabaaH sijhon maelaek haexxbown HaOabirenw bow kij-HiqxxaaH jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-rwhow wAimec Aaet-lbaabow lmaOan titow bjaadkaa kajowm HazaeH׃ s (HeLeningradV)

ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי־הקשה יהוה אלהיך את־רוחו ואמץ את־לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃ ס (HeLeningradoV)
wlA AbH sjhn mlk hxbwn HObrnw bw kj-HqxH jHwH AlHjk At-rwhw wAmc At-lbbw lmOn ttw bjdk kjwm HzH׃ s (HeLeningradoV)

Noluitque Sehon rex Hesebon dare nobis transitum, quia induraverat Dominus Deus tuus spiritum eius et obfirmaverat cor illius, ut traderetur in manus tuas, sicut est in praesenti die. (NovaVulgata)

5.Mose 2,33 *

Aber der HERR, unser Gott, gab ihn vor uns hin, daß wir ihn samt seinem Sohne und seinem ganzen Volke schlugen. (Schlachter)
καὶ παρέδωκεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πρὸ προσώπου ἡμῶν καὶ ἐπατάξαμεν αὐτὸν καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ (Septuaginta)
kai paredohken ayton kyrios o theos ehmohn pro prosohpoy ehmohn kai epataxamen ayton kai toys yioys aytoy kai panta ton laon aytoy (Septuaginta)

וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְ אֹתֹו וְאֶת־ [בְּנֹו כ] (בָּנָיו ק) וְאֶת־כָּל־עַמֹּו׃ (HeLeningradV)
wajitneHw jHwaaH AaeloHejnw lpaanejnw wanak Aotow wAaet- [bnow k] (baanaajw q) wAaet-kaal-Oamow׃ (HeLeningradV)

ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת־ [בנו כ] (בניו ק) ואת־כל־עמו׃ (HeLeningradoV)
wjtnHw jHwH AlHjnw lpnjnw wnk Atw wAt- [bnw k] (bnjw q) wAt-kl-Omw׃ (HeLeningradoV)

et tradidit eum Dominus Deus noster nobis; percussimusque eum cum filiis suis et omni populo suo. (NovaVulgata)

5.Mose 2,36 *

Von Aroer an, die am Ufer des Arnon liegt, und von der Stadt im Tale bis gen Gilead war uns keine Stadt zu fest; der HERR, unser Gott, gab alles vor uns hin. (Schlachter)
ἐξ αροηρ ἥ ἐστιν παρὰ τὸ χεῖλος χειμάρρου αρνων καὶ τὴν πόλιν τὴν οὖσαν ἐν τῇ φάραγγι καὶ ἕως ὄρους τοῦ γαλααδ οὐκ ἐγενήθη πόλις ἥτις διέφυγεν ἡμᾶς τὰς πάσας παρέδωκεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εἰς τὰς χεῖρας ἡμῶν (Septuaginta)
ex aroehr eh estin para to cheilos cheimarroy arnohn kai tehn polin tehn oysan en teh pharaggi kai eohs oroys toy galaad oyk egenehtheh polis ehtis diephygen ehmas tas pasas paredohken kyrios o theos ehmohn eis tas cheiras ehmohn (Septuaginta)

מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל וְעַד־הַגִּלְעָד לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר שָׂגְבָה מִמֶּנּוּ אֶת־הַכֹּל נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ׃ (HeLeningradV)
meOaroOer Aaxxaer Oal-xpat-nahal Aarnon wHaaOijr Aaxxaer banahal wOad-HagilOaad loA HaajtaaH qirjaaH Aaxxaer xaagbaaH mimaenw Aaet-Hakol naatan jHwaaH AaeloHejnw lpaanejnw׃ (HeLeningradV)

מערער אשר על־שפת־נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד־הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את־הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃ (HeLeningradoV)
mOrOr Axr Ol-xpt-nhl Arnn wHOjr Axr bnhl wOd-HglOd lA HjtH qrjH Axr xgbH mmnw At-Hkl ntn jHwH AlHjnw lpnjnw׃ (HeLeningradoV)

Ab Aroer, quae est super ripam torrentis Arnon, et oppido, quod in valle situm est, usque Galaad non fuit civitas, quae nostras effugeret manus: omnia tradidit Dominus Deus noster nobis, (NovaVulgata)

5.Mose 2,37 *

Aber zu dem Lande der Kinder Ammon, zu allem, was am Jabbok liegt, kamst du nicht, auch nicht zu den Städten auf dem Gebirge, noch zu irgend etwas von dem, was uns der HERR, unser Gott, verboten hatte. (Schlachter)
πλὴν εἰς γῆν υἱῶν αμμων οὐ προσήλθομεν πάντα τὰ συγκυροῦντα χειμάρρου ιαβοκ καὶ τὰς πόλεις τὰς ἐν τῇ ὀρεινῇ καθότι ἐνετείλατο ἡμῖν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν (Septuaginta)
plehn eis gehn yiohn ammohn oy prosehlthomen panta ta sygkyroynta cheimarroy iabok kai tas poleis tas en teh oreineh kathoti eneteilato ehmin kyrios o theos ehmohn (Septuaginta)

רַק אֶל־אֶרֶץ בְּנֵי־עַמֹּון לֹא קָרָבְתָּ כָּל־יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר וְכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ׃ (HeLeningradV)
raq Aael-Aaeraec bnej-Oamown loA qaaraabtaa kaal-jad nahal jaboq wOaarej HaaHaar wkol Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH AaeloHejnw׃ (HeLeningradV)

רק אל־ארץ בני־עמון לא קרבת כל־יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר־צוה יהוה אלהינו׃ (HeLeningradoV)
rq Al-Arc bnj-Omwn lA qrbt kl-jd nhl jbq wOrj HHr wkl Axr-cwH jHwH AlHjnw׃ (HeLeningradoV)

absque terra filiorum Ammon, ad quam non accessisti, cunctis, quae adiacent torrenti Iaboc, et urbibus montanis universisque locis, a quibus nos prohibuit Dominus Deus noster. (NovaVulgata)

5.Mose 3,3 *

Also gab der HERR, unser Gott, auch den König Og zu Basan in unsere Hand, samt seinem ganzen Volk; so schlugen wir ihn, daß keiner entrann und übrigblieb. (Schlachter)
καὶ παρέδωκεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εἰς τὰς χεῖρας ἡμῶν καὶ τὸν ωγ βασιλέα τῆς βασαν καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ καὶ ἐπατάξαμεν αὐτὸν ἕως τοῦ μὴ καταλιπεῖν αὐτοῦ σπέρμα (Septuaginta)
kai paredohken ayton kyrios o theos ehmohn eis tas cheiras ehmohn kai ton ohg basilea tehs basan kai panta ton laon aytoy kai epataxamen ayton eohs toy meh katalipein aytoy sperma (Septuaginta)

וַיִּתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת־עֹוג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן וְאֶת־כָּל־עַמֹּו וַנַּכֵּהוּ עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִיר־לֹו שָׂרִיד׃ (HeLeningradV)
wajiten jHwaaH AaeloHejnw bjaadenw gam Aaet-Oowg maelaek-Habaaxxaan wAaet-kaal-Oamow wanakeHw Oad-biltij HixxAijr-low xaarijd׃ (HeLeningradV)

ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את־עוג מלך־הבשן ואת־כל־עמו ונכהו עד־בלתי השאיר־לו שריד׃ (HeLeningradoV)
wjtn jHwH AlHjnw bjdnw gm At-Owg mlk-Hbxn wAt-kl-Omw wnkHw Od-bltj HxAjr-lw xrjd׃ (HeLeningradoV)

Tradidit ergo Dominus Deus noster in manibus nostris etiam Og regem Basan et universum populum eius; percussimusque eos usque ad internecionem. (NovaVulgata)

5.Mose 3,18 *

Und ich gebot euch zu der Zeit und sprach: Der HERR, euer Gott, hat euch dieses Land zum Besitztum gegeben; so zieht nun gerüstet vor euren Brüdern, den Kindern Israel her, alle streitbaren Männer. (Schlachter)
καὶ ἐνετειλάμην ὑμῖν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἔδωκεν ὑμῖν τὴν γῆν ταύτην ἐν κλήρῳ ἐνοπλισάμενοι προπορεύεσθε πρὸ προσώπου τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν υἱῶν ισραηλ πᾶς δυνατός (Septuaginta)
kai eneteilamehn ymin en toh kairoh ekeinoh legohn kyrios o theos ymohn edohken ymin tehn gehn taytehn en klehroh enoplisamenoi proporeyesthe pro prosohpoy tohn adelphohn ymohn yiohn israehl pas dynatos (Septuaginta)

וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כָּל־בְּנֵי־חָיִל׃ (HeLeningradV)
waaAacaw Aaetkaem baaOet HaHiwA leAmor jHwaaH AaeloHejkaem naatan laakaem Aaet-HaaAaaraec HazoAt lrixxtaaH halwcijm taOabrw lipnej Aahejkaem bnej-jixraaAel kaal-bnej-haajil׃ (HeLeningradV)

ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את־הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני־ישראל כל־בני־חיל׃ (HeLeningradoV)
wAcw Atkm bOt HHwA lAmr jHwH AlHjkm ntn lkm At-HArc HzAt lrxtH hlwcjm tObrw lpnj Ahjkm bnj-jxrAl kl-bnj-hjl׃ (HeLeningradoV)

Praecepique vobis in tempore illo dicens: Dominus Deus vester dedit vobis terram hanc in hereditatem; expediti praecedite fratres vestros filios Israel, omnes viri robusti, (NovaVulgata)

5.Mose 3,20 *

bis der HERR auch eure Brüder zur Ruhe bringt, wie euch, bis auch sie das Land einnehmen, das ihnen der HERR, euer Gott, jenseits des Jordan gibt; und alsdann sollt ihr wiederkehren, ein jeder zu seinem Besitztum, das ich euch gegeben habe. (Schlachter)
ἕως ἂν καταπαύσῃ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν τοὺς ἀδελφοὺς ὑμῶν ὥσπερ καὶ ὑμᾶς καὶ κατακληρονομήσουσιν καὶ οὗτοι τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν αὐτοῖς ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου καὶ ἐπαναστραφήσεσθε ἕκαστος εἰς τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ ἣν ἔδωκα ὑμῖν (Septuaginta)
eohs an katapayseh kyrios o theos ymohn toys adelphoys ymohn ohsper kai ymas kai kataklehronomehsoysin kai oytoi tehn gehn ehn kyrios o theos ehmohn didohsin aytois en toh peran toy iordanoy kai epanastraphehsesthe ekastos eis tehn klehronomian aytoy ehn edohka ymin (Septuaginta)

עַד אֲשֶׁר־יָנִיחַ יְהוָה ׀ לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם־הֵם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתֹו אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם׃ (HeLeningradV)
Oad Aaxxaer-jaanijha jHwaaH laAahejkaem kaakaem wjaarxxw gam-Hem Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer jHwaaH AaeloHejkaem noten laaHaem bOebaer Hajarden wxxabtaem Aijxx lijruxxaatow Aaxxaer naatatij laakaem׃ (HeLeningradV)

עד אשר־יניח יהוה ׀ לאחיכם ככם וירשו גם־הם את־הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם׃ (HeLeningradoV)
Od Axr-jnjh jHwH lAhjkm kkm wjrxw gm-Hm At-HArc Axr jHwH AlHjkm ntn lHm bObr Hjrdn wxbtm Ajx ljrxtw Axr nttj lkm׃ (HeLeningradoV)

donec requiem tribuat Dominus fratribus vestris, sicut vobis tribuit, et possideant etiam ipsi terram, quam Dominus Deus vester daturus est eis trans Iordanem; tunc revertetur unusquisque in possessionem suam, quam dedi vobis. (NovaVulgata)

5.Mose 3,21 *

Und dem Josua gebot ich zu jener Zeit und sprach: Deine Augen haben alles gesehen, was der HERR, euer Gott, diesen beiden Königen getan hat; also wird der HERR allen Königreichen tun, wohin du hinüberziehen wirst. (Schlachter)
καὶ τῷ ἰησοῖ ἐνετειλάμην ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν ἑωράκασιν πάντα ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τοῖς δυσὶ βασιλεῦσι τούτοις οὕτως ποιήσει κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πάσας τὰς βασιλείας ἐφ' ἃς σὺ διαβαίνεις ἐκεῖ (Septuaginta)
kai toh iehsoi eneteilamehn en toh kairoh ekeinoh legohn oi ophthalmoi ymohn eohrakasin panta osa epoiehsen kyrios o theos ehmohn tois dysi basileysi toytois oytohs poiehsei kyrios o theos ehmohn pasas tas basileias eph' as sy diabaineis ekei (Septuaginta)

וְאֶת־יְהֹושׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן־יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל־הַמַּמְלָכֹות אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה׃ (HeLeningradV)
wAaet-jHowxxwOa ciwejtij baaOet HaHiwA leAmor Oejnaejkaa HaaroAot Aet kaal-Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH AaeloHejkaem lixxnej Hamlaakijm HaaAelaeH ken-jaOaxaeH jHwaaH lkaal-Hamamlaakowt Aaxxaer AataaH Oober xxaamaaH׃ (HeLeningradV)

ואת־יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל־אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה כן־יעשה יהוה לכל־הממלכות אשר אתה עבר שמה׃ (HeLeningradoV)
wAt-jHwxwO cwjtj bOt HHwA lAmr Ojnjk HrAt At kl-Axr OxH jHwH AlHjkm lxnj Hmlkjm HAlH kn-jOxH jHwH lkl-Hmmlkwt Axr AtH Obr xmH׃ (HeLeningradoV)

Iosue quoque in tempore illo praecepi dicens: Oculi tui viderunt, quae fecit Dominus Deus vester duobus his regibus; sic faciet omnibus regnis, ad quae transiturus es. (NovaVulgata)

5.Mose 3,22 *

Fürchtet euch nicht vor ihnen; denn der HERR, euer Gott, streitet für euch! (Schlachter)
οὐ φοβηθήσεσθε ὅτι κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν αὐτὸς πολεμήσει περὶ ὑμῶν (Septuaginta)
oy phobehthehsesthe oti kyrios o theos ehmohn aytos polemehsei peri ymohn (Septuaginta)

לֹא תִּירָאוּם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם׃ ס (HeLeningradV)
loA tijraaAwm kij jHwaaH AaeloHejkaem HwA Hanilhaam laakaem׃ s (HeLeningradV)

לא תיראום כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃ ס (HeLeningradoV)
lA tjrAwm kj jHwH AlHjkm HwA Hnlhm lkm׃ s (HeLeningradoV)

Ne timeas eos: Dominus enim Deus vester pugnabit pro vobis. (NovaVulgata)

5.Mose 3,24 *

Ach, HERR, HERR, du hast angefangen, deinem Knechte zu zeigen deine Majestät und deine starke Hand; denn wo ist ein Gott im Himmel und auf Erden, der es deinen Werken und deiner Macht gleichtun könnte? (Schlachter)
κύριε κύριε σὺ ἤρξω δεῖξαι τῷ σῷ θεράποντι τὴν ἰσχύν σου καὶ τὴν δύναμίν σου καὶ τὴν χεῖρα τὴν κραταιὰν καὶ τὸν βραχίονα τὸν ὑψηλόν τίς γάρ ἐστιν θεὸς ἐν τῷ οὐρανῷ ἢ ἐπὶ τῆς γῆς ὅστις ποιήσει καθὰ σὺ ἐποίησας καὶ κατὰ τὴν ἰσχύν σου (Septuaginta)
kyrie kyrie sy ehrxoh deixai toh soh theraponti tehn ischyn soy kai tehn dynamin soy kai tehn cheira tehn krataian kai ton brachiona ton ypsehlon tis gar estin theos en toh oyranoh eh epi tehs gehs ostis poiehsei katha sy epoiehsas kai kata tehn ischyn soy (Septuaginta)

אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה הַחִלֹּותָ לְהַרְאֹות אֶת־עַבְדְּךָ אֶת־גָּדְלְךָ וְאֶת־יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי־אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ׃ (HeLeningradV)
Aadonaaj jHwiH AataaH Hahilowtaa lHarAowt Aaet-Oabdkaa Aaet-gaadlkaa wAaet-jaadkaa HahazaaqaaH Aaxxaer mij-Ael baxxaamajim wbaaAaaraec Aaxxaer-jaOaxaeH kmaOaxaejkaa wkigbwrotaekaa׃ (HeLeningradV)

אדני יהוה אתה החלות להראות את־עבדך את־גדלך ואת־ידך החזקה אשר מי־אל בשמים ובארץ אשר־יעשה כמעשיך וכגבורתך׃ (HeLeningradoV)
Adnj jHwH AtH Hhlwt lHrAwt At-Obdk At-gdlk wAt-jdk HhzqH Axr mj-Al bxmjm wbArc Axr-jOxH kmOxjk wkgbwrtk׃ (HeLeningradoV)

Domine Deus, tu coepisti ostendere servo tuo magnitudinem tuam manumque fortissimam; neque enim est alius Deus vel in caelo vel in terra, qui possit facere opera tua et comparari fortitudini tuae. (NovaVulgata)

5.Mose 4,1 *

Und nun höre, Israel, die Satzungen und Rechte, die ich euch zu tun lehre, auf daß ihr lebet und hineinkommet und das Land einnehmet, das euch der HERR, der Gott eurer Väter, gibt. (Schlachter)
καὶ νῦν ισραηλ ἄκουε τῶν δικαιωμάτων καὶ τῶν κριμάτων ὅσα ἐγὼ διδάσκω ὑμᾶς σήμερον ποιεῖν ἵνα ζῆτε καὶ πολυπλασιασθῆτε καὶ εἰσελθόντες κληρονομήσητε τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν (Septuaginta)
kai nyn israehl akoye tohn dikaiohmatohn kai tohn krimatohn osa egoh didaskoh ymas sehmeron poiein ina zehte kai polyplasiasthehte kai eiselthontes klehronomehsehte tehn gehn ehn kyrios o theos tohn paterohn ymohn didohsin ymin (Septuaginta)

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל־הַחֻקִּים וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשֹׂות לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם׃ (HeLeningradV)
wOataaH jixraaAel xxmaO Aael-Hahuqijm wAael-HamixxpaaTijm Aaxxaer Aaanokij mlamed Aaetkaem laOaxowt lmaOan tihjw wbaaAtaem wijrixxtaem Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer jHwaaH AaeloHej Aabotejkaem noten laakaem׃ (HeLeningradV)

ועתה ישראל שמע אל־החקים ואל־המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את־הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם׃ (HeLeningradoV)
wOtH jxrAl xmO Al-Hhqjm wAl-HmxpTjm Axr Ankj mlmd Atkm lOxwt lmOn thjw wbAtm wjrxtm At-HArc Axr jHwH AlHj Abtjkm ntn lkm׃ (HeLeningradoV)

Et nunc, Israel, audi praecepta et iudicia, quae ego doceo vos, ut facientes ea vivatis et ingredientes possideatis terram, quam Dominus, Deus patrum vestrorum, daturus est vobis. (NovaVulgata)

5.Mose 4,2 *

Ihr sollt nichts hinzutun zu dem Worte, das ich euch gebiete, und sollt auch nichts davontun, damit ihr die Gebote des HERRN, eures Gottes, haltet, die ich euch gebiete. (Schlachter)
οὐ προσθήσετε πρὸς τὸ ῥῆμα ὃ ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν καὶ οὐκ ἀφελεῖτε ἀπ' αὐτοῦ φυλάσσεσθε τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον (Septuaginta)
oy prosthehsete pros to rehma o egoh entellomai ymin kai oyk apheleite ap' aytoy phylassesthe tas entolas kyrioy toy theoy ymohn osa egoh entellomai ymin sehmeron (Septuaginta)

לֹא תֹסִפוּ עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם׃ (HeLeningradV)
loA tosipw Oal-Hadaabaar Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem wloA tigrOw mimaenw lixxmor Aaet-micwot jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer Aaanokij mcawaeH Aaetkaem׃ (HeLeningradV)

לא תספו על־הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את־מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם׃ (HeLeningradoV)
lA tspw Ol-Hdbr Axr Ankj mcwH Atkm wlA tgrOw mmnw lxmr At-mcwt jHwH AlHjkm Axr Ankj mcwH Atkm׃ (HeLeningradoV)

Non addetis ad verbum, quod vobis loquor, neque auferetis ex eo; custodite mandata Domini Dei vestri, quae ego praecipio vobis. (NovaVulgata)

5.Mose 4,3 *

Eure Augen haben gesehen, was der HERR wegen des Baal-Peor getan hat. Denn alle, die Baal-Peor nachwandelten, hat der HERR, dein Gott, aus deiner Mitte vertilgt! (Schlachter)
οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν ἑωράκασιν πάντα ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τῷ βεελφεγωρ ὅτι πᾶς ἄνθρωπος ὅστις ἐπορεύθη ὀπίσω βεελφεγωρ ἐξέτριψεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐξ ὑμῶν (Septuaginta)
oi ophthalmoi ymohn eohrakasin panta osa epoiehsen kyrios o theos ehmohn toh beelphegohr oti pas anthrohpos ostis eporeytheh opisoh beelphegohr exetripsen ayton kyrios o theos ymohn ex ymohn (Septuaginta)

עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהוָה בְּבַעַל פְּעֹור כִּי כָל־הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל־פְּעֹור הִשְׁמִידֹו יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ׃ (HeLeningradV)
Oejnejkaem HaaroAot Aet Aaxxaer-OaaxaaH jHwaaH bbaOal pOowr kij kaal-HaaAijxx Aaxxaer Haalak Aaharej baOal-pOowr Hixxmijdow jHwaaH AaeloHaejkaa miqirbaekaa׃ (HeLeningradV)

עיניכם הראת את אשר־עשה יהוה בבעל פעור כי כל־האיש אשר הלך אחרי בעל־פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך׃ (HeLeningradoV)
Ojnjkm HrAt At Axr-OxH jHwH bbOl pOwr kj kl-HAjx Axr Hlk Ahrj bOl-pOwr Hxmjdw jHwH AlHjk mqrbk׃ (HeLeningradoV)

Oculi vestri viderunt omnia, quae fecit Dominus contra Baalphegor, quomodo contriverit omnes cultores eius de medio vestri; (NovaVulgata)

5.Mose 4,4 *

Aber ihr, die ihr dem HERRN, eurem Gott, anhinget, lebet alle heute noch. (Schlachter)
ὑμεῖς δὲ οἱ προσκείμενοι κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν ζῆτε πάντες ἐν τῇ σήμερον (Septuaginta)
ymeis de oi proskeimenoi kyrioh toh theoh ymohn zehte pantes en teh sehmeron (Septuaginta)

וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיֹּום׃ (HeLeningradV)
wAataem Hadbeqijm bajHwaaH AaeloHejkaem hajijm kulkaem Hajowm׃ (HeLeningradV)

ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום׃ (HeLeningradoV)
wAtm Hdbqjm bjHwH AlHjkm hjjm klkm Hjwm׃ (HeLeningradoV)

vos autem, qui adhaeretis Domino Deo vestro, vivitis universi usque in praesentem diem. (NovaVulgata)

5.Mose 4,5 *

Siehe, ich habe euch Satzungen und Rechte gelehrt, wie mir der HERR, mein Gott, geboten hat, daß ihr also tun sollt im Lande, darein ihr kommen werdet, um es in Besitz zu nehmen. (Schlachter)
ἴδετε δέδειχα ὑμῖν δικαιώματα καὶ κρίσεις καθὰ ἐνετείλατό μοι κύριος ποιῆσαι οὕτως ἐν τῇ γῇ εἰς ἣν ὑμεῖς εἰσπορεύεσθε ἐκεῖ κληρονομεῖν αὐτήν (Septuaginta)
idete dedeicha ymin dikaiohmata kai kriseis katha eneteilato moi kyrios poiehsai oytohs en teh geh eis ehn ymeis eisporeyesthe ekei klehronomein aytehn (Septuaginta)

רְאֵה ׀ לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה אֱלֹהָי לַעֲשֹׂות כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ (HeLeningradV)
rAeH limadtij Aaetkaem huqijm wmixxpaaTijm kaAaxxaer ciwanij jHwaaH AaeloHaaj laOaxowt ken bqaeraeb HaaAaaraec Aaxxaer Aataem baaAijm xxaamaaH lrixxtaaH׃ (HeLeningradV)

ראה ׀ למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה׃ (HeLeningradoV)
rAH lmdtj Atkm hqjm wmxpTjm kAxr cwnj jHwH AlHj lOxwt kn bqrb HArc Axr Atm bAjm xmH lrxtH׃ (HeLeningradoV)

En docui vos praecepta atque iudicia, sicut mandavit mihi Dominus Deus meus, ut faceretis ea in terra, quam possessuri estis, (NovaVulgata)

5.Mose 4,7 *

Denn wo ist ein so großes Volk, zu dem sich die Götter also nahen, wie der HERR, unser Gott, es tut, so oft wir ihn anrufen? (Schlachter)
ὅτι ποῖον ἔθνος μέγα ᾧ ἐστιν αὐτῷ θεὸς ἐγγίζων αὐτοῖς ὡς κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐν πᾶσιν οἷς ἐὰν αὐτὸν ἐπικαλεσώμεθα (Septuaginta)
oti poion ethnos mega oh estin aytoh theos eggizohn aytois ohs kyrios o theos ehmohn en pasin ois ean ayton epikalesohmetha (Septuaginta)

כִּי מִי־גֹוי גָּדֹול אֲשֶׁר־לֹו אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל־קָרְאֵנוּ אֵלָיו׃ (HeLeningradV)
kij mij-gowj gaadowl Aaxxaer-low AaeloHijm qrobijm Aelaajw kajHwaaH AaeloHejnw bkaal-qaarAenw Aelaajw׃ (HeLeningradV)

כי מי־גוי גדול אשר־לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל־קראנו אליו׃ (HeLeningradoV)
kj mj-gwj gdwl Axr-lw AlHjm qrbjm Aljw kjHwH AlHjnw bkl-qrAnw Aljw׃ (HeLeningradoV)

Quae est enim alia natio tam grandis, quae habeat deos appropinquantes sibi, sicut Dominus Deus noster adest cunctis obsecrationibus nostris? (NovaVulgata)

5.Mose 4,10 *

was geschah an dem Tage, als du vor dem HERRN, deinem Gott, standest am Berge Horeb, als der HERR zu mir sprach: Versammle mir das Volk, daß ich sie meine Worte hören lasse, und damit sie mich fürchten lernen alle Tage ihres Lebens auf Erden, und damit sie die Worte auch ihre Kinder lehren. (Schlachter)
ἡμέραν ἣν ἔστητε ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἐν χωρηβ τῇ ἡμέρᾳ τῆς ἐκκλησίας ὅτε εἶπεν κύριος πρός με ἐκκλησίασον πρός με τὸν λαόν καὶ ἀκουσάτωσαν τὰ ῥήματά μου ὅπως μάθωσιν φοβεῖσθαί με πάσας τὰς ἡμέρας ἃς αὐτοὶ ζῶσιν ἐπὶ τῆς γῆς καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτῶν διδάξωσιν (Septuaginta)
ehmeran ehn estehte enantion kyrioy toy theoy ymohn en chohrehb teh ehmera tehs ekklehsias ote eipen kyrios pros me ekklehsiason pros me ton laon kai akoysatohsan ta rehmata moy opohs mathohsin phobeisthai me pasas tas ehmeras as aytoi zohsin epi tehs gehs kai toys yioys aytohn didaxohsin (Septuaginta)

יֹום אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְהוָה אֵלַי הַקְהֶל־לִי אֶת־הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת־דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל־הָאֲדָמָה וְאֶת־בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן׃ (HeLeningradV)
jowm Aaxxaer Oaamadtaa lipnej jHwaaH AaeloHaejkaa bhoreb baeAaemor jHwaaH Aelaj HaqHael-lij Aaet-HaaOaam wAaxxmiOem Aaet-dbaaraaj Aaxxaer jilmdwn ljirAaaH Aotij kaal-Hajaamijm Aaxxaer Hem hajijm Oal-HaaAadaamaaH wAaet-bnejHaem jlamedwn׃ (HeLeningradV)

יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל־לי את־העם ואשמעם את־דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל־הימים אשר הם חיים על־האדמה ואת־בניהם ילמדון׃ (HeLeningradoV)
jwm Axr Omdt lpnj jHwH AlHjk bhrb bAmr jHwH Alj HqHl-lj At-HOm wAxmOm At-dbrj Axr jlmdwn ljrAH Atj kl-Hjmjm Axr Hm hjjm Ol-HAdmH wAt-bnjHm jlmdwn׃ (HeLeningradoV)

die, in quo stetisti coram Domino Deo tuo in Horeb, quando Dominus locutus est mihi: “Congrega ad me populum, ut audiant sermones meos et discant timere me omni tempore, quo vivunt in terra, doceantque filios suos”. (NovaVulgata)

5.Mose 4,19 *

daß du deine Augen auch nicht gen Himmel hebest, und die Sonne und den Mond und die Sterne und das ganze Heer des Himmels beschauest und dich verführen lassest, sie anzubeten und ihnen zu dienen, die doch der HERR, dein Gott, allen Völkern unter dem ganzen Himmel zugeteilt hat. (Schlachter)
καὶ μὴ ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἰδὼν τὸν ἥλιον καὶ τὴν σελήνην καὶ τοὺς ἀστέρας καὶ πάντα τὸν κόσμον τοῦ οὐρανοῦ πλανηθεὶς προσκυνήσῃς αὐτοῖς καὶ λατρεύσῃς αὐτοῖς ἃ ἀπένειμεν κύριος ὁ θεός σου αὐτὰ πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν τοῖς ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ (Septuaginta)
kai meh anablepsas eis ton oyranon kai idohn ton ehlion kai tehn selehnehn kai toys asteras kai panta ton kosmon toy oyranoy planehtheis proskynehsehs aytois kai latreysehs aytois a apeneimen kyrios o theos soy ayta pasin tois ethnesin tois ypokatoh toy oyranoy (Septuaginta)

וּפֶן־תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵחַ וְאֶת־הַכֹּוכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל־הַשָּׁמָיִם׃ (HeLeningradV)
wpaen-tixaaA Oejnaejkaa HaxxaamajmaaH wraaAijtaa Aaet-Haxxaemaexx wAaet-Hajaareha wAaet-Hakowkaabijm kol cbaaA Haxxaamajim wnidahtaa wHixxtahawijtaa laaHaem waOabadtaam Aaxxaer haalaq jHwaaH AaeloHaejkaa Aotaam lkol HaaOamijm tahat kaal-Haxxaamaajim׃ (HeLeningradV)

ופן־תשא עיניך השמימה וראית את־השמש ואת־הירח ואת־הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל־השמים׃ (HeLeningradoV)
wpn-txA Ojnjk HxmjmH wrAjt At-Hxmx wAt-Hjrh wAt-Hkwkbjm kl cbA Hxmjm wndht wHxthwjt lHm wObdtm Axr hlq jHwH AlHjk Atm lkl HOmjm tht kl-Hxmjm׃ (HeLeningradoV)

et ne forte oculis elevatis ad caelum videas solem et lunam et astra, omnem exercitum caeli, et errore deceptus adores ea et colas, quae attribuit Dominus Deus tuus cunctis gentibus, quae sub caelo sunt. (NovaVulgata)

5.Mose 4,21 *

Und der HERR war um euretwillen so zornig über mich, daß er schwur, ich sollte nicht über den Jordan gehen, noch in das gute Land kommen, das der HERR, dein Gott, dir zum Erbe gibt; (Schlachter)
καὶ κύριος ἐθυμώθη μοι περὶ τῶν λεγομένων ὑφ' ὑμῶν καὶ ὤμοσεν ἵνα μὴ διαβῶ τὸν ιορδάνην τοῦτον καὶ ἵνα μὴ εἰσέλθω εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ (Septuaginta)
kai kyrios ethymohtheh moi peri tohn legomenohn yph' ymohn kai ohmosen ina meh diaboh ton iordanehn toyton kai ina meh eiselthoh eis tehn gehn ehn kyrios o theos didohsin soi en klehroh (Septuaginta)

וַיהוָה הִתְאַנֶּף־בִּי עַל־דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת־הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי־בֹא אֶל־הָאָרֶץ הַטֹּובָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה׃ (HeLeningradV)
wajHwaaH HitAanaep-bij Oal-dibrejkaem wajixxaabaO lbiltij Oaabrij Aaet-Hajarden wlbiltij-boA Aael-HaaAaaraec HaTowbaaH Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa nahalaaH׃ (HeLeningradV)

ויהוה התאנף־בי על־דבריכם וישבע לבלתי עברי את־הירדן ולבלתי־בא אל־הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ (HeLeningradoV)
wjHwH HtAnp-bj Ol-dbrjkm wjxbO lbltj Obrj At-Hjrdn wlbltj-bA Al-HArc HTwbH Axr jHwH AlHjk ntn lk nhlH׃ (HeLeningradoV)

Iratusque est Dominus contra me propter sermones vestros et iuravit, ut non transirem Iordanem nec ingrederer terram optimam, quam Dominus Deus tuus daturus est tibi in haereditatem. (NovaVulgata)

5.Mose 4,23 *

So hütet euch nun, daß ihr des Bundes des HERRN, eures Gottes, den er mit euch gemacht hat, nicht vergesset und euch nicht Bilder machet von irgend einer Gestalt, was der HERR, dein Gott, dir verboten hat. (Schlachter)
προσέχετε ὑμεῖς μὴ ἐπιλάθησθε τὴν διαθήκην κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἣν διέθετο πρὸς ὑμᾶς καὶ ποιήσητε ὑμῖν ἑαυτοῖς γλυπτὸν ὁμοίωμα πάντων ὧν συνέταξεν κύριος ὁ θεός σου (Septuaginta)
prosechete ymeis meh epilathehsthe tehn diathehkehn kyrioy toy theoy ymohn ehn dietheto pros ymas kai poiehsehte ymin eaytois glypton omoiohma pantohn ohn synetaxen kyrios o theos soy (Septuaginta)

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־תִּשְׁכְּחוּ אֶת־בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃ (HeLeningradV)
Hixxaamrw laakaem paen-tixxkhw Aaet-brijt jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer kaarat Oimaakaem waOaxijtaem laakaem paesael tmwnat kol Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃ (HeLeningradV)

השמרו לכם פן־תשכחו את־ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך׃ (HeLeningradoV)
Hxmrw lkm pn-txkhw At-brjt jHwH AlHjkm Axr krt Omkm wOxjtm lkm psl tmwnt kl Axr cwk jHwH AlHjk׃ (HeLeningradoV)

Cavete, ne quando obliviscamini pacti Domini Dei vestri, quod pepigit vobiscum, et faciatis vobis sculptam similitudinem omnium, quae fieri Dominus Deus tuus prohibuit; (NovaVulgata)

5.Mose 4,24 *

Denn der HERR, dein Gott, ist ein verzehrendes Feuer, ein eifriger Gott. (Schlachter)
ὅτι κύριος ὁ θεός σου πῦρ καταναλίσκον ἐστίν θεὸς ζηλωτής (Septuaginta)
oti kyrios o theos soy pyr katanaliskon estin theos zehlohtehs (Septuaginta)

כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא׃ פ (HeLeningradV)
kij jHwaaH AaeloHaejkaa Aexx AoklaaH HwA Ael qanaaA׃ p (HeLeningradV)

כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׃ פ (HeLeningradoV)
kj jHwH AlHjk Ax AklH HwA Al qnA׃ p (HeLeningradoV)

quia Dominus Deus tuus ignis consumens est, Deus aemulator. (NovaVulgata)

5.Mose 4,25 *

Wenn du nun Kinder und Kindeskinder zeugst und ihr alt werdet im Lande und verderblich handelt und euch Bilder machet von irgend einer Gestalt und vor dem HERRN, eurem Gott, Übles tut, daß ihr ihn erzürnet, (Schlachter)
ἐὰν δὲ γεννήσῃς υἱοὺς καὶ υἱοὺς τῶν υἱῶν σου καὶ χρονίσητε ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἀνομήσητε καὶ ποιήσητε γλυπτὸν ὁμοίωμα παντὸς καὶ ποιήσητε τὰ πονηρὰ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν παροργίσαι αὐτόν (Septuaginta)
ean de gennehsehs yioys kai yioys tohn yiohn soy kai chronisehte epi tehs gehs kai anomehsehte kai poiehsehte glypton omoiohma pantos kai poiehsehte ta ponehra enantion kyrioy toy theoy ymohn parorgisai ayton (Septuaginta)

כִּי־תֹולִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנֹושַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה־אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסֹו׃ (HeLeningradV)
kij-towlijd baanijm wbnej baanijm wnowxxantaem baaAaaraec wHixxhataem waOaxijtaem paesael tmwnat kol waOaxijtaem HaaraO bOejnej jHwaaH-AaeloHaejkaa lHakOijsow׃ (HeLeningradV)

כי־תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה־אלהיך להכעיסו׃ (HeLeningradoV)
kj-twljd bnjm wbnj bnjm wnwxntm bArc wHxhtm wOxjtm psl tmwnt kl wOxjtm HrO bOjnj jHwH-AlHjk lHkOjsw׃ (HeLeningradoV)

Si genueris filios ac nepotes, et morati fueritis in terra corruptique feceritis aliquam similitudinem sculptam patrantes malum coram Domino Deo tuo, ut eum ad iracundiam provocetis, (NovaVulgata)

5.Mose 4,29 *

Wenn du aber daselbst den HERRN, deinen Gott, suchen wirst, so wirst du ihn finden, ja wenn du ihn von ganzem Herzen und von ganzer Seele suchen wirst. (Schlachter)
καὶ ζητήσετε ἐκεῖ κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν καὶ εὑρήσετε ὅταν ἐκζητήσητε αὐτὸν ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου ἐν τῇ θλίψει σου (Septuaginta)
kai zehtehsete ekei kyrion ton theon ymohn kai eyrehsete otan ekzehtehsehte ayton ex olehs tehs kardias soy kai ex olehs tehs psychehs soy en teh thlipsei soy (Septuaginta)

וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃ (HeLeningradV)
wbiqaxxtaem mixxaam Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa wmaacaaAtaa kij tidrxxaenw bkaal-lbaabkaa wbkaal-napxxaekaa׃ (HeLeningradV)

ובקשתם משם את־יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל־לבבך ובכל־נפשך׃ (HeLeningradoV)
wbqxtm mxm At-jHwH AlHjk wmcAt kj tdrxnw bkl-lbbk wbkl-npxk׃ (HeLeningradoV)

Cumque quaesieris ibi Dominum Deum tuum, invenies eum, si tamen toto corde quaesieris eum et tota anima tua. (NovaVulgata)

5.Mose 4,30 *

Wenn du in der Not bist und dich alle diese Dinge treffen, so wirst du in den letzten Tagen zu dem HERRN, deinem Gott, umkehren und seiner Stimme gehorsam sein; (Schlachter)
καὶ ζητήσετε ἐκεῖ κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν καὶ εὑρήσετε ὅταν ἐκζητήσητε αὐτὸν ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου ἐν τῇ θλίψει σου καὶ εὑρήσουσίν σε πάντες οἱ λόγοι οὗτοι ἐπ' ἐσχάτῳ τῶν ἡμερῶν καὶ ἐπιστραφήσῃ πρὸς κύριον τὸν θεόν σου καὶ εἰσακούσῃ τῆς φωνῆς αὐτοῦ (Septuaginta)
kai zehtehsete ekei kyrion ton theon ymohn kai eyrehsete otan ekzehtehsehte ayton ex olehs tehs kardias soy kai ex olehs tehs psychehs soy en teh thlipsei soy kai eyrehsoysin se pantes oi logoi oytoi ep' eschatoh tohn ehmerohn kai epistraphehseh pros kyrion ton theon soy kai eisakoyseh tehs phohnehs aytoy (Septuaginta)

בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלֹו׃ (HeLeningradV)
bacar lkaa wmcaaAwkaa kol Hadbaarijm HaaAelaeH bAaharijt Hajaamijm wxxabtaa Oad-jHwaaH AaeloHaejkaa wxxaamaOtaa bqolow׃ (HeLeningradV)

בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד־יהוה אלהיך ושמעת בקלו׃ (HeLeningradoV)
bcr lk wmcAwk kl Hdbrjm HAlH bAhrjt Hjmjm wxbt Od-jHwH AlHjk wxmOt bqlw׃ (HeLeningradoV)

Postquam in tribulatione tua te invenerint omnia, quae praedicta sunt, novissimo tempore reverteris ad Dominum Deum tuum et audies vocem eius; (NovaVulgata)

5.Mose 4,31 *

denn der HERR, dein Gott, ist ein barmherziger Gott; Er wird dich nicht verlassen, noch verderben; Er wird auch des Bundes, den er deinen Vätern geschworen hat, nicht vergessen. (Schlachter)
ὅτι θεὸς οἰκτίρμων κύριος ὁ θεός σου οὐκ ἐγκαταλείψει σε οὐδὲ μὴ ἐκτρίψει σε οὐκ ἐπιλήσεται τὴν διαθήκην τῶν πατέρων σου ἣν ὤμοσεν αὐτοῖς (Septuaginta)
oti theos oiktirmohn kyrios o theos soy oyk egkataleipsei se oyde meh ektripsei se oyk epilehsetai tehn diathehkehn tohn paterohn soy ehn ohmosen aytois (Septuaginta)

כִּי אֵל רַחוּם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת־בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃ (HeLeningradV)
kij Ael rahwm jHwaaH AaeloHaejkaa loA jarpkaa wloA jaxxhijtaekaa wloA jixxkah Aaet-brijt Aabotaejkaa Aaxxaer nixxbaO laaHaem׃ (HeLeningradV)

כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את־ברית אבתיך אשר נשבע להם׃ (HeLeningradoV)
kj Al rhwm jHwH AlHjk lA jrpk wlA jxhjtk wlA jxkh At-brjt Abtjk Axr nxbO lHm׃ (HeLeningradoV)

quia Deus misericors Dominus Deus tuus est, non dimittet te nec omnino delebit neque obliviscetur pacti, in quo iuravit patribus tuis. (NovaVulgata)

5.Mose 4,32 *

Denn frage doch nach den früheren Zeiten, die vor dir gewesen sind, von dem Tage an, als Gott den Menschen auf Erden erschuf, und von einem Ende des Himmels bis zum andern, ob je ein solch großes Ding geschehen oder je dergleichen gehört worden sei: (Schlachter)
ἐπερωτήσατε ἡμέρας προτέρας τὰς γενομένας προτέρας σου ἀπὸ τῆς ἡμέρας ἧς ἔκτισεν ὁ θεὸς ἄνθρωπον ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τοῦ οὐρανοῦ ἕως ἄκρου τοῦ οὐρανοῦ εἰ γέγονεν κατὰ τὸ ῥῆμα τὸ μέγα τοῦτο εἰ ἤκουσται τοιοῦτο (Septuaginta)
eperohtehsate ehmeras proteras tas genomenas proteras soy apo tehs ehmeras ehs ektisen o theos anthrohpon epi tehs gehs kai epi to akron toy oyranoy eohs akroy toy oyranoy ei gegonen kata to rehma to mega toyto ei ehkoystai toioyto (Septuaginta)

כִּי שְׁאַל־נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים ׀ אָדָם עַל־הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדֹול הַזֶּה אֹו הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ׃ (HeLeningradV)
kij xxAal-naaA ljaamijm riAxxonijm Aaxxaer-Haajw lpaanaejkaa lmin-Hajowm Aaxxaer baaraaA AaeloHijm Aaadaam Oal-HaaAaaraec wlmiqceH Haxxaamajim wOad-qceH Haxxaamaajim HaniHjaaH kadaabaar Hagaadowl HazaeH Aow HanixxmaO kaamoHw׃ (HeLeningradV)

כי שאל־נא לימים ראשנים אשר־היו לפניך למן־היום אשר ברא אלהים ׀ אדם על־הארץ ולמקצה השמים ועד־קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו׃ (HeLeningradoV)
kj xAl-nA ljmjm rAxnjm Axr-Hjw lpnjk lmn-Hjwm Axr brA AlHjm Adm Ol-HArc wlmqcH Hxmjm wOd-qcH Hxmjm HnHjH kdbr Hgdwl HzH Aw HnxmO kmHw׃ (HeLeningradoV)

Interroga de diebus antiquis, qui fuerunt ante te ex die, quo creavit Deus hominem super terram, et a summo caeli usque ad summum eius, si facta est aliquando huiuscemodi res magna, aut umquam cognitum est, (NovaVulgata)

5.Mose 4,33 *

Ob je ein Volk die Stimme Gottes gehört habe aus dem Feuer reden, wie du sie gehört hast, und dennoch lebe; (Schlachter)
εἰ ἀκήκοεν ἔθνος φωνὴν θεοῦ ζῶντος λαλοῦντος ἐκ μέσου τοῦ πυρός ὃν τρόπον ἀκήκοας σὺ καὶ ἔζησας (Septuaginta)
ei akehkoen ethnos phohnehn theoy zohntos laloyntos ek mesoy toy pyros on tropon akehkoas sy kai ezehsas (Septuaginta)

הֲשָׁמַע עָם קֹול אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתֹּוךְ־הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי׃ (HeLeningradV)
HaxxaamaO Oaam qowl AaeloHijm mdaber mitowk-HaaAexx kaAaxxaer-xxaamaOtaa AataaH wajaehij׃ (HeLeningradV)

השמע עם קול אלהים מדבר מתוך־האש כאשר־שמעת אתה ויחי׃ (HeLeningradoV)
HxmO Om qwl AlHjm mdbr mtwk-HAx kAxr-xmOt AtH wjhj׃ (HeLeningradoV)

num audivit populus vocem Dei loquentis de medio ignis, sicut tu audisti et vixisti? (NovaVulgata)

5.Mose 4,34 *

oder ob je ein Gott versucht habe, hinzugehen und sich ein Volk mitten aus einem andern Volk zu nehmen durch große Prüfungen, durch Zeichen, durch Wunder, durch Kampf und durch eine mächtige Hand und durch einen ausgestreckten Arm und durch schreckliche, große Taten, wie das alles der HERR, euer Gott, mit euch in Ägypten vor deinen Augen getan hat? (Schlachter)
εἰ ἐπείρασεν ὁ θεὸς εἰσελθὼν λαβεῖν ἑαυτῷ ἔθνος ἐκ μέσου ἔθνους ἐν πειρασμῷ καὶ ἐν σημείοις καὶ ἐν τέρασιν καὶ ἐν πολέμῳ καὶ ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ καὶ ἐν ὁράμασιν μεγάλοις κατὰ πάντα ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐν αἰγύπτῳ ἐνώπιόν σου βλέποντος (Septuaginta)
ei epeirasen o theos eiselthohn labein eaytoh ethnos ek mesoy ethnoys en peirasmoh kai en sehmeiois kai en terasin kai en polemoh kai en cheiri krataia kai en brachioni ypsehloh kai en oramasin megalois kata panta osa epoiehsen kyrios o theos ehmohn en aigyptoh enohpion soy blepontos (Septuaginta)

אֹו ׀ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבֹוא לָקַחַת לֹו גֹוי מִקֶּרֶב גֹּוי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמֹופְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹועַ נְטוּיָה וּבְמֹורָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ׃ (HeLeningradV)
Aow HanisaaH AaeloHijm laabowA laaqahat low gowj miqaeraeb gowj bmasot bAotot wbmowptijm wbmilhaamaaH wbjaad hazaaqaaH wbizrowOa nTwjaaH wbmowraaAijm gdolijm kkol Aaxxaer-OaaxaaH laakaem jHwaaH AaeloHejkaem bmicrajim lOejnaejkaa׃ (HeLeningradV)

או ׀ הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר־עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃ (HeLeningradoV)
Aw HnsH AlHjm lbwA lqht lw gwj mqrb gwj bmst bAtt wbmwptjm wbmlhmH wbjd hzqH wbzrwO nTwjH wbmwrAjm gdljm kkl Axr-OxH lkm jHwH AlHjkm bmcrjm lOjnjk׃ (HeLeningradoV)

Aut tentavit Deus, ut ingrederetur et tolleret sibi gentem de medio nationis per tentationes, signa atque portenta, per pugnam et robustam manum extentumque brachium et terrores magnos, iuxta omnia, quae fecit pro vobis Dominus Deus vester in Aegypto, videntibus oculis tuis? (NovaVulgata)

5.Mose 4,35 *

Dir ist es gezeigt worden, auf daß du wissest, daß der HERR Gott ist, und keiner sonst als er allein. (Schlachter)
ὥστε εἰδῆσαί σε ὅτι κύριος ὁ θεός σου οὗτος θεός ἐστιν καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι πλὴν αὐτοῦ (Septuaginta)
ohste eidehsai se oti kyrios o theos soy oytos theos estin kai oyk estin eti plehn aytoy (Septuaginta)

אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עֹוד מִלְבַדֹּו׃ (HeLeningradV)
AataaH HaarAetaa laadaOat kij jHwaaH HwA HaaAaeloHijm Aejn Oowd milbadow׃ (HeLeningradV)

אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו׃ (HeLeningradoV)
AtH HrAt ldOt kj jHwH HwA HAlHjm Ajn Owd mlbdw׃ (HeLeningradoV)

Tibi monstratum est, ut scires quoniam Dominus ipse est Deus, et non est alius praeter eum. (NovaVulgata)

5.Mose 4,39 *

So sollst du nun heute wissen und zu Herzen fassen, daß der HERR der alleinige Gott ist oben im Himmel und unten auf Erden, und keiner sonst. (Schlachter)
καὶ γνώσῃ σήμερον καὶ ἐπιστραφήσῃ τῇ διανοίᾳ ὅτι κύριος ὁ θεός σου οὗτος θεὸς ἐν τῷ οὐρανῷ ἄνω καὶ ἐπὶ τῆς γῆς κάτω καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι πλὴν αὐτοῦ (Septuaginta)
kai gnohseh sehmeron kai epistraphehseh teh dianoia oti kyrios o theos soy oytos theos en toh oyranoh anoh kai epi tehs gehs katoh kai oyk estin eti plehn aytoy (Septuaginta)

וְיָדַעְתָּ הַיֹּום וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל־לְבָבֶךָ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עֹוד׃ (HeLeningradV)
wjaadaOtaa Hajowm waHaxxebotaa Aael-lbaabaekaa kij jHwaaH HwA HaaAaeloHijm baxxaamajim mimaOal wOal-HaaAaaraec mitaahat Aejn Oowd׃ (HeLeningradV)

וידעת היום והשבת אל־לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת אין עוד׃ (HeLeningradoV)
wjdOt Hjwm wHxbt Al-lbbk kj jHwH HwA HAlHjm bxmjm mmOl wOl-HArc mtht Ajn Owd׃ (HeLeningradoV)

Scito ergo hodie et cogitato in corde tuo quod Dominus ipse sit Deus in caelo sursum et in terra deorsum, et non sit alius. (NovaVulgata)

5.Mose 4,40 *

Darum beobachte seine Satzungen und seine Gebote, die ich dir heute gebiete, so wird es dir und deinen Kindern nach dir wohl gehen, und du wirst lange leben in dem Lande, das dir der HERR, dein Gott, gibt, für alle Zeiten. (Schlachter)
καὶ φυλάξῃ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ τοῖς υἱοῖς σου μετὰ σέ ὅπως μακροήμεροι γένησθε ἐπὶ τῆς γῆς ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι πάσας τὰς ἡμέρας (Septuaginta)
kai phylaxeh ta dikaiohmata aytoy kai tas entolas aytoy osas egoh entellomai soi sehmeron ina ey soi genehtai kai tois yiois soy meta se opohs makroehmeroi genehsthe epi tehs gehs ehs kyrios o theos soy didohsin soi pasas tas ehmeras (Septuaginta)

וְשָׁמַרְתָּ אֶת־חֻקָּיו וְאֶת־מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל־הַיָּמִים׃ פ (HeLeningradV)
wxxaamartaa Aaet-huqaajw wAaet-micwotaajw Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm Aaxxaer jijTab lkaa wlbaanaejkaa Aaharaejkaa wlmaOan taAarijk jaamijm Oal-HaaAadaamaaH Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten lkaa kaal-Hajaamijm׃ p (HeLeningradV)

ושמרת את־חקיו ואת־מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על־האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל־הימים׃ פ (HeLeningradoV)
wxmrt At-hqjw wAt-mcwtjw Axr Ankj mcwk Hjwm Axr jjTb lk wlbnjk Ahrjk wlmOn tArjk jmjm Ol-HAdmH Axr jHwH AlHjk ntn lk kl-Hjmjm׃ p (HeLeningradoV)

Custodi praecepta eius atque mandata, quae ego praecipio tibi hodie, ut bene sit tibi et filiis tuis post te, et permaneas multo tempore super terram, quam Dominus Deus tuus daturus est tibi ”. (NovaVulgata)

5.Mose 5,2 *

Der HERR, unser Gott, hat auf dem Berge Horeb einen Bund mit uns gemacht. (Schlachter)
κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν διέθετο πρὸς ὑμᾶς διαθήκην ἐν χωρηβ (Septuaginta)
kyrios o theos ymohn dietheto pros ymas diathehkehn en chohrehb (Septuaginta)

יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב׃ (HeLeningradV)
jHwaaH AaeloHejnw kaarat Oimaanw brijt bhoreb׃ (HeLeningradV)

יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃ (HeLeningradoV)
jHwH AlHjnw krt Omnw brjt bhrb׃ (HeLeningradoV)

Dominus Deus noster pepigit nobiscum foedus in Horeb. (NovaVulgata)

5.Mose 5,6 *

Ich bin der HERR, dein Gott, der ich dich aus Ägyptenland, aus dem Diensthause, geführt habe: (Schlachter)
ἐγὼ κύριος ὁ θεός σου ὁ ἐξαγαγών σε ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας (Septuaginta)
egoh kyrios o theos soy o exagagohn se ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias (Septuaginta)

אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֹוצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃ (HeLeningradV)
Aaanokij jHwaaH AaeloHaejkaa Aaxxaer HowceAtijkaa meAaeraec micrajim mibejt Oabaadijm׃ (HeLeningradV)

אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ (HeLeningradoV)
Ankj jHwH AlHjk Axr HwcAtjk mArc mcrjm mbjt Obdjm׃ (HeLeningradoV)

“Ego Dominus Deus tuus, qui eduxi te de terra Aegypti, de domo servitutis. (NovaVulgata)

5.Mose 5,9 *

Bete sie nicht an und diene ihnen nicht; denn ich, der HERR, dein Gott, bin ein eifriger Gott, welcher heimsucht der Väter Missetat an den Kindern bis in das dritte und vierte Glied derer, die mich hassen, (Schlachter)
οὐ προσκυνήσεις αὐτοῖς οὐδὲ μὴ λατρεύσῃς αὐτοῖς ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεός σου θεὸς ζηλωτὴς ἀποδιδοὺς ἁμαρτίας πατέρων ἐπὶ τέκνα ἐπὶ τρίτην καὶ τετάρτην γενεὰν τοῖς μισοῦσίν με (Septuaginta)
oy proskynehseis aytois oyde meh latreysehs aytois oti egoh eimi kyrios o theos soy theos zehlohtehs apodidoys amartias paterohn epi tekna epi tritehn kai tetartehn genean tois misoysin me (Septuaginta)

לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹות עַל־בָּנִים וְעַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי׃ (HeLeningradV)
loA-tixxtahawaeH laaHaem wloA taaOaabdem kij Aaanokij jHwaaH AaeloHaejkaa Ael qanaaA poqed Oawon Aaabowt Oal-baanijm wOal-xxilexxijm wOal-ribeOijm lxonAaaj׃ (HeLeningradV)

לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על־בנים ועל־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃ (HeLeningradoV)
lA-txthwH lHm wlA tObdm kj Ankj jHwH AlHjk Al qnA pqd Own Abwt Ol-bnjm wOl-xlxjm wOl-rbOjm lxnAj׃ (HeLeningradoV)

Non adorabis ea et non coles: Ego enim sum Dominus Deus tuus, Deus aemulator, reddens iniquitatem patrum super filios in tertiam et quartam generationem his, qui oderunt me, (NovaVulgata)

5.Mose 5,11 *

Du sollst den Namen des HERRN, deines Gottes, nicht mißbrauchen; denn der HERR wird den nicht ungestraft lassen, der seinen Namen mißbraucht. (Schlachter)
οὐ λήμψῃ τὸ ὄνομα κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐπὶ ματαίῳ οὐ γὰρ μὴ καθαρίσῃ κύριος τὸν λαμβάνοντα τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐπὶ ματαίῳ (Septuaginta)
oy lehmpseh to onoma kyrioy toy theoy soy epi mataioh oy gar meh kathariseh kyrios ton lambanonta to onoma aytoy epi mataioh (Septuaginta)

לֹא תִשָּׂא אֶת־שֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר־יִשָּׂא אֶת־שְׁמֹו לַשָּׁוְא׃ ס (HeLeningradV)
loA tixaaA Aaet-xxem-jHwaaH AaeloHaejkaa laxxaawA kij loA jnaqaeH jHwaaH Aet Aaxxaer-jixaaA Aaet-xxmow laxxaawA׃ s (HeLeningradV)

לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא׃ ס (HeLeningradoV)
lA txA At-xm-jHwH AlHjk lxwA kj lA jnqH jHwH At Axr-jxA At-xmw lxwA׃ s (HeLeningradoV)

Non usurpabis nomen Domini Dei tui frustra, quia non erit impunitus, qui super re vana nomen eius assumpserit. (NovaVulgata)

5.Mose 5,12 *

Beobachte den Sabbattag, daß du ihn heiligest, wie dir der HERR, dein Gott, geboten hat. (Schlachter)
φύλαξαι τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων ἁγιάζειν αὐτήν ὃν τρόπον ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου (Septuaginta)
phylaxai tehn ehmeran tohn sabbatohn agiazein aytehn on tropon eneteilato soi kyrios o theos soy (Septuaginta)

שָׁמֹור אֶת־יֹום הַשַּׁבָּת לְקַדְּשֹׁו כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ ׃ (HeLeningradV)
xxaamowr Aaet-jowm Haxxabaat lqadxxow kaAaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa ׃ (HeLeningradV)

שמור את־יום השבת לקדשו כאשר צוך ׀ יהוה אלהיך ׃ (HeLeningradoV)
xmwr At-jwm Hxbt lqdxw kAxr cwk jHwH AlHjk ׃ (HeLeningradoV)

Observa diem sabbati, ut sanctifices eum, sicut praecepit tibi Dominus Deus tuus. (NovaVulgata)

5.Mose 5,14 *

aber am siebenten Tag ist der Sabbat des HERRN, deines Gottes; da sollst du kein Werk tun, weder du, noch dein Sohn, noch deine Tochter, noch dein Knecht, noch deine Magd, noch dein Ochs, noch dein Esel, noch all dein Vieh, noch dein Fremdling, der innerhalb deiner Tore ist, damit dein Knecht und deine Magd ruhen wie du. (Schlachter)
τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ σάββατα κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐ ποιήσεις ἐν αὐτῇ πᾶν ἔργον σὺ καὶ οἱ υἱοί σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου ὁ βοῦς σου καὶ τὸ ὑποζύγιόν σου καὶ πᾶν κτῆνός σου καὶ ὁ προσήλυτος ὁ παροικῶν ἐν σοί ἵνα ἀναπαύσηται ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου ὥσπερ καὶ σύ (Septuaginta)
teh de ehmera teh ebdomeh sabbata kyrioh toh theoh soy oy poiehseis en ayteh pan ergon sy kai oi yioi soy kai eh thygatehr soy o pais soy kai eh paidiskeh soy o boys soy kai to ypozygion soy kai pan ktehnos soy kai o prosehlytos o paroikohn en soi ina anapaysehtai o pais soy kai eh paidiskeh soy ohsper kai sy (Septuaginta)

וְיֹום הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת ׀ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל־מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ־וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ־וַאֲמָתֶךָ וְשֹׁורְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל־בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמֹוךָ׃ (HeLeningradV)
wjowm HaxxbijOij xxabaat lajHwaaH AaeloHaejkaa loA taOaxaeH kaal-mlaaAkaaH AataaH wbinkaa-wbitaekaa wOabdkaa-waAamaataekaa wxxowrkaa wahamorkaa wkaal-bHaemtaekaa wgerkaa Aaxxaer bixxOaaraejkaa lmaOan jaanwha Oabdkaa waAamaatkaa kaamowkaa׃ (HeLeningradV)</