Der Suchlauf «lA-Akl»
Fazit zu den Texten des Suchlaufs «lA-Akl», die vom Fasten reden
Die Texte des Suchlaufs «lA-Akl», die vom Fasten reden
Ein Freudenmahl im Angesicht Gottes
Mose fastet 40 Tage
Fasten aus Angst vor einem Fluch?
Essen zur Stärkung für kommende Aufgaben
Fasten auf Anweisung Gottes, um Vereinnahmung und Bestechung zu entgehen
Fasten zur Unterstützung einer Fürbitte
Fasten aus Betrübnis
Die Wortfelder des Suchlaufs «lA-Akl»
Vorkommensstatistik: Suchlauf «lA-Akl»
Bücher, die bei der Suche keine Ergebnisse zeigen - Suche: lA-Akl - Anzahl der Bücher: 4
Die Versliste zum Suchlauf «lA-Akl»
Es gibt sehr viele Vorschriften darüber, was gegessen werden darf und was nicht. Diese werden zum Teil durch die Art des Suchlaufes mit erfasst, werden hier aber nicht ausgewertet.
«Nicht essen» wird häufig in einem Zusammenhang gebracht, den wir eher als ein Fasten bezeichnen würden. Ein solches Wort gibt es auch im Hebräischen und wird unter צום - cwm dargestellt. Dieses Wort taucht in den fünf Büchern Mose nicht auf. Es gibt bei Mose auch keine Vorschrift zum Fasten. Mose kennt nur das «Demütigen vor Gott», das für den Großen Versöhnungstag vorgeschrieben wird und aus dem eine Fastenvorschrift geworden ist. Aber Mose kennt Situationen, in denen Menschen nicht essen.
Im Rahmen der Übergabe der Gesetze führt Mose die Ältesten Israels zum Berg Sinai, wo ihnen Gott begegnet. Nach der Begegnung mit Gott wird ein Freudenmahl veranstaltet. Ob die Ältesten oder Mose vorher gefastet haben, bleibt unerwähnt.
Als Mose das zweite Mal auf den Berg steigt, um die Gesetze zu empfangen, isst und trinkt Mose nicht. Das Wort «Fasten» wird hier nicht verwendet.
Elia wird sogar aufgefordert, zu essen und zu trinken, weil eine große Aufgabe vor ihm liegt.
Saul dagegen verpflichtet das Volk mit einem Fluch, nicht zu essen und schwächt es damit. Auch dies ist kein Gott wohlgefälliges Fasten.
Erst in der Verbannung erleben wir ein Fasten aus dem Bedürfnis heraus, einer Bitte an Gott einen besonderen Nachdruck zu verleihen.
Darüber hinaus finden wir «nicht essen» bei Menschen in Trauer oder Trübsal und bei Saul in einer besonderen Stresssituation.
Insgesamt kann man feststellen, dass das Fasten kein besonderes Anliegen des Alten Testamentes ist. Die Propheten setzen sich teils sehr kritisch mit dieser Gewohnheit des Volkes auseinander. Dies geschieht aber mit der Verwendung des Wortes צום - cwm und wird in dem Beitrag «K» dargestellt.
2.Mose 24,8-12 ⇩ *:
Da nahm Mose das Blut und sprengte es auf das Volk und sprach: Sehet, das ist das Blut des Bundes, den der HERR mit euch gemacht hat über allen diesen Worten!
Da stiegen Mose und Aaron, Nadab und Abihu und siebzig von den Ältesten Israels hinauf;
und sie sahen den Gott Israels; und unter seinen Füßen war ein Boden wie von Saphirsteinen und so klar wie der Himmel selbst.
Und er legte seine Hand nicht an die Auserwählten der Kinder Israel. Und als sie Gott gesehen hatten, aßen und tranken sie.
Und der HERR sprach zu Mose: Steige zu mir herauf auf den Berg und bleibe daselbst, so will ich dir die steinernen Tafeln geben und das Gesetz und das Gebot, das ich geschrieben habe, um sie zu unterweisen!
Mose führt die Ältesten zum Berg Sinai. Dort schauen sie Gott. Sie sehen den Boden unter seinen Füßen. offenbar haben sie nicht mehr gesehen. Vor ihnen stand Jesus Christus. Ihm würden sie mit den Worten „Kreuzige ihn!” wieder begegnen. Die Ältesten erlebten diese Begegnung. Nachdem sie Gott begegnet waren, veranstalteten sie ein Essen. Es werden uns keine Einzelheiten darüber berichtet, aber wir können davon ausgehen, dass es ein Freudenmahl war. Hier wurden die Ältesten in die Begenung mit Gott einbezogen. Aber danach will Gott mit Mose wieder allein sein: Und der HERR sprach zu Mose: Steige zu mir herauf auf den Berg und bleibe daselbst, so will ich dir die steinernen Tafeln geben und das Gesetz und das Gebot, das ich geschrieben habe, um sie zu unterweisen!
Da machte sich Mose auf samt seinem Diener Josua und stieg auf den Berg hinauf zu Gott.
Zu den Ältesten aber hatte er gesagt: Erwartet uns hier, bis wir wieder zu euch kommen; sehet, Aaron und Hur sind bei euch; wer eine Angelegenheit hat, der wende sich an sie!
Als nun Mose auf den Berg stieg, bedeckte eine Wolke den Berg.
Und die Herrlichkeit des HERRN wohnte auf dem Berg Sinai, und die Wolke bedeckte ihn sechs Tage lang; am siebenten Tage aber rief er Mose von der Wolke aus zu.
Und die Herrlichkeit des HERRN erschien den Kindern Israel wie ein verzehrendes Feuer oben auf dem Gipfel des Berges.
Mose aber ging mitten in die Wolke hinein, da er den Berg bestieg; und Mose blieb vierzig Tage und vierzig Nächte auf dem Berge.
(2.Mose 24,12-18 ⇩ ⇧ *) Mose ist 40 Tage auf dem Berg Sinai. Hier wird nichts von Fasten gesagt, es ist aber sehr wahrscheinlich, dass Mose auch in dieser Zeit fastete. Als Mose das zweite Mal auf dem Berge ist, wieder 40 Tage, wird auch vom Fasten geredet. Auch Jesus fastet am Beginn seines Wirkens 40 Tage und wird danach vom Teufel versucht:
Darauf ward Jesus vom Geist in die Wüste geführt, auf daß er vom Teufel versucht würde.
Und als er vierzig Tage und vierzig Nächte gefastet hatte, hungerte ihn hernach.
(Matthäus 4,1-2 *)
Dabei gibt es zwei Parallelen: Einmal sind es die 40 Tage der Fastenzeit, zum anderen ist es die Tatsache, dass in beiden Fällen Gott handelt: Gott (das ist der präexistente Jesus Christus) ruft Mose in die Wolke auf dem Berg - Gott (das ist der Heilige Geist) führt den Menschensohn Jesus in die Wüste. Der Teufel darf nur deshalb handeln, weil Gott, der trinitarische Gott, es zulässt.
Es folgt der Tanz des Volkes um ein goldenes Kalb, das ihnen Aaron gemacht hat. Mose wirf die Steintafeln zornig weg. 3000 israelische Männer sterben, weil Mose die Leviten mit dem Schwert durchs Lager schickt. Danach bittet er für das Volk um Vergebung und erhält Vergebung. Das innige Verhältnis Gottes mit Mose wird geschildert:
Der HERR aber redete mit Mose von Angesicht zu Angesicht, wie ein Mann mit seinem Freunde redet; und wenn er wieder ins Lager zurückkehrte, so wich sein Diener Josua, der Sohn Nuns, der Jüngling, nicht aus der Hütte.
(
2.Mose 33,11 *)
und
Der HERR sprach zu Mose: Was du jetzt gesagt hast, das will ich auch tun; denn du hast vor meinen Augen Gnade gefunden, und ich kenne dich mit Namen!
(
2.Mose 33,17 *)
Der HERR fordert Mose auf, ein zweites Mal auf den Berg Sinai zu kommen, um die Steintafeln mit den zehn Geboten zu empfangen:
Und der HERR sprach zu Mose: Haue dir zwei steinerne Tafeln, wie die ersten waren, daß ich die Worte darauf schreibe, die auf den ersten Tafeln waren, welche du zerbrochen hast,
und sei morgen bereit, daß du früh auf den Berg Sinai steigest und daselbst zu mir auf die Spitze des Berges tretest.
(2.Mose 34,1-2 *)
Hier lesen wir nun ausdrücklich, dass Mose 40 Tage nicht aß und nicht trank:
Und er war daselbst bei dem HERRN vierzig Tage und vierzig Nächte lang und aß kein Brot und trank kein Wasser. Und er schrieb auf die Tafeln die Worte des Bundes, die zehn Worte.
(2.Mose 34,28 ⇩ *)
Es wird also nicht vom Fasten gesprochen sondern davon, dass Mose nicht aß und nicht trank. Es klingt eher beiläufig angesichts der intensiven Nähe, die Mose mit Gott erlebt und die ihn auch verändert.
Das nächste Mal hören wir bei Saul von einem Verbot zu essen:
Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise.
(
1.Samuel 14,24 ⇩ *)
Saul spricht hier einen Fluch aus. Warum verknüpft er Verbot zu essen mit einem Fluch. Israel erringt zwar einen Sieg, aber der Chronist weist darauf hin, dass die Männer Israels überanstrengt waren wegen dieses Fluches ihres Königs. Der Aufruf, nicht zu essen, war ganz offenbar aus der Wut Sauls geboren. Auch hier wird deutlich, dass dieses «Fasten» eher aus der Gemütslage eines Menschen entstanden war und nicht etwas aus der Absicht, Gott besonders nahe zu sein. Es führt dann auch dazu, dass der König beinahe seinen Sohn getötet hätte, wenn das Volk sich nicht für Jonatan eingesetzt hätte (1.Samuel 14,24-45 ⇩ ⇧ *). Dieser Fluch Sauls zeigt, dass Fasten in der Bibel unter Umständen auch negativ beurteilt werden kann, insbesondere, wenn es nicht im Blick auf Gott geschieht. Er zeigt auch, dass das Fasten das Volk schwächt und nicht etwa stärkt. Jonatan stellt dies fest, als er ins Lager der israelischen Krieger kommt: 1.Samuel 14,24-45 ⇩ ⇧ *
Er aber ging hin in die Wüste, eine Tagereise weit, kam und setzte sich unter einen Ginsterstrauch und erbat sich den Tod und sprach: Es ist genug! So nimm nun, HERR, meine Seele; denn ich bin nicht besser als meine Väter!
Und er legte sich und schlief ein unter dem Ginsterstrauch. Und siehe, ein Engel rührte ihn an und sprach zu ihm: Stehe auf und iß!
Und als er sich umsah, siehe, da war zu seinen Häupten ein auf heißen Steinen gebackener Brotkuchen und ein Krug Wasser. Und als er gegessen und getrunken hatte, legte er sich wieder schlafen.
Und der Engel des HERRN kam zum zweitenmal und rührte ihn an und sprach: Stehe auf und iß; denn du hast einen weiten Weg vor dir!
Und er stand auf, aß und trank und ging kraft dieser Speise vierzig Tage und vierzig Nächte lang, bis an den Berg Gottes Horeb.
Und er ging daselbst in eine Höhle hinein und blieb dort über Nacht. Und siehe, das Wort des HERRN kam zu ihm und sprach: Was willst du hier, Elia?
Er sprach: Ich habe heftig für den HERRN, den Gott der Heerscharen, geeifert; denn die Kinder Israel haben deinen Bund verlassen und deine Altäre zerbrochen und deine Propheten mit dem Schwert umgebracht, und ich bin allein übriggeblieben, und sie trachten darnach, mir das Leben zu nehmen!
Er aber sprach: Komm heraus und tritt auf den Berg vor den HERRN! Und siehe, der HERR ging vorüber; und ein großer, starker Wind, der die Berge zerriß und die Felsen zerbrach, ging vor dem HERRN her; der HERR aber war nicht im Winde. Nach dem Winde aber kam ein Erdbeben; aber der Herr war nicht im Erdbeben.
Und nach dem Erdbeben kam ein Feuer; aber der HERR war nicht im Feuer. Und nach dem Feuer kam die Stimme eines sanften Säuselns.
Als Elia dieses hörte, verhüllte er sein Angesicht mit seinem Mantel und ging hinaus und trat an den Eingang der Höhle. Und siehe, da kam eine Stimme zu ihm, die sprach: Was willst du hier, Elia?
Er sprach: Ich habe heftig für den HERRN, den Gott der Heerscharen, geeifert; denn die Kinder Israel haben deinen Bund verlassen, deine Altäre zerbrochen und deine Propheten mit dem Schwerte umgebracht, und ich bin allein übriggeblieben, und sie trachten darnach, mir das Leben zu nehmen!
Aber der HERR sprach zu ihm: Kehre wieder auf deinen Weg zurück nach der Wüste und wandere gen Damaskus und gehe hinein und salbe Hasael zum König über Syrien.
Auch sollst du Jehu, den Sohn Nimsis, zum König über Israel salben und sollst Elisa, den Sohn Saphats, von Abel-Mechola, zum Propheten salben an deiner Statt.
Und es soll geschehen, wer dem Schwerte Hasaels entrinnt, den soll Jehu töten; und wer dem Schwerte Jehus entrinnt, den soll Elisa töten.
Ich aber will in Israel siebentausend übriglassen, nämlich alle, die ihre Knie nicht gebeugt haben vor Baal und deren Mund ihn nicht geküßt hat.
(
1.Könige 19,4-18 ⇩ *)
Dieser Text gehört eigentlich nicht in die Liste der Texte, in denen vom «Nicht Essen» die Rede ist. Er ist aber gerade im Blick auf den Fluch Sauls und dessen schreckliche Konsequenzen bemerkenswert. Der Prophet Elia ist erschöpft von dem äußeren Druck, dem er ausgesetzt ist. Und der HERR fordert ihn durch einen Engel auf zu essen, sich zu stärken. Als er dies gehorsam tut, erlebt er die Gegenwart Gottes und erhält neue Anweisungen. Er erfüllt seinen Auftrag, nicht, weil er ihn durch Fasten und Beten erhalten hätte, sondern weil Gott selbst erschienen ist und ihm diesen Auftrag gab. Im Gegensatz zu Mose, der 40 Tage fastete, wird der ermattete Elia gestärkt. Gott begegnet uns so, wie wir es bedürfen. Dies ist eine Ermutigung auch für uns heute.
Eine sehr eigenwillige Begebenheit ereignet sich in Israel unter König
Jerobeam I (926-907 v.Chr.), nachdem Jerobeam Stierbilder in Bethel und Dan aufgestellt hatte:
Darum hielt der König einen Rat und machte zwei goldene Kälber und sprach zum Volk: Es ist zu viel für euch, nach Jerusalem hinaufzugehen! Siehe, das sind deine Götter, Israel, die dich aus Ägyptenland geführt haben!
Und er stellte das eine zu Bethel auf und tat das andere nach Dan.
Aber diese Tat ward Israel zur Sünde; und das Volk lief zu dem einen Kalbe bis gen Dan.
Er machte auch ein Höhenheiligtum und bestellte aus dem ganzen Volk Leute zu Priestern, die nicht von den Kindern Levi waren.
(
1.Könige 12,28-31 *)
Deswegen sendet der HERR einen Propheten aus Juda nach Israel, um Jerobeam seine Sünde vorzuhalten (1.Könige 13 ⇩ *). Jerobeam ist gerade mit seinem Opfer beschäftigt, als der Prophet in Bethel ankommt. Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!
Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!
Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.
Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.
Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.
Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.
Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.
Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!
Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.
(1.Könige 13,2-10 ⇩ ⇧ *)
Offenbar hat der HERR gewusst, dass Jerobeam diesen Menschen mit seiner charmanten Art vereinnahmen würde und ihm deshalb verboten, mit Jerobeam ein Mahl zu halten. Später wird der Hofprophet Jerobeams diesen Propheten aus Juda mit List zu einem Mahl überreden. Der Prophet aus Juda wird dadurch umkommen (Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.
Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.
Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,
setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!
Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!
Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;
denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!
Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!
Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.
Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,
und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,
sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!
Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.
Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.
Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.
Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!
Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,
ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.
Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.
Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!
Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;
denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.
(1.Könige 13,11-32 ⇩ ⇧ *)). Jerobeam aber tut nicht Buße sondern setzt seine Politik der Trennung vom Tempel in Jerusalem fort. Josephus überliefert eine Predigt des Jerobeams zur Einweihung seines Stiertempels. Darin heißt es: „Liebe Landsleute, ihr wisst alle, wie ich denke, dass Gott an jedem Orte ist und dass es nicht eine besondere Stelle gibt, wo er sich aufhält, sondern dass er überall hört und seine Anbeter wahrnimmt. Daher kann ich nicht von euch verlangen, dass ihr einen weiten Weg in eine feindliche Stadt, wie Jerusalem ist, machen sollt, um Gott anzubeten. Den Tempel daselbst hat nur ein Mensch gemacht; ebenso gut habe ich zwei goldene Kälber als die Stellvertreter Gottes anfertigen lassen ...” (Jüdische Altertümer Seite 529)
Das Fasten des Propheten in dieser Begebenheit hat also keine rituellen Gründe, es soll die Unabhängigkeit des Propheten, die Unbestechlichkeit sicherstellen.
Ein Fasten zur Unterstützung einer Fürbitte vor Gott berichtet das Buch Esther, allerdings wird hier das hebräische Wort für Fasten (צום - cwm) gewählt und nicht לא אכל - lA Akl, das hebräische Wort für «nicht essen»:
So gehe hin, versammle alle Juden, die zu Susan anwesend sind, und fastet für mich, drei Tage lang bei Tag und Nacht, esset und trinket nicht. Auch ich will mit meinen Mägden also fasten, und alsdann will ich zum König hineingehen, wiewohl es nicht nach dem Gesetze ist. Komme ich um, so komme ich um!
(
Esther 4,16 ⇩ *)
Dieser Text wir hier erwähnt, um nicht ein Bild entstehen zu lassen, als wäre die Bibel gegen das Fasten. Fasten ist ein Weg, das Gebet zu unterstützen, aber es besteht weder ein Zwang zu fasten, noch ist Fasten ein Weg, Gott zu erpressen: Esther spricht „Komme ich um, so komme ich um!” Sie sagt also nicht: „Wenn ihr nur genug fastet, so werde ich überleben!” Fasten geschieht in Demut vor Gott, nur dann ist es Gott angenehm.
In jenen Tagen trauerte ich, Daniel, drei Wochen lang.
Ich aß keine leckere Speise, und Fleisch und Wein kamen nicht über meine Lippen, auch salbte ich mich nicht, bis die drei Wochen vollendet waren.
Aber am vierundzwanzigsten Tage des ersten Monats befand ich mich am Ufer des großen Stromes Hiddekel.
Und ich hob meine Augen auf und schaute und siehe, da stand ein Mann, in Leinwand gekleidet und die Lenden mit Gold von Uphas umgürtet.
Und sein Leib war wie ein Tarsisstein, und sein Angesicht strahlte wie der Blitz und seine Augen wie Feuerfackeln; seine Arme aber und seine Füße sahen aus wie poliertes Erz, und die Stimme seiner Rede war wie das Tosen einer Volksmenge.
(
Daniel 10,2-6 ⇩ *)
Daniel hat eine Vision, die ihn sehr beschwert. Und so trauert er und in diesem Trauern fastet er auch. Zumindest handelt es sich um ein Teilfasten: „Keine leckere Speise”. Dieses dauert 3 Wochen. Nach diesen drei Wochen hat er erneut eine Vision. Hier ist das Fasten aus der Traurigkeit entstanden und wird von Gott beantwortet, indem er ihm eine erneute Vision schenkt. Der Mann, den Daniel in seiner Vision sieht, bewertet das Fasten Daniels, indem er sagt:
Da sprach er zu mir: Fürchte dich nicht, Daniel! Denn von dem ersten Tage an, da du dein Herz darauf richtetest, zu verstehen und dich vor deinem Gott zu demütigen, sind deine Worte erhört worden, und ich bin gekommen um deiner Worte willen.
(Daniel 10,12 *)
Daniels Fasten war ein «Demütigen vor Gott», darauf kommt es an.
Daniels Betrübnis war in seinem Erleben mit Gott begründet. Hanna dagegen ist deprimiert, weil sie gekränkt wird:
An dem Tage nun, da Elkana opferte, gab er seinem Weibe Peninna und allen ihren Söhnen und Töchtern Teile vom Opfermahl .
Hanna aber gab er ein doppeltes Teil, denn er hatte Hanna lieb; aber der HERR hatte ihren Mutterleib verschlossen.
Und ihre Nebenbuhlerin reizte sie sehr mit kränkenden Reden, um sie darüber zu erzürnen, daß der HERR ihren Leib verschlossen hatte.
Und so ging es Jahr für Jahr; so oft sie zu des HERRN Hause wallte, kränkte jene sie also, daß sie weinte und nichts aß.
Elkana aber, ihr Mann, sprach zu ihr: Hanna, warum weinst du? Und warum issest du nicht? Warum ist dein Herz so traurig? Bin ich dir nicht besser als zehn Söhne?
(1.Samuel 1,4-8 ⇩ *)
Im Tempel wird sie vom Hohenpriester Eli angesprochen, der ihre Betrübnis zunächst als Trunkenheit missversteht. Als sie ihm ihr Anliegen sagt, verheißt er ihr einen Sohn: Eli antwortete ihr und sprach: Gehe hin in Frieden! Der Gott Israels gewähre dir deine Bitte, die du vor ihm ausgesprochen hast!
Sie sprach: Laß deine Magd Gnade finden vor deinen Augen! Also ging das Weib ihren Weg und aß und sah nicht mehr traurig aus.
(1.Samuel 1,17-18 ⇩ ⇧ *) Dieser Sohn wird Samuel heißen und der letzte Richter in Israel sein. Danach beginnt mit Saul das Königtum.
Esra trägt Leid über die Menschen, die er aus der Gefangenschaft in Babylonien nach Israel zurückgeführt hatte, denn sie kümmerten sich nicht um das Gesetz Gottes:
Und Esra stand auf vor dem Hause und ging in die Kammer Johanans, des Sohnes Eljaschibs. Er ging dort hinein und aß kein Brot und trank kein Wasser; denn er trug Leid wegen der Übertretung derer, die gefangen gewesen.
(Esra 10,6 ⇩ *)
Allerdings belässt er es nicht dabei, sondern beruft eine Versammlung ein, um dem Gesetz Gottes Geltung zu verschaffen.
Saul steht unter Stress. Die Philister greifen ihn an. Er will den HERRN befragen, aber er erhält keine Antwort. Obwohl der die Totenbeschwörer nach dem Gesetz des HERN aus Israel vertrieben hat, sucht er nun nach einer Frau, die ihm Samuel, der kurz zuvor verstorben war, zurückholen kann. Samuel erscheint Saul und verheißt ihm nur Unglück:
Und es wurden unter den Söhnen der Priester, die fremde Frauen heimgeführt hatten, gefunden: von den Söhnen Jesuas, des Sohnes Jozadaks, und seinen Brüdern: Maaseja, Elieser, Jarib und Gedalja;
die gaben ihre Hand darauf, daß sie ihre Frauen ausstoßen wollten, und sie bekannten die Schuld und opferten einen Schafbock für ihre Schuld.
Von den Söhnen Immers: Hanani und Sebadja.
(
Esra 10,18-20 *)
Die Tatsache, dass Saul nichts gegessen hat, hat ganz offensichtlich nichts mit Gebet zu tun. Saul wollte so schnell wie möglich zu einer Botschaft über den bevorstehenden Krieg gegen die Philister kommen. Nur das zählte. Als er die Botschaft hatte, wichen seine Kräfte. Dies ist ein typischer Effekt unter Stress. Ist das Ziel erreicht, geht der Adrenalinspiegel zurück und der Mensch bricht zusammen, wenn er sich überfordert hat. Saul will trotzdem nichts essen, lässt sich aber von der Frau und seinen Knechten dazu überreden. Als es zum Kampf gegen die Philister kommt, wird Saul tödlich getroffen.
Das Wortfeld «lA» besteht aus 1984 Wörtern.
אין־לאיש (Ajn-lAjx), אכלא (AklA), אל־בצלאל (Al-bclAl), אל־המלאך (Al-HmlAk), אל־המלאכה (Al-HmlAkH), אל־לאה (Al-lAH), אל־לארך (Al-lArk), אל־מלאך (Al-mlAk), אל־מלאכי (Al-mlAkj), אל־מלאכיך (Al-mlAkjk), אל־מלאכתו (Al-mlAktw), אל־תכלאי (Al-tklAj), אם־ימלאו (Am-jmlAw), אם־לא (Am-lA), אם־לאב (Am-lAb), אם־לאכול (Am-lAkwl), אם־לאל (Am-lAl), אם־לארצו (Am-lArcw), אם־מלא (Am-mlA), אם־מלאתיך (Am-mlAtjk), אמלא (AmlA), אמלאה (AmlAH), אשר־לא־אעשה (Axr-lA-AOxH), אשר־לא־היתה (Axr-lA-HjtH), אשר־לא־נמצא (Axr-lA-nmcA), אשר־לא־שמעו (Axr-lA-xmOw), אשר־לא־תמטיר (Axr-lA-tmTjr), אשר־מלא (Axr-mlA), אשר־מלאו (Axr-mlAw), את־בצלאל (At-bclAl), את־המלאך (At-HmlAk), את־המלאכה (At-HmlAkH), את־המלאכים (At-HmlAkjm), את־כל־המלאכה (At-kl-HmlAkH), את־כל־מלאכת (At-kl-mlAkt), את־כל־מלאכתו (At-kl-mlAktw), את־לא (At-lA), את־לאה (At-lAH), את־מהללאל (At-mHllAl), את־מלאך (At-mlAk), את־מלאכת (At-mlAkt), את־מלאכתו (At-mlAktw), בא־המלאך (bA-HmlAk), בהיכלא (bHjklA), בטלא (bTlA), בטלאים (bTlAjm), בכל־מלאכה (bkl-mlAkH), בכל־מלאכת (bkl-mlAkt), בכל־נפלאותיו (bkl-nplAwtjw), בכל־נפלאתיו (bkl-nplAtjw), בלא (blA), בלא־איבה (blA-AjbH), בלא־אל (blA-Al), בלא־דעת (blA-dOt), בלא־הון (blA-Hwn), בלא־יומו (blA-jwmw), בלא־כח (blA-kh), בלא־לב (blA-lb), בלא־עם (blA-Om), בלא־צדק (blA-cdq), בלאדן (blAdn), בלאט (blAT), בלאשצר (blAxcr), בללאת (bllAt), במלאות (bmlAwt), במלאכה (bmlAkH), במלאכות (bmlAkwt), במלאכי (bmlAkj), במלאכת (bmlAkt), במלאכתו (bmlAktw), במלאתם (bmlAtm), בן־אלא (bn-AlA), בן־בלאדן (bn-blAdn), בן־יהללאל (bn-jHllAl), בן־ימלא (bn-jmlA), בן־לאל (bn-lAl), בן־מהללאל (bn-mHllAl), בני־יעלא (bnj-jOlA), בנפלאותיו (bnplAwtjw), בנפלאותיך (bnplAwtjk), בצלאל (bclAl), בת־לאה (bt-lAH), בתחלאים (bthlAjm), בתלאשר (btlAxr), גלא (glA), גם־לאה (gm-lAH), גם־לאישה (gm-lAjxH), גם־לאנשי (gm-lAnxj), גש־הלאה (gx-HlAH), די־לא (dj-lA), היחלאלי (HjhlAlj), היכלא (HjklA), היפלא (HjplA), הכלא (HklA), הלא (HlA), הלא־ (HlA-), הלא־אזן (HlA-Azn), הלא־איד (HlA-Ajd), הלא־אלהים (HlA-AlHjm), הלא־אלוה (HlA-AlwH), הלא־אצלת (HlA-Aclt), הלא־ארחץ (HlA-Arhc), הלא־אתה (HlA-AtH), הלא־בבטן (HlA-bbTn), הלא־הגד (HlA-Hgd), הלא־הוא (HlA-HwA), הלא־היא (HlA-HjA), הלא־הם (HlA-Hm), הלא־המה (HlA-HmH), הלא־זה (HlA-zH), הלא־חכמה (HlA-hkmH), הלא־חשך (HlA-hxk), הלא־מעט (HlA-mOT), הלא־משחק (HlA-mxhq), הלא־נסע (HlA-nsO), הלא־צבא (HlA-cbA), הלא־שמעת (HlA-xmOt), הלא־תגיד (HlA-tgjd), הלא־תכן (HlA-tkn), הלאות (HlAwt), הלאל (HlAl), הלאני (HlAnj), הלאת (HlAt), הלאתיך (HlAtjk), הללאת (HllAt), המלאה (HmlAH), המלאים (HmlAjm), המלאך (HmlAk), המלאכה (HmlAkH), המלאכים (HmlAkjm), הממלאים (HmmlAjm), המסלאים (HmslAjm), הפלא (HplA), הפלאות (HplAwt), הפלאי (HplAj), התמלא (HtmlA), ואם־לא (wAm-lA), ואמלא (wAmlA), ואמלאהו (wAmlAHw), ואת־אלעלא (wAt-AlOlA), ואת־לאה (wAt-lAH), ואת־תחלאיה (wAt-thlAjH), ובכל־מלאכה (wbkl-mlAkH), ובמלאכיו (wbmlAkjw), ובמלאת (wbmlAt), ובנפלאות (wbnplAwt), ובצלאל (wbclAl), וגלא (wglA), וגם־לאיזבל (wgm-lAjzbl), והוא־פלאי (wHwA-plAj), והטלאים (wHTlAjm), והטלאת (wHTlAt), והלאה (wHlAH), והמלא (wHmlA), והמלאות (wHmlAwt), והמלאך (wHmlAk), והמלאכה (wHmlAkH), והממלאים (wHmmlAjm), והנהלאה (wHnHlAH), והפלא (wHplA), וחלאתה (whlAtH), וטלאים (wTlAjm), ויחלא (wjhlA), ויחלאל (wjhlAl), ויכלא (wjklA), ויכלאו (wjklAw), וילאו (wjlAw), וילאוך (wjlAwk), וימלא (wjmlA), וימלא־טרף (wjmlA-Trp), וימלאו (wjmlAw), וימלאו־בו (wjmlAw-bw), וימלאו־לו (wjmlAw-lw), וימלאום (wjmlAwm), ויפלא (wjplA), וכל־די־לא (wkl-dj-lA), וכל־המלאכה (wkl-HmlAkH), וכל־לאמים (wkl-lAmjm), וכל־מלאכה (wkl-mlAkH), וכלאה (wklAH), וכמלאה (wkmlAH), וכפרזלא (wkprzlA), ולא (wlA), ולא־ (wlA-), ולא־אבה (wlA-AbH), ולא־אבו (wlA-Abw), ולא־אבין (wlA-Abjn), ולא־אדבר (wlA-Adbr), ולא־אור (wlA-Awr), ולא־אותיר (wlA-Awtjr), ולא־אז (wlA-Az), ולא־אחד (wlA-Ahd), ולא־אחוס (wlA-Ahws), ולא־אחז (wlA-Ahz), ולא־אחל (wlA-Ahl), ולא־אחר (wlA-Ahr), ולא־אט (wlA-AT), ולא־איש (wlA-Ajx), ולא־אכיר (wlA-Akjr), ולא־אכל (wlA-Akl), ולא־אל (wlA-Al), ולא־אלהי (wlA-AlHj), ולא־אמצא (wlA-AmcA), ולא־אמר (wlA-Amr), ולא־אמרו (wlA-Amrw), ולא־אני (wlA-Anj), ולא־אנסה (wlA-AnsH), ולא־אסף (wlA-Asp), ולא־אסתיר (wlA-Astjr), ולא־אץ (wlA-Ac), ולא־אקח (wlA-Aqh), ולא־אשוב (wlA-Axwb), ולא־אשמיע (wlA-AxmjO), ולא־אשקר (wlA-Axqr), ולא־אשתה (wlA-AxtH), ולא־אתי (wlA-Atj), ולא־אתן (wlA-Atn), ולא־אתנו (wlA-Atnw), ולא־בא (wlA-bA), ולא־באה (wlA-bAH), ולא־באו (wlA-bAw), ולא־בגדו (wlA-bgdw), ולא־בושו (wlA-bwxw), ולא־בזה (wlA-bzH), ולא־בזרע (wlA-bzrO), ולא־בחרתי (wlA-bhrtj), ולא־בטלו (wlA-bTlw), ולא־בינת (wlA-bjnt), ולא־בערתי (wlA-bOrtj), ולא־ברא (wlA-brA), ולא־בריח (wlA-brjh), ולא־גלו (wlA-glw), ולא־געלתים (wlA-gOltjm), ולא־דבר (wlA-dbr), ולא־דומיה (wlA-dwmjH), ולא־דמו (wlA-dmw), ולא־דרש (wlA-drx), ולא־דרשו (wlA-drxw), ולא־האמין (wlA-HAmjn), ולא־האמינו (wlA-HAmjnw), ולא־האמנתי (wlA-HAmntj), ולא־הביאו (wlA-HbjAw), ולא־הגדת (wlA-Hgdt), ולא־הגדתי (wlA-Hgdtj), ולא־הגיד (wlA-Hgjd), ולא־הגידה (wlA-HgjdH), ולא־הד (wlA-Hd), ולא־הוריש (wlA-Hwrjx), ולא־הורק (wlA-Hwrq), ולא־הושעתם (wlA-HwxOtm), ולא־הטו (wlA-HTw), ולא־הטיתם (wlA-HTjtm), ולא־היה (wlA-HjH), ולא־היו (wlA-Hjw), ולא־היית (wlA-Hjjt), ולא־הייתי (wlA-Hjjtj), ולא־הלך (wlA-Hlk), ולא־הלכו (wlA-Hlkw), ולא־הלכתי (wlA-Hlktj), ולא־הסב (wlA-Hsb), ולא־הסיף (wlA-Hsjp), ולא־הסיר (wlA-Hsjr), ולא־הסתיר (wlA-Hstjr), ולא־העלה (wlA-HOlH), ולא־הפיל (wlA-Hpjl), ולא־הקשיבו (wlA-Hqxjbw), ולא־השאיר (wlA-HxAjr), ולא־השליכם (wlA-Hxljkm), ולא־זבח (wlA-zbh), ולא־זכר (wlA-zkr), ולא־זכרו (wlA-zkrw), ולא־זע (wlA-zO), ולא־זעקו (wlA-zOqw), ולא־זר (wlA-zr), ולא־חטאתי (wlA-hTAtj), ולא־חלו (wlA-hlw), ולא־חלינו (wlA-hljnw), ולא־חלק (wlA-hlq), ולא־חפץ (wlA-hpc), ולא־חקר (wlA-hqr), ולא־חשך (wlA-hxk), ולא־יאבה (wlA-jAbH), ולא־יאמין (wlA-jAmjn), ולא־יאמר (wlA-jAmr), ולא־יאמרו (wlA-jAmrw), ולא־יאריך (wlA-jArjk), ולא־יבא (wlA-jbA), ולא־יבאו (wlA-jbAw), ולא־יבין (wlA-jbjn), ולא־יבצר (wlA-jbcr), ולא־יבשו (wlA-jbxw), ולא־יגה (wlA-jgH), ולא־יגהה (wlA-jgHH), ולא־יגור (wlA-jgwr), ולא־יגעו (wlA-jgOw), ולא־יגשו (wlA-jgxw), ולא־ידבק (wlA-jdbq), ולא־ידברו (wlA-jdbrw), ולא־ידע (wlA-jdO), ולא־ידעו (wlA-jdOw), ולא־ידעתי (wlA-jdOtj), ולא־יהיה (wlA-jHjH), ולא־יהיה־לנו (wlA-jHjH-lnw), ולא־יהיו (wlA-jHjw), ולא־יהל (wlA-jHl), ולא־יהרס (wlA-jHrs), ולא־יודע (wlA-jwdO), ולא־יוכל (wlA-jwkl), ולא־יוכלו (wlA-jwklw), ולא־יונו (wlA-jwnw), ולא־יוסיפו (wlA-jwsjpw), ולא־יוסף (wlA-jwsp), ולא־יוספו (wlA-jwspw), ולא־יורה (wlA-jwrH), ולא־יזבחו (wlA-jzbhw), ולא־יזח (wlA-jzh), ולא־יזכר (wlA-jzkr), ולא־יזכרו (wlA-jzkrw), ולא־יחזיק (wlA-jhzjq), ולא־יחלל (wlA-jhll), ולא־יחמד (wlA-jhmd), ולא־יחמול (wlA-jhmwl), ולא־יחתו (wlA-jhtw), ולא־יטה (wlA-jTH), ולא־יטמאו (wlA-jTmAw), ולא־יין (wlA-jjn), ולא־ייראו (wlA-jjrAw), ולא־יכירנו (wlA-jkjrnw), ולא־יכל (wlA-jkl), ולא־יכלה (wlA-jklH), ולא־יכלו (wlA-jklw), ולא־יכלתי (wlA-jkltj), ולא־יכם (wlA-jkm), ולא־יכנף (wlA-jknp), ולא־יכרת (wlA-jkrt), ולא־ילבש (wlA-jlbx), ולא־ילדתי (wlA-jldtj), ולא־ילין (wlA-jljn), ולא־ילכו (wlA-jlkw), ולא־ילמדו (wlA-jlmdw), ולא־ילמדון (wlA-jlmdwn), ולא־ימות (wlA-jmwt), ולא־ימחה (wlA-jmhH), ולא־ימיר (wlA-jmjr), ולא־ימיש (wlA-jmjx), ולא־ימית (wlA-jmjt), ולא־ימכרו (wlA-jmkrw), ולא־ימלט (wlA-jmlT), ולא־ימצא (wlA-jmcA), ולא־ימשל (wlA-jmxl), ולא־ימשלו (wlA-jmxlw), ולא־ימתו (wlA-jmtw), ולא־ינהרו (wlA-jnHrw), ולא־יסגדון (wlA-jsgdwn), ולא־יסגרו (wlA-jsgrw), ולא־יסיף (wlA-jsjp), ולא־יסיפו (wlA-jsjpw), ולא־יסיר (wlA-jsjr), ולא־יסף (wlA-jsp), ולא־יספדו (wlA-jspdw), ולא־יספה (wlA-jspH), ולא־יספו (wlA-jspw), ולא־יעבדו־בו (wlA-jObdw-bw), ולא־יעבר (wlA-jObr), ולא־יעזב (wlA-jOzb), ולא־יעיר (wlA-jOjr), ולא־יעלה (wlA-jOlH), ולא־יעמדו (wlA-jOmdw), ולא־יענה (wlA-jOnH), ולא־יערו (wlA-jOrw), ולא־יפול (wlA-jpwl), ולא־יפרסו (wlA-jprsw), ולא־יצא (wlA-jcA), ולא־יצאו (wlA-jcAw), ולא־יציל (wlA-jcjl), ולא־יקדמנה (wlA-jqdmnH), ולא־יקדשו (wlA-jqdxw), ולא־יקום (wlA-jqwm), ולא־יקומו (wlA-jqwmw), ולא־יקח (wlA-jqh), ולא־יקחו (wlA-jqhw), ולא־יקרא (wlA-jqrA), ולא־יקרבו (wlA-jqrbw), ולא־יראה (wlA-jrAH), ולא־יראו (wlA-jrAw), ולא־ירד (wlA-jrd), ולא־ירדפו (wlA-jrdpw), ולא־ירע (wlA-jrO), ולא־ירעו (wlA-jrOw), ולא־ישא (wlA-jxA), ולא־ישאו (wlA-jxAw), ולא־ישאירו (wlA-jxAjrw), ולא־ישב (wlA-jxb), ולא־ישוב (wlA-jxwb), ולא־ישחית (wlA-jxhjt), ולא־ישחיתו (wlA-jxhjtw), ולא־ישחת (wlA-jxht), ולא־ישיב (wlA-jxjb), ולא־ישיגו (wlA-jxjgw), ולא־ישים (wlA-jxjm), ולא־ישליטנו (wlA-jxljTnw), ולא־ישמד (wlA-jxmd), ולא־ישמח (wlA-jxmh), ולא־ישמיע (wlA-jxmjO), ולא־ישמע (wlA-jxmO), ולא־ישפך (wlA-jxpk), ולא־ישקו (wlA-jxqw), ולא־יתם (wlA-jtm), ולא־יתן (wlA-jtn), ולא־יתנו (wlA-jtnw), ולא־כבדה (wlA-kbdH), ולא־כגמל (wlA-kgml), ולא־כהלין (wlA-kHljn), ולא־כליתי (wlA-kljtj), ולא־כן (wlA-kn), ולא־להון (wlA-lHwn), ולא־לו (wlA-lw), ולא־לילה (wlA-ljlH), ולא־לך (wlA-lk), ולא־למדתי (wlA-lmdtj), ולא־למראה (wlA-lmrAH), ולא־למשמע (wlA-lmxmO), ולא־לקחת (wlA-lqht), ולא־מטו (wlA-mTw), ולא־מעבר (wlA-mObr), ולא־מצאה (wlA-mcAH), ולא־מצאו (wlA-mcAw), ולא־מצאתי (wlA-mcAtj), ולא־מראה (wlA-mrAH), ולא־מרו (wlA-mrw), ולא־מת (wlA-mt), ולא־נאמנה (wlA-nAmnH), ולא־נאמר (wlA-nAmr), ולא־נבקע (wlA-nbqO), ולא־נגה (wlA-ngH), ולא־נה (wlA-nH), ולא־נהיה (wlA-nHjH), ולא־נודע (wlA-nwdO), ולא־נותר (wlA-nwtr), ולא־נחלה (wlA-nhlH), ולא־נחם (wlA-nhm), ולא־נחתי (wlA-nhtj), ולא־נטה (wlA-nTH), ולא־נכד (wlA-nkd), ולא־נמלט (wlA-nmlT), ולא־נס (wlA-ns), ולא־נסוג (wlA-nswg), ולא־נעלם (wlA-nOlm), ולא־נעשה (wlA-nOxH), ולא־נפקד (wlA-npqd), ולא־נצפן (wlA-ncpn), ולא־נראו (wlA-nrAw), ולא־נראתה (wlA-nrAtH), ולא־נשא (wlA-nxA), ולא־נשאר (wlA-nxAr), ולא־נשו־בי (wlA-nxw-bj), ולא־נתן (wlA-ntn), ולא־נתנה (wlA-ntnH), ולא־נתנו (wlA-ntnw), ולא־נתתי (wlA-nttj), ולא־סר (wlA-sr), ולא־סרו (wlA-srw), ולא־עבר (wlA-Obr), ולא־עוד (wlA-Owd), ולא־עזר (wlA-Ozr), ולא־עליתם (wlA-Oljtm), ולא־עמד (wlA-Omd), ולא־עמנו (wlA-Omnw), ולא־ענו (wlA-Onw), ולא־ענני (wlA-Onnj), ולא־עצבו (wlA-Ocbw), ולא־עצר (wlA-Ocr), ולא־ערך (wlA-Ork), ולא־עשה (wlA-OxH), ולא־עשו (wlA-Oxw), ולא־עשית (wlA-Oxjt), ולא־עשיתי (wlA-Oxjtj), ולא־עת (wlA-Ot), ולא־פיך (wlA-pjk), ולא־פנה (wlA-pnH), ולא־פנים (wlA-pnjm), ולא־פקדנו (wlA-pqdnw), ולא־פשה (wlA-pxH), ולא־צמא (wlA-cmA), ולא־קם (wlA-qm), ולא־קמה (wlA-qmH), ולא־קמו (wlA-qmw), ולא־קסם (wlA-qsm), ולא־קרב (wlA-qrb), ולא־ראה (wlA-rAH), ולא־ראו (wlA-rAw), ולא־ראיתי (wlA-rAjtj), ולא־רבית (wlA-rbjt), ולא־רוח (wlA-rwh), ולא־רמו (wlA-rmw), ולא־רע (wlA-rO), ולא־רשעתי (wlA-rxOtj), ולא־שאלת (wlA-xAlt), ולא־שב (wlA-xb), ולא־שבה (wlA-xbH), ולא־שבו (wlA-xbw), ולא־שבתם (wlA-xbtm), ולא־שוה (wlA-xwH), ולא־שלח (wlA-xlh), ולא־שלף (wlA-xlp), ולא־שם (wlA-xm), ולא־שמחת (wlA-xmht), ולא־שמע (wlA-xmO), ולא־שמעו (wlA-xmOw), ולא־שמעין (wlA-xmOjn), ולא־שמעתם (wlA-xmOtm), ולא־שמרנו (wlA-xmrnw), ולא־שנא (wlA-xnA), ולא־שנה (wlA-xnH), ולא־שת (wlA-xt), ולא־שתה (wlA-xtH), ולא־שתו (wlA-xtw), ולא־תאירו (wlA-tAjrw), ולא־תאכל (wlA-tAkl), ולא־תבוא (wlA-tbwA), ולא־תבונה (wlA-tbwnH), ולא־תביא (wlA-tbjA), ולא־תגעל (wlA-tgOl), ולא־תדרשו (wlA-tdrxw), ולא־תהיה (wlA-tHjH), ולא־תהיין (wlA-tHjjn), ולא־תהיינה (wlA-tHjjnH), ולא־תהפך (wlA-tHpk), ולא־תוסף (wlA-twsp), ולא־תוספי (wlA-twspj), ולא־תוציאו (wlA-twcjAw), ולא־תורד (wlA-twrd), ולא־תותירו (wlA-twtjrw), ולא־תזנה (wlA-tznH), ולא־תחוס (wlA-thws), ולא־תחטאו (wlA-thTAw), ולא־תחמל (wlA-thml), ולא־תחניפו (wlA-thnjpw), ולא־תחת (wlA-tht), ולא־תטר (wlA-tTr), ולא־תירא (wlA-tjrA), ולא־תיראון (wlA-tjrAwn), ולא־תכחשו (wlA-tkhxw), ולא־תכלמו (wlA-tklmw), ולא־תכסה (wlA-tksH), ולא־תכעיסו (wlA-tkOjsw), ולא־תכרת (wlA-tkrt), ולא־תלחמו (wlA-tlhmw), ולא־תלחמון (wlA-tlhmwn), ולא־תמלא (wlA-tmlA), ולא־תמצאי (wlA-tmcAj), ולא־תסב (wlA-tsb), ולא־תסוך (wlA-tswk), ולא־תסיף (wlA-tsjp), ולא־תעלה (wlA-tOlH), ולא־תענה (wlA-tOnH), ולא־תעצר (wlA-tOcr), ולא־תעשה (wlA-tOxH), ולא־תעשינה (wlA-tOxjnH), ולא־תצא (wlA-tcA), ולא־תקום (wlA-tqwm), ולא־תקח (wlA-tqh), ולא־תקחו (wlA-tqhw), ולא־תקיא (wlA-tqjA), ולא־תקים (wlA-tqjm), ולא־תקע (wlA-tqO), ולא־תקראי־לי (wlA-tqrAj-lj), ולא־תראו (wlA-trAw), ולא־תראינה (wlA-trAjnH), ולא־תשא (wlA-txA), ולא־תשאו (wlA-txAw), ולא־תשאי (wlA-txAj), ולא־תשב (wlA-txb), ולא־תשבו (wlA-txbw), ולא־תשבעו (wlA-txbOw), ולא־תשיג (wlA-txjg), ולא־תשים (wlA-txjm), ולא־תשימו (wlA-txjmw), ולא־תשכח (wlA-txkh), ולא־תשכל (wlA-txkl), ולא־תשמיעו (wlA-txmjOw), ולא־תשקצו (wlA-txqcw), ולא־תשקרו (wlA-txqrw), ולא־תשתה (wlA-txtH), ולא־תשתחוה (wlA-txthwH), ולא־תשתחוו (wlA-txthww), ולא־תתך (wlA-ttk), ולא־תתן (wlA-ttn), ולא־תתנשא (wlA-ttnxA), ולא־תתרו (wlA-ttrw), ולאבד (wlAbd), ולאבדם (wlAbdm), ולאבותיהם (wlAbwtjHm), ולאבותיכם (wlAbwtjkm), ולאביגיל (wlAbjgjl), ולאביו (wlAbjw), ולאבינך (wlAbjnk), ולאבירם (wlAbjrm), ולאביתר (wlAbjtr), ולאבליו (wlAbljw), ולאבן (wlAbn), ולאבני (wlAbnj), ולאברם (wlAbrm), ולאבשלום (wlAbxlwm), ולאבתיהם (wlAbtjHm), ולאבתיך (wlAbtjk), ולאבתיכם (wlAbtjkm), ולאבתינו (wlAbtjnw), ולאדון (wlAdwn), ולאדיב (wlAdjb), ולאדם (wlAdm), ולאה (wlAH), ולאהבה (wlAHbH), ולאהרן (wlAHrn), ולאומי (wlAwmj), ולאזרח (wlAzrh), ולאחאב (wlAhAb), ולאחד (wlAhd), ולאחות (wlAhwt), ולאחותיכם (wlAhwtjkm), ולאחז (wlAhz), ולאחזת (wlAhzt), ולאחיהם (wlAhjHm), ולאחיו (wlAhjw), ולאחיך (wlAhjk), ולאחרים (wlAhrjm), ולאחתו (wlAhtw), ולאילמו (wlAjlmw), ולאילמיו (wlAjlmjw), ולאין (wlAjn), ולאיש (wlAjx), ולאישה (wlAjxH), ולאיתמר (wlAjtmr), ולאכל (wlAkl), ולאכלכם (wlAklkm), ולאלה (wlAlH), ולאלהא (wlAlHA), ולאלהי (wlAlHj), ולאלהיהם (wlAlHjHm), ולאלוה (wlAlwH), ולאליליה (wlAljljH), ולאלם (wlAlm), ולאלמו (wlAlmw), ולאלמיו (wlAlmjw), ולאלמנה (wlAlmnH), ולאלנתן (wlAlntn), ולאלעזר (wlAlOzr), ולאלפיכם (wlAlpjkm), ולאלפים (wlAlpjm), ולאם (wlAm), ולאמה (wlAmH), ולאמו (wlAmw), ולאמי (wlAmj), ולאמים (wlAmjm), ולאמנון (wlAmnwn), ולאמר (wlAmr), ולאמרת (wlAmrt), ולאמתך (wlAmtk), ולאנשיהם (wlAnxjHm), ולאנשים (wlAnxjm), ולאסורים (wlAswrjm), ולאסורין (wlAswrjn), ולאספים (wlAspjm), ולאסר (wlAsr), ולאפות (wlApwt), ולאצל (wlAcl), ולאצרות (wlAcrwt), ולארץ (wlArc), ולארצי (wlArcj), ולארצך (wlArck), ולארצם (wlArcm), ולאש־אלת (wlAx-Alt), ולאש־מעתי (wlAx-mOtj), ולאש־קרנו (wlAx-qrnw), ולאשה (wlAxH), ולאשור (wlAxwr), ולאשחור (wlAxhwr), ולאשם (wlAxm), ולאשפים (wlAxpjm), ולאשר (wlAxr), ולאשרה (wlAxrH), ולאשתו (wlAxtw), ולאתים (wlAtjm), ולאתנות (wlAtnwt), ולכל־מלאכה (wlkl-mlAkH), ולכל־מלאכת (wlkl-mlAkt), וללא (wllA), וללאה (wllAH), ולמלא־בם (wlmlA-bm), ולמלאם (wlmlAm), ולעלאה (wlOlAH), ומטלאות (wmTlAwt), ומלא (wmlA), ומלאה (wmlAH), ומלאו (wmlAw), ומלאוה (wmlAwH), ומלאך (wmlAk), ומלאכה (wmlAkH), ומלאכיו (wmlAkjw), ומלאכים (wmlAkjm), ומלאת (wmlAt), ומלאתי (wmlAtj), ומלאתם (wmlAtm), ומן־די־לא (wmn-dj-lA), ומפלא (wmplA), ומצלא (wmclA), ונלאה (wnlAH), ונלאו (wnlAw), ונלאיתי (wnlAjtj), ונפלאות (wnplAwt), ונפלאותיו (wnplAwtjw), ועלא (wOlA), ופלא (wplA), ותלא (wtlA), ותלאה (wtlAH), ותמלא (wtmlA), ותמלא־ארץ (wtmlA-Arc), ותמלאי (wtmlAj), ותמלאנה (wtmlAnH), זרה־הלאה (zrH-HlAH), חבלא (hblA), חלאה (hlAH), חלאים (hlAjm), חלאמה (hlAmH), חלאתה (hlAtH), טלאות (TlAwt), טלאים (TlAjm), יבלא (jblA), יהללאל (jHllAl), ימלא (jmlA), ימלא־פיהו (jmlA-pjHw), ימלאו (jmlAw), ימלאון (jmlAwn), יפלא (jplA), יקו־לאור (jqw-lAwr), יש־לאל (jx-lA
l), יתמלאון (jtmlAwn), כי־לא (kj-lA), כי־לא־איש (kj-lA-Ajx), כי־לא־טוב (kj-lA-Twb), כי־לא־כן (kj-lA-kn), כי־לא־מלך (kj-lA-mlk), כי־לא־עץ (kj-lA-Oc), כי־לאויל (kj-lAwjl), כי־מלא (kj-mlA), כי־מלאה (kj-mlAH), כי־מלאו (kj-mlAw), כי־מלאך (kj-mlAk), כי־מלאכה (kj-mlAkH), כי־נלאה (kj-nlAH), כי־נפלאות (kj-nplAwt), ככל־נפלאתיו (kkl-nplAtjw), כל־המלאכה (kl-HmlAkH), כל־התלאה (kl-HtlAH), כל־מלאכה (kl-mlAkH), כל־מלאכותיך (kl-mlAkwtjk), כל־מלאכיו (kl-mlAkjw), כל־מלאכת (kl-mlAkt), כל־מלאכתך (kl-mlAktk), כל־נפלאותיך (kl-nplAwtjk), כל־נפלאתיו (kl-nplAtjw), כל־עלא (kl-OlA), כלא (klA), כלאב (klAb), כלאה (klAH), כלאו (klAw), כלאים (klAjm), כלאם (klAm), כלאתי (klAtj), כמו־לאכל (kmw-lAkl), כמלאות (kmlAwt), כמלאך (kmlAk), כמלאכי (kmlAkj), כמלאת (kmlAt), כפרזלא (kprzlA), לא (lA), לא־ (lA-), לא־אאמין (lA-AAmjn), לא־אבה (lA-AbH), לא־אבו (lA-Abw), לא־אבוש (lA-Abwx), לא־אביט (lA-AbjT), לא־אגרש (lA-Agrx), לא־אדם (lA-Adm), לא־אדני (lA-Adnj), לא־אדנים (lA-Adnjm), לא־אדע (lA-AdO), לא־אהיה (lA-AHjH), לא־אויב (lA-Awjb), לא־אוכל (lA-Awkl), לא־אוסיף (lA-Awsjp), לא־אזכרנו (lA-Azkrnw), לא־אחיך (lA-Ahjk), לא־אחלל (lA-Ahll), לא־אחמול (lA-Ahmwl), לא־אירא (lA-AjrA), לא־איש (lA-Ajx), לא־איתי (lA-Ajtj), לא־אכזר (lA-Akzr), לא־אכל (lA-Akl), לא־אכלתי (lA-Akltj), לא־אכלתם (lA-Akltm), לא־אכרית (lA-Akrjt), לא־אלהים (lA-AlHjm), לא־אלמן (lA-Almn), לא־אמוט (lA-AmwT), לא־אמן (lA-Amn), לא־אמנע (lA-AmnO), לא־אמר (lA-Amr), לא־אמרה (lA-AmrH), לא־אמרו (lA-Amrw), לא־אמשל (lA-Amxl), לא־אנס (lA-Ans), לא־אסור (lA-Aswr), לא־אסיר (lA-Asjr), לא־אסף (lA-Asp), לא־אסרות (lA-Asrwt), לא־אעבר (lA-AObr), לא־אעשה (lA-AOxH), לא־אפיר (lA-Apjr), לא־אפקד (lA-Apqd), לא־אפקד־בם (lA-Apqd-bm), לא־אפקוד (lA-Apqwd), לא־אפר (lA-Apr), לא־אפרע (lA-AprO), לא־אצא (lA-AcA), לא־אצדיק (lA-Acdjq), לא־אצתי (lA-Actj), לא־אקח (lA-Aqh), לא־אראה (lA-ArAH), לא־אראנו (lA-ArAnw), לא־ארע (lA-ArO), לא־ארצה (lA-ArcH), לא־ארשה (lA-ArxH), לא־אשא (lA-AxA), לא־אשאל (lA-AxAl), לא־אשוב (lA-Axwb), לא־אשיב (lA-Axjb), לא־אשים (lA-Axjm), לא־אשית (lA-Axjt), לא־אשכח (lA-Axkh), לא־אשלח (lA-Axlh), לא־אתם (lA-Atm), לא־אתן (lA-Atn), לא־בא (lA-bA), לא־באו (lA-bAw), לא־באת (lA-bAt), לא־באתם (lA-bAtm), לא־בדעת (lA-bdOt), לא־בזה (lA-bzH), לא־בחר (lA-bhr), לא־בחרתי (lA-bhrtj), לא־בלו (lA-blw), לא־בלתה (lA-bltH), לא־במחתרת (lA-bmhtrt), לא־בנית (lA-bnjt), לא־בניתם (lA-bnjtm), לא־בעי (lA-bOj), לא־בקשו (lA-bqxw), לא־ברע (lA-brO), לא־בשוקי (lA-bxwqj), לא־גבה (lA-gbH), לא־גזלתי (lA-gzltj), לא־דבר (lA-dbr), לא־דברו (lA-dbrw), לא־דברתי (lA-dbrtj), לא־דלתים (lA-dltjm), לא־דמה (lA-dmH), לא־דנו (lA-dnw), לא־דרך (lA-drk), לא־דרש (lA-drx), לא־דרשת (lA-drxt), לא־האמין (lA-HAmjn), לא־האמינו (lA-HAmjnw), לא־האמנתם (lA-HAmntm), לא־הבאתי (lA-HbAtj), לא־הביאה (lA-HbjAH), לא־הביאו (lA-HbjAw), לא־הביאת (lA-HbjAt), לא־הביט (lA-HbjT), לא־הגד־לי (lA-Hgd-lj), לא־הגדת (lA-Hgdt), לא־הגיד (lA-Hgjd), לא־הגידה (lA-HgjdH), לא־הגלו (lA-Hglw), לא־הדריכהו (lA-HdrjkHw), לא־הוא (lA-HwA), לא־הובא (lA-HwbA), לא־הוריש (lA-Hwrjx), לא־הושיעה (lA-HwxjOH), לא־החזיק (lA-Hhzjq), לא־הטהרנו (lA-HTHrnw), לא־הטיתי (lA-HTjtj), לא־היה (lA-HjH), לא־היו (lA-Hjw), לא־היו־לה (lA-Hjw-lH), לא־הייתי (lA-Hjjtj), לא־היתה (lA-HjtH), לא־הכין (lA-Hkjn), לא־הכינו (lA-Hkjnw), לא־הכירו (lA-Hkjrw), לא־הכיתו (lA-Hkjtw), לא־הלך (lA-Hlk), לא־הלכו (lA-Hlkw), לא־הלכת (lA-Hlkt), לא־הניח (lA-Hnjh), לא־הניף (lA-Hnjp), לא־הנעל (lA-HnOl), לא־הסיר (lA-Hsjr), לא־העלו (lA-HOlw), לא־העמדתי (lA-HOmdtj), לא־הפך (lA-Hpk), לא־הפנו (lA-Hpnw), לא־הצילו (lA-Hcjlw), לא־הצלת (lA-Hclt), לא־הצלתם (lA-Hcltm), לא־הקימו (lA-Hqjmw), לא־הראיתים (lA-HrAjtjm), לא־הראיתם (lA-HrAjtm), לא־הראם (lA-HrAm), לא־הרבו (lA-Hrbw), לא־השאיר (lA-HxAjr), לא־השיב (lA-Hxjb), לא־השכילו (lA-Hxkjlw), לא־השמידו (lA-Hxmjdw), לא־השתכח (lA-Hxtkh), לא־התקדשו (lA-Htqdxw), לא־זאת (lA-zAt), לא־זכו (lA-zkw), לא־זכרו (lA-zkrw), לא־זנחתים (lA-znhtjm), לא־זרו (lA-zrw), לא־זרק (lA-zrq), לא־חבשה (lA-hbxH), לא־חדש (lA-hdx), לא־חזו (lA-hzw), לא־חזין (lA-hzjn), לא־חזקו (lA-hzqw), לא־חטא (lA-hTA), לא־חטאתי (lA-hTAtj), לא־חכו (lA-hkw), לא־חלה (lA-hlH), לא־חלקו (lA-hlqw), לא־חלתי (lA-hltj), לא־חמל (lA-hml), לא־חמס (lA-hms), לא־חסה (lA-hsH), לא־חסיד (lA-hsjd), לא־חפצת (lA-hpct), לא־חפצתי (lA-hpctj), לא־חצבת (lA-hcbt), לא־חקר (lA-hqr), לא־חרבו (lA-hrbw), לא־חרץ (lA-hrc), לא־חשחין (lA-hxhjn), לא־חשך (lA-hxk), לא־חשכו (lA-hxkw), לא־טוב (lA-Twb), לא־טובה (lA-TwbH), לא־טובים (lA-Twbjm), לא־יאבה (lA-jAbH), לא־יאיר (lA-jAjr), לא־יאכל (lA-jAkl), לא־יאכל־בו (lA-jAkl-bw), לא־יאכלו (lA-jAklw), לא־יאמין (lA-jAmjn), לא־יאמינו (lA-jAmjnw), לא־יאמץ (lA-jAmc), לא־יאמר (lA-jAmr), לא־יאמרו (lA-jAmrw), לא־יאנה (lA-jAnH), לא־יבא (lA-jbA), לא־יבאו (lA-jbAw), לא־יבוא (lA-jbwA), לא־יבוזו (lA-jbwzw), לא־יבול (lA-jbwl), לא־יבושו (lA-jbwxw), לא־יבין (lA-jbjn), לא־יבינו (lA-jbjnw), לא־יבנה (lA-jbnH), לא־יבער (lA-jbOr), לא־יבצר (lA-jbcr), לא־יבקר (lA-jbqr), לא־יבקש (lA-jbqx), לא־יבריחנו (lA-jbrjhnw), לא־יבשו (lA-jbxw), לא־יגאל (lA-jgAl), לא־יגבהו (lA-jgbHw), לא־יגיה (lA-jgjH), לא־יגע (lA-jgO), לא־יגעת (lA-jgOt), לא־יגר (lA-jgr), לא־יגרע (lA-jgrO), לא־יגש (lA-jgx), לא־ידון (lA-jdwn), לא־ידע (lA-jdO), לא־ידע־אל (lA-jdO-Al), לא־ידעה (lA-jdOH), לא־ידעהו (lA-jdOHw), לא־ידעו (lA-jdOw), לא־ידעוך (lA-jdOwk), לא־ידעום (lA-jdOwm), לא־ידעון (lA-jdOwn), לא־ידענו (lA-jdOnw), לא־ידעת (lA-jdOt), לא־ידעתי (lA-jdOtj), לא־ידעתם (lA-jdOtm), לא־ידקנו (lA-jdqnw), לא־ידרך (lA-jdrk), לא־ידרכו (lA-jdrkw), לא־ידרש (lA-jdrx), לא־יהגו (lA-jHgw), לא־יהיה (lA-jHjH), לא־יהיה־לו (lA-jHjH-lw), לא־יהיה־לך (lA-jHjH-lk), לא־יהיו (lA-jHjw), לא־יוטל (lA-jwTl), לא־יוכל (lA-jwkl), לא־יוכלו (lA-jwklw), לא־יום (lA-jwm), לא־יומת (lA-jwmt), לא־יומתו (lA-jwmtw), לא־יוסיף (lA-jwsjp), לא־יוסר (lA-jwsr), לא־יועיל (lA-jwOjl), לא־יועילו (lA-jwOjlw), לא־יועלו (lA-jwOlw), לא־יושיעו (lA-jwxjOw), לא־יותר (lA-jwtr), לא־יזכר (lA-jzkr), לא־יזרע (lA-jzrO), לא־יחבל (lA-jhbl), לא־יחדל (lA-jhdl), לא־יחוס (lA-jhws), לא־יחטא (lA-jhTA), לא־יחיה (lA-jhjH), לא־יחיל (lA-jhjl), לא־יחן (lA-jhn), לא־יחסרו (lA-jhsrw), לא־יחפץ (lA-jhpc), לא־יחצו (lA-jhcw), לא־יחרך (lA-jhrk), לא־יחרף (lA-jhrp), לא־יחרש (lA-jhrx), לא־יחשב (lA-jhxb), לא־יחשיך (lA-jhxjk), לא־יחשך (lA-jhxk), לא־יטמא (lA-jTmA), לא־יטפו (lA-jTpw), לא־יטש (lA-jTx), לא־ייטיב (lA-jjTjb), לא־יירא (lA-jjrA), לא־יכבד (lA-jkbd), לא־יכבה (lA-jkbH), לא־יכון (lA-jkwn), לא־יכזבו (lA-jkzbw), לא־יכחד (lA-jkhd), לא־יככה (lA-jkkH), לא־יכל (lA-jkl), לא־יכלה (lA-jklH), לא־יכלו (lA-jklw), לא־יכלין (lA-jkljn), לא־יכפר (lA-jkpr), לא־יכרת (lA-jkrt), לא־יכשל (lA-jkxl), לא־ילדתם (lA-jldtm), לא־ילין (lA-jljn), לא־ילך (lA-jlk), לא־ילמדו (lA-jlmdw), לא־ימד (lA-jmd), לא־ימוט (lA-jmwT), לא־ימול (lA-jmwl), לא־ימוש (lA-jmwx), לא־ימושו (lA-jmwxw), לא־ימותו (lA-jmwtw), לא־ימיש (lA-jmjx), לא־ימלא (lA-jmlA), לא־ימלט (lA-jmlT), לא־ימנה (lA-jmnH), לא־ימצא (lA-jmcA), לא־ימשל (lA-jmxl), לא־ינוח (lA-jnwh), לא־ינום (lA-jnwm), לא־ינוס (lA-jnws), לא־יניח (lA-jnjh), לא־ינצל (lA-jncl), לא־ינקה (lA-jnqH), לא־ינתן (lA-jntn), לא־ינתש (lA-jntx), לא־יסבו (lA-jsbw), לא־יסגר (lA-jsgr), לא־יסוף (lA-jswp), לא־יסור (lA-jswr), לא־יסכו (lA-jskw), לא־יספדו (lA-jspdw), לא־יספר (lA-jspr), לא־יספרו (lA-jsprw), לא־יעבד (lA-jObd), לא־יעבדו (lA-jObdw), לא־יעבדוך (lA-jObdwk), לא־יעבר (lA-jObr), לא־יעברו־בה (lA-jObrw-bH), לא־יעברנו (lA-jObrnw), לא־יעות (lA-jOwt), לא־יעזב (lA-jOzb), לא־יעזבנו (lA-jOzbnw), לא־יעלה (lA-jOlH), לא־יעלו (lA-jOlw), לא־יעמד (lA-jOmd), לא־יעמד־בי (lA-jOmd-bj), לא־יעמדו (lA-jOmdw), לא־יענ
(lA-jOnH), לא־יעננו (lA-jOnnw), לא־יערכנה (lA-jOrknH), לא־יעשה (lA-jOxH), לא־יעשו (lA-jOxw), לא־יעשר (lA-jOxr), לא־יפל (lA-jpl), לא־יפלא (lA-jplA), לא־יפלחון (lA-jplhwn), לא־יפנה (lA-jpnH), לא־יפצו (lA-jpcw), לא־יפקד (lA-jpqd), לא־יפתח (lA-jpth), לא־יצא (lA-jcA), לא־יצאו (lA-jcAw), לא־יצדק (lA-jcdq), לא־יציל (lA-jcjl), לא־יצילו (lA-jcjlw), לא־יצילנה (lA-jcjlnH), לא־יצלח (lA-jclh), לא־יצמח (lA-jcmh), לא־יצק (lA-jcq), לא־יצר (lA-jcr), לא־יקדיש (lA-jqdjx), לא־יקוה (lA-jqwH), לא־יקום (lA-jqwm), לא־יקח (lA-jqh), לא־יקחו (lA-jqhw), לא־יקים (lA-jqjm), לא־יקמו (lA-jqmw), לא־יקנא (lA-jqnA), לא־יקרא (lA-jqrA), לא־יקרב (lA-jqrb), לא־יקריבו (lA-jqrjbw), לא־יקשה (lA-jqxH), לא־יראה (lA-jrAH), לא־יראון (lA-jrAwn), לא־יראני (lA-jrAnj), לא־ירבה (lA-jrbH), לא־ירבה־לו (lA-jrbH-lw), לא־ירבצו (lA-jrbcw), לא־ירד (lA-jrd), לא־ירדנו (lA-jrdnw), לא־ירדת (lA-jrdt), לא־ירחמנו (lA-jrhmnw), לא־ירים (lA-jrjm), לא־יריע (lA-jrjO), לא־ירנן (lA-jrnn), לא־ירעו (lA-jrOw), לא־ירעיב (lA-jrOjb), לא־ירקב (lA-jrqb), לא־ירשיע (lA-jrxjO), לא־ישא (lA-jxA), לא־ישאו (lA-jxAw), לא־ישאיר (lA-jxAjr), לא־ישאירו (lA-jxAjrw), לא־ישב (lA-jxb), לא־ישבו (lA-jxbw), לא־ישבע (lA-jxbO), לא־ישברו (lA-jxbrw), לא־ישבתי (lA-jxbtj), לא־ישוב (lA-jxwb), לא־ישובו (lA-jxwbw), לא־ישיב (lA-jxjb), לא־ישים (lA-jxjm), לא־ישימו (lA-jxjmw), לא־ישכנו (lA-jxknw), לא־ישלחו (lA-jxlhw), לא־ישמח (lA-jxmh), לא־ישמע (lA-jxmO), לא־ישמר־עיר (lA-jxmr-Ojr), לא־ישרה (lA-jxrH), לא־ישתו (lA-jxtw), לא־יתגאל (lA-jtgAl), לא־יתיצב (lA-jtjcb), לא־יתיצבו (lA-jtjcbw), לא־יתכן (lA-jtkn), לא־יתן (lA-jtn), לא־יתנבא (lA-jtnbA), לא־יתנני (lA-jtnnj), לא־יתעו (lA-jtOw), לא־יתערב (lA-jtOrb), לא־כאלה (lA-kAlH), לא־כדת (lA-kdt), לא־כהתה (lA-kHtH), לא־כחדתי (lA-khdtj), לא־כי (lA-kj), לא־כלו (lA-klw), לא־כלום (lA-klwm), לא־כן (lA-kn), לא־כסיתי (lA-ksjtj), לא־כרעו (lA-krOw), לא־כרת (lA-krt), לא־לאיש (lA-lAjx), לא־לבי (lA-lbj), לא־להוא (lA-lHwA), לא־לו (lA-lw), לא־ליום (lA-ljwm), לא־לך (lA-lk), לא־לכם (lA-lkm), לא־לנחשתים (lA-lnhxtjm), לא־לנצח (lA-lnch), לא־לעלם (lA-lOlm), לא־לקח (lA-lqh), לא־לקחם (lA-lqhm), לא־לקחנו (lA-lqhnw), לא־לקחתי (lA-lqhtj), לא־מאסתים (lA-mAstjm), לא־מבני (lA-mbnj), לא־מהודעין (lA-mHwdOjn), לא־מהם (lA-mHm), לא־מוצק (lA-mwcq), לא־מות (lA-mwt), לא־מותתני (lA-mwttnj), לא־מים (lA-mjm), לא־מלאו (lA-mlAw), לא־מלאת (lA-mlAt), לא־מלו (lA-mlw), לא־מנעת (lA-mnOt), לא־מנעתי (lA-mnOtj), לא־מעלתם (lA-mOltm), לא־מעמך (lA-mOmk), לא־מערי (lA-mOrj), לא־מצא (lA-mcA), לא־מצאה (lA-mcAH), לא־מצאו (lA-mcAw), לא־מצאנהו (lA-mcAnHw), לא־מצאתי (lA-mcAtj), לא־מצתי (lA-mctj), לא־משו (lA-mxw), לא־משכה (lA-mxkH), לא־משל (lA-mxl), לא־משלת (lA-mxlt), לא־משנאי (lA-mxnAj), לא־מת (lA-mt), לא־מתו (lA-mtw), לא־נאוה (lA-nAwH), לא־נאספו (lA-nAspw), לא־נבדלו (lA-nbdlw), לא־נביא (lA-nbjA), לא־נבנה (lA-nbnH), לא־נבראו (lA-nbrAw), לא־נדע (lA-ndO), לא־נהיתה (lA-nHjtH), לא־נוצר (lA-nwcr), לא־נושבו (lA-nwxbw), לא־נותר (lA-nwtr), לא־נותרה־בו (lA-nwtrH-bw), לא־נזהר (lA-nzHr), לא־נחש (lA-nhx), לא־נטעת (lA-nTOt), לא־נטעתם (lA-nTOtm), לא־נירא (lA-njrA), לא־נכון (lA-nkwn), לא־נכחד (lA-nkhd), לא־נכחדו (lA-nkhdw), לא־נמליך (lA-nmljk), לא־נמצא (lA-nmcA), לא־נמצאו (lA-nmcAw), לא־נסב (lA-nsb), לא־נסה (lA-nsH), לא־נסוג (lA-nswg), לא־נסתה (lA-nstH), לא־נסתרה (lA-nstrH), לא־נערך (lA-nOrk), לא־נעשה (lA-nOxH), לא־נעשו (lA-nOxw), לא־נעשתה (lA-nOxtH), לא־נפח (lA-nph), לא־נפל (lA-npl), לא־נפלאת (lA-nplAt), לא־נפלה (lA-nplH), לא־נצפנו (lA-ncpnw), לא־נקח (lA-nqh), לא־נקיתי (lA-nqjtj), לא־נקרא (lA-nqrA), לא־נראה (lA-nrAH), לא־נרעב (lA-nrOb), לא־נשא (lA-nxA), לא־נשאר (lA-nxAr), לא־נשיתי (lA-nxjtj), לא־נשמע (lA-nxmO), לא־נשמר (lA-nxmr), לא־נשק (lA-nxq), לא־נתך (lA-ntk), לא־נתן (lA-ntn), לא־נתנה (lA-ntnH), לא־נתתה (lA-nttH), לא־נתתיה (lA-nttjH), לא־נתתיך (lA-nttjk), לא־סכתי (lA-sktj), לא־ספר (lA-spr), לא־סר (lA-sr), לא־סרו (lA-srw), לא־סרתי (lA-srtj), לא־עבד (lA-Obd), לא־עבדת (lA-Obdt), לא־עבר (lA-Obr), לא־עברה (lA-ObrH), לא־עברתי (lA-Obrtj), לא־עדה (lA-OdH), לא־עז (lA-Oz), לא־עזב (lA-Ozb), לא־עזבה (lA-OzbH), לא־עזבת (lA-Ozbt), לא־עזבתי (lA-Ozbtj), לא־עזבתם (lA-Ozbtm), לא־עלה (lA-OlH), לא־עליך (lA-Oljk), לא־עלינו (lA-Oljnw), לא־עמד (lA-Omd), לא־עמי (lA-Omj), לא־עמלת (lA-Omlt), לא־עממהו (lA-OmmHw), לא־ענו (lA-Onw), לא־עץ (lA-Oc), לא־עצום (lA-Ocwm), לא־ערבו (lA-Orbw), לא־עשה (lA-OxH), לא־עשו (lA-Oxw), לא־עשיתי (lA-Oxjtj), לא־עשיתם (lA-Oxjtm), לא־עשתה (lA-OxtH), לא־עת (lA-Ot), לא־עתה (lA-OtH), לא־פדה (lA-pdH), לא־פנים (lA-pnjm), לא־פעלו (lA-pOlw), לא־פעלתי (lA-pOltj), לא־פשה (lA-pxH), לא־פשעי (lA-pxOj), לא־פשתה (lA-pxtH), לא־פתח (lA-pth), לא־פתחה (lA-pthH), לא־צדקת (lA-cdqt), לא־צויתי (lA-cwjtj), לא־צויתיו (lA-cwjtjw), לא־צויתים (lA-cwjtjm), לא־צעקה (lA-cOqH), לא־קדמו (lA-qdmw), לא־קדשתם (lA-qdxtm), לא־קם (lA-qm), לא־קנית (lA-qnjt), לא־קצרה (lA-qcrH), לא־קרא (lA-qrA), לא־קראתי (lA-qrAtj), לא־ראה (lA-rAH), לא־ראו (lA-rAw), לא־ראיתי (lA-rAjtj), לא־ראתה (lA-rAtH), לא־רבים (lA-rbjm), לא־רבתה (lA-rbtH), לא־רגל (lA-rgl), לא־רחצת (lA-rhct), לא־רעב (lA-rOb), לא־רפאתם (lA-rpAtm), לא־שאלת (lA-xAlt), לא־שב (lA-xb), לא־שבה (lA-xbH), לא־שבעה (lA-xbOH), לא־שבתה (lA-xbtH), לא־שטף (lA-xTp), לא־שכב (lA-xkb), לא־שלח (lA-xlh), לא־שלחך (lA-xlhk), לא־שלחתי (lA-xlhtj), לא־שלחתים (lA-xlhtjm), לא־שלט (lA-xlT), לא־שלם (lA-xlm), לא־שם (lA-xm), לא־שמו (lA-xmw), לא־שמע (lA-xmO), לא־שמעו (lA-xmOw), לא־שמעת (lA-xmOt), לא־שמעתם (lA-xmOtm), לא־שמר (lA-xmr), לא־שמרו (lA-xmrw), לא־שמרתם (lA-xmrtm), לא־שמת (lA-xmt), לא־שמתי (lA-xmtj), לא־שנא (lA-xnA), לא־שקר (lA-xqr), לא־שתה (lA-xtH), לא־תאבד (lA-tAbd), לא־תאבה (lA-tAbH), לא־תאכל (lA-tAkl), לא־תאכלו (lA-tAklw), לא־תאכלי (lA-tAklj), לא־תאכלנה (lA-tAklnH), לא־תאמר (lA-tAmr), לא־תאמרון (lA-tAmrwn), לא־תאנה (lA-tAnH), לא־תאר (lA-tAr), לא־תאריכן (lA-tArjkn), לא־תבא (lA-tbA), לא־תבאו (lA-tbAw), לא־תבוא (lA-tbwA), לא־תביא (lA-tbjA), לא־תביאו (lA-tbjAw), לא־תבכה (lA-tbkH), לא־תבנה (lA-tbnH), לא־תבנו (lA-tbnw), לא־תבערו (lA-tbOrw), לא־תבשו (lA-tbxw), לא־תבשל (lA-tbxl), לא־תגדל (lA-tgdl), לא־תגיד (lA-tgjd), לא־תגיש (lA-tgjx), לא־תגלה (lA-tglH), לא־תגע (lA-tgO), לא־תגרעו (lA-tgrOw), לא־תדבר (lA-tdbr), לא־תדע (lA-tdO), לא־תדר (lA-tdr), לא־תדרש (lA-tdrx), לא־תהו (lA-tHw), לא־תהיה (lA-tHjH), לא־תהיה־לנו (lA-tHjH-lnw), לא־תוכל (lA-twkl), לא־תונה (lA-twnH), לא־תוסיף (lA-twsjp), לא־תוסיפי (lA-twsjpj), לא־תוציא (lA-twcjA), לא־תותירו (lA-twtjrw), לא־תזבח (lA-tzbh), לא־תזכירו (lA-tzkjrw), לא־תזכר (lA-tzkr), לא־תזרע (lA-tzrO), לא־תזרעו (lA-tzrOw), לא־תחד (lA-thd), לא־תחוס (lA-thws), לא־תחיינה (lA-thjjnH), לא־תחמד (lA-thmd), לא־תחס (lA-ths), לא־תחסם (lA-thsm), לא־תחסר (lA-thsr), לא־תחפץ (lA-thpc), לא־תחרש (lA-thrx), לא־תחשך (lA-thxk), לא־תטה (lA-tTH), לא־תטע (lA-tTO), לא־תטעו (lA-tTOw), לא־תירא (lA-tjrA), לא־תיראו (lA-tjrAw), לא־תיראי (lA-tjrAj), לא־תכבה (lA-tkbH), לא־תכירו (lA-tkjrw), לא־תכלא (lA-tklA), לא־תכלה (lA-tklH), לא־תכרת (lA-tkrt), לא־תכרתו (lA-tkrtw), לא־תכשלי (lA-tkxlj), לא־תלין (lA-tljn), לא־תלך (lA-tlk), לא־תלמד (lA-tlmd), לא־תמותנה (lA-tmwtnH), לא־תמישו (lA-tmjxw), לא־תמכרנה (lA-tmkrnH), לא־תמלט (lA-tmlT), לא־תמנו (lA-tmnw), לא־תמצא (lA-tmcA), לא־תמשך (lA-tmxk), לא־תנחל (lA-tnhl), לא־תניף (lA-tnjp), לא־תסגיר (lA-tsgjr), לא־תסור (lA-tswr), לא־תסיף (lA-tsjp), לא־תסלה (lA-tslH), לא־תסף (lA-tsp), לא־תעבד (lA-tObd), לא־תעבר (lA-tObr), לא־תעו (lA-tOw), לא־תעזב (lA-tOzb), לא־תעלה (lA-tOlH), לא־תעלו (lA-tOlw), לא־תעמד (lA-tOmd), לא־תענה (lA-tOnH), לא־תערצון (lA-tOrcwn), לא־תעשה (lA-tOxH), לא־תעשה־לך (lA-tOxH-lk), לא
תעשו (lA-tOxw), לא־תעשון (lA-tOxwn), לא־תעשינה (lA-tOxjnH), לא־תעשק (lA-tOxq), לא־תפחד (lA-tphd), לא־תפרח (lA-tprh), לא־תפרמו (lA-tprmw), לא־תצא (lA-tcA), לא־תצומו (lA-tcwmw), לא־תקום (lA-tqwm), לא־תקח (lA-tqh), לא־תקטירו (lA-tqTjrw), לא־תקימו (lA-tqjmw), לא־תקלל (lA-tqll), לא־תקם (lA-tqm), לא־תקסמנה (lA-tqsmnH), לא־תקצר (lA-tqcr), לא־תקרא (lA-tqrA), לא־תקרב (lA-tqrb), לא־תקריבו (lA-tqrjbw), לא־תראה (lA-trAH), לא־תראו (lA-trAw), לא־תראני (lA-trAnj), לא־תרביע (lA-trbjO), לא־תרגז (lA-trgz), לא־תרד (lA-trd), לא־תרדה (lA-trdH), לא־תרחיקו (lA-trhjqw), לא־תרחם (lA-trhm), לא־תרפני (lA-trpnj), לא־תשא (lA-txA), לא־תשב (lA-txb), לא־תשבע (lA-txbO), לא־תשוב (lA-txwb), לא־תשורני (lA-txwrnj), לא־תשחט (lA-txhT), לא־תשחית (lA-txhjt), לא־תשיג (lA-txjg), לא־תשיגם (lA-txjgm), לא־תשיך (lA-txjk), לא־תשימון (lA-txjmwn), לא־תשמור (lA-txmwr), לא־תשמע (lA-txmO), לא־תשנא (lA-txnA), לא־תשעה (lA-txOH), לא־תשתה (lA-txtH), לא־תשתחוה (lA-txthwH), לא־תתן (lA-ttn), לא־תתן־לי (lA-ttn-lj), לא־תתנו (lA-ttnw), לא־תתעב (lA-ttOb), לא־תתעמר (lA-ttOmr), לאב (lAb), לאבד (lAbd), לאבדון (lAbdwn), לאבדם (lAbdm), לאבדני (lAbdnj), לאבות (lAbwt), לאבותיהם (lAbwtjHm), לאבותיכם (lAbwtjkm), לאבותם (lAbwtm), לאבי (lAbj), לאביגיל (lAbjgjl), לאביגל (lAbjgl), לאביה (lAbjH), לאביהם (lAbjHm), לאביו (lAbjw), לאביון (lAbjwn), לאביונים (lAbjwnjm), לאביטל (lAbjTl), לאביך (lAbjk), לאבימלך (lAbjmlk), לאבינו (lAbjnw), לאביר (lAbjr), לאביתר (lAbjtr), לאבל (lAbl), לאבלי (lAblj), לאבן (lAbn), לאבני (lAbnj), לאבני־חפץ (lAbnj-hpc), לאבנים (lAbnjm), לאבנר (lAbnr), לאבק (lAbq), לאברהם (lAbrHm), לאברם (lAbrm), לאבשלום (lAbxlwm), לאבשלם (lAbxlm), לאבתיהם (lAbtjHm), לאבתיו (lAbtjw), לאבתיך (lAbtjk), לאבתיכם (lAbtjkm), לאבתינו (lAbtjnw), לאבתם (lAbtm), לאגדה (lAgdH), לאגורת (lAgwrt), לאגם (lAgm), לאגם־מים (lAgm-mjm), לאדו (lAdw), לאדום (lAdwm), לאדון (lAdwn), לאדירים (lAdjrjm), לאדם (lAdm), לאדמה (lAdmH), לאדמת (lAdmt), לאדמתו (lAdmtw), לאדן (lAdn), לאדני (lAdnj), לאדניה (lAdnjH), לאדניהו (lAdnjHw), לאדניהם (lAdnjHm), לאדניו (lAdnjw), לאדניך (lAdnjk), לאדנינו (lAdnjnw), לאדרכנים (lAdrknjm), לאדרמלך (lAdrmlk), לאה (lAH), לאהב (lAHb), לאהבה (lAHbH), לאהבי (lAHbj), לאהביו (lAHbjw), לאהל (lAHl), לאהל־מועד (lAHl-mwOd), לאהלו (lAHlw), לאהלי (lAHlj), לאהליהם (lAHljHm), לאהליו (lAHljw), לאהליך (lAHljk), לאהליכם (lAHljkm), לאהלך (lAHlk), לאהרן (lAHrn), לאובד (lAwbd), לאויב (lAwjb), לאויבים (lAwjbjm), לאויל (lAwjl), לאולם (lAwlm), לאולתי (lAwltj), לאום (lAwm), לאומים (lAwmjm), לאון (lAwn), לאונן (lAwnn), לאופנים (lAwpnjm), לאוצר (lAwcr), לאוצרות (lAwcrwt), לאור (lAwr), לאורו (lAwrw), לאורות (lAwrwt), לאוריאל (lAwrjAl), לאוריה (lAwrjH), לאורים (lAwrjm), לאורך (lAwrk), לאות (lAwt), לאזכרה (lAzkrH), לאזני (lAznj), לאזרח (lAzrh), לאח (lAh), לאחאב (lAhAb), לאחד (lAhd), לאחדים (lAhdjm), לאחור (lAhwr), לאחותך (lAhwtk), לאחז (lAhz), לאחזה (lAhzH), לאחזיהו (lAhzjHw), לאחזת (lAhzt), לאחזת־קבר (lAhzt-qbr), לאחזתו (lAhztw), לאחי (lAhj), לאחיה (lAhjH), לאחיהם (lAhjHm), לאחיו (lAhjw), לאחיך (lAhjk), לאחיכם (lAhjkm), לאחימלך (lAhjmlk), לאחינו (lAhjnw), לאחינעם (lAhjnOm), לאחירם (lAhjrm), לאחר (lAhr), לאחרים (lAhrjm), לאחריתה (lAhrjtH), לאחריתו (lAhrjtw), לאחריתך (lAhrjtk), לאחריתם (lAhrjtm), לאחרן (lAhrn), לאחרנה (lAhrnH), לאחרנים (lAhrnjm), לאחרת (lAhrt), לאחשדרפני (lAhxdrpnj), לאחשדרפניא (lAhxdrpnjA), לאחת (lAht), לאחתנו (lAhtnw), לאט (lAT), לאט־לי (lAT-lj), לאטי (lATj), לאיב (lAjb), לאיבי (lAjbj), לאיביו (lAjbjw), לאיביך (lAjbjk), לאיבים (lAjbjm), לאיד (lAjd), לאיוב (lAjwb), לאיזבל (lAjzbl), לאיים (lAjjm), לאיל (lAjl), לאילים (lAjljm), לאילם (lAjlm), לאין (lAjn), לאיפה (lAjpH), לאיש (lAjx), לאיש־אחר (lAjx-Ahr), לאיש־כמוך (lAjx-kmwk), לאישה (lAjxH), לאישי (lAjxj), לאישך (lAjxk), לאיתיאל (lAjtjAl), לאיתמר (lAjtmr), לאיתן (lAjtn), לאיתנו (lAjtnw), לאכול (lAkwl), לאכול־ (lAkwl-), לאכול־ולשתות (lAkwl-wlxtwt), לאכזב (lAkzb), לאכזר (lAkzr), לאכזרי (lAkzrj), לאכל (lAkl), לאכל־לחם (lAkl-lhm), לאכלה (lAklH), לאכלו (lAklw), לאל (lAl), לאלה (lAlH), לאלההון (lAlHHwn), לאלהו (lAlHw), לאלהי (lAlHj), לאלהיהם (lAlHjHm), לאלהיהן (lAlHjHn), לאלהיו (lAlHjw), לאלהיך (lAlHjk), לאלהיכם (lAlHjkm), לאלהים (lAlHjm), לאלהינו (lAlHjnw), לאלהך (lAlHk), לאלוה (lAlwH), לאלול (lAlwl), לאלון (lAlwn), לאלימלך (lAljmlk), לאליעזר (lAljOzr), לאליפז (lAljpz), לאליקים (lAljqjm), לאלישיב (lAljxjb), לאלישע (lAljxO), לאליתה (lAljtH), לאלם (lAlm), לאלמות (lAlmwt), לאלמתי (lAlmtj), לאלעזר (lAlOzr), לאלף (lAlp), לאלפי (lAlpj), לאלפיהם (lAlpjHm), לאלפים (lAlpjm), לאם (lAm), לאמה (lAmH), לאמו (lAmw), לאמונה (lAmwnH), לאמור (lAmwr), לאמות (lAmwt), לאמים (lAmjm), לאמנון (lAmnwn), לאמנת (lAmnt), לאמציהו (lAmcjHw), לאמר (lAmr), לאמרי (lAmrj), לאמרי־דעת (lAmrj-dOt), לאמרי־פי (lAmrj-pj), לאמריה (lAmrjH), לאמרתך (lAmrtk), לאמת (lAmt), לאמתך (lAmtk), לאמתם (lAmtm), לאנוש (lAnwx), לאנשי (lAnxj), לאנשיו (lAnxjw), לאנשיך (lAnxjk), לאנשים (lAnxjm), לאסא (lAsA), לאסוף (lAswp), לאסור (lAswr), לאסורים (lAswrjm), לאסף (lAsp), לאסר (lAsr), לאסרך (lAsrk), לאסתר (lAstr), לאפד (lApd), לאפו (lApw), לאפוד (lApwd), לאפי (lApj), לאפיו (lApjw), לאפיקים (lApjqjm), לאפסי (lApsj), לאפר (lApr), לאפרים (lAprjm), לאצרות (lAcrwt), לאצרתיו (lAcrtjw), לאראלי (lArAlj), לארב (lArb), לארבה (lArbH), לארבע (lArbO), לארבעה (lArbOH), לארבעת (lArbOt), לארבעתם (lArbOtm), לארבעתן (lArbOtn), לארוד (lArwd), לארון (lArwn), לארז (lArz), לארח (lArh), לאריאל (lArjAl), לאריה (lArjH), לאריוך (lArjwk), לאריות (lArjwt), לארך (lArk), לארכה (lArkH), לארם (lArm), לארנון (lArnwn), לארנן (lArnn), לארעית (lArOjt), לארץ (lArc), לארץ־מצרים (lArc-mcrjm), לארצה (lArcH), לארצו (lArcw), לארצך (lArck), לארתחשסתא (lArthxstA), לארתחששתא (lArthxxtA), לאש (lAx), לאש־כח (lAx-kh), לאשבל (lAxbl), לאשדוד (lAxdwd), לאשה (lAxH), לאשור (lAxwr), לאשי (lAxj), לאשישי (lAxjxj), לאשכלות (lAxklwt), לאשם (lAxm), לאשמה (lAxmH), לאשמת (lAxmt), לאשפיא (lAxpjA), לאשפנז (lAxpnz), לאשקלון (lAxqlwn), לאשר (lAxr), לאשר־לו (lAxr-lw), לאשרה (lAxrH), לאשרו (lAxrw), לאשת־שמשון (lAxt-xmxwn), לאשתו (lAxtw), לאשתי (lAxtj), לאת (lAt), לאתון (lAtwn), לאתונא (lAtwnA), לאתות (lAtwt), לאתים (lAtjm), לאתננה (lAtnnH), לאתרה (lAtrH), לאתת (lAtt), לבטלא (lbTlA), לבלאשצר (lblAxcr), להיכלא (lHjklA), לולא (lwlA), ליחלאל (ljhlAl), לכל־המלאכה (lkl-HmlAkH), לכל־מלאכה (lkl-mlAkH), לכל־מלאכת (lkl-mlAkt), לכל־תחלאיכי (lkl-thlAjkj), לכלא (lklA), לכלא־בה (lklA-bH), ללא (llA), ללא־כח (llA-kh), ללא־לה (llA-lH), ללא־עמי (llA-Omj), ללאה (llAH), ללאת (llAt), למגלא (lmglA), למלא (lmlA), למלאות (lmlAwt), למלאך (lmlAk), למלאכה (lmlAkH), למלאכי (lmlAkj), למלאכים (lmlAkjm), למלאכת (lmlAkt), למלאכתו (lmlAktw), למלאת (lmlAt), לנפלאתיו (lnplAtjw), לפלא־נדר (lplA-ndr), מה־מלאכתך (mH-mlAktk), מהלאה (mHlAH), מהללאל (mHllAl), מכל־מלאכתו (mkl-mlAktw), מלא (mlA), מלא־הגוים (mlA-Hgwjm), מלא־המחתה (mlA-HmhtH), מלא־העמר (mlA-HOmr), מלא־טוב (mlA-Twb), מלא־מים (mlA-mjm), מלא־קומתו (mlA-qwmtw), מלא־רע (mlA-rO), מלאה (mlAH), מלאו (mlAw), מלאוה (mlAwH), מלאוך (mlAwk), מלאות (mlAwt), מלאיכם (mlAjkm), מלאים (mlAjm), מלאים־כל־טוב (mlAjm-kl-Twb), מלאך (mlAk), מלאך־יהוה (mlAk-jHwH), מלאכה (mlAkH), מלאכו (mlAkw), מלאכות (mlAkwt), מלאכי (mlAkj), מלאכי־גוי (mlAkj-gwj), מלאכי־מות (mlAkj-mwt), מלאכיו (mlAkjw), מלאכיך (mlAkjk), מלאכים (mlAkjm), מלאככה (mlAkkH), מלאכת (mlAkt), מלאכתו (mlAktw), מלאכתך (mlAktk), מלאם (mlAm), מלאנו (mlAnw), מלאת (mlAt), מלאתי (mlAtj), מלאתיו (mlAtjw), מלאתך (mlAtk), מלאתם (mlAtm), מלאתני (mlAtnj), ממכלאת (mmklAt), ממכלאתיך (mmklAtjk), ממלא (mmlA), ממלאה (mmlAH), ממלאים (mmlAjm), ממלאכתו (mmlAktw), מן־היכלא (mn-HjklA), מן־ה
מלאכה (mn-HmlAkH), מפלאות (mplAwt), מתלאה (mtlAH), נלאה (nlAH), נלאו (nlAw), נלאית (nlAjt), נלאיתי (nlAjtj), נמלא (nmlA), נמלא־טל (nmlA-Tl), נפלאו (nplAw), נפלאות (nplAwt), נפלאותיו (nplAwtjw), נפלאותיך (nplAwtjk), נפלאים (nplAjm), נפלאת (nplAt), נפלאתה (nplAtH), נפלאתי (nplAtj), נפלאתיו (nplAtjw), נפלאתיך (nplAtjk), סלא (slA), עד־לא (Od-lA), עד־לאין (Od-lAjn), עד־מלאת (Od-mlAt), על־המלאכה (Ol-HmlAkH), על־לאה (Ol-lAH), על־מלאכי (Ol-mlAkj), על־מלאכת (Ol-mlAkt), על־מלאת (Ol-mlAt), עלא (OlA), עלאה (OlAH), עם־מלא (Om-mlA), פלא (plA), פלאות (plAwt), פלאיה (plAjH), פלאים (plAjm), פלאך (plAk), פלאסר (plAsr), פרזלא (przlA), שבי־לארץ (xbj-lArc), שים־לאישי (xjm-lAjxj), שלא (xlA), שלאנן (xlAnn), תחלאים (thlAjm), תלאבות (tlAbwt), תלאה (tlAH), תלאו (tlAw), תלאום (tlAwm), תלאים (tlAjm), תמלא (tmlA), תמלאי (tmlAj), תמלאמו (tmlAmw), תמלאנה (tmlAnH), תעשה־פלא (tOxH-plA), תתפלא־בי (ttplA-bj)
Das Wortfeld «Akl» besteht aus 180 Wörtern.
אכל (Akl), אכל־בני (Akl-bnj), אכל־לחם (Akl-lhm), אכל־ממנו (Akl-mmnw), אכלא (AklA), אכלה (AklH), אכלה־אש (AklH-Ax), אכלה־בם (AklH-bm), אכלהו (AklHw), אכלו (Aklw), אכלום (Aklwm), אכלי (Aklj), אכלים (Akljm), אכלך (Aklk), אכלכל (Aklkl), אכלכם (Aklkm), אכלם (Aklm), אכלנו (Aklnw), אכלני (Aklnj), אכלת (Aklt), אכלתהו (AkltHw), אכלתי (Akltj), אכלתך (Akltk), אכלתם (Akltm), אכלתני (Akltnj), אל־תאכל (Al-tAkl), אל־תאכלו (Al-tAklw), אם־אכלו (Am-Aklw), אם־תאכלנה (Am-tAklnH), אשר־יאכל (Axr-jAkl), אשר־יאכלו (Axr-jAklw), אשר־נאכל (Axr-nAkl), אשר־תאכל (Axr-tAkl), את־אכלם (At-Aklm), את־המאכלת (At-HmAklt), את־כל־אכל (At-kl-Akl), את־מאכלכם (At-mAklkm), באכל (bAkl), באכלי (bAklj), באכלכם (bAklkm), באכלם (bAklm), באכלנו (bAklnw), די־אכלו (dj-Aklw), האכל (HAkl), האכלהו (HAklHw), האכלים (HAkljm), האכלת (HAklt), האכלתי (HAkltj), האכלתיך (HAkltjk), האכלתם (HAkltm), היאכל (HjAkl), המאכלך (HmAklk), הנאכלת (HnAklt), ואכל (wAkl), ואכל־שם (wAkl-xm), ואכלה (wAklH), ואכלהו (wAklHw), ואכלו (wAklw), ואכלו־טוב (wAklw-Twb), ואכלו־לחם (wAklw-lhm), ואכלוה (wAklwH), ואכלום (wAklwm), ואכלי (wAklj), ואכליו (wAkljw), ואכלים (wAkljm), ואכלכלם (wAklklm), ואכלם (wAklm), ואכלנהו (wAklnHw), ואכלת (wAklt), ואכלתי (wAkltj), ואכלתם (wAkltm), ואכלתם־חלב (wAkltm-hlb), ואכלתם־שם (wAkltm-xm), ואל־כל־מאכל (wAl-kl-mAkl), ואל־תאכלו (wAl-tAklw), ואל־תאכלי (wAl-tAklj), ואת־המאכלת (wAt-HmAklt), ואת־כל־אכלם (wAt-kl-Aklm), והאכל (wHAkl), והאכלהו (wHAklHw), והאכלתי (wHAkltj), והאכלתיך (wHAkltjk), והאכלתים (wHAkltjm), ויאכל (wjAkl), ויאכלו (wjAklw), ויאכלוה (wjAklwH), ויאכלום (wjAklwm), ויאכלך (wjAklk), ויאכלם (wjAklm), ויאכלני (wjAklnj), ויתן־אכל (wjtn-Akl), ולא־אכל (wlA-Akl), ולא־תאכל (wlA-tAkl), ולאכל (wlAkl), ולאכלכם (wlAklkm), ומאכל (wmAkl), ומאכלו (wmAklw), ומאכלות (wmAklwt), ומאכלך (wmAklk), ונאכל (wnAkl), ונאכלה (wnAklH), ונאכלהו (wnAklHw), ונאכלנו (wnAklnw), ותאכל (wtAkl), ותאכלם (wtAklm), ותאכלנה (wtAklnH), חפר־אכל (hpr-Akl), יאכל (jAkl), יאכל־תבן (jAkl-tbn), יאכלהו (jAklHw), יאכלו (jAklw), יאכלו־שם (jAklw-xm), יאכלוה (jAklwH), יאכלום (jAklwm), יאכלון (jAklwn), יאכלם (jAklm), יאכלמו (jAklmw), יאכלנה (jAklnH), יאכלנו (jAklnw), יתן־אכל (jtn-Akl), כאכל (kAkl), כאכלם (kAklm), כי־אכלה (kj-AklH), כי־אכלו (kj-Aklw), כי־יאכל (kj-jAkl), כי־תאכלם (kj-tAklm), כל־אכל (kl-Akl), כל־אכליו (kl-Akljw), כל־אכליך (kl-Akljk), כל־עץ־מאכל (kl-Oc-mAkl), כמאכלת (kmAklt), כמו־לאכל (kmw-lAkl), לא־אכל (lA-Akl), לא־אכלתי (lA-Akltj), לא־אכלתם (lA-Akltm), לא־יאכל (lA-jAkl), לא־יאכל־בו (lA-jAkl-bw), לא־יאכלו (lA-jAklw), לא־תאכל (lA-tAkl), לא־תאכלו (lA-tAklw), לא־תאכלי (lA-tAklj), לא־תאכלנה (lA-tAklnH), לאכל (lAkl), לאכל־לחם (lAkl-lhm), לאכלה (lAklH), לאכלו (lAklw), לבלי־אכל (lblj-Akl), למאכל (lmAkl), לפי־אכלו (lpj-Aklw), לשאל־אכל (lxAl-Akl), לשבר־אכל (lxbr-Akl), מאכל (mAkl), מאכלה (mAklH), מאכלת (mAklt), מה־נאכל (mH-nAkl), מהאכל (mHAkl), מכל־האכל (mkl-HAkl), מכל־מאכל (mkl-mAkl), מעט־אכל (mOT-Akl), נאכל (nAkl), עד־יאכל (Od-jAkl), עלי־אכל (Olj-Akl), פן־אכלך (pn-Aklk), פן־תאכל (pn-tAkl), פתך־אכלת (ptk-Aklt), רב־אכל (rb-Akl), שיאכל (xjAkl), תאכל (tAkl), תאכל־בה (tAkl-bH), תאכל־עליו (tAkl-Oljw), תאכלהו (tAklHw), תאכלו (tAklw), תאכלום (tAklwm), תאכלון (tAklwn), תאכלי (tAklj), תאכלך (tAklk), תאכלכם (tAklkm), תאכלם (tAklm), תאכלנה (tAklnH), תאכלנו (tAklnw)
| Buchname | Vorkommen (abs.) | Anteil an allen Vorkommen | Vorkommen
(% der Bibelverse) | Vorkommen
(% der Buchverse) | Vorkommen
bezogen auf den Durchschnitt
der Bibel | Gesamtzahl der Verse |
| | | | | | |
| Bibel | 342 | 100,0000% | 1,4732% | 1,4732% | 100,0% | 23214 |
| Altes Testament | 342 | 100,0000% | 1,4732% | 1,4732% | 100,0% | 23214 |
| AT Geschichtsbücher | 226 | 66,0819% | 0,9736% | 1,7556% | 119,2% | 12873 |
| AT Lehrbücher | 27 | 7,8947% | 0,1163% | 0,5566% | 37,8% | 4851 |
| AT Prophetische Bücher | 89 | 26,0234% | 0,3834% | 1,6211% | 110,0% | 5490 |
| | | | | | | |
| 1.Mose | 31 | 9,0643% | 0,1335% | 2,0222% | 137,3% | 1533 |
| 2.Mose | 30 | 8,7719% | 0,1292% | 2,4732% | 167,9% | 1213 |
| 3.Mose | 41 | 11,9883% | 0,1766% | 4,7730% | 324,0% | 859 |
| 4.Mose | 8 | 2,3392% | 0,0345% | 0,6206% | 42,1% | 1289 |
| 5.Mose | 40 | 11,6959% | 0,1723% | 4,1710% | 283,1% | 959 |
| Josua | 2 | 0,5848% | 0,0086% | 0,3040% | 20,6% | 658 |
| Richter | 5 | 1,4620% | 0,0215% | 0,8091% | 54,9% | 618 |
| Ruth | 1 | 0,2924% | 0,0043% | 1,1765% | 79,9% | 85 |
| 1.Samuel | 15 | 4,3860% | 0,0646% | 1,8496% | 125,5% | 811 |
| 2.Samuel | 8 | 2,3392% | 0,0345% | 1,1511% | 78,1% | 695 |
| 1.Könige | 18 | 5,2632% | 0,0775% | 2,2032% | 149,5% | 817 |
| 2.Könige | 12 | 3,5088% | 0,0517% | 1,6690% | 113,3% | 719 |
| 2.Chronika | 4 | 1,1696% | 0,0172% | 0,4866% | 33,0% | 822 |
| Esra | 3 | 0,8772% | 0,0129% | 1,0714% | 72,7% | 280 |
| Nehemia | 7 | 2,0468% | 0,0302% | 1,7284% | 117,3% | 405 |
| Esther | 1 | 0,2924% | 0,0043% | 0,5988% | 40,6% | 167 |
| Hiob | 8 | 2,3392% | 0,0345% | 0,7477% | 50,7% | 1070 |
| Psalmen | 9 | 2,6316% | 0,0388% | 0,3562% | 24,2% | 2527 |
| Sprüche | 7 | 2,0468% | 0,0302% | 0,7650% | 51,9% | 915 |
| Prediger | 3 | 0,8772% | 0,0129% | 1,3514% | 91,7% | 222 |
| Jesaja | 15 | 4,3860% | 0,0646% | 1,1610% | 78,8% | 1292 |
| Jeremia | 19 | 5,5556% | 0,0818% | 1,3930% | 94,6% | 1364 |
| Hesekiel | 31 | 9,0643% | 0,1335% | 2,4352% | 165,3% | 1273 |
| Daniel | 2 | 0,5848% | 0,0086% | 0,5602% | 38,0% | 357 |
| Hosea | 5 | 1,4620% | 0,0215% | 2,5381% | 172,3% | 197 |
| Joel | 2 | 0,5848% | 0,0086% | 2,7397% | 186,0% | 73 |
| Amos | 1 | 0,2924% | 0,0043% | 0,6849% | 46,5% | 146 |
| Obadja | 1 | 0,2924% | 0,0043% | 4,7619% | 323,2% | 21 |
| Micha | 1 | 0,2924% | 0,0043% | 0,9524% | 64,6% | 105 |
| Nahum | 3 | 0,8772% | 0,0129% | 6,3830% | 433,3% | 47 |
| Habakuk | 2 | 0,5848% | 0,0086% | 3,5714% | 242,4% | 56 |
| Zephanja | 2 | 0,5848% | 0,0086% | 3,7736% | 256,1% | 53 |
| Haggai | 1 | 0,2924% | 0,0043% | 2,6316% | 178,6% | 38 |
| Sacharja | 3 | 0,8772% | 0,0129% | 1,4218% | 96,5% | 211 |
| Maleachi | 1 | 0,2924% | 0,0043% | 1,8182% | 123,4% | 55 |
| | | | | | | |
| Statistische Streuung | | | | 1,1870% | oder80,5690%bezogen auf den Durchschnitt von 1,4732% der Bibel |
| 1.Chronika | Hohelied | Klagelieder | Jona |
1.Mose
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כָּל־עֵשֶׂב ׀ זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵץ אֲשֶׁר־בֹּו פְרִי־עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה׃
wajoAmaer AaeloHijm HineH naatatij laakaem Aaet-kaal-Oexaeb zoreOa zaeraO Aaxxaer Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wAaet-kaal-HaaOec Aaxxaer-bow prij-Oec zoreOa zaaraO laakaem jiHjaeH lAaaklaaH׃
HeLeningradoV: ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את־כל־עשב ׀ זרע זרע אשר על־פני כל־הארץ ואת־כל־העץ אשר־בו פרי־עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃
wjAmr AlHjm HnH nttj lkm At-kl-Oxb zrO zrO Axr Ol-pnj kl-HArc wAt-kl-HOc Axr-bw prj-Oc zrO zrO lkm jHjH lAklH׃
Schlachter: Und Gott sprach: Siehe, ich habe euch alles Gewächs auf Erden gegeben, das Samen trägt, auch alle Bäume, an welchen Früchte sind, die Samen tragen; sie sollen euch zur Nahrung dienen;
Septuaginta: καὶ εἶπεν ὁ θεός ἰδοὺ δέδωκα ὑμῖν πᾶν χόρτον σπόριμον σπεῖρον σπέρμα ὅ ἐστιν ἐπάνω πάσης τῆς γῆς καὶ πᾶν ξύλον ὃ ἔχει ἐν ἑαυτῷ καρπὸν σπέρματος σπορίμου ὑμῖν ἔσται εἰς βρῶσιν
kai eipen o theos idoy dedohka ymin pan chorton sporimon speiron sperma o estin epanoh pasehs tehs gehs kai pan xylon o echei en eaytoh karpon spermatos sporimoy ymin estai eis brohsin
NovaVulgata: Dixitque Deus: “Ecce dedi vobis omnem herbam afferentem semen super terram et universa ligna, quae habent in semetipsis fructum ligni portantem sementem, ut sint vobis in escam
HeLeningradV: וּלְכָל־חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל־עֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל ׀ רֹומֵשׂ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־בֹּו נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת־כָּל־יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי־כֵן׃
wlkaal-hajat HaaAaaraec wlkaal-Oowp Haxxaamajim wlkol rowmex Oal-HaaAaaraec Aaxxaer-bow naepaexx hajaaH Aaet-kaal-jaeraeq Oexaeb lAaaklaaH wajHij-ken׃
HeLeningradoV: ולכל־חית הארץ ולכל־עוף השמים ולכל ׀ רומש על־הארץ אשר־בו נפש חיה את־כל־ירק עשב לאכלה ויהי־כן׃
wlkl-hjt HArc wlkl-Owp Hxmjm wlkl rwmx Ol-HArc Axr-bw npx hjH At-kl-jrq Oxb lAklH wjHj-kn׃
Schlachter: aber allen Tieren der Erde und allen Vögeln des Himmels und allem, was auf Erden kriecht, allem, was eine lebendige Seele hat, habe ich alles grüne Kraut zur Nahrung gegeben. Und es geschah also.
Septuaginta: καὶ πᾶσι τοῖς θηρίοις τῆς γῆς καὶ πᾶσι τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ καὶ παντὶ ἑρπετῷ τῷ ἕρποντι ἐπὶ τῆς γῆς ὃ ἔχει ἐν ἑαυτῷ ψυχὴν ζωῆς πάντα χόρτον χλωρὸν εἰς βρῶσιν καὶ ἐγένετο οὕτως
kai pasi tois thehriois tehs gehs kai pasi tois peteinois toy oyranoy kai panti erpetoh toh erponti epi tehs gehs o echei en eaytoh psychehn zohehs panta chorton chlohron eis brohsin kai egeneto oytohs
NovaVulgata: et cunctis animantibus terrae omnique volucri caeli et universis, quae moventur in terra et in quibus est anima vivens, omnem herbam virentem ad vescendum”. Et factum est ita.
HeLeningradV: וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃
wajcaw jHwaaH AaeloHijm Oal-HaaAaadaam leAmor mikol Oec-Hagaan Aaakol toAkel׃
HeLeningradoV: ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל׃
wjcw jHwH AlHjm Ol-HAdm lAmr mkl Oc-Hgn Akl tAkl׃
Schlachter: Und Gott der HERR gebot dem Menschen und sprach: Du sollst essen von allen Bäumen des Gartens;
Septuaginta: καὶ ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς τῷ αδαμ λέγων ἀπὸ παντὸς ξύλου τοῦ ἐν τῷ παραδείσῳ βρώσει φάγῃ
kai eneteilato kyrios o theos toh adam legohn apo pantos xyloy toy en toh paradeisoh brohsei phageh
NovaVulgata: praecepitque Dominus Deus homini dicens: “Ex omni ligno paradisi comede;
HeLeningradV: וּמֵעֵץ הַדַּעַת טֹוב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיֹום אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מֹות תָּמוּת׃
wmeOec HadaOat Towb waaraaO loA toAkal mimaenw kij bjowm Aakaalkaa mimaenw mowt taamwt׃
HeLeningradoV: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃
wmOc HdOt Twb wrO lA tAkl mmnw kj bjwm Aklk mmnw mwt tmwt׃
Schlachter: aber von dem Baum der Erkenntnis des Guten und des Bösen sollst du nicht essen; denn welchen Tages du davon issest, mußt du unbedingt sterben!
Septuaginta: ἀπὸ δὲ τοῦ ξύλου τοῦ γινώσκειν καλὸν καὶ πονηρόν οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτοῦ ᾗ δ' ἂν ἡμέρᾳ φάγητε ἀπ' αὐτοῦ θανάτῳ ἀποθανεῖσθε
apo de toy xyloy toy ginohskein kalon kai ponehron oy phagesthe ap' aytoy eh d' an ehmera phagehte ap' aytoy thanatoh apothaneisthe
NovaVulgata: de ligno autem scientiae boni et mali ne comedas; in quocumque enim die comederis ex eo, morte morieris”.
HeLeningradV: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן׃
wHanaahaaxx HaajaaH Oaarwm mikol hajat HaxaadaeH Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH AaeloHijm wajoAmaer Aael-HaaAixxaaH Aap kij-Aaamar AaeloHijm loA toAklw mikol Oec Hagaan׃
HeLeningradoV: והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל־האשה אף כי־אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃
wHnhx HjH Orwm mkl hjt HxdH Axr OxH jHwH AlHjm wjAmr Al-HAxH Ap kj-Amr AlHjm lA tAklw mkl Oc Hgn׃
Schlachter: Aber die Schlange war listiger als alle Tiere des Feldes, die Gott der HERR gemacht hatte; und sie sprach zum Weibe: Hat Gott wirklich gesagt, ihr dürft nicht essen von jedem Baum im Garten?
Septuaginta: ὁ δὲ ὄφις ἦν φρονιμώτατος πάντων τῶν θηρίων τῶν ἐπὶ τῆς γῆς ὧν ἐποίησεν κύριος ὁ θεός καὶ εἶπεν ὁ ὄφις τῇ γυναικί τί ὅτι εἶπεν ὁ θεός οὐ μὴ φάγητε ἀπὸ παντὸς ξύλου τοῦ ἐν τῷ παραδείσῳ
o de ophis ehn phronimohtatos pantohn tohn thehriohn tohn epi tehs gehs ohn epoiehsen kyrios o theos kai eipen o ophis teh gynaiki ti oti eipen o theos oy meh phagehte apo pantos xyloy toy en toh paradeisoh
NovaVulgata: Et serpens erat callidior cunctis animantibus agri, quae fecerat Dominus Deus. Qui dixit ad mulierem: “Verene praecepit vobis Deus, ut non comederetis de omni ligno paradisi?”.
HeLeningradV: וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתֹוךְ־הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בֹּו פֶּן־תְּמֻתוּן׃
wmiprij HaaOec Aaxxaer btowk-Hagaan Aaamar AaeloHijm loA toAklw mimaenw wloA tigOw bow paen-tmutwn׃
HeLeningradoV: ומפרי העץ אשר בתוך־הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן־תמתון׃
wmprj HOc Axr btwk-Hgn Amr AlHjm lA tAklw mmnw wlA tgOw bw pn-tmtwn׃
Schlachter: aber von der Frucht des Baumes mitten im Garten hat Gott gesagt: Esset nicht davon und rührt sie auch nicht an, damit ihr nicht sterbet!
Septuaginta: ἀπὸ δὲ καρποῦ τοῦ ξύλου ὅ ἐστιν ἐν μέσῳ τοῦ παραδείσου εἶπεν ὁ θεός οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτοῦ οὐδὲ μὴ ἅψησθε αὐτοῦ ἵνα μὴ ἀποθάνητε
apo de karpoy toy xyloy o estin en mesoh toy paradeisoy eipen o theos oy phagesthe ap' aytoy oyde meh apsehsthe aytoy ina meh apothanehte
NovaVulgata: de fructu vero ligni, quod est in medio paradisi, praecepit nobis Deus, ne comederemus et ne tangeremus illud, ne moriamur”.
HeLeningradV: וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טֹוב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה־הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיֹו וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל׃
wateraeA HaaAixxaaH kij Towb HaaOec lmaAakaal wkij taAawaaH-HwA laaOejnajim wnaehmaad HaaOec lHaxkijl watiqah mipirjow watoAkal watiten gam-lAijxxaaH OimaaH wajoAkal׃
HeLeningradoV: ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה־הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם־לאישה עמה ויאכל׃
wtrA HAxH kj Twb HOc lmAkl wkj tAwH-HwA lOjnjm wnhmd HOc lHxkjl wtqh mprjw wtAkl wttn gm-lAjxH OmH wjAkl׃
Schlachter: Als nun das Weib sah, daß von dem Baume gut zu essen wäre und daß er eine Lust für die Augen und ein wertvoller Baum wäre, weil er klug machte, da nahm sie von dessen Frucht und aß und gab zugleich auch ihrem Mann davon, und er aß.
Septuaginta: καὶ εἶδεν ἡ γυνὴ ὅτι καλὸν τὸ ξύλον εἰς βρῶσιν καὶ ὅτι ἀρεστὸν τοῖς ὀφθαλμοῖς ἰδεῖν καὶ ὡραῖόν ἐστιν τοῦ κατανοῆσαι καὶ λαβοῦσα τοῦ καρποῦ αὐτοῦ ἔφαγεν καὶ ἔδωκεν καὶ τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς μετ' αὐτῆς καὶ ἔφαγον
kai eiden eh gyneh oti kalon to xylon eis brohsin kai oti areston tois ophthalmois idein kai ohraion estin toy katanoehsai kai laboysa toy karpoy aytoy ephagen kai edohken kai toh andri aytehs met' aytehs kai ephagon
NovaVulgata: Vidit igitur mulier quod bonum esset lignum ad vescendum et pulchrum oculis et desiderabile esset lignum ad intellegendum; et tulit de fructu illius et comedit deditque etiam viro suo secum, qui comedit.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה־זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל׃
wajoAmaer jHwaaH AaeloHijm laaAixxaaH maH-zoAt Oaaxijt watoAmaer HaaAixxaaH Hanaahaaxx HixxijAanij waaAokel׃
HeLeningradoV: ויאמר יהוה אלהים לאשה מה־זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃
wjAmr jHwH AlHjm lAxH mH-zAt Oxjt wtAmr HAxH Hnhx HxjAnj wAkl׃
Schlachter: Da sprach Gott der HERR zum Weibe: Warum hast du das getan? Das Weib antwortete: Die Schlange verführte mich, daß ich aß!
Septuaginta: καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῇ γυναικί τί τοῦτο ἐποίησας καὶ εἶπεν ἡ γυνή ὁ ὄφις ἠπάτησέν με καὶ ἔφαγον
kai eipen kyrios o theos teh gynaiki ti toyto epoiehsas kai eipen eh gyneh o ophis ehpatehsen me kai ephagon
NovaVulgata: Et dixit Dominus Deus ad mulierem: “Quid hoc fecisti?”. Quae respondit: “Serpens decepit me, et comedi”.
HeLeningradV: וּלְאָדָם אָמַר כִּי־שָׁמַעְתָּ לְקֹול אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן־הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבֹון תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃
wlAaadaam Aaamar kij-xxaamaOtaa lqowl Aixxtaekaa watoAkal min-HaaOec Aaxxaer ciwijtijkaa leAmor loA toAkal mimaenw AarwraaH HaaAadaamaaH baOabwraekaa bOicaabown toAkalaenaaH kol jmej hajaejkaa׃
HeLeningradoV: ולאדם אמר כי־שמעת לקול אשתך ותאכל מן־העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃
wlAdm Amr kj-xmOt lqwl Axtk wtAkl mn-HOc Axr cwjtjk lAmr lA tAkl mmnw ArwrH HAdmH bObwrk bOcbwn tAklnH kl jmj hjjk׃
Schlachter: Und zu Adam sprach er: Dieweil du gehorcht hast der Stimme deines Weibes und von dem Baum gegessen, davon ich dir gebot und sprach: «Du sollst nicht davon essen», verflucht sei der Erdboden um deinetwillen, mit Mühe sollst du dich davon nähren dein Leben lang;
Septuaginta: τῷ δὲ αδαμ εἶπεν ὅτι ἤκουσας τῆς φωνῆς τῆς γυναικός σου καὶ ἔφαγες ἀπὸ τοῦ ξύλου οὗ ἐνετειλάμην σοι τούτου μόνου μὴ φαγεῖν ἀπ' αὐτοῦ ἐπικατάρατος ἡ γῆ ἐν τοῖς ἔργοις σου ἐν λύπαις φάγῃ αὐτὴν πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου
toh de adam eipen oti ehkoysas tehs phohnehs tehs gynaikos soy kai ephages apo toy xyloy oy eneteilamehn soi toytoy monoy meh phagein ap' aytoy epikataratos eh geh en tois ergois soy en lypais phageh aytehn pasas tas ehmeras tehs zohehs soy
NovaVulgata: Adae vero dixit: “Quia audisti vocem uxoris tuae et comedisti de ligno, ex quo praeceperam tibi, ne comederes, maledicta humus propter te! In laboribus comedes ex ea cunctis diebus vitae tuae.
HeLeningradV: וְאַתָּה קַח־לְךָ מִכָּל־מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה׃
wAataaH qah-lkaa mikaal-maAakaal Aaxxaer jeAaakel wAaasaptaa Aelaejkaa wHaajaaH lkaa wlaaHaem lAaaklaaH׃
HeLeningradoV: ואתה קח־לך מכל־מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃
wAtH qh-lk mkl-mAkl Axr jAkl wAspt Aljk wHjH lk wlHm lAklH׃
Schlachter: Du aber nimm dir von allerlei Speise, die man zu essen pflegt, und sammle sie bei dir an, daß sie dir und ihnen zur Nahrung diene!
Septuaginta: σὺ δὲ λήμψῃ σεαυτῷ ἀπὸ πάντων τῶν βρωμάτων ἃ ἔδεσθε καὶ συνάξεις πρὸς σεαυτόν καὶ ἔσται σοὶ καὶ ἐκείνοις φαγεῖν
sy de lehmpseh seaytoh apo pantohn tohn brohmatohn a edesthe kai synaxeis pros seayton kai estai soi kai ekeinois phagein
NovaVulgata: Tu autem tolle tecum ex omnibus escis, quae mandi possunt, et comportabis apud te; et erunt tam tibi quam illis in cibum”.
HeLeningradV: כָּל־רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא־חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כֹּל׃
kaal-raemaex Aaxxaer HwA-haj laakaem jiHjaeH lAaaklaaH kjaeraeq Oexaeb naatatij laakaem Aaet-kol׃
HeLeningradoV: כל־רמש אשר הוא־חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את־כל׃
kl-rmx Axr HwA-hj lkm jHjH lAklH kjrq Oxb nttj lkm At-kl׃
Schlachter: Alles, was sich regt und lebt, soll euch zur Nahrung dienen; wie das grüne Kraut habe ich es euch alles gegeben.
Septuaginta: καὶ πᾶν ἑρπετόν ὅ ἐστιν ζῶν ὑμῖν ἔσται εἰς βρῶσιν ὡς λάχανα χόρτου δέδωκα ὑμῖν τὰ πάντα
kai pan erpeton o estin zohn ymin estai eis brohsin ohs lachana chortoy dedohka ymin ta panta
NovaVulgata: Omne, quod movetur et vivit, erit vobis in cibum; quasi holera virentia tradidi vobis omnia,
HeLeningradV: אַךְ־בָּשָׂר בְּנַפְשֹׁו דָמֹו לֹא תֹאכֵלוּ׃
Aak-baaxaar bnapxxow daamow loA toAkelw׃
HeLeningradoV: אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃
Ak-bxr bnpxw dmw lA tAklw׃
Schlachter: Nur esset das Fleisch nicht, während seine Seele, sein Blut, noch in ihm ist!
Septuaginta: πλὴν κρέας ἐν αἵματι ψυχῆς οὐ φάγεσθε
plehn kreas en aimati psychehs oy phagesthe
NovaVulgata: excepto quod carnem cum anima, quae est in sanguine, non comedetis.
HeLeningradV: [וַיִּישֶׂם כ] (וַיּוּשַׂם ק) לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם־דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר׃
[wajijxaem k] (wajwxam q) lpaanaajw laeAaekol wajoAmaer loA Aokal Oad Aim-dibartij dbaaraaj wajoAmaer daber׃
HeLeningradoV: [ויישם כ] (ויושם ק) לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם־דברתי דברי ויאמר דבר׃
[wjjxm k] (wjwxm q) lpnjw lAkl wjAmr lA Akl Od Am-dbrtj dbrj wjAmr dbr׃
Schlachter: und setzte ihm zu essen vor. Er aber sprach: Ich will nicht essen, bevor ich meine Sache vorgetragen habe. Er antwortete: Sage an!
Septuaginta: καὶ παρέθηκεν αὐτοῖς ἄρτους φαγεῖν καὶ εἶπεν οὐ μὴ φάγω ἕως τοῦ λαλῆσαί με τὰ ῥήματά μου καὶ εἶπαν λάλησον
kai parethehken aytois artoys phagein kai eipen oy meh phagoh eohs toy lalehsai me ta rehmata moy kai eipan lalehson
NovaVulgata: Et apposuit in conspectu eius panem. Qui ait: “Non comedam, donec loquar sermones meos”. Respondit: “Loquere”.
HeLeningradV: וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־עִמֹּו וַיָּלִינוּ וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי׃
wajoAklw wajixxtw HwA wHaaAanaaxxijm Aaxxaer-Oimow wajaalijnw wajaaqwmw baboqaer wajoAmaer xxalhunij laAdonij׃
HeLeningradoV: ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר־עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃
wjAklw wjxtw HwA wHAnxjm Axr-Omw wjljnw wjqwmw bbqr wjAmr xlhnj lAdnj׃
Schlachter: Da aßen und tranken sie, er samt den Männern, die mit ihm waren, und blieben daselbst über Nacht. Aber am Morgen standen sie auf, und er sprach: Lasset mich zu meinem Herrn ziehen!
Septuaginta: καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον αὐτὸς καὶ οἱ ἄνδρες οἱ μετ' αὐτοῦ ὄντες καὶ ἐκοιμήθησαν καὶ ἀναστὰς πρωὶ εἶπεν ἐκπέμψατέ με ἵνα ἀπέλθω πρὸς τὸν κύριόν μου
kai ephagon kai epion aytos kai oi andres oi met' aytoy ontes kai ekoimehthehsan kai anastas prohi eipen ekpempsate me ina apelthoh pros ton kyrion moy
NovaVulgata: Tunc comederunt et biberunt ipse et viri, qui erant cum eo, et pernoctaverunt ibi. Surgens autem mane locutus est puer: “Dimittite me, ut vadam ad dominum meum”.
HeLeningradV: וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מֹותֹו׃
wHebeAtaa lAaabijkaa wAaakaal baOabur Aaxxaer jbaaraekkaa lipnej mowtow׃
HeLeningradoV: והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃
wHbAt lAbjk wAkl bObr Axr jbrkk lpnj mwtw׃
Schlachter: Das sollst du deinem Vater hineintragen, daß er es esse und dich vor seinem Tode segne.
Septuaginta: καὶ εἰσοίσεις τῷ πατρί σου καὶ φάγεται ὅπως εὐλογήσῃ σε ὁ πατήρ σου πρὸ τοῦ ἀποθανεῖν αὐτόν
kai eisoiseis toh patri soy kai phagetai opohs eylogehseh se o patehr soy pro toy apothanein ayton
NovaVulgata: Quas cum intuleris patri tuo, et comederit, benedicat tibi, priusquam moriatur ”.
HeLeningradV: וַיַּעַשׂ גַּם־הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנֹו בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ׃
wajaOax gam-HwA maTOamijm wajaabeA lAaabijw wajoAmaer lAaabijw jaaqum Aaabij wjoAkal micejd bnow baOabwr tbaarakanij napxxaekaa׃
HeLeningradoV: ויעש גם־הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃
wjOx gm-HwA mTOmjm wjbA lAbjw wjAmr lAbjw jqm Abj wjAkl mcjd bnw bObwr tbrknj npxk׃
Schlachter: Der machte auch ein schmackhaftes Essen und trug es zu seinem Vater hinein und sprach zu ihm: Steh auf, mein Vater, und iß von dem Wildbret deines Sohnes, daß mich deine Seele segne!
Septuaginta: καὶ ἐποίησεν καὶ αὐτὸς ἐδέσματα καὶ προσήνεγκεν τῷ πατρὶ αὐτοῦ καὶ εἶπεν τῷ πατρί ἀναστήτω ὁ πατήρ μου καὶ φαγέτω τῆς θήρας τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ ὅπως εὐλογήσῃ με ἡ ψυχή σου
kai epoiehsen kai aytos edesmata kai prosehnegken toh patri aytoy kai eipen toh patri anastehtoh o patehr moy kai phagetoh tehs thehras toy yioy aytoy opohs eylogehseh me eh psycheh soy
NovaVulgata: coctosque de venatione cibos intulit patri dicens: “ Surge, pater mi, et comede de venatione filii tui, ut benedicat mihi anima tua ”.
HeLeningradV: וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹולֵךְ וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׃
wajidar jaOaqob naedaer leAmor Aim-jiHjaeH AaeloHijm Oimaadij wxxmaaranij badaeraek HazaeH Aaxxaer Aaanokij Howlek wnaatan-lij laehaem laeAaekol wbaegaed lilboxx׃
HeLeningradoV: וידר יעקב נדר לאמר אם־יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן־לי לחם לאכל ובגד ללבש׃
wjdr jOqb ndr lAmr Am-jHjH AlHjm Omdj wxmrnj bdrk HzH Axr Ankj Hwlk wntn-lj lhm lAkl wbgd llbx׃
Schlachter: Und Jakob tat ein Gelübde und sprach: Wenn Gott mit mir sein und mich behüten will auf dem Wege, den ich reise, und mir will Brot zu essen geben und Kleider anzuziehen,
Septuaginta: καὶ ηὔξατο ιακωβ εὐχὴν λέγων ἐὰν ᾖ κύριος ὁ θεὸς μετ' ἐμοῦ καὶ διαφυλάξῃ με ἐν τῇ ὁδῷ ταύτῃ ᾗ ἐγὼ πορεύομαι καὶ δῷ μοι ἄρτον φαγεῖν καὶ ἱμάτιον περιβαλέσθαι
kai ehyxato iakohb eychehn legohn ean eh kyrios o theos met' emoy kai diaphylaxeh me en teh odoh tayteh eh egoh poreyomai kai doh moi arton phagein kai imation peribalesthai
NovaVulgata: Vovit Iacob etiam votum dicens: “ Si fuerit Deus mecum et custodierit me in via hac, per quam ambulo, et dederit mihi panem ad vescendum et vestimentum ad induendum,
HeLeningradV: זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי׃
zaeH Oaexrijm xxaanaaH Aaanokij Oimaak rhelaejkaa wOizaejkaa loA xxikelw wAejlej coAnkaa loA Aaakaaltij׃
HeLeningradoV: זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃
zH Oxrjm xnH Ankj Omk rhljk wOzjk lA xklw wAjlj cAnk lA Akltj׃
Schlachter: Diese zwanzig Jahre bin ich bei dir gewesen; deine Mutterschafe und Ziegen wurden nie ihrer Jungen beraubt, und die Widder deiner Herde habe ich nicht gegessen!
Septuaginta: ταῦτά μοι εἴκοσι ἔτη ἐγώ εἰμι μετὰ σοῦ τὰ πρόβατά σου καὶ αἱ αἶγές σου οὐκ ἠτεκνώθησαν κριοὺς τῶν προβάτων σου οὐ κατέφαγον
tayta moi eikosi eteh egoh eimi meta soy ta probata soy kai ai aiges soy oyk ehteknohthehsan krioys tohn probatohn soy oy katephagon
NovaVulgata: Ecce, viginti annis fui tecum. Oves tuae et caprae non abortiverunt, arietes gregis tui non comedi;
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ־גָל וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל־הַגָּל׃
wajoAmaer jaOaqob lAaehaajw liqTw Aabaanijm wajiqhw Aabaanijm wajaOaxw-gaal wajoAklw xxaam Oal-Hagaal׃
HeLeningradoV: ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו־גל ויאכלו שם על־הגל׃
wjAmr jOqb lAhjw lqTw Abnjm wjqhw Abnjm wjOxw-gl wjAklw xm Ol-Hgl׃
Schlachter: Und Jakob sprach zu seinen Brüdern: Sammelt Steine! Da nahmen sie Steine und machten einen Wall und aßen daselbst auf dem Wall.
Septuaginta: εἶπεν δὲ ιακωβ τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ συλλέγετε λίθους καὶ συνέλεξαν λίθους καὶ ἐποίησαν βουνόν καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον ἐκεῖ ἐπὶ τοῦ βουνοῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ λαβαν ὁ βουνὸς οὗτος μαρτυρεῖ ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ σοῦ σήμερον
eipen de iakohb tois adelphois aytoy syllegete lithoys kai synelexan lithoys kai epoiehsan boynon kai ephagon kai epion ekei epi toy boynoy kai eipen aytoh laban o boynos oytos martyrei ana meson emoy kai soy sehmeron
NovaVulgata: dixitque fratribus suis: “ Afferte lapides ”. Qui congregantes fecerunt tumulum comederuntque ibi super eum.
HeLeningradV: וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל־לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר׃
wajizbah jaOaqob zaebah baaHaar wajiqraaA lAaehaajw laeAaekaal-laahaem wajoAklw laehaem wajaalijnw baaHaar׃
HeLeningradoV: ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל־לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃
wjzbh jOqb zbh bHr wjqrA lAhjw lAkl-lhm wjAklw lhm wjljnw bHr׃
Schlachter: Und Jakob brachte ein Opfer auf dem Berge und lud seine Brüder ein zu essen; und sie aßen und übernachteten auf dem Berg.
Septuaginta: καὶ ἔθυσεν ιακωβ θυσίαν ἐν τῷ ὄρει καὶ ἐκάλεσεν τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον καὶ ἐκοιμήθησαν ἐν τῷ ὄρει
kai ethysen iakohb thysian en toh orei kai ekalesen toys adelphoys aytoy kai ephagon kai epion kai ekoimehthehsan en toh orei
NovaVulgata: immolatisque victimis in monte, vocavit fratres suos, ut ederent panem. Qui cum comedissent, pernoctaverunt in monte.
HeLeningradV: עַל־כֵּן לֹא־יֹאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל־כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיֹּום הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה׃
Oal-ken loA-joAklw bnej-jixraaAel Aaet-gijd HanaaxxaeH Aaxxaer Oal-kap Hajaarek Oad Hajowm HazaeH kij naagaO bkap-jaeraek jaOaqob bgijd HanaaxxaeH׃
HeLeningradoV: על־כן לא־יאכלו בני־ישראל את־גיד הנשה אשר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשה׃
Ol-kn lA-jAklw bnj-jxrAl At-gjd HnxH Axr Ol-kp Hjrk Od Hjwm HzH kj ngO bkp-jrk jOqb bgjd HnxH׃
Schlachter: Darum essen die Kinder Israel bis auf den heutigen Tag die Sehne nicht, welche über das Hüftgelenk läuft, weil er Jakobs Hüftgelenk, die Hüftensehne, geschlagen hat.
Septuaginta: ἕνεκεν τούτου οὐ μὴ φάγωσιν οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸ νεῦρον ὃ ἐνάρκησεν ὅ ἐστιν ἐπὶ τοῦ πλάτους τοῦ μηροῦ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ὅτι ἥψατο τοῦ πλάτους τοῦ μηροῦ ιακωβ τοῦ νεύρου καὶ ἐνάρκησεν
eneken toytoy oy meh phagohsin oi yioi israehl to neyron o enarkehsen o estin epi toy platoys toy mehroy eohs tehs ehmeras taytehs oti ehpsato toy platoys toy mehroy iakohb toy neyroy kai enarkehsen
NovaVulgata: Quam ob causam non comedunt filii Israel nervum, qui est in femore, usque in praesentem diem, eo quod tetigerit nervum femoris Iacob.
HeLeningradV: וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל־לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הֹולְכִים לְהֹורִיד מִצְרָיְמָה׃
wajexxbw laeAaekaal-laehaem wajixAw OejnejHaem wajirAw wHineH Aorhat jixxmOeAlijm baaAaaH migilOaad wgmalejHaem noxAijm nkoAt wcrij waaloT Howlkijm lHowrijd micraajmaaH׃
HeLeningradoV: וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃
wjxbw lAkl-lhm wjxAw OjnjHm wjrAw wHnH Arht jxmOAljm bAH mglOd wgmljHm nxAjm nkAt wcrj wlT Hwlkjm lHwrjd mcrjmH׃
Schlachter: Darauf setzten sie sich nieder, um zu essen. Als sie aber ihre Augen aufhoben und sich umsahen, siehe, da kam eine Karawane von Ismaelitern vom Gebirge Gilead daher, deren Kamele trugen Tragakanth, Balsam und Ladanum, und zogen hinab nach Ägypten.
Septuaginta: ἐκάθισαν δὲ φαγεῖν ἄρτον καὶ ἀναβλέψαντες τοῖς ὀφθαλμοῖς εἶδον καὶ ἰδοὺ ὁδοιπόροι ισμαηλῖται ἤρχοντο ἐκ γαλααδ καὶ αἱ κάμηλοι αὐτῶν ἔγεμον θυμιαμάτων καὶ ῥητίνης καὶ στακτῆς ἐπορεύοντο δὲ καταγαγεῖν εἰς αἴγυπτον
ekathisan de phagein arton kai anablepsantes tois ophthalmois eidon kai idoy odoiporoi ismaehlitai ehrchonto ek galaad kai ai kamehloi aytohn egemon thymiamatohn kai rehtinehs kai staktehs eporeyonto de katagagein eis aigypton
NovaVulgata: Et sederunt, ut comederent panem. Attollentes autem oculos viderunt Ismaelitas viatorcs venire de Galaad et camelos eorum portantes tragacanthum et masticem et ladanum in Aegyptum.
HeLeningradV: וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדֹון לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא־תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב׃
wHaajaaH HaaAokael lpiqaadown laaAaaraec lxxaebaO xxnej HaaraaOaab Aaxxaer tiHjaejnaa bAaeraec micraajim wloA-tikaaret HaaAaaraec baaraaOaab׃
HeLeningradoV: והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא־תכרת הארץ ברעב׃
wHjH HAkl lpqdwn lArc lxbO xnj HrOb Axr tHjjn bArc mcrjm wlA-tkrt HArc brOb׃
Schlachter: Und diese Nahrung soll dem Land als Vorrat dienen für die sieben Hungerjahre, welche in Ägyptenland eintreten werden, daß das Land durch die Hungersnot nicht entvölkert werde.
Septuaginta: καὶ ἔσται τὰ βρώματα πεφυλαγμένα τῇ γῇ εἰς τὰ ἑπτὰ ἔτη τοῦ λιμοῦ ἃ ἔσονται ἐν γῇ αἰγύπτῳ καὶ οὐκ ἐκτριβήσεται ἡ γῆ ἐν τῷ λιμῷ
kai estai ta brohmata pephylagmena teh geh eis ta epta eteh toy limoy a esontai en geh aigyptoh kai oyk ektribehsetai eh geh en toh limoh
NovaVulgata: et paretur futurae septem annorum fami, quae pressura est Aegyptum, et non consumetur terra inopia ”.
HeLeningradV: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר־אֹכֶל׃
wajoAmrw Aelaajw loA Aadonij waOabaadaejkaa baaAw lixxbaar-Aokael׃
HeLeningradoV: ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר־אכל׃
wjAmrw Aljw lA Adnj wObdjk bAw lxbr-Akl׃
Schlachter: Sie antworteten ihm: Nein, mein Herr; deine Knechte sind gekommen, um Speise zu kaufen!
Septuaginta: οἱ δὲ εἶπαν οὐχί κύριε οἱ παῖδές σου ἤλθομεν πρίασθαι βρώματα
oi de eipan oychi kyrie oi paides soy ehlthomen priasthai brohmata
NovaVulgata: Qui dixerunt: “ Non est ita, domine; sed servi tui venerunt, ut emerent cibos.
HeLeningradV: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת־הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ־לָנוּ מְעַט־אֹכֶל׃
wajHij kaAaxxaer kilw laeAaekol Aaet-Haxxaebaer Aaxxaer HebijAw mimicraajim wajoAmaer AalejHaem AabijHaem xxubw xxibrw-laanw mOaT-Aokael׃
HeLeningradoV: ויהי כאשר כלו לאכל את־השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו־לנו מעט־אכל׃
wjHj kAxr klw lAkl At-Hxbr Axr HbjAw mmcrjm wjAmr AljHm AbjHm xbw xbrw-lnw mOT-Akl׃
Schlachter: Und als sie alles Korn aufgezehrt hatten, das sie aus Ägypten hergebracht, sprach ihr Vater zu ihnen: Geht und kauft uns wieder ein wenig Getreide zur Speise!
Septuaginta: ἐγένετο δὲ ἡνίκα συνετέλεσαν καταφαγεῖν τὸν σῖτον ὃν ἤνεγκαν ἐξ αἰγύπτου καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ πατὴρ αὐτῶν πάλιν πορευθέντες πρίασθε ἡμῖν μικρὰ βρώματα
egeneto de ehnika synetelesan kataphagein ton siton on ehnegkan ex aigyptoy kai eipen aytois o patehr aytohn palin poreythentes priasthe ehmin mikra brohmata
NovaVulgata: consumptisque cibis, quos ex Aegypto detulerant, dixit Iacob ad filios suos: “ Revertimini et emite nobis pauxillum escarum ”.
HeLeningradV: וַיַּרְא יֹוסֵף אִתָּם אֶת־בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל־בֵּיתֹו הָבֵא אֶת־הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם׃
wajarA jowsep Aitaam Aaet-binjaamijn wajoAmaer laAaxxaer Oal-bejtow HaabeA Aaet-HaaAanaaxxijm HabaajtaaH wTboha Taebah wHaaken kij Aitij joAklw HaaAanaaxxijm bacaaHaaraajim׃
HeLeningradoV: וירא יוסף אתם את־בנימין ויאמר לאשר על־ביתו הבא את־האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים׃
wjrA jwsp Atm At-bnjmjn wjAmr lAxr Ol-bjtw HbA At-HAnxjm HbjtH wTbh Tbh wHkn kj Atj jAklw HAnxjm bcHrjm׃
Schlachter: Als nun Joseph den Benjamin bei ihnen sah, sprach er zu seinem Hofmeister: Führe die Männer ins Haus hinein, schlachte und richte zu; denn sie sollen mit mir zu Mittag essen.
Septuaginta: εἶδεν δὲ ιωσηφ αὐτοὺς καὶ τὸν βενιαμιν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ τὸν ὁμομήτριον καὶ εἶπεν τῷ ἐπὶ τῆς οἰκίας αὐτοῦ εἰσάγαγε τοὺς ἀνθρώπους εἰς τὴν οἰκίαν καὶ σφάξον θύματα καὶ ἑτοίμασον μετ' ἐμοῦ γὰρ φάγονται οἱ ἄνθρωποι ἄρτους τὴν μεσημβρίαν
eiden de iohsehph aytoys kai ton beniamin ton adelphon aytoy ton omomehtrion kai eipen toh epi tehs oikias aytoy eisagage toys anthrohpoys eis tehn oikian kai sphaxon thymata kai etoimason met' emoy gar phagontai oi anthrohpoi artoys tehn mesehmbrian
NovaVulgata: Quos cum ille vidisset et Beniamin simul, praecepit dispensatori domus suae dicens: “ Introduc viros domum et occide victimas et instrue convivium, quoniam mecum sunt comesturi meridie ”.
HeLeningradV: וְכֶסֶף אַחֵר הֹורַדְנוּ בְיָדֵנוּ לִשְׁבָּר־אֹכֶל לֹא יָדַעְנוּ מִי־שָׂם כַּסְפֵּנוּ בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ׃
wkaesaep Aaher Howradnw bjaadenw lixxbaar-Aokael loA jaadaOnw mij-xaam kaspenw bAamthotejnw׃
HeLeningradoV: וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר־אכל לא ידענו מי־שם כספנו באמתחתינו׃
wksp Ahr Hwrdnw bjdnw lxbr-Akl lA jdOnw mj-xm kspnw bAmthtjnw׃
Schlachter: Nun haben wir es wieder mit uns gebracht und anderes Geld dazu, um Getreide zu kaufen; wir wissen nicht, wer unser Geld in unsre Säcke gelegt hat.
Septuaginta: καὶ ἀργύριον ἕτερον ἠνέγκαμεν μεθ' ἑαυτῶν ἀγοράσαι βρώματα οὐκ οἴδαμεν τίς ἐνέβαλεν τὸ ἀργύριον εἰς τοὺς μαρσίππους ἡμῶν
kai argyrion eteron ehnegkamen meth' eaytohn agorasai brohmata oyk oidamen tis enebalen to argyrion eis toys marsippoys ehmohn
NovaVulgata: Sed et aliud attulimus argentum, ut emamus, quae nobis necessaria sunt. Non est in nostra conscientia, quis posuerit argentum in marsupiis nostris ”.
HeLeningradV: וַיָּשִׂימוּ לֹו לְבַדֹּו וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתֹּו לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת־הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי־תֹועֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם׃
wajaaxijmw low lbadow wlaaHaem lbadaam wlamicrijm HaaAoklijm Aitow lbadaam kij loA jwklwn Hamicrijm laeAaekol Aaet-HaaOibrijm laehaem kij-towOebaaH HiwA lmicraajim׃
HeLeningradoV: וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את־העברים לחם כי־תועבה הוא למצרים׃
wjxjmw lw lbdw wlHm lbdm wlmcrjm HAkljm Atw lbdm kj lA jwklwn Hmcrjm lAkl At-HObrjm lhm kj-twObH HwA lmcrjm׃
Schlachter: Und man trug ihm und ihnen besonders auf, desgleichen den Ägyptern, die mit ihm aßen, auch besonders; denn die Ägypter dürfen nicht mit den Hebräern zusammen essen, es ist ihnen ein Greuel.
Septuaginta: καὶ παρέθηκαν αὐτῷ μόνῳ καὶ αὐτοῖς καθ' ἑαυτοὺς καὶ τοῖς αἰγυπτίοις τοῖς συνδειπνοῦσιν μετ' αὐτοῦ καθ' ἑαυτούς οὐ γὰρ ἐδύναντο οἱ αἰγύπτιοι συνεσθίειν μετὰ τῶν εβραίων ἄρτους βδέλυγμα γάρ ἐστιν τοῖς αἰγυπτίοις
kai parethehkan aytoh monoh kai aytois kath' eaytoys kai tois aigyptiois tois syndeipnoysin met' aytoy kath' eaytoys oy gar edynanto oi aigyptioi synesthiein meta tohn ebraiohn artoys bdelygma gar estin tois aigyptiois
NovaVulgata: Quibus appositis, seorsum Ioseph et seorsum fratribus, Aegyptiis quoque, qui vescebantur simul, seorsum illicitum est enim Aegyptiis comedere cum Hebraeis, et profanum putant huiuscemodi convivium
HeLeningradV: וַיְצַו אֶת־אֲשֶׁר עַל־בֵּיתֹו לֵאמֹר מַלֵּא אֶת־אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת וְשִׂים כֶּסֶף־אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתֹּו׃
wajcaw Aaet-Aaxxaer Oal-bejtow leAmor maleA Aaet-Aamthot HaaAanaaxxijm Aokael kaAaxxaer jwklwn xAet wxijm kaesaep-Aijxx bpij Aamtahtow׃
HeLeningradoV: ויצו את־אשר על־ביתו לאמר מלא את־אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף־איש בפי אמתחתו׃
wjcw At-Axr Ol-bjtw lAmr mlA At-Amtht HAnxjm Akl kAxr jwklwn xAt wxjm ksp-Ajx bpj Amthtw׃
Schlachter: Und Joseph befahl seinem Hofmeister und sprach: Fülle den Männern die Säcke mit Speise, soviel sie tragen mögen, und lege eines jeden Geld oben in seinen Sack;
Septuaginta: καὶ ἐνετείλατο ιωσηφ τῷ ὄντι ἐπὶ τῆς οἰκίας αὐτοῦ λέγων πλήσατε τοὺς μαρσίππους τῶν ἀνθρώπων βρωμάτων ὅσα ἐὰν δύνωνται ἆραι καὶ ἐμβάλατε ἑκάστου τὸ ἀργύριον ἐπὶ τοῦ στόματος τοῦ μαρσίππου
kai eneteilato iohsehph toh onti epi tehs oikias aytoy legohn plehsate toys marsippoys tohn anthrohpohn brohmatohn osa ean dynohntai arai kai embalate ekastoy to argyrion epi toy stomatos toy marsippoy
NovaVulgata: Praecepit autem Ioseph dispensatori domus suae dicens: “ Imple saccos eorum frumento, quantum possunt capere, et pone pecuniam singulorum in summitate sacci.
HeLeningradV: רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת־חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל־כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת־אַדְמָתָם׃
raq Aadmat HakoHanijm loA qaanaaH kij hoq lakoHanijm meAet parOoH wAaaklw Aaet-huqaam Aaxxaer naatan laaHaem parOoH Oal-ken loA maakrw Aaet-Aadmaataam׃
HeLeningradoV: רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את־חקם אשר נתן להם פרעה על־כן לא מכרו את־אדמתם׃
rq Admt HkHnjm lA qnH kj hq lkHnjm mAt prOH wAklw At-hqm Axr ntn lHm prOH Ol-kn lA mkrw At-Admtm׃
Schlachter: Nur die Äcker der Priester kaufte er nicht; denn die Priester bekamen ihr Bestimmtes vom Pharao und nährten sich von ihrem festen Einkommen, das ihnen der Pharao gab; darum brauchten sie ihre Äcker nicht zu verkaufen.
Septuaginta: χωρὶς τῆς γῆς τῶν ἱερέων μόνον οὐκ ἐκτήσατο ταύτην ιωσηφ ἐν δόσει γὰρ ἔδωκεν δόμα τοῖς ἱερεῦσιν φαραω καὶ ἤσθιον τὴν δόσιν ἣν ἔδωκεν αὐτοῖς φαραω διὰ τοῦτο οὐκ ἀπέδοντο τὴν γῆν αὐτῶν
chohris tehs gehs tohn iereohn monon oyk ektehsato taytehn iohsehph en dosei gar edohken doma tois iereysin pharaoh kai ehsthion tehn dosin ehn edohken aytois pharaoh dia toyto oyk apedonto tehn gehn aytohn
NovaVulgata: Terram autem sacerdotum non emit, qui cibariis a rege statutis fruebantur, et idcirco non sunt compulsi vendere possessiones suas.
HeLeningradV: וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם׃
wHaajaaH batbwAot wntataem hamijxxijt lparOoH wAarbaO Hajaadot jiHjaeH laakaem lzaeraO HaxaadaeH wlAaaklkaem wlaAaxxaer bbaatejkaem wlaeAaekol lTapkaem׃
HeLeningradoV: והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם׃
wHjH btbwAt wnttm hmjxjt lprOH wArbO Hjdt jHjH lkm lzrO HxdH wlAklkm wlAxr bbtjkm wlAkl lTpkm׃
Schlachter: Aber vom Ertrag habt ihr dem Pharao den Fünften zu geben, und vier Teile sollen euer sein zum Besäen der Felder und zum Unterhalt für euch selbst und euer Gesinde und zur Nahrung für eure Kinder.
Septuaginta: καὶ ἔσται τὰ γενήματα αὐτῆς δώσετε τὸ πέμπτον μέρος τῷ φαραω τὰ δὲ τέσσαρα μέρη ἔσται ὑμῖν αὐτοῖς εἰς σπέρμα τῇ γῇ καὶ εἰς βρῶσιν ὑμῖν καὶ πᾶσιν τοῖς ἐν τοῖς οἴκοις ὑμῶν
kai estai ta genehmata aytehs dohsete to pempton meros toh pharaoh ta de tessara mereh estai ymin aytois eis sperma teh geh kai eis brohsin ymin kai pasin tois en tois oikois ymohn
NovaVulgata: ut fruges habere possitis. Quintam partem regi dabitis; quattuor reliquas permitto vobis in sementem et in cibum familiis et liberis vestris ”.
2.Mose
HeLeningradV: וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתֹּוךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל׃
wajeraaA malAak jHowaaH Aelaajw blabat-Aexx mitowk HasnaeH wajarA wHineH HasnaeH boOer baaAexx wHasnaeH Aejnaenw Aukaal׃
HeLeningradoV: וירא מלאך יהוה אליו בלבת־אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃
wjrA mlAk jHwH Aljw blbt-Ax mtwk HsnH wjrA wHnH HsnH bOr bAx wHsnH Ajnnw Akl׃
Schlachter: Und der Engel des HERRN erschien ihm in einer Feuerflamme mitten aus dem Dornbusch. Und als er sich umsah, siehe, da brannte der Dornbusch im Feuer, und der Dornbusch ward doch nicht verzehrt.
Septuaginta: ὤφθη δὲ αὐτῷ ἄγγελος κυρίου ἐν φλογὶ πυρὸς ἐκ τοῦ βάτου καὶ ὁρᾷ ὅτι ὁ βάτος καίεται πυρί ὁ δὲ βάτος οὐ κατεκαίετο
ohphtheh de aytoh aggelos kyrioy en phlogi pyros ek toy batoy kai ora oti o batos kaietai pyri o de batos oy katekaieto
NovaVulgata: Apparuitque ei angelus Domini in flamma ignis de medio rubi; et videbat quod rubus arderet et non combureretur.
HeLeningradV: וְכִסָּה אֶת־עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת־הָאָרֶץ וְאָכַל ׀ אֶת־יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן־הַבָּרָד וְאָכַל אֶת־כָּל־הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן־הַשָּׂדֶה׃
wkisaaH Aaet-Oejn HaaAaaraec wloA jwkal lirAot Aaet-HaaAaaraec wAaakal Aaet-jaetaer HapleTaaH HanixxAaeraet laakaem min-Habaaraad wAaakal Aaet-kaal-HaaOec Hacomeha laakaem min-HaxaadaeH׃
HeLeningradoV: וכסה את־עין הארץ ולא יוכל לראת את־הארץ ואכל ׀ את־יתר הפלטה הנשארת לכם מן־הברד ואכל את־כל־העץ הצמח לכם מן־השדה׃
wksH At-Ojn HArc wlA jwkl lrAt At-HArc wAkl At-jtr HplTH HnxArt lkm mn-Hbrd wAkl At-kl-HOc Hcmh lkm mn-HxdH׃
Schlachter: und sie sollen das Land so bedecken, daß man die Erde nicht sehen kann, und sie sollen den Rest auffressen, der gerettet worden und von dem Hagel übriggeblieben ist, und sollen alle eure grünenden Bäume auf dem Felde kahl fressen
Septuaginta: καὶ καλύψει τὴν ὄψιν τῆς γῆς καὶ οὐ δυνήσῃ κατιδεῖν τὴν γῆν καὶ κατέδεται πᾶν τὸ περισσὸν τῆς γῆς τὸ καταλειφθέν ὃ κατέλιπεν ὑμῖν ἡ χάλαζα καὶ κατέδεται πᾶν ξύλον τὸ φυόμενον ὑμῖν ἐπὶ τῆς γῆς
kai kalypsei tehn opsin tehs gehs kai oy dynehseh katidein tehn gehn kai katedetai pan to perisson tehs gehs to kataleiphthen o katelipen ymin eh chalaza kai katedetai pan xylon to phyomenon ymin epi tehs gehs
NovaVulgata: quae operiat superficiem terrae, ne quidquam eius appareat, sed comedatur, quod residuum fuerit grandini; corrodet enim omnia ligna, quae germinant in agris.
HeLeningradV: וַיְכַס אֶת־עֵין כָּל־הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת־כָּל־עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל־פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הֹותִיר הַבָּרָד וְלֹא־נֹותַר כָּל־יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
wajkas Aaet-Oejn kaal-HaaAaaraec wataehxxak HaaAaaraec wajoAkal Aaet-kaal-Oexaeb HaaAaaraec wAet kaal-prij HaaOec Aaxxaer Howtijr Habaaraad wloA-nowtar kaal-jaeraeq baaOec wbOexaeb HaxaadaeH bkaal-Aaeraec micraajim׃
HeLeningradoV: ויכס את־עין כל־הארץ ותחשך הארץ ויאכל את־כל־עשב הארץ ואת כל־פרי העץ אשר הותיר הברד ולא־נותר כל־ירק בעץ ובעשב השדה בכל־ארץ מצרים׃
wjks At-Ojn kl-HArc wthxk HArc wjAkl At-kl-Oxb HArc wAt kl-prj HOc Axr Hwtjr Hbrd wlA-nwtr kl-jrq bOc wbOxb HxdH bkl-Arc mcrjm׃
Schlachter: Denn sie bedeckten das ganze Land und verfinsterten es. Und sie fraßen alle Bodengewächse und alle Baumfrüchte, die vom Hagel übriggeblieben waren, und ließen nichts Grünes übrig an den Bäumen und an den Feldgewächsen in ganz Ägyptenland.
Septuaginta: καὶ ἐκάλυψεν τὴν ὄψιν τῆς γῆς καὶ ἐφθάρη ἡ γῆ καὶ κατέφαγεν πᾶσαν βοτάνην τῆς γῆς καὶ πάντα τὸν καρπὸν τῶν ξύλων ὃς ὑπελείφθη ἀπὸ τῆς χαλάζης οὐχ ὑπελείφθη χλωρὸν οὐδὲν ἐν τοῖς ξύλοις καὶ ἐν πάσῃ βοτάνῃ τοῦ πεδίου ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου
kai ekalypsen tehn opsin tehs gehs kai ephthareh eh geh kai katephagen pasan botanehn tehs gehs kai panta ton karpon tohn xylohn os ypeleiphtheh apo tehs chalazehs oych ypeleiphtheh chlohron oyden en tois xylois kai en paseh botaneh toy pedioy en paseh geh aigyptoy
NovaVulgata: Operueruntque universam superficiem terrae, et obscurata est terra. Devoraverunt igitur omnem herbam terrae et, quidquid pomorum in arboribus fuit, quae grando dimiserat; nihilque omnino virens relictum est in lignis et in herbis terrae in cuncta Aegypto.
HeLeningradV: וּבַיֹּום הָרִאשֹׁון מִקְרָא־קֹדֶשׁ וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל־מְלָאכָה לֹא־יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל־נֶפֶשׁ הוּא לְבַדֹּו יֵעָשֶׂה לָכֶם׃
wbajowm HaariAxxown miqraaA-qodaexx wbajowm HaxxbijOij miqraaA-qodaexx jiHjaeH laakaem kaal-mlaaAkaaH loA-jeOaaxaeH baaHaem Aak Aaxxaer jeAaakel lkaal-naepaexx HwA lbadow jeOaaxaeH laakaem׃
HeLeningradoV: וביום הראשון מקרא־קדש וביום השביעי מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכה לא־יעשה בהם אך אשר יאכל לכל־נפש הוא לבדו יעשה לכם׃
wbjwm HrAxwn mqrA-qdx wbjwm HxbjOj mqrA-qdx jHjH lkm kl-mlAkH lA-jOxH bHm Ak Axr jAkl lkl-npx HwA lbdw jOxH lkm׃
Schlachter: Ihr sollt aber am ersten Tage eine heilige Versammlung halten, desgleichen am siebenten Tage eine heilige Versammlung. Keine Arbeit sollt ihr tun; außer was zur Speise nötig ist für alle Seelen, das allein darf von euch besorgt werden.
Septuaginta: καὶ ἡ ἡμέρα ἡ πρώτη κληθήσεται ἁγία καὶ ἡ ἡμέρα ἡ ἑβδόμη κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε ἐν αὐταῖς πλὴν ὅσα ποιηθήσεται πάσῃ ψυχῇ τοῦτο μόνον ποιηθήσεται ὑμῖν
kai eh ehmera eh prohteh klehthehsetai agia kai eh ehmera eh ebdomeh klehteh agia estai ymin pan ergon latreyton oy poiehsete en aytais plehn osa poiehthehsetai paseh psycheh toyto monon poiehthehsetai ymin
NovaVulgata: Dies prima erit sancta atque sollemnis, et dies septima eadem festivitate venerabilis. Nihil operis facietis in eis, exceptis his, quae ad vescendum pertinent.
HeLeningradV: שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי ׀ כָּל־אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ׃
xxibOat jaamijm xAor loA jimaaceA bbaatejkaem kij kaal-Aokel mahmaecaet wnikrtaaH Hanaepaexx HaHiwA meOadat jixraaAel bager wbAaezrah HaaAaaraec׃
HeLeningradoV: שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי ׀ כל־אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃
xbOt jmjm xAr lA jmcA bbtjkm kj kl-Akl mhmct wnkrtH Hnpx HHwA mOdt jxrAl bgr wbAzrh HArc׃
Schlachter: daß man sieben Tage lang keinen Sauerteig in euren Häusern finde. Denn wer gesäuertes Brot ißt, dessen Seele soll ausgerottet werden aus der Gemeinde Israel, er sei ein Fremdling oder Einheimischer im Lande.
Septuaginta: ἑπτὰ ἡμέρας ζύμη οὐχ εὑρεθήσεται ἐν ταῖς οἰκίαις ὑμῶν πᾶς ὃς ἂν φάγῃ ζυμωτόν ἐξολεθρευθήσεται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐκ συναγωγῆς ισραηλ ἔν τε τοῖς γειώραις καὶ αὐτόχθοσιν τῆς γῆς
epta ehmeras zymeh oych eyrethehsetai en tais oikiais ymohn pas os an phageh zymohton exolethreythehsetai eh psycheh ekeineh ek synagohgehs israehl en te tois geiohrais kai aytochthosin tehs gehs
NovaVulgata: Septem diebus fermentum non invenietur in domibus vestris. Qui comederit fermentatum, peribit anima eius de coetu Israel, tam de advenis quam de indigenis terrae.
HeLeningradV: כָּל־מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מֹושְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצֹּות׃ פ
kaal-mahmaecaet loA toAkelw bkol mowxxbotejkaem toAklw macowt׃ p
HeLeningradoV: כל־מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ פ
kl-mhmct lA tAklw bkl mwxbtjkm tAklw mcwt׃ p
Schlachter: So esset kein gesäuertes, sondern ungesäuertes Brot in allen euren Wohnungen!
Septuaginta: πᾶν ζυμωτὸν οὐκ ἔδεσθε ἐν παντὶ δὲ κατοικητηρίῳ ὑμῶν ἔδεσθε ἄζυμα
pan zymohton oyk edesthe en panti de katoikehtehrioh ymohn edesthe azyma
NovaVulgata: Omne fermentatum non comedetis; in cunctis habitaculis vestris edetis azyma ”.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל־בֶּן־נֵכָר לֹא־יֹאכַל בֹּו׃
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH wAaHaron zoAt huqat Hapaasah kaal-baen-nekaar loA-joAkal bow׃
HeLeningradoV: ויאמר יהוה אל־משה ואהרן זאת חקת הפסח כל־בן־נכר לא־יאכל בו׃
wjAmr jHwH Al-mxH wAHrn zAt hqt Hpsh kl-bn-nkr lA-jAkl bw׃
Schlachter: Und der HERR sprach zu Mose und Aaron: Dies ist die Ordnung des Passah: Kein Fremder soll davon essen.
Septuaginta: εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν καὶ ααρων λέγων οὗτος ὁ νόμος τοῦ πασχα πᾶς ἀλλογενὴς οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτοῦ
eipen de kyrios pros mohysehn kai aarohn legohn oytos o nomos toy pascha pas allogenehs oyk edetai ap' aytoy
NovaVulgata: Dixitque Dominus ad Moysen et Aaron: “ Haec est religio Paschae: Omnis alienigena non comedet ex eo;
HeLeningradV: תֹּושָׁב וְשָׂכִיר לֹא־יֹאכַל־בֹּו׃
towxxaab wxaakijr loA-joAkal-bow׃
HeLeningradoV: תושב ושכיר לא־יאכל־בו׃
twxb wxkjr lA-jAkl-bw׃
Schlachter: Ein Beisasse und Taglöhner soll nicht davon essen.
Septuaginta: πάροικος ἢ μισθωτὸς οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτοῦ
paroikos eh misthohtos oyk edetai ap' aytoy
NovaVulgata: advena et mercennarius non edent ex eo.
HeLeningradV: בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא־תֹוצִיא מִן־הַבַּיִת מִן־הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ־בֹו׃
bbajit Aaehaad jeAaakel loA-towcijA min-Habajit min-Habaaxaar hwcaaH wOaecaem loA tixxbrw-bow׃
HeLeningradoV: בבית אחד יאכל לא־תוציא מן־הבית מן־הבשר חוצה ועצם לא תשברו־בו׃
bbjt Ahd jAkl lA-twcjA mn-Hbjt mn-Hbxr hwcH wOcm lA txbrw-bw׃
Schlachter: In einem Hause soll man es essen. Ihr sollt vom Fleisch nichts vor das Haus hinaustragen, und kein Knochen werde ihm zerbrochen.
Septuaginta: ἐν οἰκίᾳ μιᾷ βρωθήσεται καὶ οὐκ ἐξοίσετε ἐκ τῆς οἰκίας τῶν κρεῶν ἔξω καὶ ὀστοῦν οὐ συντρίψετε ἀπ' αὐτοῦ
en oikia mia brohthehsetai kai oyk exoisete ek tehs oikias tohn kreohn exoh kai ostoyn oy syntripsete ap' aytoy
NovaVulgata: In una domo comedetur, nec efferetis de carnibus eius foras nec os illius confringetis.
HeLeningradV: וְכִי־יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה הִמֹּול לֹו כָל־זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתֹו וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל־עָרֵל לֹא־יֹאכַל בֹּו׃
wkij-jaagwr Aitkaa ger wOaaxaaH paesah lajHwaaH Himowl low kaal-zaakaar wAaaz jiqrab laOaxotow wHaajaaH kAaezrah HaaAaaraec wkaal-Oaarel loA-joAkal bow׃
HeLeningradoV: וכי־יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל־זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל־ערל לא־יאכל בו׃
wkj-jgwr Atk gr wOxH psh ljHwH Hmwl lw kl-zkr wAz jqrb lOxtw wHjH kAzrh HArc wkl-Orl lA-jAkl bw׃
Schlachter: Wo sich aber ein Fremdling bei dir aufhält und dem HERRN das Passah halten will, der beschneide alles, was männlich ist; und dann erst mache er sich herzu, daß er es feiere und sei wie ein Einheimischer des Landes; denn kein Unbeschnittener soll davon essen.
Septuaginta: ἐὰν δέ τις προσέλθῃ πρὸς ὑμᾶς προσήλυτος ποιῆσαι τὸ πασχα κυρίῳ περιτεμεῖς αὐτοῦ πᾶν ἀρσενικόν καὶ τότε προσελεύσεται ποιῆσαι αὐτὸ καὶ ἔσται ὥσπερ καὶ ὁ αὐτόχθων τῆς γῆς πᾶς ἀπερίτμητος οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτοῦ
ean de tis proseltheh pros ymas prosehlytos poiehsai to pascha kyrioh peritemeis aytoy pan arsenikon kai tote proseleysetai poiehsai ayto kai estai ohsper kai o aytochthohn tehs gehs pas aperitmehtos oyk edetai ap' aytoy
NovaVulgata: Quod si quis peregrinorum in vestram voluerit transire coloniam et facere Pascha Domini, circumcidetur prius omne masculinum eius, et tunc rite celebrabit eritque sicut indigena terrae; si quis autem circumcisus non fuerit, non vescetur ex eo.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם זָכֹור אֶת־הַיֹּום הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הֹוצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ׃
wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaOaam zaakowr Aaet-Hajowm HazaeH Aaxxaer jcaaAtaem mimicrajim mibejt Oabaadijm kij bhozaeq jaad HowcijA jHowaaH Aaetkaem mizaeH wloA jeAaakel haamec׃
HeLeningradoV: ויאמר משה אל־העם זכור את־היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃
wjAmr mxH Al-HOm zkwr At-Hjwm HzH Axr jcAtm mmcrjm mbjt Obdjm kj bhzq jd HwcjA jHwH Atkm mzH wlA jAkl hmc׃
Schlachter: Da sprach Mose zum Volk: Gedenket an diesen Tag, an dem ihr aus Ägypten, aus dem Diensthause, gegangen seid, daß der HERR euch mit mächtiger Hand von dannen ausgeführt hat: darum sollt ihr nichts Gesäuertes essen!
Septuaginta: εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς τὸν λαόν μνημονεύετε τὴν ἡμέραν ταύτην ἐν ᾗ ἐξήλθατε ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας ἐν γὰρ χειρὶ κραταιᾷ ἐξήγαγεν ὑμᾶς κύριος ἐντεῦθεν καὶ οὐ βρωθήσεται ζύμη
eipen de mohysehs pros ton laon mnehmoneyete tehn ehmeran taytehn en eh exehlthate ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias en gar cheiri krataia exehgagen ymas kyrios enteythen kai oy brohthehsetai zymeh
NovaVulgata: Et ait Moyses ad populum: “ Mementote diei huius, in qua egressi estis de Aegypto et de domo servitutis, quoniam in manu forti eduxit vos Dominus de loco isto, ut non comedatis fermentatum panem.
HeLeningradV: מַצֹּות יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶךָ׃
macowt jeAaakel Aet xxibOat Hajaamijm wloA-jeraaAaeH lkaa haamec wloA-jeraaAaeH lkaa xAor bkaal-gbulaekaa׃
HeLeningradoV: מצות יאכל את שבעת הימים ולא־יראה לך חמץ ולא־יראה לך שאר בכל־גבלך׃
mcwt jAkl At xbOt Hjmjm wlA-jrAH lk hmc wlA-jrAH lk xAr bkl-gblk׃
Schlachter: Man soll diese sieben Tage lang ungesäuertes Brot essen, daß bei dir kein Sauerteig gesehen werde; in allen deinen Grenzen soll kein gesäuertes Brot gesehen werden.
Septuaginta: ἄζυμα ἔδεσθε τὰς ἑπτὰ ἡμέρας οὐκ ὀφθήσεταί σοι ζυμωτόν οὐδὲ ἔσται σοι ζύμη ἐν πᾶσιν τοῖς ὁρίοις σου
azyma edesthe tas epta ehmeras oyk ophthehsetai soi zymohton oyde estai soi zymeh en pasin tois oriois soy
NovaVulgata: Azyma comedetis septem diebus: non apparebit apud te aliquid fermentatum nec in cunctis finibus tuis.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ יְהוָה אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר־אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא־עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל־יְהוָה׃
wajoAmaer moxxaeH btet jHwaaH laakaem baaOaeraeb baaxaar laeAaekol wlaehaem baboqaer lixboOa bixxmoOa jHwaaH Aaet-tlunotejkaem Aaxxaer-Aataem malijnim Oaalaajw wnahnw maaH loA-Oaalejnw tlunotejkaem kij Oal-jHwaaH׃
HeLeningradoV: ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את־תלנתיכם אשר־אתם מלינם עליו ונחנו מה לא־עלינו תלנתיכם כי על־יהוה׃
wjAmr mxH btt jHwH lkm bOrb bxr lAkl wlhm bbqr lxbO bxmO jHwH At-tlntjkm Axr-Atm mljnm Oljw wnhnw mH lA-Oljnw tlntjkm kj Ol-jHwH׃
Schlachter: Weiter sprach Mose: Der HERR wird euch am Abend Fleisch zu essen geben und am Morgen Brot die Fülle; denn er, der HERR, hat euer Murren gehört, womit ihr wider ihn gemurrt habt. Denn was sind wir? Euer Murren ist nicht wider uns, sondern wider den HERRN!
Septuaginta: καὶ εἶπεν μωυσῆς ἐν τῷ διδόναι κύριον ὑμῖν ἑσπέρας κρέα φαγεῖν καὶ ἄρτους τὸ πρωὶ εἰς πλησμονὴν διὰ τὸ εἰσακοῦσαι κύριον τὸν γογγυσμὸν ὑμῶν ὃν ὑμεῖς διαγογγύζετε καθ' ἡμῶν ἡμεῖς δὲ τί ἐσμεν οὐ γὰρ καθ' ἡμῶν ὁ γογγυσμὸς ὑμῶν ἐστιν ἀλλ' ἢ κατὰ τοῦ θεοῦ
kai eipen mohysehs en toh didonai kyrion ymin esperas krea phagein kai artoys to prohi eis plehsmonehn dia to eisakoysai kyrion ton goggysmon ymohn on ymeis diagoggyzete kath' ehmohn ehmeis de ti esmen oy gar kath' ehmohn o goggysmos ymohn estin all' eh kata toy theoy
NovaVulgata: Et ait Moyses: “ Dabit Dominus vobis vespere carnes edere et mane panes in saturitate, eo quod audierit murmurationes vestras, quibus murmurati estis contra eum. Nos enim quid sumus? Nec contra nos est murmur vestrum, sed contra Dominum ”.
HeLeningradV: שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ־לָחֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
xxaamaOtij Aaet-tlwnot bnej jixraaAel daber AaleHaem leAmor bejn HaaOarbajim toAklw baaxaar wbaboqaer tixbOw-laahaem wijdaOtaem kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃
HeLeningradoV: שמעתי את־תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו־לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃
xmOtj At-tlwnt bnj jxrAl dbr AlHm lAmr bjn HOrbjm tAklw bxr wbbqr txbOw-lhm wjdOtm kj Anj jHwH AlHjkm׃
Schlachter: Ich habe das Murren der Kinder Israel gehört. Sage ihnen: Um den Abend sollt ihr Fleisch zu essen haben und am Morgen mit Brot gesättigt werden; also sollt ihr erfahren, daß ich der HERR, euer Gott bin!
Septuaginta: εἰσακήκοα τὸν γογγυσμὸν τῶν υἱῶν ισραηλ λάλησον πρὸς αὐτοὺς λέγων τὸ πρὸς ἑσπέραν ἔδεσθε κρέα καὶ τὸ πρωὶ πλησθήσεσθε ἄρτων καὶ γνώσεσθε ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν
eisakehkoa ton goggysmon tohn yiohn israehl lalehson pros aytoys legohn to pros esperan edesthe krea kai to prohi plehsthehsesthe artohn kai gnohsesthe oti egoh kyrios o theos ymohn
NovaVulgata: “ Audivi murmurationes filiorum Israel. Loquere ad eos: Vespere comedetis carnes et mane saturabimini panibus scietisque quod ego sum Dominus Deus vester ”.
HeLeningradV: וַיִּרְאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה־הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה׃
wajirAw bnej-jixraaAel wajoAmrw Aijxx Aael-Aaahijw maan HwA kij loA jaadOw maH-HwA wajoAmaer moxxaeH AaleHaem HwA Halaehaem Aaxxaer naatan jHwaaH laakaem lAaaklaaH׃
HeLeningradoV: ויראו בני־ישראל ויאמרו איש אל־אחיו מן הוא כי לא ידעו מה־הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃
wjrAw bnj-jxrAl wjAmrw Ajx Al-Ahjw mn HwA kj lA jdOw mH-HwA wjAmr mxH AlHm HwA Hlhm Axr ntn jHwH lkm lAklH׃
Schlachter: Und als es die Kinder Israel sahen, sprachen sie untereinander: Was ist das? denn sie wußten nicht, was es war. Mose aber sprach zu ihnen: Es ist das Brot, das euch der HERR zu essen gegeben hat!
Septuaginta: ἰδόντες δὲ αὐτὸ οἱ υἱοὶ ισραηλ εἶπαν ἕτερος τῷ ἑτέρῳ τί ἐστιν τοῦτο οὐ γὰρ ᾔδεισαν τί ἦν εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς αὐτούς οὗτος ὁ ἄρτος ὃν ἔδωκεν κύριος ὑμῖν φαγεῖν
idontes de ayto oi yioi israehl eipan eteros toh eteroh ti estin toyto oy gar ehdeisan ti ehn eipen de mohysehs pros aytoys oytos o artos on edohken kyrios ymin phagein
NovaVulgata: Quod cum vidissent filii Israel, dixerunt ad invicem: “ Manhu? ” (quod significat: “ Quid est hoc? ”). Ignorabant enim quid esset. Quibus ait Moyses: “ Iste est panis, quem dedit Dominus vobis ad vescendum.
HeLeningradV: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלֹו עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלֹו תִּקָּחוּ׃
zaeH Hadaabaar Aaxxaer ciwaaH jHwaaH liqTw mimaenw Aijxx lpij Aaaklow Oomaer lagulgolaet mispar napxxotejkaem Aijxx laAaxxaer bAaaHaalow tiqaahw׃
HeLeningradoV: זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃
zH Hdbr Axr cwH jHwH lqTw mmnw Ajx lpj Aklw Omr lglglt mspr npxtjkm Ajx lAxr bAHlw tqhw׃
Schlachter: Das ist aber der Befehl, welchen der HERR gegeben hat: Ein jeder sammle davon, soviel er essen mag, einen Gomer für den Kopf, nach der Zahl eurer Seelen; ein jeder nehme für die, die in seiner Hütte sind.
Septuaginta: τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ συνέταξεν κύριος συναγάγετε ἀπ' αὐτοῦ ἕκαστος εἰς τοὺς καθήκοντας γομορ κατὰ κεφαλὴν κατὰ ἀριθμὸν ψυχῶν ὑμῶν ἕκαστος σὺν τοῖς συσκηνίοις ὑμῶν συλλέξατε
toyto to rehma o synetaxen kyrios synagagete ap' aytoy ekastos eis toys kathehkontas gomor kata kephalehn kata arithmon psychohn ymohn ekastos syn tois syskehniois ymohn syllexate
NovaVulgata: Hic est sermo, quem praecepit Dominus: "Colligat ex eo unusquisque quantum sufficiat ad vescendum; gomor per singula capita iuxta numerum animarum vestrarum, quae habitant in tabernaculo, sic tolletis" ”.
HeLeningradV: וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר אִישׁ לְפִי־אָכְלֹו לָקָטוּ׃
wajaamodw baaOomaer wloA HaeOdijp HamarbaeH wHamamOijT loA Haehsijr Aijxx lpij-Aaaklow laaqaaTw׃
HeLeningradoV: וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי־אכלו לקטו׃
wjmdw bOmr wlA HOdjp HmrbH wHmmOjT lA Hhsjr Ajx lpj-Aklw lqTw׃
Schlachter: Aber als man es mit dem Gomer maß, hatte der, welcher viel gesammelt hatte, keinen Überfluß, und dem, der wenig gesammelt hatte, mangelte nichts, sondern ein jeder hatte für sich gesammelt, soviel er essen mochte.
Septuaginta: καὶ μετρήσαντες τῷ γομορ οὐκ ἐπλεόνασεν ὁ τὸ πολύ καὶ ὁ τὸ ἔλαττον οὐκ ἠλαττόνησεν ἕκαστος εἰς τοὺς καθήκοντας παρ' ἑαυτῷ συνέλεξαν
kai metrehsantes toh gomor oyk epleonasen o to poly kai o to elatton oyk ehlattonehsen ekastos eis toys kathehkontas par' eaytoh synelexan
NovaVulgata: Et mensi sunt ad mensuram gomor; nec qui plus collegerat, habuit amplius, nec qui minus paraverat, repperit minus, sed singuli, iuxta id quod edere poterant, congregaverunt.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיֹּום כִּי־שַׁבָּת הַיֹּום לַיהוָה הַיֹּום לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה׃
wajoAmaer moxxaeH AikluHw Hajowm kij-xxabaat Hajowm lajHwaaH Hajowm loA timcaaAuHw baxaadaeH׃
HeLeningradoV: ויאמר משה אכלהו היום כי־שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃
wjAmr mxH AklHw Hjwm kj-xbt Hjwm ljHwH Hjwm lA tmcAHw bxdH׃
Schlachter: Da sprach Mose: Esset das heute, denn heute ist der Sabbat des HERRN; ihr werdet es heute nicht auf dem Felde finden.
Septuaginta: εἶπεν δὲ μωυσῆς φάγετε σήμερον ἔστιν γὰρ σάββατα σήμερον τῷ κυρίῳ οὐχ εὑρεθήσεται ἐν τῷ πεδίῳ
eipen de mohysehs phagete sehmeron estin gar sabbata sehmeron toh kyrioh oych eyrethehsetai en toh pedioh
NovaVulgata: Dixitque Moyses: “ Comedite illud hodie, quia sabbatum est Domino; non invenietur hodie in agro.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן ׀ יִרְאוּ אֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהֹוצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
wajoAmaer moxxaeH zaeH Hadaabaar Aaxxaer ciwaaH jHwaaH mloA HaaOomaer mimaenw lmixxmaeraet ldorotejkaem lmaOan jirAw Aaet-Halaehaem Aaxxaer HaeAaekaltij Aaetkaem bamidbaar bHowcijAij Aaetkaem meAaeraec micraajim׃
HeLeningradoV: ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען ׀ יראו את־הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃
wjAmr mxH zH Hdbr Axr cwH jHwH mlA HOmr mmnw lmxmrt ldrtjkm lmOn jrAw At-Hlhm Axr HAkltj Atkm bmdbr bHwcjAj Atkm mArc mcrjm׃
Schlachter: Und Mose sprach: Das ist's, was der HERR geboten hat: Fülle einen Gomer davon und behalte ihn auf für eure Nachkommen, daß man das Brot sehe, womit ich euch in der Wüste gespeist habe, als ich euch aus Ägypten führte!
Septuaginta: εἶπεν δὲ μωυσῆς τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ συνέταξεν κύριος πλήσατε τὸ γομορ τοῦ μαν εἰς ἀποθήκην εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἵνα ἴδωσιν τὸν ἄρτον ὃν ἐφάγετε ὑμεῖς ἐν τῇ ἐρήμῳ ὡς ἐξήγαγεν ὑμᾶς κύριος ἐκ γῆς αἰγύπτου
eipen de mohysehs toyto to rehma o synetaxen kyrios plehsate to gomor toy man eis apothehkehn eis tas geneas ymohn ina idohsin ton arton on ephagete ymeis en teh erehmoh ohs exehgagen ymas kyrios ek gehs aigyptoy
NovaVulgata: Dixit autem Moyses: “ Iste est sermo, quem praecepit Dominus: "Imple gomor ex eo, et custodiatur in generationes vestras, ut noverint panem, quo alui vos in solitudine, quando educti estis de terra Aegypti" ”.
HeLeningradV: וַיִּקַּח יִתְרֹו חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל ׀ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל־לֶחֶם עִם־חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃
wajiqah jitrow hoten moxxaeH OolaaH wzbaahijm leAloHijm wajaaboA AaHaron wkol ziqnej jixraaAel laeAaekaal-laehaem Oim-hoten moxxaeH lipnej HaaAaeloHijm׃
HeLeningradoV: ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל ׀ זקני ישראל לאכל־לחם עם־חתן משה לפני האלהים׃
wjqh jtrw htn mxH OlH wzbhjm lAlHjm wjbA AHrn wkl zqnj jxrAl lAkl-lhm Om-htn mxH lpnj HAlHjm׃
Schlachter: Und Jethro, Moses Schwiegervater, nahm Brandopfer und Schlachtopfer, Gott zu opfern. Da kamen Aaron und alle Ältesten von Israel, um mit Moses Schwiegervater vor Gott das Brot zu essen.
Septuaginta: καὶ ἔλαβεν ιοθορ ὁ γαμβρὸς μωυσῆ ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας τῷ θεῷ παρεγένετο δὲ ααρων καὶ πάντες οἱ πρεσβύτεροι ισραηλ συμφαγεῖν ἄρτον μετὰ τοῦ γαμβροῦ μωυσῆ ἐναντίον τοῦ θεοῦ
kai elaben iothor o gambros mohyseh olokaytohmata kai thysias toh theoh paregeneto de aarohn kai pantes oi presbyteroi israehl symphagein arton meta toy gambroy mohyseh enantion toy theoy
NovaVulgata: Obtulit ergo Iethro socer Moysi holocausta et hostias Deo; veneruntque Aaron et omnes seniores Israel, ut comederent panem cum eo coram Deo.
HeLeningradV: וְכִי־יִגַּח שֹׁור אֶת־אִישׁ אֹו אֶת־אִשָּׁה וָמֵת סָקֹול יִסָּקֵל הַשֹּׁור וְלֹא יֵאָכֵל אֶת־בְּשָׂרֹו וּבַעַל הַשֹּׁור נָקִי׃
wkij-jigah xxowr Aaet-Aijxx Aow Aaet-AixxaaH waamet saaqowl jisaaqel Haxxowr wloA jeAaakel Aaet-bxaarow wbaOal Haxxowr naaqij׃
HeLeningradoV: וכי־יגח שור את־איש או את־אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את־בשרו ובעל השור נקי׃
wkj-jgh xwr At-Ajx Aw At-AxH wmt sqwl jsql Hxwr wlA jAkl At-bxrw wbOl Hxwr nqj׃
Schlachter: Wenn ein Ochs einen Mann oder eine Frau zu Tode stößt, so soll man ihn steinigen und sein Fleisch nicht essen; der Eigentümer des Ochsen aber bleibe unbestraft.
Septuaginta: ἐὰν δὲ κερατίσῃ ταῦρος ἄνδρα ἢ γυναῖκα καὶ ἀποθάνῃ λίθοις λιθοβοληθήσεται ὁ ταῦρος καὶ οὐ βρωθήσεται τὰ κρέα αὐτοῦ ὁ δὲ κύριος τοῦ ταύρου ἀθῷος ἔσται
ean de keratiseh tayros andra eh gynaika kai apothaneh lithois lithobolehthehsetai o tayros kai oy brohthehsetai ta krea aytoy o de kyrios toy tayroy athohos estai
NovaVulgata: Si bos cornu percusserit virum aut mulierem, et mortui fuerint, lapidibus obruetur, et non comedentur carnes eius; dominus autem bovis innocens erit.
HeLeningradV: וְאַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתֹו׃ ס
wAanxxej-qodaexx tiHjwn lij wbaaxaar baxaadaeH TrepaaH loA toAkelw lakaelaeb taxxlikwn Aotow׃ s
HeLeningradoV: ואנשי־קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ ס
wAnxj-qdx tHjwn lj wbxr bxdH TrpH lA tAklw lklb txlkwn Atw׃ s
Schlachter: Und ihr sollt mir heilige Leute sein; darum sollt ihr kein Fleisch essen, das auf dem Feld von wilden Tieren zerrissen worden ist, sondern sollt es den Hunden vorwerfen.
Septuaginta: καὶ ἄνδρες ἅγιοι ἔσεσθέ μοι καὶ κρέας θηριάλωτον οὐκ ἔδεσθε τῷ κυνὶ ἀπορρίψατε αὐτό
kai andres agioi esesthe moi kai kreas thehrialohton oyk edesthe toh kyni aporripsate ayto
NovaVulgata: Viri sancti eritis mihi; carnem animalis in agro dilacerati non comedetis, sed proicietis canibus.
HeLeningradV: אֶת־חַג הַמַּצֹּות תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּות כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמֹועֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בֹו יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם׃
Aaet-hag Hamacowt tixxmor xxibOat jaamijm toAkal macowt kaAaxxaer ciwijtikaa lmowOed hodaexx HaaAaabijb kij-bow jaacaaAtaa mimicraajim wloA-jeraaAw paanaj rejqaam׃
HeLeningradoV: את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי־בו יצאת ממצרים ולא־יראו פני ריקם׃
At-hg Hmcwt txmr xbOt jmjm tAkl mcwt kAxr cwjtk lmwOd hdx HAbjb kj-bw jcAt mmcrjm wlA-jrAw pnj rjqm׃
Schlachter: Das Fest der ungesäuerten Brote sollst du halten: sieben Tage sollst du ungesäuertes Brot essen zur bestimmten Zeit im Monat Abib, wie ich dir befohlen habe; denn in demselben bist du aus Ägypten ausgezogen. Man erscheine aber nicht leer vor mir!
Septuaginta: τὴν ἑορτὴν τῶν ἀζύμων φυλάξασθε ποιεῖν ἑπτὰ ἡμέρας ἔδεσθε ἄζυμα καθάπερ ἐνετειλάμην σοι κατὰ τὸν καιρὸν τοῦ μηνὸς τῶν νέων ἐν γὰρ αὐτῷ ἐξῆλθες ἐξ αἰγύπτου οὐκ ὀφθήσῃ ἐνώπιόν μου κενός
tehn eortehn tohn azymohn phylaxasthe poiein epta ehmeras edesthe azyma kathaper eneteilamehn soi kata ton kairon toy mehnos tohn neohn en gar aytoh exehlthes ex aigyptoy oyk ophthehseh enohpion moy kenos
NovaVulgata: Sollemnitatem Azymorum custodies: septem diebus comedes azyma, sicut praecepi tibi, tempore statuto mensis Abib, quando egressus es de Aegypto. Non apparebis in conspectu meo vacuus.
HeLeningradV: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל־הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם־הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם עַל כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃
וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדֹו וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃ ס
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה־שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת־לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתֹּורָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהֹורֹתָם׃
וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהֹושֻׁעַ מְשָׁרְתֹו וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל־הַר הָאֱלֹהִים׃
וְאֶל־הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ־לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר־נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי־בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם׃
וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל־הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת־הָהָר׃
וַיִּשְׁכֹּן כְּבֹוד־יְהוָה עַל־הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי מִתֹּוךְ הֶעָנָן׃
וּמַרְאֵה כְּבֹוד יְהוָה כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתֹוךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל־הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׃ פ
wajiqah moxxaeH Aaet-Hadaam wajizroq Oal-HaaOaam wajoAmaer HineH dam-Habrijt Aaxxaer kaarat jHwaaH Oimaakaem Oal kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH׃
wajaOal moxxaeH wAaHaron naadaab waAabijHwA wxxibOijm miziqnej jixraaAel׃
wajirAw Aet AaeloHej jixraaAel wtahat raglaajw kmaOaxeH libnat Hasapijr wkOaecaem Haxxaamajim laaToHar׃
wAael-Aacijlej bnej jixraaAel loA xxaalah jaadow wajaehaezw Aaet-HaaAaeloHijm wajoAklw wajixxtw׃ s
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH OaleH Aelaj HaaHaaraaH waeHjeH-xxaam wAaetnaaH lkaa Aaet-luhot HaaAaebaen wHatowraaH wHamicwaaH Aaxxaer kaatabtij lHowrotaam׃
wajaaqaam moxxaeH wijHowxxuOa mxxaartow wajaOal moxxaeH Aael-Har HaaAaeloHijm׃
wAael-Hazqenijm Aaamar xxbw-laanw baazaeH Oad Aaxxaer-naaxxwb Aalejkaem wHineH AaHaron whwr Oimaakaem mij-baOal dbaarijm jigaxx AaleHaem׃
wajaOal moxxaeH Aael-HaaHaar wajkas HaeOaanaan Aaet-HaaHaar׃
wajixxkon kbowd-jHwaaH Oal-Har sijnaj wajkaseHw HaeOaanaan xxexxaet jaamijm wajiqraaA Aael-moxxaeH bajowm HaxxbijOij mitowk HaeOaanaan׃
wmarAeH kbowd jHwaaH kAexx Aokaelaet broAxx HaaHaar lOejnej bnej jixraaAel׃
wajaaboA moxxaeH btowk HaeOaanaan wajaOal Aael-HaaHaar wajHij moxxaeH baaHaar AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm laajlaaH׃ p
HeLeningradoV: ויקח משה את־הדם ויזרק על־העם ויאמר הנה דם־הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל־הדברים האלה׃
ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל׃
ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר׃
ואל־אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את־האלהים ויאכלו וישתו׃ ס
ויאמר יהוה אל־משה עלה אלי ההרה והיה־שם ואתנה לך את־לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם׃
ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל־הר האלהים׃
ואל־הזקנים אמר שבו־לנו בזה עד אשר־נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי־בעל דברים יגש אלהם׃
ויעל משה אל־ההר ויכס הענן את־ההר׃
וישכן כבוד־יהוה על־הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל־משה ביום השביעי מתוך הענן׃
ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל׃
ויבא משה בתוך הענן ויעל אל־ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה׃ פ
wjqh mxH At-Hdm wjzrq Ol-HOm wjAmr HnH dm-Hbrjt Axr krt jHwH Omkm Ol kl-Hdbrjm HAlH׃
wjOl mxH wAHrn ndb wAbjHwA wxbOjm mzqnj jxrAl׃
wjrAw At AlHj jxrAl wtht rgljw kmOxH lbnt Hspjr wkOcm Hxmjm lTHr׃
wAl-Acjlj bnj jxrAl lA xlh jdw wjhzw At-HAlHjm wjAklw wjxtw׃ s
wjAmr jHwH Al-mxH OlH Alj HHrH wHjH-xm wAtnH lk At-lht HAbn wHtwrH wHmcwH Axr ktbtj lHwrtm׃
wjqm mxH wjHwxO mxrtw wjOl mxH Al-Hr HAlHjm׃
wAl-Hzqnjm Amr xbw-lnw bzH Od Axr-nxwb Aljkm wHnH AHrn whwr Omkm mj-bOl dbrjm jgx AlHm׃
wjOl mxH Al-HHr wjks HOnn At-HHr׃
wjxkn kbwd-jHwH Ol-Hr sjnj wjksHw HOnn xxt jmjm wjqrA Al-mxH bjwm HxbjOj mtwk HOnn׃
wmrAH kbwd jHwH kAx Aklt brAx HHr lOjnj bnj jxrAl׃
wjbA mxH btwk HOnn wjOl Al-HHr wjHj mxH bHr ArbOjm jwm wArbOjm ljlH׃ p
Schlachter: Da nahm Mose das Blut und sprengte es auf das Volk und sprach: Sehet, das ist das Blut des Bundes, den der HERR mit euch gemacht hat über allen diesen Worten!
Da stiegen Mose und Aaron, Nadab und Abihu und siebzig von den Ältesten Israels hinauf;
und sie sahen den Gott Israels; und unter seinen Füßen war ein Boden wie von Saphirsteinen und so klar wie der Himmel selbst.
Und er legte seine Hand nicht an die Auserwählten der Kinder Israel. Und als sie Gott gesehen hatten, aßen und tranken sie.
Und der HERR sprach zu Mose: Steige zu mir herauf auf den Berg und bleibe daselbst, so will ich dir die steinernen Tafeln geben und das Gesetz und das Gebot, das ich geschrieben habe, um sie zu unterweisen!
Da machte sich Mose auf samt seinem Diener Josua und stieg auf den Berg hinauf zu Gott.
Zu den Ältesten aber hatte er gesagt: Erwartet uns hier, bis wir wieder zu euch kommen; sehet, Aaron und Hur sind bei euch; wer eine Angelegenheit hat, der wende sich an sie!
Als nun Mose auf den Berg stieg, bedeckte eine Wolke den Berg.
Und die Herrlichkeit des HERRN wohnte auf dem Berg Sinai, und die Wolke bedeckte ihn sechs Tage lang; am siebenten Tage aber rief er Mose von der Wolke aus zu.
Und die Herrlichkeit des HERRN erschien den Kindern Israel wie ein verzehrendes Feuer oben auf dem Gipfel des Berges.
Mose aber ging mitten in die Wolke hinein, da er den Berg bestieg; und Mose blieb vierzig Tage und vierzig Nächte auf dem Berge.
Septuaginta: λαβὼν δὲ μωυσῆς τὸ αἷμα κατεσκέδασεν τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ἰδοὺ τὸ αἷμα τῆς διαθήκης ἧς διέθετο κύριος πρὸς ὑμᾶς περὶ πάντων τῶν λόγων τούτων
καὶ ἀνέβη μωυσῆς καὶ ααρων καὶ ναδαβ καὶ αβιουδ καὶ ἑβδομήκοντα τῆς γερουσίας ισραηλ
καὶ εἶδον τὸν τόπον οὗ εἱστήκει ἐκεῖ ὁ θεὸς τοῦ ισραηλ καὶ τὰ ὑπὸ τοὺς πόδας αὐτοῦ ὡσεὶ ἔργον πλίνθου σαπφείρου καὶ ὥσπερ εἶδος στερεώματος τοῦ οὐρανοῦ τῇ καθαριότητι
καὶ τῶν ἐπιλέκτων τοῦ ισραηλ οὐ διεφώνησεν οὐδὲ εἷς καὶ ὤφθησαν ἐν τῷ τόπῳ τοῦ θεοῦ καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον
καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἀνάβηθι πρός με εἰς τὸ ὄρος καὶ ἴσθι ἐκεῖ καὶ δώσω σοι τὰ πυξία τὰ λίθινα τὸν νόμον καὶ τὰς ἐντολάς ἃς ἔγραψα νομοθετῆσαι αὐτοῖς
καὶ ἀναστὰς μωυσῆς καὶ ἰησοῦς ὁ παρεστηκὼς αὐτῷ ἀνέβησαν εἰς τὸ ὄρος τοῦ θεοῦ
καὶ τοῖς πρεσβυτέροις εἶπαν ἡσυχάζετε αὐτοῦ ἕως ἀναστρέψωμεν πρὸς ὑμᾶς καὶ ἰδοὺ ααρων καὶ ωρ μεθ' ὑμῶν ἐάν τινι συμβῇ κρίσις προσπορευέσθωσαν αὐτοῖς
καὶ ἀνέβη μωυσῆς καὶ ἰησοῦς εἰς τὸ ὄρος καὶ ἐκάλυψεν ἡ νεφέλη τὸ ὄρος
καὶ κατέβη ἡ δόξα τοῦ θεοῦ ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ σινα καὶ ἐκάλυψεν αὐτὸ ἡ νεφέλη ἓξ ἡμέρας καὶ ἐκάλεσεν κύριος τὸν μωυσῆν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἐκ μέσου τῆς νεφέλης
τὸ δὲ εἶδος τῆς δόξης κυρίου ὡσεὶ πῦρ φλέγον ἐπὶ τῆς κορυφῆς τοῦ ὄρους ἐναντίον τῶν υἱῶν ισραηλ
καὶ εἰσῆλθεν μωυσῆς εἰς τὸ μέσον τῆς νεφέλης καὶ ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος καὶ ἦν ἐκεῖ ἐν τῷ ὄρει τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας
labohn de mohysehs to aima kateskedasen toy laoy kai eipen idoy to aima tehs diathehkehs ehs dietheto kyrios pros ymas peri pantohn tohn logohn toytohn
kai anebeh mohysehs kai aarohn kai nadab kai abioyd kai ebdomehkonta tehs geroysias israehl
kai eidon ton topon oy eistehkei ekei o theos toy israehl kai ta ypo toys podas aytoy ohsei ergon plinthoy sappheiroy kai ohsper eidos stereohmatos toy oyranoy teh kathariotehti
kai tohn epilektohn toy israehl oy diephohnehsen oyde eis kai ohphthehsan en toh topoh toy theoy kai ephagon kai epion
kai eipen kyrios pros mohysehn anabehthi pros me eis to oros kai isthi ekei kai dohsoh soi ta pyxia ta lithina ton nomon kai tas entolas as egrapsa nomothetehsai aytois
kai anastas mohysehs kai iehsoys o parestehkohs aytoh anebehsan eis to oros toy theoy
kai tois presbyterois eipan ehsychazete aytoy eohs anastrepsohmen pros ymas kai idoy aarohn kai ohr meth' ymohn ean tini symbeh krisis prosporeyesthohsan aytois
kai anebeh mohysehs kai iehsoys eis to oros kai ekalypsen eh nepheleh to oros
kai katebeh eh doxa toy theoy epi to oros to sina kai ekalypsen ayto eh nepheleh ex ehmeras kai ekalesen kyrios ton mohysehn teh ehmera teh ebdomeh ek mesoy tehs nephelehs
to de eidos tehs doxehs kyrioy ohsei pyr phlegon epi tehs koryphehs toy oroys enantion tohn yiohn israehl
kai eisehlthen mohysehs eis to meson tehs nephelehs kai anebeh eis to oros kai ehn ekei en toh orei tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas
NovaVulgata: Ille vero sumptum sanguinem respersit in populum et ait: “ Hic est sanguis foederis, quod pepigit Dominus vobiscum super cunctis sermonibus his ”.
Ascenderuntque Moyses et Aaron, Nadab et Abiu et septuaginta de senioribus Israel.
Et viderunt Deum Israel, et sub pedibus eius quasi opus lapidis sapphirini et quasi ipsum caelum, cum serenum est.
Nec in electos filiorum Israel misit manum suam; videruntque Deum et comederunt ac biberunt.
Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Ascende ad me in montem et esto ibi; daboque tibi tabulas lapideas et legem ac mandata, quae scripsi, ut doceas eos ”.
Surrexerunt Moyses et Iosue minister eius; ascendensque Moyses in montem Dei
senioribus ait: “ Exspectate hic, donec revertamur ad vos. Habetis Aaron et Hur vobiscum; si quid natum fuerit quaestionis, referetis ad eos ”.
Cumque ascendisset Moyses in montem, operuit nubes montem;
et habitavit gloria Domini super Sinai tegens illum nube sex diebus; septimo autem die vocavit eum de medio caliginis.
Erat autem species gloriae Domini quasi ignis ardens super verticem montis in conspectu filiorum Israel.
Ingressusque Moyses medium nebulae ascendit in montem; et fuit ibi quadraginta diebus et quadraginta noctibus.
HeLeningradV: וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת־יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם וְזָר לֹא־יֹאכַל כִּי־קֹדֶשׁ הֵם׃
wAaaklw Aotaam Aaxxaer kupar baaHaem lmaleA Aaet-jaadaam lqadexx Aotaam wzaar loA-joAkal kij-qodaexx Hem׃
HeLeningradoV: ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את־ידם לקדש אתם וזר לא־יאכל כי־קדש הם׃
wAklw Atm Axr kpr bHm lmlA At-jdm lqdx Atm wzr lA-jAkl kj-qdx Hm׃
Schlachter: Sie sollen das essen, womit die Sühne für sie bewirkt wurde, als man ihre Hände füllte, sie zu weihen. Kein Fremder soll es essen, denn es ist heilig!
Septuaginta: ἔδονται αὐτά ἐν οἷς ἡγιάσθησαν ἐν αὐτοῖς τελειῶσαι τὰς χεῖρας αὐτῶν ἁγιάσαι αὐτούς καὶ ἀλλογενὴς οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτῶν ἔστιν γὰρ ἅγια
edontai ayta en ois ehgiasthehsan en aytois teleiohsai tas cheiras aytohn agiasai aytoys kai allogenehs oyk edetai ap' aytohn estin gar agia
NovaVulgata: Et comedent ea, quibus expiatio facta fuerit ad implendum manus eorum, ad sanctificandum eos. Alienigena non vescetur ex eis, quia sancta sunt.
HeLeningradV: וְאִם־יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנֹּותָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי־קֹדֶשׁ הוּא׃
wAim-jiwaater mibxar HamiluAijm wmin-Halaehaem Oad-Haboqaer wxaaraptaa Aaet-Hanowtaar baaAexx loA jeAaakel kij-qodaexx HwA׃
HeLeningradoV: ואם־יותר מבשר המלאים ומן־הלחם עד־הבקר ושרפת את־הנותר באש לא יאכל כי־קדש הוא׃
wAm-jwtr mbxr HmlAjm wmn-Hlhm Od-Hbqr wxrpt At-Hnwtr bAx lA jAkl kj-qdx HwA׃
Schlachter: Wenn aber etwas von dem Fleisch der Einweihung und von dem Brot bis zum Morgen übrigbleibt, sollst du das Übrige mit Feuer verbrennen und nicht essen lassen; denn es ist heilig.
Septuaginta: ἐὰν δὲ καταλειφθῇ ἀπὸ τῶν κρεῶν τῆς θυσίας τῆς τελειώσεως καὶ τῶν ἄρτων ἕως πρωί κατακαύσεις τὰ λοιπὰ πυρί οὐ βρωθήσεται ἁγίασμα γάρ ἐστιν
ean de kataleiphtheh apo tohn kreohn tehs thysias tehs teleiohseohs kai tohn artohn eohs prohi katakayseis ta loipa pyri oy brohthehsetai agiasma gar estin
NovaVulgata: Quod si remanserit de carnibus consecrationis sive de panibus usque mane, combures reliquias igni; non comedentur, quia sancta sunt.
HeLeningradV: וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתֹו וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק׃ פ
wajaxxkijmw mimaahaaraat wajaOalw Oolot wajagixxw xxlaamijm wajexxaeb HaaOaam laeAaekol wxxaatow wajaaqumw lcaheq׃ p
HeLeningradoV: וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ פ
wjxkjmw mmhrt wjOlw Olt wjgxw xlmjm wjxb HOm lAkl wxtw wjqmw lchq׃ p
Schlachter: Da standen sie am Morgen früh auf und opferten Brandopfer und brachten dazu Dankopfer; darnach setzte sich das Volk nieder, um zu essen und zu trinken, und sie standen auf, um zu spielen.
Septuaginta: καὶ ὀρθρίσας τῇ ἐπαύριον ἀνεβίβασεν ὁλοκαυτώματα καὶ προσήνεγκεν θυσίαν σωτηρίου καὶ ἐκάθισεν ὁ λαὸς φαγεῖν καὶ πιεῖν καὶ ἀνέστησαν παίζειν
kai orthrisas teh epayrion anebibasen olokaytohmata kai prosehnegken thysian sohtehrioy kai ekathisen o laos phagein kai piein kai anestehsan paizein
NovaVulgata: Surgen tesque mane altero die obtulerunt holocausta et hostias pacificas; et sedit populus manducare et bibere et surrexerunt ludere.
HeLeningradV: אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף אַתָּה פֶּן־אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ׃
Aael-Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx kij loA AaeOaelaeH bqirbkaa kij Oam-qxxeH-Ooraep AataaH paen-Aakaelkaa badaaraek׃
HeLeningradoV: אל־ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם־קשה־ערף אתה פן־אכלך בדרך׃
Al-Arc zbt hlb wdbx kj lA AOlH bqrbk kj Om-qxH-Orp AtH pn-Aklk bdrk׃
Schlachter: in das Land, das von Milch und Honig fließt; denn ich will nicht mit dir hinaufziehen, weil du ein halsstarriges Volk bist; ich würde dich sonst unterwegs verzehren.
Septuaginta: καὶ εἰσάξω σε εἰς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι οὐ γὰρ μὴ συναναβῶ μετὰ σοῦ διὰ τὸ λαὸν σκληροτράχηλόν σε εἶναι ἵνα μὴ ἐξαναλώσω σε ἐν τῇ ὁδῷ
kai eisaxoh se eis gehn reoysan gala kai meli oy gar meh synanaboh meta soy dia to laon sklehrotrachehlon se einai ina meh exanalohsoh se en teh odoh
NovaVulgata: et intres in terram fluentem lacte et melle. Non enim ascendam tecum, quia populus durae cervicis es, ne forte disperdam te in via ”.
HeLeningradV: פֶּן־תִּכְרֹת בְּרִית לְיֹושֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ ׀ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחֹו׃
paen-tikrot brijt ljowxxeb HaaAaaraec wzaanw Aaharej AaeloHejHaem wzaabhw leAloHejHaem wqaaraaA lkaa wAaakaltaa mizibhow׃
HeLeningradoV: פן־תכרת ברית ליושב הארץ וזנו ׀ אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃
pn-tkrt brjt ljwxb HArc wznw Ahrj AlHjHm wzbhw lAlHjHm wqrA lk wAklt mzbhw׃
Schlachter: Daß du nicht etwa mit den Einwohnern des Landes einen Bund machest, und wenn sie ihren Göttern nachbuhlen und ihren Göttern opfern, sie dich einladen und du von ihrem Opfer essest,
Septuaginta: μήποτε θῇς διαθήκην τοῖς ἐγκαθημένοις πρὸς ἀλλοφύλους ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐκπορνεύσωσιν ὀπίσω τῶν θεῶν αὐτῶν καὶ θύσωσι τοῖς θεοῖς αὐτῶν καὶ καλέσωσίν σε καὶ φάγῃς τῶν θυμάτων αὐτῶν
mehpote thehs diathehkehn tois egkathehmenois pros allophyloys epi tehs gehs kai ekporneysohsin opisoh tohn theohn aytohn kai thysohsi tois theois aytohn kai kalesohsin se kai phagehs tohn thymatohn aytohn
NovaVulgata: Ne ineas pactum cum hominibus illarum regionum, ne, cum fornicati fuerint cum diis suis et sacrificaverint eis, vocet te quispiam, et comedas de immolatis.
HeLeningradV: וַיְהִי־שָׁם עִם־יְהוָה אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים׃
wajHij-xxaam Oim-jHwaaH AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm lajlaaH laehaem loA Aaakal wmajim loA xxaataaH wajiktob Oal-Haluhot Aet dibrej Habrijt Oaxaeraet Hadbaarijm׃
HeLeningradoV: ויהי־שם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃
wjHj-xm Om-jHwH ArbOjm jwm wArbOjm ljlH lhm lA Akl wmjm lA xtH wjktb Ol-Hlht At dbrj Hbrjt Oxrt Hdbrjm׃
Schlachter: Und er war daselbst bei dem HERRN vierzig Tage und vierzig Nächte lang und aß kein Brot und trank kein Wasser. Und er schrieb auf die Tafeln die Worte des Bundes, die zehn Worte.
Septuaginta: καὶ ἦν ἐκεῖ μωυσῆς ἐναντίον κυρίου τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἄρτον οὖκ ἔφαγεν καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιεν καὶ ἔγραψεν τὰ ῥήματα ταῦτα ἐπὶ τῶν πλακῶν τῆς διαθήκης τοὺς δέκα λόγους
kai ehn ekei mohysehs enantion kyrioy tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas arton oyk ephagen kai ydohr oyk epien kai egrapsen ta rehmata tayta epi tohn plakohn tehs diathehkehs toys deka logoys
NovaVulgata: Fuit ergo ibi cum Domino quadraginta dies et quadraginta noctes; panem non comedit et aquam non bibit et scripsit in tabulis verba foederis, decem verba.
3.Mose
HeLeningradV: חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹושְׁבֹתֵיכֶם כָּל־חֵלֶב וְכָל־דָּם לֹא תֹאכֵלוּ׃ פ
huqat Oowlaam ldorotejkaem bkol mowxxbotejkaem kaal-helaeb wkaal-daam loA toAkelw׃ p
HeLeningradoV: חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל־חלב וכל־דם לא תאכלו׃ פ
hqt Owlm ldrtjkm bkl mwxbtjkm kl-hlb wkl-dm lA tAklw׃ p
Schlachter: Das ist eine ewige Satzung für eure Geschlechter an allen euren Wohnorten, daß ihr weder Fett noch Blut essen sollt.
Septuaginta: νόμιμον εἰς τὸν αἰῶνα εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσῃ κατοικίᾳ ὑμῶν πᾶν στέαρ καὶ πᾶν αἷμα οὐκ ἔδεσθε
nomimon eis ton aiohna eis tas geneas ymohn en paseh katoikia ymohn pan stear kai pan aima oyk edesthe
NovaVulgata: Iure perpetuo in generationibus et cunctis habitaculis vestris, nec adipem nec sanguinem omnino comedetis ”.
HeLeningradV: וְכָל־מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל׃ פ
wkaal-minhat koHen kaalijl tiHjaeH loA teAaakel׃ p
HeLeningradoV: וכל־מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל׃ פ
wkl-mnht kHn kljl tHjH lA tAkl׃ p
Schlachter: (H6-16) Jedes Speisopfer eines Priesters soll ganz verbrannt werden; es darf nicht gegessen werden.
Septuaginta: καὶ πᾶσα θυσία ἱερέως ὁλόκαυτος ἔσται καὶ οὐ βρωθήσεται
kai pasa thysia iereohs olokaytos estai kai oy brohthehsetai
NovaVulgata: omne enim sacrificium similae sacerdotum igne consumetur, nec quisquam comedet ex eo ”.
HeLeningradV: וְכָל־חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל־אֹהֶל מֹועֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף׃ פ
wkaal-haTaaAt Aaxxaer jwbaaA midaamaaH Aael-AoHael mowOed lkaper baqodaexx loA teAaakel baaAexx tixaarep׃ p
HeLeningradoV: וכל־חטאת אשר יובא מדמה אל־אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף׃ פ
wkl-hTAt Axr jwbA mdmH Al-AHl mwOd lkpr bqdx lA tAkl bAx txrp׃ p
Schlachter: (H6-23) Dagegen soll man kein Sündopfer essen, von dessen Blut in die Stiftshütte hineingebracht wird, um Sühne zu erwirken im Heiligtum; es soll mit Feuer verbrannt werden.
Septuaginta: καὶ πάντα τὰ περὶ τῆς ἁμαρτίας ὧν ἐὰν εἰσενεχθῇ ἀπὸ τοῦ αἵματος αὐτῶν εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου ἐξιλάσασθαι ἐν τῷ ἁγίῳ οὐ βρωθήσεται ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται
kai panta ta peri tehs amartias ohn ean eisenechtheh apo toy aimatos aytohn eis tehn skehnehn toy martyrioy exilasasthai en toh agioh oy brohthehsetai en pyri katakaythehsetai
NovaVulgata: Omne autem sacrificium pro peccato, de cuius sanguine infertur in tabernaculum conventus ad expiandum in sanctuario, non comedetur, sed comburetur igni.
HeLeningradV: וּבְשַׂר זֶבַח תֹּודַת שְׁלָמָיו בְּיֹום קָרְבָּנֹו יֵאָכֵל לֹא־יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר׃
wbxar zaebah towdat xxlaamaajw bjowm qaarbaanow jeAaakel loA-janijha mimaenw Oad-boqaer׃
HeLeningradoV: ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא־יניח ממנו עד־בקר׃
wbxr zbh twdt xlmjw bjwm qrbnw jAkl lA-jnjh mmnw Od-bqr׃
Schlachter: Es soll aber das Fleisch des Lob und Dankopfers am Tage seiner Darbringung gegessen werden; man darf nichts davon übriglassen bis zum Morgen.
Septuaginta: καὶ τὰ κρέα θυσίας αἰνέσεως σωτηρίου αὐτῷ ἔσται καὶ ἐν ᾗ ἡμέρᾳ δωρεῖται βρωθήσεται οὐ καταλείψουσιν ἀπ' αὐτοῦ εἰς τὸ πρωί
kai ta krea thysias aineseohs sohtehrioy aytoh estai kai en eh ehmera dohreitai brohthehsetai oy kataleipsoysin ap' aytoy eis to prohi
NovaVulgata: Cuius carnes eadem comedentur die, nec remanebit ex eis quidquam usque mane.
HeLeningradV: וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר־זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתֹו לֹא יֵחָשֵׁב לֹו פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא׃
wAim HeAaakol jeAaakel mibxar-zaebah xxlaamaajw bajowm Haxxlijxxij loA jeraacaeH Hamaqrijb Aotow loA jehaaxxeb low pigwl jiHjaeH wHanaepaexx HaaAokaelaet mimaenw OawonaaH tixaaA׃
HeLeningradoV: ואם האכל יאכל מבשר־זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃
wAm HAkl jAkl mbxr-zbh xlmjw bjwm Hxljxj lA jrcH Hmqrjb Atw lA jhxb lw pgwl jHjH wHnpx HAklt mmnw OwnH txA׃
Schlachter: Sollte aber trotzdem am dritten Tage von dem Fleisch seines Dankopfers gegessen werden, so würde der, welcher es dargebracht hat, nicht angenehm sein; es würde ihm nicht zugerechnet, sondern für verdorben gelten, und die Seele, die davon äße, müßte ihre Schuld tragen.
Septuaginta: ἐὰν δὲ φαγὼν φάγῃ ἀπὸ τῶν κρεῶν τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ οὐ δεχθήσεται αὐτῷ τῷ προσφέροντι αὐτό οὐ λογισθήσεται αὐτῷ μίασμά ἐστιν ἡ δὲ ψυχή ἥτις ἐὰν φάγῃ ἀπ' αὐτοῦ τὴν ἁμαρτίαν λήμψεται
ean de phagohn phageh apo tohn kreohn teh ehmera teh triteh oy dechthehsetai aytoh toh prospheronti ayto oy logisthehsetai aytoh miasma estin eh de psycheh ehtis ean phageh ap' aytoy tehn amartian lehmpsetai
NovaVulgata: Si quis de carnibus victimae pacificorum die tertio comederit, irrita fiet oblatio nec proderit offerenti; quin potius, quaecumque anima tali se edulio contaminarit, praevaricationis rea erit.
HeLeningradV: וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר־יִגַּע בְּכָל־טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כָּל־טָהֹור יֹאכַל בָּשָׂר׃
wHabaaxaar Aaxxaer-jigaO bkaal-TaameA loA jeAaakel baaAexx jixaarep wHabaaxaar kaal-TaaHowr joAkal baaxaar׃
HeLeningradoV: והבשר אשר־יגע בכל־טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל־טהור יאכל בשר׃
wHbxr Axr-jgO bkl-TmA lA jAkl bAx jxrp wHbxr kl-THwr jAkl bxr׃
Schlachter: Auch wenn das Fleisch mit irgend etwas Unreinem in Berührung kommt, so darf man es nicht essen, sondern muß es mit Feuer verbrennen; sonst aber darf jedermann von diesem Fleisch essen, wenn er rein ist.
Septuaginta: καὶ κρέα ὅσα ἂν ἅψηται παντὸς ἀκαθάρτου οὐ βρωθήσεται ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται πᾶς καθαρὸς φάγεται κρέα
kai krea osa an apsehtai pantos akathartoy oy brohthehsetai en pyri katakaythehsetai pas katharos phagetai krea
NovaVulgata: Caro, quae aliquid tetigerit immundum, non comedetur, sed comburetur igni; ceterum carne, qui fuerit mundus, vescetur.
HeLeningradV: דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל־חֵלֶב שֹׁור וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ׃
daber Aael-bnej jixraaAel leAmor kaal-helaeb xxowr wkaexaeb waaOez loA toAkelw׃
HeLeningradoV: דבר אל־בני ישראל לאמר כל־חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃
dbr Al-bnj jxrAl lAmr kl-hlb xwr wkxb wOz lA tAklw׃
Schlachter: Sage den Kindern Israel und sprich: Ihr sollt kein Fett essen von Ochsen, Lämmern und Ziegen!
Septuaginta: λάλησον τοῖς υἱοῖς ισραηλ λέγων πᾶν στέαρ βοῶν καὶ προβάτων καὶ αἰγῶν οὐκ ἔδεσθε
lalehson tois yiois israehl legohn pan stear boohn kai probatohn kai aigohn oyk edesthe
NovaVulgata: “ Loquere filiis Israel: Adipem bovis et ovis et caprae non comedetis.
HeLeningradV: וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל־מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ׃
whelaeb nbelaaH whelaeb TrepaaH jeOaaxaeH lkaal-mlaaAkaaH wAaakol loA toAkluHw׃
HeLeningradoV: וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל־מלאכה ואכל לא תאכלהו׃
whlb nblH whlb TrpH jOxH lkl-mlAkH wAkl lA tAklHw׃
Schlachter: Das Fett von Aas oder Zerrissenem darf zu allerlei Zwecken verwendet werden, aber essen sollt ihr es nicht.
Septuaginta: καὶ στέαρ θνησιμαίων καὶ θηριάλωτον ποιηθήσεται εἰς πᾶν ἔργον καὶ εἰς βρῶσιν οὐ βρωθήσεται
kai stear thnehsimaiohn kai thehrialohton poiehthehsetai eis pan ergon kai eis brohsin oy brohthehsetai
NovaVulgata: Adipem cadaveris morticini et eius animalis, quod a bestia laceratum est, habebitis in usus varios, sed non comedetis.
HeLeningradV: וְכָל־דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מֹושְׁבֹתֵיכֶם לָעֹוף וְלַבְּהֵמָה׃
wkaal-daam loA toAklw bkol mowxxbotejkaem laaOowp wlabHemaaH׃
HeLeningradoV: וכל־דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃
wkl-dm lA tAklw bkl mwxbtjkm lOwp wlbHmH׃
Schlachter: Ihr sollt auch kein Blut essen in allen euren Wohnungen, weder von Geflügel noch vom Vieh;
Septuaginta: πᾶν αἷμα οὐκ ἔδεσθε ἐν πάσῃ τῇ κατοικίᾳ ὑμῶν ἀπό τε τῶν πετεινῶν καὶ ἀπὸ τῶν κτηνῶν
pan aima oyk edesthe en paseh teh katoikia ymohn apo te tohn peteinohn kai apo tohn ktehnohn
NovaVulgata: Sanguinem quoque omnis animalis non sumetis in cibo, tam de avibus quam de pecoribus;
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו בַּשְּׁלוּ אֶת־הַבָּשָׂר פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד וְשָׁם תֹּאכְלוּ אֹתֹו וְאֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בְּסַל הַמִּלֻּאִים כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי לֵאמֹר אַהֲרֹן וּבָנָיו יֹאכְלֻהוּ׃
wajoAmaer moxxaeH Aael-AaHaron wAael-baanaajw baxxlw Aaet-Habaaxaar paetah AoHael mowOed wxxaam toAklw Aotow wAaet-Halaehaem Aaxxaer bsal HamiluAijm kaAaxxaer ciwejtij leAmor AaHaron wbaanaajw joAkluHw׃
HeLeningradoV: ויאמר משה אל־אהרן ואל־בניו בשלו את־הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת־הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו׃
wjAmr mxH Al-AHrn wAl-bnjw bxlw At-Hbxr pth AHl mwOd wxm tAklw Atw wAt-Hlhm Axr bsl HmlAjm kAxr cwjtj lAmr AHrn wbnjw jAklHw׃
Schlachter: Und Mose sprach zu Aaron und zu seinen Söhnen: Kocht das Fleisch vor der Tür der Stiftshütte und esset es daselbst, wie ich geboten und gesagt habe: Aaron und seine Söhne sollen es essen.
Septuaginta: καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς ααρων καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ ἑψήσατε τὰ κρέα ἐν τῇ αὐλῇ τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ἐν τόπῳ ἁγίῳ καὶ ἐκεῖ φάγεσθε αὐτὰ καὶ τοὺς ἄρτους τοὺς ἐν τῷ κανῷ τῆς τελειώσεως ὃν τρόπον συντέτακταί μοι λέγων ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ φάγονται αὐτά
kai eipen mohysehs pros aarohn kai toys yioys aytoy epsehsate ta krea en teh ayleh tehs skehnehs toy martyrioy en topoh agioh kai ekei phagesthe ayta kai toys artoys toys en toh kanoh tehs teleiohseohs on tropon syntetaktai moi legohn aarohn kai oi yioi aytoy phagontai ayta
NovaVulgata: Cumque sanctificasset eos in vestitu suo, praecepit eis dicens: “ Coquite carnes ante fores tabernaculi et ibi comedite eas; panes quoque consecrationis edite, qui positi sunt in canistro, sicut mihi praeceptum est: "Aaron et filii eius comedent eos;
HeLeningradV: מַדּוּעַ לֹא־אֲכַלְתֶּם אֶת־הַחַטָּאת בִּמְקֹום הַקֹּדֶשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא וְאֹתָהּ ׀ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת־עֲוֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְהוָה׃
madwOa loA-Aakaltaem Aaet-HahaTaaAt bimqowm Haqodaexx kij qodaexx qaadaaxxijm HiwA wAotaaH naatan laakaem laaxeAt Aaet-Oawon HaaOedaaH lkaper OalejHaem lipnej jHwaaH׃
HeLeningradoV: מדוע לא־אכלתם את־החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה ׀ נתן לכם לשאת את־עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה׃
mdwO lA-Akltm At-HhTAt bmqwm Hqdx kj qdx qdxjm HwA wAtH ntn lkm lxAt At-Own HOdH lkpr OljHm lpnj jHwH׃
Schlachter: Warum habt ihr das Sündopfer nicht gegessen an heiliger Stätte? Denn es ist hochheilig, und er hat es euch gegeben, daß ihr die Missetat der Gemeinde traget, um für sie Sühne zu erwirken vor dem HERRN!
Septuaginta: διὰ τί οὐκ ἐφάγετε τὸ περὶ τῆς ἁμαρτίας ἐν τόπῳ ἁγίῳ ὅτι γὰρ ἅγια ἁγίων ἐστίν τοῦτο ἔδωκεν ὑμῖν φαγεῖν ἵνα ἀφέλητε τὴν ἁμαρτίαν τῆς συναγωγῆς καὶ ἐξιλάσησθε περὶ αὐτῶν ἔναντι κυρίου
dia ti oyk ephagete to peri tehs amartias en topoh agioh oti gar agia agiohn estin toyto edohken ymin phagein ina aphelehte tehn amartian tehs synagohgehs kai exilasehsthe peri aytohn enanti kyrioy
NovaVulgata: “ Cur non comedistis sacrificium pro peccato in loco sancto? Quod sanctum sanctorum est, et datum vobis, ut portetis iniquitatem coetus in expiationem eorum in conspectu Domini;
HeLeningradV: הֵן לֹא־הוּבָא אֶת־דָּמָהּ אֶל־הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה אָכֹול תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי׃
Hen loA-HwbaaA Aaet-daamaaH Aael-Haqodaexx pnijmaaH Aaakowl toAklw AotaaH baqodaexx kaAaxxaer ciwejtij׃
HeLeningradoV: הן לא־הובא את־דמה אל־הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃
Hn lA-HwbA At-dmH Al-Hqdx pnjmH Akwl tAklw AtH bqdx kAxr cwjtj׃
Schlachter: Siehe, sein Blut ist nicht in das Innere des Heiligtums hineingekommen; ihr hättet ihn im Heiligtum essen sollen, wie ich geboten habe.
Septuaginta: οὐ γὰρ εἰσήχθη τοῦ αἵματος αὐτοῦ εἰς τὸ ἅγιον κατὰ πρόσωπον ἔσω φάγεσθε αὐτὸ ἐν τόπῳ ἁγίῳ ὃν τρόπον μοι συνέταξεν κύριος
oy gar eisehchtheh toy aimatos aytoy eis to agion kata prosohpon esoh phagesthe ayto en topoh agioh on tropon moi synetaxen kyrios
NovaVulgata: praesertim cum de sanguine illius non sit illatum intra sancta, comedere eam debuistis in sanctuario, sicut praeceptum est mihi ”.
HeLeningradV: דַּבְּרוּ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃
dabrw Aael-bnej jixraaAel leAmor zoAt HahajaaH Aaxxaer toAklw mikaal-HabHemaaH Aaxxaer Oal-HaaAaaraec׃
HeLeningradoV: דברו אל־בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל־הבהמה אשר על־הארץ׃
dbrw Al-bnj jxrAl lAmr zAt HhjH Axr tAklw mkl-HbHmH Axr Ol-HArc׃
Schlachter: Redet mit den Kindern Israel und sprechet: Das sind die Tiere, die ihr von allem Vieh auf Erden essen dürft:
Septuaginta: λαλήσατε τοῖς υἱοῖς ισραηλ λέγοντες ταῦτα τὰ κτήνη ἃ φάγεσθε ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν τῶν ἐπὶ τῆς γῆς
lalehsate tois yiois israehl legontes tayta ta ktehneh a phagesthe apo pantohn tohn ktehnohn tohn epi tehs gehs
NovaVulgata: “ Dicite filiis Israel: Haec sunt animalia, quae comedere debetis de cunctis animantibus terrae.
HeLeningradV: אַךְ אֶת־זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת־הַגָּמָל כִּי־מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם׃
Aak Aaet-zaeH loA toAklw mimaOalej HageraaH wmimaprijsej HaparsaaH Aaet-Hagaamaal kij-maOaleH geraaH HwA wparsaaH Aejnaenw maprijs TaameA HwA laakaem׃
HeLeningradoV: אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את־הגמל כי־מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃
Ak At-zH lA tAklw mmOlj HgrH wmmprjsj HprsH At-Hgml kj-mOlH grH HwA wprsH Ajnnw mprjs TmA HwA lkm׃
Schlachter: Aber von den Wiederkäuern und Vielhufern sollt ihr die folgenden nicht essen: das Kamel; denn obschon es wiederkäut, hat es doch keine gespaltenen Klauen; darum soll es euch unrein sein.
Septuaginta: πλὴν ἀπὸ τούτων οὐ φάγεσθε ἀπὸ τῶν ἀναγόντων μηρυκισμὸν καὶ ἀπὸ τῶν διχηλούντων τὰς ὁπλὰς καὶ ὀνυχιζόντων ὀνυχιστῆρας τὸν κάμηλον ὅτι ἀνάγει μηρυκισμὸν τοῦτο ὁπλὴν δὲ οὐ διχηλεῖ ἀκάθαρτον τοῦτο ὑμῖν
plehn apo toytohn oy phagesthe apo tohn anagontohn mehrykismon kai apo tohn dichehloyntohn tas oplas kai onychizontohn onychistehras ton kamehlon oti anagei mehrykismon toyto oplehn de oy dichehlei akatharton toyto ymin
NovaVulgata: Haec autem non comedetis ex ruminantibus vel dividentibus ungulam: camelum, quia ruminat quidem, sed non dividit ungulam, inter immunda reputabis;
HeLeningradV: מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם׃
mibxaaraam loA toAkelw wbniblaataam loA tigaaOw TmeAijm Hem laakaem׃
HeLeningradoV: מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃
mbxrm lA tAklw wbnbltm lA tgOw TmAjm Hm lkm׃
Schlachter: Von ihrem Fleisch sollt ihr nicht essen, auch ihr Aas nicht anrühren, denn sie sind euch unrein.
Septuaginta: ἀπὸ τῶν κρεῶν αὐτῶν οὐ φάγεσθε καὶ τῶν θνησιμαίων αὐτῶν οὐχ ἅψεσθε ἀκάθαρτα ταῦτα ὑμῖν
apo tohn kreohn aytohn oy phagesthe kai tohn thnehsimaiohn aytohn oych apsesthe akatharta tayta ymin
NovaVulgata: Horum carnibus non vescemini nec cadavera contingetis, quia immunda sunt vobis.
HeLeningradV: וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת־נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ׃
wxxaeqaec jiHjw laakaem mibxaaraam loA toAkelw wAaet-niblaataam txxaqecw׃
HeLeningradoV: ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת־נבלתם תשקצו׃
wxqc jHjw lkm mbxrm lA tAklw wAt-nbltm txqcw׃
Schlachter: Ein Greuel sollen sie euch sein; von ihrem Fleisch sollt ihr nicht essen und vor ihrem Aas euch scheuen.
Septuaginta: καὶ βδελύγματα ἔσονται ὑμῖν ἀπὸ τῶν κρεῶν αὐτῶν οὐκ ἔδεσθε καὶ τὰ θνησιμαῖα αὐτῶν βδελύξεσθε
kai bdelygmata esontai ymin apo tohn kreohn aytohn oyk edesthe kai ta thnehsimaia aytohn bdelyxesthe
NovaVulgata: et execrandum erit; carnes eorum non comedetis et morticina vitabitis.
HeLeningradV: וְאֶת־אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן־הָעֹוף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת־הַנֶּשֶׁר וְאֶת־הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה׃
wAaet-AelaeH txxaqcw min-HaaOowp loA jeAaaklw xxaeqaec Hem Aaet-Hanaexxaer wAaet-Hapaeraes wAet HaaOaaznijaaH׃
HeLeningradoV: ואת־אלה תשקצו מן־העוף לא יאכלו שקץ הם את־הנשר ואת־הפרס ואת העזניה׃
wAt-AlH txqcw mn-HOwp lA jAklw xqc Hm At-Hnxr wAt-Hprs wAt HOznjH׃
Schlachter: Von den Vögeln aber sollt ihr folgende verabscheuen; man soll sie nicht essen, weil sie ein Greuel sind: Den Adler, den Lämmergeier und den Seeadler,
Septuaginta: καὶ ταῦτα βδελύξεσθε ἀπὸ τῶν πετεινῶν καὶ οὐ βρωθήσεται βδέλυγμά ἐστιν τὸν ἀετὸν καὶ τὸν γρύπα καὶ τὸν ἁλιαίετον
kai tayta bdelyxesthe apo tohn peteinohn kai oy brohthehsetai bdelygma estin ton aeton kai ton grypa kai ton aliaieton
NovaVulgata: Haec sunt, quae de avibus comedere non debetis, et vitanda sunt vobis: aquilam et grypem et haliaeetum,
HeLeningradV: אַךְ אֶת־זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעֹוף הַהֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע אֲשֶׁר־ [לֹא כ] (לֹו ק) כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל־הָאָרֶץ׃
Aak Aaet-zaeH toAklw mikol xxaeraec HaaOowp HaHolek Oal-AarbaO Aaxxaer- [loA k] (low q) kraaOajim mimaOal lraglaajw lnater baaHen Oal-HaaAaaraec׃
HeLeningradoV: אך את־זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על־ארבע אשר־ [לא כ] (לו ק) כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על־הארץ׃
Ak At-zH tAklw mkl xrc HOwp HHlk Ol-ArbO Axr- [lA k] (lw q) krOjm mmOl lrgljw lntr bHn Ol-HArc׃
Schlachter: Doch dürft ihr von den geflügelten Insekten, welche auf vier Füßen gehen, diejenigen essen, welche oberhalb ihrer Füße zwei Schenkel haben, vermittelst deren sie über den Erdboden hüpfen können.
Septuaginta: ἀλλὰ ταῦτα φάγεσθε ἀπὸ τῶν ἑρπετῶν τῶν πετεινῶν ἃ πορεύεται ἐπὶ τέσσαρα ἃ ἔχει σκέλη ἀνώτερον τῶν ποδῶν αὐτοῦ πηδᾶν ἐν αὐτοῖς ἐπὶ τῆς γῆς
alla tayta phagesthe apo tohn erpetohn tohn peteinohn a poreyetai epi tessara a echei skeleh anohteron tohn podohn aytoy pehdan en aytois epi tehs gehs
NovaVulgata: Quidquid autem ambulat quidem super quattuor pedes, sed habet longiora retro crura, per quae salit super terram,
HeLeningradV: וְכִי יָמוּת מִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר־הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃
wkij jaamwt min-HabHemaaH Aaxxaer-HijA laakaem lAaaklaaH HanogeOa bniblaataaH jiTmaaA Oad-HaaOaaraeb׃
HeLeningradoV: וכי ימות מן־הבהמה אשר־היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד־הערב׃
wkj jmwt mn-HbHmH Axr-HjA lkm lAklH HngO bnbltH jTmA Od-HOrb׃
Schlachter: Stirbt ein Stück Vieh, das man sonst zu essen pflegt, so wird, wer sein Aas anrührt, unrein sein bis zum Abend;
Septuaginta: ἐὰν δὲ ἀποθάνῃ τῶν κτηνῶν ὅ ἐστιν ὑμῖν τοῦτο φαγεῖν ὁ ἁπτόμενος τῶν θνησιμαίων αὐτῶν ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας
ean de apothaneh tohn ktehnohn o estin ymin toyto phagein o aptomenos tohn thnehsimaiohn aytohn akathartos estai eohs esperas
NovaVulgata: Si mortuum fuerit animal, quod licet vobis comedere, qui cadaver eius tetigerit, immundus erit usque ad vesperum;
HeLeningradV: וְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל׃
wkaal-Haxxaeraec Haxxorec Oal-HaaAaaraec xxaeqaec HwA loA jeAaakel׃
HeLeningradoV: וכל־השרץ השרץ על־הארץ שקץ הוא לא יאכל׃
wkl-Hxrc Hxrc Ol-HArc xqc HwA lA jAkl׃
Schlachter: Alles, was auf der Erde kriecht, soll euch ein Greuel sein und darf nicht gegessen werden.
Septuaginta: καὶ πᾶν ἑρπετόν ὃ ἕρπει ἐπὶ τῆς γῆς βδέλυγμα τοῦτο ἔσται ὑμῖν οὐ βρωθήσεται
kai pan erpeton o erpei epi tehs gehs bdelygma toyto estai ymin oy brohthehsetai
NovaVulgata: Omne, quod reptat super terram, abominabile erit nec assumetur in cibum.
HeLeningradV: כֹּל הֹולֵךְ עַל־גָּחֹון וְכֹל ׀ הֹולֵךְ עַל־אַרְבַּע עַד כָּל־מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם כִּי־שֶׁקֶץ הֵם׃
kol Howlek Oal-gaahown wkol Howlek Oal-AarbaO Oad kaal-marbeH raglajim lkaal-Haxxaeraec Haxxorec Oal-HaaAaaraec loA toAklwm kij-xxaeqaec Hem׃
HeLeningradoV: כל הולך על־גחון וכל ׀ הולך על־ארבע עד כל־מרבה רגלים לכל־השרץ השרץ על־הארץ לא תאכלום כי־שקץ הם׃
kl Hwlk Ol-ghwn wkl Hwlk Ol-ArbO Od kl-mrbH rgljm lkl-Hxrc Hxrc Ol-HArc lA tAklwm kj-xqc Hm׃
Schlachter: Alles, was auf dem Bauche kriecht, samt allem, was auf vier und mehr Füßen geht von dem, was auf der Erde kriecht, das sollt ihr nicht essen, sondern es soll euch ein Greuel sein.
Septuaginta: καὶ πᾶς ὁ πορευόμενος ἐπὶ κοιλίας καὶ πᾶς ὁ πορευόμενος ἐπὶ τέσσαρα διὰ παντός ὃ πολυπληθεῖ ποσὶν ἐν πᾶσιν τοῖς ἑρπετοῖς τοῖς ἕρπουσιν ἐπὶ τῆς γῆς οὐ φάγεσθε αὐτό ὅτι βδέλυγμα ὑμῖν ἐστιν
kai pas o poreyomenos epi koilias kai pas o poreyomenos epi tessara dia pantos o polyplehthei posin en pasin tois erpetois tois erpoysin epi tehs gehs oy phagesthe ayto oti bdelygma ymin estin
NovaVulgata: Quidquid super pectus et quidquid quadrupes graditur, vel multos habet pedes sive per humum trahitur, non comedetis, quia abominabile est.
HeLeningradV: לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל׃ פ
lHabdijl bejn HaTaameA wbejn HaTaaHor wbejn HahajaaH HanaeAaekaelaet wbejn HahajaaH Aaxxaer loA teAaakel׃ p
HeLeningradoV: להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ פ
lHbdjl bjn HTmA wbjn HTHr wbjn HhjH HnAklt wbjn HhjH Axr lA tAkl׃ p
Schlachter: damit man unterscheide zwischen unrein und rein, zwischen dem, was man essen, und dem, was man nicht essen soll.
Septuaginta: διαστεῖλαι ἀνὰ μέσον τῶν ἀκαθάρτων καὶ ἀνὰ μέσον τῶν καθαρῶν καὶ ἀνὰ μέσον τῶν ζωογονούντων τὰ ἐσθιόμενα καὶ ἀνὰ μέσον τῶν ζωογονούντων τὰ μὴ ἐσθιόμενα
diasteilai ana meson tohn akathartohn kai ana meson tohn katharohn kai ana meson tohn zohogonoyntohn ta esthiomena kai ana meson tohn zohogonoyntohn ta meh esthiomena
NovaVulgata: ut differentias noveritis mundi et immundi, et sciatis quid comedere et quid respuere debeatis ”.
HeLeningradV: עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל־נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא־תֹאכַל דָּם וְהַגֵּר הַגָּר בְּתֹוכְכֶם לֹא־יֹאכַל דָּם׃ ס
Oal-ken Aaamartij libnej jixraaAel kaal-naepaexx mikaem loA-toAkal daam wHager Hagaar btowkkaem loA-joAkal daam׃ s
HeLeningradoV: על־כן אמרתי לבני ישראל כל־נפש מכם לא־תאכל דם והגר הגר בתוככם לא־יאכל דם׃ ס
Ol-kn Amrtj lbnj jxrAl kl-npx mkm lA-tAkl dm wHgr Hgr btwkkm lA-jAkl dm׃ s
Schlachter: Darum habe ich den Kindern Israel gesagt: Keine Seele unter euch soll Blut essen; auch kein Fremdling unter euch soll Blut essen.
Septuaginta: διὰ τοῦτο εἴρηκα τοῖς υἱοῖς ισραηλ πᾶσα ψυχὴ ἐξ ὑμῶν οὐ φάγεται αἷμα καὶ ὁ προσήλυτος ὁ προσκείμενος ἐν ὑμῖν οὐ φάγεται αἷμα
dia toyto eirehka tois yiois israehl pasa psycheh ex ymohn oy phagetai aima kai o prosehlytos o proskeimenos en ymin oy phagetai aima
NovaVulgata: Idcirco dixi filiis Israel: Omnis anima ex vobis non comedet sanguinem, nec ex advenis, qui peregrinantur inter vos.
HeLeningradV: כִּי־נֶפֶשׁ כָּל־בָּשָׂר דָּמֹו בְנַפְשֹׁו הוּא וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל־בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ כִּי נֶפֶשׁ כָּל־בָּשָׂר דָּמֹו הִוא כָּל־אֹכְלָיו יִכָּרֵת׃
kij-naepaexx kaal-baaxaar daamow bnapxxow HwA waaAomar libnej jixraaAel dam kaal-baaxaar loA toAkelw kij naepaexx kaal-baaxaar daamow HiwA kaal-Aoklaajw jikaaret׃
HeLeningradoV: כי־נפש כל־בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל־בשר לא תאכלו כי נפש כל־בשר דמו הוא כל־אכליו יכרת׃
kj-npx kl-bxr dmw bnpxw HwA wAmr lbnj jxrAl dm kl-bxr lA tAklw kj npx kl-bxr dmw HwA kl-Akljw jkrt׃
Schlachter: denn alles Fleisches Seele ist sein Blut; es ist mit seiner Seele verbunden. Darum habe ich den Kindern Israel gesagt: Ihr sollt keines Fleisches Blut essen; denn alles Fleisches Seele ist sein Blut. Wer es aber ißt, der soll ausgerottet werden.
Septuaginta: ἡ γὰρ ψυχὴ πάσης σαρκὸς αἷμα αὐτοῦ ἐστιν καὶ εἶπα τοῖς υἱοῖς ισραηλ αἷμα πάσης σαρκὸς οὐ φάγεσθε ὅτι ἡ ψυχὴ πάσης σαρκὸς αἷμα αὐτοῦ ἐστιν πᾶς ὁ ἔσθων αὐτὸ ἐξολεθρευθήσεται
eh gar psycheh pasehs sarkos aima aytoy estin kai eipa tois yiois israehl aima pasehs sarkos oy phagesthe oti eh psycheh pasehs sarkos aima aytoy estin pas o esthohn ayto exolethreythehsetai
NovaVulgata: Anima enim omnis carnis, sanguis est anima eius, unde dixi filiis Israel: Sanguinem universae carnis non comedetis, quia anima omnis carnis sanguis eius est; et, quicumque comederit illum, interibit.
HeLeningradV: וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה׃
wAim HeAaakol jeAaakel bajowm Haxxlijxxij pigwl HwA loA jeraacaeH׃
HeLeningradoV: ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃
wAm HAkl jAkl bjwm Hxljxj pgwl HwA lA jrcH׃
Schlachter: Wird aber am dritten Tage davon gegessen, so ist es ein Greuel und wird nicht angenehm sein;
Septuaginta: ἐὰν δὲ βρώσει βρωθῇ τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ ἄθυτόν ἐστιν οὐ δεχθήσεται
ean de brohsei brohtheh teh ehmera teh triteh athyton estin oy dechthehsetai
NovaVulgata: Si quid post biduum comestum fuerit, profanum erit neque acceptabile.
HeLeningradV: וְכִי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל־עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתֹו אֶת־פִּרְיֹו שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל׃
wkij-taaboAw Aael-HaaAaaraec wnTaOtaem kaal-Oec maAakaal waOaraltaem Oaarlaatow Aaet-pirjow xxaaloxx xxaanijm jiHjaeH laakaem Oarelijm loA jeAaakel׃
HeLeningradoV: וכי־תבאו אל־הארץ ונטעתם כל־עץ מאכל וערלתם ערלתו את־פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃
wkj-tbAw Al-HArc wnTOtm kl-Oc mAkl wOrltm Orltw At-prjw xlx xnjm jHjH lkm Orljm lA jAkl׃
Schlachter: Wenn ihr in das Land kommt und allerlei Bäume pflanzet, wovon man ißt, sollt ihr die ersten Früchte derselben als Vorhaut betrachten. Drei Jahre lang sollt ihr sie für unbeschnitten achten und nicht davon essen.
Septuaginta: ὅταν δὲ εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν καὶ καταφυτεύσετε πᾶν ξύλον βρώσιμον καὶ περικαθαριεῖτε τὴν ἀκαθαρσίαν αὐτοῦ ὁ καρπὸς αὐτοῦ τρία ἔτη ἔσται ὑμῖν ἀπερικάθαρτος οὐ βρωθήσεται
otan de eiselthehte eis tehn gehn ehn kyrios o theos ymohn didohsin ymin kai kataphyteysete pan xylon brohsimon kai perikatharieite tehn akatharsian aytoy o karpos aytoy tria eteh estai ymin aperikathartos oy brohthehsetai
NovaVulgata: Quando ingressi fueritis terram et plantaveritis omnimoda ligna pomifera, non auferetis praeputia eorum, id est poma, quae germinant; tribus annis erunt vobis immunda ut praeputia, nec edetis ex eis.
HeLeningradV: לֹא תֹאכְלוּ עַל־הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעֹונֵנוּ׃
loA toAklw Oal-Hadaam loA tnahaxxw wloA tOownenw׃
HeLeningradoV: לא תאכלו על־הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃
lA tAklw Ol-Hdm lA tnhxw wlA tOwnnw׃
Schlachter: Ihr sollt nichts mit Blut essen, ihr sollt keine Wahrsagerei, keine Zeichendeuterei treiben.
Septuaginta: μὴ ἔσθετε ἐπὶ τῶν ὀρέων καὶ οὐκ οἰωνιεῖσθε οὐδὲ ὀρνιθοσκοπήσεσθε
meh esthete epi tohn oreohn kai oyk oiohnieisthe oyde ornithoskopehsesthe
NovaVulgata: Non comedetis cum sanguine. Non augurabimini nec observabitis omina.
HeLeningradV: אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אֹו זָב בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר וְהַנֹּגֵעַ בְּכָל־טְמֵא־נֶפֶשׁ אֹו אִישׁ אֲשֶׁר־תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת־זָרַע׃
Aijxx Aijxx mizaeraO AaHaron wHwA caarwOa Aow zaab baqaadaaxxijm loA joAkal Oad Aaxxaer jiTHaar wHanogeOa bkaal-TmeA-naepaexx Aow Aijxx Aaxxaer-teceA mimaenw xxikbat-zaaraO׃
HeLeningradoV: איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל־טמא־נפש או איש אשר־תצא ממנו שכבת־זרע׃
Ajx Ajx mzrO AHrn wHwA crwO Aw zb bqdxjm lA jAkl Od Axr jTHr wHngO bkl-TmA-npx Aw Ajx Axr-tcA mmnw xkbt-zrO׃
Schlachter: Ist irgend jemand vom Samen Aarons aussätzig oder mit einem Ausfluß behaftet, so soll er von dem Heiligen nicht essen, bis er rein wird. Und wer etwas durch einen Entseelten Verunreinigtes anrührt, oder wem der Same entgeht,
Septuaginta: καὶ ἄνθρωπος ἐκ τοῦ σπέρματος ααρων τοῦ ἱερέως καὶ οὗτος λεπρᾷ ἢ γονορρυής τῶν ἁγίων οὐκ ἔδεται ἕως ἂν καθαρισθῇ καὶ ὁ ἁπτόμενος πάσης ἀκαθαρσίας ψυχῆς ἢ ἄνθρωπος ᾧ ἂν ἐξέλθῃ ἐξ αὐτοῦ κοίτη σπέρματος
kai anthrohpos ek toy spermatos aarohn toy iereohs kai oytos lepra eh gonorryehs tohn agiohn oyk edetai eohs an katharistheh kai o aptomenos pasehs akatharsias psychehs eh anthrohpos oh an exeltheh ex aytoy koiteh spermatos
NovaVulgata: Homo de semine Aaron, qui fuerit leprosus aut patiens fluxum, non vescetur de his, quae sanctificata sunt, donec sanetur. Qui tetigerit omne, quod immundum est ex mor tuo, vel vir, ex quo egreditur semen,
HeLeningradV: נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע־בֹּו וְטָמְאָה עַד־הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן־הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם־רָחַץ בְּשָׂרֹו בַּמָּיִם׃
naepaexx Aaxxaer tigaO-bow wTaamAaaH Oad-HaaOaaraeb wloA joAkal min-Haqaadaaxxijm kij Aim-raahac bxaarow bamaajim׃
HeLeningradoV: נפש אשר תגע־בו וטמאה עד־הערב ולא יאכל מן־הקדשים כי אם־רחץ בשרו במים׃
npx Axr tgO-bw wTmAH Od-HOrb wlA jAkl mn-Hqdxjm kj Am-rhc bxrw bmjm׃
Schlachter: welche Seele solches anrührt, die ist unrein bis zum Abend und soll nicht von dem Heiligen essen, sondern soll zuvor ihren Leib mit Wasser baden.
Septuaginta: ψυχή ἥτις ἂν ἅψηται αὐτῶν ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας οὐκ ἔδεται ἀπὸ τῶν ἁγίων ἐὰν μὴ λούσηται τὸ σῶμα αὐτοῦ ὕδατι
psycheh ehtis an apsehtai aytohn akathartos estai eohs esperas oyk edetai apo tohn agiohn ean meh loysehtai to sohma aytoy ydati
NovaVulgata: immundus erit usque ad vesperum et non vescetur his, quae sanctificata sunt; sed cum laverit carnem suam aqua,
HeLeningradV: נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה־בָהּ אֲנִי יְהוָה׃
nbelaaH wTrepaaH loA joAkal lTaamAaaH-baaH Aanij jHwaaH׃
HeLeningradoV: נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה־בה אני יהוה׃
nblH wTrpH lA jAkl lTmAH-bH Anj jHwH׃
Schlachter: Kein Aas noch Zerrissenes soll er essen, daß er nicht unrein davon werde; ich bin der HERR!
Septuaginta: θνησιμαῖον καὶ θηριάλωτον οὐ φάγεται μιανθῆναι αὐτὸν ἐν αὐτοῖς ἐγὼ κύριος
thnehsimaion kai thehrialohton oy phagetai mianthehnai ayton en aytois egoh kyrios
NovaVulgata: Morticinum et dilaceratum a bestia non comedent, nec polluentur in eis. Ego Dominus.
HeLeningradV: וְכָל־זָר לֹא־יֹאכַל קֹדֶשׁ תֹּושַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא־יֹאכַל קֹדֶשׁ׃
wkaal-zaar loA-joAkal qodaexx towxxab koHen wxaakijr loA-joAkal qodaexx׃
HeLeningradoV: וכל־זר לא־יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא־יאכל קדש׃
wkl-zr lA-jAkl qdx twxb kHn wxkjr lA-jAkl qdx׃
Schlachter: Kein Fremdling soll von dem Heiligen essen.
Septuaginta: καὶ πᾶς ἀλλογενὴς οὐ φάγεται ἅγια πάροικος ἱερέως ἢ μισθωτὸς οὐ φάγεται ἅγια
kai pas allogenehs oy phagetai agia paroikos iereohs eh misthohtos oy phagetai agia
NovaVulgata: Omnis alienigena non comedet de sanctificatis, inquilinus sacerdotis et mercennarius non vescentur ex eis.
HeLeningradV: וּבַת־כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל׃
wbat-koHen kij tiHjaeH lAijxx zaar HiwA bitrwmat Haqaadaaxxijm loA toAkel׃
HeLeningradoV: ובת־כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
wbt-kHn kj tHjH lAjx zr HwA btrwmt Hqdxjm lA tAkl׃
Schlachter: Wenn aber des Priesters Tochter eines Fremdlings Weib wird, soll sie nicht von dem Hebopfer des Heiligen essen.
Septuaginta: καὶ θυγάτηρ ἀνθρώπου ἱερέως ἐὰν γένηται ἀνδρὶ ἀλλογενεῖ αὐτὴ τῶν ἀπαρχῶν τῶν ἁγίων οὐ φάγεται
kai thygatehr anthrohpoy iereohs ean genehtai andri allogenei ayteh tohn aparchohn tohn agiohn oy phagetai
NovaVulgata: Si filia sacerdotis cuilibet ex populo nupta fuerit, de muneribus, quae sanctificata sunt, non vescetur;
HeLeningradV: וּבַת־כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל־בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל־זָר לֹא־יֹאכַל בֹּו׃ ס
wbat-koHen kij tiHjaeH AalmaanaaH wgrwxxaaH wzaeraO Aejn laaH wxxaabaaH Aael-bejt AaabijHaa kinOwraejHaa milaehaem AaabijHaa toAkel wkaal-zaar loA-joAkal bow׃ s
HeLeningradoV: ובת־כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל־בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל־זר לא־יאכל בו׃ ס
wbt-kHn kj tHjH AlmnH wgrwxH wzrO Ajn lH wxbH Al-bjt AbjH knOwrjH mlhm AbjH tAkl wkl-zr lA-jAkl bw׃ s
Schlachter: Wird aber des Priesters Tochter eine Witwe oder eine Verstoßene und hat keine Kinder und kommt wieder in ihres Vaters Haus, wie in ihrer Jugend, so soll sie von ihres Vaters Brot essen. Aber kein Fremdling soll davon essen.
Septuaginta: καὶ θυγάτηρ ἱερέως ἐὰν γένηται χήρα ἢ ἐκβεβλημένη σπέρμα δὲ μὴ ἦν αὐτῇ ἐπαναστρέψει ἐπὶ τὸν οἶκον τὸν πατρικὸν κατὰ τὴν νεότητα αὐτῆς ἀπὸ τῶν ἄρτων τοῦ πατρὸς αὐτῆς φάγεται καὶ πᾶς ἀλλογενὴς οὐ φάγεται ἀπ' αὐτῶν
kai thygatehr iereohs ean genehtai chehra eh ekbeblehmeneh sperma de meh ehn ayteh epanastrepsei epi ton oikon ton patrikon kata tehn neotehta aytehs apo tohn artohn toy patros aytehs phagetai kai pas allogenehs oy phagetai ap' aytohn
NovaVulgata: sin autem vidua vel repudiata et absque liberis reversa fuerit ad domum patris sui, sicut puella consueverat, aletur cibo patris sui. Omnis alienigena comedendi ex eo non habet potestatem.
HeLeningradV: בַּיֹּום הַהוּא יֵאָכֵל לֹא־תֹותִירוּ מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר אֲנִי יְהוָה׃
bajowm HaHwA jeAaakel loA-towtijrw mimaenw Oad-boqaer Aanij jHwaaH׃
HeLeningradoV: ביום ההוא יאכל לא־תותירו ממנו עד־בקר אני יהוה׃
bjwm HHwA jAkl lA-twtjrw mmnw Od-bqr Anj jHwH׃
Schlachter: Ihr sollt es am gleichen Tag essen und nichts übriglassen bis zum Morgen; ich bin der HERR.
Septuaginta: αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ βρωθήσεται οὐκ ἀπολείψετε ἀπὸ τῶν κρεῶν εἰς τὸ πρωί ἐγώ εἰμι κύριος
ayteh teh ehmera ekeineh brohthehsetai oyk apoleipsete apo tohn kreohn eis to prohi egoh eimi kyrios
NovaVulgata: Eodem die comedetis eam; non remanebit quidquam in mane alterius diei. Ego Dominus.
HeLeningradV: וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד־עֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת־קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם׃ ס
wlaehaem wqaalij wkarmael loA toAklw Oad-Oaecaem Hajowm HazaeH Oad HabijAakaem Aaet-qaarban AaeloHejkaem huqat Oowlaam ldorotejkaem bkol moxxbotejkaem׃ s
HeLeningradoV: ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד־עצם היום הזה עד הביאכם את־קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ ס
wlhm wqlj wkrml lA tAklw Od-Ocm Hjwm HzH Od HbjAkm At-qrbn AlHjkm hqt Owlm ldrtjkm bkl mxbtjkm׃ s
Schlachter: Ihr sollt aber weder Brot noch geröstetes Korn noch zerriebene Körner essen bis zu dem Tag, da ihr eurem Gott diese Gabe darbringt. Das ist eine ewig gültige Ordnung für alle eure Geschlechter.
Septuaginta: καὶ ἄρτον καὶ πεφρυγμένα χίδρα νέα οὐ φάγεσθε ἕως εἰς αὐτὴν τὴν ἡμέραν ταύτην ἕως ἂν προσενέγκητε ὑμεῖς τὰ δῶρα τῷ θεῷ ὑμῶν νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσῃ κατοικίᾳ ὑμῶν
kai arton kai pephrygmena chidra nea oy phagesthe eohs eis aytehn tehn ehmeran taytehn eohs an prosenegkehte ymeis ta dohra toh theoh ymohn nomimon aiohnion eis tas geneas ymohn en paseh katoikia ymohn
NovaVulgata: Panem et grana tosta farrem recentem non comedetis ex segete usque ad diem, qua offeretis ex ea munus Deo vestro. Praeceptum est sempiternum generationibus vestris in cunctis habitaculis vestris.
HeLeningradV: וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקֹום קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לֹו מֵאִשֵּׁי יְהוָה חָק־עֹולָם׃ ס
wHaajtaaH lAaHaron wlbaanaajw waAakaaluHw bmaaqowm qaadoxx kij qodaexx qaadaaxxijm HwA low meAixxej jHwaaH haaq-Oowlaam׃ s
HeLeningradoV: והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק־עולם׃ ס
wHjtH lAHrn wlbnjw wAklHw bmqwm qdx kj qdx qdxjm HwA lw mAxj jHwH hq-Owlm׃ s
Schlachter: Und sie sollen Aaron und seinen Söhnen gehören; die sollen sie essen an heiliger Stätte; denn das ist ein hochheiliger, ewig festgesetzter Anteil für ihn von den Feueropfern des HERRN.
Septuaginta: καὶ ἔσται ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ καὶ φάγονται αὐτὰ ἐν τόπῳ ἁγίῳ ἔστιν γὰρ ἅγια τῶν ἁγίων τοῦτο αὐτῷ ἀπὸ τῶν θυσιαζομένων τῷ κυρίῳ νόμιμον αἰώνιον
kai estai aarohn kai tois yiois aytoy kai phagontai ayta en topoh agioh estin gar agia tohn agiohn toyto aytoh apo tohn thysiazomenohn toh kyrioh nomimon aiohnion
NovaVulgata: Eruntque Aaron et filiorum eius, ut comedant eos in loco sancto, quia sanctum sanctorum est ei de incensis Domini; iure perpetuo ”.
HeLeningradV: וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתֹושָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ׃
wHaajtaaH xxabat HaaAaaraec laakaem lAaaklaaH lkaa wlOabdkaa wlaAamaataekaa wlixkijrkaa wltowxxaabkaa Hagaarijm Oimaak׃
HeLeningradoV: והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃
wHjtH xbt HArc lkm lAklH lk wlObdk wlAmtk wlxkjrk wltwxbk Hgrjm Omk׃
Schlachter: Und dieser Landessabbat soll euch Nahrung bringen, dir und deinen Knechten und deiner Magd, deinem Taglöhner, deinen Beisaßen und deinem Fremdling bei dir;
Septuaginta: καὶ ἔσται τὰ σάββατα τῆς γῆς βρώματά σοι καὶ τῷ παιδί σου καὶ τῇ παιδίσκῃ σου καὶ τῷ μισθωτῷ σου καὶ τῷ παροίκῳ τῷ προσκειμένῳ πρὸς σέ
kai estai ta sabbata tehs gehs brohmata soi kai toh paidi soy kai teh paidiskeh soy kai toh misthohtoh soy kai toh paroikoh toh proskeimenoh pros se
NovaVulgata: Et erit sabbatum terrae vobis in cibum: tibi et servo tuo, ancillae et mercennario tuo et advenis, qui peregrinantur apud te,
HeLeningradV: וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל־תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל׃ ס
wlibHaemtkaa wlahajaaH Aaxxaer bAarcaekaa tiHjaeH kaal-tbwAaataaH laeAaekol׃ s
HeLeningradoV: ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל־תבואתה לאכל׃ ס
wlbHmtk wlhjH Axr bArck tHjH kl-tbwAtH lAkl׃ s
Schlachter: deinem Vieh und den Tieren in deinem Lande soll sein ganzer Ertrag zur Speise dienen.
Septuaginta: καὶ τοῖς κτήνεσίν σου καὶ τοῖς θηρίοις τοῖς ἐν τῇ γῇ σου ἔσται πᾶν τὸ γένημα αὐτοῦ εἰς βρῶσιν
kai tois ktehnesin soy kai tois thehriois tois en teh geh soy estai pan to genehma aytoy eis brohsin
NovaVulgata: iumentis tuis et animalibus, quae in terra tua sunt, omnia, quae nascuntur, praebebunt cibum.
HeLeningradV: וְכִי תֹאמְרוּ מַה־נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת־תְּבוּאָתֵנוּ׃
wkij toAmrw maH-noAkal baxxaanaaH HaxxbijOit Hen loA nizraaO wloA naeAaesop Aaet-tbwAaatenw׃
HeLeningradoV: וכי תאמרו מה־נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את־תבואתנו׃
wkj tAmrw mH-nAkl bxnH HxbjOt Hn lA nzrO wlA nAsp At-tbwAtnw׃
Schlachter: Und wenn ihr sagen würdet: Was sollen wir im siebenten Jahre essen? Denn wir säen nicht und sammeln auch keine Früchte ein!
Septuaginta: ἐὰν δὲ λέγητε τί φαγόμεθα ἐν τῷ ἔτει τῷ ἑβδόμῳ τούτῳ ἐὰν μὴ σπείρωμεν μηδὲ συναγάγωμεν τὰ γενήματα ἡμῶν
ean de legehte ti phagometha en toh etei toh ebdomoh toytoh ean meh speirohmen mehde synagagohmen ta genehmata ehmohn
NovaVulgata: Quod si dixeritis: "Quid comedemus anno septimo, si non seruerimus neque collegerimus fruges nostras?".
HeLeningradV: אֶת־כַּסְפְּךָ לֹא־תִתֵּן לֹו בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא־תִתֵּן אָכְלֶךָ׃
Aaet-kaspkaa loA-titen low bnaexxaek wbmarbijt loA-titen Aaaklaekaa׃
HeLeningradoV: את־כספך לא־תתן לו בנשך ובמרבית לא־תתן אכלך׃
At-kspk lA-ttn lw bnxk wbmrbjt lA-ttn Aklk׃
Schlachter: Du sollst ihm dein Geld nicht auf Zins, noch deine Speise um Wucherpreise geben.
Septuaginta: τὸ ἀργύριόν σου οὐ δώσεις αὐτῷ ἐπὶ τόκῳ καὶ ἐπὶ πλεονασμὸν οὐ δώσεις αὐτῷ τὰ βρώματά σου
to argyrion soy oy dohseis aytoh epi tokoh kai epi pleonasmon oy dohseis aytoh ta brohmata soy
NovaVulgata: Pecuniam tuam non dabis ei ad usuram nec plus aequo exiges pro cibo tuo.
HeLeningradV: בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה־לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ׃ ס
bxxibrij laakaem maTeH-laehaem wAaapw Oaexaer naaxxijm lahmkaem btanwr Aaehaad wHexxijbw lahmkaem bamixxqaal waAakaltaem wloA tixbaaOw׃ s
HeLeningradoV: בשברי לכם מטה־לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃ ס
bxbrj lkm mTH-lhm wApw Oxr nxjm lhmkm btnwr Ahd wHxjbw lhmkm bmxql wAkltm wlA txbOw׃ s
Schlachter: Und ich werde euch den Stab des Brotes zerbrechen, daß zehn Weiber euer Brot in einem Ofen backen mögen, und man wird euch das Brot nach dem Gewicht zuteilen; und ihr werdet es essen, aber nicht satt werden.
Septuaginta: ἐν τῷ θλῖψαι ὑμᾶς σιτοδείᾳ ἄρτων καὶ πέψουσιν δέκα γυναῖκες τοὺς ἄρτους ὑμῶν ἐν κλιβάνῳ ἑνὶ καὶ ἀποδώσουσιν τοὺς ἄρτους ὑμῶν ἐν σταθμῷ καὶ φάγεσθε καὶ οὐ μὴ ἐμπλησθῆτε
en toh thlipsai ymas sitodeia artohn kai pepsoysin deka gynaikes toys artoys ymohn en klibanoh eni kai apodohsoysin toys artoys ymohn en stathmoh kai phagesthe kai oy meh emplehsthehte
NovaVulgata: Postquam confregero vobis baculum panis, coquent decem mulieres in uno clibano panem vestrum et reddent eum ad pondus, et comedetis et non saturabimini.
4.Mose
HeLeningradV: מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל׃
mijajin wxxekaar jazijr homaec jajin whomaec xxekaar loA jixxtaeH wkaal-mixxrat Oanaabijm loA jixxtaeH waOanaabijm lahijm wijbexxijm loA joAkel׃
HeLeningradoV: מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל־משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃
mjjn wxkr jzjr hmc jjn whmc xkr lA jxtH wkl-mxrt Onbjm lA jxtH wOnbjm lhjm wjbxjm lA jAkl׃
Schlachter: so soll er sich des Weins und starken Getränkes enthalten; Essig von Wein und starkem Getränk soll er nicht trinken; er soll auch keinen Traubensaft trinken und darf weder grüne noch getrocknete Trauben essen.
Septuaginta: ἀπὸ οἴνου καὶ σικερα ἁγνισθήσεται ἀπὸ οἴνου καὶ ὄξος ἐξ οἴνου καὶ ὄξος ἐκ σικερα οὐ πίεται καὶ ὅσα κατεργάζεται ἐκ σταφυλῆς οὐ πίεται καὶ σταφυλὴν πρόσφατον καὶ σταφίδα οὐ φάγεται
apo oinoy kai sikera agnisthehsetai apo oinoy kai oxos ex oinoy kai oxos ek sikera oy pietai kai osa katergazetai ek staphylehs oy pietai kai staphylehn prosphaton kai staphida oy phagetai
NovaVulgata: a vino et omni quod inebriare potest abstinebunt; acetum ex vino et ex qualibet alia potione et, quidquid de uva exprimitur, non bibent; uvas recentes siccasque non comedent
HeLeningradV: כֹּל יְמֵי נִזְרֹו מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד־זָג לֹא יֹאכֵל׃
kol jmej nizrow mikol Aaxxaer jeOaaxaeH migaepaen Hajajin meharcanijm wOad-zaag loA joAkel׃
HeLeningradoV: כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד־זג לא יאכל׃
kl jmj nzrw mkl Axr jOxH mgpn Hjjn mhrcnjm wOd-zg lA jAkl׃
Schlachter: Solange seine Weihe währt, soll er nichts essen, was vom Weinstock gewonnen wird, weder Kern noch Hülse. Solange das Gelübde seiner Weihe währt, soll kein Schermesser auf sein Haupt kommen;
Septuaginta: πάσας τὰς ἡμέρας τῆς εὐχῆς αὐτοῦ ἀπὸ πάντων ὅσα γίνεται ἐξ ἀμπέλου οἶνον ἀπὸ στεμφύλων ἕως γιγάρτου οὐ φάγεται
pasas tas ehmeras tehs eychehs aytoy apo pantohn osa ginetai ex ampeloy oinon apo stemphylohn eohs gigartoy oy phagetai
NovaVulgata: cunctis diebus, quibus ex voto Domino consecrantur: quidquid ex vinea esse potest ab uva acerba usque ad pellicula non comedent.
HeLeningradV: מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל־הָעָם הַזֶּה כִּי־יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה־לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה׃
meAajin lij baaxaar laatet lkaal-HaaOaam HazaeH kij-jibkw Oaalaj leAmor tnaaH-laanw baaxaar wnoAkelaaH׃
HeLeningradoV: מאין לי בשר לתת לכל־העם הזה כי־יבכו עלי לאמר תנה־לנו בשר ונאכלה׃
mAjn lj bxr ltt lkl-HOm HzH kj-jbkw Olj lAmr tnH-lnw bxr wnAklH׃
Schlachter: Woher soll ich Fleisch nehmen, um es diesem ganzen Volk zu geben? Denn sie weinen vor mir und sprechen: Gib uns Fleisch, daß wir essen!
Septuaginta: πόθεν μοι κρέα δοῦναι παντὶ τῷ λαῷ τούτῳ ὅτι κλαίουσιν ἐπ' ἐμοὶ λέγοντες δὸς ἡμῖν κρέα ἵνα φάγωμεν
pothen moi krea doynai panti toh laoh toytoh oti klaioysin ep' emoi legontes dos ehmin krea ina phagohmen
NovaVulgata: Unde mihi carnes, ut dem universo populo isti? Flent contra me dicentes: "Da nobis carnes, ut comedamus!".
HeLeningradV: וְאֶל־הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי יְהוָה לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי־טֹוב לָנוּ בְּמִצְרָיִם וְנָתַן יְהוָה לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם׃
wAael-HaaOaam toAmar Hitqadxxw lmaahaar waAakaltaem baaxaar kij bkijtaem bAaaznej jHwaaH leAmor mij jaAakilenw baaxaar kij-Towb laanw bmicraajim wnaatan jHwaaH laakaem baaxaar waAakaltaem׃
HeLeningradoV: ואל־העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי־טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃
wAl-HOm tAmr Htqdxw lmhr wAkltm bxr kj bkjtm bAznj jHwH lAmr mj jAklnw bxr kj-Twb lnw bmcrjm wntn jHwH lkm bxr wAkltm׃
Schlachter: Und du sollst zum Volke sagen: Heiligt euch für morgen, und ihr werdet Fleisch essen; denn euer Weinen ist vor die Ohren des HERRN gekommen, da ihr sprechet: «Wer gibt uns Fleisch zu essen? denn es ging uns wohl in Ägypten.» Darum wird euch der HERR Fleisch zu essen geben;
Septuaginta: καὶ τῷ λαῷ ἐρεῖς ἁγνίσασθε εἰς αὔριον καὶ φάγεσθε κρέα ὅτι ἐκλαύσατε ἔναντι κυρίου λέγοντες τίς ἡμᾶς ψωμιεῖ κρέα ὅτι καλὸν ἡμῖν ἐστιν ἐν αἰγύπτῳ καὶ δώσει κύριος ὑμῖν κρέα φαγεῖν καὶ φάγεσθε κρέα
kai toh laoh ereis agnisasthe eis ayrion kai phagesthe krea oti eklaysate enanti kyrioy legontes tis ehmas psohmiei krea oti kalon ehmin estin en aigyptoh kai dohsei kyrios ymin krea phagein kai phagesthe krea
NovaVulgata: Populo quoque dices: Sanctificamini, cras comedetis carnes; ego enim audivi vos flere: "Quis dabit nobis escas carnium? Bene nobis erat in Aegypto". Et dabit vobis Dominus carnes, et comedetis
HeLeningradV: לֹא יֹום אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יֹומָיִם וְלֹא ׀ חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יֹום׃
loA jowm Aaehaad toAklwn wloA jowmaajim wloA hamixxaaH jaamijm wloA OaxaaraaH jaamijm wloA Oaexrijm jowm׃
HeLeningradoV: לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא ׀ חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום׃
lA jwm Ahd tAklwn wlA jwmjm wlA hmxH jmjm wlA OxrH jmjm wlA Oxrjm jwm׃
Schlachter: und ihr sollt nicht bloß einen Tag lang essen, nicht zwei, nicht fünf, nicht zehn, nicht zwanzig Tage lang,
Septuaginta: οὐχ ἡμέραν μίαν φάγεσθε οὐδὲ δύο οὐδὲ πέντε ἡμέρας οὐδὲ δέκα ἡμέρας οὐδὲ εἴκοσι ἡμέρας
oych ehmeran mian phagesthe oyde dyo oyde pente ehmeras oyde deka ehmeras oyde eikosi ehmeras
NovaVulgata: non uno die nec duobus vel quinque aut decem nec viginti quidem,
HeLeningradV: וַיֹּוצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יֹושְׁבֶיהָ הִוא וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־רָאִינוּ בְתֹוכָהּ אַנְשֵׁי מִדֹּות׃
wajowcijAw dibat HaaAaaraec Aaxxaer taarw AotaaH Aael-bnej jixraaAel leAmor HaaAaaraec Aaxxaer Oaabarnw baaH laatwr AotaaH Aaeraec Aokaelaet jowxxbaejHaa HiwA wkaal-HaaOaam Aaxxaer-raaAijnw btowkaaH Aanxxej midowt׃
HeLeningradoV: ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל־בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל־העם אשר־ראינו בתוכה אנשי מדות׃
wjwcjAw dbt HArc Axr trw AtH Al-bnj jxrAl lAmr HArc Axr Obrnw bH ltwr AtH Arc Aklt jwxbjH HwA wkl-HOm Axr-rAjnw btwkH Anxj mdwt׃
Schlachter: Und sie brachten das Land, das sie erkundigt hatten, in Verruf bei den Kindern Israel und sprachen: Das Land, das wir durchzogen haben, um es auszukundschaften, frißt seine Einwohner, und alles Volk, das wir darin sahen, sind Leute von hohem Wuchs.
Septuaginta: καὶ ἐξήνεγκαν ἔκστασιν τῆς γῆς ἣν κατεσκέψαντο αὐτήν πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ λέγοντες τὴν γῆν ἣν παρήλθομεν αὐτὴν κατασκέψασθαι γῆ κατέσθουσα τοὺς κατοικοῦντας ἐπ' αὐτῆς ἐστιν πᾶς ὁ λαός ὃν ἑωράκαμεν ἐν αὐτῇ ἄνδρες ὑπερμήκεις
kai exehnegkan ekstasin tehs gehs ehn kateskepsanto aytehn pros toys yioys israehl legontes tehn gehn ehn parehlthomen aytehn kataskepsasthai geh katesthoysa toys katoikoyntas ep' aytehs estin pas o laos on eohrakamen en ayteh andres ypermehkeis
NovaVulgata: Detraxeruntque terrae, quam inspexerant, apud filios Israel dicentes: “ Terra, quam lustravimus, devorat habitatores suos; populus, quem aspeximus, procerae staturae est;
HeLeningradV: הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה׃
Haen-Oaam klaabijA jaaqwm wkaAarij jitnaxaaA loA jixxkab Oad-joAkal Taeraep wdam-halaalijm jixxtaeH׃
HeLeningradoV: הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישתה׃
Hn-Om klbjA jqwm wkArj jtnxA lA jxkb Od-jAkl Trp wdm-hlljm jxtH׃
Schlachter: Siehe, das Volk wird aufstehen wie eine Löwin und wird sich erheben wie ein Löwe. Es wird sich nicht legen, bis es den Raub verzehrt und das Blut der Erschlagenen getrunken hat!
Septuaginta: ἰδοὺ λαὸς ὡς σκύμνος ἀναστήσεται καὶ ὡς λέων γαυριωθήσεται οὐ κοιμηθήσεται ἕως φάγῃ θήραν καὶ αἷμα τραυματιῶν πίεται
idoy laos ohs skymnos anastehsetai kai ohs leohn gayriohthehsetai oy koimehthehsetai eohs phageh thehran kai aima traymatiohn pietai
NovaVulgata: Ecce populus ut leaena consurget, et quasi leo erigetur; non accubabit, donec devoret praedam et occisorum sanguinem bibat ”.
HeLeningradV: וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לֵאלֹהֵיהֶן׃
watiqraeAnaa laaOaam lzibhej AaeloHejHaen wajoAkal HaaOaam wajixxtahaww leAloHejHaen׃
HeLeningradoV: ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃
wtqrAn lOm lzbhj AlHjHn wjAkl HOm wjxthww lAlHjHn׃
Schlachter: welche das Volk zu den Opfern ihrer Götter luden. Und das Volk aß und betete ihre Götter an.
Septuaginta: καὶ ἐκάλεσαν αὐτοὺς ἐπὶ ταῖς θυσίαις τῶν εἰδώλων αὐτῶν καὶ ἔφαγεν ὁ λαὸς τῶν θυσιῶν αὐτῶν καὶ προσεκύνησαν τοῖς εἰδώλοις αὐτῶν
kai ekalesan aytoys epi tais thysiais tohn eidohlohn aytohn kai ephagen o laos tohn thysiohn aytohn kai prosekynehsan tois eidohlois aytohn
NovaVulgata: quae vocaverunt populum ad sacrificia deorum suorum. Et illi comederunt et adoraverunt deos earum;
5.Mose
HeLeningradV: וַעֲבַדְתֶּם־שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא־יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן׃
waOabadtaem-xxaam AaeloHijm maOaxeH jdej Aaadaam Oec waaAaebaen Aaxxaer loA-jirAwn wloA jixxmOwn wloA joAklwn wloA jrijhun׃
HeLeningradoV: ועבדתם־שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא־יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃
wObdtm-xm AlHjm mOxH jdj Adm Oc wAbn Axr lA-jrAwn wlA jxmOwn wlA jAklwn wlA jrjhn׃
Schlachter: Daselbst werdet ihr den Göttern dienen, die der Menschen Hände Werk sind, Holz und Stein, die weder sehen noch hören noch essen noch riechen.
Septuaginta: καὶ λατρεύσετε ἐκεῖ θεοῖς ἑτέροις ἔργοις χειρῶν ἀνθρώπων ξύλοις καὶ λίθοις οἳ οὐκ ὄψονται οὐδὲ μὴ ἀκούσωσιν οὔτε μὴ φάγωσιν οὔτε μὴ ὀσφρανθῶσιν
kai latreysete ekei theois eterois ergois cheirohn anthrohpohn xylois kai lithois oi oyk opsontai oyde meh akoysohsin oyte meh phagohsin oyte meh osphranthohsin
NovaVulgata: Ibique servietis diis, qui hominum manu fabricati sunt, ligno et lapidi, qui non vident nec audiunt nec comedunt nec odorantur.
HeLeningradV: וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא־חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא־נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃
wbaatijm mleAijm kaal-Twb Aaxxaer loA-mileAtaa wborot hacwbijm Aaxxaer loA-haacabtaa kraamijm wzejtijm Aaxxaer loA-naaTaaOtaa wAaakaltaa wxaabaaOtaa׃
HeLeningradoV: ובתים מלאים כל־טוב אשר לא־מלאת וברת חצובים אשר לא־חצבת כרמים וזיתים אשר לא־נטעת ואכלת ושבעת׃
wbtjm mlAjm kl-Twb Axr lA-mlAt wbrt hcwbjm Axr lA-hcbt krmjm wzjtjm Axr lA-nTOt wAklt wxbOt׃
Schlachter: und Häuser, alles Guten voll, die du nicht gebaut hast, und ausgehauene Brunnen, die du nicht ausgehauen hast, Weinberge und Ölbäume, die du nicht gepflanzt hast, und wenn du davon essen und satt werden wirst,
Septuaginta: οἰκίας πλήρεις πάντων ἀγαθῶν ἃς οὐκ ἐνέπλησας λάκκους λελατομημένους οὓς οὐκ ἐξελατόμησας ἀμπελῶνας καὶ ἐλαιῶνας οὓς οὐ κατεφύτευσας καὶ φαγὼν καὶ ἐμπλησθεὶς
oikias plehreis pantohn agathohn as oyk eneplehsas lakkoys lelatomehmenoys oys oyk exelatomehsas ampelohnas kai elaiohnas oys oy katephyteysas kai phagohn kai emplehstheis
NovaVulgata: domos plenas cunctarum opum, quas non implevisti, cisternas, quas non fodisti, vineta et oliveta, quae non plantasti, et comederis et saturatus fueris,
HeLeningradV: וְאָכַלְתָּ אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא־תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵיהֶם כִּי־מֹוקֵשׁ הוּא לָךְ׃ ס
wAaakaltaa Aaet-kaal-HaaOamijm Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak loA-taahos Oejnkaa OalejHaem wloA taOabod Aaet-AaeloHejHaem kij-mowqexx HwA laak׃ s
HeLeningradoV: ואכלת את־כל־העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא־תחס עינך עליהם ולא תעבד את־אלהיהם כי־מוקש הוא לך׃ ס
wAklt At-kl-HOmjm Axr jHwH AlHjk ntn lk lA-ths Ojnk OljHm wlA tObd At-AlHjHm kj-mwqx HwA lk׃ s
Schlachter: Du wirst alle Völker verschlingen, die der HERR, dein Gott, dir gibt. Dein Auge soll ihrer nicht schonen, und du sollst ihren Göttern nicht dienen; denn das würde dir zur Schlinge werden.
Septuaginta: καὶ φάγῃ πάντα τὰ σκῦλα τῶν ἐθνῶν ἃ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ' αὐτοῖς καὶ οὐ λατρεύσεις τοῖς θεοῖς αὐτῶν ὅτι σκῶλον τοῦτό ἐστίν σοι
kai phageh panta ta skyla tohn ethnohn a kyrios o theos soy didohsin soi oy pheisetai o ophthalmos soy ep' aytois kai oy latreyseis tois theois aytohn oti skohlon toyto estin soi
NovaVulgata: Devorabis omnes populos, quos Dominus Deus tuus daturus est tibi; non parcet eis oculus tuus, nec servies diis eorum, ne sint in ruinam tui.
HeLeningradV: וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת־הַמָּן אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הֹודִעֲךָ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדֹּו יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מֹוצָא פִי־יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם׃
wajOankaa wajarOibaekaa wajaAakilkaa Aaet-Hamaan Aaxxaer loA-jaadaOtaa wloA jaadOwn Aabotaejkaa lmaOan HowdiOakaa kij loA Oal-Halaehaem lbadow jihjaeH HaaAaadaam kij Oal-kaal-mowcaaA pij-jHwaaH jihjaeH HaaAaadaam׃
HeLeningradoV: ויענך וירעבך ויאכלך את־המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־יהוה יחיה האדם׃
wjOnk wjrObk wjAklk At-Hmn Axr lA-jdOt wlA jdOwn Abtjk lmOn HwdOk kj lA Ol-Hlhm lbdw jhjH HAdm kj Ol-kl-mwcA pj-jHwH jhjH HAdm׃
Schlachter: Er demütigte dich und ließ dich hungern und speiste dich mit Manna, das weder du noch deine Väter gekannt hatten, um dir kundzutun, daß der Mensch nicht vom Brot allein lebt, sondern daß er von allem dem lebt, was aus dem Munde des HERRN geht.
Septuaginta: καὶ ἐκάκωσέν σε καὶ ἐλιμαγχόνησέν σε καὶ ἐψώμισέν σε τὸ μαννα ὃ οὐκ εἴδησαν οἱ πατέρες σου ἵνα ἀναγγείλῃ σοι ὅτι οὐκ ἐπ' ἄρτῳ μόνῳ ζήσεται ὁ ἄνθρωπος ἀλλ' ἐπὶ παντὶ ῥήματι τῷ ἐκπορευομένῳ διὰ στόματος θεοῦ ζήσεται ὁ ἄνθρωπος
kai ekakohsen se kai elimagchonehsen se kai epsohmisen se to manna o oyk eidehsan oi pateres soy ina anaggeileh soi oti oyk ep' artoh monoh zehsetai o anthrohpos all' epi panti rehmati toh ekporeyomenoh dia stomatos theoy zehsetai o anthrohpos
NovaVulgata: Afflixit te penuria et dedit tibi cibum manna, quem ignorabas tu et patres tui, ut ostenderet tibi quod non in solo pane vivat homo, sed in omni verbo, quod egreditur de ore Domini.
HeLeningradV: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל־בָּהּ לֶחֶם לֹא־תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת׃
Aaeraec Aaxxaer loA bmiskenut toAkal-baaH laehaem loA-taehsar kol baaH Aaeraec Aaxxaer AabaanaejHaa barzael wmeHaraaraejHaa tahcob nhoxxaet׃
HeLeningradoV: ארץ אשר לא במסכנת תאכל־בה לחם לא־תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃
Arc Axr lA bmsknt tAkl-bH lhm lA-thsr kl bH Arc Axr AbnjH brzl wmHrrjH thcb nhxt׃
Schlachter: ein Land, davon du dich nicht kümmerlich nähren mußt, worin es dir an nichts mangelt; ein Land, dessen Steine Eisen sind, wo du Erz aus den Bergen hauen wirst.
Septuaginta: γῆ ἐφ' ἧς οὐ μετὰ πτωχείας φάγῃ τὸν ἄρτον σου καὶ οὐκ ἐνδεηθήσῃ οὐδὲν ἐπ' αὐτῆς γῆ ἧς οἱ λίθοι σίδηρος καὶ ἐκ τῶν ὀρέων αὐτῆς μεταλλεύσεις χαλκόν
geh eph' ehs oy meta ptohcheias phageh ton arton soy kai oyk endeehthehseh oyden ep' aytehs geh ehs oi lithoi sidehros kai ek tohn oreohn aytehs metalleyseis chalkon
NovaVulgata: ubi absque ulla penuria comedes panem tuum et rerum omnium abundantia perfrueris; cuius lapides ferrum sunt, et de montibus eius aeris metalla fodiuntur;
HeLeningradV: הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ׃
HamaAakilkaa maan bamidbaar Aaxxaer loA-jaadOwn Aabotaejkaa lmaOan Oanotkaa wlmaOan nasotaekaa lHejTibkaa bAaharijtaekaa׃
HeLeningradoV: המאכלך מן במדבר אשר לא־ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃
HmAklk mn bmdbr Axr lA-jdOwn Abtjk lmOn Ontk wlmOn nstk lHjTbk bAhrjtk׃
Schlachter: der dich in der Wüste mit Manna speiste, von welchem deine Väter nichts wußten, auf daß er dich demütigte und auf die Probe stellte, um dir hernach wohlzutun;
Septuaginta: τοῦ ψωμίσαντός σε τὸ μαννα ἐν τῇ ἐρήμῳ ὃ οὐκ εἴδησαν οἱ πατέρες σου ἵνα κακώσῃ σε καὶ ἐκπειράσῃ σε καὶ εὖ σε ποιήσῃ ἐπ' ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν σου
toy psohmisantos se to manna en teh erehmoh o oyk eidehsan oi pateres soy ina kakohseh se kai ekpeiraseh se kai ey se poiehseh ep' eschatohn tohn ehmerohn soy
NovaVulgata: et cibavit te manna in solitudine, quod nescierunt patres tui, et, postquam afflixit ac probavit te, ad extremum misertus est tui,
HeLeningradV: בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר־כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי׃
baOalotij HaaHaaraaH laaqahat lwhot HaaAabaanijm lwhot Habrijt Aaxxaer-kaarat jHwaaH Oimaakaem waaAexxeb baaHaar AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm lajlaaH laehaem loA Aaakaltij wmajim loA xxaatijtij׃
HeLeningradoV: בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר־כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי׃
bOltj HHrH lqht lwht HAbnjm lwht Hbrjt Axr-krt jHwH Omkm wAxb bHr ArbOjm jwm wArbOjm ljlH lhm lA Akltj wmjm lA xtjtj׃
Schlachter: als ich auf den Berg gegangen war, die steinernen Tafeln zu empfangen, die Tafeln des Bundes, den der HERR mit euch machte, da blieb ich vierzig Tage und vierzig Nächte lang auf dem Berge und aß kein Brot und trank kein Wasser.
Septuaginta: ἀναβαίνοντός μου εἰς τὸ ὄρος λαβεῖν τὰς πλάκας τὰς λιθίνας πλάκας διαθήκης ἃς διέθετο κύριος πρὸς ὑμᾶς καὶ κατεγινόμην ἐν τῷ ὄρει τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἄρτον οὐκ ἔφαγον καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιον
anabainontos moy eis to oros labein tas plakas tas lithinas plakas diathehkehs as dietheto kyrios pros ymas kai kateginomehn en toh orei tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas arton oyk ephagon kai ydohr oyk epion
NovaVulgata: quando ascendi in montem, ut acciperem tabulas lapideas, tabulas pacti, quod pepigit vobiscum Dominus, et perseveravi in monte quadraginta diebus ac noctibus panem non comedens et aquam non bibens.
HeLeningradV: וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כָּל־חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסֹו׃
waaAaetnapal lipnej jHwaaH kaariAxxonaaH AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm lajlaaH laehaem loA Aaakaltij wmajim loA xxaatijtij Oal kaal-haTaAtkaem Aaxxaer haTaaAtaem laOaxowt HaaraO bOejnej jHwaaH lHakOijsow׃
HeLeningradoV: ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל־חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃
wAtnpl lpnj jHwH krAxnH ArbOjm jwm wArbOjm ljlH lhm lA Akltj wmjm lA xtjtj Ol kl-hTAtkm Axr hTAtm lOxwt HrO bOjnj jHwH lHkOjsw׃
Schlachter: und ich fiel vor dem HERRN nieder wie zuerst, vierzig Tage und vierzig Nächte lang, und aß kein Brot und trank kein Wasser um aller eurer Sünden willen, die ihr begangen hattet, da ihr solches Übel tatet vor den Augen des HERRN, ihn zu erzürnen.
Septuaginta: καὶ ἐδεήθην ἐναντίον κυρίου δεύτερον καθάπερ καὶ τὸ πρότερον τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἄρτον οὐκ ἔφαγον καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιον περὶ πασῶν τῶν ἁμαρτιῶν ὑμῶν ὧν ἡμάρτετε ποιῆσαι τὸ πονηρὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν παροξῦναι αὐτόν
kai edeehthehn enantion kyrioy deyteron kathaper kai to proteron tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas arton oyk ephagon kai ydohr oyk epion peri pasohn tohn amartiohn ymohn ohn ehmartete poiehsai to ponehron enantion kyrioy toy theoy ymohn paroxynai ayton
NovaVulgata: et procidi ante Dominum, sicut prius quadraginta diebus et noctibus panem non comedens et aquam non bibens propter omnia peccata vestra, quae gessistis contra Dominum et eum ad iracundiam provocastis;
HeLeningradV: רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃
raq Hadaam loA toAkelw Oal-HaaAaaraec tixxpkaenw kamaajim׃
HeLeningradoV: רק הדם לא תאכלו על־הארץ תשפכנו כמים׃
rq Hdm lA tAklw Ol-HArc txpknw kmjm׃
Schlachter: Nur das Blut sollst du nicht essen, sondern es auf die Erde gießen wie Wasser.
Septuaginta: πλὴν τὸ αἷμα οὐ φάγεσθε ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖτε αὐτὸ ὡς ὕδωρ
plehn to aima oy phagesthe epi tehn gehn ekcheeite ayto ohs ydohr
NovaVulgata: absque esu dumtaxat sanguinis, quem super terram quasi aquam effundes.
HeLeningradV: לֹא־תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל־נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ׃
loA-twkal laeAaekol bixxOaaraejkaa maOxar dgaankaa wtijroxxkaa wjicHaaraekaa wbkorot bqaarkaa wcoAnaekaa wkaal-ndaaraejkaa Aaxxaer tidor wnidbotaejkaa wtrwmat jaadaekaa׃
HeLeningradoV: לא־תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל־נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך׃
lA-twkl lAkl bxOrjk mOxr dgnk wtjrxk wjcHrk wbkrt bqrk wcAnk wkl-ndrjk Axr tdr wndbtjk wtrwmt jdk׃
Schlachter: Du darfst aber nicht in deinen Toren essen von den Zehnten deines Korns, deines Mosts und deines Öls, noch von der Erstgeburt deiner Rinder und deiner Schafe, noch von irgend einem deiner Gelübde, die du gelobt hast, noch von deinem freiwilligen Opfer, noch von dem Hebopfer deiner Hand;
Septuaginta: οὐ δυνήσῃ φαγεῖν ἐν ταῖς πόλεσίν σου τὸ ἐπιδέκατον τοῦ σίτου σου καὶ τοῦ οἴνου σου καὶ τοῦ ἐλαίου σου τὰ πρωτότοκα τῶν βοῶν σου καὶ τῶν προβάτων σου καὶ πάσας εὐχάς ὅσας ἂν εὔξησθε καὶ τὰς ὁμολογίας ὑμῶν καὶ τὰς ἀπαρχὰς τῶν χειρῶν ὑμῶν
oy dynehseh phagein en tais polesin soy to epidekaton toy sitoy soy kai toy oinoy soy kai toy elaioy soy ta prohtotoka tohn boohn soy kai tohn probatohn soy kai pasas eychas osas an eyxehsthe kai tas omologias ymohn kai tas aparchas tohn cheirohn ymohn
NovaVulgata: Non poteris comedere in oppidis tuis decimam frumenti et vini et olei tui, primogenita armentorum et pecorum et omnia, quae voveris et sponte offerre volueris, et primitiva manuum tuarum.
HeLeningradV: כִּי־יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר׃
kij-jarhijb jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-gbwlkaa kaAaxxaer dibaer-laak wAaamartaa AoklaaH baaxaar kij-tAawaeH napxxkaa laeAaekol baaxaar bkaal-Aawat napxxkaa toAkal baaxaar׃
HeLeningradoV: כי־ירחיב יהוה אלהיך את־גבולך כאשר דבר־לך ואמרת אכלה בשר כי־תאוה נפשך לאכל בשר בכל־אות נפשך תאכל בשר׃
kj-jrhjb jHwH AlHjk At-gbwlk kAxr dbr-lk wAmrt AklH bxr kj-tAwH npxk lAkl bxr bkl-Awt npxk tAkl bxr׃
Schlachter: Wenn aber der HERR, dein Gott, deine Landmarken erweitern wird, wie er dir versprochen hat, und du sprichst: Ich will Fleisch essen! weil deine Seele gelüstet, Fleisch zu essen, so iß Fleisch nach aller Lust deiner Seele.
Septuaginta: ἐὰν δὲ ἐμπλατύνῃ κύριος ὁ θεός σου τὰ ὅριά σου καθάπερ ἐλάλησέν σοι καὶ ἐρεῖς φάγομαι κρέα ἐὰν ἐπιθυμήσῃ ἡ ψυχή σου ὥστε φαγεῖν κρέα ἐν πάσῃ ἐπιθυμίᾳ τῆς ψυχῆς σου φάγῃ κρέα
ean de emplatyneh kyrios o theos soy ta oria soy kathaper elalehsen soi kai ereis phagomai krea ean epithymehseh eh psycheh soy ohste phagein krea en paseh epithymia tehs psychehs soy phageh krea
NovaVulgata: Quando dilataverit Dominus Deus tuus terminos tuos, sicut locutus est tibi, et volueris vesci carnibus, quas desiderat anima tua, comedes carnem secundum omne desiderium animae tuae;
HeLeningradV: רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא־תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם־הַבָּשָׂר׃
raq hazaq lbiltij Aakol Hadaam kij Hadaam HwA Hanaapaexx wloA-toAkal Hanaepaexx Oim-Habaaxaar׃
HeLeningradoV: רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא־תאכל הנפש עם־הבשר׃
rq hzq lbltj Akl Hdm kj Hdm HwA Hnpx wlA-tAkl Hnpx Om-Hbxr׃
Schlachter: Nur daran halte fest, daß du nicht das Blut essest; denn das Blut ist die Seele; und du sollst die Seele nicht mit dem Fleisch essen.
Septuaginta: πρόσεχε ἰσχυρῶς τοῦ μὴ φαγεῖν αἷμα ὅτι τὸ αἷμα αὐτοῦ ψυχή οὐ βρωθήσεται ἡ ψυχὴ μετὰ τῶν κρεῶν
proseche ischyrohs toy meh phagein aima oti to aima aytoy psycheh oy brohthehsetai eh psycheh meta tohn kreohn
NovaVulgata: Hoc solum cave, ne sanguinem comedas; sanguis enim eorum anima est, et idcirco non debes animam comedere cum carnibus.
HeLeningradV: לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃
loA toAklaenw Oal-HaaAaaraec tixxpkaenw kamaajim׃
HeLeningradoV: לא תאכלנו על־הארץ תשפכנו כמים׃
lA tAklnw Ol-HArc txpknw kmjm׃
Schlachter: So sollst du es nun nicht essen; sondern auf die Erde sollst du es gießen wie Wasser.
Septuaginta: οὐ φάγεσθε ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖτε αὐτὸ ὡς ὕδωρ
oy phagesthe epi tehn gehn ekcheeite ayto ohs ydohr
NovaVulgata: Non comedes eum, sed super terram fundes quasi aquam;
HeLeningradV: לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי־תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה׃
loA toAklaenw lmaOan jijTab lkaa wlbaanaejkaa Aaharaejkaa kij-taOaxaeH Hajaaxxaar bOejnej jHwaaH׃
HeLeningradoV: לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי־תעשה הישר בעיני יהוה׃
lA tAklnw lmOn jjTb lk wlbnjk Ahrjk kj-tOxH Hjxr bOjnj jHwH׃
Schlachter: Du sollst es nicht essen, auf daß es dir und deinen Kindern nach dir wohl gehe, wenn du tun wirst, was in den Augen des HERRN recht ist.
Septuaginta: οὐ φάγῃ αὐτό ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ τοῖς υἱοῖς σου μετὰ σέ ἐὰν ποιήσῃς τὸ καλὸν καὶ τὸ ἀρεστὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου
oy phageh ayto ina ey soi genehtai kai tois yiois soy meta se ean poiehsehs to kalon kai to areston enantion kyrioy toy theoy soy
NovaVulgata: non comedes eum, ut bene sit tibi et filiis tuis post te, cum feceris, quod placet in conspectu Domini.
HeLeningradV: לֹא תֹאכַל כָּל־תֹּועֵבָה׃
loA toAkal kaal-towOebaaH׃
HeLeningradoV: לא תאכל כל־תועבה׃
lA tAkl kl-twObH׃
Schlachter: Du sollst keinen Greuel essen.
Septuaginta: οὐ φάγεσθε πᾶν βδέλυγμα
oy phagesthe pan bdelygma
NovaVulgata: Ne comedatis quidquid abominabile est.
HeLeningradV: אַךְ אֶת־זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת־הַגָּמָל וְאֶת־הָאַרְנֶבֶת וְאֶת־הַשָּׁפָן כִּי־מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם׃
Aak Aaet-zaeH loA toAklw mimaOalej HageraaH wmimaprijsej HaparsaaH HaxxswOaaH Aaet-Hagaamaal wAaet-HaaAarnaebaet wAaet-Haxxaapaan kij-maOaleH geraaH HemaaH wparsaaH loA Hiprijsw TmeAijm Hem laakaem׃
HeLeningradoV: אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את־הגמל ואת־הארנבת ואת־השפן כי־מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃
Ak At-zH lA tAklw mmOlj HgrH wmmprjsj HprsH HxswOH At-Hgml wAt-HArnbt wAt-Hxpn kj-mOlH grH HmH wprsH lA Hprjsw TmAjm Hm lkm׃
Schlachter: Doch sollt ihr diese nicht essen von den Wiederkäuern und von denen, die durchgespaltene Hufe haben: das Kamel, den Hasen und den Springhasen; denn wiewohl sie wiederkäuen, haben sie doch nicht durchgespaltene Klauen; sie sollen euch unrein sein.
Septuaginta: καὶ ταῦτα οὐ φάγεσθε ἀπὸ τῶν ἀναγόντων μηρυκισμὸν καὶ ἀπὸ τῶν διχηλούντων τὰς ὁπλὰς καὶ ὀνυχιζόντων ὀνυχιστῆρας τὸν κάμηλον καὶ δασύποδα καὶ χοιρογρύλλιον ὅτι ἀνάγουσιν μηρυκισμὸν καὶ ὁπλὴν οὐ διχηλοῦσιν ἀκάθαρτα ταῦτα ὑμῖν ἐστιν
kai tayta oy phagesthe apo tohn anagontohn mehrykismon kai apo tohn dichehloyntohn tas oplas kai onychizontohn onychistehras ton kamehlon kai dasypoda kai choirogryllion oti anagoysin mehrykismon kai oplehn oy dichehloysin akatharta tayta ymin estin
NovaVulgata: de his autem, quae ruminant et ungulam non findunt, haec comedere non debetis: camelum, leporem, hyracem, quia ruminant et non dividunt ungulam, immunda erunt vobis.
HeLeningradV: וְאֶת־הַחֲזִיר כִּי־מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ׃ ס
wAaet-Hahazijr kij-maprijs parsaaH HwA wloA geraaH TaameA HwA laakaem mibxaaraam loA toAkelw wbniblaataam loA tigaaOw׃ s
HeLeningradoV: ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו׃ ס
wAt-Hhzjr kj-mprjs prsH HwA wlA grH TmA HwA lkm mbxrm lA tAklw wbnbltm lA tgOw׃ s
Schlachter: Das Schwein hat zwar durchgespaltene Klauen, ist aber kein Wiederkäuer; es soll euch unrein sein. Von ihrem Fleisch sollt ihr nicht essen, und ihr Aas sollt ihr nicht anrühren.
Septuaginta: καὶ τὸν ὗν ὅτι διχηλεῖ ὁπλὴν τοῦτο καὶ ὀνυχίζει ὄνυχας ὁπλῆς καὶ τοῦτο μηρυκισμὸν οὐ μαρυκᾶται ἀκάθαρτον τοῦτο ὑμῖν ἀπὸ τῶν κρεῶν αὐτῶν οὐ φάγεσθε καὶ τῶν θνησιμαίων αὐτῶν οὐχ ἅψεσθε
kai ton yn oti dichehlei oplehn toyto kai onychizei onychas oplehs kai toyto mehrykismon oy marykatai akatharton toyto ymin apo tohn kreohn aytohn oy phagesthe kai tohn thnehsimaiohn aytohn oych apsesthe
NovaVulgata: Sus quoque, quoniam dividit ungulam et non ruminat, immunda erit vobis: carnibus eorum non vescemini et cadavera non tangetis.
HeLeningradV: וְכֹל אֲשֶׁר אֵין־לֹו סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת לֹא תֹאכֵלוּ טָמֵא הוּא לָכֶם׃ ס
wkol Aaxxaer Aejn-low snapijr wqaxqaexaet loA toAkelw TaameA HwA laakaem׃ s
HeLeningradoV: וכל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃ ס
wkl Axr Ajn-lw snpjr wqxqxt lA tAklw TmA HwA lkm׃ s
Schlachter: Was aber keine Flossen und Schuppen hat, sollt ihr nicht essen; es soll euch unrein sein.
Septuaginta: καὶ πάντα ὅσα οὐκ ἔστιν αὐτοῖς πτερύγια καὶ λεπίδες οὐ φάγεσθε ἀκάθαρτα ὑμῖν ἐστιν
kai panta osa oyk estin aytois pterygia kai lepides oy phagesthe akatharta ymin estin
NovaVulgata: quae absque pinnulis et squamis sunt, ne comedatis, quia immunda sunt vobis.
HeLeningradV: וְזֶה אֲשֶׁר לֹא־תֹאכְלוּ מֵהֶם הַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶס וְהָעָזְנִיָּה׃
wzaeH Aaxxaer loA-toAklw meHaem Hanaexxaer wHapaeraes wHaaOaaznijaaH׃
HeLeningradoV: וזה אשר לא־תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃
wzH Axr lA-tAklw mHm Hnxr wHprs wHOznjH׃
Schlachter: Diese aber sind es, von denen ihr nicht essen sollt: der Adler, der Lämmergeier und der Seeadler;
Septuaginta: καὶ ταῦτα οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτῶν τὸν ἀετὸν καὶ τὸν γρύπα καὶ τὸν ἁλιαίετον
kai tayta oy phagesthe ap' aytohn ton aeton kai ton grypa kai ton aliaieton
NovaVulgata: has autem ne comedatis: aquilam scilicet et grypem et alietum,
HeLeningradV: וְכֹל שֶׁרֶץ הָעֹוף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ׃
wkol xxaeraec HaaOowp TaameA HwA laakaem loA jeAaakelw׃
HeLeningradoV: וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃
wkl xrc HOwp TmA HwA lkm lA jAklw׃
Schlachter: Auch alle geflügelten Insekten sollen euch als unrein gelten, ihr sollt sie nicht essen.
Septuaginta: πάντα τὰ ἑρπετὰ τῶν πετεινῶν ἀκάθαρτα ταῦτά ἐστιν ὑμῖν οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτῶν
panta ta erpeta tohn peteinohn akatharta tayta estin ymin oy phagesthe ap' aytohn
NovaVulgata: Et omne, quod reptat et pinnulas habet, immundum erit vobis, nec comedetur.
HeLeningradV: לֹא תֹאכְלוּ כָל־נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אֹו מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדֹושׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמֹּו׃ פ
loA toAklw kaal-nbelaaH lager Aaxxaer-bixxOaaraejkaa titnaenaaH waAakaalaaH Aow maakor lnaakrij kij Oam qaadowxx AataaH lajHwaaH AaeloHaejkaa loA-tbaxxel gdij bahaleb Aimow׃ p
HeLeningradoV: לא תאכלו כל־נבלה לגר אשר־בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ פ
lA tAklw kl-nblH lgr Axr-bxOrjk ttnnH wAklH Aw mkr lnkrj kj Om qdwx AtH ljHwH AlHjk lA-tbxl gdj bhlb Amw׃ p
Schlachter: Ihr sollt kein Aas essen; dem Fremdling in deinen Toren magst du es geben, daß er es esse, oder einem Ausländer kannst du es verkaufen; denn du bist ein dem HERRN, deinem Gott, heiliges Volk. Du sollst das Böcklein nicht in der Milch seiner Mutter kochen.
Septuaginta: πᾶν θνησιμαῖον οὐ φάγεσθε τῷ παροίκῳ τῷ ἐν ταῖς πόλεσίν σου δοθήσεται καὶ φάγεται ἢ ἀποδώσῃ τῷ ἀλλοτρίῳ ὅτι λαὸς ἅγιος εἶ κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐχ ἑψήσεις ἄρνα ἐν γάλακτι μητρὸς αὐτοῦ
pan thnehsimaion oy phagesthe toh paroikoh toh en tais polesin soy dothehsetai kai phagetai eh apodohseh toh allotrioh oti laos agios ei kyrioh toh theoh soy oych epsehseis arna en galakti mehtros aytoy
NovaVulgata: Quidquid morticinum est, ne vescamini ex eo; advenae, qui intra portas tuas est, da, ut comedat, aut vende peregrino: quia tu populus sanctus es Domino Deo tuo. Non coques haedum in lacte matris suae.
HeLeningradV: רַק אֶת־דָּמֹו לֹא תֹאכֵל עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃ פ
raq Aaet-daamow loA toAkel Oal-HaaAaaraec tixxpkaenw kamaajim׃ p
HeLeningradoV: רק את־דמו לא תאכל על־הארץ תשפכנו כמים׃ פ
rq At-dmw lA tAkl Ol-HArc txpknw kmjm׃ p
Schlachter: Nur von seinem Blut sollst du nicht essen, auf die Erde sollst du es gießen wie Wasser.
Septuaginta: πλὴν τὸ αἷμα οὐ φάγεσθε ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖς αὐτὸ ὡς ὕδωρ
plehn to aima oy phagesthe epi tehn gehn ekcheeis ayto ohs ydohr
NovaVulgata: Solum sanguinem eorum non comedes, sed effundes in terram quasi aquam.
HeLeningradV: לֹא־תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל־עָלָיו מַצֹּות לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזֹון יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת־יֹום צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃
loA-toAkal Oaalaajw haamec xxibOat jaamijm toAkal-Oaalaajw macowt laehaem Oonij kij bhipaazown jaacaaAtaa meAaeraec micrajim lmaOan tizkor Aaet-jowm ceAtkaa meAaeraec micrajim kol jmej hajaejkaa׃
HeLeningradoV: לא־תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל־עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את־יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך׃
lA-tAkl Oljw hmc xbOt jmjm tAkl-Oljw mcwt lhm Onj kj bhpzwn jcAt mArc mcrjm lmOn tzkr At-jwm cAtk mArc mcrjm kl jmj hjjk׃
Schlachter: Du sollst kein gesäuertes Brot an diesem Feste essen. Du sollst sieben Tage lang ungesäuertes Brot des Elends essen, denn du bist in eiliger Flucht aus Ägyptenland gezogen; darum sollst du dein Leben lang an den Tag deines Auszugs aus Ägyptenland denken!
Septuaginta: οὐ φάγῃ ἐπ' αὐτοῦ ζύμην ἑπτὰ ἡμέρας φάγῃ ἐπ' αὐτοῦ ἄζυμα ἄρτον κακώσεως ὅτι ἐν σπουδῇ ἐξήλθετε ἐξ αἰγύπτου ἵνα μνησθῆτε τὴν ἡμέραν τῆς ἐξοδίας ὑμῶν ἐκ γῆς αἰγύπτου πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς ὑμῶν
oy phageh ep' aytoy zymehn epta ehmeras phageh ep' aytoy azyma arton kakohseohs oti en spoydeh exehlthete ex aigyptoy ina mnehsthehte tehn ehmeran tehs exodias ymohn ek gehs aigyptoy pasas tas ehmeras tehs zohehs ymohn
NovaVulgata: Non comedes cum eo panem fermentatum; septem diebus comedes absque fermento afflictionis panem, quoniam festinanter egressus es de Aegypto, ut memineris diei egressionis tuae de Aegypto omnibus diebus vitae tuae.
HeLeningradV: וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֹּו וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ׃
wbixxaltaa wAaakaltaa bamaaqowm Aaxxaer jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa bow wpaanijtaa baboqaer wHaalaktaa lAoHaalaejkaa׃
HeLeningradoV: ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך׃
wbxlt wAklt bmqwm Axr jbhr jHwH AlHjk bw wpnjt bbqr wHlkt lAHljk׃
Schlachter: Und du sollst es braten und an dem Ort essen, den der HERR, dein Gott, erwählt hat, und sollst am Morgen umkehren und wieder zu deiner Hütte gehen.
Septuaginta: καὶ ἑψήσεις καὶ ὀπτήσεις καὶ φάγῃ ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτόν καὶ ἀποστραφήσῃ τὸ πρωὶ καὶ ἀπελεύσῃ εἰς τοὺς οἴκους σου
kai epsehseis kai optehseis kai phageh en toh topoh oh ean eklexehtai kyrios o theos soy ayton kai apostraphehseh to prohi kai apeleyseh eis toys oikoys soy
NovaVulgata: Et coques et comedes in loco, quem elegerit Dominus Deus tuus, maneque consurgens vades in tabernacula tua.
HeLeningradV: שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּות וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה׃ ס
xxexxaet jaamijm toAkal macowt wbajowm HaxxbijOij Oacaeraet lajHwaaH AaeloHaejkaa loA taOaxaeH mlaaAkaaH׃ s
HeLeningradoV: ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה׃ ס
xxt jmjm tAkl mcwt wbjwm HxbjOj Ocrt ljHwH AlHjk lA tOxH mlAkH׃ s
Schlachter: Sechs Tage lang sollst du Ungesäuertes essen; und am siebenten Tage ist der Versammlungstag des HERRN, deines Gottes; da sollst du kein Werk tun.
Septuaginta: ἓξ ἡμέρας φάγῃ ἄζυμα καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἐξόδιον ἑορτὴ κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐ ποιήσεις ἐν αὐτῇ πᾶν ἔργον πλὴν ὅσα ποιηθήσεται ψυχῇ
ex ehmeras phageh azyma kai teh ehmera teh ebdomeh exodion eorteh kyrioh toh theoh soy oy poiehseis en ayteh pan ergon plehn osa poiehthehsetai psycheh
NovaVulgata: Sex diebus comedes azyma et in die septimo, quia collecta est Domino Deo tuo, non facies opus.
HeLeningradV: לֹא־יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל־שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם־יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יְהוָה וְנַחֲלָתֹו יֹאכֵלוּן׃
loA-jiHjaeH lakoHanijm Halwijim kaal-xxebaeT lewij helaeq wnahalaaH Oim-jixraaAel Aixxej jHwaaH wnahalaatow joAkelwn׃
HeLeningradoV: לא־יהיה לכהנים הלוים כל־שבט לוי חלק ונחלה עם־ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃
lA-jHjH lkHnjm Hlwjm kl-xbT lwj hlq wnhlH Om-jxrAl Axj jHwH wnhltw jAklwn׃
Schlachter: Die Priester, die Leviten, der ganze Stamm Levi sollen kein Teil noch Erbe haben mit Israel; sie sollen die Feueropfer des HERRN und sein Erbteil essen.
Septuaginta: οὐκ ἔσται τοῖς ἱερεῦσιν τοῖς λευίταις ὅλῃ φυλῇ λευι μερὶς οὐδὲ κλῆρος μετὰ ισραηλ καρπώματα κυρίου ὁ κλῆρος αὐτῶν φάγονται αὐτά
oyk estai tois iereysin tois leyitais oleh phyleh leyi meris oyde klehros meta israehl karpohmata kyrioy o klehros aytohn phagontai ayta
NovaVulgata: Non habebunt sacerdotes le vitae, omnis tribus Levi, par tem et hereditatem cum reliquo Israel; de sacrificiis Domini et hereditate eius comedent
HeLeningradV: כִּי־תָצוּר אֶל־עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא־תַשְׁחִית אֶת־עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתֹו לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצֹור׃
kij-taacwr Aael-Oijr jaamijm rabijm lHilaahem OaalaejHaa ltaapxaaH loA-taxxhijt Aaet-OecaaH lindoha Oaalaajw garzaen kij mimaenw toAkel wAotow loA tikrot kij HaaAaadaam Oec HaxaadaeH laaboA mipaanaejkaa bamaacowr׃
HeLeningradoV: כי־תצור אל־עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא־תשחית את־עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור׃
kj-tcwr Al-Ojr jmjm rbjm lHlhm OljH ltpxH lA-txhjt At-OcH lndh Oljw grzn kj mmnw tAkl wAtw lA tkrt kj HAdm Oc HxdH lbA mpnjk bmcwr׃
Schlachter: Wenn du lange Zeit vor einer Stadt liegen mußt, wider die du streitest, um sie einzunehmen, so sollst du ihre Bäume nicht verderben, indem du die Axt daran legst; denn du kannst davon essen, darum sollst du sie nicht abhauen. Ist denn ein solcher Baum des Feldes ein Mensch, daß er von dir mit in die Belagerung einbezogen wird?
Septuaginta: ἐὰν δὲ περικαθίσῃς περὶ πόλιν ἡμέρας πλείους ἐκπολεμῆσαι αὐτὴν εἰς κατάλημψιν αὐτῆς οὐχὶ ἐξολεθρεύσεις τὰ δένδρα αὐτῆς ἐπιβαλεῖν ἐπ' αὐτὰ σίδηρον ἀλλ' ἢ ἀπ' αὐτοῦ φάγῃ αὐτὸ δὲ οὐκ ἐκκόψεις μὴ ἄνθρωπος τὸ ξύλον τὸ ἐν τῷ ἀγρῷ εἰσελθεῖν ἀπὸ προσώπου σου εἰς τὸν χάρακα
ean de perikathisehs peri polin ehmeras pleioys ekpolemehsai aytehn eis katalehmpsin aytehs oychi exolethreyseis ta dendra aytehs epibalein ep' ayta sidehron all' eh ap' aytoy phageh ayto de oyk ekkopseis meh anthrohpos to xylon to en toh agroh eiselthein apo prosohpoy soy eis ton charaka
NovaVulgata: Quando obsederis civitatem multo tempore et munitionibus circumdederis, ut expugnes eam, non immittes securim in arbores eius, de quibus vesci potes, nec succidas eas. Numquid homo est arbor campi, ut eam obsideas?
HeLeningradV: רַק עֵץ אֲשֶׁר־תֵּדַע כִּי־לֹא־עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתֹו תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצֹור עַל־הָעִיר אֲשֶׁר־הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ׃ פ
raq Oec Aaxxaer-tedaO kij-loA-Oec maAakaal HwA Aotow taxxhijt wkaaraataa wbaanijtaa maacowr Oal-HaaOijr Aaxxaer-HiwA OoxaaH Oimkaa milhaamaaH Oad ridtaaH׃ p
HeLeningradoV: רק עץ אשר־תדע כי־לא־עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על־העיר אשר־הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה׃ פ
rq Oc Axr-tdO kj-lA-Oc mAkl HwA Atw txhjt wkrt wbnjt mcwr Ol-HOjr Axr-HwA OxH Omk mlhmH Od rdtH׃ p
Schlachter: Was aber Bäume sind, von denen du weißt, daß man nicht davon ißt, so magst du dieselben verderben und umhauen und Bollwerke daraus bauen wider die Stadt, die mit dir kriegt, bis du sie überwältigt hast.
Septuaginta: ἀλλὰ ξύλον ὃ ἐπίστασαι ὅτι οὐ καρπόβρωτόν ἐστιν τοῦτο ἐξολεθρεύσεις καὶ ἐκκόψεις καὶ οἰκοδομήσεις χαράκωσιν ἐπὶ τὴν πόλιν ἥτις ποιεῖ πρὸς σὲ τὸν πόλεμον ἕως ἂν παραδοθῇ
alla xylon o epistasai oti oy karpobrohton estin toyto exolethreyseis kai ekkopseis kai oikodomehseis charakohsin epi tehn polin ehtis poiei pros se ton polemon eohs an paradotheh
NovaVulgata: Si qua autem ligna non sunt pomifera, succide illa et exstrue machinas, donec capias civitatem, quae contra te dimicat.
HeLeningradV: לֹא־תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ׃
loA-taxxijk lAaahijkaa naexxaek kaesaep naexxaek Aokael naexxaek kaal-daabaar Aaxxaer jixxaak׃
HeLeningradoV: לא־תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל־דבר אשר ישך׃
lA-txjk lAhjk nxk ksp nxk Akl nxk kl-dbr Axr jxk׃
Schlachter: Du sollst deinem Bruder keinen Zins auferlegen, weder für Geld noch für Speise, noch für irgend etwas, womit man wuchern kann.
Septuaginta: οὐκ ἐκτοκιεῖς τῷ ἀδελφῷ σου τόκον ἀργυρίου καὶ τόκον βρωμάτων καὶ τόκον παντὸς πράγματος οὗ ἂν ἐκδανείσῃς
oyk ektokieis toh adelphoh soy tokon argyrioy kai tokon brohmatohn kai tokon pantos pragmatos oy an ekdaneisehs
NovaVulgata: Non fenerabis fratri tuo ad usuram pecuniam nec alimenta nec quamlibet aliam rem,
HeLeningradV: כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל־כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן׃ ס
kij taaboA bkaeraem reOaekaa wAaakaltaa Oanaabijm knapxxkaa xaabOaekaa wAael-kaeljkaa loA titen׃ s
HeLeningradoV: כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל־כליך לא תתן׃ ס
kj tbA bkrm rOk wAklt Onbjm knpxk xbOk wAl-kljk lA ttn׃ s
Schlachter: Wenn du in deines Nächsten Weinberg gehst, so magst du Trauben essen, so viel du willst, bis du genug hast; aber du sollst nichts in dein Geschirr tun.
Septuaginta: ἐὰν δὲ εἰσέλθῃς εἰς ἀμητὸν τοῦ πλησίον σου καὶ συλλέξεις ἐν ταῖς χερσίν σου στάχυς καὶ δρέπανον οὐ μὴ ἐπιβάλῃς ἐπὶ τὸν ἀμητὸν τοῦ πλησίον σου
ean de eiselthehs eis amehton toy plehsion soy kai syllexeis en tais chersin soy stachys kai drepanon oy meh epibalehs epi ton amehton toy plehsion soy
NovaVulgata: Ingressus vineam proximi tui comede uvas, quantum tibi placuerit; in sporta autem ne efferas tecum.
HeLeningradV: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת־כָּל־מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתֹום וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ׃
kij tkalaeH laOxer Aaet-kaal-maOxar tbwAaatkaa baxxaanaaH Haxxlijxxit xxnat HamaOaxer wnaatataaH lalewij lager lajaatowm wlaaAalmaanaaH wAaaklw bixxOaaraejkaa wxaabeOw׃
HeLeningradoV: כי תכלה לעשר את־כל־מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו׃
kj tklH lOxr At-kl-mOxr tbwAtk bxnH Hxljxt xnt HmOxr wnttH llwj lgr ljtwm wlAlmnH wAklw bxOrjk wxbOw׃
Schlachter: Wenn du den ganzen Zehnten deines Ertrages zusammengebracht hast im dritten Jahr, welches das Zehntenjahr ist, so sollst du ihn dem Leviten, dem Fremdling, dem Waislein und der Witwe geben, daß sie in deinen Toren essen und satt werden;
Septuaginta: ἐὰν δὲ συντελέσῃς ἀποδεκατῶσαι πᾶν τὸ ἐπιδέκατον τῶν γενημάτων τῆς γῆς σου ἐν τῷ ἔτει τῷ τρίτῳ τὸ δεύτερον ἐπιδέκατον δώσεις τῷ λευίτῃ καὶ τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ καὶ φάγονται ἐν ταῖς πόλεσίν σου καὶ ἐμπλησθήσονται
ean de syntelesehs apodekatohsai pan to epidekaton tohn genehmatohn tehs gehs soy en toh etei toh tritoh to deyteron epidekaton dohseis toh leyiteh kai toh prosehlytoh kai toh orphanoh kai teh chehra kai phagontai en tais polesin soy kai emplehsthehsontai
NovaVulgata: Quando compleveris decimam cunctarum frugum tuarum, anno tertio, anno decimarum, et dederis Levitae et advenae et pupillo et viduae, ut comedant intra portas tuas et saturentur,
HeLeningradV: לֹא־אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא־בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא־נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי׃
loA-Aaakaltij bAonij mimaenw wloA-biOartij mimaenw bTaameA wloA-naatatij mimaenw lmet xxaamaOtij bqowl jHwaaH AaeloHaaj Oaaxijtij kkol Aaxxaer ciwijtaanij׃
HeLeningradoV: לא־אכלתי באני ממנו ולא־בערתי ממנו בטמא ולא־נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני׃
lA-Akltj bAnj mmnw wlA-bOrtj mmnw bTmA wlA-nttj mmnw lmt xmOtj bqwl jHwH AlHj Oxjtj kkl Axr cwjtnj׃
Schlachter: Ich habe nicht davon gegessen in meinem Leid und habe nichts davon verbraucht zu einem unreinen Zweck; ich habe nichts davon gegeben für einen Toten; ich bin der Stimme des HERRN, meines Gottes, gehorsam gewesen und habe alles getan, wie du mir geboten hast.
Septuaginta: καὶ οὐκ ἔφαγον ἐν ὀδύνῃ μου ἀπ' αὐτῶν οὐκ ἐκάρπωσα ἀπ' αὐτῶν εἰς ἀκάθαρτον οὐκ ἔδωκα ἀπ' αὐτῶν τῷ τεθνηκότι ὑπήκουσα τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ μου ἐποίησα καθὰ ἐνετείλω μοι
kai oyk ephagon en odyneh moy ap' aytohn oyk ekarpohsa ap' aytohn eis akatharton oyk edohka ap' aytohn toh tethnehkoti ypehkoysa tehs phohnehs kyrioy toy theoy moy epoiehsa katha eneteiloh moi
NovaVulgata: non comedi ex eis in luctu meo nec separavi ex eis in qualibet immunditia nec expendi ex his quidquam mortuo: oboedivi voci Domini Dei mei et feci omnia, sicut praecepisti mihi.
HeLeningradV: שֹׁורְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ וְלֹא יָשׁוּב לָךְ צֹאנְךָ נְתֻנֹות לְאֹיְבֶיךָ וְאֵין לְךָ מֹושִׁיעַ׃
xxowrkaa Taabwha lOejnaejkaa wloA toAkal mimaenw hamorkaa gaazwl milpaanaejkaa wloA jaaxxwb laak coAnkaa ntunowt lAojbaejkaa wAejn lkaa mowxxijOa׃
HeLeningradoV: שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע׃
xwrk Tbwh lOjnjk wlA tAkl mmnw hmrk gzwl mlpnjk wlA jxwb lk cAnk ntnwt lAjbjk wAjn lk mwxjO׃
Schlachter: Dein Ochse wird vor deinen Augen geschlachtet werden, aber du wirst nicht davon essen; dein Esel wird mit Gewalt von deinem Angesicht weggenommen und dir nicht zurückgegeben werden; deine Schafe werden deinen Feinden gegeben werden, und niemand wird dir helfen.
Septuaginta: ὁ μόσχος σου ἐσφαγμένος ἐναντίον σου καὶ οὐ φάγῃ ἐξ αὐτοῦ ὁ ὄνος σου ἡρπασμένος ἀπὸ σοῦ καὶ οὐκ ἀποδοθήσεταί σοι τὰ πρόβατά σου δεδομένα τοῖς ἐχθροῖς σου καὶ οὐκ ἔσται σοι ὁ βοηθῶν
o moschos soy esphagmenos enantion soy kai oy phageh ex aytoy o onos soy ehrpasmenos apo soy kai oyk apodothehsetai soi ta probata soy dedomena tois echthrois soy kai oyk estai soi o boehthohn
NovaVulgata: Bos tuus mactabitur coram te, et non comedes ex eo. Asinus tuus rapietur in conspectu tuo et non reddetur tibi. Oves tuae dabuntur inimicis tuis, et non erit qui te adiuvet.
HeLeningradV: פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל־יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא־יָדָעְתָּ וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ כָּל־הַיָּמִים׃
prij Aadmaatkaa wkaal-jgijOakaa joAkal Oam Aaxxaer loA-jaadaaOtaa wHaajijtaa raq Oaaxxwq wraacwc kaal-Hajaamijm׃
HeLeningradoV: פרי אדמתך וכל־יגיעך יאכל עם אשר לא־ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל־הימים׃
prj Admtk wkl-jgjOk jAkl Om Axr lA-jdOt wHjjt rq Oxwq wrcwc kl-Hjmjm׃
Schlachter: Die Frucht deines Landes und alles, was du erarbeitet hast, wird ein Volk verzehren, von dem du nichts wußtest; und du wirst nur unterdrückt und mißhandelt werden dein Leben lang.
Septuaginta: τὰ ἐκφόρια τῆς γῆς σου καὶ πάντας τοὺς πόνους σου φάγεται ἔθνος ὃ οὐκ ἐπίστασαι καὶ ἔσῃ ἀδικούμενος καὶ τεθραυσμένος πάσας τὰς ἡμέρας
ta ekphoria tehs gehs soy kai pantas toys ponoys soy phagetai ethnos o oyk epistasai kai eseh adikoymenos kai tethraysmenos pasas tas ehmeras
NovaVulgata: Fructus terrae tuae et omnes labores tuos comedet populus, quem ignoras, et eris semper oppressus et confractus cunctis diebus
HeLeningradV: כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ וְיַיִן לֹא־תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת׃
kraamijm tiTaO wOaabaadtaa wjajin loA-tixxtaeH wloA taeAaegor kij toAklaenw HatolaaOat׃
HeLeningradoV: כרמים תטע ועבדת ויין לא־תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃
krmjm tTO wObdt wjjn lA-txtH wlA tAgr kj tAklnw HtlOt׃
Schlachter: Du wirst Weinberge pflanzen und bauen, aber keinen Wein trinken und einkellern; denn die Würmer werden es abfressen.
Septuaginta: ἀμπελῶνα φυτεύσεις καὶ κατεργᾷ καὶ οἶνον οὐ πίεσαι οὐδὲ εὐφρανθήσῃ ἐξ αὐτοῦ ὅτι καταφάγεται αὐτὰ ὁ σκώληξ
ampelohna phyteyseis kai katerga kai oinon oy piesai oyde eyphranthehseh ex aytoy oti kataphagetai ayta o skohlehx
NovaVulgata: Vineas plantabis et coles et vinum non bibes nec colliges ex ea quippiam, quoniam vastabitur vermibus.
HeLeningradV: וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי־אַדְמָתְךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ אֲשֶׁר לֹא־יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירֹושׁ וְיִצְהָר שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַד הַאֲבִידֹו אֹתָךְ׃
wAaakal prij bHaemtkaa wprij-Aadmaatkaa Oad Hixxaamdaak Aaxxaer loA-jaxxAijr lkaa daagaan tijrowxx wjicHaar xxgar Aalaapaejkaa wOaxxtrot coAnaekaa Oad HaAabijdow Aotaak׃
HeLeningradoV: ואכל פרי בהמתך ופרי־אדמתך עד השמדך אשר לא־ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃
wAkl prj bHmtk wprj-Admtk Od Hxmdk Axr lA-jxAjr lk dgn tjrwx wjcHr xgr Alpjk wOxtrt cAnk Od HAbjdw Atk׃
Schlachter: Es wird die Frucht deines Viehes und die Frucht deines Landes verzehren, bis du vertilgt sein wirst, und dir nichts übriglassen von Korn, Most und Öl, vom Wurf deiner Rinder und von der Zucht deiner Schafe, bis daß es dich zugrunde gerichtet hat. Und es wird dich in allen deinen Toren ängstigen, bis deine hohen und festen Mauern fallen,
Septuaginta: καὶ κατέδεται τὰ ἔκγονα τῶν κτηνῶν σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου ὥστε μὴ καταλιπεῖν σοι σῖτον οἶνον ἔλαιον τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε
kai katedetai ta ekgona tohn ktehnohn soy kai ta genehmata tehs gehs soy ohste meh katalipein soi siton oinon elaion ta boykolia tohn boohn soy kai ta poimnia tohn probatohn soy eohs an apoleseh se
NovaVulgata: et devoret fructum iumentorum tuorum ac fruges terrae tuae, donec intereas, et non relinquat tibi triticum, vinum et oleum, partum armentorum et incrementum ovium, donec te disperdat
HeLeningradV: מִתֵּת ׀ לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל מִבְּלִי הִשְׁאִיר־לֹו כֹּל בְּמָצֹור וּבְמָצֹוק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ׃
mitet lAahad meHaem mibxar baanaajw Aaxxaer joAkel miblij HixxAijr-low kol bmaacowr wbmaacowq Aaxxaer jaacijq lkaa Aojibkaa bkaal-xxOaaraejkaa׃
HeLeningradoV: מתת ׀ לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר־לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל־שעריך׃
mtt lAhd mHm mbxr bnjw Axr jAkl mblj HxAjr-lw kl bmcwr wbmcwq Axr jcjq lk Ajbk bkl-xOrjk׃
Schlachter: also daß er keinem von ihnen etwas gibt von dem Fleische seiner Söhne, das er essen muß, weil ihm nichts übriggeblieben ist in der Belagerung und Not, womit dich dein Feind in allen deinen Toren bedrängen wird.
Septuaginta: ὥστε δοῦναι ἑνὶ αὐτῶν ἀπὸ τῶν σαρκῶν τῶν τέκνων αὐτοῦ ὧν ἂν κατέσθῃ διὰ τὸ μὴ καταλειφθῆναι αὐτῷ μηθὲν ἐν τῇ στενοχωρίᾳ σου καὶ ἐν τῇ θλίψει σου ᾗ ἂν θλίψωσίν σε οἱ ἐχθροί σου ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου
ohste doynai eni aytohn apo tohn sarkohn tohn teknohn aytoy ohn an katestheh dia to meh kataleiphthehnai aytoh mehthen en teh stenochohria soy kai en teh thlipsei soy eh an thlipsohsin se oi echthroi soy en pasais tais polesin soy
NovaVulgata: ne det uni ex eis de carnibus filiorum suorum, quas comedet, eo quod nihil aliud habeat in obsidione et angustia, qua oppresserit te inimicus tuus intra omnes portas tuas.
HeLeningradV: לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
laehaem loA Aakaltaem wjajin wxxekaar loA xxtijtaem lmaOan tedOw kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃
HeLeningradoV: לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם׃
lhm lA Akltm wjjn wxkr lA xtjtm lmOn tdOw kj Anj jHwH AlHjkm׃
Schlachter: Ihr habt kein Brot gegessen und weder Wein noch starkes Getränk getrunken, auf daß ihr erfahret, daß ich der HERR, euer Gott, bin.
Septuaginta: ἄρτον οὐκ ἐφάγετε οἶνον καὶ σικερα οὐκ ἐπίετε ἵνα γνῶτε ὅτι οὗτος κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν
arton oyk ephagete oinon kai sikera oyk epiete ina gnohte oti oytos kyrios o theos ymohn
NovaVulgata: panem non comedistis, vinum et siceram non bibistis, ut sciretis quia ego sum Dominus Deus vester.
HeLeningradV: וְחָרָה אַפִּי בֹו בַיֹּום־הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעֹות רַבֹּות וְצָרֹות וְאָמַר בַּיֹּום הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי־אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעֹות הָאֵלֶּה׃
whaaraaH Aapij bow bajowm-HaHwA waOazabtijm wHistartij paanaj meHaem wHaajaaH laeAaekol wmcaaAuHw raaOowt rabowt wcaarowt wAaamar bajowm HaHwA HaloA Oal kij-Aejn AaeloHaj bqirbij mcaaAwnij HaaraaOowt HaaAelaeH׃
HeLeningradoV: וחרה אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃
whrH Apj bw bjwm-HHwA wOzbtjm wHstrtj pnj mHm wHjH lAkl wmcAHw rOwt rbwt wcrwt wAmr bjwm HHwA HlA Ol kj-Ajn AlHj bqrbj mcAwnj HrOwt HAlH׃
Schlachter: So wird zu jener Zeit mein Zorn über sie ergrimmen, und ich werde sie verlassen und mein Angesicht vor ihnen verbergen, daß sie verzehrt werden. Und wenn sie dann viel Unglück und Angst treffen wird, werden sie sagen: «Hat mich nicht all dieses Übel getroffen, weil mein Gott nicht mit mir ist?»
Septuaginta: καὶ ὀργισθήσομαι θυμῷ εἰς αὐτοὺς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ καταλείψω αὐτοὺς καὶ ἀποστρέψω τὸ πρόσωπόν μου ἀπ' αὐτῶν καὶ ἔσται κατάβρωμα καὶ εὑρήσουσιν αὐτὸν κακὰ πολλὰ καὶ θλίψεις καὶ ἐρεῖ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ διότι οὐκ ἔστιν κύριος ὁ θεός μου ἐν ἐμοί εὕροσάν με τὰ κακὰ ταῦτα
kai orgisthehsomai thymoh eis aytoys en teh ehmera ekeineh kai kataleipsoh aytoys kai apostrepsoh to prosohpon moy ap' aytohn kai estai katabrohma kai eyrehsoysin ayton kaka polla kai thlipseis kai erei en teh ehmera ekeineh dioti oyk estin kyrios o theos moy en emoi eyrosan me ta kaka tayta
NovaVulgata: Et irascetur furor meus contra eum in die illo, et derelinquam eos et abscondam faciem meam ab eis, et erit in devorationem; invenient eum mala multa et afflictiones, ita ut dicat in illo die: “Vere, quia non est Deus mecum, invenerunt me haec mala”.
HeLeningradV: כִּי־אֲבִיאֶנּוּ אֶל־הָאֲדָמָה ׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת־בְּרִיתִי׃
kij-AabijAaenw Aael-HaaAadaamaaH Aaxxaer-nixxbaOtij laAabotaajw zaabat haalaab wdbaxx wAaakal wxaabaO wdaaxxen wpaanaaH Aael-AaeloHijm Aaherijm waOabaadwm wniAacwnij wHeper Aaet-brijtij׃
HeLeningradoV: כי־אביאנו אל־האדמה ׀ אשר־נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל־אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את־בריתי׃
kj-AbjAnw Al-HAdmH Axr-nxbOtj lAbtjw zbt hlb wdbx wAkl wxbO wdxn wpnH Al-AlHjm Ahrjm wObdwm wnAcwnj wHpr At-brjtj׃
Schlachter: Wenn ich sie nun in das Land bringe, das ich ihren Vätern zugeschworen habe, das von Milch und Honig fließt, und sie essen und satt und fett werden, so werden sie sich andern Göttern zuwenden und ihnen dienen und mich verachten und meinen Bund brechen.
Septuaginta: εἰσάξω γὰρ αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν τὴν ἀγαθήν ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν δοῦναι αὐτοῖς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι καὶ φάγονται καὶ ἐμπλησθέντες κορήσουσιν καὶ ἐπιστραφήσονται ἐπὶ θεοὺς ἀλλοτρίους καὶ λατρεύσουσιν αὐτοῖς καὶ παροξυνοῦσίν με καὶ διασκεδάσουσιν τὴν διαθήκην μου
eisaxoh gar aytoys eis tehn gehn tehn agathehn ehn ohmosa tois patrasin aytohn doynai aytois gehn reoysan gala kai meli kai phagontai kai emplehsthentes korehsoysin kai epistraphehsontai epi theoys allotrioys kai latreysoysin aytois kai paroxynoysin me kai diaskedasoysin tehn diathehkehn moy
NovaVulgata: Introducam enim eum in terram, pro qua iuravi patribus eius, lacte et melle manantem. Cumque comederit et saturatus crassusque fuerit, avertetur ad deos alienos, et servient eis detrahentque mihi et irritum facient pactum meum.
Josua
HeLeningradV: וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא־הָיָה עֹוד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא׃ ס
wajixxbot Hamaan mimaahaaraat bAaaklaam meOabwr HaaAaaraec wloA-HaajaaH Oowd libnej jixraaAel maan wajoAklw mitbwAat Aaeraec knaOan baxxaanaaH HaHijA׃ s
HeLeningradoV: וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא־היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא׃ ס
wjxbt Hmn mmhrt bAklm mObwr HArc wlA-HjH Owd lbnj jxrAl mn wjAklw mtbwAt Arc knOn bxnH HHjA׃ s
Schlachter: Und das Manna hörte auf am folgenden Tage, da sie von der Frucht des Landes aßen; und es gab für die Kinder Israel kein Manna mehr, sondern in jenem Jahre aßen sie von den Früchten des Landes Kanaan.
Septuaginta: ἐξέλιπεν τὸ μαννα μετὰ τὸ βεβρωκέναι αὐτοὺς ἐκ τοῦ σίτου τῆς γῆς καὶ οὐκέτι ὑπῆρχεν τοῖς υἱοῖς ισραηλ μαννα ἐκαρπίσαντο δὲ τὴν χώραν τῶν φοινίκων ἐν τῷ ἐνιαυτῷ ἐκείνῳ
exelipen to manna meta to bebrohkenai aytoys ek toy sitoy tehs gehs kai oyketi ypehrchen tois yiois israehl manna ekarpisanto de tehn chohran tohn phoinikohn en toh eniaytoh ekeinoh
NovaVulgata: Defecitque manna a die sequenti, postquam comederunt de frugibus terrae, nec usi sunt ultra cibo illo filii Israel, sed comederunt de frugibus terrae Chanaan in anno illo.
HeLeningradV: וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ ׀ אֲשֶׁר לֹא־יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא־בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא־נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים׃
waaAaeten laakaem Aaeraec Aaxxaer loA-jaagaOtaa baaH wOaarijm Aaxxaer loA-bnijtaem watexxbw baaHaem kraamijm wzejtijm Aaxxaer loA-nTaOtaem Aataem Aoklijm׃
HeLeningradoV: ואתן לכם ארץ ׀ אשר לא־יגעת בה וערים אשר לא־בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא־נטעתם אתם אכלים׃
wAtn lkm Arc Axr lA-jgOt bH wOrjm Axr lA-bnjtm wtxbw bHm krmjm wzjtjm Axr lA-nTOtm Atm Akljm׃
Schlachter: Und ich habe euch ein Land gegeben, welches ihr nicht bearbeitet habt, und Städte, die ihr nicht gebaut habt, daß ihr darin wohnet; und ihr esset von Weinbergen und Olivenbäumen, die ihr nicht gepflanzt habt.
Septuaginta: καὶ ἔδωκεν ὑμῖν γῆν ἐφ' ἣν οὐκ ἐκοπιάσατε ἐπ' αὐτῆς καὶ πόλεις ἃς οὐκ ᾠκοδομήσατε καὶ κατῳκίσθητε ἐν αὐταῖς καὶ ἀμπελῶνας καὶ ἐλαιῶνας οὓς οὐκ ἐφυτεύσατε ὑμεῖς ἔδεσθε
kai edohken ymin gehn eph' ehn oyk ekopiasate ep' aytehs kai poleis as oyk ohkodomehsate kai katohkisthehte en aytais kai ampelohnas kai elaiohnas oys oyk ephyteysate ymeis edesthe
NovaVulgata: Dedique vobis terram, de qua non laborastis, et urbes, quas non aedificastis, et habitatis in eis, vineas et oliveta, quae non plantastis, et manducatis ex eis.
Richter
HeLeningradV: וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת־קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצֹּות וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן־הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת־הַבָּשָׂר וְאֶת־הַמַּצֹּות וּמַלְאַךְ יְהוָה הָלַךְ מֵעֵינָיו׃
wajixxlah malAak jHwaaH Aaet-qceH HamixxOaenaet Aaxxaer bjaadow wajigaO babaaxaar wbamacowt wataOal HaaAexx min-Hacwr watoAkal Aaet-Habaaxaar wAaet-Hamacowt wmalAak jHwaaH Haalak meOejnaajw׃
HeLeningradoV: וישלח מלאך יהוה את־קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן־הצור ותאכל את־הבשר ואת־המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו׃
wjxlh mlAk jHwH At-qcH HmxOnt Axr bjdw wjgO bbxr wbmcwt wtOl HAx mn-Hcwr wtAkl At-Hbxr wAt-Hmcwt wmlAk jHwH Hlk mOjnjw׃
Schlachter: Da streckte der Engel des HERRN die Spitze des Stabes aus, den er in der Hand hatte, und berührte damit das Fleisch und das ungesäuerte Brot. Da ging Feuer auf von dem Fels und verzehrte das Fleisch und das Ungesäuerte. Und der Engel des HERRN verschwand vor seinen Augen.
Septuaginta: καὶ ἐξέτεινεν ὁ ἄγγελος κυρίου τὸ ἄκρον τῆς ῥάβδου τῆς ἐν χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἥψατο τῶν κρεῶν καὶ τῶν ἀζύμων καὶ ἀνέβη πῦρ ἐκ τῆς πέτρας καὶ κατέφαγεν τὰ κρέα καὶ τοὺς ἀζύμους καὶ ὁ ἄγγελος κυρίου ἐπορεύθη ἀπὸ ὀφθαλμῶν αὐτοῦ
kai exeteinen o aggelos kyrioy to akron tehs rabdoy tehs en cheiri aytoy kai ehpsato tohn kreohn kai tohn azymohn kai anebeh pyr ek tehs petras kai katephagen ta krea kai toys azymoys kai o aggelos kyrioy eporeytheh apo ophthalmohn aytoy
NovaVulgata: extendit angelus Domini summitatem virgae, quam tenebat in manu, et tetigit carnes et azymos panes, ascenditque ignis de petra et carnes azymosque panes consumpsit. Angelus autem Domini evanuit ex oculis eius.
HeLeningradV: מִכֹּל אֲשֶׁר־יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל־תֵּשְׁתְּ וְכָל־טֻמְאָה אַל־תֹּאכַל כֹּל אֲשֶׁר־צִוִּיתִיהָ תִּשְׁמֹר׃
mikol Aaxxaer-jeceA migaepaen Hajajin loA toAkal wjajin wxxekaar Aal-texxt wkaal-TumAaaH Aal-toAkal kol Aaxxaer-ciwijtijHaa tixxmor׃
HeLeningradoV: מכל אשר־יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל־תשת וכל־טמאה אל־תאכל כל אשר־צויתיה תשמר׃
mkl Axr-jcA mgpn Hjjn lA tAkl wjjn wxkr Al-txt wkl-TmAH Al-tAkl kl Axr-cwjtjH txmr׃
Schlachter: sie soll nichts essen, was vom Weinstock kommt, und soll weder Wein noch starkes Getränk trinken und nichts Unreines essen; und alles, was ich ihr geboten habe, soll sie halten.
Septuaginta: ἀπὸ παντός ὃ ἐκπορεύεται ἐξ ἀμπέλου τοῦ οἴνου οὐ φάγεται καὶ οἶνον καὶ σικερα μέθυσμα μὴ πιέτω καὶ πᾶν ἀκάθαρτον μὴ φαγέτω πάντα ὅσα ἐνετειλάμην αὐτῇ φυλάξεται
apo pantos o ekporeyetai ex ampeloy toy oinoy oy phagetai kai oinon kai sikera methysma meh pietoh kai pan akatharton meh phagetoh panta osa eneteilamehn ayteh phylaxetai
NovaVulgata: et, quidquid ex vinea nascitur, non comedat, vinum et siceram non bibat, nullo vescatur immundo et, quod ei praecepi, custodiat ”.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל־מָנֹוחַ אִם־תַּעְצְרֵנִי לֹא־אֹכַל בְּלַחְמֶךָ וְאִם־תַּעֲשֶׂה עֹלָה לַיהוָה תַּעֲלֶנָּה כִּי לֹא־יָדַע מָנֹוחַ כִּי־מַלְאַךְ יְהוָה הוּא׃
wajoAmaer malAak jHwaaH Aael-maanowha Aim-taOcrenij loA-Aokal blahmaekaa wAim-taOaxaeH OolaaH lajHwaaH taOalaenaaH kij loA-jaadaO maanowha kij-malAak jHwaaH HwA׃
HeLeningradoV: ויאמר מלאך יהוה אל־מנוח אם־תעצרני לא־אכל בלחמך ואם־תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא־ידע מנוח כי־מלאך יהוה הוא׃
wjAmr mlAk jHwH Al-mnwh Am-tOcrnj lA-Akl blhmk wAm-tOxH OlH ljHwH tOlnH kj lA-jdO mnwh kj-mlAk jHwH HwA׃
Schlachter: Aber der Engel des HERRN antwortete Manoach: Wenn du mich gleich hier behieltest, so würde ich doch nicht von deinem Brot essen. Willst du aber ein Brandopfer darbringen, so sollst du es dem HERRN opfern. Manoach wußte nämlich nicht, daß es der Engel des HERRN war.
Septuaginta: καὶ εἶπεν ὁ ἄγγελος κυρίου πρὸς μανωε ἐὰν κατάσχῃς με οὐ φάγομαι ἀπὸ τῶν ἄρτων σου καὶ ἐὰν ποιήσῃς ὁλοκαύτωμα τῷ κυρίῳ ἀνοίσεις αὐτό ὅτι οὐκ ἔγνω μανωε ὅτι ἄγγελος κυρίου αὐτός
kai eipen o aggelos kyrioy pros manohe ean kataschehs me oy phagomai apo tohn artohn soy kai ean poiehsehs olokaytohma toh kyrioh anoiseis ayto oti oyk egnoh manohe oti aggelos kyrioy aytos
NovaVulgata: Cui respondit angelus Domini: “ Si me retines, non comedam panes tuos; sin autem vis holocaustum facere, offer illud Domino ”. Et nesciebat Manue quod angelus Domini esset.
HeLeningradV: וַיִּרְדֵּהוּ אֶל־כַּפָּיו וַיֵּלֶךְ הָלֹוךְ וְאָכֹל וַיֵּלֶךְ אֶל־אָבִיו וְאֶל־אִמֹּו וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ וְלֹא־הִגִּיד לָהֶם כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ׃
wajirdeHw Aael-kapaajw wajelaek Haalowk wAaakol wajelaek Aael-Aaabijw wAael-Aimow wajiten laaHaem wajoAkelw wloA-Higijd laaHaem kij migwijat HaaAarjeH raadaaH Hadbaaxx׃
HeLeningradoV: וירדהו אל־כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל־אביו ואל־אמו ויתן להם ויאכלו ולא־הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש׃
wjrdHw Al-kpjw wjlk Hlwk wAkl wjlk Al-Abjw wAl-Amw wjtn lHm wjAklw wlA-Hgjd lHm kj mgwjt HArjH rdH Hdbx׃
Schlachter: Und er nahm davon in seine Hand und aß davon unterwegs und ging zu seinem Vater und zu seiner Mutter und gab ihnen, und sie aßen auch. Er verriet ihnen aber nicht, daß er den Honig von dem Aas des Löwen genommen hatte.
Septuaginta: καὶ ἐξεῖλεν αὐτὸ εἰς χεῖρας αὐτοῦ καὶ ἐπορεύετο πορευόμενος καὶ ἐσθίων καὶ ἐπορεύθη πρὸς τὸν πατέρα αὐτοῦ καὶ τὴν μητέρα αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς καὶ ἔφαγον καὶ οὐκ ἀπήγγειλεν αὐτοῖς ὅτι ἀπὸ τοῦ στόματος τοῦ λέοντος ἐξεῖλεν τὸ μέλι
kai exeilen ayto eis cheiras aytoy kai eporeyeto poreyomenos kai esthiohn kai eporeytheh pros ton patera aytoy kai tehn mehtera aytoy kai edohken aytois kai ephagon kai oyk apehggeilen aytois oti apo toy stomatos toy leontos exeilen to meli
NovaVulgata: Quem, cum sumpsisset in manibus, comedebat in via; veniensque ad patrem suum et matrem dedit eis partem, qui et ipsi comederunt. Nec tamen eis voluit indicare quod mel de corpore leonis assumpserat.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר לָהֶם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתֹוק וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים׃
wajoAmaer laaHaem meHaaAokel jaacaaA maAakaal wmeOaz jaacaaA maatowq wloA jaaklw lHagijd HahijdaaH xxloxxaet jaamijm׃
HeLeningradoV: ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים׃
wjAmr lHm mHAkl jcA mAkl wmOz jcA mtwq wlA jklw lHgjd HhjdH xlxt jmjm׃
Schlachter: Er sprach zu ihnen: «Speise ging aus von dem Fresser, und Süßigkeit ging aus von dem Starken.» Und sie konnten in drei Tagen das Rätsel nicht erraten.
Septuaginta: καὶ εἶπεν αὐτοῖς τί βρωτὸν ἐξῆλθεν ἐκ βιβρώσκοντος καὶ ἀπὸ ἰσχυροῦ γλυκύ καὶ οὐκ ἠδύναντο ἀπαγγεῖλαι τὸ πρόβλημα ἐπὶ τρεῖς ἡμέρας
kai eipen aytois ti brohton exehlthen ek bibrohskontos kai apo ischyroy glyky kai oyk ehdynanto apaggeilai to problehma epi treis ehmeras
NovaVulgata: Dixitque eis: “ De comedente exivit cibus, et de forti est egressa dulcedo ”. Nec potuerunt per tres dies propositionem solvere.
Ruth
HeLeningradV: וְרָחַצְתְּ ׀ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ [שִׂמְלֹתֵךְ כ] (שִׂמְלֹתַיִךְ ק) עָלַיִךְ [וְיָרַדְתִּי כ] (וְיָרַדְתְּ ק) הַגֹּרֶן אַל־תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתֹו לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות׃
wraahact waasakt wxamt [ximlotek k] (ximlotajik q) Oaalajik [wjaaradtij k] (wjaaradt q) Hagoraen Aal-tiwaadOij laaAijxx Oad kalotow laeAaekol wlixxtowt׃
HeLeningradoV: ורחצת ׀ וסכת ושמת [שמלתך כ] (שמלתיך ק) עליך [וירדתי כ] (וירדת ק) הגרן אל־תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות׃
wrhct wskt wxmt [xmltk k] (xmltjk q) Oljk [wjrdtj k] (wjrdt q) Hgrn Al-twdOj lAjx Od kltw lAkl wlxtwt׃
Schlachter: So bade dich nun und lege deine Kleider an und geh zur Tenne hinab; aber gib dich dem Mann nicht zu erkennen, bis er genug gegessen und getrunken hat.
Septuaginta: σὺ δὲ λούσῃ καὶ ἀλείψῃ καὶ περιθήσεις τὸν ἱματισμόν σου ἐπὶ σεαυτῇ καὶ ἀναβήσῃ ἐπὶ τὸν ἅλω μὴ γνωρισθῇς τῷ ἀνδρὶ ἕως οὗ συντελέσαι αὐτὸν πιεῖν καὶ φαγεῖν
sy de loyseh kai aleipseh kai perithehseis ton imatismon soy epi seayteh kai anabehseh epi ton aloh meh gnohristhehs toh andri eohs oy syntelesai ayton piein kai phagein
NovaVulgata: Lavare igitur, ungere et induere pallio tuo ac descende in aream; non te videat homo, donec esum potumque finierit.
1.Samuel
HeLeningradV: וַיְהִי הַיֹּום וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתֹּו וּלְכָל־בָּנֶיהָ וּבְנֹותֶיהָ מָנֹות׃
וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת־חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ׃
וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם־כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּי־סָגַר יְהוָה בְּעַד רַחְמָהּ׃
וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה כֵּן תַּכְעִסֶנָּה וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל׃
וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלֹוא אָנֹכִי טֹוב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים׃
וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא עַל־מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה׃
וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל־יְהוָה וּבָכֹה תִבְכֶּה׃
וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־רָאֹה תִרְאֶה ׀ בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא־תִשְׁכַּח אֶת־אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל־יְמֵי חַיָּיו וּמֹורָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשֹׁו׃
וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת־פִּיהָ׃
וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעֹות וְקֹולָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה׃
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד־מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת־יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ׃
וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת־רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת־נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה׃
אַל־תִּתֵּן אֶת־אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת־בְּלִיָּעַל כִּי־מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד־הֵנָּה׃
וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלֹום וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת־שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמֹּו׃
וַתֹּאמֶר תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל וּפָנֶיהָ לֹא־הָיוּ־לָהּ עֹוד׃
וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת־חַנָּה אִשְׁתֹּו וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה׃
וַיְהִי לִתְקֻפֹות הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו׃
wajHij Hajowm wajizbah AaelqaanaaH wnaatan lipninaaH Aixxtow wlkaal-baanaejHaa wbnowtaejHaa maanowt׃
wlhanaaH jiten maanaaH Aahat Aapaajim kij Aaet-hanaaH AaaHeb wajHwaaH saagar rahmaaH׃
wkiOasataaH caaraataaH gam-kaOas baOabwr HarOimaaH kij-saagar jHwaaH bOad rahmaaH׃
wken jaOaxaeH xxaanaaH bxxaanaaH midej OalotaaH bbejt jHwaaH ken takOisaenaaH watibkaeH wloA toAkal׃
wajoAmaer laaH AaelqaanaaH AijxxaaH hanaaH laamaeH tibkij wlaamaeH loA toAklij wlaamaeH jeraO lbaabek HalowA Aaanokij Towb laak meOaxaaraaH baanijm׃
wataaqaam hanaaH Aaharej AaaklaaH bxxiloH wAaharej xxaatoH wOelij HakoHen joxxeb Oal-HakiseA Oal-mzwzat Hejkal jHwaaH׃
wHijA maarat naapaexx watitpalel Oal-jHwaaH wbaakoH tibkaeH׃
watidor naedaer watoAmar jHwaaH cbaaAowt Aim-raaAoH tirAaeH baaOaanij Aamaataekaa wzkartanij wloA-tixxkah Aaet-Aamaataekaa wnaatataaH laAamaatkaa zaeraO Aanaaxxijm wntatijw lajHwaaH kaal-jmej hajaajw wmowraaH loA-jaOalaeH Oal-roAxxow׃
wHaajaaH kij HirbtaaH lHitpalel lipnej jHwaaH wOelij xxomer Aaet-pijHaa׃
whanaaH HijA mdabaeraet Oal-libaaH raq xpaataejHaa naaOowt wqowlaaH loA jixxaameOa wajahxxbaeHaa Oelij lxxikoraaH׃
wajoAmaer AelaejHaa Oelij Oad-maataj tixxtakaarijn Haasijrij Aaet-jejnek meOaalaajik׃
wataOan hanaaH watoAmaer loA Aadonij AixxaaH qxxat-rwha Aaanokij wjajin wxxekaar loA xxaatijtij waaAaexxpok Aaet-napxxij lipnej jHwaaH׃
Aal-titen Aaet-Aamaatkaa lipnej bat-blijaaOal kij-merob xijhij wkaOsij dibartij Oad-HenaaH׃
wajaOan Oelij wajoAmaer lkij lxxaalowm weAloHej jixraaAel jiten Aaet-xxelaatek Aaxxaer xxaaAalt meOimow׃
watoAmaer timcaaA xxiphaatkaa hen bOejnaejkaa watelaek HaaAixxaaH ldarkaaH watoAkal wpaanaejHaa loA-Haajw-laaH Oowd׃
wajaxxkimw baboqaer wajixxtahaww lipnej jHwaaH wajaaxxubw wajaaboAw Aael-bejtaam HaaraamaataaH wajedaO AaelqaanaaH Aaet-hanaaH Aixxtow wajizkraeHaa jHwaaH׃
wajHij litqupowt Hajaamijm wataHar hanaaH watelaed ben watiqraaA Aaet-xxmow xxmwAel kij mejHwaaH xxAiltijw׃
HeLeningradoV: ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל־בניה ובנותיה מנות׃
ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את־חנה אהב ויהוה סגר רחמה׃
וכעסתה צרתה גם־כעס בעבור הרעמה כי־סגר יהוה בעד רחמה׃
וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃
ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים׃
ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על־הכסא על־מזוזת היכל יהוה׃
והיא מרת נפש ותתפלל על־יהוה ובכה תבכה׃
ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם־ראה תראה ׀ בעני אמתך וזכרתני ולא־תשכח את־אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל־ימי חייו ומורה לא־יעלה על־ראשו׃
והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את־פיה׃
וחנה היא מדברת על־לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה׃
ויאמר אליה עלי עד־מתי תשתכרין הסירי את־יינך מעליך׃
ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת־רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את־נפשי לפני יהוה׃
אל־תתן את־אמתך לפני בת־בליעל כי־מרב שיחי וכעסי דברתי עד־הנה׃
ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את־שלתך אשר שאלת מעמו׃
ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא־היו־לה עוד׃
וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל־ביתם הרמתה וידע אלקנה את־חנה אשתו ויזכרה יהוה׃
ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את־שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו׃
wjHj Hjwm wjzbh AlqnH wntn lpnnH Axtw wlkl-bnjH wbnwtjH mnwt׃
wlhnH jtn mnH Aht Apjm kj At-hnH AHb wjHwH sgr rhmH׃
wkOstH crtH gm-kOs bObwr HrOmH kj-sgr jHwH bOd rhmH׃
wkn jOxH xnH bxnH mdj OltH bbjt jHwH kn tkOsnH wtbkH wlA tAkl׃
wjAmr lH AlqnH AjxH hnH lmH tbkj wlmH lA tAklj wlmH jrO lbbk HlwA Ankj Twb lk mOxrH bnjm׃
wtqm hnH Ahrj AklH bxlH wAhrj xtH wOlj HkHn jxb Ol-HksA Ol-mzwzt Hjkl jHwH׃
wHjA mrt npx wttpll Ol-jHwH wbkH tbkH׃
wtdr ndr wtAmr jHwH cbAwt Am-rAH trAH bOnj Amtk wzkrtnj wlA-txkh At-Amtk wnttH lAmtk zrO Anxjm wnttjw ljHwH kl-jmj hjjw wmwrH lA-jOlH Ol-rAxw׃
wHjH kj HrbtH lHtpll lpnj jHwH wOlj xmr At-pjH׃
whnH HjA mdbrt Ol-lbH rq xptjH nOwt wqwlH lA jxmO wjhxbH Olj lxkrH׃
wjAmr AljH Olj Od-mtj txtkrjn Hsjrj At-jjnk mOljk׃
wtOn hnH wtAmr lA Adnj AxH qxt-rwh Ankj wjjn wxkr lA xtjtj wAxpk At-npxj lpnj jHwH׃
Al-ttn At-Amtk lpnj bt-bljOl kj-mrb xjhj wkOsj dbrtj Od-HnH׃
wjOn Olj wjAmr lkj lxlwm wAlHj jxrAl jtn At-xltk Axr xAlt mOmw׃
wtAmr tmcA xphtk hn bOjnjk wtlk HAxH ldrkH wtAkl wpnjH lA-Hjw-lH Owd׃
wjxkmw bbqr wjxthww lpnj jHwH wjxbw wjbAw Al-bjtm HrmtH wjdO AlqnH At-hnH Axtw wjzkrH jHwH׃
wjHj ltqpwt Hjmjm wtHr hnH wtld bn wtqrA At-xmw xmwAl kj mjHwH xAltjw׃
Schlachter: An dem Tage nun, da Elkana opferte, gab er seinem Weibe Peninna und allen ihren Söhnen und Töchtern Teile vom Opfermahl .
Hanna aber gab er ein doppeltes Teil, denn er hatte Hanna lieb; aber der HERR hatte ihren Mutterleib verschlossen.
Und ihre Nebenbuhlerin reizte sie sehr mit kränkenden Reden, um sie darüber zu erzürnen, daß der HERR ihren Leib verschlossen hatte.
Und so ging es Jahr für Jahr; so oft sie zu des HERRN Hause wallte, kränkte jene sie also, daß sie weinte und nichts aß.
Elkana aber, ihr Mann, sprach zu ihr: Hanna, warum weinst du? Und warum issest du nicht? Warum ist dein Herz so traurig? Bin ich dir nicht besser als zehn Söhne?
Eines Tages aber stand Hanna auf, nachdem sie zu Silo gegessen und getrunken hatte. Eli, der Priester, saß eben auf seinem Stuhl beim Türpfosten des Tempels des HERRN.
Sie aber, betrübt, wie sie war, betete zum HERRN und weinte sehr.
Und sie tat ein Gelübde und sprach: HERR der Heerscharen, wirst du das Elend deiner Magd ansehen und an mich gedenken und deiner Magd nicht vergessen, und wirst du deiner Magd einen Sohn geben, so will ich ihn dem Herrn geben sein Leben lang, und kein Schermesser soll auf sein Haupt kommen!
Während sie nun lange vor dem HERRN betete, beobachtete Eli ihren Mund;
und Hanna redete in ihrem Herzen, nur ihre Lippen regten sich, doch so, daß man ihre Stimme nicht hörte. Da meinte Eli, sie wäre betrunken.
Und er sprach zu ihr: Wie lange willst du trunken sein? Gib deinen Wein von dir!
Hanna aber antwortete und sprach: Nein, mein Herr, ich bin ein Weib beschwerten Geistes; Wein und starkes Getränk habe ich nicht getrunken, sondern ich habe mein Herz vor dem HERRN ausgeschüttet.
Du wollest deine Magd nicht für eine Tochter Belials halten, denn aus großem Kummer und Herzeleid habe ich bisher geredet!
Eli antwortete ihr und sprach: Gehe hin in Frieden! Der Gott Israels gewähre dir deine Bitte, die du vor ihm ausgesprochen hast!
Sie sprach: Laß deine Magd Gnade finden vor deinen Augen! Also ging das Weib ihren Weg und aß und sah nicht mehr traurig aus.
Und am Morgen früh machten sie sich auf, und als sie vor dem HERRN angebetet hatten, kehrten sie wieder um und kamen heim nach Rama. Und Elkana erkannte sein Weib Hanna, und der HERR gedachte an sie.
Und so geschah es, als das Jahr um war, nachdem Hanna empfangen hatte, gebar sie einen Sohn; den hieß sie Samuel, denn sagte sie, ich habe ihn von dem Herrn erbeten.
Septuaginta: καὶ ἐγενήθη ἡμέρᾳ καὶ ἔθυσεν ελκανα καὶ ἔδωκεν τῇ φεννανα γυναικὶ αὐτοῦ καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῆς καὶ ταῖς θυγατράσιν αὐτῆς μερίδας
καὶ τῇ αννα ἔδωκεν μερίδα μίαν ὅτι οὐκ ἦν αὐτῇ παιδίον πλὴν ὅτι τὴν ανναν ἠγάπα ελκανα ὑπὲρ ταύτην καὶ κύριος ἀπέκλεισεν τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς
ὅτι οὐκ ἔδωκεν αὐτῇ κύριος παιδίον κατὰ τὴν θλῖψιν αὐτῆς καὶ κατὰ τὴν ἀθυμίαν τῆς θλίψεως αὐτῆς καὶ ἠθύμει διὰ τοῦτο ὅτι συνέκλεισεν κύριος τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς τοῦ μὴ δοῦναι αὐτῇ παιδίον
οὕτως ἐποίει ἐνιαυτὸν κατ' ἐνιαυτὸν ἐν τῷ ἀναβαίνειν αὐτὴν εἰς οἶκον κυρίου καὶ ἠθύμει καὶ ἔκλαιεν καὶ οὐκ ἤσθιεν
καὶ εἶπεν αὐτῇ ελκανα ὁ ἀνὴρ αὐτῆς αννα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἰδοὺ ἐγώ κύριε καὶ εἶπεν αὐτῇ τί ἐστίν σοι ὅτι κλαίεις καὶ ἵνα τί οὐκ ἐσθίεις καὶ ἵνα τί τύπτει σε ἡ καρδία σου οὐκ ἀγαθὸς ἐγώ σοι ὑπὲρ δέκα τέκνα
καὶ ἀνέστη αννα μετὰ τὸ φαγεῖν αὐτοὺς ἐν σηλω καὶ κατέστη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐκάθητο ἐπὶ τοῦ δίφρου ἐπὶ τῶν φλιῶν ναοῦ κυρίου
καὶ αὐτὴ κατώδυνος ψυχῇ καὶ προσηύξατο πρὸς κύριον καὶ κλαίουσα ἔκλαυσεν
καὶ ηὔξατο εὐχὴν κυρίῳ λέγουσα αδωναι κύριε ελωαι σαβαωθ ἐὰν ἐπιβλέπων ἐπιβλέψῃς ἐπὶ τὴν ταπείνωσιν τῆς δούλης σου καὶ μνησθῇς μου καὶ δῷς τῇ δούλῃ σου σπέρμα ἀνδρῶν καὶ δώσω αὐτὸν ἐνώπιόν σου δοτὸν ἕως ἡμέρας θανάτου αὐτοῦ καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πίεται καὶ σίδηρος οὐκ ἀναβήσεται ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ
καὶ ἐγενήθη ὅτε ἐπλήθυνεν προσευχομένη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐφύλαξεν τὸ στόμα αὐτῆς
καὶ αὐτὴ ἐλάλει ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς καὶ τὰ χείλη αὐτῆς ἐκινεῖτο καὶ φωνὴ αὐτῆς οὐκ ἠκούετο καὶ ἐλογίσατο αὐτὴν ηλι εἰς μεθύουσαν
καὶ εἶπεν αὐτῇ τὸ παιδάριον ηλι ἕως πότε μεθυσθήσῃ περιελοῦ τὸν οἶνόν σου καὶ πορεύου ἐκ προσώπου κυρίου
καὶ ἀπεκρίθη αννα καὶ εἶπεν οὐχί κύριε γυνή ᾗ σκληρὰ ἡμέρα ἐγώ εἰμι καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πέπωκα καὶ ἐκχέω τὴν ψυχήν μου ἐνώπιον κυρίου
μὴ δῷς τὴν δούλην σου εἰς θυγατέρα λοιμήν ὅτι ἐκ πλήθους ἀδολεσχίας μου ἐκτέτακα ἕως νῦν
καὶ ἀπεκρίθη ηλι καὶ εἶπεν αὐτῇ πορεύου εἰς εἰρήνην ὁ θεὸς ισραηλ δῴη σοι πᾶν αἴτημά σου ὃ ᾐτήσω παρ' αὐτοῦ
καὶ εἶπεν εὗρεν ἡ δούλη σου χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἐπορεύθη ἡ γυνὴ εἰς τὴν ὁδὸν αὐτῆς καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸ κατάλυμα αὐτῆς καὶ ἔφαγεν μετὰ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς καὶ ἔπιεν καὶ τὸ πρόσωπον αὐτῆς οὐ συνέπεσεν ἔτι
καὶ ὀρθρίζουσιν τὸ πρωὶ καὶ προσκυνοῦσιν τῷ κυρίῳ καὶ πορεύονται τὴν ὁδὸν αὐτῶν καὶ εἰσῆλθεν ελκανα εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ αρμαθαιμ καὶ ἔγνω τὴν ανναν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ ἐμνήσθη αὐτῆς κύριος
καὶ συνέλαβεν καὶ ἐγενήθη τῷ καιρῷ τῶν ἡμερῶν καὶ ἔτεκεν υἱόν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σαμουηλ καὶ εἶπεν ὅτι παρὰ κυρίου θεοῦ σαβαωθ ᾐτησάμην αὐτόν
kai egenehtheh ehmera kai ethysen elkana kai edohken teh phennana gynaiki aytoy kai tois yiois aytehs kai tais thygatrasin aytehs meridas
kai teh anna edohken merida mian oti oyk ehn ayteh paidion plehn oti tehn annan ehgapa elkana yper taytehn kai kyrios apekleisen ta peri tehn mehtran aytehs
oti oyk edohken ayteh kyrios paidion kata tehn thlipsin aytehs kai kata tehn athymian tehs thlipseohs aytehs kai ehthymei dia toyto oti synekleisen kyrios ta peri tehn mehtran aytehs toy meh doynai ayteh paidion
oytohs epoiei eniayton kat' eniayton en toh anabainein aytehn eis oikon kyrioy kai ehthymei kai eklaien kai oyk ehsthien
kai eipen ayteh elkana o anehr aytehs anna kai eipen aytoh idoy egoh kyrie kai eipen ayteh ti estin soi oti klaieis kai ina ti oyk esthieis kai ina ti typtei se eh kardia soy oyk agathos egoh soi yper deka tekna
kai anesteh anna meta to phagein aytoys en sehloh kai katesteh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ekathehto epi toy diphroy epi tohn phliohn naoy kyrioy
kai ayteh katohdynos psycheh kai prosehyxato pros kyrion kai klaioysa eklaysen
kai ehyxato eychehn kyrioh legoysa adohnai kyrie elohai sabaohth ean epiblepohn epiblepsehs epi tehn tapeinohsin tehs doylehs soy kai mnehsthehs moy kai dohs teh doyleh soy sperma androhn kai dohsoh ayton enohpion soy doton eohs ehmeras thanatoy aytoy kai oinon kai methysma oy pietai kai sidehros oyk anabehsetai epi tehn kephalehn aytoy
kai egenehtheh ote eplehthynen proseychomeneh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ephylaxen to stoma aytehs
kai ayteh elalei en teh kardia aytehs kai ta cheileh aytehs ekineito kai phohneh aytehs oyk ehkoyeto kai elogisato aytehn ehli eis methyoysan
kai eipen ayteh to paidarion ehli eohs pote methysthehseh perieloy ton oinon soy kai poreyoy ek prosohpoy kyrioy
kai apekritheh anna kai eipen oychi kyrie gyneh eh sklehra ehmera egoh eimi kai oinon kai methysma oy pepohka kai ekcheoh tehn psychehn moy enohpion kyrioy
meh dohs tehn doylehn soy eis thygatera loimehn oti ek plehthoys adoleschias moy ektetaka eohs nyn
kai apekritheh ehli kai eipen ayteh poreyoy eis eirehnehn o theos israehl doheh soi pan aitehma soy o ehtehsoh par' aytoy
kai eipen eyren eh doyleh soy charin en ophthalmois soy kai eporeytheh eh gyneh eis tehn odon aytehs kai eisehlthen eis to katalyma aytehs kai ephagen meta toy andros aytehs kai epien kai to prosohpon aytehs oy synepesen eti
kai orthrizoysin to prohi kai proskynoysin toh kyrioh kai poreyontai tehn odon aytohn kai eisehlthen elkana eis ton oikon aytoy armathaim kai egnoh tehn annan gynaika aytoy kai emnehstheh aytehs kyrios
kai synelaben kai egenehtheh toh kairoh tohn ehmerohn kai eteken yion kai ekalesen to onoma aytoy samoyehl kai eipen oti para kyrioy theoy sabaohth ehtehsamehn ayton
NovaVulgata: Venit ergo dies, et immolavit Elcana dabatque Phenennae uxori suae et cunctis filiis eius et filiabus partes;
Annae autem dabat unam partem electam, quia Annam diligebat; Dominus autem concluserat vulvam eius.
Affligebat quoque eam aemula eius et vehementer angebat, ut conturbaret eam, quod conclusisset Dominus vulvam eius.
Sicque faciebat per singulos annos, cum, redeunte tempore, ascenderent templum Domini, et sic provocabat eam. Porro illa flebat et non capiebat cibum.
Dixit ergo ei Elcana vir suus: “ Anna, cur fles et quare non comedis? Et quam ob rem affligitur cor tuum? Numquid non ego melior sum tibi quam decem filii? ”.
Surrexit autem Anna, postquam comederant et biberant in Silo, et Heli sacerdote sedente super sellam ante postes templi Domini.
Cum esset Anna amaro animo, oravit Dominum flens largiter
et votum vovit dicens: “ Domine exercituum, si respiciens videris afflictionem famulae tuae et recordatus mei fueris nec oblitus ancillae tuae dederisque servae tuae sexum virilem, dabo eum Domino omnes dies vitae eius, et novacula non ascendet super caput eius ”.
Factum est ergo, cum illa multiplicaret preces coram Domino, ut Heli observaret os eius.
Porro Anna loquebatur in corde suo; tantumque labia illius movebantur, et vox penitus non audiebatur. Aestimavit igitur eam Heli temulentam
dixitque ei: “ Usquequo ebria eris? Digere paulisper vinum, quo mades! ”.
Respondens Anna: “ Nequaquam, inquit, domine mi; nam mulier infelix nimis ego sum: vinumque et omne, quod inebriare potest, non bibi, sed effudi animam meam in conspectu Domini.
Ne reputes ancillam tuam quasi unam de filiabus Belial, quia ex multitudine doloris et maeroris mei locuta sum usque in praesens ”.
Tunc Heli ait ei: “ Vade in pace, et Deus Israel det tibi petitionem, quam rogasti eum ”.
Et illa dixit: “ Utinam inveniat ancilla tua gratiam in oculis tuis ”. Et abiit mulier in viam suam et comedit; vultusque illius non fuerunt amplius sicut prius.
Et surrexerunt mane et adoraverunt coram Domino. Reversique sunt et venerunt in domum suam in Rama. Cognovit autem Elcana Annam uxorem suam, et recordatus est eius Dominus.
Et factum est post circulum dierum concepit Anna et peperit filium vocavitque nomen eius Samuel, eo quod a Domino postulasset eum.
HeLeningradV: וַיְהִי הַיֹּום וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתֹּו וּלְכָל־בָּנֶיהָ וּבְנֹותֶיהָ מָנֹות׃
וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת־חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ׃
וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם־כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּי־סָגַר יְהוָה בְּעַד רַחְמָהּ׃
וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה כֵּן תַּכְעִסֶנָּה וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל׃
וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלֹוא אָנֹכִי טֹוב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים׃
וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא עַל־מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה׃
וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל־יְהוָה וּבָכֹה תִבְכֶּה׃
וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־רָאֹה תִרְאֶה ׀ בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא־תִשְׁכַּח אֶת־אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל־יְמֵי חַיָּיו וּמֹורָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשֹׁו׃
וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת־פִּיהָ׃
וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעֹות וְקֹולָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה׃
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד־מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת־יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ׃
וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת־רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת־נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה׃
אַל־תִּתֵּן אֶת־אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת־בְּלִיָּעַל כִּי־מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד־הֵנָּה׃
וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלֹום וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת־שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמֹּו׃
וַתֹּאמֶר תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל וּפָנֶיהָ לֹא־הָיוּ־לָהּ עֹוד׃
וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת־חַנָּה אִשְׁתֹּו וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה׃
וַיְהִי לִתְקֻפֹות הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו׃
wajHij Hajowm wajizbah AaelqaanaaH wnaatan lipninaaH Aixxtow wlkaal-baanaejHaa wbnowtaejHaa maanowt׃
wlhanaaH jiten maanaaH Aahat Aapaajim kij Aaet-hanaaH AaaHeb wajHwaaH saagar rahmaaH׃
wkiOasataaH caaraataaH gam-kaOas baOabwr HarOimaaH kij-saagar jHwaaH bOad rahmaaH׃
wken jaOaxaeH xxaanaaH bxxaanaaH midej OalotaaH bbejt jHwaaH ken takOisaenaaH watibkaeH wloA toAkal׃
wajoAmaer laaH AaelqaanaaH AijxxaaH hanaaH laamaeH tibkij wlaamaeH loA toAklij wlaamaeH jeraO lbaabek HalowA Aaanokij Towb laak meOaxaaraaH baanijm׃
wataaqaam hanaaH Aaharej AaaklaaH bxxiloH wAaharej xxaatoH wOelij HakoHen joxxeb Oal-HakiseA Oal-mzwzat Hejkal jHwaaH׃
wHijA maarat naapaexx watitpalel Oal-jHwaaH wbaakoH tibkaeH׃
watidor naedaer watoAmar jHwaaH cbaaAowt Aim-raaAoH tirAaeH baaOaanij Aamaataekaa wzkartanij wloA-tixxkah Aaet-Aamaataekaa wnaatataaH laAamaatkaa zaeraO Aanaaxxijm wntatijw lajHwaaH kaal-jmej hajaajw wmowraaH loA-jaOalaeH Oal-roAxxow׃
wHaajaaH kij HirbtaaH lHitpalel lipnej jHwaaH wOelij xxomer Aaet-pijHaa׃
whanaaH HijA mdabaeraet Oal-libaaH raq xpaataejHaa naaOowt wqowlaaH loA jixxaameOa wajahxxbaeHaa Oelij lxxikoraaH׃
wajoAmaer AelaejHaa Oelij Oad-maataj tixxtakaarijn Haasijrij Aaet-jejnek meOaalaajik׃
wataOan hanaaH watoAmaer loA Aadonij AixxaaH qxxat-rwha Aaanokij wjajin wxxekaar loA xxaatijtij waaAaexxpok Aaet-napxxij lipnej jHwaaH׃
Aal-titen Aaet-Aamaatkaa lipnej bat-blijaaOal kij-merob xijhij wkaOsij dibartij Oad-HenaaH׃
wajaOan Oelij wajoAmaer lkij lxxaalowm weAloHej jixraaAel jiten Aaet-xxelaatek Aaxxaer xxaaAalt meOimow׃
watoAmaer timcaaA xxiphaatkaa hen bOejnaejkaa watelaek HaaAixxaaH ldarkaaH watoAkal wpaanaejHaa loA-Haajw-laaH Oowd׃
wajaxxkimw baboqaer wajixxtahaww lipnej jHwaaH wajaaxxubw wajaaboAw Aael-bejtaam HaaraamaataaH wajedaO AaelqaanaaH Aaet-hanaaH Aixxtow wajizkraeHaa jHwaaH׃
wajHij litqupowt Hajaamijm wataHar hanaaH watelaed ben watiqraaA Aaet-xxmow xxmwAel kij mejHwaaH xxAiltijw׃
HeLeningradoV: ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל־בניה ובנותיה מנות׃
ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את־חנה אהב ויהוה סגר רחמה׃
וכעסתה צרתה גם־כעס בעבור הרעמה כי־סגר יהוה בעד רחמה׃
וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃
ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים׃
ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על־הכסא על־מזוזת היכל יהוה׃
והיא מרת נפש ותתפלל על־יהוה ובכה תבכה׃
ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם־ראה תראה ׀ בעני אמתך וזכרתני ולא־תשכח את־אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל־ימי חייו ומורה לא־יעלה על־ראשו׃
והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את־פיה׃
וחנה היא מדברת על־לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה׃
ויאמר אליה עלי עד־מתי תשתכרין הסירי את־יינך מעליך׃
ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת־רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את־נפשי לפני יהוה׃
אל־תתן את־אמתך לפני בת־בליעל כי־מרב שיחי וכעסי דברתי עד־הנה׃
ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את־שלתך אשר שאלת מעמו׃
ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא־היו־לה עוד׃
וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל־ביתם הרמתה וידע אלקנה את־חנה אשתו ויזכרה יהוה׃
ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את־שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו׃
wjHj Hjwm wjzbh AlqnH wntn lpnnH Axtw wlkl-bnjH wbnwtjH mnwt׃
wlhnH jtn mnH Aht Apjm kj At-hnH AHb wjHwH sgr rhmH׃
wkOstH crtH gm-kOs bObwr HrOmH kj-sgr jHwH bOd rhmH׃
wkn jOxH xnH bxnH mdj OltH bbjt jHwH kn tkOsnH wtbkH wlA tAkl׃
wjAmr lH AlqnH AjxH hnH lmH tbkj wlmH lA tAklj wlmH jrO lbbk HlwA Ankj Twb lk mOxrH bnjm׃
wtqm hnH Ahrj AklH bxlH wAhrj xtH wOlj HkHn jxb Ol-HksA Ol-mzwzt Hjkl jHwH׃
wHjA mrt npx wttpll Ol-jHwH wbkH tbkH׃
wtdr ndr wtAmr jHwH cbAwt Am-rAH trAH bOnj Amtk wzkrtnj wlA-txkh At-Amtk wnttH lAmtk zrO Anxjm wnttjw ljHwH kl-jmj hjjw wmwrH lA-jOlH Ol-rAxw׃
wHjH kj HrbtH lHtpll lpnj jHwH wOlj xmr At-pjH׃
whnH HjA mdbrt Ol-lbH rq xptjH nOwt wqwlH lA jxmO wjhxbH Olj lxkrH׃
wjAmr AljH Olj Od-mtj txtkrjn Hsjrj At-jjnk mOljk׃
wtOn hnH wtAmr lA Adnj AxH qxt-rwh Ankj wjjn wxkr lA xtjtj wAxpk At-npxj lpnj jHwH׃
Al-ttn At-Amtk lpnj bt-bljOl kj-mrb xjhj wkOsj dbrtj Od-HnH׃
wjOn Olj wjAmr lkj lxlwm wAlHj jxrAl jtn At-xltk Axr xAlt mOmw׃
wtAmr tmcA xphtk hn bOjnjk wtlk HAxH ldrkH wtAkl wpnjH lA-Hjw-lH Owd׃
wjxkmw bbqr wjxthww lpnj jHwH wjxbw wjbAw Al-bjtm HrmtH wjdO AlqnH At-hnH Axtw wjzkrH jHwH׃
wjHj ltqpwt Hjmjm wtHr hnH wtld bn wtqrA At-xmw xmwAl kj mjHwH xAltjw׃
Schlachter: An dem Tage nun, da Elkana opferte, gab er seinem Weibe Peninna und allen ihren Söhnen und Töchtern Teile vom Opfermahl .
Hanna aber gab er ein doppeltes Teil, denn er hatte Hanna lieb; aber der HERR hatte ihren Mutterleib verschlossen.
Und ihre Nebenbuhlerin reizte sie sehr mit kränkenden Reden, um sie darüber zu erzürnen, daß der HERR ihren Leib verschlossen hatte.
Und so ging es Jahr für Jahr; so oft sie zu des HERRN Hause wallte, kränkte jene sie also, daß sie weinte und nichts aß.
Elkana aber, ihr Mann, sprach zu ihr: Hanna, warum weinst du? Und warum issest du nicht? Warum ist dein Herz so traurig? Bin ich dir nicht besser als zehn Söhne?
Eines Tages aber stand Hanna auf, nachdem sie zu Silo gegessen und getrunken hatte. Eli, der Priester, saß eben auf seinem Stuhl beim Türpfosten des Tempels des HERRN.
Sie aber, betrübt, wie sie war, betete zum HERRN und weinte sehr.
Und sie tat ein Gelübde und sprach: HERR der Heerscharen, wirst du das Elend deiner Magd ansehen und an mich gedenken und deiner Magd nicht vergessen, und wirst du deiner Magd einen Sohn geben, so will ich ihn dem Herrn geben sein Leben lang, und kein Schermesser soll auf sein Haupt kommen!
Während sie nun lange vor dem HERRN betete, beobachtete Eli ihren Mund;
und Hanna redete in ihrem Herzen, nur ihre Lippen regten sich, doch so, daß man ihre Stimme nicht hörte. Da meinte Eli, sie wäre betrunken.
Und er sprach zu ihr: Wie lange willst du trunken sein? Gib deinen Wein von dir!
Hanna aber antwortete und sprach: Nein, mein Herr, ich bin ein Weib beschwerten Geistes; Wein und starkes Getränk habe ich nicht getrunken, sondern ich habe mein Herz vor dem HERRN ausgeschüttet.
Du wollest deine Magd nicht für eine Tochter Belials halten, denn aus großem Kummer und Herzeleid habe ich bisher geredet!
Eli antwortete ihr und sprach: Gehe hin in Frieden! Der Gott Israels gewähre dir deine Bitte, die du vor ihm ausgesprochen hast!
Sie sprach: Laß deine Magd Gnade finden vor deinen Augen! Also ging das Weib ihren Weg und aß und sah nicht mehr traurig aus.
Und am Morgen früh machten sie sich auf, und als sie vor dem HERRN angebetet hatten, kehrten sie wieder um und kamen heim nach Rama. Und Elkana erkannte sein Weib Hanna, und der HERR gedachte an sie.
Und so geschah es, als das Jahr um war, nachdem Hanna empfangen hatte, gebar sie einen Sohn; den hieß sie Samuel, denn sagte sie, ich habe ihn von dem Herrn erbeten.
Septuaginta: καὶ ἐγενήθη ἡμέρᾳ καὶ ἔθυσεν ελκανα καὶ ἔδωκεν τῇ φεννανα γυναικὶ αὐτοῦ καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῆς καὶ ταῖς θυγατράσιν αὐτῆς μερίδας
καὶ τῇ αννα ἔδωκεν μερίδα μίαν ὅτι οὐκ ἦν αὐτῇ παιδίον πλὴν ὅτι τὴν ανναν ἠγάπα ελκανα ὑπὲρ ταύτην καὶ κύριος ἀπέκλεισεν τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς
ὅτι οὐκ ἔδωκεν αὐτῇ κύριος παιδίον κατὰ τὴν θλῖψιν αὐτῆς καὶ κατὰ τὴν ἀθυμίαν τῆς θλίψεως αὐτῆς καὶ ἠθύμει διὰ τοῦτο ὅτι συνέκλεισεν κύριος τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς τοῦ μὴ δοῦναι αὐτῇ παιδίον
οὕτως ἐποίει ἐνιαυτὸν κατ' ἐνιαυτὸν ἐν τῷ ἀναβαίνειν αὐτὴν εἰς οἶκον κυρίου καὶ ἠθύμει καὶ ἔκλαιεν καὶ οὐκ ἤσθιεν
καὶ εἶπεν αὐτῇ ελκανα ὁ ἀνὴρ αὐτῆς αννα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἰδοὺ ἐγώ κύριε καὶ εἶπεν αὐτῇ τί ἐστίν σοι ὅτι κλαίεις καὶ ἵνα τί οὐκ ἐσθίεις καὶ ἵνα τί τύπτει σε ἡ καρδία σου οὐκ ἀγαθὸς ἐγώ σοι ὑπὲρ δέκα τέκνα
καὶ ἀνέστη αννα μετὰ τὸ φαγεῖν αὐτοὺς ἐν σηλω καὶ κατέστη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐκάθητο ἐπὶ τοῦ δίφρου ἐπὶ τῶν φλιῶν ναοῦ κυρίου
καὶ αὐτὴ κατώδυνος ψυχῇ καὶ προσηύξατο πρὸς κύριον καὶ κλαίουσα ἔκλαυσεν
καὶ ηὔξατο εὐχὴν κυρίῳ λέγουσα αδωναι κύριε ελωαι σαβαωθ ἐὰν ἐπιβλέπων ἐπιβλέψῃς ἐπὶ τὴν ταπείνωσιν τῆς δούλης σου καὶ μνησθῇς μου καὶ δῷς τῇ δούλῃ σου σπέρμα ἀνδρῶν καὶ δώσω αὐτὸν ἐνώπιόν σου δοτὸν ἕως ἡμέρας θανάτου αὐτοῦ καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πίεται καὶ σίδηρος οὐκ ἀναβήσεται ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ
καὶ ἐγενήθη ὅτε ἐπλήθυνεν προσευχομένη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐφύλαξεν τὸ στόμα αὐτῆς
καὶ αὐτὴ ἐλάλει ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς καὶ τὰ χείλη αὐτῆς ἐκινεῖτο καὶ φωνὴ αὐτῆς οὐκ ἠκούετο καὶ ἐλογίσατο αὐτὴν ηλι εἰς μεθύουσαν
καὶ εἶπεν αὐτῇ τὸ παιδάριον ηλι ἕως πότε μεθυσθήσῃ περιελοῦ τὸν οἶνόν σου καὶ πορεύου ἐκ προσώπου κυρίου
καὶ ἀπεκρίθη αννα καὶ εἶπεν οὐχί κύριε γυνή ᾗ σκληρὰ ἡμέρα ἐγώ εἰμι καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πέπωκα καὶ ἐκχέω τὴν ψυχήν μου ἐνώπιον κυρίου
μὴ δῷς τὴν δούλην σου εἰς θυγατέρα λοιμήν ὅτι ἐκ πλήθους ἀδολεσχίας μου ἐκτέτακα ἕως νῦν
καὶ ἀπεκρίθη ηλι καὶ εἶπεν αὐτῇ πορεύου εἰς εἰρήνην ὁ θεὸς ισραηλ δῴη σοι πᾶν αἴτημά σου ὃ ᾐτήσω παρ' αὐτοῦ
καὶ εἶπεν εὗρεν ἡ δούλη σου χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἐπορεύθη ἡ γυνὴ εἰς τὴν ὁδὸν αὐτῆς καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸ κατάλυμα αὐτῆς καὶ ἔφαγεν μετὰ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς καὶ ἔπιεν καὶ τὸ πρόσωπον αὐτῆς οὐ συνέπεσεν ἔτι
καὶ ὀρθρίζουσιν τὸ πρωὶ καὶ προσκυνοῦσιν τῷ κυρίῳ καὶ πορεύονται τὴν ὁδὸν αὐτῶν καὶ εἰσῆλθεν ελκανα εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ αρμαθαιμ καὶ ἔγνω τὴν ανναν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ ἐμνήσθη αὐτῆς κύριος
καὶ συνέλαβεν καὶ ἐγενήθη τῷ καιρῷ τῶν ἡμερῶν καὶ ἔτεκεν υἱόν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σαμουηλ καὶ εἶπεν ὅτι παρὰ κυρίου θεοῦ σαβαωθ ᾐτησάμην αὐτόν
kai egenehtheh ehmera kai ethysen elkana kai edohken teh phennana gynaiki aytoy kai tois yiois aytehs kai tais thygatrasin aytehs meridas
kai teh anna edohken merida mian oti oyk ehn ayteh paidion plehn oti tehn annan ehgapa elkana yper taytehn kai kyrios apekleisen ta peri tehn mehtran aytehs
oti oyk edohken ayteh kyrios paidion kata tehn thlipsin aytehs kai kata tehn athymian tehs thlipseohs aytehs kai ehthymei dia toyto oti synekleisen kyrios ta peri tehn mehtran aytehs toy meh doynai ayteh paidion
oytohs epoiei eniayton kat' eniayton en toh anabainein aytehn eis oikon kyrioy kai ehthymei kai eklaien kai oyk ehsthien
kai eipen ayteh elkana o anehr aytehs anna kai eipen aytoh idoy egoh kyrie kai eipen ayteh ti estin soi oti klaieis kai ina ti oyk esthieis kai ina ti typtei se eh kardia soy oyk agathos egoh soi yper deka tekna
kai anesteh anna meta to phagein aytoys en sehloh kai katesteh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ekathehto epi toy diphroy epi tohn phliohn naoy kyrioy
kai ayteh katohdynos psycheh kai prosehyxato pros kyrion kai klaioysa eklaysen
kai ehyxato eychehn kyrioh legoysa adohnai kyrie elohai sabaohth ean epiblepohn epiblepsehs epi tehn tapeinohsin tehs doylehs soy kai mnehsthehs moy kai dohs teh doyleh soy sperma androhn kai dohsoh ayton enohpion soy doton eohs ehmeras thanatoy aytoy kai oinon kai methysma oy pietai kai sidehros oyk anabehsetai epi tehn kephalehn aytoy
kai egenehtheh ote eplehthynen proseychomeneh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ephylaxen to stoma aytehs
kai ayteh elalei en teh kardia aytehs kai ta cheileh aytehs ekineito kai phohneh aytehs oyk ehkoyeto kai elogisato aytehn ehli eis methyoysan
kai eipen ayteh to paidarion ehli eohs pote methysthehseh perieloy ton oinon soy kai poreyoy ek prosohpoy kyrioy
kai apekritheh anna kai eipen oychi kyrie gyneh eh sklehra ehmera egoh eimi kai oinon kai methysma oy pepohka kai ekcheoh tehn psychehn moy enohpion kyrioy
meh dohs tehn doylehn soy eis thygatera loimehn oti ek plehthoys adoleschias moy ektetaka eohs nyn
kai apekritheh ehli kai eipen ayteh poreyoy eis eirehnehn o theos israehl doheh soi pan aitehma soy o ehtehsoh par' aytoy
kai eipen eyren eh doyleh soy charin en ophthalmois soy kai eporeytheh eh gyneh eis tehn odon aytehs kai eisehlthen eis to katalyma aytehs kai ephagen meta toy andros aytehs kai epien kai to prosohpon aytehs oy synepesen eti
kai orthrizoysin to prohi kai proskynoysin toh kyrioh kai poreyontai tehn odon aytohn kai eisehlthen elkana eis ton oikon aytoy armathaim kai egnoh tehn annan gynaika aytoy kai emnehstheh aytehs kyrios
kai synelaben kai egenehtheh toh kairoh tohn ehmerohn kai eteken yion kai ekalesen to onoma aytoy samoyehl kai eipen oti para kyrioy theoy sabaohth ehtehsamehn ayton
NovaVulgata: Venit ergo dies, et immolavit Elcana dabatque Phenennae uxori suae et cunctis filiis eius et filiabus partes;
Annae autem dabat unam partem electam, quia Annam diligebat; Dominus autem concluserat vulvam eius.
Affligebat quoque eam aemula eius et vehementer angebat, ut conturbaret eam, quod conclusisset Dominus vulvam eius.
Sicque faciebat per singulos annos, cum, redeunte tempore, ascenderent templum Domini, et sic provocabat eam. Porro illa flebat et non capiebat cibum.
Dixit ergo ei Elcana vir suus: “ Anna, cur fles et quare non comedis? Et quam ob rem affligitur cor tuum? Numquid non ego melior sum tibi quam decem filii? ”.
Surrexit autem Anna, postquam comederant et biberant in Silo, et Heli sacerdote sedente super sellam ante postes templi Domini.
Cum esset Anna amaro animo, oravit Dominum flens largiter
et votum vovit dicens: “ Domine exercituum, si respiciens videris afflictionem famulae tuae et recordatus mei fueris nec oblitus ancillae tuae dederisque servae tuae sexum virilem, dabo eum Domino omnes dies vitae eius, et novacula non ascendet super caput eius ”.
Factum est ergo, cum illa multiplicaret preces coram Domino, ut Heli observaret os eius.
Porro Anna loquebatur in corde suo; tantumque labia illius movebantur, et vox penitus non audiebatur. Aestimavit igitur eam Heli temulentam
dixitque ei: “ Usquequo ebria eris? Digere paulisper vinum, quo mades! ”.
Respondens Anna: “ Nequaquam, inquit, domine mi; nam mulier infelix nimis ego sum: vinumque et omne, quod inebriare potest, non bibi, sed effudi animam meam in conspectu Domini.
Ne reputes ancillam tuam quasi unam de filiabus Belial, quia ex multitudine doloris et maeroris mei locuta sum usque in praesens ”.
Tunc Heli ait ei: “ Vade in pace, et Deus Israel det tibi petitionem, quam rogasti eum ”.
Et illa dixit: “ Utinam inveniat ancilla tua gratiam in oculis tuis ”. Et abiit mulier in viam suam et comedit; vultusque illius non fuerunt amplius sicut prius.
Et surrexerunt mane et adoraverunt coram Domino. Reversique sunt et venerunt in domum suam in Rama. Cognovit autem Elcana Annam uxorem suam, et recordatus est eius Dominus.
Et factum est post circulum dierum concepit Anna et peperit filium vocavitque nomen eius Samuel, eo quod a Domino postulasset eum.
HeLeningradV: וַיְהִי הַיֹּום וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתֹּו וּלְכָל־בָּנֶיהָ וּבְנֹותֶיהָ מָנֹות׃
וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת־חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ׃
וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם־כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּי־סָגַר יְהוָה בְּעַד רַחְמָהּ׃
וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה כֵּן תַּכְעִסֶנָּה וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל׃
וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלֹוא אָנֹכִי טֹוב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים׃
וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא עַל־מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה׃
וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל־יְהוָה וּבָכֹה תִבְכֶּה׃
וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־רָאֹה תִרְאֶה ׀ בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא־תִשְׁכַּח אֶת־אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל־יְמֵי חַיָּיו וּמֹורָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשֹׁו׃
וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת־פִּיהָ׃
וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעֹות וְקֹולָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה׃
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד־מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת־יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ׃
וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת־רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת־נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה׃
אַל־תִּתֵּן אֶת־אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת־בְּלִיָּעַל כִּי־מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד־הֵנָּה׃
וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלֹום וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת־שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמֹּו׃
וַתֹּאמֶר תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל וּפָנֶיהָ לֹא־הָיוּ־לָהּ עֹוד׃
וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת־חַנָּה אִשְׁתֹּו וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה׃
וַיְהִי לִתְקֻפֹות הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו׃
wajHij Hajowm wajizbah AaelqaanaaH wnaatan lipninaaH Aixxtow wlkaal-baanaejHaa wbnowtaejHaa maanowt׃
wlhanaaH jiten maanaaH Aahat Aapaajim kij Aaet-hanaaH AaaHeb wajHwaaH saagar rahmaaH׃
wkiOasataaH caaraataaH gam-kaOas baOabwr HarOimaaH kij-saagar jHwaaH bOad rahmaaH׃
wken jaOaxaeH xxaanaaH bxxaanaaH midej OalotaaH bbejt jHwaaH ken takOisaenaaH watibkaeH wloA toAkal׃
wajoAmaer laaH AaelqaanaaH AijxxaaH hanaaH laamaeH tibkij wlaamaeH loA toAklij wlaamaeH jeraO lbaabek HalowA Aaanokij Towb laak meOaxaaraaH baanijm׃
wataaqaam hanaaH Aaharej AaaklaaH bxxiloH wAaharej xxaatoH wOelij HakoHen joxxeb Oal-HakiseA Oal-mzwzat Hejkal jHwaaH׃
wHijA maarat naapaexx watitpalel Oal-jHwaaH wbaakoH tibkaeH׃
watidor naedaer watoAmar jHwaaH cbaaAowt Aim-raaAoH tirAaeH baaOaanij Aamaataekaa wzkartanij wloA-tixxkah Aaet-Aamaataekaa wnaatataaH laAamaatkaa zaeraO Aanaaxxijm wntatijw lajHwaaH kaal-jmej hajaajw wmowraaH loA-jaOalaeH Oal-roAxxow׃
wHaajaaH kij HirbtaaH lHitpalel lipnej jHwaaH wOelij xxomer Aaet-pijHaa׃
whanaaH HijA mdabaeraet Oal-libaaH raq xpaataejHaa naaOowt wqowlaaH loA jixxaameOa wajahxxbaeHaa Oelij lxxikoraaH׃
wajoAmaer AelaejHaa Oelij Oad-maataj tixxtakaarijn Haasijrij Aaet-jejnek meOaalaajik׃
wataOan hanaaH watoAmaer loA Aadonij AixxaaH qxxat-rwha Aaanokij wjajin wxxekaar loA xxaatijtij waaAaexxpok Aaet-napxxij lipnej jHwaaH׃
Aal-titen Aaet-Aamaatkaa lipnej bat-blijaaOal kij-merob xijhij wkaOsij dibartij Oad-HenaaH׃
wajaOan Oelij wajoAmaer lkij lxxaalowm weAloHej jixraaAel jiten Aaet-xxelaatek Aaxxaer xxaaAalt meOimow׃
watoAmaer timcaaA xxiphaatkaa hen bOejnaejkaa watelaek HaaAixxaaH ldarkaaH watoAkal wpaanaejHaa loA-Haajw-laaH Oowd׃
wajaxxkimw baboqaer wajixxtahaww lipnej jHwaaH wajaaxxubw wajaaboAw Aael-bejtaam HaaraamaataaH wajedaO AaelqaanaaH Aaet-hanaaH Aixxtow wajizkraeHaa jHwaaH׃
wajHij litqupowt Hajaamijm wataHar hanaaH watelaed ben watiqraaA Aaet-xxmow xxmwAel kij mejHwaaH xxAiltijw׃
HeLeningradoV: ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל־בניה ובנותיה מנות׃
ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את־חנה אהב ויהוה סגר רחמה׃
וכעסתה צרתה גם־כעס בעבור הרעמה כי־סגר יהוה בעד רחמה׃
וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃
ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים׃
ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על־הכסא על־מזוזת היכל יהוה׃
והיא מרת נפש ותתפלל על־יהוה ובכה תבכה׃
ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם־ראה תראה ׀ בעני אמתך וזכרתני ולא־תשכח את־אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל־ימי חייו ומורה לא־יעלה על־ראשו׃
והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את־פיה׃
וחנה היא מדברת על־לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה׃
ויאמר אליה עלי עד־מתי תשתכרין הסירי את־יינך מעליך׃
ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת־רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את־נפשי לפני יהוה׃
אל־תתן את־אמתך לפני בת־בליעל כי־מרב שיחי וכעסי דברתי עד־הנה׃
ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את־שלתך אשר שאלת מעמו׃
ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא־היו־לה עוד׃
וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל־ביתם הרמתה וידע אלקנה את־חנה אשתו ויזכרה יהוה׃
ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את־שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו׃
wjHj Hjwm wjzbh AlqnH wntn lpnnH Axtw wlkl-bnjH wbnwtjH mnwt׃
wlhnH jtn mnH Aht Apjm kj At-hnH AHb wjHwH sgr rhmH׃
wkOstH crtH gm-kOs bObwr HrOmH kj-sgr jHwH bOd rhmH׃
wkn jOxH xnH bxnH mdj OltH bbjt jHwH kn tkOsnH wtbkH wlA tAkl׃
wjAmr lH AlqnH AjxH hnH lmH tbkj wlmH lA tAklj wlmH jrO lbbk HlwA Ankj Twb lk mOxrH bnjm׃
wtqm hnH Ahrj AklH bxlH wAhrj xtH wOlj HkHn jxb Ol-HksA Ol-mzwzt Hjkl jHwH׃
wHjA mrt npx wttpll Ol-jHwH wbkH tbkH׃
wtdr ndr wtAmr jHwH cbAwt Am-rAH trAH bOnj Amtk wzkrtnj wlA-txkh At-Amtk wnttH lAmtk zrO Anxjm wnttjw ljHwH kl-jmj hjjw wmwrH lA-jOlH Ol-rAxw׃
wHjH kj HrbtH lHtpll lpnj jHwH wOlj xmr At-pjH׃
whnH HjA mdbrt Ol-lbH rq xptjH nOwt wqwlH lA jxmO wjhxbH Olj lxkrH׃
wjAmr AljH Olj Od-mtj txtkrjn Hsjrj At-jjnk mOljk׃
wtOn hnH wtAmr lA Adnj AxH qxt-rwh Ankj wjjn wxkr lA xtjtj wAxpk At-npxj lpnj jHwH׃
Al-ttn At-Amtk lpnj bt-bljOl kj-mrb xjhj wkOsj dbrtj Od-HnH׃
wjOn Olj wjAmr lkj lxlwm wAlHj jxrAl jtn At-xltk Axr xAlt mOmw׃
wtAmr tmcA xphtk hn bOjnjk wtlk HAxH ldrkH wtAkl wpnjH lA-Hjw-lH Owd׃
wjxkmw bbqr wjxthww lpnj jHwH wjxbw wjbAw Al-bjtm HrmtH wjdO AlqnH At-hnH Axtw wjzkrH jHwH׃
wjHj ltqpwt Hjmjm wtHr hnH wtld bn wtqrA At-xmw xmwAl kj mjHwH xAltjw׃
Schlachter: An dem Tage nun, da Elkana opferte, gab er seinem Weibe Peninna und allen ihren Söhnen und Töchtern Teile vom Opfermahl .
Hanna aber gab er ein doppeltes Teil, denn er hatte Hanna lieb; aber der HERR hatte ihren Mutterleib verschlossen.
Und ihre Nebenbuhlerin reizte sie sehr mit kränkenden Reden, um sie darüber zu erzürnen, daß der HERR ihren Leib verschlossen hatte.
Und so ging es Jahr für Jahr; so oft sie zu des HERRN Hause wallte, kränkte jene sie also, daß sie weinte und nichts aß.
Elkana aber, ihr Mann, sprach zu ihr: Hanna, warum weinst du? Und warum issest du nicht? Warum ist dein Herz so traurig? Bin ich dir nicht besser als zehn Söhne?
Eines Tages aber stand Hanna auf, nachdem sie zu Silo gegessen und getrunken hatte. Eli, der Priester, saß eben auf seinem Stuhl beim Türpfosten des Tempels des HERRN.
Sie aber, betrübt, wie sie war, betete zum HERRN und weinte sehr.
Und sie tat ein Gelübde und sprach: HERR der Heerscharen, wirst du das Elend deiner Magd ansehen und an mich gedenken und deiner Magd nicht vergessen, und wirst du deiner Magd einen Sohn geben, so will ich ihn dem Herrn geben sein Leben lang, und kein Schermesser soll auf sein Haupt kommen!
Während sie nun lange vor dem HERRN betete, beobachtete Eli ihren Mund;
und Hanna redete in ihrem Herzen, nur ihre Lippen regten sich, doch so, daß man ihre Stimme nicht hörte. Da meinte Eli, sie wäre betrunken.
Und er sprach zu ihr: Wie lange willst du trunken sein? Gib deinen Wein von dir!
Hanna aber antwortete und sprach: Nein, mein Herr, ich bin ein Weib beschwerten Geistes; Wein und starkes Getränk habe ich nicht getrunken, sondern ich habe mein Herz vor dem HERRN ausgeschüttet.
Du wollest deine Magd nicht für eine Tochter Belials halten, denn aus großem Kummer und Herzeleid habe ich bisher geredet!
Eli antwortete ihr und sprach: Gehe hin in Frieden! Der Gott Israels gewähre dir deine Bitte, die du vor ihm ausgesprochen hast!
Sie sprach: Laß deine Magd Gnade finden vor deinen Augen! Also ging das Weib ihren Weg und aß und sah nicht mehr traurig aus.
Und am Morgen früh machten sie sich auf, und als sie vor dem HERRN angebetet hatten, kehrten sie wieder um und kamen heim nach Rama. Und Elkana erkannte sein Weib Hanna, und der HERR gedachte an sie.
Und so geschah es, als das Jahr um war, nachdem Hanna empfangen hatte, gebar sie einen Sohn; den hieß sie Samuel, denn sagte sie, ich habe ihn von dem Herrn erbeten.
Septuaginta: καὶ ἐγενήθη ἡμέρᾳ καὶ ἔθυσεν ελκανα καὶ ἔδωκεν τῇ φεννανα γυναικὶ αὐτοῦ καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῆς καὶ ταῖς θυγατράσιν αὐτῆς μερίδας
καὶ τῇ αννα ἔδωκεν μερίδα μίαν ὅτι οὐκ ἦν αὐτῇ παιδίον πλὴν ὅτι τὴν ανναν ἠγάπα ελκανα ὑπὲρ ταύτην καὶ κύριος ἀπέκλεισεν τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς
ὅτι οὐκ ἔδωκεν αὐτῇ κύριος παιδίον κατὰ τὴν θλῖψιν αὐτῆς καὶ κατὰ τὴν ἀθυμίαν τῆς θλίψεως αὐτῆς καὶ ἠθύμει διὰ τοῦτο ὅτι συνέκλεισεν κύριος τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς τοῦ μὴ δοῦναι αὐτῇ παιδίον
οὕτως ἐποίει ἐνιαυτὸν κατ' ἐνιαυτὸν ἐν τῷ ἀναβαίνειν αὐτὴν εἰς οἶκον κυρίου καὶ ἠθύμει καὶ ἔκλαιεν καὶ οὐκ ἤσθιεν
καὶ εἶπεν αὐτῇ ελκανα ὁ ἀνὴρ αὐτῆς αννα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἰδοὺ ἐγώ κύριε καὶ εἶπεν αὐτῇ τί ἐστίν σοι ὅτι κλαίεις καὶ ἵνα τί οὐκ ἐσθίεις καὶ ἵνα τί τύπτει σε ἡ καρδία σου οὐκ ἀγαθὸς ἐγώ σοι ὑπὲρ δέκα τέκνα
καὶ ἀνέστη αννα μετὰ τὸ φαγεῖν αὐτοὺς ἐν σηλω καὶ κατέστη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐκάθητο ἐπὶ τοῦ δίφρου ἐπὶ τῶν φλιῶν ναοῦ κυρίου
καὶ αὐτὴ κατώδυνος ψυχῇ καὶ προσηύξατο πρὸς κύριον καὶ κλαίουσα ἔκλαυσεν
καὶ ηὔξατο εὐχὴν κυρίῳ λέγουσα αδωναι κύριε ελωαι σαβαωθ ἐὰν ἐπιβλέπων ἐπιβλέψῃς ἐπὶ τὴν ταπείνωσιν τῆς δούλης σου καὶ μνησθῇς μου καὶ δῷς τῇ δούλῃ σου σπέρμα ἀνδρῶν καὶ δώσω αὐτὸν ἐνώπιόν σου δοτὸν ἕως ἡμέρας θανάτου αὐτοῦ καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πίεται καὶ σίδηρος οὐκ ἀναβήσεται ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ
καὶ ἐγενήθη ὅτε ἐπλήθυνεν προσευχομένη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐφύλαξεν τὸ στόμα αὐτῆς
καὶ αὐτὴ ἐλάλει ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς καὶ τὰ χείλη αὐτῆς ἐκινεῖτο καὶ φωνὴ αὐτῆς οὐκ ἠκούετο καὶ ἐλογίσατο αὐτὴν ηλι εἰς μεθύουσαν
καὶ εἶπεν αὐτῇ τὸ παιδάριον ηλι ἕως πότε μεθυσθήσῃ περιελοῦ τὸν οἶνόν σου καὶ πορεύου ἐκ προσώπου κυρίου
καὶ ἀπεκρίθη αννα καὶ εἶπεν οὐχί κύριε γυνή ᾗ σκληρὰ ἡμέρα ἐγώ εἰμι καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πέπωκα καὶ ἐκχέω τὴν ψυχήν μου ἐνώπιον κυρίου
μὴ δῷς τὴν δούλην σου εἰς θυγατέρα λοιμήν ὅτι ἐκ πλήθους ἀδολεσχίας μου ἐκτέτακα ἕως νῦν
καὶ ἀπεκρίθη ηλι καὶ εἶπεν αὐτῇ πορεύου εἰς εἰρήνην ὁ θεὸς ισραηλ δῴη σοι πᾶν αἴτημά σου ὃ ᾐτήσω παρ' αὐτοῦ
καὶ εἶπεν εὗρεν ἡ δούλη σου χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἐπορεύθη ἡ γυνὴ εἰς τὴν ὁδὸν αὐτῆς καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸ κατάλυμα αὐτῆς καὶ ἔφαγεν μετὰ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς καὶ ἔπιεν καὶ τὸ πρόσωπον αὐτῆς οὐ συνέπεσεν ἔτι
καὶ ὀρθρίζουσιν τὸ πρωὶ καὶ προσκυνοῦσιν τῷ κυρίῳ καὶ πορεύονται τὴν ὁδὸν αὐτῶν καὶ εἰσῆλθεν ελκανα εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ αρμαθαιμ καὶ ἔγνω τὴν ανναν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ ἐμνήσθη αὐτῆς κύριος
καὶ συνέλαβεν καὶ ἐγενήθη τῷ καιρῷ τῶν ἡμερῶν καὶ ἔτεκεν υἱόν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σαμουηλ καὶ εἶπεν ὅτι παρὰ κυρίου θεοῦ σαβαωθ ᾐτησάμην αὐτόν
kai egenehtheh ehmera kai ethysen elkana kai edohken teh phennana gynaiki aytoy kai tois yiois aytehs kai tais thygatrasin aytehs meridas
kai teh anna edohken merida mian oti oyk ehn ayteh paidion plehn oti tehn annan ehgapa elkana yper taytehn kai kyrios apekleisen ta peri tehn mehtran aytehs
oti oyk edohken ayteh kyrios paidion kata tehn thlipsin aytehs kai kata tehn athymian tehs thlipseohs aytehs kai ehthymei dia toyto oti synekleisen kyrios ta peri tehn mehtran aytehs toy meh doynai ayteh paidion
oytohs epoiei eniayton kat' eniayton en toh anabainein aytehn eis oikon kyrioy kai ehthymei kai eklaien kai oyk ehsthien
kai eipen ayteh elkana o anehr aytehs anna kai eipen aytoh idoy egoh kyrie kai eipen ayteh ti estin soi oti klaieis kai ina ti oyk esthieis kai ina ti typtei se eh kardia soy oyk agathos egoh soi yper deka tekna
kai anesteh anna meta to phagein aytoys en sehloh kai katesteh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ekathehto epi toy diphroy epi tohn phliohn naoy kyrioy
kai ayteh katohdynos psycheh kai prosehyxato pros kyrion kai klaioysa eklaysen
kai ehyxato eychehn kyrioh legoysa adohnai kyrie elohai sabaohth ean epiblepohn epiblepsehs epi tehn tapeinohsin tehs doylehs soy kai mnehsthehs moy kai dohs teh doyleh soy sperma androhn kai dohsoh ayton enohpion soy doton eohs ehmeras thanatoy aytoy kai oinon kai methysma oy pietai kai sidehros oyk anabehsetai epi tehn kephalehn aytoy
kai egenehtheh ote eplehthynen proseychomeneh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ephylaxen to stoma aytehs
kai ayteh elalei en teh kardia aytehs kai ta cheileh aytehs ekineito kai phohneh aytehs oyk ehkoyeto kai elogisato aytehn ehli eis methyoysan
kai eipen ayteh to paidarion ehli eohs pote methysthehseh perieloy ton oinon soy kai poreyoy ek prosohpoy kyrioy
kai apekritheh anna kai eipen oychi kyrie gyneh eh sklehra ehmera egoh eimi kai oinon kai methysma oy pepohka kai ekcheoh tehn psychehn moy enohpion kyrioy
meh dohs tehn doylehn soy eis thygatera loimehn oti ek plehthoys adoleschias moy ektetaka eohs nyn
kai apekritheh ehli kai eipen ayteh poreyoy eis eirehnehn o theos israehl doheh soi pan aitehma soy o ehtehsoh par' aytoy
kai eipen eyren eh doyleh soy charin en ophthalmois soy kai eporeytheh eh gyneh eis tehn odon aytehs kai eisehlthen eis to katalyma aytehs kai ephagen meta toy andros aytehs kai epien kai to prosohpon aytehs oy synepesen eti
kai orthrizoysin to prohi kai proskynoysin toh kyrioh kai poreyontai tehn odon aytohn kai eisehlthen elkana eis ton oikon aytoy armathaim kai egnoh tehn annan gynaika aytoy kai emnehstheh aytehs kyrios
kai synelaben kai egenehtheh toh kairoh tohn ehmerohn kai eteken yion kai ekalesen to onoma aytoy samoyehl kai eipen oti para kyrioy theoy sabaohth ehtehsamehn ayton
NovaVulgata: Venit ergo dies, et immolavit Elcana dabatque Phenennae uxori suae et cunctis filiis eius et filiabus partes;
Annae autem dabat unam partem electam, quia Annam diligebat; Dominus autem concluserat vulvam eius.
Affligebat quoque eam aemula eius et vehementer angebat, ut conturbaret eam, quod conclusisset Dominus vulvam eius.
Sicque faciebat per singulos annos, cum, redeunte tempore, ascenderent templum Domini, et sic provocabat eam. Porro illa flebat et non capiebat cibum.
Dixit ergo ei Elcana vir suus: “ Anna, cur fles et quare non comedis? Et quam ob rem affligitur cor tuum? Numquid non ego melior sum tibi quam decem filii? ”.
Surrexit autem Anna, postquam comederant et biberant in Silo, et Heli sacerdote sedente super sellam ante postes templi Domini.
Cum esset Anna amaro animo, oravit Dominum flens largiter
et votum vovit dicens: “ Domine exercituum, si respiciens videris afflictionem famulae tuae et recordatus mei fueris nec oblitus ancillae tuae dederisque servae tuae sexum virilem, dabo eum Domino omnes dies vitae eius, et novacula non ascendet super caput eius ”.
Factum est ergo, cum illa multiplicaret preces coram Domino, ut Heli observaret os eius.
Porro Anna loquebatur in corde suo; tantumque labia illius movebantur, et vox penitus non audiebatur. Aestimavit igitur eam Heli temulentam
dixitque ei: “ Usquequo ebria eris? Digere paulisper vinum, quo mades! ”.
Respondens Anna: “ Nequaquam, inquit, domine mi; nam mulier infelix nimis ego sum: vinumque et omne, quod inebriare potest, non bibi, sed effudi animam meam in conspectu Domini.
Ne reputes ancillam tuam quasi unam de filiabus Belial, quia ex multitudine doloris et maeroris mei locuta sum usque in praesens ”.
Tunc Heli ait ei: “ Vade in pace, et Deus Israel det tibi petitionem, quam rogasti eum ”.
Et illa dixit: “ Utinam inveniat ancilla tua gratiam in oculis tuis ”. Et abiit mulier in viam suam et comedit; vultusque illius non fuerunt amplius sicut prius.
Et surrexerunt mane et adoraverunt coram Domino. Reversique sunt et venerunt in domum suam in Rama. Cognovit autem Elcana Annam uxorem suam, et recordatus est eius Dominus.
Et factum est post circulum dierum concepit Anna et peperit filium vocavitque nomen eius Samuel, eo quod a Domino postulasset eum.
HeLeningradV: וְהָיָה כָּל־הַנֹּותָר בְּבֵיתְךָ יָבֹוא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לֹו לַאֲגֹורַת כֶּסֶף וְכִכַּר־לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל־אַחַת הַכְּהֻנֹּות לֶאֱכֹל פַּת־לָחֶם׃ ס
wHaajaaH kaal-Hanowtaar bbejtkaa jaabowA lHixxtahawot low laAagowrat kaesaep wkikar-laahaem wAaamar spaahenij naaA Aael-Aahat HakHunowt laeAaekol pat-laahaem׃ s
HeLeningradoV: והיה כל־הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר־לחם ואמר ספחני נא אל־אחת הכהנות לאכל פת־לחם׃ ס
wHjH kl-Hnwtr bbjtk jbwA lHxthwt lw lAgwrt ksp wkkr-lhm wAmr sphnj nA Al-Aht HkHnwt lAkl pt-lhm׃ s
Schlachter: Und wer von deinem Hause übrig ist, der wird kommen und sich vor ihm niederwerfen um einen Groschen und ein Stück Brot und wird sagen: Lass mich doch zu einer priesterlichen Bedienung zu, daß ich einen Bissen Brot zu essen habe.
Septuaginta: καὶ ἔσται ὁ περισσεύων ἐν οἴκῳ σου ἥξει προσκυνεῖν αὐτῷ ὀβολοῦ ἀργυρίου λέγων παράρριψόν με ἐπὶ μίαν τῶν ἱερατειῶν σου φαγεῖν ἄρτον
kai estai o perisseyohn en oikoh soy ehxei proskynein aytoh oboloy argyrioy legohn pararripson me epi mian tohn ierateiohn soy phagein arton
NovaVulgata: Futurum est autem ut quicumque remanserit in domo tua, veniat, ut procidat ante illum pro nummo argenteo et torta panis dicatque: “Dimitte me, obsecro, ad unam partem sacerdotalem, ut comedam buccellam panis” ”.
HeLeningradV: כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתֹו בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל כִּי לֹא־יֹאכַל הָעָם עַד־בֹּאֹו כִּי־הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח אַחֲרֵי־כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים וְעַתָּה עֲלוּ כִּי־אֹתֹו כְהַיֹּום תִּמְצְאוּן אֹתֹו׃
kboAakaem HaaOijr ken timcAwn Aotow bTaeraem jaOalaeH HabaamaataaH laeAaekol kij loA-joAkal HaaOaam Oad-boAow kij-HwA jbaarek Hazaebah Aaharej-ken joAklw HaqruAijm wOataaH Oalw kij-Aotow kHajowm timcAwn Aotow׃
HeLeningradoV: כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא־יאכל העם עד־באו כי־הוא יברך הזבח אחרי־כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי־אתו כהיום תמצאון אתו׃
kbAkm HOjr kn tmcAwn Atw bTrm jOlH HbmtH lAkl kj lA-jAkl HOm Od-bAw kj-HwA jbrk Hzbh Ahrj-kn jAklw HqrAjm wOtH Olw kj-Atw kHjwm tmcAwn Atw׃
Schlachter: Wenn ihr in die Stadt kommt, so werdet ihr ihn gerade treffen, ehe er zur Höhe hinaufgeht zum Essen; denn das Volk ißt nicht, bis er kommt; denn er muß das Opfer segnen, darnach essen die Geladenen. Darum so gehet hinauf; denn eben jetzt werdet ihr ihn treffen!
Septuaginta: ὡς ἂν εἰσέλθητε τὴν πόλιν οὕτως εὑρήσετε αὐτὸν ἐν τῇ πόλει πρὶν ἀναβῆναι αὐτὸν εἰς βαμα τοῦ φαγεῖν ὅτι οὐ μὴ φάγῃ ὁ λαὸς ἕως τοῦ εἰσελθεῖν αὐτόν ὅτι οὗτος εὐλογεῖ τὴν θυσίαν καὶ μετὰ ταῦτα ἐσθίουσιν οἱ ξένοι καὶ νῦν ἀνάβητε ὅτι διὰ τὴν ἡμέραν εὑρήσετε αὐτόν
ohs an eiselthehte tehn polin oytohs eyrehsete ayton en teh polei prin anabehnai ayton eis bama toy phagein oti oy meh phageh o laos eohs toy eiselthein ayton oti oytos eylogei tehn thysian kai meta tayta esthioysin oi xenoi kai nyn anabehte oti dia tehn ehmeran eyrehsete ayton
NovaVulgata: Ingredientes urbem statim invenietis eum, antequam ascendat excelsum ad vescendum; neque enim comesurus est populus, donec ille veniat, quia ipse benedicit hostiae, et deinceps comedunt, qui vocati sunt. Nunc ergo conscendite, quia statim reperietis eum ”.
HeLeningradV: וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת־הַשֹּׁוק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם ׀ לִפְנֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה הַנִּשְׁאָר שִׂים־לְפָנֶיךָ אֱכֹל כִּי לַמֹּועֵד שָׁמוּר־לְךָ לֵאמֹר הָעָם ׀ קָרָאתִי וַיֹּאכַל שָׁאוּל עִם־שְׁמוּאֵל בַּיֹּום הַהוּא׃
wajaaraem HaTabaah Aaet-Haxxowq wHaeOaalaejHaa wajaaxaem lipnej xxaaAwl wajoAmaer HineH HanixxAaar xijm-lpaanaejkaa Aaekol kij lamowOed xxaamwr-lkaa leAmor HaaOaam qaaraaAtij wajoAkal xxaaAwl Oim-xxmwAel bajowm HaHwA׃
HeLeningradoV: וירם הטבח את־השוק והעליה וישם ׀ לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים־לפניך אכל כי למועד שמור־לך לאמר העם ׀ קראתי ויאכל שאול עם־שמואל ביום ההוא׃
wjrm HTbh At-Hxwq wHOljH wjxm lpnj xAwl wjAmr HnH HnxAr xjm-lpnjk Akl kj lmwOd xmwr-lk lAmr HOm qrAtj wjAkl xAwl Om-xmwAl bjwm HHwA׃
Schlachter: Da hob der Koch die Keule ab und brachte sie heraus und setzte sie Saul vor. Und Samuel sprach: Siehe, das ist aufbehalten worden; nimm es vor dich und iß; denn es ist auf die bestimmte Zeit für dich aufbewahrt worden, als ich sagte: Ich habe das Volk eingeladen! Also aß Saul mit Samuel an jenem Tag.
Septuaginta: καὶ ὕψωσεν ὁ μάγειρος τὴν κωλέαν καὶ παρέθηκεν αὐτὴν ἐνώπιον σαουλ καὶ εἶπεν σαμουηλ τῷ σαουλ ἰδοὺ ὑπόλειμμα παράθες αὐτὸ ἐνώπιόν σου καὶ φάγε ὅτι εἰς μαρτύριον τέθειταί σοι παρὰ τοὺς ἄλλους ἀπόκνιζε καὶ ἔφαγεν σαουλ μετὰ σαμουηλ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ
kai ypsohsen o mageiros tehn kohlean kai parethehken aytehn enohpion saoyl kai eipen samoyehl toh saoyl idoy ypoleimma parathes ayto enohpion soy kai phage oti eis martyrion tetheitai soi para toys alloys apoknize kai ephagen saoyl meta samoyehl en teh ehmera ekeineh
NovaVulgata: Levavit autem cocus armum et caudam et posuit ante Saul. Dixitque Samuel: “ Ecce quod remansit; pone ante te et comede, quia de industria servatum est tibi, quando populum vocavi ”. Et comedit Saul cum Samuel in die illa.
HeLeningradV: וְאִישׁ־יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם׃ ס
וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר וַיְהִי דְבַשׁ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה׃
וַיָּבֹא הָעָם אֶל־הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ וְאֵין־מַשִּׂיג יָדֹו אֶל־פִּיו כִּי־יָרֵא הָעָם אֶת־הַשְּׁבֻעָה׃
וְיֹונָתָן לֹא־שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת־הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּטְבֹּל אֹותָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדֹו אֶל־פִּיו [וַתָּרֹאנָה כ] (וַתָּאֹרְנָה ק) עֵינָיו׃
וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם הַיֹּום וַיָּעַף הָעָם׃
וַיֹּאמֶר יֹונָתָן עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה׃
אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיֹּום הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא־רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים׃
וַיַּכּוּ בַּיֹּום הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד׃
[וַיַּעַשׂ כ] (וַיַּעַט ק) הָעָם אֶל־ [שָׁלָל כ] (הַשָּׁלָל ק) וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל־הַדָּם׃
וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַיהוָה לֶאֱכֹל עַל־הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיֹּום אֶבֶן גְּדֹולָה׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שֹׁורֹו וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא־תֶחֶטְאוּ לַיהוָה לֶאֱכֹל אֶל־הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל־הָעָם אִישׁ שֹׁורֹו בְיָדֹו הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָׁם׃
וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֹתֹו הֵחֵל לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים ׀ לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם ׀ עַד־אֹור הַבֹּקֶר וְלֹא־נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה ס וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל־הָאֱלֹהִים׃
וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ בַּיֹּום הַהוּא׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנֹּות הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיֹּום׃
כִּי חַי־יְהוָה הַמֹּושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יֶשְׁנֹו בְּיֹונָתָן בְּנִי כִּי מֹות יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל־הָעָם׃
וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיֹונָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־שָׁאוּל הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה׃ ס
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יֹונָתָן בְּנִי וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יֹונָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה וַיַּגֶּד־לֹו יֹונָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִף כִּי־מֹות תָּמוּת יֹונָתָן׃
וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיֹונָתָן ׀ יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְהוָה אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשֹׁו אַרְצָה כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיֹּום הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יֹונָתָן וְלֹא־מֵת׃ ס
wAijxx-jixraaAel nigax bajowm HaHwA wajoAael xxaaAwl Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Oad-HaaOaeraeb wniqamtij meAojbaj wloA TaaOam kaal-HaaOaam laahaem׃ s
wkaal-HaaAaaraec baaAw bajaaOar wajHij dbaxx Oal-pnej HaxaadaeH׃
wajaaboA HaaOaam Aael-HajaOar wHineH Helaek dbaaxx wAejn-maxijg jaadow Aael-pijw kij-jaareA HaaOaam Aaet-HaxxbuOaaH׃
wjownaataan loA-xxaamaO bHaxxbijOa Aaabijw Aaet-HaaOaam wajixxlah Aaet-qceH HamaTaeH Aaxxaer bjaadow wajiTbol AowtaaH bjaOrat Hadbaaxx wajaaxxaeb jaadow Aael-pijw [wataaroAnaaH k] (wataaAornaaH q) Oejnaajw׃
wajaOan Aijxx meHaaOaam wajoAmaer HaxxbeOa HixxbijOa Aaabijkaa Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Hajowm wajaaOap HaaOaam׃
wajoAmaer jownaataan Oaakar Aaabij Aaet-HaaAaaraec rAw-naaA kij-Aorw Oejnaj kij TaaOamtij mOaT dbaxx HazaeH׃
Aap kij lwA Aaakol Aaakal Hajowm HaaOaam mixxlal Aojbaajw Aaxxaer maacaaA kij OataaH loA-raabtaaH makaaH baplixxtijm׃
wajakw bajowm HaHwA baplixxtijm mimikmaax AajaalonaaH wajaaOap HaaOaam mAod׃
[wajaOax k] (wajaOaT q) HaaOaam Aael- [xxaalaal k] (Haxxaalaal q) wajiqhw coAn wbaaqaar wbnej baaqaar wajixxhaTw-AaarcaaH wajoAkal HaaOaam Oal-Hadaam׃
wajagijdw lxxaaAwl leAmor HineH HaaOaam hoTiAjm lajHwaaH laeAaekol Oal-Hadaam wajoAmaer bgadtaem golw-Aelaj Hajowm Aaebaen gdowlaaH׃
wajoAmaer xxaaAwl pucw baaOaam waAamartaem laaHaem Hagijxxw Aelaj Aijxx xxowrow wAijxx xjeHw wxxhaTtaem baazaeH waAakaltaem wloA-taehaeTAw lajHwaaH laeAaekol Aael-Hadaam wajagixxw kaal-HaaOaam Aijxx xxowrow bjaadow HalajlaaH wajixxhaTw-xxaam׃
wajibaen xxaaAwl mizbeha lajHwaaH Aotow Hehel libnowt mizbeha lajHwaaH׃ p
wajoAmaer xxaaAwl nerdaaH Aaharej plixxtijm lajlaaH wnaabozaaH baaHaem Oad-Aowr Haboqaer wloA-naxxAer baaHaem Aijxx wajoAmrw kaal-HaTowb bOejnaejkaa OaxeH s wajoAmaer HakoHen niqrbaaH Halom Aael-HaaAaeloHijm׃
wajixxAal xxaaAwl beAloHijm HaAered Aaharej plixxtijm Hatitnem bjad jixraaAel wloA OaanaaHw bajowm HaHwA׃
wajoAmaer xxaaAwl goxxw Halom kol pinowt HaaOaam wdOw wrAw bamaaH HaajtaaH HahaTaaAt HazoAt Hajowm׃
kij haj-jHwaaH HamowxxijOa Aaet-jixraaAel kij Aim-jaexxnow bjownaataan bnij kij mowt jaamwt wAejn OoneHw mikaal-HaaOaam׃
wajoAmaer Aael-kaal-jixraaAel Aataem tiHjw lOebaer Aaehaad waAanij wjownaataan bnij niHjaeH lOebaer Aaehaad wajoAmrw HaaOaam Aael-xxaaAwl HaTowb bOejnaejkaa OaxeH׃ s
wajoAmaer xxaaAwl Aael-jHwaaH AaeloHej jixraaAel HaabaaH taamijm wajilaaked jownaataan wxxaaAwl wHaaOaam jaacaaAw׃
wajoAmaer xxaaAwl Hapijlw bejnij wbejn jownaataan bnij wajilaaked jownaataan׃
wajoAmaer xxaaAwl Aael-jownaataan HagijdaaH lij maeH OaaxijtaaH wajagaed-low jownaataan wajoAmaer TaaOom TaaOamtij biqceH HamaTaeH Aaxxaer-bjaadij mOaT dbaxx Hinnij Aaamwt׃
wajoAmaer xxaaAwl koH-jaOaxaeH AaeloHijm wkoH jowsip kij-mowt taamwt jownaataan׃
wajoAmaer HaaOaam Aael-xxaaAwl Hajownaataan jaamwt Aaxxaer OaaxaaH HajxxwOaaH HagdowlaaH HazoAt bjixraaAel haalijlaaH haj-jHwaaH Aim-jipol mixaOarat roAxxow AarcaaH kij-Oim-AaeloHijm OaaxaaH Hajowm HazaeH wajipdw HaaOaam Aaet-jownaataan wloA-met׃ s
HeLeningradoV: ואיש־ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם עד־הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל־העם לחם׃ ס
וכל־הארץ באו ביער ויהי דבש על־פני השדה׃
ויבא העם אל־היער והנה הלך דבש ואין־משיג ידו אל־פיו כי־ירא העם את־השבעה׃
ויונתן לא־שמע בהשביע אביו את־העם וישלח את־קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל־פיו [ותראנה כ] (ותארנה ק) עיניו׃
ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם היום ויעף העם׃
ויאמר יונתן עכר אבי את־הארץ ראו־נא כי־ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃
אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא־רבתה מכה בפלשתים׃
ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃
[ויעש כ] (ויעט ק) העם אל־ [שלל כ] (השלל ק) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו־ארצה ויאכל העם על־הדם׃
ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על־הדם ויאמר בגדתם גלו־אלי היום אבן גדולה׃
ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא־תחטאו ליהוה לאכל אל־הדם ויגשו כל־העם איש שורו בידו הלילה וישחטו־שם׃
ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ פ
ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים ׀ לילה ונבזה בהם ׀ עד־אור הבקר ולא־נשאר בהם איש ויאמרו כל־הטוב בעיניך עשה ס ויאמר הכהן נקרבה הלם אל־האלהים׃
וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃
ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃
כי חי־יהוה המושיע את־ישראל כי אם־ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל־העם׃
ויאמר אל־כל־ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל־שאול הטוב בעיניך עשה׃ ס
ויאמר שאול אל־יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃
ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃
ויאמר שאול אל־יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד־לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר־בידי מעט דבש הנני אמות׃
ויאמר שאול כה־יעשה אלהים וכה יוסף כי־מות תמות יונתן׃
ויאמר העם אל־שאול היונתן ׀ ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי־יהוה אם־יפל משערת ראשו ארצה כי־עם־אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את־יונתן ולא־מת׃ ס
wAjx-jxrAl ngx bjwm HHwA wjAl xAwl At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Od-HOrb wnqmtj mAjbj wlA TOm kl-HOm lhm׃ s
wkl-HArc bAw bjOr wjHj dbx Ol-pnj HxdH׃
wjbA HOm Al-HjOr wHnH Hlk dbx wAjn-mxjg jdw Al-pjw kj-jrA HOm At-HxbOH׃
wjwntn lA-xmO bHxbjO Abjw At-HOm wjxlh At-qcH HmTH Axr bjdw wjTbl AwtH bjOrt Hdbx wjxb jdw Al-pjw [wtrAnH k] (wtArnH q) Ojnjw׃
wjOn Ajx mHOm wjAmr HxbO HxbjO Abjk At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Hjwm wjOp HOm׃
wjAmr jwntn Okr Abj At-HArc rAw-nA kj-Arw Ojnj kj TOmtj mOT dbx HzH׃
Ap kj lwA Akl Akl Hjwm HOm mxll Ajbjw Axr mcA kj OtH lA-rbtH mkH bplxtjm׃
wjkw bjwm HHwA bplxtjm mmkmx AjlnH wjOp HOm mAd׃
[wjOx k] (wjOT q) HOm Al- [xll k] (Hxll q) wjqhw cAn wbqr wbnj bqr wjxhTw-ArcH wjAkl HOm Ol-Hdm׃
wjgjdw lxAwl lAmr HnH HOm hTAjm ljHwH lAkl Ol-Hdm wjAmr bgdtm glw-Alj Hjwm Abn gdwlH׃
wjAmr xAwl pcw bOm wAmrtm lHm Hgjxw Alj Ajx xwrw wAjx xjHw wxhTtm bzH wAkltm wlA-thTAw ljHwH lAkl Al-Hdm wjgxw kl-HOm Ajx xwrw bjdw HljlH wjxhTw-xm׃
wjbn xAwl mzbh ljHwH Atw Hhl lbnwt mzbh ljHwH׃ p
wjAmr xAwl nrdH Ahrj plxtjm ljlH wnbzH bHm Od-Awr Hbqr wlA-nxAr bHm Ajx wjAmrw kl-HTwb bOjnjk OxH s wjAmr HkHn nqrbH Hlm Al-HAlHjm׃
wjxAl xAwl bAlHjm HArd Ahrj plxtjm Httnm bjd jxrAl wlA OnHw bjwm HHwA׃
wjAmr xAwl gxw Hlm kl pnwt HOm wdOw wrAw bmH HjtH HhTAt HzAt Hjwm׃
kj hj-jHwH HmwxjO At-jxrAl kj Am-jxnw bjwntn bnj kj mwt jmwt wAjn OnHw mkl-HOm׃
wjAmr Al-kl-jxrAl Atm tHjw lObr Ahd wAnj wjwntn bnj nHjH lObr Ahd wjAmrw HOm Al-xAwl HTwb bOjnjk OxH׃ s
wjAmr xAwl Al-jHwH AlHj jxrAl HbH tmjm wjlkd jwntn wxAwl wHOm jcAw׃
wjAmr xAwl Hpjlw bjnj wbjn jwntn bnj wjlkd jwntn׃
wjAmr xAwl Al-jwntn HgjdH lj mH OxjtH wjgd-lw jwntn wjAmr TOm TOmtj bqcH HmTH Axr-bjdj mOT dbx Hnnj Amwt׃
wjAmr xAwl kH-jOxH AlHjm wkH jwsp kj-mwt tmwt jwntn׃
wjAmr HOm Al-xAwl Hjwntn jmwt Axr OxH HjxwOH HgdwlH HzAt bjxrAl hljlH hj-jHwH Am-jpl mxOrt rAxw ArcH kj-Om-AlHjm OxH Hjwm HzH wjpdw HOm At-jwntn wlA-mt׃ s
Schlachter: Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise.
Und das ganze Land hatte sich mit Bienenzucht befaßt, und Bienenstöcke befanden sich auf freiem Felde.
Als nun das Volk zu den Stöcken kam, siehe, da floß der Honig; aber niemand tat von demselben mit der Hand zu seinem Munde; denn das Volk fürchtete sich vor dem Schwur.
Jonatan aber hatte es nicht gehört, als sein Vater das Volk beschwor; und er streckte die Spitze seines Stabes aus, den er in seiner Hand hatte, und tauchte ihn in einen Honigwaben und nahm eine Handvoll in den Mund; da wurden seine Augen munter.
Aber einer aus dem Volk hob an und sprach: Dein Vater hat das Volk hoch und teuer beschworen und gesagt: Verflucht sei der Mann, der heute etwas ißt! Das Volk aber war müde.
Da sprach Jonatan: Mein Vater hat das Land ins Unglück gebracht! Sehet doch, wie munter meine Augen geworden sind, weil ich ein wenig von diesem Honig gekostet habe!
Wieviel mehr, wenn das Volk heute von der Beute seiner Feinde, die es vorfand, gegessen hätte! So aber ist die Niederlage der Philister nicht groß geworden.
Doch schlugen sie die Philister an jenem Tage von Michmas bis gen Ajalon, wiewohl das Volk sehr müde war.
Und das Volk machte sich über die Beute her, und sie nahmen Schafe und Rinder und Kälber und schlachteten sie auf der Erde, und das Volk aß das Fleisch mit dem Blut.
Das zeigte man aber dem Saul an und sprach: Siehe, das Volk versündigt sich am HERRN, da es mitsamt dem Blute ißt! Er sprach: Ihr habt eine Untreue begangen! Wälzet einen großen Stein zu mir her!
Und Saul sprach weiter: Zerstreuet euch unter das Volk und saget ihnen, daß jedermann seinen Ochsen und sein Schaf zu mir bringe, sie hier schlachte und dann esse, damit ihr euch mit Blutessen nicht an dem HERRN versündiget. Da brachte alles Volk, ein jeder, was er zur Hand hatte, bei Nacht herzu und schlachtete es daselbst.
Und Saul baute dem HERRN einen Altar; das war der erste Altar, den er dem HERRN baute.
Und Saul sprach: Laßt uns bei Nacht hinabziehen, den Philistern nach, und sie berauben, bis es heller Morgen wird, und niemand von ihnen übriglassen! Sie antworteten: Tue alles, was dir gefällt! Aber der Priester sprach: Laßt uns hier zu Gott nahen!
Und Saul fragte Gott: Soll ich hinabziehen, den Philistern nach? Willst du sie in Israels Hand geben? Aber Er antwortete ihm an jenem Tage nicht.
Da sprach Saul: Es sollen alle Häupter des Volkes herzutreten und erforschen und sehen, an wem heute die Schuld liegt;
denn so wahr der HERR lebt, der Israel geholfen hat, wenn sie gleich an meinem Sohne Jonatan wäre, so soll er gewiß sterben! Da antwortete ihm niemand vom ganzen Volk.
Und er sprach zu ganz Israel: Ihr sollt auf jene Seite treten; ich und mein Sohn Jonatan wollen auf dieser Seite sein. Das Volk sprach zu Saul: Tue, was dir gefällt!
Und Saul sprach zu dem HERRN, dem Gott Israels: Tue die Wahrheit kund! Da wurden Jonatan und Saul getroffen; aber das Volk ging frei aus.
Saul sprach: Werfet das Los über mich und meinen Sohn Jonatan! Da ward Jonatan getroffen.
Und Saul sprach zu Jonatan: Sage mir, was hast du getan?
Jonatan sagte es ihm und sprach: Ich habe nur ein wenig Honig gekostet mit der Spitze des Stabes, den ich in meiner Hand hatte, und siehe, ich soll sterben! Da sprach Saul: Gott tue mir dies und das; Jonatan, du mußt unbedingt sterben!
Aber das Volk sprach zu Saul: Sollte Jonatan sterben, der Israel ein so großes Heil verschafft hat? Das sei ferne! So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von seinem Haupt auf die Erde fallen; denn er hat an diesem Tage mit Gott gewirkt! Also erlöste das Volk den Jonatan, daß er nicht sterben mußte.
Septuaginta: καὶ σαουλ ἠγνόησεν ἄγνοιαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀρᾶται τῷ λαῷ λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον ἕως ἑσπέρας καὶ ἐκδικήσω τὸν ἐχθρόν μου καὶ οὐκ ἐγεύσατο πᾶς ὁ λαὸς ἄρτου
καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἠρίστα καὶ ιααρ δρυμὸς ἦν μελισσῶνος κατὰ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ
καὶ εἰσῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν μελισσῶνα καὶ ἰδοὺ ἐπορεύετο λαλῶν καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἐπιστρέφων τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὁ λαὸς τὸν ὅρκον κυρίου
καὶ ιωναθαν οὐκ ἀκηκόει ἐν τῷ ὁρκίζειν τὸν πατέρα αὐτοῦ τὸν λαόν καὶ ἐξέτεινεν τὸ ἄκρον τοῦ σκήπτρου αὐτοῦ τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔβαψεν αὐτὸ εἰς τὸ κηρίον τοῦ μέλιτος καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀνέβλεψαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ
καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ὁρκίσας ὥρκισεν ὁ πατήρ σου τὸν λαὸν λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον σήμερον καὶ ἐξελύθη ὁ λαός
καὶ ἔγνω ιωναθαν καὶ εἶπεν ἀπήλλαχεν ὁ πατήρ μου τὴν γῆν ἰδὲ δὴ ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου ὅτι ἐγευσάμην βραχὺ τοῦ μέλιτος τούτου
ἀλλ' ὅτι εἰ ἔφαγεν ἔσθων ὁ λαὸς σήμερον τῶν σκύλων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὧν εὗρεν ὅτι νῦν ἂν μείζων ἦν ἡ πληγὴ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις
καὶ ἐπάταξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν μαχεμας καὶ ἐκοπίασεν ὁ λαὸς σφόδρα
καὶ ἐκλίθη ὁ λαὸς εἰς τὰ σκῦλα καὶ ἔλαβεν ὁ λαὸς ποίμνια καὶ βουκόλια καὶ τέκνα βοῶν καὶ ἔσφαξεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤσθιεν ὁ λαὸς σὺν τῷ αἵματι
καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαουλ λέγοντες ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ φαγὼν σὺν τῷ αἵματι καὶ εἶπεν σαουλ ἐν γεθθεμ κυλίσατέ μοι λίθον ἐνταῦθα μέγαν
καὶ εἶπεν σαουλ διασπάρητε ἐν τῷ λαῷ καὶ εἴπατε αὐτοῖς προσαγαγεῖν ἐνταῦθα ἕκαστος τὸν μόσχον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸ πρόβατον αὐτοῦ καὶ σφαζέτω ἐπὶ τούτου καὶ οὐ μὴ ἁμάρτητε τῷ κυρίῳ τοῦ ἐσθίειν σὺν τῷ αἵματι καὶ προσῆγεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος τὸ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσφαζον ἐκεῖ
καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ σαουλ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ τοῦτο ἤρξατο σαουλ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ
καὶ εἶπεν σαουλ καταβῶμεν ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων τὴν νύκτα καὶ διαρπάσωμεν ἐν αὐτοῖς ἕως διαφαύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ μὴ ὑπολίπωμεν ἐν αὐτοῖς ἄνδρα καὶ εἶπαν πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει καὶ εἶπεν ὁ ἱερεύς προσέλθωμεν ἐνταῦθα πρὸς τὸν θεόν
καὶ ἐπηρώτησεν σαουλ τὸν θεόν εἰ καταβῶ ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων εἰ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ
καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ἐνταῦθα πάσας τὰς γωνίας τοῦ ισραηλ καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ἐν τίνι γέγονεν ἡ ἁμαρτία αὕτη σήμερον
ὅτι ζῇ κύριος ὁ σώσας τὸν ισραηλ ὅτι ἐὰν ἀποκριθῇ κατὰ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου θανάτῳ ἀποθανεῖται καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀποκρινόμενος ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ
καὶ εἶπεν παντὶ ισραηλ ὑμεῖς ἔσεσθε εἰς δουλείαν καὶ ἐγὼ καὶ ιωναθαν ὁ υἱός μου ἐσόμεθα εἰς δουλείαν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει
καὶ εἶπεν σαουλ κύριε ὁ θεὸς ισραηλ τί ὅτι οὐκ ἀπεκρίθης τῷ δούλῳ σου σήμερον εἰ ἐν ἐμοὶ ἢ ἐν ιωναθαν τῷ υἱῷ μου ἡ ἀδικία κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δὸς δήλους καὶ ἐὰν τάδε εἴπῃς ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ δὸς δὴ ὁσιότητα καὶ κληροῦται ιωναθαν καὶ σαουλ καὶ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν
καὶ εἶπεν σαουλ βάλετε ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου ὃν ἂν κατακληρώσηται κύριος ἀποθανέτω καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ οὐκ ἔστιν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ κατεκράτησεν σαουλ τοῦ λαοῦ καὶ βάλλουσιν ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ κατακληροῦται ιωναθαν
καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς ιωναθαν ἀπάγγειλόν μοι τί πεποίηκας καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωναθαν καὶ εἶπεν γευσάμενος ἐγευσάμην ἐν ἄκρῳ τῷ σκήπτρῳ τῷ ἐν τῇ χειρί μου βραχὺ μέλι ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω
καὶ εἶπεν αὐτῷ σαουλ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ σήμερον
καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ εἰ σήμερον θανατωθήσεται ὁ ποιήσας τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην ἐν ισραηλ ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται τῆς τριχὸς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν ὅτι ὁ λαὸς τοῦ θεοῦ ἐποίησεν τὴν ἡμέραν ταύτην καὶ προσηύξατο ὁ λαὸς περὶ ιωναθαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐκ ἀπέθανεν
kai saoyl ehgnoehsen agnoian megalehn en teh ehmera ekeineh kai aratai toh laoh legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton eohs esperas kai ekdikehsoh ton echthron moy kai oyk egeysato pas o laos artoy
kai pasa eh geh ehrista kai iaar drymos ehn melissohnos kata prosohpon toy agroy
kai eisehlthen o laos eis ton melissohna kai idoy eporeyeto lalohn kai idoy oyk ehn epistrephohn tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy oti ephobehtheh o laos ton orkon kyrioy
kai iohnathan oyk akehkoei en toh orkizein ton patera aytoy ton laon kai exeteinen to akron toy skehptroy aytoy toy en teh cheiri aytoy kai ebapsen ayto eis to kehrion toy melitos kai epestrepsen tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy kai aneblepsan oi ophthalmoi aytoy
kai apekritheh eis ek toy laoy kai eipen orkisas ohrkisen o patehr soy ton laon legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton sehmeron kai exelytheh o laos
kai egnoh iohnathan kai eipen apehllachen o patehr moy tehn gehn ide deh oti eidon oi ophthalmoi moy oti egeysamehn brachy toy melitos toytoy
all' oti ei ephagen esthohn o laos sehmeron tohn skylohn tohn echthrohn aytohn ohn eyren oti nyn an meizohn ehn eh plehgeh en tois allophylois
kai epataxen en teh ehmera ekeineh ek tohn allophylohn en machemas kai ekopiasen o laos sphodra
kai eklitheh o laos eis ta skyla kai elaben o laos poimnia kai boykolia kai tekna boohn kai esphaxen epi tehn gehn kai ehsthien o laos syn toh aimati
kai apehggeleh toh saoyl legontes ehmartehken o laos toh kyrioh phagohn syn toh aimati kai eipen saoyl en geththem kylisate moi lithon entaytha megan
kai eipen saoyl diasparehte en toh laoh kai eipate aytois prosagagein entaytha ekastos ton moschon aytoy kai ekastos to probaton aytoy kai sphazetoh epi toytoy kai oy meh amartehte toh kyrioh toy esthiein syn toh aimati kai prosehgen pas o laos ekastos to en teh cheiri aytoy kai esphazon ekei
kai ohkodomehsen ekei saoyl thysiastehrion toh kyrioh toyto ehrxato saoyl oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh
kai eipen saoyl katabohmen opisoh tohn allophylohn tehn nykta kai diarpasohmen en aytois eohs diaphayseh eh ehmera kai meh ypolipohmen en aytois andra kai eipan pan to agathon enohpion soy poiei kai eipen o iereys proselthohmen entaytha pros ton theon
kai epehrohtehsen saoyl ton theon ei kataboh opisoh tohn allophylohn ei paradohseis aytoys eis cheiras israehl kai oyk apekritheh aytoh en teh ehmera ekeineh
kai eipen saoyl prosagagete entaytha pasas tas gohnias toy israehl kai gnohte kai idete en tini gegonen eh amartia ayteh sehmeron
oti zeh kyrios o sohsas ton israehl oti ean apokritheh kata iohnathan toy yioy moy thanatoh apothaneitai kai oyk ehn o apokrinomenos ek pantos toy laoy
kai eipen panti israehl ymeis esesthe eis doyleian kai egoh kai iohnathan o yios moy esometha eis doyleian kai eipen o laos pros saoyl to agathon enohpion soy poiei
kai eipen saoyl kyrie o theos israehl ti oti oyk apekrithehs toh doyloh soy sehmeron ei en emoi eh en iohnathan toh yioh moy eh adikia kyrie o theos israehl dos dehloys kai ean tade eipehs en toh laoh soy israehl dos deh osiotehta kai klehroytai iohnathan kai saoyl kai o laos exehlthen
kai eipen saoyl balete ana meson emoy kai ana meson iohnathan toy yioy moy on an kataklehrohsehtai kyrios apothanetoh kai eipen o laos pros saoyl oyk estin to rehma toyto kai katekratehsen saoyl toy laoy kai balloysin ana meson aytoy kai ana meson iohnathan toy yioy aytoy kai kataklehroytai iohnathan
kai eipen saoyl pros iohnathan apaggeilon moi ti pepoiehkas kai apehggeilen aytoh iohnathan kai eipen geysamenos egeysamehn en akroh toh skehptroh toh en teh cheiri moy brachy meli idoy egoh apothnehskoh
kai eipen aytoh saoyl tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti thanatoh apothaneh sehmeron
kai eipen o laos pros saoyl ei sehmeron thanatohthehsetai o poiehsas tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn en israehl zeh kyrios ei peseitai tehs trichos tehs kephalehs aytoy epi tehn gehn oti o laos toy theoy epoiehsen tehn ehmeran taytehn kai prosehyxato o laos peri iohnathan en teh ehmera ekeineh kai oyk apethanen
NovaVulgata: Et viri Israel comprimebant se in die illa. Adiuravit autem Saul populum dicens: “ Maledictus vir, qui comederit panem usque ad vesperam, donec ulciscar de inimicis meis! ”. Et non manducavit universus populus panem.
Omneque terrae vulgus venit in saltum, in quo erat mel super faciem agri.
Ingressus est itaque populus saltum, et apparuit fluens mel. Nullusque applicuit manum ad os suum; timebat enim populus iuramentum.
Porro Ionathan non audierat, cum adiuraret pater eius populum; extenditque summitatem virgae, quam habebat in manu, et intinxit in favo mellis et convertit manum suam ad os suum, et illuminati sunt oculi eius.
Respondensque unus de populo ait: “ Iureiurando constrinxit pater tuus populum dicens: “Maledictus, qui comederit panem hodie!”. Defecit autem populus ”.
Dixitque Ionathan: “ Turbavit pater meus terram! Videte quia illuminati sunt oculi mei, eo quod gustaverim paululum de melle isto;
quanto magis si comedisset hodie populus de praeda inimicorum suorum, quam repperit? Nonne nunc maior facta fuisset plaga in Philisthim? ”.
Percusserunt ergo in die illa Philisthaeos a Machmis usque in Aialon; defatigatus est autem populus nimis.
Et versus ad praedam tulit oves et boves et vitulos; et mactaverunt in terra, comeditque populus cum sanguine.
Nuntiaverunt autem Saul dicentes: “ Ecce populus peccat Domino comedens cum sanguine ”. Qui ait: “ Praevaricati estis! Volvite ad me huc saxum grande ”.
Et dixit Saul: “ Dispergimini in vulgus et dicite eis, ut adducat ad me unusquisque bovem suum et arietem, et occidite super istud et vescimini; et non peccabitis Domino comedentes cum sanguine ”. Adduxit itaque omnis populus, unusquisque quod erat in manu sua illa nocte, et occiderunt ibi.
Aedificavit autem Saul altare Domino. Tuncque primum coepit aedificare altare Domino.
Et dixit Saul: “ Irruamus super Philisthim nocte et vastemus eos, usquedum illucescat mane; nec relinquamus de eis virum ”. Dixitque populus: “ Omne, quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”. Et ait sacerdos: “ Accedamus huc ad Deum ”.
Et consuluit Saul Deum: “ Num persequar Philisthim? Numquid trades eos in manu Israel? ”. Et non respondit ei in die illa.
Dixitque Saul: “ Accedite huc, universi duces populi, et scitote et videte per quem acciderit peccatum hoc hodie.
Vivit Dominus, salvator Israel, quia si per Ionathan filium meum factum est, absque retractatione morietur ”. Ad quod nullus contradixit ei de omni populo.
Et ait ad universum Israel: “ Separamini vos in partem unam, et ego cum Ionathan filio meo ero in parte altera ”. Respondit populus ad Saul: “ Quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”.
Et dixit Saul ad Dominum, Deum Israel: “ Quid est quod non responderis servo tuo hodie? Si est in me aut in Ionathan filio meo iniquitas ista, Domine, Deus Israel, da Urim; sed, si est haec iniquitas in populo tuo Israel, da Tummim ”. Et deprehensus est Ionathan et Saul; populus autem salvus evasit.
Et ait Saul: “ Mittite sortem inter me et inter Ionathan filium meum ”. Et captus est Ionathan.
Dixit autem Saul ad Ionathan: “ Indica mihi quid feceris ”. Et indicavit ei Ionathan et ait: “ Gustans gustavi in summitate virgae, quae erat in manu mea, paululum mellis et ecce ego morior ”.
Et ait Saul: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, nisi morte morieris, Ionathan ”.
Dixitque populus ad Saul: “ Ergone Ionathan morietur, qui fecit salutem hanc magnam in Israel? Hoc nefas est; vivit Dominus, quia non cadet capillus de capite eius in terram, quia cum Deo operatus est hodie ”. Liberavit ergo populus Ionathan, ut non moreretur.
HeLeningradV: וְאִישׁ־יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם׃ ס
וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר וַיְהִי דְבַשׁ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה׃
וַיָּבֹא הָעָם אֶל־הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ וְאֵין־מַשִּׂיג יָדֹו אֶל־פִּיו כִּי־יָרֵא הָעָם אֶת־הַשְּׁבֻעָה׃
וְיֹונָתָן לֹא־שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת־הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּטְבֹּל אֹותָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדֹו אֶל־פִּיו [וַתָּרֹאנָה כ] (וַתָּאֹרְנָה ק) עֵינָיו׃
וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם הַיֹּום וַיָּעַף הָעָם׃
וַיֹּאמֶר יֹונָתָן עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה׃
אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיֹּום הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא־רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים׃
וַיַּכּוּ בַּיֹּום הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד׃
[וַיַּעַשׂ כ] (וַיַּעַט ק) הָעָם אֶל־ [שָׁלָל כ] (הַשָּׁלָל ק) וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל־הַדָּם׃
וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַיהוָה לֶאֱכֹל עַל־הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיֹּום אֶבֶן גְּדֹולָה׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שֹׁורֹו וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא־תֶחֶטְאוּ לַיהוָה לֶאֱכֹל אֶל־הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל־הָעָם אִישׁ שֹׁורֹו בְיָדֹו הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָׁם׃
וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֹתֹו הֵחֵל לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים ׀ לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם ׀ עַד־אֹור הַבֹּקֶר וְלֹא־נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה ס וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל־הָאֱלֹהִים׃
וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ בַּיֹּום הַהוּא׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנֹּות הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיֹּום׃
כִּי חַי־יְהוָה הַמֹּושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יֶשְׁנֹו בְּיֹונָתָן בְּנִי כִּי מֹות יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל־הָעָם׃
וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיֹונָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־שָׁאוּל הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה׃ ס
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יֹונָתָן בְּנִי וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יֹונָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה וַיַּגֶּד־לֹו יֹונָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִף כִּי־מֹות תָּמוּת יֹונָתָן׃
וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיֹונָתָן ׀ יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְהוָה אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשֹׁו אַרְצָה כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיֹּום הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יֹונָתָן וְלֹא־מֵת׃ ס
wAijxx-jixraaAel nigax bajowm HaHwA wajoAael xxaaAwl Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Oad-HaaOaeraeb wniqamtij meAojbaj wloA TaaOam kaal-HaaOaam laahaem׃ s
wkaal-HaaAaaraec baaAw bajaaOar wajHij dbaxx Oal-pnej HaxaadaeH׃
wajaaboA HaaOaam Aael-HajaOar wHineH Helaek dbaaxx wAejn-maxijg jaadow Aael-pijw kij-jaareA HaaOaam Aaet-HaxxbuOaaH׃
wjownaataan loA-xxaamaO bHaxxbijOa Aaabijw Aaet-HaaOaam wajixxlah Aaet-qceH HamaTaeH Aaxxaer bjaadow wajiTbol AowtaaH bjaOrat Hadbaaxx wajaaxxaeb jaadow Aael-pijw [wataaroAnaaH k] (wataaAornaaH q) Oejnaajw׃
wajaOan Aijxx meHaaOaam wajoAmaer HaxxbeOa HixxbijOa Aaabijkaa Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Hajowm wajaaOap HaaOaam׃
wajoAmaer jownaataan Oaakar Aaabij Aaet-HaaAaaraec rAw-naaA kij-Aorw Oejnaj kij TaaOamtij mOaT dbaxx HazaeH׃
Aap kij lwA Aaakol Aaakal Hajowm HaaOaam mixxlal Aojbaajw Aaxxaer maacaaA kij OataaH loA-raabtaaH makaaH baplixxtijm׃
wajakw bajowm HaHwA baplixxtijm mimikmaax AajaalonaaH wajaaOap HaaOaam mAod׃
[wajaOax k] (wajaOaT q) HaaOaam Aael- [xxaalaal k] (Haxxaalaal q) wajiqhw coAn wbaaqaar wbnej baaqaar wajixxhaTw-AaarcaaH wajoAkal HaaOaam Oal-Hadaam׃
wajagijdw lxxaaAwl leAmor HineH HaaOaam hoTiAjm lajHwaaH laeAaekol Oal-Hadaam wajoAmaer bgadtaem golw-Aelaj Hajowm Aaebaen gdowlaaH׃
wajoAmaer xxaaAwl pucw baaOaam waAamartaem laaHaem Hagijxxw Aelaj Aijxx xxowrow wAijxx xjeHw wxxhaTtaem baazaeH waAakaltaem wloA-taehaeTAw lajHwaaH laeAaekol Aael-Hadaam wajagixxw kaal-HaaOaam Aijxx xxowrow bjaadow HalajlaaH wajixxhaTw-xxaam׃
wajibaen xxaaAwl mizbeha lajHwaaH Aotow Hehel libnowt mizbeha lajHwaaH׃ p
wajoAmaer xxaaAwl nerdaaH Aaharej plixxtijm lajlaaH wnaabozaaH baaHaem Oad-Aowr Haboqaer wloA-naxxAer baaHaem Aijxx wajoAmrw kaal-HaTowb bOejnaejkaa OaxeH s wajoAmaer HakoHen niqrbaaH Halom Aael-HaaAaeloHijm׃
wajixxAal xxaaAwl beAloHijm HaAered Aaharej plixxtijm Hatitnem bjad jixraaAel wloA OaanaaHw bajowm HaHwA׃
wajoAmaer xxaaAwl goxxw Halom kol pinowt HaaOaam wdOw wrAw bamaaH HaajtaaH HahaTaaAt HazoAt Hajowm׃
kij haj-jHwaaH HamowxxijOa Aaet-jixraaAel kij Aim-jaexxnow bjownaataan bnij kij mowt jaamwt wAejn OoneHw mikaal-HaaOaam׃
wajoAmaer Aael-kaal-jixraaAel Aataem tiHjw lOebaer Aaehaad waAanij wjownaataan bnij niHjaeH lOebaer Aaehaad wajoAmrw HaaOaam Aael-xxaaAwl HaTowb bOejnaejkaa OaxeH׃ s
wajoAmaer xxaaAwl Aael-jHwaaH AaeloHej jixraaAel HaabaaH taamijm wajilaaked jownaataan wxxaaAwl wHaaOaam jaacaaAw׃
wajoAmaer xxaaAwl Hapijlw bejnij wbejn jownaataan bnij wajilaaked jownaataan׃
wajoAmaer xxaaAwl Aael-jownaataan HagijdaaH lij maeH OaaxijtaaH wajagaed-low jownaataan wajoAmaer TaaOom TaaOamtij biqceH HamaTaeH Aaxxaer-bjaadij mOaT dbaxx Hinnij Aaamwt׃
wajoAmaer xxaaAwl koH-jaOaxaeH AaeloHijm wkoH jowsip kij-mowt taamwt jownaataan׃
wajoAmaer HaaOaam Aael-xxaaAwl Hajownaataan jaamwt Aaxxaer OaaxaaH HajxxwOaaH HagdowlaaH HazoAt bjixraaAel haalijlaaH haj-jHwaaH Aim-jipol mixaOarat roAxxow AarcaaH kij-Oim-AaeloHijm OaaxaaH Hajowm HazaeH wajipdw HaaOaam Aaet-jownaataan wloA-met׃ s
HeLeningradoV: ואיש־ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם עד־הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל־העם לחם׃ ס
וכל־הארץ באו ביער ויהי דבש על־פני השדה׃
ויבא העם אל־היער והנה הלך דבש ואין־משיג ידו אל־פיו כי־ירא העם את־השבעה׃
ויונתן לא־שמע בהשביע אביו את־העם וישלח את־קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל־פיו [ותראנה כ] (ותארנה ק) עיניו׃
ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם היום ויעף העם׃
ויאמר יונתן עכר אבי את־הארץ ראו־נא כי־ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃
אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא־רבתה מכה בפלשתים׃
ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃
[ויעש כ] (ויעט ק) העם אל־ [שלל כ] (השלל ק) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו־ארצה ויאכל העם על־הדם׃
ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על־הדם ויאמר בגדתם גלו־אלי היום אבן גדולה׃
ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא־תחטאו ליהוה לאכל אל־הדם ויגשו כל־העם איש שורו בידו הלילה וישחטו־שם׃
ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ פ
ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים ׀ לילה ונבזה בהם ׀ עד־אור הבקר ולא־נשאר בהם איש ויאמרו כל־הטוב בעיניך עשה ס ויאמר הכהן נקרבה הלם אל־האלהים׃
וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃
ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃
כי חי־יהוה המושיע את־ישראל כי אם־ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל־העם׃
ויאמר אל־כל־ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל־שאול הטוב בעיניך עשה׃ ס
ויאמר שאול אל־יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃
ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃
ויאמר שאול אל־יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד־לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר־בידי מעט דבש הנני אמות׃
ויאמר שאול כה־יעשה אלהים וכה יוסף כי־מות תמות יונתן׃
ויאמר העם אל־שאול היונתן ׀ ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי־יהוה אם־יפל משערת ראשו ארצה כי־עם־אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את־יונתן ולא־מת׃ ס
wAjx-jxrAl ngx bjwm HHwA wjAl xAwl At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Od-HOrb wnqmtj mAjbj wlA TOm kl-HOm lhm׃ s
wkl-HArc bAw bjOr wjHj dbx Ol-pnj HxdH׃
wjbA HOm Al-HjOr wHnH Hlk dbx wAjn-mxjg jdw Al-pjw kj-jrA HOm At-HxbOH׃
wjwntn lA-xmO bHxbjO Abjw At-HOm wjxlh At-qcH HmTH Axr bjdw wjTbl AwtH bjOrt Hdbx wjxb jdw Al-pjw [wtrAnH k] (wtArnH q) Ojnjw׃
wjOn Ajx mHOm wjAmr HxbO HxbjO Abjk At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Hjwm wjOp HOm׃
wjAmr jwntn Okr Abj At-HArc rAw-nA kj-Arw Ojnj kj TOmtj mOT dbx HzH׃
Ap kj lwA Akl Akl Hjwm HOm mxll Ajbjw Axr mcA kj OtH lA-rbtH mkH bplxtjm׃
wjkw bjwm HHwA bplxtjm mmkmx AjlnH wjOp HOm mAd׃
[wjOx k] (wjOT q) HOm Al- [xll k] (Hxll q) wjqhw cAn wbqr wbnj bqr wjxhTw-ArcH wjAkl HOm Ol-Hdm׃
wjgjdw lxAwl lAmr HnH HOm hTAjm ljHwH lAkl Ol-Hdm wjAmr bgdtm glw-Alj Hjwm Abn gdwlH׃
wjAmr xAwl pcw bOm wAmrtm lHm Hgjxw Alj Ajx xwrw wAjx xjHw wxhTtm bzH wAkltm wlA-thTAw ljHwH lAkl Al-Hdm wjgxw kl-HOm Ajx xwrw bjdw HljlH wjxhTw-xm׃
wjbn xAwl mzbh ljHwH Atw Hhl lbnwt mzbh ljHwH׃ p
wjAmr xAwl nrdH Ahrj plxtjm ljlH wnbzH bHm Od-Awr Hbqr wlA-nxAr bHm Ajx wjAmrw kl-HTwb bOjnjk OxH s wjAmr HkHn nqrbH Hlm Al-HAlHjm׃
wjxAl xAwl bAlHjm HArd Ahrj plxtjm Httnm bjd jxrAl wlA OnHw bjwm HHwA׃
wjAmr xAwl gxw Hlm kl pnwt HOm wdOw wrAw bmH HjtH HhTAt HzAt Hjwm׃
kj hj-jHwH HmwxjO At-jxrAl kj Am-jxnw bjwntn bnj kj mwt jmwt wAjn OnHw mkl-HOm׃
wjAmr Al-kl-jxrAl Atm tHjw lObr Ahd wAnj wjwntn bnj nHjH lObr Ahd wjAmrw HOm Al-xAwl HTwb bOjnjk OxH׃ s
wjAmr xAwl Al-jHwH AlHj jxrAl HbH tmjm wjlkd jwntn wxAwl wHOm jcAw׃
wjAmr xAwl Hpjlw bjnj wbjn jwntn bnj wjlkd jwntn׃
wjAmr xAwl Al-jwntn HgjdH lj mH OxjtH wjgd-lw jwntn wjAmr TOm TOmtj bqcH HmTH Axr-bjdj mOT dbx Hnnj Amwt׃
wjAmr xAwl kH-jOxH AlHjm wkH jwsp kj-mwt tmwt jwntn׃
wjAmr HOm Al-xAwl Hjwntn jmwt Axr OxH HjxwOH HgdwlH HzAt bjxrAl hljlH hj-jHwH Am-jpl mxOrt rAxw ArcH kj-Om-AlHjm OxH Hjwm HzH wjpdw HOm At-jwntn wlA-mt׃ s
Schlachter: Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise.
Und das ganze Land hatte sich mit Bienenzucht befaßt, und Bienenstöcke befanden sich auf freiem Felde.
Als nun das Volk zu den Stöcken kam, siehe, da floß der Honig; aber niemand tat von demselben mit der Hand zu seinem Munde; denn das Volk fürchtete sich vor dem Schwur.
Jonatan aber hatte es nicht gehört, als sein Vater das Volk beschwor; und er streckte die Spitze seines Stabes aus, den er in seiner Hand hatte, und tauchte ihn in einen Honigwaben und nahm eine Handvoll in den Mund; da wurden seine Augen munter.
Aber einer aus dem Volk hob an und sprach: Dein Vater hat das Volk hoch und teuer beschworen und gesagt: Verflucht sei der Mann, der heute etwas ißt! Das Volk aber war müde.
Da sprach Jonatan: Mein Vater hat das Land ins Unglück gebracht! Sehet doch, wie munter meine Augen geworden sind, weil ich ein wenig von diesem Honig gekostet habe!
Wieviel mehr, wenn das Volk heute von der Beute seiner Feinde, die es vorfand, gegessen hätte! So aber ist die Niederlage der Philister nicht groß geworden.
Doch schlugen sie die Philister an jenem Tage von Michmas bis gen Ajalon, wiewohl das Volk sehr müde war.
Und das Volk machte sich über die Beute her, und sie nahmen Schafe und Rinder und Kälber und schlachteten sie auf der Erde, und das Volk aß das Fleisch mit dem Blut.
Das zeigte man aber dem Saul an und sprach: Siehe, das Volk versündigt sich am HERRN, da es mitsamt dem Blute ißt! Er sprach: Ihr habt eine Untreue begangen! Wälzet einen großen Stein zu mir her!
Und Saul sprach weiter: Zerstreuet euch unter das Volk und saget ihnen, daß jedermann seinen Ochsen und sein Schaf zu mir bringe, sie hier schlachte und dann esse, damit ihr euch mit Blutessen nicht an dem HERRN versündiget. Da brachte alles Volk, ein jeder, was er zur Hand hatte, bei Nacht herzu und schlachtete es daselbst.
Und Saul baute dem HERRN einen Altar; das war der erste Altar, den er dem HERRN baute.
Und Saul sprach: Laßt uns bei Nacht hinabziehen, den Philistern nach, und sie berauben, bis es heller Morgen wird, und niemand von ihnen übriglassen! Sie antworteten: Tue alles, was dir gefällt! Aber der Priester sprach: Laßt uns hier zu Gott nahen!
Und Saul fragte Gott: Soll ich hinabziehen, den Philistern nach? Willst du sie in Israels Hand geben? Aber Er antwortete ihm an jenem Tage nicht.
Da sprach Saul: Es sollen alle Häupter des Volkes herzutreten und erforschen und sehen, an wem heute die Schuld liegt;
denn so wahr der HERR lebt, der Israel geholfen hat, wenn sie gleich an meinem Sohne Jonatan wäre, so soll er gewiß sterben! Da antwortete ihm niemand vom ganzen Volk.
Und er sprach zu ganz Israel: Ihr sollt auf jene Seite treten; ich und mein Sohn Jonatan wollen auf dieser Seite sein. Das Volk sprach zu Saul: Tue, was dir gefällt!
Und Saul sprach zu dem HERRN, dem Gott Israels: Tue die Wahrheit kund! Da wurden Jonatan und Saul getroffen; aber das Volk ging frei aus.
Saul sprach: Werfet das Los über mich und meinen Sohn Jonatan! Da ward Jonatan getroffen.
Und Saul sprach zu Jonatan: Sage mir, was hast du getan?
Jonatan sagte es ihm und sprach: Ich habe nur ein wenig Honig gekostet mit der Spitze des Stabes, den ich in meiner Hand hatte, und siehe, ich soll sterben! Da sprach Saul: Gott tue mir dies und das; Jonatan, du mußt unbedingt sterben!
Aber das Volk sprach zu Saul: Sollte Jonatan sterben, der Israel ein so großes Heil verschafft hat? Das sei ferne! So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von seinem Haupt auf die Erde fallen; denn er hat an diesem Tage mit Gott gewirkt! Also erlöste das Volk den Jonatan, daß er nicht sterben mußte.
Septuaginta: καὶ σαουλ ἠγνόησεν ἄγνοιαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀρᾶται τῷ λαῷ λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον ἕως ἑσπέρας καὶ ἐκδικήσω τὸν ἐχθρόν μου καὶ οὐκ ἐγεύσατο πᾶς ὁ λαὸς ἄρτου
καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἠρίστα καὶ ιααρ δρυμὸς ἦν μελισσῶνος κατὰ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ
καὶ εἰσῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν μελισσῶνα καὶ ἰδοὺ ἐπορεύετο λαλῶν καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἐπιστρέφων τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὁ λαὸς τὸν ὅρκον κυρίου
καὶ ιωναθαν οὐκ ἀκηκόει ἐν τῷ ὁρκίζειν τὸν πατέρα αὐτοῦ τὸν λαόν καὶ ἐξέτεινεν τὸ ἄκρον τοῦ σκήπτρου αὐτοῦ τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔβαψεν αὐτὸ εἰς τὸ κηρίον τοῦ μέλιτος καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀνέβλεψαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ
καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ὁρκίσας ὥρκισεν ὁ πατήρ σου τὸν λαὸν λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον σήμερον καὶ ἐξελύθη ὁ λαός
καὶ ἔγνω ιωναθαν καὶ εἶπεν ἀπήλλαχεν ὁ πατήρ μου τὴν γῆν ἰδὲ δὴ ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου ὅτι ἐγευσάμην βραχὺ τοῦ μέλιτος τούτου
ἀλλ' ὅτι εἰ ἔφαγεν ἔσθων ὁ λαὸς σήμερον τῶν σκύλων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὧν εὗρεν ὅτι νῦν ἂν μείζων ἦν ἡ πληγὴ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις
καὶ ἐπάταξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν μαχεμας καὶ ἐκοπίασεν ὁ λαὸς σφόδρα
καὶ ἐκλίθη ὁ λαὸς εἰς τὰ σκῦλα καὶ ἔλαβεν ὁ λαὸς ποίμνια καὶ βουκόλια καὶ τέκνα βοῶν καὶ ἔσφαξεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤσθιεν ὁ λαὸς σὺν τῷ αἵματι
καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαουλ λέγοντες ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ φαγὼν σὺν τῷ αἵματι καὶ εἶπεν σαουλ ἐν γεθθεμ κυλίσατέ μοι λίθον ἐνταῦθα μέγαν
καὶ εἶπεν σαουλ διασπάρητε ἐν τῷ λαῷ καὶ εἴπατε αὐτοῖς προσαγαγεῖν ἐνταῦθα ἕκαστος τὸν μόσχον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸ πρόβατον αὐτοῦ καὶ σφαζέτω ἐπὶ τούτου καὶ οὐ μὴ ἁμάρτητε τῷ κυρίῳ τοῦ ἐσθίειν σὺν τῷ αἵματι καὶ προσῆγεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος τὸ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσφαζον ἐκεῖ
καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ σαουλ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ τοῦτο ἤρξατο σαουλ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ
καὶ εἶπεν σαουλ καταβῶμεν ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων τὴν νύκτα καὶ διαρπάσωμεν ἐν αὐτοῖς ἕως διαφαύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ μὴ ὑπολίπωμεν ἐν αὐτοῖς ἄνδρα καὶ εἶπαν πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει καὶ εἶπεν ὁ ἱερεύς προσέλθωμεν ἐνταῦθα πρὸς τὸν θεόν
καὶ ἐπηρώτησεν σαουλ τὸν θεόν εἰ καταβῶ ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων εἰ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ
καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ἐνταῦθα πάσας τὰς γωνίας τοῦ ισραηλ καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ἐν τίνι γέγονεν ἡ ἁμαρτία αὕτη σήμερον
ὅτι ζῇ κύριος ὁ σώσας τὸν ισραηλ ὅτι ἐὰν ἀποκριθῇ κατὰ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου θανάτῳ ἀποθανεῖται καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀποκρινόμενος ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ
καὶ εἶπεν παντὶ ισραηλ ὑμεῖς ἔσεσθε εἰς δουλείαν καὶ ἐγὼ καὶ ιωναθαν ὁ υἱός μου ἐσόμεθα εἰς δουλείαν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει
καὶ εἶπεν σαουλ κύριε ὁ θεὸς ισραηλ τί ὅτι οὐκ ἀπεκρίθης τῷ δούλῳ σου σήμερον εἰ ἐν ἐμοὶ ἢ ἐν ιωναθαν τῷ υἱῷ μου ἡ ἀδικία κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δὸς δήλους καὶ ἐὰν τάδε εἴπῃς ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ δὸς δὴ ὁσιότητα καὶ κληροῦται ιωναθαν καὶ σαουλ καὶ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν
καὶ εἶπεν σαουλ βάλετε ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου ὃν ἂν κατακληρώσηται κύριος ἀποθανέτω καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ οὐκ ἔστιν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ κατεκράτησεν σαουλ τοῦ λαοῦ καὶ βάλλουσιν ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ κατακληροῦται ιωναθαν
καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς ιωναθαν ἀπάγγειλόν μοι τί πεποίηκας καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωναθαν καὶ εἶπεν γευσάμενος ἐγευσάμην ἐν ἄκρῳ τῷ σκήπτρῳ τῷ ἐν τῇ χειρί μου βραχὺ μέλι ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω
καὶ εἶπεν αὐτῷ σαουλ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ σήμερον
καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ εἰ σήμερον θανατωθήσεται ὁ ποιήσας τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην ἐν ισραηλ ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται τῆς τριχὸς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν ὅτι ὁ λαὸς τοῦ θεοῦ ἐποίησεν τὴν ἡμέραν ταύτην καὶ προσηύξατο ὁ λαὸς περὶ ιωναθαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐκ ἀπέθανεν
kai saoyl ehgnoehsen agnoian megalehn en teh ehmera ekeineh kai aratai toh laoh legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton eohs esperas kai ekdikehsoh ton echthron moy kai oyk egeysato pas o laos artoy
kai pasa eh geh ehrista kai iaar drymos ehn melissohnos kata prosohpon toy agroy
kai eisehlthen o laos eis ton melissohna kai idoy eporeyeto lalohn kai idoy oyk ehn epistrephohn tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy oti ephobehtheh o laos ton orkon kyrioy
kai iohnathan oyk akehkoei en toh orkizein ton patera aytoy ton laon kai exeteinen to akron toy skehptroy aytoy toy en teh cheiri aytoy kai ebapsen ayto eis to kehrion toy melitos kai epestrepsen tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy kai aneblepsan oi ophthalmoi aytoy
kai apekritheh eis ek toy laoy kai eipen orkisas ohrkisen o patehr soy ton laon legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton sehmeron kai exelytheh o laos
kai egnoh iohnathan kai eipen apehllachen o patehr moy tehn gehn ide deh oti eidon oi ophthalmoi moy oti egeysamehn brachy toy melitos toytoy
all' oti ei ephagen esthohn o laos sehmeron tohn skylohn tohn echthrohn aytohn ohn eyren oti nyn an meizohn ehn eh plehgeh en tois allophylois
kai epataxen en teh ehmera ekeineh ek tohn allophylohn en machemas kai ekopiasen o laos sphodra
kai eklitheh o laos eis ta skyla kai elaben o laos poimnia kai boykolia kai tekna boohn kai esphaxen epi tehn gehn kai ehsthien o laos syn toh aimati
kai apehggeleh toh saoyl legontes ehmartehken o laos toh kyrioh phagohn syn toh aimati kai eipen saoyl en geththem kylisate moi lithon entaytha megan
kai eipen saoyl diasparehte en toh laoh kai eipate aytois prosagagein entaytha ekastos ton moschon aytoy kai ekastos to probaton aytoy kai sphazetoh epi toytoy kai oy meh amartehte toh kyrioh toy esthiein syn toh aimati kai prosehgen pas o laos ekastos to en teh cheiri aytoy kai esphazon ekei
kai ohkodomehsen ekei saoyl thysiastehrion toh kyrioh toyto ehrxato saoyl oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh
kai eipen saoyl katabohmen opisoh tohn allophylohn tehn nykta kai diarpasohmen en aytois eohs diaphayseh eh ehmera kai meh ypolipohmen en aytois andra kai eipan pan to agathon enohpion soy poiei kai eipen o iereys proselthohmen entaytha pros ton theon
kai epehrohtehsen saoyl ton theon ei kataboh opisoh tohn allophylohn ei paradohseis aytoys eis cheiras israehl kai oyk apekritheh aytoh en teh ehmera ekeineh
kai eipen saoyl prosagagete entaytha pasas tas gohnias toy israehl kai gnohte kai idete en tini gegonen eh amartia ayteh sehmeron
oti zeh kyrios o sohsas ton israehl oti ean apokritheh kata iohnathan toy yioy moy thanatoh apothaneitai kai oyk ehn o apokrinomenos ek pantos toy laoy
kai eipen panti israehl ymeis esesthe eis doyleian kai egoh kai iohnathan o yios moy esometha eis doyleian kai eipen o laos pros saoyl to agathon enohpion soy poiei
kai eipen saoyl kyrie o theos israehl ti oti oyk apekrithehs toh doyloh soy sehmeron ei en emoi eh en iohnathan toh yioh moy eh adikia kyrie o theos israehl dos dehloys kai ean tade eipehs en toh laoh soy israehl dos deh osiotehta kai klehroytai iohnathan kai saoyl kai o laos exehlthen
kai eipen saoyl balete ana meson emoy kai ana meson iohnathan toy yioy moy on an kataklehrohsehtai kyrios apothanetoh kai eipen o laos pros saoyl oyk estin to rehma toyto kai katekratehsen saoyl toy laoy kai balloysin ana meson aytoy kai ana meson iohnathan toy yioy aytoy kai kataklehroytai iohnathan
kai eipen saoyl pros iohnathan apaggeilon moi ti pepoiehkas kai apehggeilen aytoh iohnathan kai eipen geysamenos egeysamehn en akroh toh skehptroh toh en teh cheiri moy brachy meli idoy egoh apothnehskoh
kai eipen aytoh saoyl tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti thanatoh apothaneh sehmeron
kai eipen o laos pros saoyl ei sehmeron thanatohthehsetai o poiehsas tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn en israehl zeh kyrios ei peseitai tehs trichos tehs kephalehs aytoy epi tehn gehn oti o laos toy theoy epoiehsen tehn ehmeran taytehn kai prosehyxato o laos peri iohnathan en teh ehmera ekeineh kai oyk apethanen
NovaVulgata: Et viri Israel comprimebant se in die illa. Adiuravit autem Saul populum dicens: “ Maledictus vir, qui comederit panem usque ad vesperam, donec ulciscar de inimicis meis! ”. Et non manducavit universus populus panem.
Omneque terrae vulgus venit in saltum, in quo erat mel super faciem agri.
Ingressus est itaque populus saltum, et apparuit fluens mel. Nullusque applicuit manum ad os suum; timebat enim populus iuramentum.
Porro Ionathan non audierat, cum adiuraret pater eius populum; extenditque summitatem virgae, quam habebat in manu, et intinxit in favo mellis et convertit manum suam ad os suum, et illuminati sunt oculi eius.
Respondensque unus de populo ait: “ Iureiurando constrinxit pater tuus populum dicens: “Maledictus, qui comederit panem hodie!”. Defecit autem populus ”.
Dixitque Ionathan: “ Turbavit pater meus terram! Videte quia illuminati sunt oculi mei, eo quod gustaverim paululum de melle isto;
quanto magis si comedisset hodie populus de praeda inimicorum suorum, quam repperit? Nonne nunc maior facta fuisset plaga in Philisthim? ”.
Percusserunt ergo in die illa Philisthaeos a Machmis usque in Aialon; defatigatus est autem populus nimis.
Et versus ad praedam tulit oves et boves et vitulos; et mactaverunt in terra, comeditque populus cum sanguine.
Nuntiaverunt autem Saul dicentes: “ Ecce populus peccat Domino comedens cum sanguine ”. Qui ait: “ Praevaricati estis! Volvite ad me huc saxum grande ”.
Et dixit Saul: “ Dispergimini in vulgus et dicite eis, ut adducat ad me unusquisque bovem suum et arietem, et occidite super istud et vescimini; et non peccabitis Domino comedentes cum sanguine ”. Adduxit itaque omnis populus, unusquisque quod erat in manu sua illa nocte, et occiderunt ibi.
Aedificavit autem Saul altare Domino. Tuncque primum coepit aedificare altare Domino.
Et dixit Saul: “ Irruamus super Philisthim nocte et vastemus eos, usquedum illucescat mane; nec relinquamus de eis virum ”. Dixitque populus: “ Omne, quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”. Et ait sacerdos: “ Accedamus huc ad Deum ”.
Et consuluit Saul Deum: “ Num persequar Philisthim? Numquid trades eos in manu Israel? ”. Et non respondit ei in die illa.
Dixitque Saul: “ Accedite huc, universi duces populi, et scitote et videte per quem acciderit peccatum hoc hodie.
Vivit Dominus, salvator Israel, quia si per Ionathan filium meum factum est, absque retractatione morietur ”. Ad quod nullus contradixit ei de omni populo.
Et ait ad universum Israel: “ Separamini vos in partem unam, et ego cum Ionathan filio meo ero in parte altera ”. Respondit populus ad Saul: “ Quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”.
Et dixit Saul ad Dominum, Deum Israel: “ Quid est quod non responderis servo tuo hodie? Si est in me aut in Ionathan filio meo iniquitas ista, Domine, Deus Israel, da Urim; sed, si est haec iniquitas in populo tuo Israel, da Tummim ”. Et deprehensus est Ionathan et Saul; populus autem salvus evasit.
Et ait Saul: “ Mittite sortem inter me et inter Ionathan filium meum ”. Et captus est Ionathan.
Dixit autem Saul ad Ionathan: “ Indica mihi quid feceris ”. Et indicavit ei Ionathan et ait: “ Gustans gustavi in summitate virgae, quae erat in manu mea, paululum mellis et ecce ego morior ”.
Et ait Saul: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, nisi morte morieris, Ionathan ”.
Dixitque populus ad Saul: “ Ergone Ionathan morietur, qui fecit salutem hanc magnam in Israel? Hoc nefas est; vivit Dominus, quia non cadet capillus de capite eius in terram, quia cum Deo operatus est hodie ”. Liberavit ergo populus Ionathan, ut non moreretur.
HeLeningradV: וְאִישׁ־יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם׃ ס
וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר וַיְהִי דְבַשׁ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה׃
וַיָּבֹא הָעָם אֶל־הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ וְאֵין־מַשִּׂיג יָדֹו אֶל־פִּיו כִּי־יָרֵא הָעָם אֶת־הַשְּׁבֻעָה׃
וְיֹונָתָן לֹא־שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת־הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּטְבֹּל אֹותָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדֹו אֶל־פִּיו [וַתָּרֹאנָה כ] (וַתָּאֹרְנָה ק) עֵינָיו׃
וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם הַיֹּום וַיָּעַף הָעָם׃
וַיֹּאמֶר יֹונָתָן עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה׃
אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיֹּום הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא־רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים׃
וַיַּכּוּ בַּיֹּום הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד׃
[וַיַּעַשׂ כ] (וַיַּעַט ק) הָעָם אֶל־ [שָׁלָל כ] (הַשָּׁלָל ק) וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל־הַדָּם׃
וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַיהוָה לֶאֱכֹל עַל־הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיֹּום אֶבֶן גְּדֹולָה׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שֹׁורֹו וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא־תֶחֶטְאוּ לַיהוָה לֶאֱכֹל אֶל־הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל־הָעָם אִישׁ שֹׁורֹו בְיָדֹו הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָׁם׃
וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֹתֹו הֵחֵל לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים ׀ לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם ׀ עַד־אֹור הַבֹּקֶר וְלֹא־נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה ס וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל־הָאֱלֹהִים׃
וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ בַּיֹּום הַהוּא׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנֹּות הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיֹּום׃
כִּי חַי־יְהוָה הַמֹּושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יֶשְׁנֹו בְּיֹונָתָן בְּנִי כִּי מֹות יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל־הָעָם׃
וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיֹונָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־שָׁאוּל הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה׃ ס
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יֹונָתָן בְּנִי וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יֹונָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה וַיַּגֶּד־לֹו יֹונָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִף כִּי־מֹות תָּמוּת יֹונָתָן׃
וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיֹונָתָן ׀ יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְהוָה אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשֹׁו אַרְצָה כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיֹּום הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יֹונָתָן וְלֹא־מֵת׃ ס
wAijxx-jixraaAel nigax bajowm HaHwA wajoAael xxaaAwl Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Oad-HaaOaeraeb wniqamtij meAojbaj wloA TaaOam kaal-HaaOaam laahaem׃ s
wkaal-HaaAaaraec baaAw bajaaOar wajHij dbaxx Oal-pnej HaxaadaeH׃
wajaaboA HaaOaam Aael-HajaOar wHineH Helaek dbaaxx wAejn-maxijg jaadow Aael-pijw kij-jaareA HaaOaam Aaet-HaxxbuOaaH׃
wjownaataan loA-xxaamaO bHaxxbijOa Aaabijw Aaet-HaaOaam wajixxlah Aaet-qceH HamaTaeH Aaxxaer bjaadow wajiTbol AowtaaH bjaOrat Hadbaaxx wajaaxxaeb jaadow Aael-pijw [wataaroAnaaH k] (wataaAornaaH q) Oejnaajw׃
wajaOan Aijxx meHaaOaam wajoAmaer HaxxbeOa HixxbijOa Aaabijkaa Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Hajowm wajaaOap HaaOaam׃
wajoAmaer jownaataan Oaakar Aaabij Aaet-HaaAaaraec rAw-naaA kij-Aorw Oejnaj kij TaaOamtij mOaT dbaxx HazaeH׃
Aap kij lwA Aaakol Aaakal Hajowm HaaOaam mixxlal Aojbaajw Aaxxaer maacaaA kij OataaH loA-raabtaaH makaaH baplixxtijm׃
wajakw bajowm HaHwA baplixxtijm mimikmaax AajaalonaaH wajaaOap HaaOaam mAod׃
[wajaOax k] (wajaOaT q) HaaOaam Aael- [xxaalaal k] (Haxxaalaal q) wajiqhw coAn wbaaqaar wbnej baaqaar wajixxhaTw-AaarcaaH wajoAkal HaaOaam Oal-Hadaam׃
wajagijdw lxxaaAwl leAmor HineH HaaOaam hoTiAjm lajHwaaH laeAaekol Oal-Hadaam wajoAmaer bgadtaem golw-Aelaj Hajowm Aaebaen gdowlaaH׃
wajoAmaer xxaaAwl pucw baaOaam waAamartaem laaHaem Hagijxxw Aelaj Aijxx xxowrow wAijxx xjeHw wxxhaTtaem baazaeH waAakaltaem wloA-taehaeTAw lajHwaaH laeAaekol Aael-Hadaam wajagixxw kaal-HaaOaam Aijxx xxowrow bjaadow HalajlaaH wajixxhaTw-xxaam׃
wajibaen xxaaAwl mizbeha lajHwaaH Aotow Hehel libnowt mizbeha lajHwaaH׃ p
wajoAmaer xxaaAwl nerdaaH Aaharej plixxtijm lajlaaH wnaabozaaH baaHaem Oad-Aowr Haboqaer wloA-naxxAer baaHaem Aijxx wajoAmrw kaal-HaTowb bOejnaejkaa OaxeH s wajoAmaer HakoHen niqrbaaH Halom Aael-HaaAaeloHijm׃
wajixxAal xxaaAwl beAloHijm HaAered Aaharej plixxtijm Hatitnem bjad jixraaAel wloA OaanaaHw bajowm HaHwA׃
wajoAmaer xxaaAwl goxxw Halom kol pinowt HaaOaam wdOw wrAw bamaaH HaajtaaH HahaTaaAt HazoAt Hajowm׃
kij haj-jHwaaH HamowxxijOa Aaet-jixraaAel kij Aim-jaexxnow bjownaataan bnij kij mowt jaamwt wAejn OoneHw mikaal-HaaOaam׃
wajoAmaer Aael-kaal-jixraaAel Aataem tiHjw lOebaer Aaehaad waAanij wjownaataan bnij niHjaeH lOebaer Aaehaad wajoAmrw HaaOaam Aael-xxaaAwl HaTowb bOejnaejkaa OaxeH׃ s
wajoAmaer xxaaAwl Aael-jHwaaH AaeloHej jixraaAel HaabaaH taamijm wajilaaked jownaataan wxxaaAwl wHaaOaam jaacaaAw׃
wajoAmaer xxaaAwl Hapijlw bejnij wbejn jownaataan bnij wajilaaked jownaataan׃
wajoAmaer xxaaAwl Aael-jownaataan HagijdaaH lij maeH OaaxijtaaH wajagaed-low jownaataan wajoAmaer TaaOom TaaOamtij biqceH HamaTaeH Aaxxaer-bjaadij mOaT dbaxx Hinnij Aaamwt׃
wajoAmaer xxaaAwl koH-jaOaxaeH AaeloHijm wkoH jowsip kij-mowt taamwt jownaataan׃
wajoAmaer HaaOaam Aael-xxaaAwl Hajownaataan jaamwt Aaxxaer OaaxaaH HajxxwOaaH HagdowlaaH HazoAt bjixraaAel haalijlaaH haj-jHwaaH Aim-jipol mixaOarat roAxxow AarcaaH kij-Oim-AaeloHijm OaaxaaH Hajowm HazaeH wajipdw HaaOaam Aaet-jownaataan wloA-met׃ s
HeLeningradoV: ואיש־ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם עד־הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל־העם לחם׃ ס
וכל־הארץ באו ביער ויהי דבש על־פני השדה׃
ויבא העם אל־היער והנה הלך דבש ואין־משיג ידו אל־פיו כי־ירא העם את־השבעה׃
ויונתן לא־שמע בהשביע אביו את־העם וישלח את־קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל־פיו [ותראנה כ] (ותארנה ק) עיניו׃
ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם היום ויעף העם׃
ויאמר יונתן עכר אבי את־הארץ ראו־נא כי־ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃
אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא־רבתה מכה בפלשתים׃
ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃
[ויעש כ] (ויעט ק) העם אל־ [שלל כ] (השלל ק) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו־ארצה ויאכל העם על־הדם׃
ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על־הדם ויאמר בגדתם גלו־אלי היום אבן גדולה׃
ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא־תחטאו ליהוה לאכל אל־הדם ויגשו כל־העם איש שורו בידו הלילה וישחטו־שם׃
ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ פ
ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים ׀ לילה ונבזה בהם ׀ עד־אור הבקר ולא־נשאר בהם איש ויאמרו כל־הטוב בעיניך עשה ס ויאמר הכהן נקרבה הלם אל־האלהים׃
וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃
ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃
כי חי־יהוה המושיע את־ישראל כי אם־ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל־העם׃
ויאמר אל־כל־ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל־שאול הטוב בעיניך עשה׃ ס
ויאמר שאול אל־יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃
ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃
ויאמר שאול אל־יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד־לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר־בידי מעט דבש הנני אמות׃
ויאמר שאול כה־יעשה אלהים וכה יוסף כי־מות תמות יונתן׃
ויאמר העם אל־שאול היונתן ׀ ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי־יהוה אם־יפל משערת ראשו ארצה כי־עם־אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את־יונתן ולא־מת׃ ס
wAjx-jxrAl ngx bjwm HHwA wjAl xAwl At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Od-HOrb wnqmtj mAjbj wlA TOm kl-HOm lhm׃ s
wkl-HArc bAw bjOr wjHj dbx Ol-pnj HxdH׃
wjbA HOm Al-HjOr wHnH Hlk dbx wAjn-mxjg jdw Al-pjw kj-jrA HOm At-HxbOH׃
wjwntn lA-xmO bHxbjO Abjw At-HOm wjxlh At-qcH HmTH Axr bjdw wjTbl AwtH bjOrt Hdbx wjxb jdw Al-pjw [wtrAnH k] (wtArnH q) Ojnjw׃
wjOn Ajx mHOm wjAmr HxbO HxbjO Abjk At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Hjwm wjOp HOm׃
wjAmr jwntn Okr Abj At-HArc rAw-nA kj-Arw Ojnj kj TOmtj mOT dbx HzH׃
Ap kj lwA Akl Akl Hjwm HOm mxll Ajbjw Axr mcA kj OtH lA-rbtH mkH bplxtjm׃
wjkw bjwm HHwA bplxtjm mmkmx AjlnH wjOp HOm mAd׃
[wjOx k] (wjOT q) HOm Al- [xll k] (Hxll q) wjqhw cAn wbqr wbnj bqr wjxhTw-ArcH wjAkl HOm Ol-Hdm׃
wjgjdw lxAwl lAmr HnH HOm hTAjm ljHwH lAkl Ol-Hdm wjAmr bgdtm glw-Alj Hjwm Abn gdwlH׃
wjAmr xAwl pcw bOm wAmrtm lHm Hgjxw Alj Ajx xwrw wAjx xjHw wxhTtm bzH wAkltm wlA-thTAw ljHwH lAkl Al-Hdm wjgxw kl-HOm Ajx xwrw bjdw HljlH wjxhTw-xm׃
wjbn xAwl mzbh ljHwH Atw Hhl lbnwt mzbh ljHwH׃ p
wjAmr xAwl nrdH Ahrj plxtjm ljlH wnbzH bHm Od-Awr Hbqr wlA-nxAr bHm Ajx wjAmrw kl-HTwb bOjnjk OxH s wjAmr HkHn nqrbH Hlm Al-HAlHjm׃
wjxAl xAwl bAlHjm HArd Ahrj plxtjm Httnm bjd jxrAl wlA OnHw bjwm HHwA׃
wjAmr xAwl gxw Hlm kl pnwt HOm wdOw wrAw bmH HjtH HhTAt HzAt Hjwm׃
kj hj-jHwH HmwxjO At-jxrAl kj Am-jxnw bjwntn bnj kj mwt jmwt wAjn OnHw mkl-HOm׃
wjAmr Al-kl-jxrAl Atm tHjw lObr Ahd wAnj wjwntn bnj nHjH lObr Ahd wjAmrw HOm Al-xAwl HTwb bOjnjk OxH׃ s
wjAmr xAwl Al-jHwH AlHj jxrAl HbH tmjm wjlkd jwntn wxAwl wHOm jcAw׃
wjAmr xAwl Hpjlw bjnj wbjn jwntn bnj wjlkd jwntn׃
wjAmr xAwl Al-jwntn HgjdH lj mH OxjtH wjgd-lw jwntn wjAmr TOm TOmtj bqcH HmTH Axr-bjdj mOT dbx Hnnj Amwt׃
wjAmr xAwl kH-jOxH AlHjm wkH jwsp kj-mwt tmwt jwntn׃
wjAmr HOm Al-xAwl Hjwntn jmwt Axr OxH HjxwOH HgdwlH HzAt bjxrAl hljlH hj-jHwH Am-jpl mxOrt rAxw ArcH kj-Om-AlHjm OxH Hjwm HzH wjpdw HOm At-jwntn wlA-mt׃ s
Schlachter: Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise.
Und das ganze Land hatte sich mit Bienenzucht befaßt, und Bienenstöcke befanden sich auf freiem Felde.
Als nun das Volk zu den Stöcken kam, siehe, da floß der Honig; aber niemand tat von demselben mit der Hand zu seinem Munde; denn das Volk fürchtete sich vor dem Schwur.
Jonatan aber hatte es nicht gehört, als sein Vater das Volk beschwor; und er streckte die Spitze seines Stabes aus, den er in seiner Hand hatte, und tauchte ihn in einen Honigwaben und nahm eine Handvoll in den Mund; da wurden seine Augen munter.
Aber einer aus dem Volk hob an und sprach: Dein Vater hat das Volk hoch und teuer beschworen und gesagt: Verflucht sei der Mann, der heute etwas ißt! Das Volk aber war müde.
Da sprach Jonatan: Mein Vater hat das Land ins Unglück gebracht! Sehet doch, wie munter meine Augen geworden sind, weil ich ein wenig von diesem Honig gekostet habe!
Wieviel mehr, wenn das Volk heute von der Beute seiner Feinde, die es vorfand, gegessen hätte! So aber ist die Niederlage der Philister nicht groß geworden.
Doch schlugen sie die Philister an jenem Tage von Michmas bis gen Ajalon, wiewohl das Volk sehr müde war.
Und das Volk machte sich über die Beute her, und sie nahmen Schafe und Rinder und Kälber und schlachteten sie auf der Erde, und das Volk aß das Fleisch mit dem Blut.
Das zeigte man aber dem Saul an und sprach: Siehe, das Volk versündigt sich am HERRN, da es mitsamt dem Blute ißt! Er sprach: Ihr habt eine Untreue begangen! Wälzet einen großen Stein zu mir her!
Und Saul sprach weiter: Zerstreuet euch unter das Volk und saget ihnen, daß jedermann seinen Ochsen und sein Schaf zu mir bringe, sie hier schlachte und dann esse, damit ihr euch mit Blutessen nicht an dem HERRN versündiget. Da brachte alles Volk, ein jeder, was er zur Hand hatte, bei Nacht herzu und schlachtete es daselbst.
Und Saul baute dem HERRN einen Altar; das war der erste Altar, den er dem HERRN baute.
Und Saul sprach: Laßt uns bei Nacht hinabziehen, den Philistern nach, und sie berauben, bis es heller Morgen wird, und niemand von ihnen übriglassen! Sie antworteten: Tue alles, was dir gefällt! Aber der Priester sprach: Laßt uns hier zu Gott nahen!
Und Saul fragte Gott: Soll ich hinabziehen, den Philistern nach? Willst du sie in Israels Hand geben? Aber Er antwortete ihm an jenem Tage nicht.
Da sprach Saul: Es sollen alle Häupter des Volkes herzutreten und erforschen und sehen, an wem heute die Schuld liegt;
denn so wahr der HERR lebt, der Israel geholfen hat, wenn sie gleich an meinem Sohne Jonatan wäre, so soll er gewiß sterben! Da antwortete ihm niemand vom ganzen Volk.
Und er sprach zu ganz Israel: Ihr sollt auf jene Seite treten; ich und mein Sohn Jonatan wollen auf dieser Seite sein. Das Volk sprach zu Saul: Tue, was dir gefällt!
Und Saul sprach zu dem HERRN, dem Gott Israels: Tue die Wahrheit kund! Da wurden Jonatan und Saul getroffen; aber das Volk ging frei aus.
Saul sprach: Werfet das Los über mich und meinen Sohn Jonatan! Da ward Jonatan getroffen.
Und Saul sprach zu Jonatan: Sage mir, was hast du getan?
Jonatan sagte es ihm und sprach: Ich habe nur ein wenig Honig gekostet mit der Spitze des Stabes, den ich in meiner Hand hatte, und siehe, ich soll sterben! Da sprach Saul: Gott tue mir dies und das; Jonatan, du mußt unbedingt sterben!
Aber das Volk sprach zu Saul: Sollte Jonatan sterben, der Israel ein so großes Heil verschafft hat? Das sei ferne! So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von seinem Haupt auf die Erde fallen; denn er hat an diesem Tage mit Gott gewirkt! Also erlöste das Volk den Jonatan, daß er nicht sterben mußte.
Septuaginta: καὶ σαουλ ἠγνόησεν ἄγνοιαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀρᾶται τῷ λαῷ λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον ἕως ἑσπέρας καὶ ἐκδικήσω τὸν ἐχθρόν μου καὶ οὐκ ἐγεύσατο πᾶς ὁ λαὸς ἄρτου
καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἠρίστα καὶ ιααρ δρυμὸς ἦν μελισσῶνος κατὰ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ
καὶ εἰσῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν μελισσῶνα καὶ ἰδοὺ ἐπορεύετο λαλῶν καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἐπιστρέφων τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὁ λαὸς τὸν ὅρκον κυρίου
καὶ ιωναθαν οὐκ ἀκηκόει ἐν τῷ ὁρκίζειν τὸν πατέρα αὐτοῦ τὸν λαόν καὶ ἐξέτεινεν τὸ ἄκρον τοῦ σκήπτρου αὐτοῦ τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔβαψεν αὐτὸ εἰς τὸ κηρίον τοῦ μέλιτος καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀνέβλεψαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ
καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ὁρκίσας ὥρκισεν ὁ πατήρ σου τὸν λαὸν λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον σήμερον καὶ ἐξελύθη ὁ λαός
καὶ ἔγνω ιωναθαν καὶ εἶπεν ἀπήλλαχεν ὁ πατήρ μου τὴν γῆν ἰδὲ δὴ ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου ὅτι ἐγευσάμην βραχὺ τοῦ μέλιτος τούτου
ἀλλ' ὅτι εἰ ἔφαγεν ἔσθων ὁ λαὸς σήμερον τῶν σκύλων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὧν εὗρεν ὅτι νῦν ἂν μείζων ἦν ἡ πληγὴ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις
καὶ ἐπάταξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν μαχεμας καὶ ἐκοπίασεν ὁ λαὸς σφόδρα
καὶ ἐκλίθη ὁ λαὸς εἰς τὰ σκῦλα καὶ ἔλαβεν ὁ λαὸς ποίμνια καὶ βουκόλια καὶ τέκνα βοῶν καὶ ἔσφαξεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤσθιεν ὁ λαὸς σὺν τῷ αἵματι
καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαουλ λέγοντες ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ φαγὼν σὺν τῷ αἵματι καὶ εἶπεν σαουλ ἐν γεθθεμ κυλίσατέ μοι λίθον ἐνταῦθα μέγαν
καὶ εἶπεν σαουλ διασπάρητε ἐν τῷ λαῷ καὶ εἴπατε αὐτοῖς προσαγαγεῖν ἐνταῦθα ἕκαστος τὸν μόσχον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸ πρόβατον αὐτοῦ καὶ σφαζέτω ἐπὶ τούτου καὶ οὐ μὴ ἁμάρτητε τῷ κυρίῳ τοῦ ἐσθίειν σὺν τῷ αἵματι καὶ προσῆγεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος τὸ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσφαζον ἐκεῖ
καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ σαουλ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ τοῦτο ἤρξατο σαουλ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ
καὶ εἶπεν σαουλ καταβῶμεν ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων τὴν νύκτα καὶ διαρπάσωμεν ἐν αὐτοῖς ἕως διαφαύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ μὴ ὑπολίπωμεν ἐν αὐτοῖς ἄνδρα καὶ εἶπαν πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει καὶ εἶπεν ὁ ἱερεύς προσέλθωμεν ἐνταῦθα πρὸς τὸν θεόν
καὶ ἐπηρώτησεν σαουλ τὸν θεόν εἰ καταβῶ ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων εἰ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ
καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ἐνταῦθα πάσας τὰς γωνίας τοῦ ισραηλ καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ἐν τίνι γέγονεν ἡ ἁμαρτία αὕτη σήμερον
ὅτι ζῇ κύριος ὁ σώσας τὸν ισραηλ ὅτι ἐὰν ἀποκριθῇ κατὰ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου θανάτῳ ἀποθανεῖται καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀποκρινόμενος ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ
καὶ εἶπεν παντὶ ισραηλ ὑμεῖς ἔσεσθε εἰς δουλείαν καὶ ἐγὼ καὶ ιωναθαν ὁ υἱός μου ἐσόμεθα εἰς δουλείαν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει
καὶ εἶπεν σαουλ κύριε ὁ θεὸς ισραηλ τί ὅτι οὐκ ἀπεκρίθης τῷ δούλῳ σου σήμερον εἰ ἐν ἐμοὶ ἢ ἐν ιωναθαν τῷ υἱῷ μου ἡ ἀδικία κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δὸς δήλους καὶ ἐὰν τάδε εἴπῃς ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ δὸς δὴ ὁσιότητα καὶ κληροῦται ιωναθαν καὶ σαουλ καὶ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν
καὶ εἶπεν σαουλ βάλετε ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου ὃν ἂν κατακληρώσηται κύριος ἀποθανέτω καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ οὐκ ἔστιν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ κατεκράτησεν σαουλ τοῦ λαοῦ καὶ βάλλουσιν ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ κατακληροῦται ιωναθαν
καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς ιωναθαν ἀπάγγειλόν μοι τί πεποίηκας καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωναθαν καὶ εἶπεν γευσάμενος ἐγευσάμην ἐν ἄκρῳ τῷ σκήπτρῳ τῷ ἐν τῇ χειρί μου βραχὺ μέλι ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω
καὶ εἶπεν αὐτῷ σαουλ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ σήμερον
καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ εἰ σήμερον θανατωθήσεται ὁ ποιήσας τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην ἐν ισραηλ ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται τῆς τριχὸς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν ὅτι ὁ λαὸς τοῦ θεοῦ ἐποίησεν τὴν ἡμέραν ταύτην καὶ προσηύξατο ὁ λαὸς περὶ ιωναθαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐκ ἀπέθανεν
kai saoyl ehgnoehsen agnoian megalehn en teh ehmera ekeineh kai aratai toh laoh legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton eohs esperas kai ekdikehsoh ton echthron moy kai oyk egeysato pas o laos artoy
kai pasa eh geh ehrista kai iaar drymos ehn melissohnos kata prosohpon toy agroy
kai eisehlthen o laos eis ton melissohna kai idoy eporeyeto lalohn kai idoy oyk ehn epistrephohn tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy oti ephobehtheh o laos ton orkon kyrioy
kai iohnathan oyk akehkoei en toh orkizein ton patera aytoy ton laon kai exeteinen to akron toy skehptroy aytoy toy en teh cheiri aytoy kai ebapsen ayto eis to kehrion toy melitos kai epestrepsen tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy kai aneblepsan oi ophthalmoi aytoy
kai apekritheh eis ek toy laoy kai eipen orkisas ohrkisen o patehr soy ton laon legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton sehmeron kai exelytheh o laos
kai egnoh iohnathan kai eipen apehllachen o patehr moy tehn gehn ide deh oti eidon oi ophthalmoi moy oti egeysamehn brachy toy melitos toytoy
all' oti ei ephagen esthohn o laos sehmeron tohn skylohn tohn echthrohn aytohn ohn eyren oti nyn an meizohn ehn eh plehgeh en tois allophylois
kai epataxen en teh ehmera ekeineh ek tohn allophylohn en machemas kai ekopiasen o laos sphodra
kai eklitheh o laos eis ta skyla kai elaben o laos poimnia kai boykolia kai tekna boohn kai esphaxen epi tehn gehn kai ehsthien o laos syn toh aimati
kai apehggeleh toh saoyl legontes ehmartehken o laos toh kyrioh phagohn syn toh aimati kai eipen saoyl en geththem kylisate moi lithon entaytha megan
kai eipen saoyl diasparehte en toh laoh kai eipate aytois prosagagein entaytha ekastos ton moschon aytoy kai ekastos to probaton aytoy kai sphazetoh epi toytoy kai oy meh amartehte toh kyrioh toy esthiein syn toh aimati kai prosehgen pas o laos ekastos to en teh cheiri aytoy kai esphazon ekei
kai ohkodomehsen ekei saoyl thysiastehrion toh kyrioh toyto ehrxato saoyl oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh
kai eipen saoyl katabohmen opisoh tohn allophylohn tehn nykta kai diarpasohmen en aytois eohs diaphayseh eh ehmera kai meh ypolipohmen en aytois andra kai eipan pan to agathon enohpion soy poiei kai eipen o iereys proselthohmen entaytha pros ton theon
kai epehrohtehsen saoyl ton theon ei kataboh opisoh tohn allophylohn ei paradohseis aytoys eis cheiras israehl kai oyk apekritheh aytoh en teh ehmera ekeineh
kai eipen saoyl prosagagete entaytha pasas tas gohnias toy israehl kai gnohte kai idete en tini gegonen eh amartia ayteh sehmeron
oti zeh kyrios o sohsas ton israehl oti ean apokritheh kata iohnathan toy yioy moy thanatoh apothaneitai kai oyk ehn o apokrinomenos ek pantos toy laoy
kai eipen panti israehl ymeis esesthe eis doyleian kai egoh kai iohnathan o yios moy esometha eis doyleian kai eipen o laos pros saoyl to agathon enohpion soy poiei
kai eipen saoyl kyrie o theos israehl ti oti oyk apekrithehs toh doyloh soy sehmeron ei en emoi eh en iohnathan toh yioh moy eh adikia kyrie o theos israehl dos dehloys kai ean tade eipehs en toh laoh soy israehl dos deh osiotehta kai klehroytai iohnathan kai saoyl kai o laos exehlthen
kai eipen saoyl balete ana meson emoy kai ana meson iohnathan toy yioy moy on an kataklehrohsehtai kyrios apothanetoh kai eipen o laos pros saoyl oyk estin to rehma toyto kai katekratehsen saoyl toy laoy kai balloysin ana meson aytoy kai ana meson iohnathan toy yioy aytoy kai kataklehroytai iohnathan
kai eipen saoyl pros iohnathan apaggeilon moi ti pepoiehkas kai apehggeilen aytoh iohnathan kai eipen geysamenos egeysamehn en akroh toh skehptroh toh en teh cheiri moy brachy meli idoy egoh apothnehskoh
kai eipen aytoh saoyl tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti thanatoh apothaneh sehmeron
kai eipen o laos pros saoyl ei sehmeron thanatohthehsetai o poiehsas tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn en israehl zeh kyrios ei peseitai tehs trichos tehs kephalehs aytoy epi tehn gehn oti o laos toy theoy epoiehsen tehn ehmeran taytehn kai prosehyxato o laos peri iohnathan en teh ehmera ekeineh kai oyk apethanen
NovaVulgata: Et viri Israel comprimebant se in die illa. Adiuravit autem Saul populum dicens: “ Maledictus vir, qui comederit panem usque ad vesperam, donec ulciscar de inimicis meis! ”. Et non manducavit universus populus panem.
Omneque terrae vulgus venit in saltum, in quo erat mel super faciem agri.
Ingressus est itaque populus saltum, et apparuit fluens mel. Nullusque applicuit manum ad os suum; timebat enim populus iuramentum.
Porro Ionathan non audierat, cum adiuraret pater eius populum; extenditque summitatem virgae, quam habebat in manu, et intinxit in favo mellis et convertit manum suam ad os suum, et illuminati sunt oculi eius.
Respondensque unus de populo ait: “ Iureiurando constrinxit pater tuus populum dicens: “Maledictus, qui comederit panem hodie!”. Defecit autem populus ”.
Dixitque Ionathan: “ Turbavit pater meus terram! Videte quia illuminati sunt oculi mei, eo quod gustaverim paululum de melle isto;
quanto magis si comedisset hodie populus de praeda inimicorum suorum, quam repperit? Nonne nunc maior facta fuisset plaga in Philisthim? ”.
Percusserunt ergo in die illa Philisthaeos a Machmis usque in Aialon; defatigatus est autem populus nimis.
Et versus ad praedam tulit oves et boves et vitulos; et mactaverunt in terra, comeditque populus cum sanguine.
Nuntiaverunt autem Saul dicentes: “ Ecce populus peccat Domino comedens cum sanguine ”. Qui ait: “ Praevaricati estis! Volvite ad me huc saxum grande ”.
Et dixit Saul: “ Dispergimini in vulgus et dicite eis, ut adducat ad me unusquisque bovem suum et arietem, et occidite super istud et vescimini; et non peccabitis Domino comedentes cum sanguine ”. Adduxit itaque omnis populus, unusquisque quod erat in manu sua illa nocte, et occiderunt ibi.
Aedificavit autem Saul altare Domino. Tuncque primum coepit aedificare altare Domino.
Et dixit Saul: “ Irruamus super Philisthim nocte et vastemus eos, usquedum illucescat mane; nec relinquamus de eis virum ”. Dixitque populus: “ Omne, quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”. Et ait sacerdos: “ Accedamus huc ad Deum ”.
Et consuluit Saul Deum: “ Num persequar Philisthim? Numquid trades eos in manu Israel? ”. Et non respondit ei in die illa.
Dixitque Saul: “ Accedite huc, universi duces populi, et scitote et videte per quem acciderit peccatum hoc hodie.
Vivit Dominus, salvator Israel, quia si per Ionathan filium meum factum est, absque retractatione morietur ”. Ad quod nullus contradixit ei de omni populo.
Et ait ad universum Israel: “ Separamini vos in partem unam, et ego cum Ionathan filio meo ero in parte altera ”. Respondit populus ad Saul: “ Quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”.
Et dixit Saul ad Dominum, Deum Israel: “ Quid est quod non responderis servo tuo hodie? Si est in me aut in Ionathan filio meo iniquitas ista, Domine, Deus Israel, da Urim; sed, si est haec iniquitas in populo tuo Israel, da Tummim ”. Et deprehensus est Ionathan et Saul; populus autem salvus evasit.
Et ait Saul: “ Mittite sortem inter me et inter Ionathan filium meum ”. Et captus est Ionathan.
Dixit autem Saul ad Ionathan: “ Indica mihi quid feceris ”. Et indicavit ei Ionathan et ait: “ Gustans gustavi in summitate virgae, quae erat in manu mea, paululum mellis et ecce ego morior ”.
Et ait Saul: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, nisi morte morieris, Ionathan ”.
Dixitque populus ad Saul: “ Ergone Ionathan morietur, qui fecit salutem hanc magnam in Israel? Hoc nefas est; vivit Dominus, quia non cadet capillus de capite eius in terram, quia cum Deo operatus est hodie ”. Liberavit ergo populus Ionathan, ut non moreretur.
HeLeningradV: וְאִישׁ־יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם׃ ס
וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר וַיְהִי דְבַשׁ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה׃
וַיָּבֹא הָעָם אֶל־הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ וְאֵין־מַשִּׂיג יָדֹו אֶל־פִּיו כִּי־יָרֵא הָעָם אֶת־הַשְּׁבֻעָה׃
וְיֹונָתָן לֹא־שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת־הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּטְבֹּל אֹותָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדֹו אֶל־פִּיו [וַתָּרֹאנָה כ] (וַתָּאֹרְנָה ק) עֵינָיו׃
וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם הַיֹּום וַיָּעַף הָעָם׃
וַיֹּאמֶר יֹונָתָן עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה׃
אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיֹּום הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא־רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים׃
וַיַּכּוּ בַּיֹּום הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד׃
[וַיַּעַשׂ כ] (וַיַּעַט ק) הָעָם אֶל־ [שָׁלָל כ] (הַשָּׁלָל ק) וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל־הַדָּם׃
וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַיהוָה לֶאֱכֹל עַל־הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיֹּום אֶבֶן גְּדֹולָה׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שֹׁורֹו וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא־תֶחֶטְאוּ לַיהוָה לֶאֱכֹל אֶל־הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל־הָעָם אִישׁ שֹׁורֹו בְיָדֹו הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָׁם׃
וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֹתֹו הֵחֵל לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים ׀ לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם ׀ עַד־אֹור הַבֹּקֶר וְלֹא־נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה ס וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל־הָאֱלֹהִים׃
וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ בַּיֹּום הַהוּא׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנֹּות הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיֹּום׃
כִּי חַי־יְהוָה הַמֹּושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יֶשְׁנֹו בְּיֹונָתָן בְּנִי כִּי מֹות יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל־הָעָם׃
וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיֹונָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־שָׁאוּל הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה׃ ס
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יֹונָתָן בְּנִי וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יֹונָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה וַיַּגֶּד־לֹו יֹונָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִף כִּי־מֹות תָּמוּת יֹונָתָן׃
וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיֹונָתָן ׀ יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְהוָה אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשֹׁו אַרְצָה כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיֹּום הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יֹונָתָן וְלֹא־מֵת׃ ס
wAijxx-jixraaAel nigax bajowm HaHwA wajoAael xxaaAwl Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Oad-HaaOaeraeb wniqamtij meAojbaj wloA TaaOam kaal-HaaOaam laahaem׃ s
wkaal-HaaAaaraec baaAw bajaaOar wajHij dbaxx Oal-pnej HaxaadaeH׃
wajaaboA HaaOaam Aael-HajaOar wHineH Helaek dbaaxx wAejn-maxijg jaadow Aael-pijw kij-jaareA HaaOaam Aaet-HaxxbuOaaH׃
wjownaataan loA-xxaamaO bHaxxbijOa Aaabijw Aaet-HaaOaam wajixxlah Aaet-qceH HamaTaeH Aaxxaer bjaadow wajiTbol AowtaaH bjaOrat Hadbaaxx wajaaxxaeb jaadow Aael-pijw [wataaroAnaaH k] (wataaAornaaH q) Oejnaajw׃
wajaOan Aijxx meHaaOaam wajoAmaer HaxxbeOa HixxbijOa Aaabijkaa Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Hajowm wajaaOap HaaOaam׃
wajoAmaer jownaataan Oaakar Aaabij Aaet-HaaAaaraec rAw-naaA kij-Aorw Oejnaj kij TaaOamtij mOaT dbaxx HazaeH׃
Aap kij lwA Aaakol Aaakal Hajowm HaaOaam mixxlal Aojbaajw Aaxxaer maacaaA kij OataaH loA-raabtaaH makaaH baplixxtijm׃
wajakw bajowm HaHwA baplixxtijm mimikmaax AajaalonaaH wajaaOap HaaOaam mAod׃
[wajaOax k] (wajaOaT q) HaaOaam Aael- [xxaalaal k] (Haxxaalaal q) wajiqhw coAn wbaaqaar wbnej baaqaar wajixxhaTw-AaarcaaH wajoAkal HaaOaam Oal-Hadaam׃
wajagijdw lxxaaAwl leAmor HineH HaaOaam hoTiAjm lajHwaaH laeAaekol Oal-Hadaam wajoAmaer bgadtaem golw-Aelaj Hajowm Aaebaen gdowlaaH׃
wajoAmaer xxaaAwl pucw baaOaam waAamartaem laaHaem Hagijxxw Aelaj Aijxx xxowrow wAijxx xjeHw wxxhaTtaem baazaeH waAakaltaem wloA-taehaeTAw lajHwaaH laeAaekol Aael-Hadaam wajagixxw kaal-HaaOaam Aijxx xxowrow bjaadow HalajlaaH wajixxhaTw-xxaam׃
wajibaen xxaaAwl mizbeha lajHwaaH Aotow Hehel libnowt mizbeha lajHwaaH׃ p
wajoAmaer xxaaAwl nerdaaH Aaharej plixxtijm lajlaaH wnaabozaaH baaHaem Oad-Aowr Haboqaer wloA-naxxAer baaHaem Aijxx wajoAmrw kaal-HaTowb bOejnaejkaa OaxeH s wajoAmaer HakoHen niqrbaaH Halom Aael-HaaAaeloHijm׃
wajixxAal xxaaAwl beAloHijm HaAered Aaharej plixxtijm Hatitnem bjad jixraaAel wloA OaanaaHw bajowm HaHwA׃
wajoAmaer xxaaAwl goxxw Halom kol pinowt HaaOaam wdOw wrAw bamaaH HaajtaaH HahaTaaAt HazoAt Hajowm׃
kij haj-jHwaaH HamowxxijOa Aaet-jixraaAel kij Aim-jaexxnow bjownaataan bnij kij mowt jaamwt wAejn OoneHw mikaal-HaaOaam׃
wajoAmaer Aael-kaal-jixraaAel Aataem tiHjw lOebaer Aaehaad waAanij wjownaataan bnij niHjaeH lOebaer Aaehaad wajoAmrw HaaOaam Aael-xxaaAwl HaTowb bOejnaejkaa OaxeH׃ s
wajoAmaer xxaaAwl Aael-jHwaaH AaeloHej jixraaAel HaabaaH taamijm wajilaaked jownaataan wxxaaAwl wHaaOaam jaacaaAw׃
wajoAmaer xxaaAwl Hapijlw bejnij wbejn jownaataan bnij wajilaaked jownaataan׃
wajoAmaer xxaaAwl Aael-jownaataan HagijdaaH lij maeH OaaxijtaaH wajagaed-low jownaataan wajoAmaer TaaOom TaaOamtij biqceH HamaTaeH Aaxxaer-bjaadij mOaT dbaxx Hinnij Aaamwt׃
wajoAmaer xxaaAwl koH-jaOaxaeH AaeloHijm wkoH jowsip kij-mowt taamwt jownaataan׃
wajoAmaer HaaOaam Aael-xxaaAwl Hajownaataan jaamwt Aaxxaer OaaxaaH HajxxwOaaH HagdowlaaH HazoAt bjixraaAel haalijlaaH haj-jHwaaH Aim-jipol mixaOarat roAxxow AarcaaH kij-Oim-AaeloHijm OaaxaaH Hajowm HazaeH wajipdw HaaOaam Aaet-jownaataan wloA-met׃ s
HeLeningradoV: ואיש־ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם עד־הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל־העם לחם׃ ס
וכל־הארץ באו ביער ויהי דבש על־פני השדה׃
ויבא העם אל־היער והנה הלך דבש ואין־משיג ידו אל־פיו כי־ירא העם את־השבעה׃
ויונתן לא־שמע בהשביע אביו את־העם וישלח את־קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל־פיו [ותראנה כ] (ותארנה ק) עיניו׃
ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם היום ויעף העם׃
ויאמר יונתן עכר אבי את־הארץ ראו־נא כי־ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃
אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא־רבתה מכה בפלשתים׃
ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃
[ויעש כ] (ויעט ק) העם אל־ [שלל כ] (השלל ק) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו־ארצה ויאכל העם על־הדם׃
ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על־הדם ויאמר בגדתם גלו־אלי היום אבן גדולה׃
ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא־תחטאו ליהוה לאכל אל־הדם ויגשו כל־העם איש שורו בידו הלילה וישחטו־שם׃
ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ פ
ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים ׀ לילה ונבזה בהם ׀ עד־אור הבקר ולא־נשאר בהם איש ויאמרו כל־הטוב בעיניך עשה ס ויאמר הכהן נקרבה הלם אל־האלהים׃
וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃
ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃
כי חי־יהוה המושיע את־ישראל כי אם־ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל־העם׃
ויאמר אל־כל־ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל־שאול הטוב בעיניך עשה׃ ס
ויאמר שאול אל־יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃
ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃
ויאמר שאול אל־יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד־לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר־בידי מעט דבש הנני אמות׃
ויאמר שאול כה־יעשה אלהים וכה יוסף כי־מות תמות יונתן׃
ויאמר העם אל־שאול היונתן ׀ ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי־יהוה אם־יפל משערת ראשו ארצה כי־עם־אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את־יונתן ולא־מת׃ ס
wAjx-jxrAl ngx bjwm HHwA wjAl xAwl At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Od-HOrb wnqmtj mAjbj wlA TOm kl-HOm lhm׃ s
wkl-HArc bAw bjOr wjHj dbx Ol-pnj HxdH׃
wjbA HOm Al-HjOr wHnH Hlk dbx wAjn-mxjg jdw Al-pjw kj-jrA HOm At-HxbOH׃
wjwntn lA-xmO bHxbjO Abjw At-HOm wjxlh At-qcH HmTH Axr bjdw wjTbl AwtH bjOrt Hdbx wjxb jdw Al-pjw [wtrAnH k] (wtArnH q) Ojnjw׃
wjOn Ajx mHOm wjAmr HxbO HxbjO Abjk At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Hjwm wjOp HOm׃
wjAmr jwntn Okr Abj At-HArc rAw-nA kj-Arw Ojnj kj TOmtj mOT dbx HzH׃
Ap kj lwA Akl Akl Hjwm HOm mxll Ajbjw Axr mcA kj OtH lA-rbtH mkH bplxtjm׃
wjkw bjwm HHwA bplxtjm mmkmx AjlnH wjOp HOm mAd׃
[wjOx k] (wjOT q) HOm Al- [xll k] (Hxll q) wjqhw cAn wbqr wbnj bqr wjxhTw-ArcH wjAkl HOm Ol-Hdm׃
wjgjdw lxAwl lAmr HnH HOm hTAjm ljHwH lAkl Ol-Hdm wjAmr bgdtm glw-Alj Hjwm Abn gdwlH׃
wjAmr xAwl pcw bOm wAmrtm lHm Hgjxw Alj Ajx xwrw wAjx xjHw wxhTtm bzH wAkltm wlA-thTAw ljHwH lAkl Al-Hdm wjgxw kl-HOm Ajx xwrw bjdw HljlH wjxhTw-xm׃
wjbn xAwl mzbh ljHwH Atw Hhl lbnwt mzbh ljHwH׃ p
wjAmr xAwl nrdH Ahrj plxtjm ljlH wnbzH bHm Od-Awr Hbqr wlA-nxAr bHm Ajx wjAmrw kl-HTwb bOjnjk OxH s wjAmr HkHn nqrbH Hlm Al-HAlHjm׃
wjxAl xAwl bAlHjm HArd Ahrj plxtjm Httnm bjd jxrAl wlA OnHw bjwm HHwA׃
wjAmr xAwl gxw Hlm kl pnwt HOm wdOw wrAw bmH HjtH HhTAt HzAt Hjwm׃
kj hj-jHwH HmwxjO At-jxrAl kj Am-jxnw bjwntn bnj kj mwt jmwt wAjn OnHw mkl-HOm׃
wjAmr Al-kl-jxrAl Atm tHjw lObr Ahd wAnj wjwntn bnj nHjH lObr Ahd wjAmrw HOm Al-xAwl HTwb bOjnjk OxH׃ s
wjAmr xAwl Al-jHwH AlHj jxrAl HbH tmjm wjlkd jwntn wxAwl wHOm jcAw׃
wjAmr xAwl Hpjlw bjnj wbjn jwntn bnj wjlkd jwntn׃
wjAmr xAwl Al-jwntn HgjdH lj mH OxjtH wjgd-lw jwntn wjAmr TOm TOmtj bqcH HmTH Axr-bjdj mOT dbx Hnnj Amwt׃
wjAmr xAwl kH-jOxH AlHjm wkH jwsp kj-mwt tmwt jwntn׃
wjAmr HOm Al-xAwl Hjwntn jmwt Axr OxH HjxwOH HgdwlH HzAt bjxrAl hljlH hj-jHwH Am-jpl mxOrt rAxw ArcH kj-Om-AlHjm OxH Hjwm HzH wjpdw HOm At-jwntn wlA-mt׃ s
Schlachter: Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise.
Und das ganze Land hatte sich mit Bienenzucht befaßt, und Bienenstöcke befanden sich auf freiem Felde.
Als nun das Volk zu den Stöcken kam, siehe, da floß der Honig; aber niemand tat von demselben mit der Hand zu seinem Munde; denn das Volk fürchtete sich vor dem Schwur.
Jonatan aber hatte es nicht gehört, als sein Vater das Volk beschwor; und er streckte die Spitze seines Stabes aus, den er in seiner Hand hatte, und tauchte ihn in einen Honigwaben und nahm eine Handvoll in den Mund; da wurden seine Augen munter.
Aber einer aus dem Volk hob an und sprach: Dein Vater hat das Volk hoch und teuer beschworen und gesagt: Verflucht sei der Mann, der heute etwas ißt! Das Volk aber war müde.
Da sprach Jonatan: Mein Vater hat das Land ins Unglück gebracht! Sehet doch, wie munter meine Augen geworden sind, weil ich ein wenig von diesem Honig gekostet habe!
Wieviel mehr, wenn das Volk heute von der Beute seiner Feinde, die es vorfand, gegessen hätte! So aber ist die Niederlage der Philister nicht groß geworden.
Doch schlugen sie die Philister an jenem Tage von Michmas bis gen Ajalon, wiewohl das Volk sehr müde war.
Und das Volk machte sich über die Beute her, und sie nahmen Schafe und Rinder und Kälber und schlachteten sie auf der Erde, und das Volk aß das Fleisch mit dem Blut.
Das zeigte man aber dem Saul an und sprach: Siehe, das Volk versündigt sich am HERRN, da es mitsamt dem Blute ißt! Er sprach: Ihr habt eine Untreue begangen! Wälzet einen großen Stein zu mir her!
Und Saul sprach weiter: Zerstreuet euch unter das Volk und saget ihnen, daß jedermann seinen Ochsen und sein Schaf zu mir bringe, sie hier schlachte und dann esse, damit ihr euch mit Blutessen nicht an dem HERRN versündiget. Da brachte alles Volk, ein jeder, was er zur Hand hatte, bei Nacht herzu und schlachtete es daselbst.
Und Saul baute dem HERRN einen Altar; das war der erste Altar, den er dem HERRN baute.
Und Saul sprach: Laßt uns bei Nacht hinabziehen, den Philistern nach, und sie berauben, bis es heller Morgen wird, und niemand von ihnen übriglassen! Sie antworteten: Tue alles, was dir gefällt! Aber der Priester sprach: Laßt uns hier zu Gott nahen!
Und Saul fragte Gott: Soll ich hinabziehen, den Philistern nach? Willst du sie in Israels Hand geben? Aber Er antwortete ihm an jenem Tage nicht.
Da sprach Saul: Es sollen alle Häupter des Volkes herzutreten und erforschen und sehen, an wem heute die Schuld liegt;
denn so wahr der HERR lebt, der Israel geholfen hat, wenn sie gleich an meinem Sohne Jonatan wäre, so soll er gewiß sterben! Da antwortete ihm niemand vom ganzen Volk.
Und er sprach zu ganz Israel: Ihr sollt auf jene Seite treten; ich und mein Sohn Jonatan wollen auf dieser Seite sein. Das Volk sprach zu Saul: Tue, was dir gefällt!
Und Saul sprach zu dem HERRN, dem Gott Israels: Tue die Wahrheit kund! Da wurden Jonatan und Saul getroffen; aber das Volk ging frei aus.
Saul sprach: Werfet das Los über mich und meinen Sohn Jonatan! Da ward Jonatan getroffen.
Und Saul sprach zu Jonatan: Sage mir, was hast du getan?
Jonatan sagte es ihm und sprach: Ich habe nur ein wenig Honig gekostet mit der Spitze des Stabes, den ich in meiner Hand hatte, und siehe, ich soll sterben! Da sprach Saul: Gott tue mir dies und das; Jonatan, du mußt unbedingt sterben!
Aber das Volk sprach zu Saul: Sollte Jonatan sterben, der Israel ein so großes Heil verschafft hat? Das sei ferne! So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von seinem Haupt auf die Erde fallen; denn er hat an diesem Tage mit Gott gewirkt! Also erlöste das Volk den Jonatan, daß er nicht sterben mußte.
Septuaginta: καὶ σαουλ ἠγνόησεν ἄγνοιαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀρᾶται τῷ λαῷ λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον ἕως ἑσπέρας καὶ ἐκδικήσω τὸν ἐχθρόν μου καὶ οὐκ ἐγεύσατο πᾶς ὁ λαὸς ἄρτου
καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἠρίστα καὶ ιααρ δρυμὸς ἦν μελισσῶνος κατὰ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ
καὶ εἰσῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν μελισσῶνα καὶ ἰδοὺ ἐπορεύετο λαλῶν καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἐπιστρέφων τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὁ λαὸς τὸν ὅρκον κυρίου
καὶ ιωναθαν οὐκ ἀκηκόει ἐν τῷ ὁρκίζειν τὸν πατέρα αὐτοῦ τὸν λαόν καὶ ἐξέτεινεν τὸ ἄκρον τοῦ σκήπτρου αὐτοῦ τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔβαψεν αὐτὸ εἰς τὸ κηρίον τοῦ μέλιτος καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀνέβλεψαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ
καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ὁρκίσας ὥρκισεν ὁ πατήρ σου τὸν λαὸν λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον σήμερον καὶ ἐξελύθη ὁ λαός
καὶ ἔγνω ιωναθαν καὶ εἶπεν ἀπήλλαχεν ὁ πατήρ μου τὴν γῆν ἰδὲ δὴ ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου ὅτι ἐγευσάμην βραχὺ τοῦ μέλιτος τούτου
ἀλλ' ὅτι εἰ ἔφαγεν ἔσθων ὁ λαὸς σήμερον τῶν σκύλων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὧν εὗρεν ὅτι νῦν ἂν μείζων ἦν ἡ πληγὴ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις
καὶ ἐπάταξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν μαχεμας καὶ ἐκοπίασεν ὁ λαὸς σφόδρα
καὶ ἐκλίθη ὁ λαὸς εἰς τὰ σκῦλα καὶ ἔλαβεν ὁ λαὸς ποίμνια καὶ βουκόλια καὶ τέκνα βοῶν καὶ ἔσφαξεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤσθιεν ὁ λαὸς σὺν τῷ αἵματι
καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαουλ λέγοντες ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ φαγὼν σὺν τῷ αἵματι καὶ εἶπεν σαουλ ἐν γεθθεμ κυλίσατέ μοι λίθον ἐνταῦθα μέγαν
καὶ εἶπεν σαουλ διασπάρητε ἐν τῷ λαῷ καὶ εἴπατε αὐτοῖς προσαγαγεῖν ἐνταῦθα ἕκαστος τὸν μόσχον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸ πρόβατον αὐτοῦ καὶ σφαζέτω ἐπὶ τούτου καὶ οὐ μὴ ἁμάρτητε τῷ κυρίῳ τοῦ ἐσθίειν σὺν τῷ αἵματι καὶ προσῆγεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος τὸ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσφαζον ἐκεῖ
καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ σαουλ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ τοῦτο ἤρξατο σαουλ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ
καὶ εἶπεν σαουλ καταβῶμεν ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων τὴν νύκτα καὶ διαρπάσωμεν ἐν αὐτοῖς ἕως διαφαύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ μὴ ὑπολίπωμεν ἐν αὐτοῖς ἄνδρα καὶ εἶπαν πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει καὶ εἶπεν ὁ ἱερεύς προσέλθωμεν ἐνταῦθα πρὸς τὸν θεόν
καὶ ἐπηρώτησεν σαουλ τὸν θεόν εἰ καταβῶ ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων εἰ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ
καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ἐνταῦθα πάσας τὰς γωνίας τοῦ ισραηλ καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ἐν τίνι γέγονεν ἡ ἁμαρτία αὕτη σήμερον
ὅτι ζῇ κύριος ὁ σώσας τὸν ισραηλ ὅτι ἐὰν ἀποκριθῇ κατὰ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου θανάτῳ ἀποθανεῖται καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀποκρινόμενος ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ
καὶ εἶπεν παντὶ ισραηλ ὑμεῖς ἔσεσθε εἰς δουλείαν καὶ ἐγὼ καὶ ιωναθαν ὁ υἱός μου ἐσόμεθα εἰς δουλείαν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει
καὶ εἶπεν σαουλ κύριε ὁ θεὸς ισραηλ τί ὅτι οὐκ ἀπεκρίθης τῷ δούλῳ σου σήμερον εἰ ἐν ἐμοὶ ἢ ἐν ιωναθαν τῷ υἱῷ μου ἡ ἀδικία κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δὸς δήλους καὶ ἐὰν τάδε εἴπῃς ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ δὸς δὴ ὁσιότητα καὶ κληροῦται ιωναθαν καὶ σαουλ καὶ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν
καὶ εἶπεν σαουλ βάλετε ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου ὃν ἂν κατακληρώσηται κύριος ἀποθανέτω καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ οὐκ ἔστιν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ κατεκράτησεν σαουλ τοῦ λαοῦ καὶ βάλλουσιν ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ κατακληροῦται ιωναθαν
καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς ιωναθαν ἀπάγγειλόν μοι τί πεποίηκας καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωναθαν καὶ εἶπεν γευσάμενος ἐγευσάμην ἐν ἄκρῳ τῷ σκήπτρῳ τῷ ἐν τῇ χειρί μου βραχὺ μέλι ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω
καὶ εἶπεν αὐτῷ σαουλ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ σήμερον
καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ εἰ σήμερον θανατωθήσεται ὁ ποιήσας τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην ἐν ισραηλ ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται τῆς τριχὸς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν ὅτι ὁ λαὸς τοῦ θεοῦ ἐποίησεν τὴν ἡμέραν ταύτην καὶ προσηύξατο ὁ λαὸς περὶ ιωναθαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐκ ἀπέθανεν
kai saoyl ehgnoehsen agnoian megalehn en teh ehmera ekeineh kai aratai toh laoh legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton eohs esperas kai ekdikehsoh ton echthron moy kai oyk egeysato pas o laos artoy
kai pasa eh geh ehrista kai iaar drymos ehn melissohnos kata prosohpon toy agroy
kai eisehlthen o laos eis ton melissohna kai idoy eporeyeto lalohn kai idoy oyk ehn epistrephohn tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy oti ephobehtheh o laos ton orkon kyrioy
kai iohnathan oyk akehkoei en toh orkizein ton patera aytoy ton laon kai exeteinen to akron toy skehptroy aytoy toy en teh cheiri aytoy kai ebapsen ayto eis to kehrion toy melitos kai epestrepsen tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy kai aneblepsan oi ophthalmoi aytoy
kai apekritheh eis ek toy laoy kai eipen orkisas ohrkisen o patehr soy ton laon legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton sehmeron kai exelytheh o laos
kai egnoh iohnathan kai eipen apehllachen o patehr moy tehn gehn ide deh oti eidon oi ophthalmoi moy oti egeysamehn brachy toy melitos toytoy
all' oti ei ephagen esthohn o laos sehmeron tohn skylohn tohn echthrohn aytohn ohn eyren oti nyn an meizohn ehn eh plehgeh en tois allophylois
kai epataxen en teh ehmera ekeineh ek tohn allophylohn en machemas kai ekopiasen o laos sphodra
kai eklitheh o laos eis ta skyla kai elaben o laos poimnia kai boykolia kai tekna boohn kai esphaxen epi tehn gehn kai ehsthien o laos syn toh aimati
kai apehggeleh toh saoyl legontes ehmartehken o laos toh kyrioh phagohn syn toh aimati kai eipen saoyl en geththem kylisate moi lithon entaytha megan
kai eipen saoyl diasparehte en toh laoh kai eipate aytois prosagagein entaytha ekastos ton moschon aytoy kai ekastos to probaton aytoy kai sphazetoh epi toytoy kai oy meh amartehte toh kyrioh toy esthiein syn toh aimati kai prosehgen pas o laos ekastos to en teh cheiri aytoy kai esphazon ekei
kai ohkodomehsen ekei saoyl thysiastehrion toh kyrioh toyto ehrxato saoyl oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh
kai eipen saoyl katabohmen opisoh tohn allophylohn tehn nykta kai diarpasohmen en aytois eohs diaphayseh eh ehmera kai meh ypolipohmen en aytois andra kai eipan pan to agathon enohpion soy poiei kai eipen o iereys proselthohmen entaytha pros ton theon
kai epehrohtehsen saoyl ton theon ei kataboh opisoh tohn allophylohn ei paradohseis aytoys eis cheiras israehl kai oyk apekritheh aytoh en teh ehmera ekeineh
kai eipen saoyl prosagagete entaytha pasas tas gohnias toy israehl kai gnohte kai idete en tini gegonen eh amartia ayteh sehmeron
oti zeh kyrios o sohsas ton israehl oti ean apokritheh kata iohnathan toy yioy moy thanatoh apothaneitai kai oyk ehn o apokrinomenos ek pantos toy laoy
kai eipen panti israehl ymeis esesthe eis doyleian kai egoh kai iohnathan o yios moy esometha eis doyleian kai eipen o laos pros saoyl to agathon enohpion soy poiei
kai eipen saoyl kyrie o theos israehl ti oti oyk apekrithehs toh doyloh soy sehmeron ei en emoi eh en iohnathan toh yioh moy eh adikia kyrie o theos israehl dos dehloys kai ean tade eipehs en toh laoh soy israehl dos deh osiotehta kai klehroytai iohnathan kai saoyl kai o laos exehlthen
kai eipen saoyl balete ana meson emoy kai ana meson iohnathan toy yioy moy on an kataklehrohsehtai kyrios apothanetoh kai eipen o laos pros saoyl oyk estin to rehma toyto kai katekratehsen saoyl toy laoy kai balloysin ana meson aytoy kai ana meson iohnathan toy yioy aytoy kai kataklehroytai iohnathan
kai eipen saoyl pros iohnathan apaggeilon moi ti pepoiehkas kai apehggeilen aytoh iohnathan kai eipen geysamenos egeysamehn en akroh toh skehptroh toh en teh cheiri moy brachy meli idoy egoh apothnehskoh
kai eipen aytoh saoyl tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti thanatoh apothaneh sehmeron
kai eipen o laos pros saoyl ei sehmeron thanatohthehsetai o poiehsas tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn en israehl zeh kyrios ei peseitai tehs trichos tehs kephalehs aytoy epi tehn gehn oti o laos toy theoy epoiehsen tehn ehmeran taytehn kai prosehyxato o laos peri iohnathan en teh ehmera ekeineh kai oyk apethanen
NovaVulgata: Et viri Israel comprimebant se in die illa. Adiuravit autem Saul populum dicens: “ Maledictus vir, qui comederit panem usque ad vesperam, donec ulciscar de inimicis meis! ”. Et non manducavit universus populus panem.
Omneque terrae vulgus venit in saltum, in quo erat mel super faciem agri.
Ingressus est itaque populus saltum, et apparuit fluens mel. Nullusque applicuit manum ad os suum; timebat enim populus iuramentum.
Porro Ionathan non audierat, cum adiuraret pater eius populum; extenditque summitatem virgae, quam habebat in manu, et intinxit in favo mellis et convertit manum suam ad os suum, et illuminati sunt oculi eius.
Respondensque unus de populo ait: “ Iureiurando constrinxit pater tuus populum dicens: “Maledictus, qui comederit panem hodie!”. Defecit autem populus ”.
Dixitque Ionathan: “ Turbavit pater meus terram! Videte quia illuminati sunt oculi mei, eo quod gustaverim paululum de melle isto;
quanto magis si comedisset hodie populus de praeda inimicorum suorum, quam repperit? Nonne nunc maior facta fuisset plaga in Philisthim? ”.
Percusserunt ergo in die illa Philisthaeos a Machmis usque in Aialon; defatigatus est autem populus nimis.
Et versus ad praedam tulit oves et boves et vitulos; et mactaverunt in terra, comeditque populus cum sanguine.
Nuntiaverunt autem Saul dicentes: “ Ecce populus peccat Domino comedens cum sanguine ”. Qui ait: “ Praevaricati estis! Volvite ad me huc saxum grande ”.
Et dixit Saul: “ Dispergimini in vulgus et dicite eis, ut adducat ad me unusquisque bovem suum et arietem, et occidite super istud et vescimini; et non peccabitis Domino comedentes cum sanguine ”. Adduxit itaque omnis populus, unusquisque quod erat in manu sua illa nocte, et occiderunt ibi.
Aedificavit autem Saul altare Domino. Tuncque primum coepit aedificare altare Domino.
Et dixit Saul: “ Irruamus super Philisthim nocte et vastemus eos, usquedum illucescat mane; nec relinquamus de eis virum ”. Dixitque populus: “ Omne, quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”. Et ait sacerdos: “ Accedamus huc ad Deum ”.
Et consuluit Saul Deum: “ Num persequar Philisthim? Numquid trades eos in manu Israel? ”. Et non respondit ei in die illa.
Dixitque Saul: “ Accedite huc, universi duces populi, et scitote et videte per quem acciderit peccatum hoc hodie.
Vivit Dominus, salvator Israel, quia si per Ionathan filium meum factum est, absque retractatione morietur ”. Ad quod nullus contradixit ei de omni populo.
Et ait ad universum Israel: “ Separamini vos in partem unam, et ego cum Ionathan filio meo ero in parte altera ”. Respondit populus ad Saul: “ Quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”.
Et dixit Saul ad Dominum, Deum Israel: “ Quid est quod non responderis servo tuo hodie? Si est in me aut in Ionathan filio meo iniquitas ista, Domine, Deus Israel, da Urim; sed, si est haec iniquitas in populo tuo Israel, da Tummim ”. Et deprehensus est Ionathan et Saul; populus autem salvus evasit.
Et ait Saul: “ Mittite sortem inter me et inter Ionathan filium meum ”. Et captus est Ionathan.
Dixit autem Saul ad Ionathan: “ Indica mihi quid feceris ”. Et indicavit ei Ionathan et ait: “ Gustans gustavi in summitate virgae, quae erat in manu mea, paululum mellis et ecce ego morior ”.
Et ait Saul: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, nisi morte morieris, Ionathan ”.
Dixitque populus ad Saul: “ Ergone Ionathan morietur, qui fecit salutem hanc magnam in Israel? Hoc nefas est; vivit Dominus, quia non cadet capillus de capite eius in terram, quia cum Deo operatus est hodie ”. Liberavit ergo populus Ionathan, ut non moreretur.
HeLeningradV: וְאִישׁ־יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם׃ ס
וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר וַיְהִי דְבַשׁ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה׃
וַיָּבֹא הָעָם אֶל־הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ וְאֵין־מַשִּׂיג יָדֹו אֶל־פִּיו כִּי־יָרֵא הָעָם אֶת־הַשְּׁבֻעָה׃
וְיֹונָתָן לֹא־שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת־הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּטְבֹּל אֹותָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדֹו אֶל־פִּיו [וַתָּרֹאנָה כ] (וַתָּאֹרְנָה ק) עֵינָיו׃
וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם הַיֹּום וַיָּעַף הָעָם׃
וַיֹּאמֶר יֹונָתָן עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה׃
אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיֹּום הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא־רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים׃
וַיַּכּוּ בַּיֹּום הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד׃
[וַיַּעַשׂ כ] (וַיַּעַט ק) הָעָם אֶל־ [שָׁלָל כ] (הַשָּׁלָל ק) וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל־הַדָּם׃
וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַיהוָה לֶאֱכֹל עַל־הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיֹּום אֶבֶן גְּדֹולָה׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שֹׁורֹו וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא־תֶחֶטְאוּ לַיהוָה לֶאֱכֹל אֶל־הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל־הָעָם אִישׁ שֹׁורֹו בְיָדֹו הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָׁם׃
וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֹתֹו הֵחֵל לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים ׀ לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם ׀ עַד־אֹור הַבֹּקֶר וְלֹא־נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה ס וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל־הָאֱלֹהִים׃
וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ בַּיֹּום הַהוּא׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנֹּות הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיֹּום׃
כִּי חַי־יְהוָה הַמֹּושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יֶשְׁנֹו בְּיֹונָתָן בְּנִי כִּי מֹות יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל־הָעָם׃
וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיֹונָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־שָׁאוּל הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה׃ ס
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יֹונָתָן בְּנִי וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יֹונָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה וַיַּגֶּד־לֹו יֹונָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת׃
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִף כִּי־מֹות תָּמוּת יֹונָתָן׃
וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיֹונָתָן ׀ יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְהוָה אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשֹׁו אַרְצָה כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיֹּום הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יֹונָתָן וְלֹא־מֵת׃ ס
wAijxx-jixraaAel nigax bajowm HaHwA wajoAael xxaaAwl Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Oad-HaaOaeraeb wniqamtij meAojbaj wloA TaaOam kaal-HaaOaam laahaem׃ s
wkaal-HaaAaaraec baaAw bajaaOar wajHij dbaxx Oal-pnej HaxaadaeH׃
wajaaboA HaaOaam Aael-HajaOar wHineH Helaek dbaaxx wAejn-maxijg jaadow Aael-pijw kij-jaareA HaaOaam Aaet-HaxxbuOaaH׃
wjownaataan loA-xxaamaO bHaxxbijOa Aaabijw Aaet-HaaOaam wajixxlah Aaet-qceH HamaTaeH Aaxxaer bjaadow wajiTbol AowtaaH bjaOrat Hadbaaxx wajaaxxaeb jaadow Aael-pijw [wataaroAnaaH k] (wataaAornaaH q) Oejnaajw׃
wajaOan Aijxx meHaaOaam wajoAmaer HaxxbeOa HixxbijOa Aaabijkaa Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Hajowm wajaaOap HaaOaam׃
wajoAmaer jownaataan Oaakar Aaabij Aaet-HaaAaaraec rAw-naaA kij-Aorw Oejnaj kij TaaOamtij mOaT dbaxx HazaeH׃
Aap kij lwA Aaakol Aaakal Hajowm HaaOaam mixxlal Aojbaajw Aaxxaer maacaaA kij OataaH loA-raabtaaH makaaH baplixxtijm׃
wajakw bajowm HaHwA baplixxtijm mimikmaax AajaalonaaH wajaaOap HaaOaam mAod׃
[wajaOax k] (wajaOaT q) HaaOaam Aael- [xxaalaal k] (Haxxaalaal q) wajiqhw coAn wbaaqaar wbnej baaqaar wajixxhaTw-AaarcaaH wajoAkal HaaOaam Oal-Hadaam׃
wajagijdw lxxaaAwl leAmor HineH HaaOaam hoTiAjm lajHwaaH laeAaekol Oal-Hadaam wajoAmaer bgadtaem golw-Aelaj Hajowm Aaebaen gdowlaaH׃
wajoAmaer xxaaAwl pucw baaOaam waAamartaem laaHaem Hagijxxw Aelaj Aijxx xxowrow wAijxx xjeHw wxxhaTtaem baazaeH waAakaltaem wloA-taehaeTAw lajHwaaH laeAaekol Aael-Hadaam wajagixxw kaal-HaaOaam Aijxx xxowrow bjaadow HalajlaaH wajixxhaTw-xxaam׃
wajibaen xxaaAwl mizbeha lajHwaaH Aotow Hehel libnowt mizbeha lajHwaaH׃ p
wajoAmaer xxaaAwl nerdaaH Aaharej plixxtijm lajlaaH wnaabozaaH baaHaem Oad-Aowr Haboqaer wloA-naxxAer baaHaem Aijxx wajoAmrw kaal-HaTowb bOejnaejkaa OaxeH s wajoAmaer HakoHen niqrbaaH Halom Aael-HaaAaeloHijm׃
wajixxAal xxaaAwl beAloHijm HaAered Aaharej plixxtijm Hatitnem bjad jixraaAel wloA OaanaaHw bajowm HaHwA׃
wajoAmaer xxaaAwl goxxw Halom kol pinowt HaaOaam wdOw wrAw bamaaH HaajtaaH HahaTaaAt HazoAt Hajowm׃
kij haj-jHwaaH HamowxxijOa Aaet-jixraaAel kij Aim-jaexxnow bjownaataan bnij kij mowt jaamwt wAejn OoneHw mikaal-HaaOaam׃
wajoAmaer Aael-kaal-jixraaAel Aataem tiHjw lOebaer Aaehaad waAanij wjownaataan bnij niHjaeH lOebaer Aaehaad wajoAmrw HaaOaam Aael-xxaaAwl HaTowb bOejnaejkaa OaxeH׃ s
wajoAmaer xxaaAwl Aael-jHwaaH AaeloHej jixraaAel HaabaaH taamijm wajilaaked jownaataan wxxaaAwl wHaaOaam jaacaaAw׃
wajoAmaer xxaaAwl Hapijlw bejnij wbejn jownaataan bnij wajilaaked jownaataan׃
wajoAmaer xxaaAwl Aael-jownaataan HagijdaaH lij maeH OaaxijtaaH wajagaed-low jownaataan wajoAmaer TaaOom TaaOamtij biqceH HamaTaeH Aaxxaer-bjaadij mOaT dbaxx Hinnij Aaamwt׃
wajoAmaer xxaaAwl koH-jaOaxaeH AaeloHijm wkoH jowsip kij-mowt taamwt jownaataan׃
wajoAmaer HaaOaam Aael-xxaaAwl Hajownaataan jaamwt Aaxxaer OaaxaaH HajxxwOaaH HagdowlaaH HazoAt bjixraaAel haalijlaaH haj-jHwaaH Aim-jipol mixaOarat roAxxow AarcaaH kij-Oim-AaeloHijm OaaxaaH Hajowm HazaeH wajipdw HaaOaam Aaet-jownaataan wloA-met׃ s
HeLeningradoV: ואיש־ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם עד־הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל־העם לחם׃ ס
וכל־הארץ באו ביער ויהי דבש על־פני השדה׃
ויבא העם אל־היער והנה הלך דבש ואין־משיג ידו אל־פיו כי־ירא העם את־השבעה׃
ויונתן לא־שמע בהשביע אביו את־העם וישלח את־קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל־פיו [ותראנה כ] (ותארנה ק) עיניו׃
ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם היום ויעף העם׃
ויאמר יונתן עכר אבי את־הארץ ראו־נא כי־ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃
אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא־רבתה מכה בפלשתים׃
ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃
[ויעש כ] (ויעט ק) העם אל־ [שלל כ] (השלל ק) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו־ארצה ויאכל העם על־הדם׃
ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על־הדם ויאמר בגדתם גלו־אלי היום אבן גדולה׃
ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא־תחטאו ליהוה לאכל אל־הדם ויגשו כל־העם איש שורו בידו הלילה וישחטו־שם׃
ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ פ
ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים ׀ לילה ונבזה בהם ׀ עד־אור הבקר ולא־נשאר בהם איש ויאמרו כל־הטוב בעיניך עשה ס ויאמר הכהן נקרבה הלם אל־האלהים׃
וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃
ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃
כי חי־יהוה המושיע את־ישראל כי אם־ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל־העם׃
ויאמר אל־כל־ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל־שאול הטוב בעיניך עשה׃ ס
ויאמר שאול אל־יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃
ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃
ויאמר שאול אל־יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד־לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר־בידי מעט דבש הנני אמות׃
ויאמר שאול כה־יעשה אלהים וכה יוסף כי־מות תמות יונתן׃
ויאמר העם אל־שאול היונתן ׀ ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי־יהוה אם־יפל משערת ראשו ארצה כי־עם־אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את־יונתן ולא־מת׃ ס
wAjx-jxrAl ngx bjwm HHwA wjAl xAwl At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Od-HOrb wnqmtj mAjbj wlA TOm kl-HOm lhm׃ s
wkl-HArc bAw bjOr wjHj dbx Ol-pnj HxdH׃
wjbA HOm Al-HjOr wHnH Hlk dbx wAjn-mxjg jdw Al-pjw kj-jrA HOm At-HxbOH׃
wjwntn lA-xmO bHxbjO Abjw At-HOm wjxlh At-qcH HmTH Axr bjdw wjTbl AwtH bjOrt Hdbx wjxb jdw Al-pjw [wtrAnH k] (wtArnH q) Ojnjw׃
wjOn Ajx mHOm wjAmr HxbO HxbjO Abjk At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Hjwm wjOp HOm׃
wjAmr jwntn Okr Abj At-HArc rAw-nA kj-Arw Ojnj kj TOmtj mOT dbx HzH׃
Ap kj lwA Akl Akl Hjwm HOm mxll Ajbjw Axr mcA kj OtH lA-rbtH mkH bplxtjm׃
wjkw bjwm HHwA bplxtjm mmkmx AjlnH wjOp HOm mAd׃
[wjOx k] (wjOT q) HOm Al- [xll k] (Hxll q) wjqhw cAn wbqr wbnj bqr wjxhTw-ArcH wjAkl HOm Ol-Hdm׃
wjgjdw lxAwl lAmr HnH HOm hTAjm ljHwH lAkl Ol-Hdm wjAmr bgdtm glw-Alj Hjwm Abn gdwlH׃
wjAmr xAwl pcw bOm wAmrtm lHm Hgjxw Alj Ajx xwrw wAjx xjHw wxhTtm bzH wAkltm wlA-thTAw ljHwH lAkl Al-Hdm wjgxw kl-HOm Ajx xwrw bjdw HljlH wjxhTw-xm׃
wjbn xAwl mzbh ljHwH Atw Hhl lbnwt mzbh ljHwH׃ p
wjAmr xAwl nrdH Ahrj plxtjm ljlH wnbzH bHm Od-Awr Hbqr wlA-nxAr bHm Ajx wjAmrw kl-HTwb bOjnjk OxH s wjAmr HkHn nqrbH Hlm Al-HAlHjm׃
wjxAl xAwl bAlHjm HArd Ahrj plxtjm Httnm bjd jxrAl wlA OnHw bjwm HHwA׃
wjAmr xAwl gxw Hlm kl pnwt HOm wdOw wrAw bmH HjtH HhTAt HzAt Hjwm׃
kj hj-jHwH HmwxjO At-jxrAl kj Am-jxnw bjwntn bnj kj mwt jmwt wAjn OnHw mkl-HOm׃
wjAmr Al-kl-jxrAl Atm tHjw lObr Ahd wAnj wjwntn bnj nHjH lObr Ahd wjAmrw HOm Al-xAwl HTwb bOjnjk OxH׃ s
wjAmr xAwl Al-jHwH AlHj jxrAl HbH tmjm wjlkd jwntn wxAwl wHOm jcAw׃
wjAmr xAwl Hpjlw bjnj wbjn jwntn bnj wjlkd jwntn׃
wjAmr xAwl Al-jwntn HgjdH lj mH OxjtH wjgd-lw jwntn wjAmr TOm TOmtj bqcH HmTH Axr-bjdj mOT dbx Hnnj Amwt׃
wjAmr xAwl kH-jOxH AlHjm wkH jwsp kj-mwt tmwt jwntn׃
wjAmr HOm Al-xAwl Hjwntn jmwt Axr OxH HjxwOH HgdwlH HzAt bjxrAl hljlH hj-jHwH Am-jpl mxOrt rAxw ArcH kj-Om-AlHjm OxH Hjwm HzH wjpdw HOm At-jwntn wlA-mt׃ s
Schlachter: Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise.
Und das ganze Land hatte sich mit Bienenzucht befaßt, und Bienenstöcke befanden sich auf freiem Felde.
Als nun das Volk zu den Stöcken kam, siehe, da floß der Honig; aber niemand tat von demselben mit der Hand zu seinem Munde; denn das Volk fürchtete sich vor dem Schwur.
Jonatan aber hatte es nicht gehört, als sein Vater das Volk beschwor; und er streckte die Spitze seines Stabes aus, den er in seiner Hand hatte, und tauchte ihn in einen Honigwaben und nahm eine Handvoll in den Mund; da wurden seine Augen munter.
Aber einer aus dem Volk hob an und sprach: Dein Vater hat das Volk hoch und teuer beschworen und gesagt: Verflucht sei der Mann, der heute etwas ißt! Das Volk aber war müde.
Da sprach Jonatan: Mein Vater hat das Land ins Unglück gebracht! Sehet doch, wie munter meine Augen geworden sind, weil ich ein wenig von diesem Honig gekostet habe!
Wieviel mehr, wenn das Volk heute von der Beute seiner Feinde, die es vorfand, gegessen hätte! So aber ist die Niederlage der Philister nicht groß geworden.
Doch schlugen sie die Philister an jenem Tage von Michmas bis gen Ajalon, wiewohl das Volk sehr müde war.
Und das Volk machte sich über die Beute her, und sie nahmen Schafe und Rinder und Kälber und schlachteten sie auf der Erde, und das Volk aß das Fleisch mit dem Blut.
Das zeigte man aber dem Saul an und sprach: Siehe, das Volk versündigt sich am HERRN, da es mitsamt dem Blute ißt! Er sprach: Ihr habt eine Untreue begangen! Wälzet einen großen Stein zu mir her!
Und Saul sprach weiter: Zerstreuet euch unter das Volk und saget ihnen, daß jedermann seinen Ochsen und sein Schaf zu mir bringe, sie hier schlachte und dann esse, damit ihr euch mit Blutessen nicht an dem HERRN versündiget. Da brachte alles Volk, ein jeder, was er zur Hand hatte, bei Nacht herzu und schlachtete es daselbst.
Und Saul baute dem HERRN einen Altar; das war der erste Altar, den er dem HERRN baute.
Und Saul sprach: Laßt uns bei Nacht hinabziehen, den Philistern nach, und sie berauben, bis es heller Morgen wird, und niemand von ihnen übriglassen! Sie antworteten: Tue alles, was dir gefällt! Aber der Priester sprach: Laßt uns hier zu Gott nahen!
Und Saul fragte Gott: Soll ich hinabziehen, den Philistern nach? Willst du sie in Israels Hand geben? Aber Er antwortete ihm an jenem Tage nicht.
Da sprach Saul: Es sollen alle Häupter des Volkes herzutreten und erforschen und sehen, an wem heute die Schuld liegt;
denn so wahr der HERR lebt, der Israel geholfen hat, wenn sie gleich an meinem Sohne Jonatan wäre, so soll er gewiß sterben! Da antwortete ihm niemand vom ganzen Volk.
Und er sprach zu ganz Israel: Ihr sollt auf jene Seite treten; ich und mein Sohn Jonatan wollen auf dieser Seite sein. Das Volk sprach zu Saul: Tue, was dir gefällt!
Und Saul sprach zu dem HERRN, dem Gott Israels: Tue die Wahrheit kund! Da wurden Jonatan und Saul getroffen; aber das Volk ging frei aus.
Saul sprach: Werfet das Los über mich und meinen Sohn Jonatan! Da ward Jonatan getroffen.
Und Saul sprach zu Jonatan: Sage mir, was hast du getan?
Jonatan sagte es ihm und sprach: Ich habe nur ein wenig Honig gekostet mit der Spitze des Stabes, den ich in meiner Hand hatte, und siehe, ich soll sterben! Da sprach Saul: Gott tue mir dies und das; Jonatan, du mußt unbedingt sterben!
Aber das Volk sprach zu Saul: Sollte Jonatan sterben, der Israel ein so großes Heil verschafft hat? Das sei ferne! So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von seinem Haupt auf die Erde fallen; denn er hat an diesem Tage mit Gott gewirkt! Also erlöste das Volk den Jonatan, daß er nicht sterben mußte.
Septuaginta: καὶ σαουλ ἠγνόησεν ἄγνοιαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀρᾶται τῷ λαῷ λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον ἕως ἑσπέρας καὶ ἐκδικήσω τὸν ἐχθρόν μου καὶ οὐκ ἐγεύσατο πᾶς ὁ λαὸς ἄρτου
καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἠρίστα καὶ ιααρ δρυμὸς ἦν μελισσῶνος κατὰ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ
καὶ εἰσῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν μελισσῶνα καὶ ἰδοὺ ἐπορεύετο λαλῶν καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἐπιστρέφων τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὁ λαὸς τὸν ὅρκον κυρίου
καὶ ιωναθαν οὐκ ἀκηκόει ἐν τῷ ὁρκίζειν τὸν πατέρα αὐτοῦ τὸν λαόν καὶ ἐξέτεινεν τὸ ἄκρον τοῦ σκήπτρου αὐτοῦ τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔβαψεν αὐτὸ εἰς τὸ κηρίον τοῦ μέλιτος καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀνέβλεψαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ
καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ὁρκίσας ὥρκισεν ὁ πατήρ σου τὸν λαὸν λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον σήμερον καὶ ἐξελύθη ὁ λαός
καὶ ἔγνω ιωναθαν καὶ εἶπεν ἀπήλλαχεν ὁ πατήρ μου τὴν γῆν ἰδὲ δὴ ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου ὅτι ἐγευσάμην βραχὺ τοῦ μέλιτος τούτου
ἀλλ' ὅτι εἰ ἔφαγεν ἔσθων ὁ λαὸς σήμερον τῶν σκύλων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὧν εὗρεν ὅτι νῦν ἂν μείζων ἦν ἡ πληγὴ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις
καὶ ἐπάταξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν μαχεμας καὶ ἐκοπίασεν ὁ λαὸς σφόδρα
καὶ ἐκλίθη ὁ λαὸς εἰς τὰ σκῦλα καὶ ἔλαβεν ὁ λαὸς ποίμνια καὶ βουκόλια καὶ τέκνα βοῶν καὶ ἔσφαξεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤσθιεν ὁ λαὸς σὺν τῷ αἵματι
καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαουλ λέγοντες ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ φαγὼν σὺν τῷ αἵματι καὶ εἶπεν σαουλ ἐν γεθθεμ κυλίσατέ μοι λίθον ἐνταῦθα μέγαν
καὶ εἶπεν σαουλ διασπάρητε ἐν τῷ λαῷ καὶ εἴπατε αὐτοῖς προσαγαγεῖν ἐνταῦθα ἕκαστος τὸν μόσχον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸ πρόβατον αὐτοῦ καὶ σφαζέτω ἐπὶ τούτου καὶ οὐ μὴ ἁμάρτητε τῷ κυρίῳ τοῦ ἐσθίειν σὺν τῷ αἵματι καὶ προσῆγεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος τὸ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσφαζον ἐκεῖ
καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ σαουλ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ τοῦτο ἤρξατο σαουλ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ
καὶ εἶπεν σαουλ καταβῶμεν ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων τὴν νύκτα καὶ διαρπάσωμεν ἐν αὐτοῖς ἕως διαφαύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ μὴ ὑπολίπωμεν ἐν αὐτοῖς ἄνδρα καὶ εἶπαν πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει καὶ εἶπεν ὁ ἱερεύς προσέλθωμεν ἐνταῦθα πρὸς τὸν θεόν
καὶ ἐπηρώτησεν σαουλ τὸν θεόν εἰ καταβῶ ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων εἰ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ
καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ἐνταῦθα πάσας τὰς γωνίας τοῦ ισραηλ καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ἐν τίνι γέγονεν ἡ ἁμαρτία αὕτη σήμερον
ὅτι ζῇ κύριος ὁ σώσας τὸν ισραηλ ὅτι ἐὰν ἀποκριθῇ κατὰ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου θανάτῳ ἀποθανεῖται καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀποκρινόμενος ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ
καὶ εἶπεν παντὶ ισραηλ ὑμεῖς ἔσεσθε εἰς δουλείαν καὶ ἐγὼ καὶ ιωναθαν ὁ υἱός μου ἐσόμεθα εἰς δουλείαν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει
καὶ εἶπεν σαουλ κύριε ὁ θεὸς ισραηλ τί ὅτι οὐκ ἀπεκρίθης τῷ δούλῳ σου σήμερον εἰ ἐν ἐμοὶ ἢ ἐν ιωναθαν τῷ υἱῷ μου ἡ ἀδικία κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δὸς δήλους καὶ ἐὰν τάδε εἴπῃς ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ δὸς δὴ ὁσιότητα καὶ κληροῦται ιωναθαν καὶ σαουλ καὶ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν
καὶ εἶπεν σαουλ βάλετε ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου ὃν ἂν κατακληρώσηται κύριος ἀποθανέτω καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ οὐκ ἔστιν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ κατεκράτησεν σαουλ τοῦ λαοῦ καὶ βάλλουσιν ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ κατακληροῦται ιωναθαν
καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς ιωναθαν ἀπάγγειλόν μοι τί πεποίηκας καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωναθαν καὶ εἶπεν γευσάμενος ἐγευσάμην ἐν ἄκρῳ τῷ σκήπτρῳ τῷ ἐν τῇ χειρί μου βραχὺ μέλι ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω
καὶ εἶπεν αὐτῷ σαουλ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ σήμερον
καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ εἰ σήμερον θανατωθήσεται ὁ ποιήσας τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην ἐν ισραηλ ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται τῆς τριχὸς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν ὅτι ὁ λαὸς τοῦ θεοῦ ἐποίησεν τὴν ἡμέραν ταύτην καὶ προσηύξατο ὁ λαὸς περὶ ιωναθαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐκ ἀπέθανεν
kai saoyl ehgnoehsen agnoian megalehn en teh ehmera ekeineh kai aratai toh laoh legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton eohs esperas kai ekdikehsoh ton echthron moy kai oyk egeysato pas o laos artoy
kai pasa eh geh ehrista kai iaar drymos ehn melissohnos kata prosohpon toy agroy
kai eisehlthen o laos eis ton melissohna kai idoy eporeyeto lalohn kai idoy oyk ehn epistrephohn tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy oti ephobehtheh o laos ton orkon kyrioy
kai iohnathan oyk akehkoei en toh orkizein ton patera aytoy ton laon kai exeteinen to akron toy skehptroy aytoy toy en teh cheiri aytoy kai ebapsen ayto eis to kehrion toy melitos kai epestrepsen tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy kai aneblepsan oi ophthalmoi aytoy
kai apekritheh eis ek toy laoy kai eipen orkisas ohrkisen o patehr soy ton laon legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton sehmeron kai exelytheh o laos
kai egnoh iohnathan kai eipen apehllachen o patehr moy tehn gehn ide deh oti eidon oi ophthalmoi moy oti egeysamehn brachy toy melitos toytoy
all' oti ei ephagen esthohn o laos sehmeron tohn skylohn tohn echthrohn aytohn ohn eyren oti nyn an meizohn ehn eh plehgeh en tois allophylois
kai epataxen en teh ehmera ekeineh ek tohn allophylohn en machemas kai ekopiasen o laos sphodra
kai eklitheh o laos eis ta skyla kai elaben o laos poimnia kai boykolia kai tekna boohn kai esphaxen epi tehn gehn kai ehsthien o laos syn toh aimati
kai apehggeleh toh saoyl legontes ehmartehken o laos toh kyrioh phagohn syn toh aimati kai eipen saoyl en geththem kylisate moi lithon entaytha megan
kai eipen saoyl diasparehte en toh laoh kai eipate aytois prosagagein entaytha ekastos ton moschon aytoy kai ekastos to probaton aytoy kai sphazetoh epi toytoy kai oy meh amartehte toh kyrioh toy esthiein syn toh aimati kai prosehgen pas o laos ekastos to en teh cheiri aytoy kai esphazon ekei
kai ohkodomehsen ekei saoyl thysiastehrion toh kyrioh toyto ehrxato saoyl oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh
kai eipen saoyl katabohmen opisoh tohn allophylohn tehn nykta kai diarpasohmen en aytois eohs diaphayseh eh ehmera kai meh ypolipohmen en aytois andra kai eipan pan to agathon enohpion soy poiei kai eipen o iereys proselthohmen entaytha pros ton theon
kai epehrohtehsen saoyl ton theon ei kataboh opisoh tohn allophylohn ei paradohseis aytoys eis cheiras israehl kai oyk apekritheh aytoh en teh ehmera ekeineh
kai eipen saoyl prosagagete entaytha pasas tas gohnias toy israehl kai gnohte kai idete en tini gegonen eh amartia ayteh sehmeron
oti zeh kyrios o sohsas ton israehl oti ean apokritheh kata iohnathan toy yioy moy thanatoh apothaneitai kai oyk ehn o apokrinomenos ek pantos toy laoy
kai eipen panti israehl ymeis esesthe eis doyleian kai egoh kai iohnathan o yios moy esometha eis doyleian kai eipen o laos pros saoyl to agathon enohpion soy poiei
kai eipen saoyl kyrie o theos israehl ti oti oyk apekrithehs toh doyloh soy sehmeron ei en emoi eh en iohnathan toh yioh moy eh adikia kyrie o theos israehl dos dehloys kai ean tade eipehs en toh laoh soy israehl dos deh osiotehta kai klehroytai iohnathan kai saoyl kai o laos exehlthen
kai eipen saoyl balete ana meson emoy kai ana meson iohnathan toy yioy moy on an kataklehrohsehtai kyrios apothanetoh kai eipen o laos pros saoyl oyk estin to rehma toyto kai katekratehsen saoyl toy laoy kai balloysin ana meson aytoy kai ana meson iohnathan toy yioy aytoy kai kataklehroytai iohnathan
kai eipen saoyl pros iohnathan apaggeilon moi ti pepoiehkas kai apehggeilen aytoh iohnathan kai eipen geysamenos egeysamehn en akroh toh skehptroh toh en teh cheiri moy brachy meli idoy egoh apothnehskoh
kai eipen aytoh saoyl tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti thanatoh apothaneh sehmeron
kai eipen o laos pros saoyl ei sehmeron thanatohthehsetai o poiehsas tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn en israehl zeh kyrios ei peseitai tehs trichos tehs kephalehs aytoy epi tehn gehn oti o laos toy theoy epoiehsen tehn ehmeran taytehn kai prosehyxato o laos peri iohnathan en teh ehmera ekeineh kai oyk apethanen
NovaVulgata: Et viri Israel comprimebant se in die illa. Adiuravit autem Saul populum dicens: “ Maledictus vir, qui comederit panem usque ad vesperam, donec ulciscar de inimicis meis! ”. Et non manducavit universus populus panem.
Omneque terrae vulgus venit in saltum, in quo erat mel super faciem agri.
Ingressus est itaque populus saltum, et apparuit fluens mel. Nullusque applicuit manum ad os suum; timebat enim populus iuramentum.
Porro Ionathan non audierat, cum adiuraret pater eius populum; extenditque summitatem virgae, quam habebat in manu, et intinxit in favo mellis et convertit manum suam ad os suum, et illuminati sunt oculi eius.
Respondensque unus de populo ait: “ Iureiurando constrinxit pater tuus populum dicens: “Maledictus, qui comederit panem hodie!”. Defecit autem populus ”.
Dixitque Ionathan: “ Turbavit pater meus terram! Videte quia illuminati sunt oculi mei, eo quod gustaverim paululum de melle isto;
quanto magis si comedisset hodie populus de praeda inimicorum suorum, quam repperit? Nonne nunc maior facta fuisset plaga in Philisthim? ”.
Percusserunt ergo in die illa Philisthaeos a Machmis usque in Aialon; defatigatus est autem populus nimis.
Et versus ad praedam tulit oves et boves et vitulos; et mactaverunt in terra, comeditque populus cum sanguine.
Nuntiaverunt autem Saul dicentes: “ Ecce populus peccat Domino comedens cum sanguine ”. Qui ait: “ Praevaricati estis! Volvite ad me huc saxum grande ”.
Et dixit Saul: “ Dispergimini in vulgus et dicite eis, ut adducat ad me unusquisque bovem suum et arietem, et occidite super istud et vescimini; et non peccabitis Domino comedentes cum sanguine ”. Adduxit itaque omnis populus, unusquisque quod erat in manu sua illa nocte, et occiderunt ibi.
Aedificavit autem Saul altare Domino. Tuncque primum coepit aedificare altare Domino.
Et dixit Saul: “ Irruamus super Philisthim nocte et vastemus eos, usquedum illucescat mane; nec relinquamus de eis virum ”. Dixitque populus: “ Omne, quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”. Et ait sacerdos: “ Accedamus huc ad Deum ”.
Et consuluit Saul Deum: “ Num persequar Philisthim? Numquid trades eos in manu Israel? ”. Et non respondit ei in die illa.
Dixitque Saul: “ Accedite huc, universi duces populi, et scitote et videte per quem acciderit peccatum hoc hodie.
Vivit Dominus, salvator Israel, quia si per Ionathan filium meum factum est, absque retractatione morietur ”. Ad quod nullus contradixit ei de omni populo.
Et ait ad universum Israel: “ Separamini vos in partem unam, et ego cum Ionathan filio meo ero in parte altera ”. Respondit populus ad Saul: “ Quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”.
Et dixit Saul ad Dominum, Deum Israel: “ Quid est quod non responderis servo tuo hodie? Si est in me aut in Ionathan filio meo iniquitas ista, Domine, Deus Israel, da Urim; sed, si est haec iniquitas in populo tuo Israel, da Tummim ”. Et deprehensus est Ionathan et Saul; populus autem salvus evasit.
Et ait Saul: “ Mittite sortem inter me et inter Ionathan filium meum ”. Et captus est Ionathan.
Dixit autem Saul ad Ionathan: “ Indica mihi quid feceris ”. Et indicavit ei Ionathan et ait: “ Gustans gustavi in summitate virgae, quae erat in manu mea, paululum mellis et ecce ego morior ”.
Et ait Saul: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, nisi morte morieris, Ionathan ”.
Dixitque populus ad Saul: “ Ergone Ionathan morietur, qui fecit salutem hanc magnam in Israel? Hoc nefas est; vivit Dominus, quia non cadet capillus de capite eius in terram, quia cum Deo operatus est hodie ”. Liberavit ergo populus Ionathan, ut non moreretur.
HeLeningradV: וַיָּקָם יְהֹונָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי־אָף וְלֹא־אָכַל בְּיֹום־הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם כִּי נֶעְצַב אֶל־דָּוִד כִּי הִכְלִמֹו אָבִיו׃ ס
wajaaqaam jHownaataan meOim Haxxulhaan baahaarij-Aaap wloA-Aaakal bjowm-Hahodaexx Haxxenij laehaem kij naeOcab Aael-daawid kij Hiklimow Aaabijw׃ s
HeLeningradoV: ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי־אף ולא־אכל ביום־החדש השני לחם כי נעצב אל־דוד כי הכלמו אביו׃ ס
wjqm jHwntn mOm Hxlhn bhrj-Ap wlA-Akl bjwm-Hhdx Hxnj lhm kj nOcb Al-dwd kj Hklmw Abjw׃ s
Schlachter: Und Jonatan stand vom Tische auf mit grimmigem Zorn und aß an jenem zweiten Tage des Neumonds keine Speise; denn es tat ihm weh um Davids willen, daß sein Vater ihn beschimpft hatte.
Septuaginta: καὶ ἀνεπήδησεν ιωναθαν ἀπὸ τῆς τραπέζης ἐν ὀργῇ θυμοῦ καὶ οὐκ ἔφαγεν ἐν τῇ δευτέρᾳ τοῦ μηνὸς ἄρτον ὅτι ἐθραύσθη ἐπὶ τὸν δαυιδ ὅτι συνετέλεσεν ἐπ' αὐτὸν ὁ πατὴρ αὐτοῦ
kai anepehdehsen iohnathan apo tehs trapezehs en orgeh thymoy kai oyk ephagen en teh deytera toy mehnos arton oti ethraystheh epi ton dayid oti synetelesen ep' ayton o patehr aytoy
NovaVulgata: Surrexit ergo Ionathan a mensa in ira furoris et non comedit in die neomeniae secunda panem; contristatus est enim super David, eo quod confudisset eum pater suus.
HeLeningradV: וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא־קֹומָתֹו אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל גַּם־כֹּחַ לֹא־הָיָה בֹו כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כָּל־הַיֹּום וְכָל־הַלָּיְלָה׃
wajmaHer xxaaAwl wajipol mloA-qowmaatow AarcaaH wajiraaA mAod midibrej xxmwAel gam-koha loA-HaajaaH bow kij loA Aaakal laehaem kaal-Hajowm wkaal-HalaajlaaH׃
HeLeningradoV: וימהר שאול ויפל מלא־קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם־כח לא־היה בו כי לא אכל לחם כל־היום וכל־הלילה׃
wjmHr xAwl wjpl mlA-qwmtw ArcH wjrA mAd mdbrj xmwAl gm-kh lA-HjH bw kj lA Akl lhm kl-Hjwm wkl-HljlH׃
Schlachter: Da fiel Saul plötzlich zu Boden, so lang und groß er war, denn er erschrak sehr ob den Worten Samuels, so daß keine Kraft mehr in ihm blieb; denn er hatte den ganzen Tag und die ganze Nacht nichts gegessen.
Septuaginta: καὶ ἔσπευσεν σαουλ καὶ ἔπεσεν ἑστηκὼς ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐφοβήθη σφόδρα ἀπὸ τῶν λόγων σαμουηλ καὶ ἰσχὺς ἐν αὐτῷ οὐκ ἦν ἔτι οὐ γὰρ ἔφαγεν ἄρτον ὅλην τὴν ἡμέραν καὶ ὅλην τὴν νύκτα ἐκείνην
kai espeysen saoyl kai epesen estehkohs epi tehn gehn kai ephobehtheh sphodra apo tohn logohn samoyehl kai ischys en aytoh oyk ehn eti oy gar ephagen arton olehn tehn ehmeran kai olehn tehn nykta ekeinehn
NovaVulgata: Statimque Saul cecidit porrectus in terram; extimuerat enim verba Samuel, et robur non erat in eo, quia non comederat panem tota die illa et tota nocte illa.
HeLeningradV: וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל וַיִּפְרְצוּ־בֹו עֲבָדָיו וְגַם־הָאִשָּׁה וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם וַיָּקָם מֵהָאָרֶץ וַיֵּשֶׁב אֶל־הַמִּטָּה׃
wajmaaAen wajoAmaer loA Aokal wajiprcw-bow Oabaadaajw wgam-HaaAixxaaH wajixxmaO lqolaam wajaaqaam meHaaAaaraec wajexxaeb Aael-HamiTaaH׃
HeLeningradoV: וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו־בו עבדיו וגם־האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל־המטה׃
wjmAn wjAmr lA Akl wjprcw-bw Obdjw wgm-HAxH wjxmO lqlm wjqm mHArc wjxb Al-HmTH׃
Schlachter: Er aber weigerte sich und sprach: Ich will nicht essen! Da nötigten ihn seine Knechte und auch das Weib, und er gehorchte ihrer Stimme. Und er stand auf von der Erde und setzte sich auf das Bett.
Septuaginta: καὶ οὐκ ἐβουλήθη φαγεῖν καὶ παρεβιάζοντο αὐτὸν οἱ παῖδες αὐτοῦ καὶ ἡ γυνή καὶ ἤκουσεν τῆς φωνῆς αὐτῶν καὶ ἀνέστη ἀπὸ τῆς γῆς καὶ ἐκάθισεν ἐπὶ τὸν δίφρον
kai oyk eboylehtheh phagein kai parebiazonto ayton oi paides aytoy kai eh gyneh kai ehkoysen tehs phohnehs aytohn kai anesteh apo tehs gehs kai ekathisen epi ton diphron
NovaVulgata: Qui renuit et ait: “ Non comedam ”. Coegerunt autem eum servi sui et mulier; et tandem, audita voce eorum, surrexit de terra et sedit super lectum.
HeLeningradV: וַיִּתְּנוּ־לֹו פֶלַח דְּבֵלָה וּשְׁנֵי צִמֻּקִים וַיֹּאכַל וַתָּשָׁב רוּחֹו אֵלָיו כִּי לֹא־אָכַל לֶחֶם וְלֹא־שָׁתָה מַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילֹות׃ ס
wajitnw-low paelah dbelaaH wxxnej cimuqijm wajoAkal wataaxxaab rwhow Aelaajw kij loA-Aaakal laehaem wloA-xxaataaH majim xxloxxaaH jaamijm wxxloxxaaH lejlowt׃ s
HeLeningradoV: ויתנו־לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא־אכל לחם ולא־שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות׃ ס
wjtnw-lw plh dblH wxnj cmqjm wjAkl wtxb rwhw Aljw kj lA-Akl lhm wlA-xtH mjm xlxH jmjm wxlxH ljlwt׃ s
Schlachter: und gaben ihm ein Stück Feigenkuchen und zwei Rosinenkuchen. Und als er gegessen hatte, kam er wieder zu sich selbst; denn er hatte während drei Tagen und drei Nächten nichts gegessen und kein Wasser getrunken.
Septuaginta: καὶ διδόασιν αὐτῷ κλάσμα παλάθης καὶ ἔφαγεν καὶ κατέστη τὸ πνεῦμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ ὅτι οὐ βεβρώκει ἄρτον καὶ οὐ πεπώκει ὕδωρ τρεῖς ἡμέρας καὶ τρεῖς νύκτας
kai didoasin aytoh klasma palathehs kai ephagen kai katesteh to pneyma aytoy en aytoh oti oy bebrohkei arton kai oy pepohkei ydohr treis ehmeras kai treis nyktas
NovaVulgata: sed et dederunt ei fragmen massae caricarum et duas ligaturas uvae passae. Quae cum comedisset, reversus est spiritus eius; non enim comederat panem neque biberat aquam tribus diebus et tribus noctibus.
2.Samuel
HeLeningradV: וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל־יֹואָב וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלֹוא יָדַעְתָּה כִּי־מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרֹונָה וְעַד־מָתַי לֹא־תֹאמַר לָעָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם׃
wajiqraaA Aabner Aael-jowAaab wajoAmaer Halaanaecah toAkal haeraeb HalowA jaadaOtaaH kij-maaraaH tiHjaeH baaAaharownaaH wOad-maataj loA-toAmar laaOaam laaxxwb meAaharej AahejHaem׃
HeLeningradoV: ויקרא אבנר אל־יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי־מרה תהיה באחרונה ועד־מתי לא־תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם׃
wjqrA Abnr Al-jwAb wjAmr Hlnch tAkl hrb HlwA jdOtH kj-mrH tHjH bAhrwnH wOd-mtj lA-tAmr lOm lxwb mAhrj AhjHm׃
Schlachter: Da rief Abner Joab zu und sprach: Soll denn das Schwert unaufhörlich fressen? Weißt du nicht, daß zuletzt eine Erbitterung entstehen wird? Und wie lange willst du nicht dem Volke sagen, daß es von seinen Brüdern ablasse?
Septuaginta: καὶ ἐκάλεσεν αβεννηρ ιωαβ καὶ εἶπεν μὴ εἰς νῖκος καταφάγεται ἡ ῥομφαία ἦ οὐκ οἶδας ὅτι πικρὰ ἔσται εἰς τὰ ἔσχατα καὶ ἕως πότε οὐ μὴ εἴπῃς τῷ λαῷ ἀναστρέφειν ἀπὸ ὄπισθεν τῶν ἀδελφῶν ἡμῶν
kai ekalesen abennehr iohab kai eipen meh eis nikos kataphagetai eh romphaia eh oyk oidas oti pikra estai eis ta eschata kai eohs pote oy meh eipehs toh laoh anastrephein apo opisthen tohn adelphohn ehmohn
NovaVulgata: Et exclamavit Abner ad Ioab et ait: “ Num usque ad internecionem tuus mucro desaeviet? An ignoras quod periculosa sit desperatio? Usquequo non dicis populo, ut omittat persequi fratres suos? ”.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל־דָּוִד הָאָרֹון וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכֹּות וַאדֹנִי יֹואָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבֹוא אֶל־בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות וְלִשְׁכַּב עִם־אִשְׁתִּי חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם־אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃
wajoAmaer AwrijaaH Aael-daawid HaaAaarown wjixraaAel wijHwdaaH joxxbijm basukowt waAdonij jowAaab wOabdej Aadonij Oal-pnej HaxaadaeH honijm waAanij AaabowA Aael-bejtij laeAaekol wlixxtowt wlixxkab Oim-Aixxtij hajaekaa whej napxxaekaa Aim-AaeOaexaeH Aaet-Hadaabaar HazaeH׃
HeLeningradoV: ויאמר אוריה אל־דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על־פני השדה חנים ואני אבוא אל־ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם־אשתי חיך וחי נפשך אם־אעשה את־הדבר הזה׃
wjAmr AwrjH Al-dwd HArwn wjxrAl wjHwdH jxbjm bskwt wAdnj jwAb wObdj Adnj Ol-pnj HxdH hnjm wAnj AbwA Al-bjtj lAkl wlxtwt wlxkb Om-Axtj hjk whj npxk Am-AOxH At-Hdbr HzH׃
Schlachter: Urija aber sprach zu David: Die Lade und Israel und Juda halten sich in Zelten auf, und mein Herr Joab und die Knechte meines Herrn lagern auf freiem Felde, und ich sollte in mein Haus gehen, essen und trinken und bei meinem Weibe liegen? So wahr du lebst und deine Seele lebt, ich tue solches nicht!
Septuaginta: καὶ εἶπεν ουριας πρὸς δαυιδ ἡ κιβωτὸς καὶ ισραηλ καὶ ιουδας κατοικοῦσιν ἐν σκηναῖς καὶ ὁ κύριός μου ιωαβ καὶ οἱ δοῦλοι τοῦ κυρίου μου ἐπὶ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ παρεμβάλλουσιν καὶ ἐγὼ εἰσελεύσομαι εἰς τὸν οἶκόν μου φαγεῖν καὶ πιεῖν καὶ κοιμηθῆναι μετὰ τῆς γυναικός μου πῶς ζῇ ἡ ψυχή σου εἰ ποιήσω τὸ ῥῆμα τοῦτο
kai eipen oyrias pros dayid eh kibohtos kai israehl kai ioydas katoikoysin en skehnais kai o kyrios moy iohab kai oi doyloi toy kyrioy moy epi prosohpon toy agroy paremballoysin kai egoh eiseleysomai eis ton oikon moy phagein kai piein kai koimehthehnai meta tehs gynaikos moy pohs zeh eh psycheh soy ei poiehsoh to rehma toyto
NovaVulgata: Et ait Urias ad David: “ Arca et Israel et Iuda habitant in papilionibus, et dominus meus Ioab et servi domini mei super faciem terrae manent; et ego ingrediar domum meam, ut comedam et bibam et dormiam cum uxore mea? Per salutem tuam et per salutem animae tuae, non faciam rem hanc! ”.
HeLeningradV: וַיִּקְרָא־לֹו דָוִד וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ וַיְשַׁכְּרֵהוּ וַיֵּצֵא בָעֶרֶב לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבֹו עִם־עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְאֶל־בֵּיתֹו לֹא יָרָד׃
wajiqraaA-low daawid wajoAkal lpaanaajw wajexxt wajxxakreHw wajeceA baaOaeraeb lixxkab bmixxkaabow Oim-Oabdej Aadonaajw wAael-bejtow loA jaaraad׃
HeLeningradoV: ויקרא־לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם־עבדי אדניו ואל־ביתו לא ירד׃
wjqrA-lw dwd wjAkl lpnjw wjxt wjxkrHw wjcA bOrb lxkb bmxkbw Om-Obdj Adnjw wAl-bjtw lA jrd׃
Schlachter: Und David lud ihn ein, bei ihm zu essen und zu trinken und machte ihn trunken; er ging aber am Abend gleichwohl aus, um sich auf einem Lager bei seines Herrn Knechten schlafen zu legen, und ging nicht in sein Haus hinab.
Septuaginta: καὶ ἐκάλεσεν αὐτὸν δαυιδ καὶ ἔφαγεν ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ ἔπιεν καὶ ἐμέθυσεν αὐτόν καὶ ἐξῆλθεν ἑσπέρας τοῦ κοιμηθῆναι ἐπὶ τῆς κοίτης αὐτοῦ μετὰ τῶν δούλων τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ οὐ κατέβη
kai ekalesen ayton dayid kai ephagen enohpion aytoy kai epien kai emethysen ayton kai exehlthen esperas toy koimehthehnai epi tehs koitehs aytoy meta tohn doylohn toy kyrioy aytoy kai eis ton oikon aytoy oy katebeh
NovaVulgata: Vocavit enim eum David, ut comederet coram se et biberet, et inebriavit eum. Qui egressus vespere dormivit in strato suo cum servis domini sui et in domum suam non descendit.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־הַמַּלְאָךְ כֹּה־תֹאמַר אֶל־יֹואָב אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה כִּי־כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל־הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵהוּ׃
wajoAmaer daawid Aael-HamalAaak koH-toAmar Aael-jowAaab Aal-jeraO bOejnaejkaa Aaet-Hadaabaar HazaeH kij-kaazoH wkaazaeH toAkal Haehaaraeb Hahazeq milhamtkaa Aael-HaaOijr wHaarsaaH whazqeHw׃
HeLeningradoV: ויאמר דוד אל־המלאך כה־תאמר אל־יואב אל־ירע בעיניך את־הדבר הזה כי־כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל־העיר והרסה וחזקהו׃
wjAmr dwd Al-HmlAk kH-tAmr Al-jwAb Al-jrO bOjnjk At-Hdbr HzH kj-kzH wkzH tAkl Hhrb Hhzq mlhmtk Al-HOjr wHrsH whzqHw׃
Schlachter: David sprach zum Boten: Sage zu Joab: «Laß dich das nicht anfechten; denn das Schwert tötet bald diesen, bald jenen. Verstärke deinen Kampf gegen die Stadt und zerstöre sie!» Also sollst du ihn ermutigen.
Septuaginta: καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς τὸν ἄγγελον τάδε ἐρεῖς πρὸς ιωαβ μὴ πονηρὸν ἔστω ἐν ὀφθαλμοῖς σου τὸ ῥῆμα τοῦτο ὅτι ποτὲ μὲν οὕτως καὶ ποτὲ οὕτως φάγεται ἡ μάχαιρα κραταίωσον τὸν πόλεμόν σου πρὸς τὴν πόλιν καὶ κατάσπασον αὐτὴν καὶ κραταίωσον αὐτόν
kai eipen dayid pros ton aggelon tade ereis pros iohab meh ponehron estoh en ophthalmois soy to rehma toyto oti pote men oytohs kai pote oytohs phagetai eh machaira krataiohson ton polemon soy pros tehn polin kai kataspason aytehn kai krataiohson ayton
NovaVulgata: Et dixit David ad nuntium: “ Haec dices Ioab: Non te affligat ista res; varius enim eventus est belli, et nunc hunc, nunc illum consumit gladius; corrobora proelium tuum adversus urbem, ut destruas eam. Et tu conforta eum ”.
HeLeningradV: וַתַּגֵּשׁ אֵלָיו לֶאֱכֹל וַיַּחֲזֶק־בָּהּ וַיֹּאמֶר לָהּ בֹּואִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחֹותִי׃
watagexx Aelaajw laeAaekol wajahazaeq-baaH wajoAmaer laaH bowAij xxikbij Oimij Aahowtij׃
HeLeningradoV: ותגש אליו לאכל ויחזק־בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי׃
wtgx Aljw lAkl wjhzq-bH wjAmr lH bwAj xkbj Omj Ahwtj׃
Schlachter: Und als sie es zu ihm brachte, daß er äße, ergriff er sie und sprach zu ihr: Komm her, meine Schwester, schlafe bei mir!
Septuaginta: καὶ προσήγαγεν αὐτῷ τοῦ φαγεῖν καὶ ἐπελάβετο αὐτῆς καὶ εἶπεν αὐτῇ δεῦρο κοιμήθητι μετ' ἐμοῦ ἀδελφή μου
kai prosehgagen aytoh toy phagein kai epelabeto aytehs kai eipen ayteh deyro koimehthehti met' emoy adelpheh moy
NovaVulgata: Cumque obtulisset ei cibum, apprehendit eam et ait: “ Veni, cuba mecum, soror mea ”.
HeLeningradV: וַתְּהִי־שָׁם הַמִּלְחָמָה [נָפֹצֵית כ] (נָפֹצֶת ק) עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיֶּרֶב הַיַּעַר לֶאֱכֹל בָּעָם מֵאֲשֶׁר אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיֹּום הַהוּא׃
watHij-xxaam HamilhaamaaH [naapocejt k] (naapocaet q) Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wajaeraeb HajaOar laeAaekol baaOaam meAaxxaer AaaklaaH Hahaeraeb bajowm HaHwA׃
HeLeningradoV: ותהי־שם המלחמה [נפצית כ] (נפצת ק) על־פני כל־הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא׃
wtHj-xm HmlhmH [npcjt k] (npct q) Ol-pnj kl-HArc wjrb HjOr lAkl bOm mAxr AklH Hhrb bjwm HHwA׃
Schlachter: und der Kampf breitete sich daselbst über das ganze Land aus, und der Wald fraß an jenem Tage viel mehr Volk, als das Schwert es getan hatte.
Septuaginta: καὶ ἐγένετο ἐκεῖ ὁ πόλεμος διεσπαρμένος ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς καὶ ἐπλεόνασεν ὁ δρυμὸς τοῦ καταφαγεῖν ἐκ τοῦ λαοῦ ὑπὲρ οὓς κατέφαγεν ἐν τῷ λαῷ ἡ μάχαιρα ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ
kai egeneto ekei o polemos diesparmenos epi prosohpon pasehs tehs gehs kai epleonasen o drymos toy kataphagein ek toy laoy yper oys katephagen en toh laoh eh machaira en teh ehmera ekeineh
NovaVulgata: Fuit autem ibi proelium dispersum super faciem omnis terrae; et multo plures erant, quos saltus consumpserat de populo, quam hi, quos voraverat gladius in die illa.
HeLeningradV: כִּי לֹא הָיָה כָּל־בֵּית אָבִי כִּי אִם־אַנְשֵׁי־מָוֶת לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַתָּשֶׁת אֶת־עַבְדְּךָ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ וּמַה־יֶּשׁ־לִי עֹוד צְדָקָה וְלִזְעֹק עֹוד אֶל־הַמֶּלֶךְ׃ פ
kij loA HaajaaH kaal-bejt Aaabij kij Aim-Aanxxej-maawaet laAdonij Hamaelaek wataaxxaet Aaet-Oabdkaa bAoklej xxulhaanaekaa wmaH-jaexx-lij Oowd cdaaqaaH wlizOoq Oowd Aael-Hamaelaek׃ p
HeLeningradoV: כי לא היה כל־בית אבי כי אם־אנשי־מות לאדני המלך ותשת את־עבדך באכלי שלחנך ומה־יש־לי עוד צדקה ולזעק עוד אל־המלך׃ פ
kj lA HjH kl-bjt Abj kj Am-Anxj-mwt lAdnj Hmlk wtxt At-Obdk bAklj xlhnk wmH-jx-lj Owd cdqH wlzOq Owd Al-Hmlk׃ p
Schlachter: Denn als das ganze Haus meines Vaters nichts anderes war als Leute des Todes vor meinem Herrn, dem König, hast du deinen Knecht unter die gesetzt, welche an deinem Tische essen; was habe ich noch weiter zu beanspruchen oder zum König zu schreien?
Septuaginta: ὅτι οὐκ ἦν πᾶς ὁ οἶκος τοῦ πατρός μου ἀλλ' ἢ ὅτι ἄνδρες θανάτου τῷ κυρίῳ μου τῷ βασιλεῖ καὶ ἔθηκας τὸν δοῦλόν σου ἐν τοῖς ἐσθίουσιν τὴν τράπεζάν σου καὶ τί ἐστίν μοι ἔτι δικαίωμα καὶ τοῦ κεκραγέναι με ἔτι πρὸς τὸν βασιλέα
oti oyk ehn pas o oikos toy patros moy all' eh oti andres thanatoy toh kyrioh moy toh basilei kai ethehkas ton doylon soy en tois esthioysin tehn trapezan soy kai ti estin moi eti dikaiohma kai toy kekragenai me eti pros ton basilea
NovaVulgata: Neque enim fuit domus patris mei nisi morti obnoxia domino meo regi; tu autem posuisti me servum tuum inter convivas mensae tuae. Quid ultra igitur habeo iustitiae, ut vociferer ad regem? ”.
HeLeningradV: וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃
waaAakalem waaAaemhaacem wloA jqwmwn wajiplw tahat raglaaj׃
HeLeningradoV: ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃
wAklm wAmhcm wlA jqwmwn wjplw tht rglj׃
Schlachter: ich rieb sie auf und zerschmetterte sie, daß sie nicht mehr aufstehen konnten; sie fielen unter meine Füße.
Septuaginta: διώξω ἐχθρούς μου καὶ ἀφανιῶ αὐτοὺς καὶ οὐκ ἀναστρέψω ἕως συντελέσω αὐτούς
καὶ θλάσω αὐτούς καὶ οὐκ ἀναστήσονται καὶ πεσοῦνται ὑπὸ τοὺς πόδας μου
diohxoh echthroys moy kai aphanioh aytoys kai oyk anastrepsoh eohs syntelesoh aytoys
kai thlasoh aytoys kai oyk anastehsontai kai pesoyntai ypo toys podas moy
NovaVulgata: Consumpsi eos et confregi, ut non consurgerent: ceciderunt sub pedibus meis.
1.Könige
HeLeningradV: כִּי ׀ יָרַד הַיֹּום וַיִּזְבַּח שֹׁור וּמְרִיא־וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ׃
kij jaarad Hajowm wajizbah xxowr wmrijA-wcoAn laarob wajiqraaA lkaal-bnej Hamaelaek wlxaarej HacaabaaA wlAaebjaataar HakoHen wHinaam Aoklijm wxxotijm lpaanaajw wajoAmrw jhij Hamaelaek AadonijaaHw׃
HeLeningradoV: כי ׀ ירד היום ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו׃
kj jrd Hjwm wjzbh xwr wmrjA-wcAn lrb wjqrA lkl-bnj Hmlk wlxrj HcbA wlAbjtr HkHn wHnm Akljm wxtjm lpnjw wjAmrw jhj Hmlk AdnjHw׃
Schlachter: Denn er ist heute hinabgegangen und hat Ochsen und Mastvieh und viele Schafe geopfert und hat alle Söhne des Königs eingeladen und die Hauptleute, dazu den Priester Abjatar. Und siehe, sie essen und trinken vor ihm und sagen: Es lebe der König Adonia!
Septuaginta: ὅτι κατέβη σήμερον καὶ ἐθυσίασεν μόσχους καὶ ἄρνας καὶ πρόβατα εἰς πλῆθος καὶ ἐκάλεσεν πάντας τοὺς υἱοὺς τοῦ βασιλέως καὶ τοὺς ἄρχοντας τῆς δυνάμεως καὶ αβιαθαρ τὸν ἱερέα καὶ ἰδού εἰσιν ἐσθίοντες καὶ πίνοντες ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ εἶπαν ζήτω ὁ βασιλεὺς αδωνιας
oti katebeh sehmeron kai ethysiasen moschoys kai arnas kai probata eis plehthos kai ekalesen pantas toys yioys toy basileohs kai toys archontas tehs dynameohs kai abiathar ton ierea kai idoy eisin esthiontes kai pinontes enohpion aytoy kai eipan zehtoh o basileys adohnias
NovaVulgata: Quia descendit hodie et immolavit boves et pinguia et arietes plurimos et vocavit universos filios regis et principes exercitus, Abiathar quoque sacerdotem; illique vescentes et bibentes coram eo dixerunt: “Vivat rex Adonias!”.
HeLeningradV: וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל־הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתֹּו וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל וַיִּשְׁמַע יֹואָב אֶת־קֹול הַשֹּׁופָר וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ קֹול־הַקִּרְיָה הֹומָה׃
wajixxmaO AadonijaaHw wkaal-HaqruAijm Aaxxaer Aitow wHem kilw laeAaekol wajixxmaO jowAaab Aaet-qowl Haxxowpaar wajoAmaer madwOa qowl-HaqirjaaH HowmaaH׃
HeLeningradoV: וישמע אדניהו וכל־הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את־קול השופר ויאמר מדוע קול־הקריה הומה׃
wjxmO AdnjHw wkl-HqrAjm Axr Atw wHm klw lAkl wjxmO jwAb At-qwl Hxwpr wjAmr mdwO qwl-HqrjH HwmH׃
Schlachter: Adonia aber hörte es samt allen Gästen, die bei ihm waren, da sie eben das Mahl beendigt hatten. Als aber Joab den Schall der Posaune hörte, sprach er: Was soll das Geschrei in der Stadt?
Septuaginta: καὶ ἤκουσεν αδωνιας καὶ πάντες οἱ κλητοὶ αὐτοῦ καὶ αὐτοὶ συνετέλεσαν φαγεῖν καὶ ἤκουσεν ιωαβ τὴν φωνὴν τῆς κερατίνης καὶ εἶπεν τίς ἡ φωνὴ τῆς πόλεως ἠχούσης
kai ehkoysen adohnias kai pantes oi klehtoi aytoy kai aytoi synetelesan phagein kai ehkoysen iohab tehn phohnehn tehs keratinehs kai eipen tis eh phohneh tehs poleohs ehchoysehs
NovaVulgata: Audivit autem Adonias et omnes, qui invitati fuerant ab eo; iamque convivium finitum erat. Sed et Ioab, audita voce tubae, ait: “ Quid sibi vult clamor civitatis tumultuantis? ”.
HeLeningradV: וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנֹו וּמֹושַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד [מְשָׁרְתֹו כ] (מְשָׁרְתָיו ק) וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתֹו אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא־הָיָה בָהּ עֹוד רוּחַ׃
wmaAakal xxulhaanow wmowxxab Oabaadaajw wmaOamad [mxxaartow k] (mxxaartaajw q) wmalbuxxejHaem wmaxxqaajw wOolaatow Aaxxaer jaOalaeH bejt jHwaaH wloA-HaajaaH baaH Oowd rwha׃
HeLeningradoV: ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד [משרתו כ] (משרתיו ק) ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא־היה בה עוד רוח׃
wmAkl xlhnw wmwxb Obdjw wmOmd [mxrtw k] (mxrtjw q) wmlbxjHm wmxqjw wOltw Axr jOlH bjt jHwH wlA-HjH bH Owd rwh׃
Schlachter: und die Speise für seinen Tisch und die Wohnung seiner Knechte und das Auftreten seiner Dienerschaft und ihre Kleidung, auch sein Geschirr und die Brandopfer, die er im Hause des HERRN darbrachte, da geriet sie außer sich vor Erstaunen und sprach zum König:
Septuaginta: καὶ τὰ βρώματα σαλωμων καὶ τὴν καθέδραν παίδων αὐτοῦ καὶ τὴν στάσιν λειτουργῶν αὐτοῦ καὶ τὸν ἱματισμὸν αὐτοῦ καὶ τοὺς οἰνοχόους αὐτοῦ καὶ τὴν ὁλοκαύτωσιν αὐτοῦ ἣν ἀνέφερεν ἐν οἴκῳ κυρίου καὶ ἐξ ἑαυτῆς ἐγένετο
kai ta brohmata salohmohn kai tehn kathedran paidohn aytoy kai tehn stasin leitoyrgohn aytoy kai ton imatismon aytoy kai toys oinochooys aytoy kai tehn olokaytohsin aytoy ehn anepheren en oikoh kyrioy kai ex eaytehs egeneto
NovaVulgata: et cibos mensae eius et sessionem servorum et ordinem ministrantium vestesque eorum et pincernas et holocausta, quae offerebat in domo Domini, non habebat ultra spiritum
HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃
וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃
וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃
וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃
וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃
וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ
וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃
וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃
וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃
וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃
וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃
וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃
וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃
וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃
וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃
וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃
וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃
וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃
וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ
אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃
וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃
wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃
wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃
wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃
wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃
wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃
wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃
wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃
wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p
wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃
wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃
wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃
wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃
wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃
wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃
wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃
wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃
wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃
wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃
wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃
wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃
wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃
wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃
wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃
wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃
wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃
kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p
Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃
wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃
ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃
ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃
ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃
והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃
ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃
וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃
ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃
כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃
וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ
ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃
וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃
ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃
וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃
ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃
ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃
כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃
ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃
וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃
ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃
ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃
ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃
ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃
וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃
והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃
וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃
וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃
וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃
וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃
וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃
ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃
כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ
אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃
ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃
wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃
wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃
wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃
wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃
wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃
wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃
wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃
kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃
wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p
wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃
wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃
wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃
wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃
wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃
wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃
kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃
wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃
wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃
wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃
wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃
wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃
wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃
wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃
wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃
wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃
wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃
wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃
wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃
wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃
wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃
kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p
Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃
wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.
Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!
Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!
Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.
Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.
Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.
Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.
Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.
Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!
Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.
Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.
Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.
Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,
setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!
Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!
Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;
denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!
Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!
Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.
Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,
und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,
sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!
Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.
Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.
Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.
Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!
Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,
ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.
Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.
Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!
Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;
denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.
Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.
Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte.
Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι
καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ
καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυται καὶ ἐκχυθήσεται ἡ πιότης ἡ ἐπ' αὐτῷ
καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῶν λόγων τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικαλεσαμένου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν βαιθηλ καὶ ἐξέτεινεν ὁ βασιλεὺς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου λέγων συλλάβετε αὐτόν καὶ ἰδοὺ ἐξηράνθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἣν ἐξέτεινεν ἐπ' αὐτόν καὶ οὐκ ἠδυνήθη ἐπιστρέψαι αὐτὴν πρὸς ἑαυτόν
καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐρράγη καὶ ἐξεχύθη ἡ πιότης ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου κατὰ τὸ τέρας ὃ ἔδωκεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν λόγῳ κυρίου
καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ δεήθητι τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐπιστρεψάτω ἡ χείρ μου πρός με καὶ ἐδεήθη ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα τοῦ βασιλέως πρὸς αὐτόν καὶ ἐγένετο καθὼς τὸ πρότερον
καὶ ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἴσελθε μετ' ἐμοῦ εἰς οἶκον καὶ ἀρίστησον καὶ δώσω σοι δόμα
καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ πρὸς τὸν βασιλέα ἐάν μοι δῷς τὸ ἥμισυ τοῦ οἴκου σου οὐκ εἰσελεύσομαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγω ἄρτον οὐδὲ μὴ πίω ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐνετείλατό μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ ἀπῆλθεν ἐν ὁδῷ ἄλλῃ καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἦλθεν ἐν αὐτῇ εἰς βαιθηλ
καὶ προφήτης εἷς πρεσβύτης κατῴκει ἐν βαιθηλ καὶ ἔρχονται οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ διηγήσαντο αὐτῷ ἅπαντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐν βαιθηλ καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν τῷ βασιλεῖ καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτῶν
καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὁ πατὴρ αὐτῶν λέγων ποίᾳ ὁδῷ πεπόρευται καὶ δεικνύουσιν αὐτῷ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ ἀνῆλθεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐλθὼν ἐξ ιουδα
καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἐπισάξατέ μοι τὸν ὄνον καὶ ἐπέσαξαν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέβη ἐπ' αὐτόν
καὶ ἐπορεύθη κατόπισθεν τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ εὗρεν αὐτὸν καθήμενον ὑπὸ δρῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐληλυθὼς ἐξ ιουδα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ
καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ φάγε ἄρτον
καὶ εἶπεν οὐ μὴ δύνωμαι τοῦ ἐπιστρέψαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγομαι ἄρτον οὐδὲ πίομαι ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐντέταλταί μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον ἐκεῖ καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ ἐκεῖ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κἀγὼ προφήτης εἰμὶ καθὼς σύ καὶ ἄγγελος λελάληκεν πρός με ἐν ῥήματι κυρίου λέγων ἐπίστρεψον αὐτὸν πρὸς σεαυτὸν εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ φαγέτω ἄρτον καὶ πιέτω ὕδωρ καὶ ἐψεύσατο αὐτῷ
καὶ ἐπέστρεψεν αὐτόν καὶ ἔφαγεν ἄρτον καὶ ἔπιεν ὕδωρ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ
καὶ ἐγένετο αὐτῶν καθημένων ἐπὶ τῆς τραπέζης καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς τὸν προφήτην τὸν ἐπιστρέψαντα αὐτὸν
καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ τὸν ἥκοντα ἐξ ιουδα λέγων τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν παρεπίκρανας τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου
καὶ ἐπέστρεψας καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ ἔπιες ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ οὐ μὴ εἰσέλθῃ τὸ σῶμά σου εἰς τὸν τάφον τῶν πατέρων σου
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ φαγεῖν ἄρτον καὶ πιεῖν ὕδωρ καὶ ἐπέσαξεν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν
καὶ ἀπῆλθεν καὶ εὗρεν αὐτὸν λέων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν καὶ ἦν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος εἱστήκει παρ' αὐτό καὶ ὁ λέων εἱστήκει παρὰ τὸ σῶμα
καὶ ἰδοὺ ἄνδρες παραπορευόμενοι καὶ εἶδον τὸ θνησιμαῖον ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ λέων εἱστήκει ἐχόμενα τοῦ θνησιμαίου καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐλάλησαν ἐν τῇ πόλει οὗ ὁ προφήτης ὁ πρεσβύτης κατῴκει ἐν αὐτῇ
καὶ ἤκουσεν ὁ ἐπιστρέψας αὐτὸν ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ οὗτός ἐστιν ὃς παρεπίκρανε τὸ ῥῆμα κυρίου
καὶ ἐπορεύθη καὶ εὗρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος καὶ ὁ λέων εἱστήκεισαν παρὰ τὸ σῶμα καὶ οὐκ ἔφαγεν ὁ λέων τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ οὐ συνέτριψεν τὸν ὄνον
καὶ ἦρεν ὁ προφήτης τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτὸ ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν αὐτὸν εἰς τὴν πόλιν ὁ προφήτης τοῦ θάψαι αὐτὸν
ἐν τῷ τάφῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐκόψαντο αὐτόν οὐαὶ ἀδελφέ
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ κόψασθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων ἐὰν ἀποθάνω θάψατέ με ἐν τῷ τάφῳ τούτῳ οὗ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τέθαπται ἐν αὐτῷ παρὰ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ θέτε με ἵνα σωθῶσι τὰ ὀστᾶ μου μετὰ τῶν ὀστῶν αὐτοῦ
ὅτι γινόμενον ἔσται τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν ἐν λόγῳ κυρίου ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἐν βαιθηλ καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους τοὺς ὑψηλοὺς τοὺς ἐν σαμαρείᾳ
καὶ μετὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐκ ἐπέστρεψεν ιεροβοαμ ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐποίησεν ἐκ μέρους τοῦ λαοῦ ἱερεῖς ὑψηλῶν ὁ βουλόμενος ἐπλήρου τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐγίνετο ἱερεὺς εἰς τὰ ὑψηλά
καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο εἰς ἁμαρτίαν τῷ οἴκῳ ιεροβοαμ καὶ εἰς ὄλεθρον καὶ εἰς ἀφανισμὸν ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
kai idoy anthrohpos toy theoy ex ioyda paregeneto en logoh kyrioy eis baithehl kai ieroboam eistehkei epi to thysiastehrion toy epithysai
kai epekalesen pros to thysiastehrion en logoh kyrioy kai eipen thysiastehrion thysiastehrion tade legei kyrios idoy yios tiktetai toh oikoh dayid iohsias onoma aytoh kai thysei epi se toys iereis tohn ypsehlohn toys epithyontas epi se kai osta anthrohpohn kaysei epi se
kai edohken en teh ehmera ekeineh teras legohn toyto to rehma o elalehsen kyrios legohn idoy to thysiastehrion rehgnytai kai ekchythehsetai eh piotehs eh ep' aytoh
kai egeneto ohs ehkoysen o basileys ieroboam tohn logohn toy anthrohpoy toy theoy toy epikalesamenoy epi to thysiastehrion to en baithehl kai exeteinen o basileys tehn cheira aytoy apo toy thysiastehrioy legohn syllabete ayton kai idoy exehrantheh eh cheir aytoy ehn exeteinen ep' ayton kai oyk ehdynehtheh epistrepsai aytehn pros eayton
kai to thysiastehrion errageh kai exechytheh eh piotehs apo toy thysiastehrioy kata to teras o edohken o anthrohpos toy theoy en logoh kyrioy
kai eipen o basileys ieroboam toh anthrohpoh toy theoy deehthehti toy prosohpoy kyrioy toy theoy soy kai epistrepsatoh eh cheir moy pros me kai edeehtheh o anthrohpos toy theoy toy prosohpoy kyrioy kai epestrepsen tehn cheira toy basileohs pros ayton kai egeneto kathohs to proteron
kai elalehsen o basileys pros ton anthrohpon toy theoy eiselthe met' emoy eis oikon kai aristehson kai dohsoh soi doma
kai eipen o anthrohpos toy theoy pros ton basilea ean moi dohs to ehmisy toy oikoy soy oyk eiseleysomai meta soy oyde meh phagoh arton oyde meh pioh ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs eneteilato moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai apehlthen en odoh alleh kai oyk anestrepsen en teh odoh eh ehlthen en ayteh eis baithehl
kai prophehtehs eis presbytehs katohkei en baithehl kai erchontai oi yioi aytoy kai diehgehsanto aytoh apanta ta erga a epoiehsen o anthrohpos toy theoy en teh ehmera ekeineh en baithehl kai toys logoys oys elalehsen toh basilei kai epestrepsan to prosohpon toy patros aytohn
kai elalehsen pros aytoys o patehr aytohn legohn poia odoh peporeytai kai deiknyoysin aytoh oi yioi aytoy tehn odon en eh anehlthen o anthrohpos toy theoy o elthohn ex ioyda
kai eipen tois yiois aytoy episaxate moi ton onon kai epesaxan aytoh ton onon kai epebeh ep' ayton
kai eporeytheh katopisthen toy anthrohpoy toy theoy kai eyren ayton kathehmenon ypo dryn kai eipen aytoh ei sy ei o anthrohpos toy theoy o elehlythohs ex ioyda kai eipen aytoh egoh
kai eipen aytoh deyro met' emoy kai phage arton
kai eipen oy meh dynohmai toy epistrepsai meta soy oyde meh phagomai arton oyde piomai ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs entetaltai moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton ekei kai meh piehs ydohr ekei kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai eipen pros ayton kagoh prophehtehs eimi kathohs sy kai aggelos lelalehken pros me en rehmati kyrioy legohn epistrepson ayton pros seayton eis ton oikon soy kai phagetoh arton kai pietoh ydohr kai epseysato aytoh
kai epestrepsen ayton kai ephagen arton kai epien ydohr en toh oikoh aytoy
kai egeneto aytohn kathehmenohn epi tehs trapezehs kai egeneto logos kyrioy pros ton prophehtehn ton epistrepsanta ayton
kai eipen pros ton anthrohpon toy theoy ton ehkonta ex ioyda legohn tade legei kyrios anth' ohn parepikranas to rehma kyrioy kai oyk ephylaxas tehn entolehn ehn eneteilato soi kyrios o theos soy
kai epestrepsas kai ephages arton kai epies ydohr en toh topoh toytoh oh elalehsen pros se legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr oy meh eiseltheh to sohma soy eis ton taphon tohn paterohn soy
kai egeneto meta to phagein arton kai piein ydohr kai epesaxen aytoh ton onon kai epestrepsen
kai apehlthen kai eyren ayton leohn en teh odoh kai ethanatohsen ayton kai ehn to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos eistehkei par' ayto kai o leohn eistehkei para to sohma
kai idoy andres paraporeyomenoi kai eidon to thnehsimaion errimmenon en teh odoh kai o leohn eistehkei echomena toy thnehsimaioy kai eisehlthon kai elalehsan en teh polei oy o prophehtehs o presbytehs katohkei en ayteh
kai ehkoysen o epistrepsas ayton ek tehs odoy kai eipen o anthrohpos toy theoy oytos estin os parepikrane to rehma kyrioy
kai eporeytheh kai eyren to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos kai o leohn eistehkeisan para to sohma kai oyk ephagen o leohn to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai oy synetripsen ton onon
kai ehren o prophehtehs to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai epethehken ayto epi ton onon kai epestrepsen ayton eis tehn polin o prophehtehs toy thapsai ayton
en toh taphoh eaytoy kai ekopsanto ayton oyai adelphe
kai egeneto meta to kopsasthai ayton kai eipen tois yiois aytoy legohn ean apothanoh thapsate me en toh taphoh toytoh oy o anthrohpos toy theoy tethaptai en aytoh para ta osta aytoy thete me ina sohthohsi ta osta moy meta tohn ostohn aytoy
oti ginomenon estai to rehma o elalehsen en logoh kyrioy epi toy thysiastehrioy toy en baithehl kai epi toys oikoys toys ypsehloys toys en samareia
kai meta to rehma toyto oyk epestrepsen ieroboam apo tehs kakias aytoy kai epestrepsen kai epoiehsen ek meroys toy laoy iereis ypsehlohn o boylomenos eplehroy tehn cheira aytoy kai egineto iereys eis ta ypsehla
kai egeneto to rehma toyto eis amartian toh oikoh ieroboam kai eis olethron kai eis aphanismon apo prosohpoy tehs gehs
NovaVulgata: Et ecce vir Dei venit de Iuda in sermone Domini in Bethel, Ieroboam stante super altare ad adolendum;
et exclamavit contra altare in sermone Domini et ait: “ Altare, altare, haec dicit Dominus: Ecce filius nascetur domui David, Iosias nomine, et immolabit super te sacerdotes excelsorum, qui nunc in te immolant, et ossa hominum super te incendent ”.
Deditque in illa die signum dicens: “ Hoc erit signum, quod locutus est Dominus: ecce altare scindetur, et effundetur cinis, qui in eo est ”.
Cumque audisset rex sermonem hominis Dei, quem inclamaverat contra altare in Bethel, extendit manum suam de altari dicens: “ Apprehendite eum! ”. Et exaruit manus eius, quam extenderat contra eum, nec valuit retrahere eam ad se.
Altare quoque scissum est, et effusus est cinis de altari iuxta signum, quod praedixerat vir Dei in sermone Domini.
Et ait rex ad virum Dei: “ Deprecare faciem Domini Dei tui et ora pro me, ut restituatur manus mea mihi ”. Oravit vir Dei faciem Domini, et reversa est manus regis ad eum et facta est sicut prius fuerat.
Locutus est autem rex ad virum Dei: “ Veni mecum domum, ut prandeas, et dabo tibi munera ”.
Responditque vir Dei ad regem: “ Si dederis mihi mediam partem domus tuae, non veniam tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim mandatum est mihi in sermone Domini praecipientis: “Non comedes panem neque bibes aquam nec reverteris per viam, qua venisti” ”.
Abiit ergo per aliam viam et non est reversus per iter, quo venerat in Bethel.
Prophetes autem quidam senex habitabat in Bethel; ad quem venerunt filii sui et narraverunt ei omnia opera, quae fecerat vir Dei illa die in Bethel, et verba, quae locutus fuerat ad regem, narraverunt quoque patri suo.
Et dixit eis pater eorum: “ Per quam viam abiit? ”. Ostenderunt ei filii sui viam, per quam abierat vir Dei, qui venerat de Iuda.
Et ait filiis suis: “ Sternite mihi asinum ”. Qui cum stravissent, ascendit
et abiit post virum Dei et invenit eum sedentem subtus terebinthum et ait illi: “ Tune es vir Dei, qui venisti de Iuda?”. Respondit ille: “ Ego sum ”.
Dixit ad eum: “ Veni mecum domum, ut comedas panem ”.
Qui ait: “ Non possum reverti neque venire tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim dictum est mihi in sermone Domini: “Non comedes panem et non bibes ibi aquam nec reverteris per viam, qua ieris” ”.
Qui ait illi: “ Et ego propheta sum similis tui; et angelus locutus est mihi in sermone Domini dicens: “Reduc eum tecum in domum tuam, et comedat panem et bibat aquam” ”. Fefellit eum
et reduxit secum; comedit ergo panem in domo eius et bibit aquam.
Cumque sederent ad mensam, factus est sermo Domini ad prophetam, qui reduxerat eum,
et exclamavit ad virum Dei, qui venerat de Iuda, dicens: “ Haec dicit Dominus: Quia non oboediens fuisti ori Domini et non custodisti mandatum, quod praecepit tibi Dominus Deus tuus,
et reversus es et comedisti panem et bibisti aquam in loco, in quo praecepit tibi, ne comederes panem neque biberes aquam, non inferetur cadaver tuum in sepulcrum patrum tuorum ”.
Cumque comedisset panem et bibisset, stravit sibi asinum prophetae, qui reduxerat eum;
et, cum abisset, invenit eum leo in via et occidit, et erat cadaver eius proiectum in itinere; asinus autem stabat iuxta illum, et leo stabat iuxta cadaver.
Et ecce viri transeuntes viderunt cadaver proiectum in via et leonem stantem iuxta cadaver; et venerunt et divulgaverunt in civitate, in qua prophetes ille senex habitabat.
Quod cum audisset propheta ille, qui reduxerat eum de via, ait: “ Vir Dei est, qui inoboediens fuit ori Domini, et tradidit eum Dominus leoni; et confregit eum et occidit iuxta verbum Domini, quod locutus est ei ”.
Dixitque ad filios suos: “ Sternite mihi asinum! ”. Qui cum stravissent,
et ille abisset, invenit cadaver eius proiectum in via et asinum et leonem stantes iuxta cadaver; non comedit leo de cadavere nec laesit asinum.
Tulit ergo prophetes cadaver viri Dei et posuit illud super asinum et reversus intulit in civitatem prophetae senis, ut plangerent eum et sepelirent.
Et posuit cadaver eius in sepulcro suo, et planxerunt eum: “ Heu, heu, mi frater! ”.
Cumque sepelissent eum, dixit ad filios suos: “ Cum mortuus fuero, sepelite me in sepulcro, in quo vir Dei sepultus est; iuxta ossa eius ponite ossa mea.
Profecto enim veniet sermo, quem praedixit in sermone Domini contra altare, quod est in Bethel, et contra omnia fana excelsorum, quae sunt in urbibus Samariae ”.
Post haec non est reversus Ieroboam de via sua pessima, sed iterum faciebat de novissimis populi sacerdotes excelsorum; quicumque volebat, implebat eius manum, ut fieret sacerdos excelsorum.
Et propter hanc causam peccavit domus Ieroboam, et eversa est et deleta de superficie terrae.
HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃
וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃
וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃
וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃
וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃
וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ
וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃
וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃
וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃
וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃
וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃
וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃
וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃
וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃
וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃
וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃
וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃
וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃
וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ
אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃
וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃
wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃
wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃
wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃
wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃
wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃
wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃
wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃
wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p
wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃
wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃
wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃
wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃
wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃
wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃
wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃
wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃
wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃
wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃
wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃
wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃
wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃
wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃
wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃
wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃
wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃
kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p
Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃
wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃
ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃
ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃
ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃
והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃
ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃
וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃
ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃
כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃
וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ
ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃
וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃
ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃
וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃
ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃
ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃
כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃
ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃
וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃
ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃
ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃
ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃
ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃
וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃
והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃
וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃
וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃
וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃
וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃
וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃
ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃
כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ
אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃
ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃
wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃
wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃
wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃
wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃
wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃
wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃
wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃
kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃
wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p
wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃
wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃
wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃
wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃
wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃
wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃
kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃
wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃
wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃
wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃
wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃
wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃
wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃
wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃
wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃
wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃
wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃
wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃
wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃
wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃
wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃
kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p
Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃
wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.
Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!
Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!
Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.
Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.
Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.
Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.
Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.
Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!
Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.
Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.
Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.
Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,
setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!
Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!
Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;
denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!
Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!
Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.
Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,
und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,
sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!
Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.
Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.
Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.
Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!
Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,
ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.
Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.
Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!
Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;
denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.
Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.
Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte.
Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι
καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ
καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυται καὶ ἐκχυθήσεται ἡ πιότης ἡ ἐπ' αὐτῷ
καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῶν λόγων τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικαλεσαμένου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν βαιθηλ καὶ ἐξέτεινεν ὁ βασιλεὺς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου λέγων συλλάβετε αὐτόν καὶ ἰδοὺ ἐξηράνθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἣν ἐξέτεινεν ἐπ' αὐτόν καὶ οὐκ ἠδυνήθη ἐπιστρέψαι αὐτὴν πρὸς ἑαυτόν
καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐρράγη καὶ ἐξεχύθη ἡ πιότης ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου κατὰ τὸ τέρας ὃ ἔδωκεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν λόγῳ κυρίου
καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ δεήθητι τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐπιστρεψάτω ἡ χείρ μου πρός με καὶ ἐδεήθη ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα τοῦ βασιλέως πρὸς αὐτόν καὶ ἐγένετο καθὼς τὸ πρότερον
καὶ ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἴσελθε μετ' ἐμοῦ εἰς οἶκον καὶ ἀρίστησον καὶ δώσω σοι δόμα
καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ πρὸς τὸν βασιλέα ἐάν μοι δῷς τὸ ἥμισυ τοῦ οἴκου σου οὐκ εἰσελεύσομαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγω ἄρτον οὐδὲ μὴ πίω ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐνετείλατό μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ ἀπῆλθεν ἐν ὁδῷ ἄλλῃ καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἦλθεν ἐν αὐτῇ εἰς βαιθηλ
καὶ προφήτης εἷς πρεσβύτης κατῴκει ἐν βαιθηλ καὶ ἔρχονται οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ διηγήσαντο αὐτῷ ἅπαντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐν βαιθηλ καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν τῷ βασιλεῖ καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτῶν
καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὁ πατὴρ αὐτῶν λέγων ποίᾳ ὁδῷ πεπόρευται καὶ δεικνύουσιν αὐτῷ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ ἀνῆλθεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐλθὼν ἐξ ιουδα
καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἐπισάξατέ μοι τὸν ὄνον καὶ ἐπέσαξαν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέβη ἐπ' αὐτόν
καὶ ἐπορεύθη κατόπισθεν τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ εὗρεν αὐτὸν καθήμενον ὑπὸ δρῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐληλυθὼς ἐξ ιουδα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ
καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ φάγε ἄρτον
καὶ εἶπεν οὐ μὴ δύνωμαι τοῦ ἐπιστρέψαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγομαι ἄρτον οὐδὲ πίομαι ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐντέταλταί μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον ἐκεῖ καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ ἐκεῖ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κἀγὼ προφήτης εἰμὶ καθὼς σύ καὶ ἄγγελος λελάληκεν πρός με ἐν ῥήματι κυρίου λέγων ἐπίστρεψον αὐτὸν πρὸς σεαυτὸν εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ φαγέτω ἄρτον καὶ πιέτω ὕδωρ καὶ ἐψεύσατο αὐτῷ
καὶ ἐπέστρεψεν αὐτόν καὶ ἔφαγεν ἄρτον καὶ ἔπιεν ὕδωρ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ
καὶ ἐγένετο αὐτῶν καθημένων ἐπὶ τῆς τραπέζης καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς τὸν προφήτην τὸν ἐπιστρέψαντα αὐτὸν
καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ τὸν ἥκοντα ἐξ ιουδα λέγων τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν παρεπίκρανας τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου
καὶ ἐπέστρεψας καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ ἔπιες ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ οὐ μὴ εἰσέλθῃ τὸ σῶμά σου εἰς τὸν τάφον τῶν πατέρων σου
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ φαγεῖν ἄρτον καὶ πιεῖν ὕδωρ καὶ ἐπέσαξεν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν
καὶ ἀπῆλθεν καὶ εὗρεν αὐτὸν λέων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν καὶ ἦν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος εἱστήκει παρ' αὐτό καὶ ὁ λέων εἱστήκει παρὰ τὸ σῶμα
καὶ ἰδοὺ ἄνδρες παραπορευόμενοι καὶ εἶδον τὸ θνησιμαῖον ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ λέων εἱστήκει ἐχόμενα τοῦ θνησιμαίου καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐλάλησαν ἐν τῇ πόλει οὗ ὁ προφήτης ὁ πρεσβύτης κατῴκει ἐν αὐτῇ
καὶ ἤκουσεν ὁ ἐπιστρέψας αὐτὸν ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ οὗτός ἐστιν ὃς παρεπίκρανε τὸ ῥῆμα κυρίου
καὶ ἐπορεύθη καὶ εὗρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος καὶ ὁ λέων εἱστήκεισαν παρὰ τὸ σῶμα καὶ οὐκ ἔφαγεν ὁ λέων τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ οὐ συνέτριψεν τὸν ὄνον
καὶ ἦρεν ὁ προφήτης τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτὸ ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν αὐτὸν εἰς τὴν πόλιν ὁ προφήτης τοῦ θάψαι αὐτὸν
ἐν τῷ τάφῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐκόψαντο αὐτόν οὐαὶ ἀδελφέ
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ κόψασθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων ἐὰν ἀποθάνω θάψατέ με ἐν τῷ τάφῳ τούτῳ οὗ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τέθαπται ἐν αὐτῷ παρὰ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ θέτε με ἵνα σωθῶσι τὰ ὀστᾶ μου μετὰ τῶν ὀστῶν αὐτοῦ
ὅτι γινόμενον ἔσται τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν ἐν λόγῳ κυρίου ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἐν βαιθηλ καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους τοὺς ὑψηλοὺς τοὺς ἐν σαμαρείᾳ
καὶ μετὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐκ ἐπέστρεψεν ιεροβοαμ ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐποίησεν ἐκ μέρους τοῦ λαοῦ ἱερεῖς ὑψηλῶν ὁ βουλόμενος ἐπλήρου τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐγίνετο ἱερεὺς εἰς τὰ ὑψηλά
καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο εἰς ἁμαρτίαν τῷ οἴκῳ ιεροβοαμ καὶ εἰς ὄλεθρον καὶ εἰς ἀφανισμὸν ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
kai idoy anthrohpos toy theoy ex ioyda paregeneto en logoh kyrioy eis baithehl kai ieroboam eistehkei epi to thysiastehrion toy epithysai
kai epekalesen pros to thysiastehrion en logoh kyrioy kai eipen thysiastehrion thysiastehrion tade legei kyrios idoy yios tiktetai toh oikoh dayid iohsias onoma aytoh kai thysei epi se toys iereis tohn ypsehlohn toys epithyontas epi se kai osta anthrohpohn kaysei epi se
kai edohken en teh ehmera ekeineh teras legohn toyto to rehma o elalehsen kyrios legohn idoy to thysiastehrion rehgnytai kai ekchythehsetai eh piotehs eh ep' aytoh
kai egeneto ohs ehkoysen o basileys ieroboam tohn logohn toy anthrohpoy toy theoy toy epikalesamenoy epi to thysiastehrion to en baithehl kai exeteinen o basileys tehn cheira aytoy apo toy thysiastehrioy legohn syllabete ayton kai idoy exehrantheh eh cheir aytoy ehn exeteinen ep' ayton kai oyk ehdynehtheh epistrepsai aytehn pros eayton
kai to thysiastehrion errageh kai exechytheh eh piotehs apo toy thysiastehrioy kata to teras o edohken o anthrohpos toy theoy en logoh kyrioy
kai eipen o basileys ieroboam toh anthrohpoh toy theoy deehthehti toy prosohpoy kyrioy toy theoy soy kai epistrepsatoh eh cheir moy pros me kai edeehtheh o anthrohpos toy theoy toy prosohpoy kyrioy kai epestrepsen tehn cheira toy basileohs pros ayton kai egeneto kathohs to proteron
kai elalehsen o basileys pros ton anthrohpon toy theoy eiselthe met' emoy eis oikon kai aristehson kai dohsoh soi doma
kai eipen o anthrohpos toy theoy pros ton basilea ean moi dohs to ehmisy toy oikoy soy oyk eiseleysomai meta soy oyde meh phagoh arton oyde meh pioh ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs eneteilato moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai apehlthen en odoh alleh kai oyk anestrepsen en teh odoh eh ehlthen en ayteh eis baithehl
kai prophehtehs eis presbytehs katohkei en baithehl kai erchontai oi yioi aytoy kai diehgehsanto aytoh apanta ta erga a epoiehsen o anthrohpos toy theoy en teh ehmera ekeineh en baithehl kai toys logoys oys elalehsen toh basilei kai epestrepsan to prosohpon toy patros aytohn
kai elalehsen pros aytoys o patehr aytohn legohn poia odoh peporeytai kai deiknyoysin aytoh oi yioi aytoy tehn odon en eh anehlthen o anthrohpos toy theoy o elthohn ex ioyda
kai eipen tois yiois aytoy episaxate moi ton onon kai epesaxan aytoh ton onon kai epebeh ep' ayton
kai eporeytheh katopisthen toy anthrohpoy toy theoy kai eyren ayton kathehmenon ypo dryn kai eipen aytoh ei sy ei o anthrohpos toy theoy o elehlythohs ex ioyda kai eipen aytoh egoh
kai eipen aytoh deyro met' emoy kai phage arton
kai eipen oy meh dynohmai toy epistrepsai meta soy oyde meh phagomai arton oyde piomai ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs entetaltai moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton ekei kai meh piehs ydohr ekei kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai eipen pros ayton kagoh prophehtehs eimi kathohs sy kai aggelos lelalehken pros me en rehmati kyrioy legohn epistrepson ayton pros seayton eis ton oikon soy kai phagetoh arton kai pietoh ydohr kai epseysato aytoh
kai epestrepsen ayton kai ephagen arton kai epien ydohr en toh oikoh aytoy
kai egeneto aytohn kathehmenohn epi tehs trapezehs kai egeneto logos kyrioy pros ton prophehtehn ton epistrepsanta ayton
kai eipen pros ton anthrohpon toy theoy ton ehkonta ex ioyda legohn tade legei kyrios anth' ohn parepikranas to rehma kyrioy kai oyk ephylaxas tehn entolehn ehn eneteilato soi kyrios o theos soy
kai epestrepsas kai ephages arton kai epies ydohr en toh topoh toytoh oh elalehsen pros se legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr oy meh eiseltheh to sohma soy eis ton taphon tohn paterohn soy
kai egeneto meta to phagein arton kai piein ydohr kai epesaxen aytoh ton onon kai epestrepsen
kai apehlthen kai eyren ayton leohn en teh odoh kai ethanatohsen ayton kai ehn to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos eistehkei par' ayto kai o leohn eistehkei para to sohma
kai idoy andres paraporeyomenoi kai eidon to thnehsimaion errimmenon en teh odoh kai o leohn eistehkei echomena toy thnehsimaioy kai eisehlthon kai elalehsan en teh polei oy o prophehtehs o presbytehs katohkei en ayteh
kai ehkoysen o epistrepsas ayton ek tehs odoy kai eipen o anthrohpos toy theoy oytos estin os parepikrane to rehma kyrioy
kai eporeytheh kai eyren to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos kai o leohn eistehkeisan para to sohma kai oyk ephagen o leohn to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai oy synetripsen ton onon
kai ehren o prophehtehs to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai epethehken ayto epi ton onon kai epestrepsen ayton eis tehn polin o prophehtehs toy thapsai ayton
en toh taphoh eaytoy kai ekopsanto ayton oyai adelphe
kai egeneto meta to kopsasthai ayton kai eipen tois yiois aytoy legohn ean apothanoh thapsate me en toh taphoh toytoh oy o anthrohpos toy theoy tethaptai en aytoh para ta osta aytoy thete me ina sohthohsi ta osta moy meta tohn ostohn aytoy
oti ginomenon estai to rehma o elalehsen en logoh kyrioy epi toy thysiastehrioy toy en baithehl kai epi toys oikoys toys ypsehloys toys en samareia
kai meta to rehma toyto oyk epestrepsen ieroboam apo tehs kakias aytoy kai epestrepsen kai epoiehsen ek meroys toy laoy iereis ypsehlohn o boylomenos eplehroy tehn cheira aytoy kai egineto iereys eis ta ypsehla
kai egeneto to rehma toyto eis amartian toh oikoh ieroboam kai eis olethron kai eis aphanismon apo prosohpoy tehs gehs
NovaVulgata: Et ecce vir Dei venit de Iuda in sermone Domini in Bethel, Ieroboam stante super altare ad adolendum;
et exclamavit contra altare in sermone Domini et ait: “ Altare, altare, haec dicit Dominus: Ecce filius nascetur domui David, Iosias nomine, et immolabit super te sacerdotes excelsorum, qui nunc in te immolant, et ossa hominum super te incendent ”.
Deditque in illa die signum dicens: “ Hoc erit signum, quod locutus est Dominus: ecce altare scindetur, et effundetur cinis, qui in eo est ”.
Cumque audisset rex sermonem hominis Dei, quem inclamaverat contra altare in Bethel, extendit manum suam de altari dicens: “ Apprehendite eum! ”. Et exaruit manus eius, quam extenderat contra eum, nec valuit retrahere eam ad se.
Altare quoque scissum est, et effusus est cinis de altari iuxta signum, quod praedixerat vir Dei in sermone Domini.
Et ait rex ad virum Dei: “ Deprecare faciem Domini Dei tui et ora pro me, ut restituatur manus mea mihi ”. Oravit vir Dei faciem Domini, et reversa est manus regis ad eum et facta est sicut prius fuerat.
Locutus est autem rex ad virum Dei: “ Veni mecum domum, ut prandeas, et dabo tibi munera ”.
Responditque vir Dei ad regem: “ Si dederis mihi mediam partem domus tuae, non veniam tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim mandatum est mihi in sermone Domini praecipientis: “Non comedes panem neque bibes aquam nec reverteris per viam, qua venisti” ”.
Abiit ergo per aliam viam et non est reversus per iter, quo venerat in Bethel.
Prophetes autem quidam senex habitabat in Bethel; ad quem venerunt filii sui et narraverunt ei omnia opera, quae fecerat vir Dei illa die in Bethel, et verba, quae locutus fuerat ad regem, narraverunt quoque patri suo.
Et dixit eis pater eorum: “ Per quam viam abiit? ”. Ostenderunt ei filii sui viam, per quam abierat vir Dei, qui venerat de Iuda.
Et ait filiis suis: “ Sternite mihi asinum ”. Qui cum stravissent, ascendit
et abiit post virum Dei et invenit eum sedentem subtus terebinthum et ait illi: “ Tune es vir Dei, qui venisti de Iuda?”. Respondit ille: “ Ego sum ”.
Dixit ad eum: “ Veni mecum domum, ut comedas panem ”.
Qui ait: “ Non possum reverti neque venire tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim dictum est mihi in sermone Domini: “Non comedes panem et non bibes ibi aquam nec reverteris per viam, qua ieris” ”.
Qui ait illi: “ Et ego propheta sum similis tui; et angelus locutus est mihi in sermone Domini dicens: “Reduc eum tecum in domum tuam, et comedat panem et bibat aquam” ”. Fefellit eum
et reduxit secum; comedit ergo panem in domo eius et bibit aquam.
Cumque sederent ad mensam, factus est sermo Domini ad prophetam, qui reduxerat eum,
et exclamavit ad virum Dei, qui venerat de Iuda, dicens: “ Haec dicit Dominus: Quia non oboediens fuisti ori Domini et non custodisti mandatum, quod praecepit tibi Dominus Deus tuus,
et reversus es et comedisti panem et bibisti aquam in loco, in quo praecepit tibi, ne comederes panem neque biberes aquam, non inferetur cadaver tuum in sepulcrum patrum tuorum ”.
Cumque comedisset panem et bibisset, stravit sibi asinum prophetae, qui reduxerat eum;
et, cum abisset, invenit eum leo in via et occidit, et erat cadaver eius proiectum in itinere; asinus autem stabat iuxta illum, et leo stabat iuxta cadaver.
Et ecce viri transeuntes viderunt cadaver proiectum in via et leonem stantem iuxta cadaver; et venerunt et divulgaverunt in civitate, in qua prophetes ille senex habitabat.
Quod cum audisset propheta ille, qui reduxerat eum de via, ait: “ Vir Dei est, qui inoboediens fuit ori Domini, et tradidit eum Dominus leoni; et confregit eum et occidit iuxta verbum Domini, quod locutus est ei ”.
Dixitque ad filios suos: “ Sternite mihi asinum! ”. Qui cum stravissent,
et ille abisset, invenit cadaver eius proiectum in via et asinum et leonem stantes iuxta cadaver; non comedit leo de cadavere nec laesit asinum.
Tulit ergo prophetes cadaver viri Dei et posuit illud super asinum et reversus intulit in civitatem prophetae senis, ut plangerent eum et sepelirent.
Et posuit cadaver eius in sepulcro suo, et planxerunt eum: “ Heu, heu, mi frater! ”.
Cumque sepelissent eum, dixit ad filios suos: “ Cum mortuus fuero, sepelite me in sepulcro, in quo vir Dei sepultus est; iuxta ossa eius ponite ossa mea.
Profecto enim veniet sermo, quem praedixit in sermone Domini contra altare, quod est in Bethel, et contra omnia fana excelsorum, quae sunt in urbibus Samariae ”.
Post haec non est reversus Ieroboam de via sua pessima, sed iterum faciebat de novissimis populi sacerdotes excelsorum; quicumque volebat, implebat eius manum, ut fieret sacerdos excelsorum.
Et propter hanc causam peccavit domus Ieroboam, et eversa est et deleta de superficie terrae.
HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃
וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃
וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃
וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃
וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃
וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ
וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃
וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃
וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃
וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃
וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃
וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃
וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃
וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃
וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃
וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃
וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃
וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃
וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ
אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃
וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃
wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃
wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃
wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃
wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃
wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃
wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃
wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃
wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p
wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃
wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃
wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃
wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃
wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃
wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃
wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃
wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃
wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃
wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃
wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃
wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃
wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃
wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃
wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃
wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃
wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃
kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p
Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃
wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃
ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃
ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃
ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃
והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃
ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃
וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃
ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃
כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃
וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ
ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃
וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃
ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃
וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃
ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃
ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃
כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃
ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃
וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃
ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃
ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃
ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃
ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃
וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃
והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃
וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃
וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃
וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃
וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃
וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃
ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃
כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ
אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃
ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃
wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃
wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃
wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃
wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃
wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃
wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃
wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃
kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃
wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p
wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃
wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃
wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃
wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃
wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃
wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃
kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃
wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃
wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃
wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃
wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃
wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃
wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃
wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃
wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃
wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃
wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃
wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃
wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃
wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃
wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃
kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p
Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃
wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.
Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!
Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!
Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.
Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.
Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.
Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.
Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.
Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!
Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.
Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.
Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.
Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,
setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!
Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!
Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;
denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!
Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!
Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.
Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,
und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,
sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!
Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.
Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.
Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.
Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!
Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,
ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.
Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.
Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!
Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;
denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.
Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.
Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte.
Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι
καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ
καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυται καὶ ἐκχυθήσεται ἡ πιότης ἡ ἐπ' αὐτῷ
καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῶν λόγων τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικαλεσαμένου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν βαιθηλ καὶ ἐξέτεινεν ὁ βασιλεὺς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου λέγων συλλάβετε αὐτόν καὶ ἰδοὺ ἐξηράνθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἣν ἐξέτεινεν ἐπ' αὐτόν καὶ οὐκ ἠδυνήθη ἐπιστρέψαι αὐτὴν πρὸς ἑαυτόν
καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐρράγη καὶ ἐξεχύθη ἡ πιότης ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου κατὰ τὸ τέρας ὃ ἔδωκεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν λόγῳ κυρίου
καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ δεήθητι τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐπιστρεψάτω ἡ χείρ μου πρός με καὶ ἐδεήθη ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα τοῦ βασιλέως πρὸς αὐτόν καὶ ἐγένετο καθὼς τὸ πρότερον
καὶ ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἴσελθε μετ' ἐμοῦ εἰς οἶκον καὶ ἀρίστησον καὶ δώσω σοι δόμα
καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ πρὸς τὸν βασιλέα ἐάν μοι δῷς τὸ ἥμισυ τοῦ οἴκου σου οὐκ εἰσελεύσομαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγω ἄρτον οὐδὲ μὴ πίω ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐνετείλατό μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ ἀπῆλθεν ἐν ὁδῷ ἄλλῃ καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἦλθεν ἐν αὐτῇ εἰς βαιθηλ
καὶ προφήτης εἷς πρεσβύτης κατῴκει ἐν βαιθηλ καὶ ἔρχονται οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ διηγήσαντο αὐτῷ ἅπαντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐν βαιθηλ καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν τῷ βασιλεῖ καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτῶν
καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὁ πατὴρ αὐτῶν λέγων ποίᾳ ὁδῷ πεπόρευται καὶ δεικνύουσιν αὐτῷ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ ἀνῆλθεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐλθὼν ἐξ ιουδα
καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἐπισάξατέ μοι τὸν ὄνον καὶ ἐπέσαξαν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέβη ἐπ' αὐτόν
καὶ ἐπορεύθη κατόπισθεν τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ εὗρεν αὐτὸν καθήμενον ὑπὸ δρῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐληλυθὼς ἐξ ιουδα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ
καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ φάγε ἄρτον
καὶ εἶπεν οὐ μὴ δύνωμαι τοῦ ἐπιστρέψαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγομαι ἄρτον οὐδὲ πίομαι ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐντέταλταί μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον ἐκεῖ καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ ἐκεῖ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κἀγὼ προφήτης εἰμὶ καθὼς σύ καὶ ἄγγελος λελάληκεν πρός με ἐν ῥήματι κυρίου λέγων ἐπίστρεψον αὐτὸν πρὸς σεαυτὸν εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ φαγέτω ἄρτον καὶ πιέτω ὕδωρ καὶ ἐψεύσατο αὐτῷ
καὶ ἐπέστρεψεν αὐτόν καὶ ἔφαγεν ἄρτον καὶ ἔπιεν ὕδωρ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ
καὶ ἐγένετο αὐτῶν καθημένων ἐπὶ τῆς τραπέζης καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς τὸν προφήτην τὸν ἐπιστρέψαντα αὐτὸν
καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ τὸν ἥκοντα ἐξ ιουδα λέγων τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν παρεπίκρανας τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου
καὶ ἐπέστρεψας καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ ἔπιες ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ οὐ μὴ εἰσέλθῃ τὸ σῶμά σου εἰς τὸν τάφον τῶν πατέρων σου
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ φαγεῖν ἄρτον καὶ πιεῖν ὕδωρ καὶ ἐπέσαξεν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν
καὶ ἀπῆλθεν καὶ εὗρεν αὐτὸν λέων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν καὶ ἦν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος εἱστήκει παρ' αὐτό καὶ ὁ λέων εἱστήκει παρὰ τὸ σῶμα
καὶ ἰδοὺ ἄνδρες παραπορευόμενοι καὶ εἶδον τὸ θνησιμαῖον ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ λέων εἱστήκει ἐχόμενα τοῦ θνησιμαίου καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐλάλησαν ἐν τῇ πόλει οὗ ὁ προφήτης ὁ πρεσβύτης κατῴκει ἐν αὐτῇ
καὶ ἤκουσεν ὁ ἐπιστρέψας αὐτὸν ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ οὗτός ἐστιν ὃς παρεπίκρανε τὸ ῥῆμα κυρίου
καὶ ἐπορεύθη καὶ εὗρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος καὶ ὁ λέων εἱστήκεισαν παρὰ τὸ σῶμα καὶ οὐκ ἔφαγεν ὁ λέων τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ οὐ συνέτριψεν τὸν ὄνον
καὶ ἦρεν ὁ προφήτης τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτὸ ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν αὐτὸν εἰς τὴν πόλιν ὁ προφήτης τοῦ θάψαι αὐτὸν
ἐν τῷ τάφῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐκόψαντο αὐτόν οὐαὶ ἀδελφέ
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ κόψασθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων ἐὰν ἀποθάνω θάψατέ με ἐν τῷ τάφῳ τούτῳ οὗ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τέθαπται ἐν αὐτῷ παρὰ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ θέτε με ἵνα σωθῶσι τὰ ὀστᾶ μου μετὰ τῶν ὀστῶν αὐτοῦ
ὅτι γινόμενον ἔσται τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν ἐν λόγῳ κυρίου ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἐν βαιθηλ καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους τοὺς ὑψηλοὺς τοὺς ἐν σαμαρείᾳ
καὶ μετὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐκ ἐπέστρεψεν ιεροβοαμ ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐποίησεν ἐκ μέρους τοῦ λαοῦ ἱερεῖς ὑψηλῶν ὁ βουλόμενος ἐπλήρου τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐγίνετο ἱερεὺς εἰς τὰ ὑψηλά
καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο εἰς ἁμαρτίαν τῷ οἴκῳ ιεροβοαμ καὶ εἰς ὄλεθρον καὶ εἰς ἀφανισμὸν ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
kai idoy anthrohpos toy theoy ex ioyda paregeneto en logoh kyrioy eis baithehl kai ieroboam eistehkei epi to thysiastehrion toy epithysai
kai epekalesen pros to thysiastehrion en logoh kyrioy kai eipen thysiastehrion thysiastehrion tade legei kyrios idoy yios tiktetai toh oikoh dayid iohsias onoma aytoh kai thysei epi se toys iereis tohn ypsehlohn toys epithyontas epi se kai osta anthrohpohn kaysei epi se
kai edohken en teh ehmera ekeineh teras legohn toyto to rehma o elalehsen kyrios legohn idoy to thysiastehrion rehgnytai kai ekchythehsetai eh piotehs eh ep' aytoh
kai egeneto ohs ehkoysen o basileys ieroboam tohn logohn toy anthrohpoy toy theoy toy epikalesamenoy epi to thysiastehrion to en baithehl kai exeteinen o basileys tehn cheira aytoy apo toy thysiastehrioy legohn syllabete ayton kai idoy exehrantheh eh cheir aytoy ehn exeteinen ep' ayton kai oyk ehdynehtheh epistrepsai aytehn pros eayton
kai to thysiastehrion errageh kai exechytheh eh piotehs apo toy thysiastehrioy kata to teras o edohken o anthrohpos toy theoy en logoh kyrioy
kai eipen o basileys ieroboam toh anthrohpoh toy theoy deehthehti toy prosohpoy kyrioy toy theoy soy kai epistrepsatoh eh cheir moy pros me kai edeehtheh o anthrohpos toy theoy toy prosohpoy kyrioy kai epestrepsen tehn cheira toy basileohs pros ayton kai egeneto kathohs to proteron
kai elalehsen o basileys pros ton anthrohpon toy theoy eiselthe met' emoy eis oikon kai aristehson kai dohsoh soi doma
kai eipen o anthrohpos toy theoy pros ton basilea ean moi dohs to ehmisy toy oikoy soy oyk eiseleysomai meta soy oyde meh phagoh arton oyde meh pioh ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs eneteilato moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai apehlthen en odoh alleh kai oyk anestrepsen en teh odoh eh ehlthen en ayteh eis baithehl
kai prophehtehs eis presbytehs katohkei en baithehl kai erchontai oi yioi aytoy kai diehgehsanto aytoh apanta ta erga a epoiehsen o anthrohpos toy theoy en teh ehmera ekeineh en baithehl kai toys logoys oys elalehsen toh basilei kai epestrepsan to prosohpon toy patros aytohn
kai elalehsen pros aytoys o patehr aytohn legohn poia odoh peporeytai kai deiknyoysin aytoh oi yioi aytoy tehn odon en eh anehlthen o anthrohpos toy theoy o elthohn ex ioyda
kai eipen tois yiois aytoy episaxate moi ton onon kai epesaxan aytoh ton onon kai epebeh ep' ayton
kai eporeytheh katopisthen toy anthrohpoy toy theoy kai eyren ayton kathehmenon ypo dryn kai eipen aytoh ei sy ei o anthrohpos toy theoy o elehlythohs ex ioyda kai eipen aytoh egoh
kai eipen aytoh deyro met' emoy kai phage arton
kai eipen oy meh dynohmai toy epistrepsai meta soy oyde meh phagomai arton oyde piomai ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs entetaltai moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton ekei kai meh piehs ydohr ekei kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai eipen pros ayton kagoh prophehtehs eimi kathohs sy kai aggelos lelalehken pros me en rehmati kyrioy legohn epistrepson ayton pros seayton eis ton oikon soy kai phagetoh arton kai pietoh ydohr kai epseysato aytoh
kai epestrepsen ayton kai ephagen arton kai epien ydohr en toh oikoh aytoy
kai egeneto aytohn kathehmenohn epi tehs trapezehs kai egeneto logos kyrioy pros ton prophehtehn ton epistrepsanta ayton
kai eipen pros ton anthrohpon toy theoy ton ehkonta ex ioyda legohn tade legei kyrios anth' ohn parepikranas to rehma kyrioy kai oyk ephylaxas tehn entolehn ehn eneteilato soi kyrios o theos soy
kai epestrepsas kai ephages arton kai epies ydohr en toh topoh toytoh oh elalehsen pros se legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr oy meh eiseltheh to sohma soy eis ton taphon tohn paterohn soy
kai egeneto meta to phagein arton kai piein ydohr kai epesaxen aytoh ton onon kai epestrepsen
kai apehlthen kai eyren ayton leohn en teh odoh kai ethanatohsen ayton kai ehn to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos eistehkei par' ayto kai o leohn eistehkei para to sohma
kai idoy andres paraporeyomenoi kai eidon to thnehsimaion errimmenon en teh odoh kai o leohn eistehkei echomena toy thnehsimaioy kai eisehlthon kai elalehsan en teh polei oy o prophehtehs o presbytehs katohkei en ayteh
kai ehkoysen o epistrepsas ayton ek tehs odoy kai eipen o anthrohpos toy theoy oytos estin os parepikrane to rehma kyrioy
kai eporeytheh kai eyren to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos kai o leohn eistehkeisan para to sohma kai oyk ephagen o leohn to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai oy synetripsen ton onon
kai ehren o prophehtehs to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai epethehken ayto epi ton onon kai epestrepsen ayton eis tehn polin o prophehtehs toy thapsai ayton
en toh taphoh eaytoy kai ekopsanto ayton oyai adelphe
kai egeneto meta to kopsasthai ayton kai eipen tois yiois aytoy legohn ean apothanoh thapsate me en toh taphoh toytoh oy o anthrohpos toy theoy tethaptai en aytoh para ta osta aytoy thete me ina sohthohsi ta osta moy meta tohn ostohn aytoy
oti ginomenon estai to rehma o elalehsen en logoh kyrioy epi toy thysiastehrioy toy en baithehl kai epi toys oikoys toys ypsehloys toys en samareia
kai meta to rehma toyto oyk epestrepsen ieroboam apo tehs kakias aytoy kai epestrepsen kai epoiehsen ek meroys toy laoy iereis ypsehlohn o boylomenos eplehroy tehn cheira aytoy kai egineto iereys eis ta ypsehla
kai egeneto to rehma toyto eis amartian toh oikoh ieroboam kai eis olethron kai eis aphanismon apo prosohpoy tehs gehs
NovaVulgata: Et ecce vir Dei venit de Iuda in sermone Domini in Bethel, Ieroboam stante super altare ad adolendum;
et exclamavit contra altare in sermone Domini et ait: “ Altare, altare, haec dicit Dominus: Ecce filius nascetur domui David, Iosias nomine, et immolabit super te sacerdotes excelsorum, qui nunc in te immolant, et ossa hominum super te incendent ”.
Deditque in illa die signum dicens: “ Hoc erit signum, quod locutus est Dominus: ecce altare scindetur, et effundetur cinis, qui in eo est ”.
Cumque audisset rex sermonem hominis Dei, quem inclamaverat contra altare in Bethel, extendit manum suam de altari dicens: “ Apprehendite eum! ”. Et exaruit manus eius, quam extenderat contra eum, nec valuit retrahere eam ad se.
Altare quoque scissum est, et effusus est cinis de altari iuxta signum, quod praedixerat vir Dei in sermone Domini.
Et ait rex ad virum Dei: “ Deprecare faciem Domini Dei tui et ora pro me, ut restituatur manus mea mihi ”. Oravit vir Dei faciem Domini, et reversa est manus regis ad eum et facta est sicut prius fuerat.
Locutus est autem rex ad virum Dei: “ Veni mecum domum, ut prandeas, et dabo tibi munera ”.
Responditque vir Dei ad regem: “ Si dederis mihi mediam partem domus tuae, non veniam tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim mandatum est mihi in sermone Domini praecipientis: “Non comedes panem neque bibes aquam nec reverteris per viam, qua venisti” ”.
Abiit ergo per aliam viam et non est reversus per iter, quo venerat in Bethel.
Prophetes autem quidam senex habitabat in Bethel; ad quem venerunt filii sui et narraverunt ei omnia opera, quae fecerat vir Dei illa die in Bethel, et verba, quae locutus fuerat ad regem, narraverunt quoque patri suo.
Et dixit eis pater eorum: “ Per quam viam abiit? ”. Ostenderunt ei filii sui viam, per quam abierat vir Dei, qui venerat de Iuda.
Et ait filiis suis: “ Sternite mihi asinum ”. Qui cum stravissent, ascendit
et abiit post virum Dei et invenit eum sedentem subtus terebinthum et ait illi: “ Tune es vir Dei, qui venisti de Iuda?”. Respondit ille: “ Ego sum ”.
Dixit ad eum: “ Veni mecum domum, ut comedas panem ”.
Qui ait: “ Non possum reverti neque venire tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim dictum est mihi in sermone Domini: “Non comedes panem et non bibes ibi aquam nec reverteris per viam, qua ieris” ”.
Qui ait illi: “ Et ego propheta sum similis tui; et angelus locutus est mihi in sermone Domini dicens: “Reduc eum tecum in domum tuam, et comedat panem et bibat aquam” ”. Fefellit eum
et reduxit secum; comedit ergo panem in domo eius et bibit aquam.
Cumque sederent ad mensam, factus est sermo Domini ad prophetam, qui reduxerat eum,
et exclamavit ad virum Dei, qui venerat de Iuda, dicens: “ Haec dicit Dominus: Quia non oboediens fuisti ori Domini et non custodisti mandatum, quod praecepit tibi Dominus Deus tuus,
et reversus es et comedisti panem et bibisti aquam in loco, in quo praecepit tibi, ne comederes panem neque biberes aquam, non inferetur cadaver tuum in sepulcrum patrum tuorum ”.
Cumque comedisset panem et bibisset, stravit sibi asinum prophetae, qui reduxerat eum;
et, cum abisset, invenit eum leo in via et occidit, et erat cadaver eius proiectum in itinere; asinus autem stabat iuxta illum, et leo stabat iuxta cadaver.
Et ecce viri transeuntes viderunt cadaver proiectum in via et leonem stantem iuxta cadaver; et venerunt et divulgaverunt in civitate, in qua prophetes ille senex habitabat.
Quod cum audisset propheta ille, qui reduxerat eum de via, ait: “ Vir Dei est, qui inoboediens fuit ori Domini, et tradidit eum Dominus leoni; et confregit eum et occidit iuxta verbum Domini, quod locutus est ei ”.
Dixitque ad filios suos: “ Sternite mihi asinum! ”. Qui cum stravissent,
et ille abisset, invenit cadaver eius proiectum in via et asinum et leonem stantes iuxta cadaver; non comedit leo de cadavere nec laesit asinum.
Tulit ergo prophetes cadaver viri Dei et posuit illud super asinum et reversus intulit in civitatem prophetae senis, ut plangerent eum et sepelirent.
Et posuit cadaver eius in sepulcro suo, et planxerunt eum: “ Heu, heu, mi frater! ”.
Cumque sepelissent eum, dixit ad filios suos: “ Cum mortuus fuero, sepelite me in sepulcro, in quo vir Dei sepultus est; iuxta ossa eius ponite ossa mea.
Profecto enim veniet sermo, quem praedixit in sermone Domini contra altare, quod est in Bethel, et contra omnia fana excelsorum, quae sunt in urbibus Samariae ”.
Post haec non est reversus Ieroboam de via sua pessima, sed iterum faciebat de novissimis populi sacerdotes excelsorum; quicumque volebat, implebat eius manum, ut fieret sacerdos excelsorum.
Et propter hanc causam peccavit domus Ieroboam, et eversa est et deleta de superficie terrae.
HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃
וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃
וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃
וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃
וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃
וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ
וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃
וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃
וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃
וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃
וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃
וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃
וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃
וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃
וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃
וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃
וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃
וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃
וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ
אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃
וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃
wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃
wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃
wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃
wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃
wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃
wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃
wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃
wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p
wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃
wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃
wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃
wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃
wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃
wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃
wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃
wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃
wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃
wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃
wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃
wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃
wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃
wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃
wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃
wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃
wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃
kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p
Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃
wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃
ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃
ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃
ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃
והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃
ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃
וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃
ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃
כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃
וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ
ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃
וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃
ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃
וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃
ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃
ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃
כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃
ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃
וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃
ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃
ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃
ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃
ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃
וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃
והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃
וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃
וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃
וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃
וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃
וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃
ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃
כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ
אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃
ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃
wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃
wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃
wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃
wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃
wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃
wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃
wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃
kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃
wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p
wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃
wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃
wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃
wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃
wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃
wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃
kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃
wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃
wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃
wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃
wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃
wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃
wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃
wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃
wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃
wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃
wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃
wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃
wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃
wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃
wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃
kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p
Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃
wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.
Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!
Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!
Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.
Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.
Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.
Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.
Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.
Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!
Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.
Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.
Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.
Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,
setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!
Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!
Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;
denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!
Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!
Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.
Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,
und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,
sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!
Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.
Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.
Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.
Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!
Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,
ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.
Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.
Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!
Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;
denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.
Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.
Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte.
Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι
καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ
καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυται καὶ ἐκχυθήσεται ἡ πιότης ἡ ἐπ' αὐτῷ
καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῶν λόγων τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικαλεσαμένου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν βαιθηλ καὶ ἐξέτεινεν ὁ βασιλεὺς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου λέγων συλλάβετε αὐτόν καὶ ἰδοὺ ἐξηράνθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἣν ἐξέτεινεν ἐπ' αὐτόν καὶ οὐκ ἠδυνήθη ἐπιστρέψαι αὐτὴν πρὸς ἑαυτόν
καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐρράγη καὶ ἐξεχύθη ἡ πιότης ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου κατὰ τὸ τέρας ὃ ἔδωκεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν λόγῳ κυρίου
καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ δεήθητι τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐπιστρεψάτω ἡ χείρ μου πρός με καὶ ἐδεήθη ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα τοῦ βασιλέως πρὸς αὐτόν καὶ ἐγένετο καθὼς τὸ πρότερον
καὶ ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἴσελθε μετ' ἐμοῦ εἰς οἶκον καὶ ἀρίστησον καὶ δώσω σοι δόμα
καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ πρὸς τὸν βασιλέα ἐάν μοι δῷς τὸ ἥμισυ τοῦ οἴκου σου οὐκ εἰσελεύσομαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγω ἄρτον οὐδὲ μὴ πίω ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐνετείλατό μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ ἀπῆλθεν ἐν ὁδῷ ἄλλῃ καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἦλθεν ἐν αὐτῇ εἰς βαιθηλ
καὶ προφήτης εἷς πρεσβύτης κατῴκει ἐν βαιθηλ καὶ ἔρχονται οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ διηγήσαντο αὐτῷ ἅπαντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐν βαιθηλ καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν τῷ βασιλεῖ καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτῶν
καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὁ πατὴρ αὐτῶν λέγων ποίᾳ ὁδῷ πεπόρευται καὶ δεικνύουσιν αὐτῷ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ ἀνῆλθεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐλθὼν ἐξ ιουδα
καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἐπισάξατέ μοι τὸν ὄνον καὶ ἐπέσαξαν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέβη ἐπ' αὐτόν
καὶ ἐπορεύθη κατόπισθεν τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ εὗρεν αὐτὸν καθήμενον ὑπὸ δρῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐληλυθὼς ἐξ ιουδα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ
καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ φάγε ἄρτον
καὶ εἶπεν οὐ μὴ δύνωμαι τοῦ ἐπιστρέψαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγομαι ἄρτον οὐδὲ πίομαι ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐντέταλταί μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον ἐκεῖ καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ ἐκεῖ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κἀγὼ προφήτης εἰμὶ καθὼς σύ καὶ ἄγγελος λελάληκεν πρός με ἐν ῥήματι κυρίου λέγων ἐπίστρεψον αὐτὸν πρὸς σεαυτὸν εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ φαγέτω ἄρτον καὶ πιέτω ὕδωρ καὶ ἐψεύσατο αὐτῷ
καὶ ἐπέστρεψεν αὐτόν καὶ ἔφαγεν ἄρτον καὶ ἔπιεν ὕδωρ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ
καὶ ἐγένετο αὐτῶν καθημένων ἐπὶ τῆς τραπέζης καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς τὸν προφήτην τὸν ἐπιστρέψαντα αὐτὸν
καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ τὸν ἥκοντα ἐξ ιουδα λέγων τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν παρεπίκρανας τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου
καὶ ἐπέστρεψας καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ ἔπιες ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ οὐ μὴ εἰσέλθῃ τὸ σῶμά σου εἰς τὸν τάφον τῶν πατέρων σου
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ φαγεῖν ἄρτον καὶ πιεῖν ὕδωρ καὶ ἐπέσαξεν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν
καὶ ἀπῆλθεν καὶ εὗρεν αὐτὸν λέων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν καὶ ἦν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος εἱστήκει παρ' αὐτό καὶ ὁ λέων εἱστήκει παρὰ τὸ σῶμα
καὶ ἰδοὺ ἄνδρες παραπορευόμενοι καὶ εἶδον τὸ θνησιμαῖον ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ λέων εἱστήκει ἐχόμενα τοῦ θνησιμαίου καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐλάλησαν ἐν τῇ πόλει οὗ ὁ προφήτης ὁ πρεσβύτης κατῴκει ἐν αὐτῇ
καὶ ἤκουσεν ὁ ἐπιστρέψας αὐτὸν ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ οὗτός ἐστιν ὃς παρεπίκρανε τὸ ῥῆμα κυρίου
καὶ ἐπορεύθη καὶ εὗρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος καὶ ὁ λέων εἱστήκεισαν παρὰ τὸ σῶμα καὶ οὐκ ἔφαγεν ὁ λέων τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ οὐ συνέτριψεν τὸν ὄνον
καὶ ἦρεν ὁ προφήτης τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτὸ ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν αὐτὸν εἰς τὴν πόλιν ὁ προφήτης τοῦ θάψαι αὐτὸν
ἐν τῷ τάφῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐκόψαντο αὐτόν οὐαὶ ἀδελφέ
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ κόψασθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων ἐὰν ἀποθάνω θάψατέ με ἐν τῷ τάφῳ τούτῳ οὗ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τέθαπται ἐν αὐτῷ παρὰ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ θέτε με ἵνα σωθῶσι τὰ ὀστᾶ μου μετὰ τῶν ὀστῶν αὐτοῦ
ὅτι γινόμενον ἔσται τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν ἐν λόγῳ κυρίου ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἐν βαιθηλ καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους τοὺς ὑψηλοὺς τοὺς ἐν σαμαρείᾳ
καὶ μετὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐκ ἐπέστρεψεν ιεροβοαμ ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐποίησεν ἐκ μέρους τοῦ λαοῦ ἱερεῖς ὑψηλῶν ὁ βουλόμενος ἐπλήρου τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐγίνετο ἱερεὺς εἰς τὰ ὑψηλά
καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο εἰς ἁμαρτίαν τῷ οἴκῳ ιεροβοαμ καὶ εἰς ὄλεθρον καὶ εἰς ἀφανισμὸν ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
kai idoy anthrohpos toy theoy ex ioyda paregeneto en logoh kyrioy eis baithehl kai ieroboam eistehkei epi to thysiastehrion toy epithysai
kai epekalesen pros to thysiastehrion en logoh kyrioy kai eipen thysiastehrion thysiastehrion tade legei kyrios idoy yios tiktetai toh oikoh dayid iohsias onoma aytoh kai thysei epi se toys iereis tohn ypsehlohn toys epithyontas epi se kai osta anthrohpohn kaysei epi se
kai edohken en teh ehmera ekeineh teras legohn toyto to rehma o elalehsen kyrios legohn idoy to thysiastehrion rehgnytai kai ekchythehsetai eh piotehs eh ep' aytoh
kai egeneto ohs ehkoysen o basileys ieroboam tohn logohn toy anthrohpoy toy theoy toy epikalesamenoy epi to thysiastehrion to en baithehl kai exeteinen o basileys tehn cheira aytoy apo toy thysiastehrioy legohn syllabete ayton kai idoy exehrantheh eh cheir aytoy ehn exeteinen ep' ayton kai oyk ehdynehtheh epistrepsai aytehn pros eayton
kai to thysiastehrion errageh kai exechytheh eh piotehs apo toy thysiastehrioy kata to teras o edohken o anthrohpos toy theoy en logoh kyrioy
kai eipen o basileys ieroboam toh anthrohpoh toy theoy deehthehti toy prosohpoy kyrioy toy theoy soy kai epistrepsatoh eh cheir moy pros me kai edeehtheh o anthrohpos toy theoy toy prosohpoy kyrioy kai epestrepsen tehn cheira toy basileohs pros ayton kai egeneto kathohs to proteron
kai elalehsen o basileys pros ton anthrohpon toy theoy eiselthe met' emoy eis oikon kai aristehson kai dohsoh soi doma
kai eipen o anthrohpos toy theoy pros ton basilea ean moi dohs to ehmisy toy oikoy soy oyk eiseleysomai meta soy oyde meh phagoh arton oyde meh pioh ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs eneteilato moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai apehlthen en odoh alleh kai oyk anestrepsen en teh odoh eh ehlthen en ayteh eis baithehl
kai prophehtehs eis presbytehs katohkei en baithehl kai erchontai oi yioi aytoy kai diehgehsanto aytoh apanta ta erga a epoiehsen o anthrohpos toy theoy en teh ehmera ekeineh en baithehl kai toys logoys oys elalehsen toh basilei kai epestrepsan to prosohpon toy patros aytohn
kai elalehsen pros aytoys o patehr aytohn legohn poia odoh peporeytai kai deiknyoysin aytoh oi yioi aytoy tehn odon en eh anehlthen o anthrohpos toy theoy o elthohn ex ioyda
kai eipen tois yiois aytoy episaxate moi ton onon kai epesaxan aytoh ton onon kai epebeh ep' ayton
kai eporeytheh katopisthen toy anthrohpoy toy theoy kai eyren ayton kathehmenon ypo dryn kai eipen aytoh ei sy ei o anthrohpos toy theoy o elehlythohs ex ioyda kai eipen aytoh egoh
kai eipen aytoh deyro met' emoy kai phage arton
kai eipen oy meh dynohmai toy epistrepsai meta soy oyde meh phagomai arton oyde piomai ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs entetaltai moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton ekei kai meh piehs ydohr ekei kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai eipen pros ayton kagoh prophehtehs eimi kathohs sy kai aggelos lelalehken pros me en rehmati kyrioy legohn epistrepson ayton pros seayton eis ton oikon soy kai phagetoh arton kai pietoh ydohr kai epseysato aytoh
kai epestrepsen ayton kai ephagen arton kai epien ydohr en toh oikoh aytoy
kai egeneto aytohn kathehmenohn epi tehs trapezehs kai egeneto logos kyrioy pros ton prophehtehn ton epistrepsanta ayton
kai eipen pros ton anthrohpon toy theoy ton ehkonta ex ioyda legohn tade legei kyrios anth' ohn parepikranas to rehma kyrioy kai oyk ephylaxas tehn entolehn ehn eneteilato soi kyrios o theos soy
kai epestrepsas kai ephages arton kai epies ydohr en toh topoh toytoh oh elalehsen pros se legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr oy meh eiseltheh to sohma soy eis ton taphon tohn paterohn soy
kai egeneto meta to phagein arton kai piein ydohr kai epesaxen aytoh ton onon kai epestrepsen
kai apehlthen kai eyren ayton leohn en teh odoh kai ethanatohsen ayton kai ehn to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos eistehkei par' ayto kai o leohn eistehkei para to sohma
kai idoy andres paraporeyomenoi kai eidon to thnehsimaion errimmenon en teh odoh kai o leohn eistehkei echomena toy thnehsimaioy kai eisehlthon kai elalehsan en teh polei oy o prophehtehs o presbytehs katohkei en ayteh
kai ehkoysen o epistrepsas ayton ek tehs odoy kai eipen o anthrohpos toy theoy oytos estin os parepikrane to rehma kyrioy
kai eporeytheh kai eyren to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos kai o leohn eistehkeisan para to sohma kai oyk ephagen o leohn to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai oy synetripsen ton onon
kai ehren o prophehtehs to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai epethehken ayto epi ton onon kai epestrepsen ayton eis tehn polin o prophehtehs toy thapsai ayton
en toh taphoh eaytoy kai ekopsanto ayton oyai adelphe
kai egeneto meta to kopsasthai ayton kai eipen tois yiois aytoy legohn ean apothanoh thapsate me en toh taphoh toytoh oy o anthrohpos toy theoy tethaptai en aytoh para ta osta aytoy thete me ina sohthohsi ta osta moy meta tohn ostohn aytoy
oti ginomenon estai to rehma o elalehsen en logoh kyrioy epi toy thysiastehrioy toy en baithehl kai epi toys oikoys toys ypsehloys toys en samareia
kai meta to rehma toyto oyk epestrepsen ieroboam apo tehs kakias aytoy kai epestrepsen kai epoiehsen ek meroys toy laoy iereis ypsehlohn o boylomenos eplehroy tehn cheira aytoy kai egineto iereys eis ta ypsehla
kai egeneto to rehma toyto eis amartian toh oikoh ieroboam kai eis olethron kai eis aphanismon apo prosohpoy tehs gehs
NovaVulgata: Et ecce vir Dei venit de Iuda in sermone Domini in Bethel, Ieroboam stante super altare ad adolendum;
et exclamavit contra altare in sermone Domini et ait: “ Altare, altare, haec dicit Dominus: Ecce filius nascetur domui David, Iosias nomine, et immolabit super te sacerdotes excelsorum, qui nunc in te immolant, et ossa hominum super te incendent ”.
Deditque in illa die signum dicens: “ Hoc erit signum, quod locutus est Dominus: ecce altare scindetur, et effundetur cinis, qui in eo est ”.
Cumque audisset rex sermonem hominis Dei, quem inclamaverat contra altare in Bethel, extendit manum suam de altari dicens: “ Apprehendite eum! ”. Et exaruit manus eius, quam extenderat contra eum, nec valuit retrahere eam ad se.
Altare quoque scissum est, et effusus est cinis de altari iuxta signum, quod praedixerat vir Dei in sermone Domini.
Et ait rex ad virum Dei: “ Deprecare faciem Domini Dei tui et ora pro me, ut restituatur manus mea mihi ”. Oravit vir Dei faciem Domini, et reversa est manus regis ad eum et facta est sicut prius fuerat.
Locutus est autem rex ad virum Dei: “ Veni mecum domum, ut prandeas, et dabo tibi munera ”.
Responditque vir Dei ad regem: “ Si dederis mihi mediam partem domus tuae, non veniam tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim mandatum est mihi in sermone Domini praecipientis: “Non comedes panem neque bibes aquam nec reverteris per viam, qua venisti” ”.
Abiit ergo per aliam viam et non est reversus per iter, quo venerat in Bethel.
Prophetes autem quidam senex habitabat in Bethel; ad quem venerunt filii sui et narraverunt ei omnia opera, quae fecerat vir Dei illa die in Bethel, et verba, quae locutus fuerat ad regem, narraverunt quoque patri suo.
Et dixit eis pater eorum: “ Per quam viam abiit? ”. Ostenderunt ei filii sui viam, per quam abierat vir Dei, qui venerat de Iuda.
Et ait filiis suis: “ Sternite mihi asinum ”. Qui cum stravissent, ascendit
et abiit post virum Dei et invenit eum sedentem subtus terebinthum et ait illi: “ Tune es vir Dei, qui venisti de Iuda?”. Respondit ille: “ Ego sum ”.
Dixit ad eum: “ Veni mecum domum, ut comedas panem ”.
Qui ait: “ Non possum reverti neque venire tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim dictum est mihi in sermone Domini: “Non comedes panem et non bibes ibi aquam nec reverteris per viam, qua ieris” ”.
Qui ait illi: “ Et ego propheta sum similis tui; et angelus locutus est mihi in sermone Domini dicens: “Reduc eum tecum in domum tuam, et comedat panem et bibat aquam” ”. Fefellit eum
et reduxit secum; comedit ergo panem in domo eius et bibit aquam.
Cumque sederent ad mensam, factus est sermo Domini ad prophetam, qui reduxerat eum,
et exclamavit ad virum Dei, qui venerat de Iuda, dicens: “ Haec dicit Dominus: Quia non oboediens fuisti ori Domini et non custodisti mandatum, quod praecepit tibi Dominus Deus tuus,
et reversus es et comedisti panem et bibisti aquam in loco, in quo praecepit tibi, ne comederes panem neque biberes aquam, non inferetur cadaver tuum in sepulcrum patrum tuorum ”.
Cumque comedisset panem et bibisset, stravit sibi asinum prophetae, qui reduxerat eum;
et, cum abisset, invenit eum leo in via et occidit, et erat cadaver eius proiectum in itinere; asinus autem stabat iuxta illum, et leo stabat iuxta cadaver.
Et ecce viri transeuntes viderunt cadaver proiectum in via et leonem stantem iuxta cadaver; et venerunt et divulgaverunt in civitate, in qua prophetes ille senex habitabat.
Quod cum audisset propheta ille, qui reduxerat eum de via, ait: “ Vir Dei est, qui inoboediens fuit ori Domini, et tradidit eum Dominus leoni; et confregit eum et occidit iuxta verbum Domini, quod locutus est ei ”.
Dixitque ad filios suos: “ Sternite mihi asinum! ”. Qui cum stravissent,
et ille abisset, invenit cadaver eius proiectum in via et asinum et leonem stantes iuxta cadaver; non comedit leo de cadavere nec laesit asinum.
Tulit ergo prophetes cadaver viri Dei et posuit illud super asinum et reversus intulit in civitatem prophetae senis, ut plangerent eum et sepelirent.
Et posuit cadaver eius in sepulcro suo, et planxerunt eum: “ Heu, heu, mi frater! ”.
Cumque sepelissent eum, dixit ad filios suos: “ Cum mortuus fuero, sepelite me in sepulcro, in quo vir Dei sepultus est; iuxta ossa eius ponite ossa mea.
Profecto enim veniet sermo, quem praedixit in sermone Domini contra altare, quod est in Bethel, et contra omnia fana excelsorum, quae sunt in urbibus Samariae ”.
Post haec non est reversus Ieroboam de via sua pessima, sed iterum faciebat de novissimis populi sacerdotes excelsorum; quicumque volebat, implebat eius manum, ut fieret sacerdos excelsorum.
Et propter hanc causam peccavit domus Ieroboam, et eversa est et deleta de superficie terrae.
HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃
וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃
וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃
וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃
וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃
וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ
וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃
וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃
וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃
וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃
וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃
וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃
וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃
וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃
וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃
וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃
וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃
וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃
וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ
אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃
וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃
wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃
wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃
wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃
wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃
wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃
wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃
wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃
wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p
wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃
wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃
wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃
wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃
wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃
wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃
wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃
wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃
wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃
wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃
wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃
wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃
wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃
wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃
wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃
wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃
wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃
kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p
Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃
wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃
ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃
ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃
ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃
והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃
ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃
וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃
ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃
כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃
וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ
ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃
וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃
ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃
וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃
ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃
ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃
כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃
ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃
וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃
ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃
ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃
ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃
ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃
וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃
והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃
וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃
וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃
וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃
וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃
וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃
ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃
כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ
אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃
ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃
wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃
wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃
wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃
wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃
wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃
wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃
wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃
kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃
wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p
wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃
wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃
wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃
wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃
wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃
wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃
kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃
wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃
wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃
wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃
wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃
wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃
wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃
wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃
wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃
wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃
wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃
wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃
wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃
wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃
wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃
kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p
Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃
wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.
Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!
Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!
Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.
Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.
Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.
Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.
Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.
Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!
Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.
Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.
Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.
Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,
setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!
Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!
Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;
denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!
Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!
Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.
Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,
und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,
sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!
Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.
Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.
Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.
Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!
Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,
ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.
Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.
Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!
Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;
denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.
Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.
Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte.
Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι
καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ
καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυται καὶ ἐκχυθήσεται ἡ πιότης ἡ ἐπ' αὐτῷ
καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῶν λόγων τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικαλεσαμένου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν βαιθηλ καὶ ἐξέτεινεν ὁ βασιλεὺς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου λέγων συλλάβετε αὐτόν καὶ ἰδοὺ ἐξηράνθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἣν ἐξέτεινεν ἐπ' αὐτόν καὶ οὐκ ἠδυνήθη ἐπιστρέψαι αὐτὴν πρὸς ἑαυτόν
καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐρράγη καὶ ἐξεχύθη ἡ πιότης ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου κατὰ τὸ τέρας ὃ ἔδωκεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν λόγῳ κυρίου
καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ δεήθητι τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐπιστρεψάτω ἡ χείρ μου πρός με καὶ ἐδεήθη ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα τοῦ βασιλέως πρὸς αὐτόν καὶ ἐγένετο καθὼς τὸ πρότερον
καὶ ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἴσελθε μετ' ἐμοῦ εἰς οἶκον καὶ ἀρίστησον καὶ δώσω σοι δόμα
καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ πρὸς τὸν βασιλέα ἐάν μοι δῷς τὸ ἥμισυ τοῦ οἴκου σου οὐκ εἰσελεύσομαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγω ἄρτον οὐδὲ μὴ πίω ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐνετείλατό μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ ἀπῆλθεν ἐν ὁδῷ ἄλλῃ καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἦλθεν ἐν αὐτῇ εἰς βαιθηλ
καὶ προφήτης εἷς πρεσβύτης κατῴκει ἐν βαιθηλ καὶ ἔρχονται οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ διηγήσαντο αὐτῷ ἅπαντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐν βαιθηλ καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν τῷ βασιλεῖ καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτῶν
καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὁ πατὴρ αὐτῶν λέγων ποίᾳ ὁδῷ πεπόρευται καὶ δεικνύουσιν αὐτῷ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ ἀνῆλθεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐλθὼν ἐξ ιουδα
καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἐπισάξατέ μοι τὸν ὄνον καὶ ἐπέσαξαν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέβη ἐπ' αὐτόν
καὶ ἐπορεύθη κατόπισθεν τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ εὗρεν αὐτὸν καθήμενον ὑπὸ δρῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐληλυθὼς ἐξ ιουδα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ
καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ φάγε ἄρτον
καὶ εἶπεν οὐ μὴ δύνωμαι τοῦ ἐπιστρέψαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγομαι ἄρτον οὐδὲ πίομαι ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐντέταλταί μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον ἐκεῖ καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ ἐκεῖ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κἀγὼ προφήτης εἰμὶ καθὼς σύ καὶ ἄγγελος λελάληκεν πρός με ἐν ῥήματι κυρίου λέγων ἐπίστρεψον αὐτὸν πρὸς σεαυτὸν εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ φαγέτω ἄρτον καὶ πιέτω ὕδωρ καὶ ἐψεύσατο αὐτῷ
καὶ ἐπέστρεψεν αὐτόν καὶ ἔφαγεν ἄρτον καὶ ἔπιεν ὕδωρ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ
καὶ ἐγένετο αὐτῶν καθημένων ἐπὶ τῆς τραπέζης καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς τὸν προφήτην τὸν ἐπιστρέψαντα αὐτὸν
καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ τὸν ἥκοντα ἐξ ιουδα λέγων τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν παρεπίκρανας τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου
καὶ ἐπέστρεψας καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ ἔπιες ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ οὐ μὴ εἰσέλθῃ τὸ σῶμά σου εἰς τὸν τάφον τῶν πατέρων σου
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ φαγεῖν ἄρτον καὶ πιεῖν ὕδωρ καὶ ἐπέσαξεν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν
καὶ ἀπῆλθεν καὶ εὗρεν αὐτὸν λέων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν καὶ ἦν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος εἱστήκει παρ' αὐτό καὶ ὁ λέων εἱστήκει παρὰ τὸ σῶμα
καὶ ἰδοὺ ἄνδρες παραπορευόμενοι καὶ εἶδον τὸ θνησιμαῖον ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ λέων εἱστήκει ἐχόμενα τοῦ θνησιμαίου καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐλάλησαν ἐν τῇ πόλει οὗ ὁ προφήτης ὁ πρεσβύτης κατῴκει ἐν αὐτῇ
καὶ ἤκουσεν ὁ ἐπιστρέψας αὐτὸν ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ οὗτός ἐστιν ὃς παρεπίκρανε τὸ ῥῆμα κυρίου
καὶ ἐπορεύθη καὶ εὗρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος καὶ ὁ λέων εἱστήκεισαν παρὰ τὸ σῶμα καὶ οὐκ ἔφαγεν ὁ λέων τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ οὐ συνέτριψεν τὸν ὄνον
καὶ ἦρεν ὁ προφήτης τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτὸ ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν αὐτὸν εἰς τὴν πόλιν ὁ προφήτης τοῦ θάψαι αὐτὸν
ἐν τῷ τάφῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐκόψαντο αὐτόν οὐαὶ ἀδελφέ
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ κόψασθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων ἐὰν ἀποθάνω θάψατέ με ἐν τῷ τάφῳ τούτῳ οὗ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τέθαπται ἐν αὐτῷ παρὰ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ θέτε με ἵνα σωθῶσι τὰ ὀστᾶ μου μετὰ τῶν ὀστῶν αὐτοῦ
ὅτι γινόμενον ἔσται τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν ἐν λόγῳ κυρίου ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἐν βαιθηλ καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους τοὺς ὑψηλοὺς τοὺς ἐν σαμαρείᾳ
καὶ μετὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐκ ἐπέστρεψεν ιεροβοαμ ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐποίησεν ἐκ μέρους τοῦ λαοῦ ἱερεῖς ὑψηλῶν ὁ βουλόμενος ἐπλήρου τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐγίνετο ἱερεὺς εἰς τὰ ὑψηλά
καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο εἰς ἁμαρτίαν τῷ οἴκῳ ιεροβοαμ καὶ εἰς ὄλεθρον καὶ εἰς ἀφανισμὸν ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
kai idoy anthrohpos toy theoy ex ioyda paregeneto en logoh kyrioy eis baithehl kai ieroboam eistehkei epi to thysiastehrion toy epithysai
kai epekalesen pros to thysiastehrion en logoh kyrioy kai eipen thysiastehrion thysiastehrion tade legei kyrios idoy yios tiktetai toh oikoh dayid iohsias onoma aytoh kai thysei epi se toys iereis tohn ypsehlohn toys epithyontas epi se kai osta anthrohpohn kaysei epi se
kai edohken en teh ehmera ekeineh teras legohn toyto to rehma o elalehsen kyrios legohn idoy to thysiastehrion rehgnytai kai ekchythehsetai eh piotehs eh ep' aytoh
kai egeneto ohs ehkoysen o basileys ieroboam tohn logohn toy anthrohpoy toy theoy toy epikalesamenoy epi to thysiastehrion to en baithehl kai exeteinen o basileys tehn cheira aytoy apo toy thysiastehrioy legohn syllabete ayton kai idoy exehrantheh eh cheir aytoy ehn exeteinen ep' ayton kai oyk ehdynehtheh epistrepsai aytehn pros eayton
kai to thysiastehrion errageh kai exechytheh eh piotehs apo toy thysiastehrioy kata to teras o edohken o anthrohpos toy theoy en logoh kyrioy
kai eipen o basileys ieroboam toh anthrohpoh toy theoy deehthehti toy prosohpoy kyrioy toy theoy soy kai epistrepsatoh eh cheir moy pros me kai edeehtheh o anthrohpos toy theoy toy prosohpoy kyrioy kai epestrepsen tehn cheira toy basileohs pros ayton kai egeneto kathohs to proteron
kai elalehsen o basileys pros ton anthrohpon toy theoy eiselthe met' emoy eis oikon kai aristehson kai dohsoh soi doma
kai eipen o anthrohpos toy theoy pros ton basilea ean moi dohs to ehmisy toy oikoy soy oyk eiseleysomai meta soy oyde meh phagoh arton oyde meh pioh ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs eneteilato moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai apehlthen en odoh alleh kai oyk anestrepsen en teh odoh eh ehlthen en ayteh eis baithehl
kai prophehtehs eis presbytehs katohkei en baithehl kai erchontai oi yioi aytoy kai diehgehsanto aytoh apanta ta erga a epoiehsen o anthrohpos toy theoy en teh ehmera ekeineh en baithehl kai toys logoys oys elalehsen toh basilei kai epestrepsan to prosohpon toy patros aytohn
kai elalehsen pros aytoys o patehr aytohn legohn poia odoh peporeytai kai deiknyoysin aytoh oi yioi aytoy tehn odon en eh anehlthen o anthrohpos toy theoy o elthohn ex ioyda
kai eipen tois yiois aytoy episaxate moi ton onon kai epesaxan aytoh ton onon kai epebeh ep' ayton
kai eporeytheh katopisthen toy anthrohpoy toy theoy kai eyren ayton kathehmenon ypo dryn kai eipen aytoh ei sy ei o anthrohpos toy theoy o elehlythohs ex ioyda kai eipen aytoh egoh
kai eipen aytoh deyro met' emoy kai phage arton
kai eipen oy meh dynohmai toy epistrepsai meta soy oyde meh phagomai arton oyde piomai ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs entetaltai moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton ekei kai meh piehs ydohr ekei kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai eipen pros ayton kagoh prophehtehs eimi kathohs sy kai aggelos lelalehken pros me en rehmati kyrioy legohn epistrepson ayton pros seayton eis ton oikon soy kai phagetoh arton kai pietoh ydohr kai epseysato aytoh
kai epestrepsen ayton kai ephagen arton kai epien ydohr en toh oikoh aytoy
kai egeneto aytohn kathehmenohn epi tehs trapezehs kai egeneto logos kyrioy pros ton prophehtehn ton epistrepsanta ayton
kai eipen pros ton anthrohpon toy theoy ton ehkonta ex ioyda legohn tade legei kyrios anth' ohn parepikranas to rehma kyrioy kai oyk ephylaxas tehn entolehn ehn eneteilato soi kyrios o theos soy
kai epestrepsas kai ephages arton kai epies ydohr en toh topoh toytoh oh elalehsen pros se legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr oy meh eiseltheh to sohma soy eis ton taphon tohn paterohn soy
kai egeneto meta to phagein arton kai piein ydohr kai epesaxen aytoh ton onon kai epestrepsen
kai apehlthen kai eyren ayton leohn en teh odoh kai ethanatohsen ayton kai ehn to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos eistehkei par' ayto kai o leohn eistehkei para to sohma
kai idoy andres paraporeyomenoi kai eidon to thnehsimaion errimmenon en teh odoh kai o leohn eistehkei echomena toy thnehsimaioy kai eisehlthon kai elalehsan en teh polei oy o prophehtehs o presbytehs katohkei en ayteh
kai ehkoysen o epistrepsas ayton ek tehs odoy kai eipen o anthrohpos toy theoy oytos estin os parepikrane to rehma kyrioy
kai eporeytheh kai eyren to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos kai o leohn eistehkeisan para to sohma kai oyk ephagen o leohn to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai oy synetripsen ton onon
kai ehren o prophehtehs to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai epethehken ayto epi ton onon kai epestrepsen ayton eis tehn polin o prophehtehs toy thapsai ayton
en toh taphoh eaytoy kai ekopsanto ayton oyai adelphe
kai egeneto meta to kopsasthai ayton kai eipen tois yiois aytoy legohn ean apothanoh thapsate me en toh taphoh toytoh oy o anthrohpos toy theoy tethaptai en aytoh para ta osta aytoy thete me ina sohthohsi ta osta moy meta tohn ostohn aytoy
oti ginomenon estai to rehma o elalehsen en logoh kyrioy epi toy thysiastehrioy toy en baithehl kai epi toys oikoys toys ypsehloys toys en samareia
kai meta to rehma toyto oyk epestrepsen ieroboam apo tehs kakias aytoy kai epestrepsen kai epoiehsen ek meroys toy laoy iereis ypsehlohn o boylomenos eplehroy tehn cheira aytoy kai egineto iereys eis ta ypsehla
kai egeneto to rehma toyto eis amartian toh oikoh ieroboam kai eis olethron kai eis aphanismon apo prosohpoy tehs gehs
NovaVulgata: Et ecce vir Dei venit de Iuda in sermone Domini in Bethel, Ieroboam stante super altare ad adolendum;
et exclamavit contra altare in sermone Domini et ait: “ Altare, altare, haec dicit Dominus: Ecce filius nascetur domui David, Iosias nomine, et immolabit super te sacerdotes excelsorum, qui nunc in te immolant, et ossa hominum super te incendent ”.
Deditque in illa die signum dicens: “ Hoc erit signum, quod locutus est Dominus: ecce altare scindetur, et effundetur cinis, qui in eo est ”.
Cumque audisset rex sermonem hominis Dei, quem inclamaverat contra altare in Bethel, extendit manum suam de altari dicens: “ Apprehendite eum! ”. Et exaruit manus eius, quam extenderat contra eum, nec valuit retrahere eam ad se.
Altare quoque scissum est, et effusus est cinis de altari iuxta signum, quod praedixerat vir Dei in sermone Domini.
Et ait rex ad virum Dei: “ Deprecare faciem Domini Dei tui et ora pro me, ut restituatur manus mea mihi ”. Oravit vir Dei faciem Domini, et reversa est manus regis ad eum et facta est sicut prius fuerat.
Locutus est autem rex ad virum Dei: “ Veni mecum domum, ut prandeas, et dabo tibi munera ”.
Responditque vir Dei ad regem: “ Si dederis mihi mediam partem domus tuae, non veniam tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim mandatum est mihi in sermone Domini praecipientis: “Non comedes panem neque bibes aquam nec reverteris per viam, qua venisti” ”.
Abiit ergo per aliam viam et non est reversus per iter, quo venerat in Bethel.
Prophetes autem quidam senex habitabat in Bethel; ad quem venerunt filii sui et narraverunt ei omnia opera, quae fecerat vir Dei illa die in Bethel, et verba, quae locutus fuerat ad regem, narraverunt quoque patri suo.
Et dixit eis pater eorum: “ Per quam viam abiit? ”. Ostenderunt ei filii sui viam, per quam abierat vir Dei, qui venerat de Iuda.
Et ait filiis suis: “ Sternite mihi asinum ”. Qui cum stravissent, ascendit
et abiit post virum Dei et invenit eum sedentem subtus terebinthum et ait illi: “ Tune es vir Dei, qui venisti de Iuda?”. Respondit ille: “ Ego sum ”.
Dixit ad eum: “ Veni mecum domum, ut comedas panem ”.
Qui ait: “ Non possum reverti neque venire tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim dictum est mihi in sermone Domini: “Non comedes panem et non bibes ibi aquam nec reverteris per viam, qua ieris” ”.
Qui ait illi: “ Et ego propheta sum similis tui; et angelus locutus est mihi in sermone Domini dicens: “Reduc eum tecum in domum tuam, et comedat panem et bibat aquam” ”. Fefellit eum
et reduxit secum; comedit ergo panem in domo eius et bibit aquam.
Cumque sederent ad mensam, factus est sermo Domini ad prophetam, qui reduxerat eum,
et exclamavit ad virum Dei, qui venerat de Iuda, dicens: “ Haec dicit Dominus: Quia non oboediens fuisti ori Domini et non custodisti mandatum, quod praecepit tibi Dominus Deus tuus,
et reversus es et comedisti panem et bibisti aquam in loco, in quo praecepit tibi, ne comederes panem neque biberes aquam, non inferetur cadaver tuum in sepulcrum patrum tuorum ”.
Cumque comedisset panem et bibisset, stravit sibi asinum prophetae, qui reduxerat eum;
et, cum abisset, invenit eum leo in via et occidit, et erat cadaver eius proiectum in itinere; asinus autem stabat iuxta illum, et leo stabat iuxta cadaver.
Et ecce viri transeuntes viderunt cadaver proiectum in via et leonem stantem iuxta cadaver; et venerunt et divulgaverunt in civitate, in qua prophetes ille senex habitabat.
Quod cum audisset propheta ille, qui reduxerat eum de via, ait: “ Vir Dei est, qui inoboediens fuit ori Domini, et tradidit eum Dominus leoni; et confregit eum et occidit iuxta verbum Domini, quod locutus est ei ”.
Dixitque ad filios suos: “ Sternite mihi asinum! ”. Qui cum stravissent,
et ille abisset, invenit cadaver eius proiectum in via et asinum et leonem stantes iuxta cadaver; non comedit leo de cadavere nec laesit asinum.
Tulit ergo prophetes cadaver viri Dei et posuit illud super asinum et reversus intulit in civitatem prophetae senis, ut plangerent eum et sepelirent.
Et posuit cadaver eius in sepulcro suo, et planxerunt eum: “ Heu, heu, mi frater! ”.
Cumque sepelissent eum, dixit ad filios suos: “ Cum mortuus fuero, sepelite me in sepulcro, in quo vir Dei sepultus est; iuxta ossa eius ponite ossa mea.
Profecto enim veniet sermo, quem praedixit in sermone Domini contra altare, quod est in Bethel, et contra omnia fana excelsorum, quae sunt in urbibus Samariae ”.
Post haec non est reversus Ieroboam de via sua pessima, sed iterum faciebat de novissimis populi sacerdotes excelsorum; quicumque volebat, implebat eius manum, ut fieret sacerdos excelsorum.
Et propter hanc causam peccavit domus Ieroboam, et eversa est et deleta de superficie terrae.
HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃
וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃
וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃
וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃
וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃
וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ
וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃
וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃
וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃
וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃
וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃
וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃
וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃
וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃
וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃
וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃
וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃
וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃
וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ
אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃
וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃
wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃
wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃
wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃
wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃
wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃
wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃
wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃
wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p
wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃
wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃
wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃
wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃
wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃
wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃
wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃
wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃
wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃
wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃
wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃
wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃
wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃
wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃
wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃
wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃
wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃
kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p
Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃
wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃
ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃
ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃
ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃
והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃
ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃
וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃
ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃
כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃
וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ
ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃
וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃
ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃
וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃
ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃
ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃
כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃
ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃
וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃
ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃
ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃
ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃
ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃
וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃
והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃
וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃
וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃
וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃
וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃
וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃
ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃
כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ
אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃
ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃
wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃
wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃
wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃
wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃
wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃
wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃
wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃
kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃
wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p
wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃
wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃
wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃
wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃
wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃
wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃
kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃
wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃
wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃
wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃
wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃
wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃
wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃
wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃
wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃
wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃
wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃
wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃
wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃
wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃
wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃
kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p
Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃
wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.
Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!
Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!
Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.
Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.
Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.
Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.
Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.
Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!
Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.
Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.
Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.
Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,
setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!
Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!
Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;
denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!
Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!
Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.
Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,
und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,
sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!
Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.
Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.
Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.
Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!
Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,
ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.
Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.
Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!
Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;
denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.
Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.
Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte.
Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι
καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ
καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυται καὶ ἐκχυθήσεται ἡ πιότης ἡ ἐπ' αὐτῷ
καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῶν λόγων τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικαλεσαμένου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν βαιθηλ καὶ ἐξέτεινεν ὁ βασιλεὺς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου λέγων συλλάβετε αὐτόν καὶ ἰδοὺ ἐξηράνθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἣν ἐξέτεινεν ἐπ' αὐτόν καὶ οὐκ ἠδυνήθη ἐπιστρέψαι αὐτὴν πρὸς ἑαυτόν
καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐρράγη καὶ ἐξεχύθη ἡ πιότης ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου κατὰ τὸ τέρας ὃ ἔδωκεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν λόγῳ κυρίου
καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ δεήθητι τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐπιστρεψάτω ἡ χείρ μου πρός με καὶ ἐδεήθη ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα τοῦ βασιλέως πρὸς αὐτόν καὶ ἐγένετο καθὼς τὸ πρότερον
καὶ ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἴσελθε μετ' ἐμοῦ εἰς οἶκον καὶ ἀρίστησον καὶ δώσω σοι δόμα
καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ πρὸς τὸν βασιλέα ἐάν μοι δῷς τὸ ἥμισυ τοῦ οἴκου σου οὐκ εἰσελεύσομαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγω ἄρτον οὐδὲ μὴ πίω ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐνετείλατό μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ ἀπῆλθεν ἐν ὁδῷ ἄλλῃ καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἦλθεν ἐν αὐτῇ εἰς βαιθηλ
καὶ προφήτης εἷς πρεσβύτης κατῴκει ἐν βαιθηλ καὶ ἔρχονται οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ διηγήσαντο αὐτῷ ἅπαντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐν βαιθηλ καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν τῷ βασιλεῖ καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτῶν
καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὁ πατὴρ αὐτῶν λέγων ποίᾳ ὁδῷ πεπόρευται καὶ δεικνύουσιν αὐτῷ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ ἀνῆλθεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐλθὼν ἐξ ιουδα
καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἐπισάξατέ μοι τὸν ὄνον καὶ ἐπέσαξαν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέβη ἐπ' αὐτόν
καὶ ἐπορεύθη κατόπισθεν τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ εὗρεν αὐτὸν καθήμενον ὑπὸ δρῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐληλυθὼς ἐξ ιουδα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ
καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ φάγε ἄρτον
καὶ εἶπεν οὐ μὴ δύνωμαι τοῦ ἐπιστρέψαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγομαι ἄρτον οὐδὲ πίομαι ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐντέταλταί μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον ἐκεῖ καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ ἐκεῖ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κἀγὼ προφήτης εἰμὶ καθὼς σύ καὶ ἄγγελος λελάληκεν πρός με ἐν ῥήματι κυρίου λέγων ἐπίστρεψον αὐτὸν πρὸς σεαυτὸν εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ φαγέτω ἄρτον καὶ πιέτω ὕδωρ καὶ ἐψεύσατο αὐτῷ
καὶ ἐπέστρεψεν αὐτόν καὶ ἔφαγεν ἄρτον καὶ ἔπιεν ὕδωρ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ
καὶ ἐγένετο αὐτῶν καθημένων ἐπὶ τῆς τραπέζης καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς τὸν προφήτην τὸν ἐπιστρέψαντα αὐτὸν
καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ τὸν ἥκοντα ἐξ ιουδα λέγων τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν παρεπίκρανας τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου
καὶ ἐπέστρεψας καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ ἔπιες ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ οὐ μὴ εἰσέλθῃ τὸ σῶμά σου εἰς τὸν τάφον τῶν πατέρων σου
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ φαγεῖν ἄρτον καὶ πιεῖν ὕδωρ καὶ ἐπέσαξεν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν
καὶ ἀπῆλθεν καὶ εὗρεν αὐτὸν λέων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν καὶ ἦν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος εἱστήκει παρ' αὐτό καὶ ὁ λέων εἱστήκει παρὰ τὸ σῶμα
καὶ ἰδοὺ ἄνδρες παραπορευόμενοι καὶ εἶδον τὸ θνησιμαῖον ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ λέων εἱστήκει ἐχόμενα τοῦ θνησιμαίου καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐλάλησαν ἐν τῇ πόλει οὗ ὁ προφήτης ὁ πρεσβύτης κατῴκει ἐν αὐτῇ
καὶ ἤκουσεν ὁ ἐπιστρέψας αὐτὸν ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ οὗτός ἐστιν ὃς παρεπίκρανε τὸ ῥῆμα κυρίου
καὶ ἐπορεύθη καὶ εὗρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος καὶ ὁ λέων εἱστήκεισαν παρὰ τὸ σῶμα καὶ οὐκ ἔφαγεν ὁ λέων τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ οὐ συνέτριψεν τὸν ὄνον
καὶ ἦρεν ὁ προφήτης τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτὸ ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν αὐτὸν εἰς τὴν πόλιν ὁ προφήτης τοῦ θάψαι αὐτὸν
ἐν τῷ τάφῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐκόψαντο αὐτόν οὐαὶ ἀδελφέ
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ κόψασθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων ἐὰν ἀποθάνω θάψατέ με ἐν τῷ τάφῳ τούτῳ οὗ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τέθαπται ἐν αὐτῷ παρὰ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ θέτε με ἵνα σωθῶσι τὰ ὀστᾶ μου μετὰ τῶν ὀστῶν αὐτοῦ
ὅτι γινόμενον ἔσται τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν ἐν λόγῳ κυρίου ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἐν βαιθηλ καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους τοὺς ὑψηλοὺς τοὺς ἐν σαμαρείᾳ
καὶ μετὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐκ ἐπέστρεψεν ιεροβοαμ ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐποίησεν ἐκ μέρους τοῦ λαοῦ ἱερεῖς ὑψηλῶν ὁ βουλόμενος ἐπλήρου τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐγίνετο ἱερεὺς εἰς τὰ ὑψηλά
καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο εἰς ἁμαρτίαν τῷ οἴκῳ ιεροβοαμ καὶ εἰς ὄλεθρον καὶ εἰς ἀφανισμὸν ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
kai idoy anthrohpos toy theoy ex ioyda paregeneto en logoh kyrioy eis baithehl kai ieroboam eistehkei epi to thysiastehrion toy epithysai
kai epekalesen pros to thysiastehrion en logoh kyrioy kai eipen thysiastehrion thysiastehrion tade legei kyrios idoy yios tiktetai toh oikoh dayid iohsias onoma aytoh kai thysei epi se toys iereis tohn ypsehlohn toys epithyontas epi se kai osta anthrohpohn kaysei epi se
kai edohken en teh ehmera ekeineh teras legohn toyto to rehma o elalehsen kyrios legohn idoy to thysiastehrion rehgnytai kai ekchythehsetai eh piotehs eh ep' aytoh
kai egeneto ohs ehkoysen o basileys ieroboam tohn logohn toy anthrohpoy toy theoy toy epikalesamenoy epi to thysiastehrion to en baithehl kai exeteinen o basileys tehn cheira aytoy apo toy thysiastehrioy legohn syllabete ayton kai idoy exehrantheh eh cheir aytoy ehn exeteinen ep' ayton kai oyk ehdynehtheh epistrepsai aytehn pros eayton
kai to thysiastehrion errageh kai exechytheh eh piotehs apo toy thysiastehrioy kata to teras o edohken o anthrohpos toy theoy en logoh kyrioy
kai eipen o basileys ieroboam toh anthrohpoh toy theoy deehthehti toy prosohpoy kyrioy toy theoy soy kai epistrepsatoh eh cheir moy pros me kai edeehtheh o anthrohpos toy theoy toy prosohpoy kyrioy kai epestrepsen tehn cheira toy basileohs pros ayton kai egeneto kathohs to proteron
kai elalehsen o basileys pros ton anthrohpon toy theoy eiselthe met' emoy eis oikon kai aristehson kai dohsoh soi doma
kai eipen o anthrohpos toy theoy pros ton basilea ean moi dohs to ehmisy toy oikoy soy oyk eiseleysomai meta soy oyde meh phagoh arton oyde meh pioh ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs eneteilato moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai apehlthen en odoh alleh kai oyk anestrepsen en teh odoh eh ehlthen en ayteh eis baithehl
kai prophehtehs eis presbytehs katohkei en baithehl kai erchontai oi yioi aytoy kai diehgehsanto aytoh apanta ta erga a epoiehsen o anthrohpos toy theoy en teh ehmera ekeineh en baithehl kai toys logoys oys elalehsen toh basilei kai epestrepsan to prosohpon toy patros aytohn
kai elalehsen pros aytoys o patehr aytohn legohn poia odoh peporeytai kai deiknyoysin aytoh oi yioi aytoy tehn odon en eh anehlthen o anthrohpos toy theoy o elthohn ex ioyda
kai eipen tois yiois aytoy episaxate moi ton onon kai epesaxan aytoh ton onon kai epebeh ep' ayton
kai eporeytheh katopisthen toy anthrohpoy toy theoy kai eyren ayton kathehmenon ypo dryn kai eipen aytoh ei sy ei o anthrohpos toy theoy o elehlythohs ex ioyda kai eipen aytoh egoh
kai eipen aytoh deyro met' emoy kai phage arton
kai eipen oy meh dynohmai toy epistrepsai meta soy oyde meh phagomai arton oyde piomai ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs entetaltai moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton ekei kai meh piehs ydohr ekei kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai eipen pros ayton kagoh prophehtehs eimi kathohs sy kai aggelos lelalehken pros me en rehmati kyrioy legohn epistrepson ayton pros seayton eis ton oikon soy kai phagetoh arton kai pietoh ydohr kai epseysato aytoh
kai epestrepsen ayton kai ephagen arton kai epien ydohr en toh oikoh aytoy
kai egeneto aytohn kathehmenohn epi tehs trapezehs kai egeneto logos kyrioy pros ton prophehtehn ton epistrepsanta ayton
kai eipen pros ton anthrohpon toy theoy ton ehkonta ex ioyda legohn tade legei kyrios anth' ohn parepikranas to rehma kyrioy kai oyk ephylaxas tehn entolehn ehn eneteilato soi kyrios o theos soy
kai epestrepsas kai ephages arton kai epies ydohr en toh topoh toytoh oh elalehsen pros se legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr oy meh eiseltheh to sohma soy eis ton taphon tohn paterohn soy
kai egeneto meta to phagein arton kai piein ydohr kai epesaxen aytoh ton onon kai epestrepsen
kai apehlthen kai eyren ayton leohn en teh odoh kai ethanatohsen ayton kai ehn to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos eistehkei par' ayto kai o leohn eistehkei para to sohma
kai idoy andres paraporeyomenoi kai eidon to thnehsimaion errimmenon en teh odoh kai o leohn eistehkei echomena toy thnehsimaioy kai eisehlthon kai elalehsan en teh polei oy o prophehtehs o presbytehs katohkei en ayteh
kai ehkoysen o epistrepsas ayton ek tehs odoy kai eipen o anthrohpos toy theoy oytos estin os parepikrane to rehma kyrioy
kai eporeytheh kai eyren to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos kai o leohn eistehkeisan para to sohma kai oyk ephagen o leohn to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai oy synetripsen ton onon
kai ehren o prophehtehs to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai epethehken ayto epi ton onon kai epestrepsen ayton eis tehn polin o prophehtehs toy thapsai ayton
en toh taphoh eaytoy kai ekopsanto ayton oyai adelphe
kai egeneto meta to kopsasthai ayton kai eipen tois yiois aytoy legohn ean apothanoh thapsate me en toh taphoh toytoh oy o anthrohpos toy theoy tethaptai en aytoh para ta osta aytoy thete me ina sohthohsi ta osta moy meta tohn ostohn aytoy
oti ginomenon estai to rehma o elalehsen en logoh kyrioy epi toy thysiastehrioy toy en baithehl kai epi toys oikoys toys ypsehloys toys en samareia
kai meta to rehma toyto oyk epestrepsen ieroboam apo tehs kakias aytoy kai epestrepsen kai epoiehsen ek meroys toy laoy iereis ypsehlohn o boylomenos eplehroy tehn cheira aytoy kai egineto iereys eis ta ypsehla
kai egeneto to rehma toyto eis amartian toh oikoh ieroboam kai eis olethron kai eis aphanismon apo prosohpoy tehs gehs
NovaVulgata: Et ecce vir Dei venit de Iuda in sermone Domini in Bethel, Ieroboam stante super altare ad adolendum;
et exclamavit contra altare in sermone Domini et ait: “ Altare, altare, haec dicit Dominus: Ecce filius nascetur domui David, Iosias nomine, et immolabit super te sacerdotes excelsorum, qui nunc in te immolant, et ossa hominum super te incendent ”.
Deditque in illa die signum dicens: “ Hoc erit signum, quod locutus est Dominus: ecce altare scindetur, et effundetur cinis, qui in eo est ”.
Cumque audisset rex sermonem hominis Dei, quem inclamaverat contra altare in Bethel, extendit manum suam de altari dicens: “ Apprehendite eum! ”. Et exaruit manus eius, quam extenderat contra eum, nec valuit retrahere eam ad se.
Altare quoque scissum est, et effusus est cinis de altari iuxta signum, quod praedixerat vir Dei in sermone Domini.
Et ait rex ad virum Dei: “ Deprecare faciem Domini Dei tui et ora pro me, ut restituatur manus mea mihi ”. Oravit vir Dei faciem Domini, et reversa est manus regis ad eum et facta est sicut prius fuerat.
Locutus est autem rex ad virum Dei: “ Veni mecum domum, ut prandeas, et dabo tibi munera ”.
Responditque vir Dei ad regem: “ Si dederis mihi mediam partem domus tuae, non veniam tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim mandatum est mihi in sermone Domini praecipientis: “Non comedes panem neque bibes aquam nec reverteris per viam, qua venisti” ”.
Abiit ergo per aliam viam et non est reversus per iter, quo venerat in Bethel.
Prophetes autem quidam senex habitabat in Bethel; ad quem venerunt filii sui et narraverunt ei omnia opera, quae fecerat vir Dei illa die in Bethel, et verba, quae locutus fuerat ad regem, narraverunt quoque patri suo.
Et dixit eis pater eorum: “ Per quam viam abiit? ”. Ostenderunt ei filii sui viam, per quam abierat vir Dei, qui venerat de Iuda.
Et ait filiis suis: “ Sternite mihi asinum ”. Qui cum stravissent, ascendit
et abiit post virum Dei et invenit eum sedentem subtus terebinthum et ait illi: “ Tune es vir Dei, qui venisti de Iuda?”. Respondit ille: “ Ego sum ”.
Dixit ad eum: “ Veni mecum domum, ut comedas panem ”.
Qui ait: “ Non possum reverti neque venire tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim dictum est mihi in sermone Domini: “Non comedes panem et non bibes ibi aquam nec reverteris per viam, qua ieris” ”.
Qui ait illi: “ Et ego propheta sum similis tui; et angelus locutus est mihi in sermone Domini dicens: “Reduc eum tecum in domum tuam, et comedat panem et bibat aquam” ”. Fefellit eum
et reduxit secum; comedit ergo panem in domo eius et bibit aquam.
Cumque sederent ad mensam, factus est sermo Domini ad prophetam, qui reduxerat eum,
et exclamavit ad virum Dei, qui venerat de Iuda, dicens: “ Haec dicit Dominus: Quia non oboediens fuisti ori Domini et non custodisti mandatum, quod praecepit tibi Dominus Deus tuus,
et reversus es et comedisti panem et bibisti aquam in loco, in quo praecepit tibi, ne comederes panem neque biberes aquam, non inferetur cadaver tuum in sepulcrum patrum tuorum ”.
Cumque comedisset panem et bibisset, stravit sibi asinum prophetae, qui reduxerat eum;
et, cum abisset, invenit eum leo in via et occidit, et erat cadaver eius proiectum in itinere; asinus autem stabat iuxta illum, et leo stabat iuxta cadaver.
Et ecce viri transeuntes viderunt cadaver proiectum in via et leonem stantem iuxta cadaver; et venerunt et divulgaverunt in civitate, in qua prophetes ille senex habitabat.
Quod cum audisset propheta ille, qui reduxerat eum de via, ait: “ Vir Dei est, qui inoboediens fuit ori Domini, et tradidit eum Dominus leoni; et confregit eum et occidit iuxta verbum Domini, quod locutus est ei ”.
Dixitque ad filios suos: “ Sternite mihi asinum! ”. Qui cum stravissent,
et ille abisset, invenit cadaver eius proiectum in via et asinum et leonem stantes iuxta cadaver; non comedit leo de cadavere nec laesit asinum.
Tulit ergo prophetes cadaver viri Dei et posuit illud super asinum et reversus intulit in civitatem prophetae senis, ut plangerent eum et sepelirent.
Et posuit cadaver eius in sepulcro suo, et planxerunt eum: “ Heu, heu, mi frater! ”.
Cumque sepelissent eum, dixit ad filios suos: “ Cum mortuus fuero, sepelite me in sepulcro, in quo vir Dei sepultus est; iuxta ossa eius ponite ossa mea.
Profecto enim veniet sermo, quem praedixit in sermone Domini contra altare, quod est in Bethel, et contra omnia fana excelsorum, quae sunt in urbibus Samariae ”.
Post haec non est reversus Ieroboam de via sua pessima, sed iterum faciebat de novissimis populi sacerdotes excelsorum; quicumque volebat, implebat eius manum, ut fieret sacerdos excelsorum.
Et propter hanc causam peccavit domus Ieroboam, et eversa est et deleta de superficie terrae.
HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃
וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃
וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃
וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃
וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃
וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ
וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃
וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃
וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃
וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃
וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃
וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃
וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃
וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃
וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃
וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃
וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃
וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃
וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃
וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ
אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃
וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃
wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃
wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃
wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃
wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃
wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃
wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃
wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃
wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p
wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃
wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃
wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃
wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃
wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃
wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃
kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃
wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃
wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃
wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃
wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃
wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃
wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃
wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃
wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃
wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃
wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃
wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃
wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃
wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃
kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p
Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃
wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃
ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃
ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃
ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃
והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃
ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃
וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃
ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃
כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃
וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ
ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃
וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃
ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃
וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃
ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃
ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃
כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃
ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃
וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃
ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃
ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃
ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃
ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃
וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃
והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃
וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃
וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃
וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃
וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃
וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃
ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃
כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ
אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃
ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃
wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃
wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃
wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃
wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃
wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃
wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃
wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃
kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃
wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p
wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃
wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃
wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃
wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃
wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃
wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃
kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃
wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃
wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃
wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃
wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃
wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃
wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃
wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃
wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃
wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃
wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃
wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃
wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃
wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃
wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃
kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p
Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃
wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.
Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!
Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!
Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.
Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.
Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.
Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.
Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.
Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!
Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.
Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.
Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.
Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,
setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!
Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!
Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;
denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!
Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!
Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.
Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,
und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,
sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!
Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.
Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.
Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.
Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!
Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,
ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.
Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.
Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!
Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;
denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.
Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.
Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte.
Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι
καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ
καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυται καὶ ἐκχυθήσεται ἡ πιότης ἡ ἐπ' αὐτῷ
καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῶν λόγων τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικαλεσαμένου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν βαιθηλ καὶ ἐξέτεινεν ὁ βασιλεὺς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου λέγων συλλάβετε αὐτόν καὶ ἰδοὺ ἐξηράνθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἣν ἐξέτεινεν ἐπ' αὐτόν καὶ οὐκ ἠδυνήθη ἐπιστρέψαι αὐτὴν πρὸς ἑαυτόν
καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐρράγη καὶ ἐξεχύθη ἡ πιότης ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου κατὰ τὸ τέρας ὃ ἔδωκεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν λόγῳ κυρίου
καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ δεήθητι τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐπιστρεψάτω ἡ χείρ μου πρός με καὶ ἐδεήθη ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα τοῦ βασιλέως πρὸς αὐτόν καὶ ἐγένετο καθὼς τὸ πρότερον
καὶ ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἴσελθε μετ' ἐμοῦ εἰς οἶκον καὶ ἀρίστησον καὶ δώσω σοι δόμα
καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ πρὸς τὸν βασιλέα ἐάν μοι δῷς τὸ ἥμισυ τοῦ οἴκου σου οὐκ εἰσελεύσομαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγω ἄρτον οὐδὲ μὴ πίω ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐνετείλατό μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ ἀπῆλθεν ἐν ὁδῷ ἄλλῃ καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἦλθεν ἐν αὐτῇ εἰς βαιθηλ
καὶ προφήτης εἷς πρεσβύτης κατῴκει ἐν βαιθηλ καὶ ἔρχονται οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ διηγήσαντο αὐτῷ ἅπαντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐν βαιθηλ καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν τῷ βασιλεῖ καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτῶν
καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὁ πατὴρ αὐτῶν λέγων ποίᾳ ὁδῷ πεπόρευται καὶ δεικνύουσιν αὐτῷ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ ἀνῆλθεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐλθὼν ἐξ ιουδα
καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἐπισάξατέ μοι τὸν ὄνον καὶ ἐπέσαξαν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέβη ἐπ' αὐτόν
καὶ ἐπορεύθη κατόπισθεν τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ εὗρεν αὐτὸν καθήμενον ὑπὸ δρῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐληλυθὼς ἐξ ιουδα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ
καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ φάγε ἄρτον
καὶ εἶπεν οὐ μὴ δύνωμαι τοῦ ἐπιστρέψαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγομαι ἄρτον οὐδὲ πίομαι ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
ὅτι οὕτως ἐντέταλταί μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον ἐκεῖ καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ ἐκεῖ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ
καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κἀγὼ προφήτης εἰμὶ καθὼς σύ καὶ ἄγγελος λελάληκεν πρός με ἐν ῥήματι κυρίου λέγων ἐπίστρεψον αὐτὸν πρὸς σεαυτὸν εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ φαγέτω ἄρτον καὶ πιέτω ὕδωρ καὶ ἐψεύσατο αὐτῷ
καὶ ἐπέστρεψεν αὐτόν καὶ ἔφαγεν ἄρτον καὶ ἔπιεν ὕδωρ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ
καὶ ἐγένετο αὐτῶν καθημένων ἐπὶ τῆς τραπέζης καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς τὸν προφήτην τὸν ἐπιστρέψαντα αὐτὸν
καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ τὸν ἥκοντα ἐξ ιουδα λέγων τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν παρεπίκρανας τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου
καὶ ἐπέστρεψας καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ ἔπιες ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ οὐ μὴ εἰσέλθῃ τὸ σῶμά σου εἰς τὸν τάφον τῶν πατέρων σου
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ φαγεῖν ἄρτον καὶ πιεῖν ὕδωρ καὶ ἐπέσαξεν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν
καὶ ἀπῆλθεν καὶ εὗρεν αὐτὸν λέων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν καὶ ἦν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος εἱστήκει παρ' αὐτό καὶ ὁ λέων εἱστήκει παρὰ τὸ σῶμα
καὶ ἰδοὺ ἄνδρες παραπορευόμενοι καὶ εἶδον τὸ θνησιμαῖον ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ λέων εἱστήκει ἐχόμενα τοῦ θνησιμαίου καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐλάλησαν ἐν τῇ πόλει οὗ ὁ προφήτης ὁ πρεσβύτης κατῴκει ἐν αὐτῇ
καὶ ἤκουσεν ὁ ἐπιστρέψας αὐτὸν ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ οὗτός ἐστιν ὃς παρεπίκρανε τὸ ῥῆμα κυρίου
καὶ ἐπορεύθη καὶ εὗρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος καὶ ὁ λέων εἱστήκεισαν παρὰ τὸ σῶμα καὶ οὐκ ἔφαγεν ὁ λέων τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ οὐ συνέτριψεν τὸν ὄνον
καὶ ἦρεν ὁ προφήτης τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτὸ ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν αὐτὸν εἰς τὴν πόλιν ὁ προφήτης τοῦ θάψαι αὐτὸν
ἐν τῷ τάφῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐκόψαντο αὐτόν οὐαὶ ἀδελφέ
καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ κόψασθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων ἐὰν ἀποθάνω θάψατέ με ἐν τῷ τάφῳ τούτῳ οὗ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τέθαπται ἐν αὐτῷ παρὰ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ θέτε με ἵνα σωθῶσι τὰ ὀστᾶ μου μετὰ τῶν ὀστῶν αὐτοῦ
ὅτι γινόμενον ἔσται τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν ἐν λόγῳ κυρίου ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἐν βαιθηλ καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους τοὺς ὑψηλοὺς τοὺς ἐν σαμαρείᾳ
καὶ μετὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐκ ἐπέστρεψεν ιεροβοαμ ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐποίησεν ἐκ μέρους τοῦ λαοῦ ἱερεῖς ὑψηλῶν ὁ βουλόμενος ἐπλήρου τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐγίνετο ἱερεὺς εἰς τὰ ὑψηλά
καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο εἰς ἁμαρτίαν τῷ οἴκῳ ιεροβοαμ καὶ εἰς ὄλεθρον καὶ εἰς ἀφανισμὸν ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
kai idoy anthrohpos toy theoy ex ioyda paregeneto en logoh kyrioy eis baithehl kai ieroboam eistehkei epi to thysiastehrion toy epithysai
kai epekalesen pros to thysiastehrion en logoh kyrioy kai eipen thysiastehrion thysiastehrion tade legei kyrios idoy yios tiktetai toh oikoh dayid iohsias onoma aytoh kai thysei epi se toys iereis tohn ypsehlohn toys epithyontas epi se kai osta anthrohpohn kaysei epi se
kai edohken en teh ehmera ekeineh teras legohn toyto to rehma o elalehsen kyrios legohn idoy to thysiastehrion rehgnytai kai ekchythehsetai eh piotehs eh ep' aytoh
kai egeneto ohs ehkoysen o basileys ieroboam tohn logohn toy anthrohpoy toy theoy toy epikalesamenoy epi to thysiastehrion to en baithehl kai exeteinen o basileys tehn cheira aytoy apo toy thysiastehrioy legohn syllabete ayton kai idoy exehrantheh eh cheir aytoy ehn exeteinen ep' ayton kai oyk ehdynehtheh epistrepsai aytehn pros eayton
kai to thysiastehrion errageh kai exechytheh eh piotehs apo toy thysiastehrioy kata to teras o edohken o anthrohpos toy theoy en logoh kyrioy
kai eipen o basileys ieroboam toh anthrohpoh toy theoy deehthehti toy prosohpoy kyrioy toy theoy soy kai epistrepsatoh eh cheir moy pros me kai edeehtheh o anthrohpos toy theoy toy prosohpoy kyrioy kai epestrepsen tehn cheira toy basileohs pros ayton kai egeneto kathohs to proteron
kai elalehsen o basileys pros ton anthrohpon toy theoy eiselthe met' emoy eis oikon kai aristehson kai dohsoh soi doma
kai eipen o anthrohpos toy theoy pros ton basilea ean moi dohs to ehmisy toy oikoy soy oyk eiseleysomai meta soy oyde meh phagoh arton oyde meh pioh ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs eneteilato moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai apehlthen en odoh alleh kai oyk anestrepsen en teh odoh eh ehlthen en ayteh eis baithehl
kai prophehtehs eis presbytehs katohkei en baithehl kai erchontai oi yioi aytoy kai diehgehsanto aytoh apanta ta erga a epoiehsen o anthrohpos toy theoy en teh ehmera ekeineh en baithehl kai toys logoys oys elalehsen toh basilei kai epestrepsan to prosohpon toy patros aytohn
kai elalehsen pros aytoys o patehr aytohn legohn poia odoh peporeytai kai deiknyoysin aytoh oi yioi aytoy tehn odon en eh anehlthen o anthrohpos toy theoy o elthohn ex ioyda
kai eipen tois yiois aytoy episaxate moi ton onon kai epesaxan aytoh ton onon kai epebeh ep' ayton
kai eporeytheh katopisthen toy anthrohpoy toy theoy kai eyren ayton kathehmenon ypo dryn kai eipen aytoh ei sy ei o anthrohpos toy theoy o elehlythohs ex ioyda kai eipen aytoh egoh
kai eipen aytoh deyro met' emoy kai phage arton
kai eipen oy meh dynohmai toy epistrepsai meta soy oyde meh phagomai arton oyde piomai ydohr en toh topoh toytoh
oti oytohs entetaltai moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton ekei kai meh piehs ydohr ekei kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh
kai eipen pros ayton kagoh prophehtehs eimi kathohs sy kai aggelos lelalehken pros me en rehmati kyrioy legohn epistrepson ayton pros seayton eis ton oikon soy kai phagetoh arton kai pietoh ydohr kai epseysato aytoh
kai epestrepsen ayton kai ephagen arton kai epien ydohr en toh oikoh aytoy
kai egeneto aytohn kathehmenohn epi tehs trapezehs kai egeneto logos kyrioy pros ton prophehtehn ton epistrepsanta ayton
kai eipen pros ton anthrohpon toy theoy ton ehkonta ex ioyda legohn tade legei kyrios anth' ohn parepikranas to rehma kyrioy kai oyk ephylaxas tehn entolehn ehn eneteilato soi kyrios o theos soy
kai epestrepsas kai ephages arton kai epies ydohr en toh topoh toytoh oh elalehsen pros se legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr oy meh eiseltheh to sohma soy eis ton taphon tohn paterohn soy
kai egeneto meta to phagein arton kai piein ydohr kai epesaxen aytoh ton onon kai epestrepsen
kai apehlthen kai eyren ayton leohn en teh odoh kai ethanatohsen ayton kai ehn to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos eistehkei par' ayto kai o leohn eistehkei para to sohma
kai idoy andres paraporeyomenoi kai eidon to thnehsimaion errimmenon en teh odoh kai o leohn eistehkei echomena toy thnehsimaioy kai eisehlthon kai elalehsan en teh polei oy o prophehtehs o presbytehs katohkei en ayteh
kai ehkoysen o epistrepsas ayton ek tehs odoy kai eipen o anthrohpos toy theoy oytos estin os parepikrane to rehma kyrioy
kai eporeytheh kai eyren to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos kai o leohn eistehkeisan para to sohma kai oyk ephagen o leohn to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai oy synetripsen ton onon
kai ehren o prophehtehs to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai epethehken ayto epi ton onon kai epestrepsen ayton eis tehn polin o prophehtehs toy thapsai ayton
en toh taphoh eaytoy kai ekopsanto ayton oyai adelphe
kai egeneto meta to kopsasthai ayton kai eipen tois yiois aytoy legohn ean apothanoh thapsate me en toh taphoh toytoh oy o anthrohpos toy theoy tethaptai en aytoh para ta osta aytoy thete me ina sohthohsi ta osta moy meta tohn ostohn aytoy
oti ginomenon estai to rehma o elalehsen en logoh kyrioy epi toy thysiastehrioy toy en baithehl kai epi toys oikoys toys ypsehloys toys en samareia
kai meta to rehma toyto oyk epestrepsen ieroboam apo tehs kakias aytoy kai epestrepsen kai epoiehsen ek meroys toy laoy iereis ypsehlohn o boylomenos eplehroy tehn cheira aytoy kai egineto iereys eis ta ypsehla
kai egeneto to rehma toyto eis amartian toh oikoh ieroboam kai eis olethron kai eis aphanismon apo prosohpoy tehs gehs
NovaVulgata: Et ecce vir Dei venit de Iuda in sermone Domini in Bethel, Ieroboam stante super altare ad adolendum;
et exclamavit contra altare in sermone Domini et ait: “ Altare, altare, haec dicit Dominus: Ecce filius nascetur domui David, Iosias nomine, et immolabit super te sacerdotes excelsorum, qui nunc in te immolant, et ossa hominum super te incendent ”.
Deditque in illa die signum dicens: “ Hoc erit signum, quod locutus est Dominus: ecce altare scindetur, et effundetur cinis, qui in eo est ”.
Cumque audisset rex sermonem hominis Dei, quem inclamaverat contra altare in Bethel, extendit manum suam de altari dicens: “ Apprehendite eum! ”. Et exaruit manus eius, quam extenderat contra eum, nec valuit retrahere eam ad se.
Altare quoque scissum est, et effusus est cinis de altari iuxta signum, quod praedixerat vir Dei in sermone Domini.
Et ait rex ad virum Dei: “ Deprecare faciem Domini Dei tui et ora pro me, ut restituatur manus mea mihi ”. Oravit vir Dei faciem Domini, et reversa est manus regis ad eum et facta est sicut prius fuerat.
Locutus est autem rex ad virum Dei: “ Veni mecum domum, ut prandeas, et dabo tibi munera ”.
Responditque vir Dei ad regem: “ Si dederis mihi mediam partem domus tuae, non veniam tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim mandatum est mihi in sermone Domini praecipientis: “Non comedes panem neque bibes aquam nec reverteris per viam, qua venisti” ”.
Abiit ergo per aliam viam et non est reversus per iter, quo venerat in Bethel.
Prophetes autem quidam senex habitabat in Bethel; ad quem venerunt filii sui et narraverunt ei omnia opera, quae fecerat vir Dei illa die in Bethel, et verba, quae locutus fuerat ad regem, narraverunt quoque patri suo.
Et dixit eis pater eorum: “ Per quam viam abiit? ”. Ostenderunt ei filii sui viam, per quam abierat vir Dei, qui venerat de Iuda.
Et ait filiis suis: “ Sternite mihi asinum ”. Qui cum stravissent, ascendit
et abiit post virum Dei et invenit eum sedentem subtus terebinthum et ait illi: “ Tune es vir Dei, qui venisti de Iuda?”. Respondit ille: “ Ego sum ”.
Dixit ad eum: “ Veni mecum domum, ut comedas panem ”.
Qui ait: “ Non possum reverti neque venire tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;
sic enim dictum est mihi in sermone Domini: “Non comedes panem et non bibes ibi aquam nec reverteris per viam, qua ieris” ”.
Qui ait illi: “ Et ego propheta sum similis tui; et angelus locutus est mihi in sermone Domini dicens: “Reduc eum tecum in domum tuam, et comedat panem et bibat aquam” ”. Fefellit eum
et reduxit secum; comedit ergo panem in domo eius et bibit aquam.
Cumque sederent ad mensam, factus est sermo Domini ad prophetam, qui reduxerat eum,
et exclamavit ad virum Dei, qui venerat de Iuda, dicens: “ Haec dicit Dominus: Quia non oboediens fuisti ori Domini et non custodisti mandatum, quod praecepit tibi Dominus Deus tuus,
et reversus es et comedisti panem et bibisti aquam in loco, in quo praecepit tibi, ne comederes panem neque biberes aquam, non inferetur cadaver tuum in sepulcrum patrum tuorum ”.
Cumque comedisset panem et bibisset, stravit sibi asinum prophetae, qui reduxerat eum;
et, cum abisset, invenit eum leo in via et occidit, et erat cadaver eius proiectum in itinere; asinus autem stabat iuxta illum, et leo stabat iuxta cadaver.
Et ecce viri transeuntes viderunt cadaver proiectum in via et leonem stantem iuxta cadaver; et venerunt et divulgaverunt in civitate, in qua prophetes ille senex habitabat.
Quod cum audisset propheta ille, qui reduxerat eum de via, ait: “ Vir Dei est, qui inoboediens fuit ori Domini, et tradidit eum Dominus leoni; et confregit eum et occidit iuxta verbum Domini, quod locutus est ei ”.
Dixitque ad filios suos: “ Sternite mihi asinum! ”. Qui cum stravissent,
et ille abisset, invenit cadaver eius proiectum in via et asinum et leonem stantes iuxta cadaver; non comedit leo de cadavere nec laesit asinum.
Tulit ergo prophetes cadaver viri Dei et posuit illud super asinum et reversus intulit in civitatem prophetae senis, ut plangerent eum et sepelirent.
Et posuit cadaver eius in sepulcro suo, et planxerunt eum: “ Heu, heu, mi frater! ”.
Cumque sepelissent eum, dixit ad filios suos: “ Cum mortuus fuero, sepelite me in sepulcro, in quo vir Dei sepultus est; iuxta ossa eius ponite ossa mea.
Profecto enim veniet sermo, quem praedixit in sermone Domini contra altare, quod est in Bethel, et contra omnia fana excelsorum, quae sunt in urbibus Samariae ”.
Post haec non est reversus Ieroboam de via sua pessima, sed iterum faciebat de novissimis populi sacerdotes excelsorum; quicumque volebat, implebat eius manum, ut fieret sacerdos excelsorum.
Et propter hanc causam peccavit domus Ieroboam, et eversa est et deleta de superficie terrae.
HeLeningradV: וַתֹּאמֶר חַי־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם־יֶשׁ־לִי מָעֹוג כִּי אִם־מְלֹא כַף־קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט־שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ׃
watoAmaer haj-jHwaaH AaeloHaejkaa Aim-jaexx-lij maaOowg kij Aim-mloA kap-qaemah bakad wmOaT-xxaemaen bacapaahat wHinnij mqoxxaexxaet xxnajim Oecijm wbaaAtij waOaxijtijHw lij wlibnij waAakalnuHw waamaatnw׃
HeLeningradoV: ותאמר חי־יהוה אלהיך אם־יש־לי מעוג כי אם־מלא כף־קמח בכד ומעט־שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו׃
wtAmr hj-jHwH AlHjk Am-jx-lj mOwg kj Am-mlA kp-qmh bkd wmOT-xmn bcpht wHnnj mqxxt xnjm Ocjm wbAtj wOxjtjHw lj wlbnj wAklnHw wmtnw׃
Schlachter: Sie sprach: So wahr der HERR, dein Gott, lebt, ich habe nichts Gebackenes, sondern nur eine Handvoll Mehl im Faß und ein wenig Öl im Krug! Und siehe, ich habe ein paar Hölzer aufgelesen und gehe hin und will mir und meinem Sohn etwas zurichten, daß wir es essen und darnach sterben.
Septuaginta: καὶ εἶπεν ἡ γυνή ζῇ κύριος ὁ θεός σου εἰ ἔστιν μοι ἐγκρυφίας ἀλλ' ἢ ὅσον δρὰξ ἀλεύρου ἐν τῇ ὑδρίᾳ καὶ ὀλίγον ἔλαιον ἐν τῷ καψάκῃ καὶ ἰδοὺ ἐγὼ συλλέγω δύο ξυλάρια καὶ εἰσελεύσομαι καὶ ποιήσω αὐτὸ ἐμαυτῇ καὶ τοῖς τέκνοις μου καὶ φαγόμεθα καὶ ἀποθανούμεθα
kai eipen eh gyneh zeh kyrios o theos soy ei estin moi egkryphias all' eh oson drax aleyroy en teh ydria kai oligon elaion en toh kapsakeh kai idoy egoh syllegoh dyo xylaria kai eiseleysomai kai poiehsoh ayto emayteh kai tois teknois moy kai phagometha kai apothanoymetha
NovaVulgata: Quae respondit: “ Vivit Dominus Deus tuus, non habeo panem, nisi quantum pugillus capere potest farinae in hydria et paululum olei in lecytho. En colligo duo ligna, ut ingrediar et faciam illud mihi et filio meo, ut comedamus et moriamur ”.
HeLeningradV: הֲלֹא־הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְהוָה מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם׃
HaloA-Hugad laAdonij Aet Aaxxaer-Oaaxijtij baHarog Aijzaebael Aet nbijAej jHwaaH waaAahbiA minbijAej jHwaaH meAaaH Aijxx hamixxijm hamixxijm Aijxx bamOaaraaH waaAakalklem laehaem waamaajim׃
HeLeningradoV: הלא־הגד לאדני את אשר־עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים׃
HlA-Hgd lAdnj At Axr-Oxjtj bHrg Ajzbl At nbjAj jHwH wAhbA mnbjAj jHwH mAH Ajx hmxjm hmxjm Ajx bmOrH wAklklm lhm wmjm׃
Schlachter: Ist meinem HERRN nicht gesagt worden, was ich getan habe, als Isebel die Propheten des HERRN tötete, daß ich von den Propheten des HERRN hundert verbarg, hier fünfzig und dort fünfzig, in Höhlen, und sie mit Brot und Wasser versorgte?
Septuaginta: ἦ οὐκ ἀπηγγέλη σοι τῷ κυρίῳ μου οἷα πεποίηκα ἐν τῷ ἀποκτείνειν ιεζαβελ τοὺς προφήτας κυρίου καὶ ἔκρυψα ἀπὸ τῶν προφητῶν κυρίου ἑκατὸν ἄνδρας ἀνὰ πεντήκοντα ἐν σπηλαίῳ καὶ ἔθρεψα ἐν ἄρτοις καὶ ὕδατι
eh oyk apehggeleh soi toh kyrioh moy oia pepoiehka en toh apokteinein iezabel toys prophehtas kyrioy kai ekrypsa apo tohn prophehtohn kyrioy ekaton andras ana pentehkonta en spehlaioh kai ethrepsa en artois kai ydati
NovaVulgata: Numquid non indicatum est domino meo quid fecerim, cum interficeret Iezabel prophetas Domini: quod absconderim de prophetis Domini centum viros, quinquagenos et quinquagenos in speluncis et paverim eos pane et aqua?
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה כִּי־קֹול הֲמֹון הַגָּשֶׁם׃
wajoAmaer AelijaaHw lAahAaab OaleH Aaekol wxxteH kij-qowl Hamown Hagaaxxaem׃
HeLeningradoV: ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי־קול המון הגשם׃
wjAmr AljHw lAhAb OlH Akl wxtH kj-qwl Hmwn Hgxm׃
Schlachter: Und Elia sprach zu Ahab: Ziehe hinauf, iß und trink, denn es rauscht, als wolle es reichlich regnen!
Septuaginta: καὶ εἶπεν ηλιου τῷ αχααβ ἀνάβηθι καὶ φάγε καὶ πίε ὅτι φωνὴ τῶν ποδῶν τοῦ ὑετοῦ
kai eipen ehlioy toh achaab anabehthi kai phage kai pie oti phohneh tohn podohn toy yetoy
NovaVulgata: Et ait Elias ad Achab: “ Ascende, comede et bibe, quia sonus multae pluviae est ”.
HeLeningradV: וַיַּעֲלֶה אַחְאָב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל־רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין [בְּרָכֹו כ] (בִּרְכָּיו׃ ק)
wajaOalaeH AahAaab laeAaekol wlixxtowt wAelijaaHw OaalaaH Aael-roAxx Hakarmael wajigHar AarcaaH wajaaxaem paanaajw bejn [braakow k] (birkaajw׃ q)
HeLeningradoV: ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל־ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין [ברכו כ] (ברכיו׃ ק)
wjOlH AhAb lAkl wlxtwt wAljHw OlH Al-rAx Hkrml wjgHr ArcH wjxm pnjw bjn [brkw k] (brkjw׃ q)
Schlachter: Und als Ahab hinaufzog, um zu essen und zu trinken, ging Elia auf die Spitze des Karmel und beugte sich zur Erde und tat sein Angesicht zwischen seine Knie
Septuaginta: καὶ ἀνέβη αχααβ τοῦ φαγεῖν καὶ πιεῖν καὶ ηλιου ἀνέβη ἐπὶ τὸν κάρμηλον καὶ ἔκυψεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἔθηκεν τὸ πρόσωπον ἑαυτοῦ ἀνὰ μέσον τῶν γονάτων ἑαυτοῦ
kai anebeh achaab toy phagein kai piein kai ehlioy anebeh epi ton karmehlon kai ekypsen epi tehn gehn kai ethehken to prosohpon eaytoy ana meson tohn gonatohn eaytoy
NovaVulgata: Ascendit Achab, ut comederet et biberet. Elias autem ascendit in verticem Carmeli et pronus in terram posuit faciem inter genua sua
HeLeningradV: וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר הָרַג אֶת־כָּל־הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב׃
וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל־אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה־יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִפוּן כִּי־כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת־נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם׃
וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל־נַפְשֹׁו וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּנַּח אֶת־נַעֲרֹו שָׁם׃
וְהוּא־הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יֹום וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם [אֶחָת כ] (אֶחָד ק) וַיִּשְׁאַל אֶת־נַפְשֹׁו לָמוּת וַיֹּאמֶר ׀ רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי כִּי־לֹא־טֹוב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי׃
וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה־זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בֹּו וַיֹּאמֶר לֹו קוּם אֱכֹול׃
וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב׃
וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה ׀ שֵׁנִית וַיִּגַּע־בֹּו וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ׃
וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ ׀ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב׃
וַיָּבֹא־שָׁם אֶל־הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר־יְהוָה אֵלָיו וַיֹּאמֶר לֹו מַה־לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ׃
וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה ׀ אֱלֹהֵי צְבָאֹות כִּי־עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ׃
וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדֹולָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה לֹא בָרוּחַ יְהוָה וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה׃
וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ יְהוָה וְאַחַר הָאֵשׁ קֹול דְּמָמָה דַקָּה׃
וַיְהִי ׀ כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתֹּו וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִנֵּה אֵלָיו קֹול וַיֹּאמֶר מַה־לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ׃
וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה ׀ אֱלֹהֵי צְבָאֹות כִּי־עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ׃ ס
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת־חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל־אֲרָם׃
וְאֵת יֵהוּא בֶן־נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וְאֶת־אֱלִישָׁע בֶּן־שָׁפָט מֵאָבֵל מְחֹולָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ׃
וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע׃
וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים כָּל־הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא־כָרְעוּ לַבַּעַל וְכָל־הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא־נָשַׁק לֹו׃
וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת־אֱלִישָׁע בֶּן־שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתֹּו אֵלָיו׃
וַיַּעֲזֹב אֶת־הַבָּקָר וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֶשְּׁקָה־נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ וַיֹּאמֶר לֹו לֵךְ שׁוּב כִּי מֶה־עָשִׂיתִי לָךְ׃
וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו וַיִּקַּח אֶת־צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ׃ פ
wajaged AahAaab lAijzaebael Aet kaal-Aaxxaer OaaxaaH AelijaaHw wAet kaal-Aaxxaer Haarag Aaet-kaal-HanbijAijm baehaaraeb׃
watixxlah Aijzaebael malAaak Aael-AelijaaHw leAmor koH-jaOaxwn AaeloHijm wkoH jowsipwn kij-kaaOet maahaar Aaaxijm Aaet-napxxkaa knaepaexx Aahad meHaem׃
wajarA wajaaqaam wajelaek Aael-napxxow wajaaboA bAer xxaebaO Aaxxaer lijHwdaaH wajanah Aaet-naOarow xxaam׃
wHwA-Haalak bamidbaar daeraek jowm wajaaboA wajexxaeb tahat rotaem [Aaehaat k] (Aaehaad q) wajixxAal Aaet-napxxow laamwt wajoAmaer rab OataaH jHwaaH qah napxxij kij-loA-Towb Aaanokij meAabotaaj׃
wajixxkab wajijxxan tahat rotaem Aaehaad wHineH-zaeH malAaak nogeOa bow wajoAmaer low qwm Aaekowl׃
wajabeT wHineH mraAaxxotaajw Ougat rcaapijm wcapahat maajim wajoAkal wajexxt wajaaxxaab wajixxkaab׃
wajaaxxaab malAak jHwaaH xxenijt wajigaO-bow wajoAmaer qwm Aaekol kij rab mimkaa Hadaaraek׃
wajaaqaam wajoAkal wajixxtaeH wajelaek bkoha HaaAakijlaaH HaHijA AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm lajlaaH Oad Har HaaAaeloHijm horeb׃
wajaaboA-xxaam Aael-HamOaaraaH wajaalaen xxaam wHineH dbar-jHwaaH Aelaajw wajoAmaer low maH-lkaa poH AelijaaHw׃
wajoAmaer qanoA qineAtij lajHwaaH AaeloHej cbaaAowt kij-Oaazbw brijtkaa bnej jixraaAel Aaet-mizbhotaejkaa Haaraasw wAaet-nbijAaejkaa Haargw baehaaraeb waaAiwaater Aanij lbadij wajbaqxxw Aaet-napxxij lqahtaaH׃
wajoAmaer ceA wOaamadtaa baaHaar lipnej jHwaaH wHineH jHwaaH Oober wrwha gdowlaaH whaazaaq mpaareq Haarijm wmxxaber slaaOijm lipnej jHwaaH loA baarwha jHwaaH wAahar Haarwha raOaxx loA baaraOaxx jHwaaH׃
wAahar HaaraOaxx Aexx loA baaAexx jHwaaH wAahar HaaAexx qowl dmaamaaH daqaaH׃
wajHij kixxmoOa AelijaaHw wajaalaeT paanaajw bAadartow wajeceA wajaOamod paetah HamOaaraaH wHineH Aelaajw qowl wajoAmaer maH-lkaa poH AelijaaHw׃
wajoAmaer qanoA qineAtij lajHwaaH AaeloHej cbaaAowt kij-Oaazbw brijtkaa bnej jixraaAel Aaet-mizbhotaejkaa Haaraasw wAaet-nbijAaejkaa Haargw baehaaraeb waaAiwaater Aanij lbadij wajbaqxxw Aaet-napxxij lqahtaaH׃ s
wajoAmaer jHwaaH Aelaajw lek xxwb ldarkkaa midbaraaH damaaxaeq wbaaAtaa wmaaxxahtaa Aaet-hazaaAel lmaelaek Oal-Aaraam׃
wAet jeHwA baen-nimxxij timxxah lmaelaek Oal-jixraaAel wAaet-AaelijxxaaO baen-xxaapaaT meAaabel mhowlaaH timxxah lnaabijA tahtaejkaa׃
wHaajaaH HanimlaaT mehaeraeb hazaaAel jaamijt jeHwA wHanimlaaT mehaeraeb jeHwA jaamijt AaelijxxaaO׃
wHixxAartij bjixraaAel xxibOat Aalaapijm kaal-Habirkajim Aaxxaer loA-kaarOw labaOal wkaal-HapaeH Aaxxaer loA-naaxxaq low׃
wajelaek mixxaam wajimcaaA Aaet-AaelijxxaaO baen-xxaapaaT wHwA horexx xxnejm-Oaaxaar cmaadijm lpaanaajw wHwA bixxnejm HaeOaaxaar wajaOabor AelijaaHw Aelaajw wajaxxlek Aadartow Aelaajw׃
wajaOazob Aaet-Habaaqaar wajaaraac Aaharej AelijaaHw wajoAmaer AaexxqaaH-naaA lAaabij wlAimij wAelkaaH Aaharaejkaa wajoAmaer low lek xxwb kij maeH-Oaaxijtij laak׃
wajaaxxaab meAaharaajw wajiqah Aaet-caemaed Habaaqaar wajizbaaheHw wbiklij Habaaqaar bixxlaam Habaaxaar wajiten laaOaam wajoAkelw wajaaqaam wajelaek Aaharej AelijaaHw wajxxaarteHw׃ p
HeLeningradoV: ויגד אחאב לאיזבל את כל־אשר עשה אליהו ואת כל־אשר הרג את־כל־הנביאים בחרב׃
ותשלח איזבל מלאך אל־אליהו לאמר כה־יעשון אלהים וכה יוספון כי־כעת מחר אשים את־נפשך כנפש אחד מהם׃
וירא ויקם וילך אל־נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את־נערו שם׃
והוא־הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם [אחת כ] (אחד ק) וישאל את־נפשו למות ויאמר ׀ רב עתה יהוה קח נפשי כי־לא־טוב אנכי מאבתי׃
וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה־זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול׃
ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב׃
וישב מלאך יהוה ׀ שנית ויגע־בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך׃
ויקם ויאכל וישתה וילך בכח ׀ האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב׃
ויבא־שם אל־המערה וילן שם והנה דבר־יהוה אליו ויאמר לו מה־לך פה אליהו׃
ויאמר קנא קנאתי ליהוה ׀ אלהי צבאות כי־עזבו בריתך בני ישראל את־מזבחתיך הרסו ואת־נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את־נפשי לקחתה׃
ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה׃
ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה׃
ויהי ׀ כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה־לך פה אליהו׃
ויאמר קנא קנאתי ליהוה ׀ אלהי צבאות כי־עזבו בריתך בני ישראל את־מזבחתיך הרסו ואת־נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את־נפשי לקחתה׃ ס
ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את־חזאל למלך על־ארם׃
ואת יהוא בן־נמשי תמשח למלך על־ישראל ואת־אלישע בן־שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך׃
והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע׃
והשארתי בישראל שבעת אלפים כל־הברכים אשר לא־כרעו לבעל וכל־הפה אשר לא־נשק לו׃
וילך משם וימצא את־אלישע בן־שפט והוא חרש שנים־עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו׃
ויעזב את־הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה־נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה־עשיתי לך׃
וישב מאחריו ויקח את־צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו׃ פ
wjgd AhAb lAjzbl At kl-Axr OxH AljHw wAt kl-Axr Hrg At-kl-HnbjAjm bhrb׃
wtxlh Ajzbl mlAk Al-AljHw lAmr kH-jOxwn AlHjm wkH jwspwn kj-kOt mhr Axjm At-npxk knpx Ahd mHm׃
wjrA wjqm wjlk Al-npxw wjbA bAr xbO Axr ljHwdH wjnh At-nOrw xm׃
wHwA-Hlk bmdbr drk jwm wjbA wjxb tht rtm [Aht k] (Ahd q) wjxAl At-npxw lmwt wjAmr rb OtH jHwH qh npxj kj-lA-Twb Ankj mAbtj׃
wjxkb wjjxn tht rtm Ahd wHnH-zH mlAk ngO bw wjAmr lw qwm Akwl׃
wjbT wHnH mrAxtjw Ogt rcpjm wcpht mjm wjAkl wjxt wjxb wjxkb׃
wjxb mlAk jHwH xnjt wjgO-bw wjAmr qwm Akl kj rb mmk Hdrk׃
wjqm wjAkl wjxtH wjlk bkh HAkjlH HHjA ArbOjm jwm wArbOjm ljlH Od Hr HAlHjm hrb׃
wjbA-xm Al-HmOrH wjln xm wHnH dbr-jHwH Aljw wjAmr lw mH-lk pH AljHw׃
wjAmr qnA qnAtj ljHwH AlHj cbAwt kj-Ozbw brjtk bnj jxrAl At-mzbhtjk Hrsw wAt-nbjAjk Hrgw bhrb wAwtr Anj lbdj wjbqxw At-npxj lqhtH׃
wjAmr cA wOmdt bHr lpnj jHwH wHnH jHwH Obr wrwh gdwlH whzq mprq Hrjm wmxbr slOjm lpnj jHwH lA brwh jHwH wAhr Hrwh rOx lA brOx jHwH׃
wAhr HrOx Ax lA bAx jHwH wAhr HAx qwl dmmH dqH׃
wjHj kxmO AljHw wjlT pnjw bAdrtw wjcA wjOmd pth HmOrH wHnH Aljw qwl wjAmr mH-lk pH AljHw׃
wjAmr qnA qnAtj ljHwH AlHj cbAwt kj-Ozbw brjtk bnj jxrAl At-mzbhtjk Hrsw wAt-nbjAjk Hrgw bhrb wAwtr Anj lbdj wjbqxw At-npxj lqhtH׃ s
wjAmr jHwH Aljw lk xwb ldrkk mdbrH dmxq wbAt wmxht At-hzAl lmlk Ol-Arm׃
wAt jHwA bn-nmxj tmxh lmlk Ol-jxrAl wAt-AljxO bn-xpT mAbl mhwlH tmxh lnbjA thtjk׃
wHjH HnmlT mhrb hzAl jmjt jHwA wHnmlT mhrb jHwA jmjt AljxO׃
wHxArtj bjxrAl xbOt Alpjm kl-Hbrkjm Axr lA-krOw lbOl wkl-HpH Axr lA-nxq lw׃
wjlk mxm wjmcA At-AljxO bn-xpT wHwA hrx xnjm-Oxr cmdjm lpnjw wHwA bxnjm HOxr wjObr AljHw Aljw wjxlk Adrtw Aljw׃
wjOzb At-Hbqr wjrc Ahrj AljHw wjAmr AxqH-nA lAbj wlAmj wAlkH Ahrjk wjAmr lw lk xwb kj mH-Oxjtj lk׃
wjxb mAhrjw wjqh At-cmd Hbqr wjzbhHw wbklj Hbqr bxlm Hbxr wjtn lOm wjAklw wjqm wjlk Ahrj AljHw wjxrtHw׃ p
Schlachter: Und Ahab sagte der Isebel alles, was Elia getan und wie er alle Propheten Baals mit dem Schwerte umgebracht hatte.
Da sandte Isebel einen Boten zu Elia und ließ ihm sagen: Die Götter sollen mir dies und das tun, wenn ich morgen um diese Zeit mit deinem Leben nicht also verfahre wie du mit jener Leben!
Als er solches vernahm, machte er sich auf und ging fort um seines Lebens willen und kam nach Beerseba in Juda und ließ seinen Knaben daselbst.
Er aber ging hin in die Wüste, eine Tagereise weit, kam und setzte sich unter einen Ginsterstrauch und erbat sich den Tod und sprach: Es ist genug! So nimm nun, HERR, meine Seele; denn ich bin nicht besser als meine Väter!
Und er legte sich und schlief ein unter dem Ginsterstrauch. Und siehe, ein Engel rührte ihn an und sprach zu ihm: Stehe auf und iß!
Und als er sich umsah, siehe, da war zu seinen Häupten ein auf heißen Steinen gebackener Brotkuchen und ein Krug Wasser. Und als er gegessen und getrunken hatte, legte er sich wieder schlafen.
Und der Engel des HERRN kam zum zweitenmal und rührte ihn an und sprach: Stehe auf und iß; denn du hast einen weiten Weg vor dir!
Und er stand auf, aß und trank und ging kraft dieser Speise vierzig Tage und vierzig Nächte lang, bis an den Berg Gottes Horeb.
Und er ging daselbst in eine Höhle hinein und blieb dort über Nacht. Und siehe, das Wort des HERRN kam zu ihm und sprach: Was willst du hier, Elia?
Er sprach: Ich habe heftig für den HERRN, den Gott der Heerscharen, geeifert; denn die Kinder Israel haben deinen Bund verlassen und deine Altäre zerbrochen und deine Propheten mit dem Schwert umgebracht, und ich bin allein übriggeblieben, und sie trachten darnach, mir das Leben zu nehmen!
Er aber sprach: Komm heraus und tritt auf den Berg vor den HERRN! Und siehe, der HERR ging vorüber; und ein großer, starker Wind, der die Berge zerriß und die Felsen zerbrach, ging vor dem HERRN her; der HERR aber war nicht im Winde. Nach dem Winde aber kam ein Erdbeben; aber der Herr war nicht im Erdbeben.
Und nach dem Erdbeben kam ein Feuer; aber der HERR war nicht im Feuer. Und nach dem Feuer kam die Stimme eines sanften Säuselns.
Als Elia dieses hörte, verhüllte er sein Angesicht mit seinem Mantel und ging hinaus und trat an den Eingang der Höhle. Und siehe, da kam eine Stimme zu ihm, die sprach: Was willst du hier, Elia?
Er sprach: Ich habe heftig für den HERRN, den Gott der Heerscharen, geeifert; denn die Kinder Israel haben deinen Bund verlassen, deine Altäre zerbrochen und deine Propheten mit dem Schwerte umgebracht, und ich bin allein übriggeblieben, und sie trachten darnach, mir das Leben zu nehmen!
Aber der HERR sprach zu ihm: Kehre wieder auf deinen Weg zurück nach der Wüste und wandere gen Damaskus und gehe hinein und salbe Hasael zum König über Syrien.
Auch sollst du Jehu, den Sohn Nimsis, zum König über Israel salben und sollst Elisa, den Sohn Saphats, von Abel-Mechola, zum Propheten salben an deiner Statt.
Und es soll geschehen, wer dem Schwerte Hasaels entrinnt, den soll Jehu töten; und wer dem Schwerte Jehus entrinnt, den soll Elisa töten.
Ich aber will in Israel siebentausend übriglassen, nämlich alle, die ihre Knie nicht gebeugt haben vor Baal und deren Mund ihn nicht geküßt hat.
Und er ging von dannen und fand Elisa, den Sohn Saphats; der pflügte mit zwölf Joch Rindern vor sich her, und er selbst war beim zwölften. Und Elia ging zu ihm und warf seinen Mantel über ihn.
Er aber verließ die Rinder und lief Elia nach und sprach: Laß mich noch meinen Vater und meine Mutter küssen, dann will ich dir nachfolgen! Er aber sprach zu ihm: Gehe hin und komm wieder!
Denn was habe ich dir getan? Da wandte er sich von ihm und nahm ein Joch Rinder und opferte sie und kochte das Fleisch mit dem Geschirr der Rinder und gab es dem Volk, daß sie aßen; dann machte er sich auf und folgte Elia nach und diente ihm.
Septuaginta: καὶ ἀνήγγειλεν αχααβ τῇ ιεζαβελ γυναικὶ αὐτοῦ πάντα ἃ ἐποίησεν ηλιου καὶ ὡς ἀπέκτεινεν τοὺς προφήτας ἐν ῥομφαίᾳ
καὶ ἀπέστειλεν ιεζαβελ πρὸς ηλιου καὶ εἶπεν εἰ σὺ εἶ ηλιου καὶ ἐγὼ ιεζαβελ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι ταύτην τὴν ὥραν αὔριον θήσομαι τὴν ψυχήν σου καθὼς ψυχὴν ἑνὸς ἐξ αὐτῶν
καὶ ἐφοβήθη ηλιου καὶ ἀνέστη καὶ ἀπῆλθεν κατὰ τὴν ψυχὴν ἑαυτοῦ καὶ ἔρχεται εἰς βηρσαβεε τὴν ιουδα καὶ ἀφῆκεν τὸ παιδάριον αὐτοῦ ἐκεῖ
καὶ αὐτὸς ἐπορεύθη ἐν τῇ ἐρήμῳ ὁδὸν ἡμέρας καὶ ἦλθεν καὶ ἐκάθισεν ὑπὸ ραθμ ἓν καὶ ᾐτήσατο τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἀποθανεῖν καὶ εἶπεν ἱκανούσθω νῦν λαβὲ δὴ τὴν ψυχήν μου ἀπ' ἐμοῦ κύριε ὅτι οὐ κρείσσων ἐγώ εἰμι ὑπὲρ τοὺς πατέρας μου
καὶ ἐκοιμήθη καὶ ὕπνωσεν ἐκεῖ ὑπὸ φυτόν καὶ ἰδού τις ἥψατο αὐτοῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ ἀνάστηθι καὶ φάγε
καὶ ἐπέβλεψεν ηλιου καὶ ἰδοὺ πρὸς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐγκρυφίας ὀλυρίτης καὶ καψάκης ὕδατος καὶ ἀνέστη καὶ ἔφαγεν καὶ ἔπιεν καὶ ἐπιστρέψας ἐκοιμήθη
καὶ ἐπέστρεψεν ὁ ἄγγελος κυρίου ἐκ δευτέρου καὶ ἥψατο αὐτοῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ ἀνάστα φάγε ὅτι πολλὴ ἀπὸ σοῦ ἡ ὁδός
καὶ ἀνέστη καὶ ἔφαγεν καὶ ἔπιεν καὶ ἐπορεύθη ἐν τῇ ἰσχύι τῆς βρώσεως ἐκείνης τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἕως ὄρους χωρηβ
καὶ εἰσῆλθεν ἐκεῖ εἰς τὸ σπήλαιον καὶ κατέλυσεν ἐκεῖ καὶ ἰδοὺ ῥῆμα κυρίου πρὸς αὐτὸν καὶ εἶπεν τί σὺ ἐνταῦθα ηλιου
καὶ εἶπεν ηλιου ζηλῶν ἐζήλωκα τῷ κυρίῳ παντοκράτορι ὅτι ἐγκατέλιπόν σε οἱ υἱοὶ ισραηλ τὰ θυσιαστήριά σου κατέσκαψαν καὶ τοὺς προφήτας σου ἀπέκτειναν ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ὑπολέλειμμαι ἐγὼ μονώτατος καὶ ζητοῦσι τὴν ψυχήν μου λαβεῖν αὐτήν
καὶ εἶπεν ἐξελεύσῃ αὔριον καὶ στήσῃ ἐνώπιον κυρίου ἐν τῷ ὄρει ἰδοὺ παρελεύσεται κύριος καὶ πνεῦμα μέγα κραταιὸν διαλῦον ὄρη καὶ συντρῖβον πέτρας ἐνώπιον κυρίου οὐκ ἐν τῷ πνεύματι κύριος καὶ μετὰ τὸ πνεῦμα συσσεισμός οὐκ ἐν τῷ συσσεισμῷ κύριος
καὶ μετὰ τὸν συσσεισμὸν πῦρ οὐκ ἐν τῷ πυρὶ κύριος καὶ μετὰ τὸ πῦρ φωνὴ αὔρας λεπτῆς κἀκεῖ κύριος
καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ηλιου καὶ ἐπεκάλυψεν τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐν τῇ μηλωτῇ ἑαυτοῦ καὶ ἐξῆλθεν καὶ ἔστη ὑπὸ τὸ σπήλαιον καὶ ἰδοὺ πρὸς αὐτὸν φωνὴ καὶ εἶπεν τί σὺ ἐνταῦθα ηλιου
καὶ εἶπεν ηλιου ζηλῶν ἐζήλωκα τῷ κυρίῳ παντοκράτορι ὅτι ἐγκατέλιπον τὴν διαθήκην σου οἱ υἱοὶ ισραηλ τὰ θυσιαστήριά σου καθεῖλαν καὶ τοὺς προφήτας σου ἀπέκτειναν ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ὑπολέλειμμαι ἐγὼ μονώτατος καὶ ζητοῦσι τὴν ψυχήν μου λαβεῖν αὐτήν
καὶ εἶπεν κύριος πρὸς αὐτόν πορεύου ἀνάστρεφε εἰς τὴν ὁδόν σου καὶ ἥξεις εἰς τὴν ὁδὸν ἐρήμου δαμασκοῦ καὶ χρίσεις τὸν αζαηλ εἰς βασιλέα τῆς συρίας
καὶ τὸν ιου υἱὸν ναμεσσι χρίσεις εἰς βασιλέα ἐπὶ ισραηλ καὶ τὸν ελισαιε υἱὸν σαφατ ἀπὸ αβελμαουλα χρίσεις εἰς προφήτην ἀντὶ σοῦ
καὶ ἔσται τὸν σῳζόμενον ἐκ ῥομφαίας αζαηλ θανατώσει ιου καὶ τὸν σῳζόμενον ἐκ ῥομφαίας ιου θανατώσει ελισαιε
καὶ καταλείψεις ἐν ισραηλ ἑπτὰ χιλιάδας ἀνδρῶν πάντα γόνατα ἃ οὐκ ὤκλασαν γόνυ τῷ βααλ καὶ πᾶν στόμα ὃ οὐ προσεκύνησεν αὐτῷ
καὶ ἀπῆλθεν ἐκεῖθεν καὶ εὑρίσκει τὸν ελισαιε υἱὸν σαφατ καὶ αὐτὸς ἠροτρία ἐν βουσίν δώδεκα ζεύγη βοῶν ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ αὐτὸς ἐν τοῖς δώδεκα καὶ ἐπῆλθεν ἐπ' αὐτὸν καὶ ἐπέρριψε τὴν μηλωτὴν αὐτοῦ ἐπ' αὐτόν
καὶ κατέλιπεν ελισαιε τὰς βόας καὶ κατέδραμεν ὀπίσω ηλιου καὶ εἶπεν καταφιλήσω τὸν πατέρα μου καὶ ἀκολουθήσω ὀπίσω σου καὶ εἶπεν ηλιου ἀνάστρεφε ὅτι πεποίηκά σοι
καὶ ἀνέστρεψεν ἐξόπισθεν αὐτοῦ καὶ ἔλαβεν τὰ ζεύγη τῶν βοῶν καὶ ἔθυσεν καὶ ἥψησεν αὐτὰ ἐν τοῖς σκεύεσι τῶν βοῶν καὶ ἔδωκεν τῷ λαῷ καὶ ἔφαγον καὶ ἀνέστη καὶ ἐπορεύθη ὀπίσω ηλιου καὶ ἐλειτούργει αὐτῷ
kai anehggeilen achaab teh iezabel gynaiki aytoy panta a epoiehsen ehlioy kai ohs apekteinen toys prophehtas en romphaia
kai apesteilen iezabel pros ehlioy kai eipen ei sy ei ehlioy kai egoh iezabel tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti taytehn tehn ohran ayrion thehsomai tehn psychehn soy kathohs psychehn enos ex aytohn
kai ephobehtheh ehlioy kai anesteh kai apehlthen kata tehn psychehn eaytoy kai erchetai eis behrsabee tehn ioyda kai aphehken to paidarion aytoy ekei
kai aytos eporeytheh en teh erehmoh odon ehmeras kai ehlthen kai ekathisen ypo rathm en kai ehtehsato tehn psychehn aytoy apothanein kai eipen ikanoysthoh nyn labe deh tehn psychehn moy ap' emoy kyrie oti oy kreissohn egoh eimi yper toys pateras moy
kai ekoimehtheh kai ypnohsen ekei ypo phyton kai idoy tis ehpsato aytoy kai eipen aytoh anastehthi kai phage
kai epeblepsen ehlioy kai idoy pros kephalehs aytoy egkryphias olyritehs kai kapsakehs ydatos kai anesteh kai ephagen kai epien kai epistrepsas ekoimehtheh
kai epestrepsen o aggelos kyrioy ek deyteroy kai ehpsato aytoy kai eipen aytoh anasta phage oti polleh apo soy eh odos
kai anesteh kai ephagen kai epien kai eporeytheh en teh ischyi tehs brohseohs ekeinehs tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas eohs oroys chohrehb
kai eisehlthen ekei eis to spehlaion kai katelysen ekei kai idoy rehma kyrioy pros ayton kai eipen ti sy entaytha ehlioy
kai eipen ehlioy zehlohn ezehlohka toh kyrioh pantokratori oti egkatelipon se oi yioi israehl ta thysiastehria soy kateskapsan kai toys prophehtas soy apekteinan en romphaia kai ypoleleimmai egoh monohtatos kai zehtoysi tehn psychehn moy labein aytehn
kai eipen exeleyseh ayrion kai stehseh enohpion kyrioy en toh orei idoy pareleysetai kyrios kai pneyma mega krataion dialyon oreh kai syntribon petras enohpion kyrioy oyk en toh pneymati kyrios kai meta to pneyma sysseismos oyk en toh sysseismoh kyrios
kai meta ton sysseismon pyr oyk en toh pyri kyrios kai meta to pyr phohneh ayras leptehs kakei kyrios
kai egeneto ohs ehkoysen ehlioy kai epekalypsen to prosohpon aytoy en teh mehlohteh eaytoy kai exehlthen kai esteh ypo to spehlaion kai idoy pros ayton phohneh kai eipen ti sy entaytha ehlioy
kai eipen ehlioy zehlohn ezehlohka toh kyrioh pantokratori oti egkatelipon tehn diathehkehn soy oi yioi israehl ta thysiastehria soy katheilan kai toys prophehtas soy apekteinan en romphaia kai ypoleleimmai egoh monohtatos kai zehtoysi tehn psychehn moy labein aytehn
kai eipen kyrios pros ayton poreyoy anastrephe eis tehn odon soy kai ehxeis eis tehn odon erehmoy damaskoy kai chriseis ton azaehl eis basilea tehs syrias
kai ton ioy yion namessi chriseis eis basilea epi israehl kai ton elisaie yion saphat apo abelmaoyla chriseis eis prophehtehn anti soy
kai estai ton sohzomenon ek romphaias azaehl thanatohsei ioy kai ton sohzomenon ek romphaias ioy thanatohsei elisaie
kai kataleipseis en israehl epta chiliadas androhn panta gonata a oyk ohklasan gony toh baal kai pan stoma o oy prosekynehsen aytoh
kai apehlthen ekeithen kai eyriskei ton elisaie yion saphat kai aytos ehrotria en boysin dohdeka zeygeh boohn enohpion aytoy kai aytos en tois dohdeka kai epehlthen ep' ayton kai eperripse tehn mehlohtehn aytoy ep' ayton
kai katelipen elisaie tas boas kai katedramen opisoh ehlioy kai eipen kataphilehsoh ton patera moy kai akoloythehsoh opisoh soy kai eipen ehlioy anastrephe oti pepoiehka soi
kai anestrepsen exopisthen aytoy kai elaben ta zeygeh tohn boohn kai ethysen kai ehpsehsen ayta en tois skeyesi tohn boohn kai edohken toh laoh kai ephagon kai anesteh kai eporeytheh opisoh ehlioy kai eleitoyrgei aytoh
NovaVulgata: Nuntiavit autem Achab Iezabel omnia, quae fecerat Elias, et quomodo occidisset universos prophetas gladio.
Misitque Iezabel nuntium ad Eliam dicens: “ Haec mihi faciant dii et haec addant, nisi hac hora cras posuero animam tuam sicut animam unius ex illis ”.
Timuit ergo Elias et surgens abiit, ut animam suam salvaret, venitque in Bersabee Iudae et dimisit ibi puerum suum.
Et perrexit in desertum via unius diei; cumque venisset et sederet subter unam iuniperum, petivit animae suae, ut moreretur, et ait: “ Sufficit mihi, Domine! Tolle animam meam; neque enim melior sum quam patres mei ”.
Proiecitque se et obdormivit in umbra iuniperi; et ecce angelus tetigit eum et dixit illi: “ Surge, comede! ”.
Respexit, et ecce ad caput suum subcinericius panis et vas aquae; comedit ergo et bibit et rursum obdormivit.
Reversusque est angelus Domini secundo et tetigit eum dixitque illi: “ Surge, comede! Grandis enim tibi restat via ”.
Qui, cum surrexisset, comedit et bibit et ambulavit in fortitudine cibi illius quadraginta diebus et quadraginta noctibus usque ad montem Dei Horeb.
Cumque venisset illuc, mansit in spelunca. Et ecce sermo Domini ad eum dixitque illi: “ Quid hic agis, Elia? ”.
At ille respondit: “ Zelo zelatus sum pro Domino, Deo exercituum, quia dereliquerunt pactum tuum filii Israel, altaria tua destruxerunt et prophetas tuos occiderunt gladio; et derelictus sum ego solus, et quaerunt animam meam, ut auferant eam ”.
Et ait ei: “ Egredere et sta in monte coram Domino ”. Et ecce Dominus transit, et ventus grandis et fortis subvertens montes et conterens petras ante Dominum; non in vento Dominus. Et post ventum, commotio; non in commotione Dominus.
Et post commotionem, ignis; non in igne Dominus. Et post ignem, sibilus aurae tenuis.
Quod cum audisset Elias, operuit vultum suum pallio et egressus stetit in ostio speluncae; et ecce vox ad eum dicens: “ Quid agis hic, Elia? ”.
Et ille respondit: “ Zelo zelatus sum pro Domino, Deo exercituum, quia dereliquerunt pactum tuum filii Israel, altaria tua destruxerunt et prophetas tuos occiderunt gladio; et derelictus sum ego solus, et quaerunt animam meam, ut auferant eam ”.
Et ait Dominus ad eum: “ Vade et revertere in viam tuam per desertum in Damascum. Cumque perveneris, unges Hazael regem super Syriam;
et Iehu filium Namsi unges regem super Israel; Eliseum autem filium Saphat, qui est de Abelmehula, unges prophetam pro te.
Et erit: quicumque fugerit gladium Hazael, occidet eum Iehu; et, qui fugerit gladium Iehu, interficiet eum Eliseus.
Et relinquam mihi in Israel septem milia: universorum genua, quae non sunt incurvata ante Baal, et omne os, quod non osculatum est eum ”.
Profectus ergo inde repperit Eliseum filium Saphat arantem duodecim iugis boum; et ipse cum duodecimo erat. Cumque venisset Elias ad eum, misit pallium suum super illum,
qui statim, relictis bobus, cucurrit post Eliam et ait: “ Osculer, oro, patrem meum et matrem meam, et sic sequar te ”. Dixitque ei: “ Vade et revertere; quid enim feci tibi? ”.
Reversus autem ab eo tulit par boum et mactavit illud et in iugo boum coxit carnes et dedit populo, et comederunt. Consurgensque abiit et secutus est Eliam et ministrabat ei.
HeLeningradV: וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל־בֵּיתֹו סַר וְזָעֵף עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו נָבֹות הַיִּזְרְעֵאלִי וַיֹּאמֶר לֹא־אֶתֵּן לְךָ אֶת־נַחֲלַת אֲבֹותָי וַיִּשְׁכַּב עַל־מִטָּתֹו וַיַּסֵּב אֶת־פָּנָיו וְלֹא־אָכַל לָחֶם׃
wajaaboA AahAaab Aael-bejtow sar wzaaOep Oal-Hadaabaar Aaxxaer-dibaer Aelaajw naabowt HajizrOeAlij wajoAmaer loA-Aaeten lkaa Aaet-nahalat Aabowtaaj wajixxkab Oal-miTaatow wajaseb Aaet-paanaajw wloA-Aaakal laahaem׃
HeLeningradoV: ויבא אחאב אל־ביתו סר וזעף על־הדבר אשר־דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא־אתן לך את־נחלת אבותי וישכב על־מטתו ויסב את־פניו ולא־אכל לחם׃
wjbA AhAb Al-bjtw sr wzOp Ol-Hdbr Axr-dbr Aljw nbwt HjzrOAlj wjAmr lA-Atn lk At-nhlt Abwtj wjxkb Ol-mTtw wjsb At-pnjw wlA-Akl lhm׃
Schlachter: Da kam Ahab heim, mißmutig und zornig, um des Wortes willen, das Nabot, der Jesreelit, zu ihm gesprochen hatte: Ich will dir das Erbe meiner Väter nicht geben! Und er legte sich auf sein Bett, wandte sein Angesicht ab und aß nichts.
Septuaginta: καὶ ἐγένετο τὸ πνεῦμα αχααβ τεταραγμένον καὶ ἐκοιμήθη ἐπὶ τῆς κλίνης αὐτοῦ καὶ συνεκάλυψεν τὸ πρώσωπον αὐτοῦ καὶ οὐκ ἔφαγεν ἄρτον
kai egeneto to pneyma achaab tetaragmenon kai ekoimehtheh epi tehs klinehs aytoy kai synekalypsen to prohsohpon aytoy kai oyk ephagen arton
NovaVulgata: Venit ergo Achab in domum suam tristis et indignans super verbo, quod locutus fuerat ad eum Naboth Iezrahelites dicens: “ Non dabo tibi hereditatem patrum meorum ”. Et proiciens se in lectulum suum avertit faciem ad parietem et non comedit panem.
HeLeningradV: וְגַם־לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת־אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל׃
wgam-lAijzaebael dibaer jHwaaH leAmor Haklaabijm joAklw Aaet-Aijzaebael bhel jizrOaeAl׃
HeLeningradoV: וגם־לאיזבל דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את־איזבל בחל יזרעאל׃
wgm-lAjzbl dbr jHwH lAmr Hklbjm jAklw At-Ajzbl bhl jzrOAl׃
Schlachter: Und auch über Isebel redete der HERR und sprach: Die Hunde sollen Isebel fressen auf dem Acker von Jesreel!
Septuaginta: καὶ τῇ ιεζαβελ ἐλάλησεν κύριος λέγων οἱ κύνες καταφάγονται αὐτὴν ἐν τῷ προτειχίσματι ιεζραελ
kai teh iezabel elalehsen kyrios legohn oi kynes kataphagontai aytehn en toh proteichismati iezrael
NovaVulgata: Sed et de Iezabel locutus est Dominus dicens: Canes comedent Iezabel in agro Iezrahel.
HeLeningradV: הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עֹוף הַשָּׁמָיִם׃
Hamet lAahAaab baaOijr joAklw Haklaabijm wHamet baxaadaeH joAklw Oowp Haxxaamaajim׃
HeLeningradoV: המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים׃
Hmt lAhAb bOjr jAklw Hklbjm wHmt bxdH jAklw Owp Hxmjm׃
Schlachter: Wer von Ahab in der Stadt stirbt, den sollen die Hunde fressen, und wer auf dem Felde stirbt, den sollen die Vögel des Himmels fressen!
Septuaginta: τὸν τεθνηκότα τοῦ αχααβ ἐν τῇ πόλει φάγονται οἱ κύνες καὶ τὸν τεθνηκότα αὐτοῦ ἐν τῷ πεδίῳ φάγονται τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ
ton tethnehkota toy achaab en teh polei phagontai oi kynes kai ton tethnehkota aytoy en toh pedioh phagontai ta peteina toy oyranoy
NovaVulgata: Qui de Achab mortuus fuerit in civitate, comedent eum canes; qui autem mortuus fuerit in agro, comedent eum volucres caeli ”.
2.Könige
HeLeningradV: וַיְהִי הַיֹּום וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל־שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדֹולָה וַתַּחֲזֶק־בֹּו לֶאֱכָל־לָחֶם וַיְהִי מִדֵּי עָבְרֹו יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל־לָחֶם׃
wajHij Hajowm wajaOabor AaelijxxaaO Aael-xxwnem wxxaam AixxaaH gdowlaaH watahazaeq-bow laeAaekaal-laahaem wajHij midej Oaabrow jaasur xxaamaaH laeAaekaal-laahaem׃
HeLeningradoV: ויהי היום ויעבר אלישע אל־שונם ושם אשה גדולה ותחזק־בו לאכל־לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל־לחם׃
wjHj Hjwm wjObr AljxO Al-xwnm wxm AxH gdwlH wthzq-bw lAkl-lhm wjHj mdj Obrw jsr xmH lAkl-lhm׃
Schlachter: Und es begab sich eines Tages, daß Elisa nach Sunem ging. Dort wohnte eine vornehme Frau, die nötigte ihn, bei ihr zu essen. Sooft er nun daselbst durchzog, kehrte er dort ein, um zu essen.
Septuaginta: καὶ ἐγένετο ἡμέρα καὶ διέβη ελισαιε εἰς σουμαν καὶ ἐκεῖ γυνὴ μεγάλη καὶ ἐκράτησεν αὐτὸν φαγεῖν ἄρτον καὶ ἐγένετο ἀφ' ἱκανοῦ τοῦ εἰσπορεύεσθαι αὐτὸν ἐξέκλινεν τοῦ ἐκεῖ φαγεῖν
kai egeneto ehmera kai diebeh elisaie eis soyman kai ekei gyneh megaleh kai ekratehsen ayton phagein arton kai egeneto aph' ikanoy toy eisporeyesthai ayton exeklinen toy ekei phagein
NovaVulgata: Facta est autem quaedam dies, et transibat Eliseus per Sunam. Erat autem ibi mulier magna, quae tenuit eum, ut comederet panem. Quotiescumque inde transibat, divertebat ad eam, ut comederet panem.
HeLeningradV: וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים לֶאֱכֹול וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר אִישׁ הָאֱלֹהִים וְלֹא יָכְלוּ לֶאֱכֹל׃
wajicqw laAanaaxxijm laeAaekowl wajHij kAaaklaam meHanaazijd wHemaaH caaOaaqw wajoAmrw maawaet basijr Aijxx HaaAaeloHijm wloA jaaklw laeAaekol׃
HeLeningradoV: ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל׃
wjcqw lAnxjm lAkwl wjHj kAklm mHnzjd wHmH cOqw wjAmrw mwt bsjr Ajx HAlHjm wlA jklw lAkl׃
Schlachter: Als man es aber zum Essen vor die Männer ausschüttete und sie von dem Gemüse aßen, schrieen sie und sprachen: Der Tod ist im Topf, Mann Gottes! Und sie konnten es nicht essen.
Septuaginta: καὶ ἐνέχει τοῖς ἀνδράσιν φαγεῖν καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐσθίειν αὐτοὺς ἐκ τοῦ ἑψήματος καὶ ἰδοὺ ἀνεβόησαν καὶ εἶπον θάνατος ἐν τῷ λέβητι ἄνθρωπε τοῦ θεοῦ καὶ οὐκ ἠδύναντο φαγεῖν
kai enechei tois andrasin phagein kai egeneto en toh esthiein aytoys ek toy epsehmatos kai idoy aneboehsan kai eipon thanatos en toh lebehti anthrohpe toy theoy kai oyk ehdynanto phagein
NovaVulgata: Infuderunt ergo sociis, ut comederent. Cumque gustassent de coctione, exclamaverunt dicentes: “ Mors in olla, vir Dei! ”. Et non potuerunt comedere.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר וּקְחוּ־קֶמַח וַיַּשְׁלֵךְ אֶל־הַסִּיר וַיֹּאמֶר צַק לָעָם וְיֹאכֵלוּ וְלֹא הָיָה דָּבָר רָע בַּסִּיר׃ ס
wajoAmaer wqhw-qaemah wajaxxlek Aael-Hasijr wajoAmaer caq laaOaam wjoAkelw wloA HaajaaH daabaar raaO basijr׃ s
HeLeningradoV: ויאמר וקחו־קמח וישלך אל־הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר׃ ס
wjAmr wqhw-qmh wjxlk Al-Hsjr wjAmr cq lOm wjAklw wlA HjH dbr rO bsjr׃ s
Schlachter: Er aber sprach: Gebt Mehl! Und er warf es in den Topf und sprach: Schütte es aus für die Leute, daß sie essen! Da war nichts Böses mehr im Topf.
Septuaginta: καὶ εἶπεν λάβετε ἄλευρον καὶ ἐμβάλετε εἰς τὸν λέβητα καὶ εἶπεν ελισαιε πρὸς γιεζι τὸ παιδάριον ἔγχει τῷ λαῷ καὶ ἐσθιέτωσαν καὶ οὐκ ἐγενήθη ἔτι ἐκεῖ ῥῆμα πονηρὸν ἐν τῷ λέβητι
kai eipen labete aleyron kai embalete eis ton lebehta kai eipen elisaie pros giezi to paidarion egchei toh laoh kai esthietohsan kai oyk egenehtheh eti ekei rehma ponehron en toh lebehti
NovaVulgata: At ille: “ Afferte, inquit, farinam ”. Cumque tulissent, misit in ollam et ait: “ Infunde turbae, et comedat ”. Et non fuit amplius quidquam amaritudinis in olla.
HeLeningradV: וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים־לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנֹו וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ׃
wAijxx baaA mibaOal xxaalixxaaH wajaabeA lAijxx HaaAaeloHijm laehaem bikwrijm Oaexrijm-laehaem xOorijm wkarmael bciqlonow wajoAmaer ten laaOaam wjoAkelw׃
HeLeningradoV: ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים־לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו׃
wAjx bA mbOl xlxH wjbA lAjx HAlHjm lhm bkwrjm Oxrjm-lhm xOrjm wkrml bcqlnw wjAmr tn lOm wjAklw׃
Schlachter: Aber ein Mann von Baal-Schalischa kam und brachte dem Manne Gottes Erstlingsbrote, zwanzig Gerstenbrote und zerriebene Körner in seinem Sack. Er aber sprach: Gib es dem Volk, daß sie essen!
Septuaginta: καὶ ἀνὴρ διῆλθεν ἐκ βαιθσαρισα καὶ ἤνεγκεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ πρωτογενημάτων εἴκοσι ἄρτους κριθίνους καὶ παλάθας καὶ εἶπεν δότε τῷ λαῷ καὶ ἐσθιέτωσαν
kai anehr diehlthen ek baithsarisa kai ehnegken pros ton anthrohpon toy theoy prohtogenehmatohn eikosi artoys krithinoys kai palathas kai eipen dote toh laoh kai esthietohsan
NovaVulgata: Vir autem quidam venit de Baalsalisa deferens viro Dei panes primitiarum, viginti panes hordeaceos et frumentum novum in pera sua. At ille dixit: “ Da populo, ut comedat ”.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר לֹא תַכֶּה הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל־אֲדֹנֵיהֶם׃
wajoAmaer loA takaeH HaAaxxaer xxaabijtaa bharbkaa wbqaxxtkaa AataaH makaeH xijm laehaem waamajim lipnejHaem wjoAklw wjixxtw wjelkw Aael-AadonejHaem׃
HeLeningradoV: ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל־אדניהם׃
wjAmr lA tkH HAxr xbjt bhrbk wbqxtk AtH mkH xjm lhm wmjm lpnjHm wjAklw wjxtw wjlkw Al-AdnjHm׃
Schlachter: Er sprach: Du sollst sie nicht schlagen! Würdest du die, welche du mit deinem Schwert und mit deinem Bogen gefangen nimmst, schlagen? Setze ihnen Brot und Wasser vor, daß sie essen und trinken und zu ihrem Herrn ziehen!
Septuaginta: καὶ εἶπεν οὐ πατάξεις εἰ μὴ οὓς ᾐχμαλώτευσας ἐν ῥομφαίᾳ σου καὶ τόξῳ σου σὺ τύπτεις παράθες ἄρτους καὶ ὕδωρ ἐνώπιον αὐτῶν καὶ φαγέτωσαν καὶ πιέτωσαν καὶ ἀπελθέτωσαν πρὸς τὸν κύριον αὐτῶν
kai eipen oy pataxeis ei meh oys ehchmalohteysas en romphaia soy kai toxoh soy sy typteis parathes artoys kai ydohr enohpion aytohn kai phagetohsan kai pietohsan kai apelthetohsan pros ton kyrion aytohn
NovaVulgata: At ille ait: “ Non percuties; neque enim, quos cepisti gladio et arcu tuo, percutis. Pone panem et aquam coram eis, ut comedant et bibant et vadant ad dominum suum ”.
HeLeningradV: וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדֹולָה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיְשַׁלְּחֵם וַיֵּלְכוּ אֶל־אֲדֹנֵיהֶם וְלֹא־יָסְפוּ עֹוד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבֹוא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל׃ פ
wajikraeH laaHaem keraaH gdowlaaH wajoAklw wajixxtw wajxxalhem wajelkw Aael-AadonejHaem wloA-jaaspw Oowd gdwdej Aaraam laabowA bAaeraec jixraaAel׃ p
HeLeningradoV: ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל־אדניהם ולא־יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל׃ פ
wjkrH lHm krH gdwlH wjAklw wjxtw wjxlhm wjlkw Al-AdnjHm wlA-jspw Owd gdwdj Arm lbwA bArc jxrAl׃ p
Schlachter: Da ward ein großes Mal zugerichtet. Und als sie gegessen und getrunken hatten, ließ er sie gehen, und sie zogen zu ihrem Herrn. Von da an kamen die Streifscharen der Syrer nicht mehr in das Land Israel.
Septuaginta: καὶ παρέθηκεν αὐτοῖς παράθεσιν μεγάλην καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον καὶ ἀπέστειλεν αὐτούς καὶ ἀπῆλθον πρὸς τὸν κύριον αὐτῶν καὶ οὐ προσέθεντο ἔτι μονόζωνοι συρίας τοῦ ἐλθεῖν εἰς γῆν ισραηλ
kai parethehken aytois parathesin megalehn kai ephagon kai epion kai apesteilen aytoys kai apehlthon pros ton kyrion aytohn kai oy prosethento eti monozohnoi syrias toy elthein eis gehn israehl
NovaVulgata: Appositaque est eis ciborum magna praeparatio, et comederunt et biberunt, et dimisit eos; abieruntque ad dominum suum, et ultra non venerunt turmae Syriae in terram Israel.
HeLeningradV: וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר־לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל־יָדֹו אֶת־אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר הִנֵּה יְהוָה עֹשֶׂה אֲרֻבֹּות בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל׃ ס
wajaOan Haxxaalijxx Aaxxaer-lamaelaek nixxOaan Oal-jaadow Aaet-Aijxx HaaAaeloHijm wajoAmar HineH jHwaaH OoxaeH Aarubowt baxxaamajim HajiHjaeH Hadaabaar HazaeH wajoAmaer HinkaaH roAaeH bOejnaejkaa wmixxaam loA toAkel׃ s
HeLeningradoV: ויען השליש אשר־למלך נשען על־ידו את־איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל׃ ס
wjOn Hxljx Axr-lmlk nxOn Ol-jdw At-Ajx HAlHjm wjAmr HnH jHwH OxH Arbwt bxmjm HjHjH Hdbr HzH wjAmr HnkH rAH bOjnjk wmxm lA tAkl׃ s
Schlachter: Da antwortete der Ritter, auf dessen Arm sich der König stützte, dem Manne Gottes und sprach: Siehe, und wenn der HERR Fenster am Himmel machte, wie könnte solches geschehen? Er aber sprach: Siehe, du wirst es mit eigenen Augen sehen, aber nicht davon essen!
Septuaginta: καὶ ἀπεκρίθη ὁ τριστάτης ἐφ' ὃν ὁ βασιλεὺς ἐπανεπαύετο ἐπὶ τὴν χεῖρα αὐτοῦ τῷ ελισαιε καὶ εἶπεν ἰδοὺ ποιήσει κύριος καταρράκτας ἐν οὐρανῷ μὴ ἔσται τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ ελισαιε εἶπεν ἰδοὺ σὺ ὄψῃ τοῖς ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἐκεῖθεν οὐ φάγῃ
kai apekritheh o tristatehs eph' on o basileys epanepayeto epi tehn cheira aytoy toh elisaie kai eipen idoy poiehsei kyrios katarraktas en oyranoh meh estai to rehma toyto kai elisaie eipen idoy sy opseh tois ophthalmois soy kai ekeithen oy phageh
NovaVulgata: Respondens dux, super cuius manum rex incumbebat, homini Dei ait: “ Si Dominus fecerit etiam cataractas in caelo, numquid poterit esse, quod loqueris? ”. Qui ait: “ Videbis oculis tuis et inde non comedes ”.
HeLeningradV: וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֶת־אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר וְהִנֵּה יְהוָה עֹשֶׂה אֲרֻבֹּות בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר הִנְּךָ רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל׃
wajaOan Haxxaalijxx Aaet-Aijxx HaaAaeloHijm wajoAmar wHineH jHwaaH OoxaeH Aarubowt baxxaamajim HajiHjaeH kadaabaar HazaeH wajoAmaer Hinkaa roAaeH bOejnaejkaa wmixxaam loA toAkel׃
HeLeningradoV: ויען השליש את־איש האלהים ויאמר והנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל׃
wjOn Hxljx At-Ajx HAlHjm wjAmr wHnH jHwH OxH Arbwt bxmjm HjHjH kdbr HzH wjAmr Hnk rAH bOjnjk wmxm lA tAkl׃
Schlachter: worauf der Ritter dem Manne Gottes geantwortet hatte: Ja, siehe, und wenn der HERR Fenster am Himmel machte, wie könnte solches geschehen? Er aber hatte gesagt: Siehe, du wirst es mit deinen Augen sehen, aber nicht davon essen!
Septuaginta: καὶ ἀπεκρίθη ὁ τριστάτης τῷ ελισαιε καὶ εἶπεν ἰδοὺ κύριος ποιεῖ καταρράκτας ἐν τῷ οὐρανῷ μὴ ἔσται τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ εἶπεν ελισαιε ἰδοὺ ὄψῃ τοῖς ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἐκεῖθεν οὐ φάγῃ
kai apekritheh o tristatehs toh elisaie kai eipen idoy kyrios poiei katarraktas en toh oyranoh meh estai to rehma toyto kai eipen elisaie idoy opseh tois ophthalmois soy kai ekeithen oy phageh
NovaVulgata: quando responderat dux ille viro Dei et dixerat: “ Etiamsi Dominus fecerit cataractas in caelo, numquid fieri poterit, quod loqueris? ”, et dixerat ei: “ Videbis oculis tuis et inde non comedes ”.
HeLeningradV: וַיָּשֻׁבוּ וַיַּגִּידוּ לֹו וַיֹּאמֶר דְּבַר־יְהוָה הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד־עַבְדֹּו אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת־בְּשַׂר אִיזָבֶל׃
wajaaxxubw wajagijdw low wajoAmaer dbar-jHwaaH HwA Aaxxaer dibaer bjad-Oabdow AelijaaHw Hatixxbij leAmor bhelaeq jizrOaeAl joAklw Haklaabijm Aaet-bxar Aijzaabael׃
HeLeningradoV: וישבו ויגידו לו ויאמר דבר־יהוה הוא אשר דבר ביד־עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את־בשר איזבל׃
wjxbw wjgjdw lw wjAmr dbr-jHwH HwA Axr dbr bjd-Obdw AljHw Htxbj lAmr bhlq jzrOAl jAklw Hklbjm At-bxr Ajzbl׃
Schlachter: und sie kamen wieder und sagten es ihm. Er aber sprach: Es erfüllt sich, was der HERR durch seinen Knecht Elia, den Tisbiter, gesagt hat, als er sprach: «Auf dem Acker Jesreels sollen die Hunde das Fleisch der Isebel fressen!
Septuaginta: καὶ ἐπέστρεψαν καὶ ἀνήγγειλαν αὐτῷ καὶ εἶπεν λόγος κυρίου ὃν ἐλάλησεν ἐν χειρὶ δούλου αὐτοῦ ηλιου τοῦ θεσβίτου λέγων ἐν τῇ μερίδι ιεζραελ καταφάγονται οἱ κύνες τὰς σάρκας ιεζαβελ
kai epestrepsan kai anehggeilan aytoh kai eipen logos kyrioy on elalehsen en cheiri doyloy aytoy ehlioy toy thesbitoy legohn en teh meridi iezrael kataphagontai oi kynes tas sarkas iezabel
NovaVulgata: Reversique nuntiaverunt ei. Et ait Iehu: “ Sermo Domini est, quem locutus est per servum suum Eliam Thesbiten dicens: In agro Iezrahel comedent canes carnes Iezabel;
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב־שָׁקֵה הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל־הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל־הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת [חֲרֵיהֶם כ] (צֹואָתָם ק) וְלִשְׁתֹּות אֶת־ [שֵׁינֵיהֶם כ] (מֵימֵי ק) (רַגְלֵיהֶם ק) עִמָּכֶם׃
wajoAmaer AalejHaem rab-xxaaqeH HaOal Aadonaejkaa wAelaejkaa xxlaahanij Aadonij ldaber Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH HaloA Oal-HaaAanaaxxijm Hajoxxbijm Oal-HahomaaH laeAaekol Aaet [harejHaem k] (cowAaataam q) wlixxtowt Aaet- [xxejnejHaem k] (mejmej q) (raglejHaem q) Oimaakaem׃
HeLeningradoV: ויאמר אליהם רב־שקה העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את־הדברים האלה הלא על־האנשים הישבים על־החמה לאכל את [חריהם כ] (צואתם ק) ולשתות את־ [שיניהם כ] (מימי ק) (רגליהם ק) עמכם׃
wjAmr AljHm rb-xqH HOl Adnjk wAljk xlhnj Adnj ldbr At-Hdbrjm HAlH HlA Ol-HAnxjm Hjxbjm Ol-HhmH lAkl At [hrjHm k] (cwAtm q) wlxtwt At- [xjnjHm k] (mjmj q) (rgljHm q) Omkm׃
Schlachter: Rabschake aber sprach zu ihnen: Hat mich denn mein Herr zu deinem Herrn oder zu dir gesandt, solche Worte zu reden, und nicht vielmehr zu den Männern, die auf der Mauer sitzen, um mit euch ihren Kot zu essen und ihren Harn zu trinken?
Septuaginta: καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ραψακης μὴ ἐπὶ τὸν κύριόν σου καὶ πρὸς σὲ ἀπέστειλέν με ὁ κύριός μου λαλῆσαι τοὺς λόγους τούτους οὐχὶ ἐπὶ τοὺς ἄνδρας τοὺς καθημένους ἐπὶ τοῦ τείχους τοῦ φαγεῖν τὴν κόπρον αὐτῶν καὶ πιεῖν τὸ οὖρον αὐτῶν μεθ' ὑμῶν ἅμα
kai eipen pros aytoys rapsakehs meh epi ton kyrion soy kai pros se apesteilen me o kyrios moy lalehsai toys logoys toytoys oychi epi toys andras toys kathehmenoys epi toy teichoys toy phagein tehn kopron aytohn kai piein to oyron aytohn meth' ymohn ama
NovaVulgata: Responditque eis Rabsaces: “ Numquid ad dominum tuum et ad te misit me dominus meus, ut loquerer sermones hos, et non ad viros, qui sedent super murum, ut comedant stercora sua et bibant urinam suam vobiscum? ”.
HeLeningradV: אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות אֶל־מִזְבַּח יְהוָה בִּירוּשָׁלִָם כִּי אִם־אָכְלוּ מַצֹּות בְּתֹוךְ אֲחֵיהֶם׃
Aak loA jaOalw koHanej Habaamowt Aael-mizbah jHwaaH bijrwxxaalaaim kij Aim-Aaaklw macowt btowk AahejHaem׃
HeLeningradoV: אך לא יעלו כהני הבמות אל־מזבח יהוה בירושלם כי אם־אכלו מצות בתוך אחיהם׃
Ak lA jOlw kHnj Hbmwt Al-mzbh jHwH bjrwxlm kj Am-Aklw mcwt btwk AhjHm׃
Schlachter: Doch durften die Höhenpriester nicht auf dem Altar des HERRN zu Jerusalem opfern, dagegen aßen sie von dem ungesäuerten Brot unter ihren Brüdern.
Septuaginta: πλὴν οὐκ ἀνέβησαν οἱ ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν πρὸς τὸ θυσιαστήριον κυρίου ἐν ιερουσαλημ ὅτι εἰ μὴ ἔφαγον ἄζυμα ἐν μέσῳ τῶν ἀδελφῶν αὐτῶν
plehn oyk anebehsan oi iereis tohn ypsehlohn pros to thysiastehrion kyrioy en ieroysalehm oti ei meh ephagon azyma en mesoh tohn adelphohn aytohn
NovaVulgata: Verumtamen non ascendebant sacerdotes excelsorum ad altare Domini in Ierusalem, sed tantum comedebant azyma in medio fratrum suorum.
HeLeningradV: וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאֹו וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל־יְמֵי חַיָּיו׃
wxxinaaA Aet bigdej kilAow wAaakal laehaem taamijd lpaanaajw kaal-jmej hajaajw׃
HeLeningradoV: ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל־ימי חייו׃
wxnA At bgdj klAw wAkl lhm tmjd lpnjw kl-jmj hjjw׃
Schlachter: und er ließ ihn seine Gefängniskleider ablegen; und er durfte stets vor ihm essen, sein ganzes Leben lang.
Septuaginta: καὶ ἠλλοίωσεν τὰ ἱμάτια τῆς φυλακῆς αὐτοῦ καὶ ἤσθιεν ἄρτον διὰ παντὸς ἐνώπιον αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς αὐτοῦ
kai ehlloiohsen ta imatia tehs phylakehs aytoy kai ehsthien arton dia pantos enohpion aytoy pasas tas ehmeras tehs zohehs aytoy
NovaVulgata: et mutavit vestes eius, quas habuerat in carcere; et comedebat panem semper in conspectu eius cunctis diebus vitae suae.
2.Chronika
HeLeningradV: וּכְכַלֹּות שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבֹוד יְהוָה מָלֵא אֶת־הַבָּיִת׃
wkkalowt xxlomoH lHitpalel wHaaAexx jaardaaH meHaxxaamajim watoAkal HaaOolaaH wHazbaahijm wkbowd jHwaaH maaleA Aaet-Habaajit׃
HeLeningradoV: וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את־הבית׃
wkklwt xlmH lHtpll wHAx jrdH mHxmjm wtAkl HOlH wHzbhjm wkbwd jHwH mlA At-Hbjt׃
Schlachter: Als nun Salomo sein Gebet vollendet hatte, fiel das Feuer vom Himmel und verzehrte das Brandopfer und die Schlachtopfer. Und die Herrlichkeit des HERRN erfüllte das Haus;
Septuaginta: καὶ ὡς συνετέλεσεν σαλωμων προσευχόμενος καὶ τὸ πῦρ κατέβη ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ κατέφαγεν τὰ ὁλοκαυτώματα καὶ τὰς θυσίας καὶ δόξα κυρίου ἔπλησεν τὸν οἶκον
kai ohs synetelesen salohmohn proseychomenos kai to pyr katebeh ek toy oyranoy kai katephagen ta olokaytohmata kai tas thysias kai doxa kyrioy eplehsen ton oikon
NovaVulgata: Cumque complesset Salomon fundens preces, ignis descendit de caelo et devoravit holocaustum et victimas, et maiestas Domini implevit domum.
HeLeningradV: וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנֹו וּמֹושַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וַעֲלִיָּתֹו אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא־הָיָה עֹוד בָּהּ רוּחַ׃
wmaAakal xxulhaanow wmowxxab Oabaadaajw wmaOamad mxxaartaajw wmalbwxxejHaem wmaxxqaajw wmalbwxxejHaem waOalijaatow Aaxxaer jaOalaeH bejt jHwaaH wloA-HaajaaH Oowd baaH rwha׃
HeLeningradoV: ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא־היה עוד בה רוח׃
wmAkl xlhnw wmwxb Obdjw wmOmd mxrtjw wmlbwxjHm wmxqjw wmlbwxjHm wOljtw Axr jOlH bjt jHwH wlA-HjH Owd bH rwh׃
Schlachter: und die Speise auf seinem Tisch, die Wohnung seiner Knechte und das Auftreten seiner Diener und ihre Kleider, seine Mundschenken und ihre Kleider und seine Brandopfer, die er im Haus des HERRN darbrachte, kam sie außer sich vor Erstaunen
Septuaginta: καὶ τὰ βρώματα τῶν τραπεζῶν καὶ καθέδραν παίδων αὐτοῦ καὶ στάσιν λειτουργῶν αὐτοῦ καὶ ἱματισμὸν αὐτῶν καὶ οἰνοχόους αὐτοῦ καὶ στολισμὸν αὐτῶν καὶ τὰ ὁλοκαυτώματα ἃ ἀνέφερεν ἐν οἴκῳ κυρίου καὶ ἐξ ἑαυτῆς ἐγένετο
kai ta brohmata tohn trapezohn kai kathedran paidohn aytoy kai stasin leitoyrgohn aytoy kai imatismon aytohn kai oinochooys aytoy kai stolismon aytohn kai ta olokaytohmata a anepheren en oikoh kyrioy kai ex eaytehs egeneto
NovaVulgata: necnon et cibaria mensae eius et sessionem servorum et officia ministrorum eius et vestimenta eorum, pincernas quoque et vestes eorum et victimas, quas immolabat in domo Domini, non erat prae stupore ultra in ea spiritus.
HeLeningradV: וַאֲמַרְתֶּם כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ שִׂימוּ זֶה בֵּית הַכֶּלֶא וְהַאֲכִלֻהוּ לֶחֶם לַחַץ וּמַיִם לַחַץ עַד שׁוּבִי בְשָׁלֹום׃
waAamartaem koH Aaamar Hamaelaek xijmw zaeH bejt HakaelaeA wHaAakiluHw laehaem lahac wmajim lahac Oad xxwbij bxxaalowm׃
HeLeningradoV: ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום׃
wAmrtm kH Amr Hmlk xjmw zH bjt HklA wHAklHw lhm lhc wmjm lhc Od xwbj bxlwm׃
Schlachter: und saget: So spricht der König: Legt diesen ins Gefängnis und speiset ihn mit Brot der Trübsal und mit Wasser der Trübsal, bis ich in Frieden wiederkomme!
Septuaginta: καὶ ἐρεῖς οὕτως εἶπεν ὁ βασιλεύς ἀπόθεσθε τοῦτον εἰς οἶκον φυλακῆς καὶ ἐσθιέτω ἄρτον θλίψεως καὶ ὕδωρ θλίψεως ἕως τοῦ ἐπιστρέψαι με ἐν εἰρήνῃ
kai ereis oytohs eipen o basileys apothesthe toyton eis oikon phylakehs kai esthietoh arton thlipseohs kai ydohr thlipseohs eohs toy epistrepsai me en eirehneh
NovaVulgata: et dicetis: “Haec dicit rex: Mittite hunc in carcerem et date ei panis modicum et aquae pauxillum, donec revertar in pace” ”.
HeLeningradV: כִּי מַרְבִּית הָעָם רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן לֹא הִטֶּהָרוּ כִּי־אָכְלוּ אֶת־הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם לֵאמֹר יְהוָה הַטֹּוב יְכַפֵּר בְּעַד׃
kij marbijt HaaOaam rabat meAaeprajim wmnaxxaeH jixaaxkaar wzbulwn loA HiTaeHaarw kij-Aaaklw Aaet-Hapaesah bloA kakaatwb kij Hitpalel jhizqijaaHw OalejHaem leAmor jHwaaH HaTowb jkaper bOad׃
HeLeningradoV: כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי־אכלו את־הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד׃
kj mrbjt HOm rbt mAprjm wmnxH jxxkr wzblwn lA HTHrw kj-Aklw At-Hpsh blA kktwb kj Htpll jhzqjHw OljHm lAmr jHwH HTwb jkpr bOd׃
Schlachter: Auch waren viele vom Volk, von Ephraim, Manasse, Issaschar und Sebulon, die sich nicht gereinigt hatten, so daß sie das Passah nicht aßen, wie es vorgeschrieben ist;
Septuaginta: ὅτι τὸ πλεῖστον τοῦ λαοῦ ἀπὸ εφραιμ καὶ μανασση καὶ ισσαχαρ καὶ ζαβουλων οὐχ ἡγνίσθησαν ἀλλὰ ἔφαγον τὸ φασεκ παρὰ τὴν γραφήν καὶ προσηύξατο εζεκιας περὶ αὐτῶν λέγων κύριος ὁ ἀγαθὸς ἐξιλασάσθω ὑπὲρ
πάσης καρδίας κατευθυνούσης ἐκζητῆσαι κύριον τὸν θεὸν τῶν πατέρων αὐτῶν καὶ οὐ κατὰ τὴν ἁγνείαν τῶν ἁγίων
oti to pleiston toy laoy apo ephraim kai manasseh kai issachar kai zaboylohn oych ehgnisthehsan alla ephagon to phasek para tehn graphehn kai prosehyxato ezekias peri aytohn legohn kyrios o agathos exilasasthoh yper
pasehs kardias kateythynoysehs ekzehtehsai kyrion ton theon tohn paterohn aytohn kai oy kata tehn agneian tohn agiohn
NovaVulgata: Valde magna enim pars populi, de Ephraim et Manasse et Issachar et Zabulon, non erant mundati; et comederunt Pascha non iuxta, quod scriptum est. Et oravit pro eis Eze chias dicens: “ Dominus bonus propitietur
Esra
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא־יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים׃
wajoAmaer HatirxxaataaA laaHaem Aaxxaer loA-joAklw miqodaexx Haqaadaaxxijm Oad Oamod koHen lAwrijm wltumijm׃
HeLeningradoV: ויאמר התרשתא להם אשר לא־יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים׃
wjAmr HtrxtA lHm Axr lA-jAklw mqdx Hqdxjm Od Omd kHn lAwrjm wltmjm׃
Schlachter: Und der Landpfleger sagte ihnen, sie sollten nicht vom Allerheiligsten essen, bis ein Priester mit dem Licht und Recht aufstünde.
Septuaginta: καὶ εἶπεν αθερσαθα αὐτοῖς τοῦ μὴ φαγεῖν ἀπὸ τοῦ ἁγίου τῶν ἁγίων ἕως ἀναστῇ ἱερεὺς τοῖς φωτίζουσιν καὶ τοῖς τελείοις
kai eipen athersatha aytois toy meh phagein apo toy agioy tohn agiohn eohs anasteh iereys tois phohtizoysin kai tois teleiois
NovaVulgata: Et dixit praepositus eis, ut non comederent de sanctificatis sanctuarii, donec surgeret sacerdos pro Urim et Tummim.
HeLeningradV: וְעַתָּה בְּנֹותֵיכֶם אַל־תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל־תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא־תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטֹובָתָם עַד־עֹולָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת־טוּב הָאָרֶץ וְהֹורַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד־עֹולָם׃
wOataaH bnowtejkaem Aal-titnw libnejHaem wbnotejHaem Aal-tixAw libnejkaem wloA-tidrxxw xxlomaam wTowbaataam Oad-Oowlaam lmaOan taehaezqw waAakaltaem Aaet-Twb HaaAaaraec wHowraxxtaem libnejkaem Oad-Oowlaam׃
HeLeningradoV: ועתה בנותיכם אל־תתנו לבניהם ובנתיהם אל־תשאו לבניכם ולא־תדרשו שלמם וטובתם עד־עולם למען תחזקו ואכלתם את־טוב הארץ והורשתם לבניכם עד־עולם׃
wOtH bnwtjkm Al-ttnw lbnjHm wbntjHm Al-txAw lbnjkm wlA-tdrxw xlmm wTwbtm Od-Owlm lmOn thzqw wAkltm At-Twb HArc wHwrxtm lbnjkm Od-Owlm׃
Schlachter: So sollt ihr nun eure Töchter nicht ihren Söhnen geben und ihre Töchter nicht für eure Söhne nehmen, und suchet ewiglich nicht ihren Frieden und ihr Wohlergehn, damit ihr erstarket und das Gut des Landes esset und es auf eure Kinder vererbet, auf ewige Zeiten!
Septuaginta: καὶ νῦν τὰς θυγατέρας ὑμῶν μὴ δῶτε τοῖς υἱοῖς αὐτῶν καὶ ἀπὸ τῶν θυγατέρων αὐτῶν μὴ λάβητε τοῖς υἱοῖς ὑμῶν καὶ οὐκ ἐκζητήσετε εἰρήνην αὐτῶν καὶ ἀγαθὸν αὐτῶν ἕως αἰῶνος ὅπως ἐνισχύσητε καὶ φάγητε τὰ ἀγαθὰ τῆς γῆς καὶ κληροδοτήσητε τοῖς υἱοῖς ὑμῶν ἕως αἰῶνος
kai nyn tas thygateras ymohn meh dohte tois yiois aytohn kai apo tohn thygaterohn aytohn meh labehte tois yiois ymohn kai oyk ekzehtehsete eirehnehn aytohn kai agathon aytohn eohs aiohnos opohs enischysehte kai phagehte ta agatha tehs gehs kai klehrodotehsehte tois yiois ymohn eohs aiohnos
NovaVulgata: Nunc ergo filias vestras ne detis filiis eorum et filias eorum ne accipiatis filiis vestris et non quaeratis pacem eorum et prosperitatem eorum usque in aeternum, ut confortemini et comedatis, quae bona sunt terrae, et heredes habeatis filios vestros usque in saeculum”.
HeLeningradV: וַיָּקָם עֶזְרָא מִלִּפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ אֶל־לִשְׁכַּת יְהֹוחָנָן בֶּן־אֶלְיָשִׁיב וַיֵּלֶךְ שָׁם לֶחֶם לֹא־אָכַל וּמַיִם לֹא־שָׁתָה כִּי מִתְאַבֵּל עַל־מַעַל הַגֹּולָה׃ ס
wajaaqaam OaezraaA milipnej bejt HaaAaeloHijm wajelaek Aael-lixxkat jHowhaanaan baen-Aaeljaaxxijb wajelaek xxaam laehaem loA-Aaakal wmajim loA-xxaataaH kij mitAabel Oal-maOal HagowlaaH׃ s
HeLeningradoV: ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל־לשכת יהוחנן בן־אלישיב וילך שם לחם לא־אכל ומים לא־שתה כי מתאבל על־מעל הגולה׃ ס
wjqm OzrA mlpnj bjt HAlHjm wjlk Al-lxkt jHwhnn bn-Aljxjb wjlk xm lhm lA-Akl wmjm lA-xtH kj mtAbl Ol-mOl HgwlH׃ s
Schlachter: Und Esra stand auf vor dem Hause und ging in die Kammer Johanans, des Sohnes Eljaschibs. Er ging dort hinein und aß kein Brot und trank kein Wasser; denn er trug Leid wegen der Übertretung derer, die gefangen gewesen.
Septuaginta: καὶ ἀνέστη εσδρας ἀπὸ προσώπου οἴκου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπορεύθη εἰς γαζοφυλάκιον ιωαναν υἱοῦ ελισουβ καὶ ἐπορεύθη ἐκεῖ ἄρτον οὐκ ἔφαγεν καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιεν ὅτι ἐπένθει ἐπὶ τῇ ἀσυνθεσίᾳ τῆς ἀποικίας
kai anesteh esdras apo prosohpoy oikoy toy theoy kai eporeytheh eis gazophylakion iohanan yioy elisoyb kai eporeytheh ekei arton oyk ephagen kai ydohr oyk epien oti epenthei epi teh asynthesia tehs apoikias
NovaVulgata: Et surrexit Esdras ante domum Dei et abiit ad cubiculum Iohanan filii Eliasib et pernoctavit ibi; panem non comedit et aquam non bibit, lugebat enim transgressionem eorum, qui venerant de captivitate.
Nehemia
HeLeningradV: וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ לְעֹולָם יִחְיֶה מַדּוּעַ לֹא־יֵרְעוּ פָנַי אֲשֶׁר הָעִיר בֵּית־קִבְרֹות אֲבֹתַי חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ׃ ס
waaAomar lamaelaek Hamaelaek lOowlaam jihjaeH madwOa loA-jerOw paanaj Aaxxaer HaaOijr bejt-qibrowt Aabotaj harebaaH wxxOaaraejHaa Auklw baaAexx׃ s
HeLeningradoV: ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא־ירעו פני אשר העיר בית־קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש׃ ס
wAmr lmlk Hmlk lOwlm jhjH mdwO lA-jrOw pnj Axr HOjr bjt-qbrwt Abtj hrbH wxOrjH Aklw bAx׃ s
Schlachter: Da fürchtete ich mich sehr und sprach: Der König lebe ewig! Warum sollte ich nicht traurig aussehen, da doch die Stadt, wo der Begräbnisplatz meiner Väter ist, wüste liegt und ihre Tore vom Feuer verzehrt sind?
Septuaginta: καὶ εἶπα τῷ βασιλεῖ ὁ βασιλεὺς εἰς τὸν αἰῶνα ζήτω διὰ τί οὐ μὴ γένηται πονηρὸν τὸ πρόσωπόν μου διότι ἡ πόλις οἶκος μνημείων πατέρων μου ἠρημώθη καὶ αἱ πύλαι αὐτῆς κατεβρώθησαν ἐν πυρί
kai eipa toh basilei o basileys eis ton aiohna zehtoh dia ti oy meh genehtai ponehron to prosohpon moy dioti eh polis oikos mnehmeiohn paterohn moy ehrehmohtheh kai ai pylai aytehs katebrohthehsan en pyri
NovaVulgata: et dixi regi: “ Rex, in aeternum vive! Quare non maereat vultus meus, quia civitas sepulcrorum patrum meorum deserta est, et portae eius combustae sunt igne? ”.
HeLeningradV: גַּם מִיֹּום ׀ אֲשֶׁר־צִוָּה אֹתִי לִהְיֹות פֶּחָם בְּאֶרֶץ יְהוּדָה מִשְּׁנַת עֶשְׂרִים וְעַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ שָׁנִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲנִי וְאַחַי לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא אָכַלְתִּי׃
gam mijowm Aaxxaer-ciwaaH Aotij liHjowt paehaam bAaeraec jHwdaaH mixxnat Oaexrijm wOad xxnat xxloxxijm wxxtajim lAartahxxastA Hamaelaek xxaanijm xxtejm OaexreH Aanij wAahaj laehaem HapaehaaH loA Aaakaltij׃
HeLeningradoV: גם מיום ׀ אשר־צוה אתי להיות פחם בארץ יהודה משנת עשרים ועד שנת שלשים ושתים לארתחשסתא המלך שנים שתים עשרה אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי׃
gm mjwm Axr-cwH Atj lHjwt phm bArc jHwdH mxnt Oxrjm wOd xnt xlxjm wxtjm lArthxstA Hmlk xnjm xtjm OxrH Anj wAhj lhm HphH lA Akltj׃
Schlachter: Auch habe ich von der Zeit an, da mir befohlen ward, im Lande Juda ihr Landpfleger zu sein, nämlich vom zwanzigsten Jahre bis zum zweiunddreißigsten Jahre des Königs Artasasta, das sind zwölf Jahre, für mich und meine Brüder nicht den Unterhalt eines Landpflegers beansprucht.
Septuaginta: ἀπὸ τῆς ἡμέρας ἧς ἐνετείλατό μοι εἶναι εἰς ἄρχοντα αὐτῶν ἐν γῇ ιουδα ἀπὸ ἔτους εἰκοστοῦ καὶ ἕως ἔτους τριακοστοῦ καὶ δευτέρου τῷ αρθασασθα ἔτη δώδεκα ἐγὼ καὶ οἱ ἀδελφοί μου βίαν αὐτῶν οὐκ ἔφαγον
apo tehs ehmeras ehs eneteilato moi einai eis archonta aytohn en geh ioyda apo etoys eikostoy kai eohs etoys triakostoy kai deyteroy toh arthasastha eteh dohdeka egoh kai oi adelphoi moy bian aytohn oyk ephagon
NovaVulgata: A die autem illa, qua praeceperat rex mihi, ut essem dux in terra Iudae, ab anno vicesimo usque ad annum tricesimum secundum Artaxerxis regis, per annos duodecim ego et fratres mei annonas, quae ducibus debebantur, non comedimus.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא־יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד הַכֹּהֵן לְאוּרִים וְתוּמִּים׃
wajoAmaer HatirxxaataaA laaHaem Aaxxaer loA-joAklw miqodaexx Haqaadaaxxijm Oad Oamod HakoHen lAwrijm wtwmijm׃
HeLeningradoV: ויאמר התרשתא להם אשר לא־יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותומים׃
wjAmr HtrxtA lHm Axr lA-jAklw mqdx Hqdxjm Od Omd HkHn lAwrjm wtwmjm׃
Schlachter: Und der Landpfleger sagte ihnen, daß sie nicht vom Allerheiligsten essen dürften, bis ein Priester mit dem Licht und Recht aufstände.
Septuaginta: καὶ εἶπεν αθερσαθα ἵνα μὴ φάγωσιν ἀπὸ τοῦ ἁγίου τῶν ἁγίων ἕως ἀναστῇ ὁ ἱερεὺς φωτίσων
kai eipen athersatha ina meh phagohsin apo toy agioy tohn agiohn eohs anasteh o iereys phohtisohn
NovaVulgata: dixitque praepositus eis, ut non manducarent de sanctificatis sanctuarii, donec staret sacerdos pro Urim et Tummim.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנֹות לְאֵין נָכֹון לֹו כִּי־קָדֹושׁ הַיֹּום לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל־תֵּעָצֵבוּ כִּי־חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם׃
wajoAmaer laaHaem lkw Aiklw maxxmanijm wxxtw mamtaqijm wxxilhw maanowt lAejn naakown low kij-qaadowxx Hajowm laAadonejnw wAal-teOaacebw kij-haedwat jHwaaH HijA maaOuzkaem׃
HeLeningradoV: ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי־קדוש היום לאדנינו ואל־תעצבו כי־חדות יהוה היא מעזכם׃
wjAmr lHm lkw Aklw mxmnjm wxtw mmtqjm wxlhw mnwt lAjn nkwn lw kj-qdwx Hjwm lAdnjnw wAl-tOcbw kj-hdwt jHwH HjA mOzkm׃
Schlachter: Darum sprach er zu ihnen: Gehet hin, esset Fettes und trinket Süßes und sendet Teile davon auch denen, die nichts für sich zubereitet haben; denn dieser Tag ist unserm HERRN heilig; darum bekümmert euch nicht, denn die Freude am HERRN ist eure Stärke!
Septuaginta: καὶ εἶπεν αὐτοῖς πορεύεσθε φάγετε λιπάσματα καὶ πίετε γλυκάσματα καὶ ἀποστείλατε μερίδας τοῖς μὴ ἔχουσιν ὅτι ἁγία ἐστὶν ἡ ἡμέρα τῷ κυρίῳ ἡμῶν καὶ μὴ διαπέσητε ὅτι ἐστὶν ἰσχὺς ὑμῶν
kai eipen aytois poreyesthe phagete lipasmata kai piete glykasmata kai aposteilate meridas tois meh echoysin oti agia estin eh ehmera toh kyrioh ehmohn kai meh diapesehte oti estin ischys ymohn
NovaVulgata: Et dixit eis: “ Ite, comedite pinguia et bibite mulsum et mittite partes his, qui non praeparaverunt sibi, quia sanctus dies Domini nostri est; et nolite contristari, gaudium etenim Domini est fortitudo vestra ”.
HeLeningradV: וַיֵּלְכוּ כָל־הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות וּלְשַׁלַּח מָנֹות וְלַעֲשֹׂות שִׂמְחָה גְדֹולָה כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הֹודִיעוּ לָהֶם׃ ס
wajelkw kaal-HaaOaam laeAaekol wlixxtowt wlxxalah maanowt wlaOaxowt ximhaaH gdowlaaH kij Hebijnw badbaarijm Aaxxaer HowdijOw laaHaem׃ s
HeLeningradoV: וילכו כל־העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם׃ ס
wjlkw kl-HOm lAkl wlxtwt wlxlh mnwt wlOxwt xmhH gdwlH kj Hbjnw bdbrjm Axr HwdjOw lHm׃ s
Schlachter: Und alles Volk ging hin, um zu essen und zu trinken und Teile davon zu senden und ein großes Freudenfest zu machen; denn sie hatten die Worte verstanden, die man ihnen verkündigte.
Septuaginta: καὶ ἀπῆλθεν πᾶς ὁ λαὸς φαγεῖν καὶ πιεῖν καὶ ἀποστέλλειν μερίδας καὶ ποιῆσαι εὐφροσύνην μεγάλην ὅτι συνῆκαν ἐν τοῖς λόγοις οἷς ἐγνώρισεν αὐτοῖς
kai apehlthen pas o laos phagein kai piein kai apostellein meridas kai poiehsai eyphrosynehn megalehn oti synehkan en tois logois ois egnohrisen aytois
NovaVulgata: Abiit itaque omnis populus, ut comederet et biberet et mitteret partes et faceret laetitiam magnam, quia intellexerant verba, quae docuerat eos.
HeLeningradV: וַיִּלְכְּדוּ עָרִים בְּצֻרֹות וַאֲדָמָה שְׁמֵנָה וַיִּירְשׁוּ בָּתִּים מְלֵאִים־כָּל־טוּב בֹּרֹות חֲצוּבִים כְּרָמִים וְזֵיתִים וְעֵץ מַאֲכָל לָרֹב וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ וַיִּתְעַדְּנוּ בְּטוּבְךָ הַגָּדֹול׃
wajilkdw Oaarijm bcurowt waAadaamaaH xxmenaaH wajijrxxw baatijm mleAijm-kaal-Twb borowt hacwbijm kraamijm wzejtijm wOec maAakaal laarob wajoAklw wajixbOw wajaxxmijnw wajitOadnw bTwbkaa Hagaadowl׃
HeLeningradoV: וילכדו ערים בצרות ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים־כל־טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול׃
wjlkdw Orjm bcrwt wAdmH xmnH wjjrxw btjm mlAjm-kl-Twb brwt hcwbjm krmjm wzjtjm wOc mAkl lrb wjAklw wjxbOw wjxmjnw wjtOdnw bTwbk Hgdwl׃
Schlachter: Und sie eroberten feste Städte und ein fettes Land und nahmen Häuser in Besitz, mit allerlei Gut gefüllt, ausgehauene Brunnen, Weinberge, Ölbäume und Obstbäume in Menge; und sie aßen und wurden satt und fett und ließen sich's wohl sein in deiner großen Güte.
Septuaginta: καὶ κατελάβοσαν πόλεις ὑψηλὰς καὶ ἐκληρονόμησαν οἰκίας πλήρεις πάντων ἀγαθῶν λάκκους λελατομημένους ἀμπελῶνας καὶ ἐλαιῶνας καὶ πᾶν ξύλον βρώσιμον εἰς πλῆθος καὶ ἐφάγοσαν καὶ ἐνεπλήσθησαν καὶ ἐλιπάνθησαν καὶ ἐτρύφησαν ἐν ἀγαθωσύνῃ σου τῇ μεγάλῃ
kai katelabosan poleis ypsehlas kai eklehronomehsan oikias plehreis pantohn agathohn lakkoys lelatomehmenoys ampelohnas kai elaiohnas kai pan xylon brohsimon eis plehthos kai ephagosan kai eneplehsthehsan kai elipanthehsan kai etryphehsan en agathohsyneh soy teh megaleh
NovaVulgata: Ceperunt itaque urbes munitas et humum pinguem; et possederunt domos plenas cunctis bonis, cisternas ab aliis fabricatas, vineas et oliveta et ligna pomifera multa. Et comederunt et saturati sunt et impinguati sunt et delectati sunt in bonitate tua magna.
HeLeningradV: הִנֵּה אֲנַחְנוּ הַיֹּום עֲבָדִים וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ לֶאֱכֹל אֶת־פִּרְיָהּ וְאֶת־טוּבָהּ הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֲבָדִים עָלֶיהָ׃
HineH Aanahnw Hajowm Oabaadijm wHaaAaaraec Aaxxaer-naatataaH laAabotejnw laeAaekol Aaet-pirjaaH wAaet-TwbaaH HineH Aanahnw Oabaadijm OaalaejHaa׃
HeLeningradoV: הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר־נתתה לאבתינו לאכל את־פריה ואת־טובה הנה אנחנו עבדים עליה׃
HnH Anhnw Hjwm Obdjm wHArc Axr-nttH lAbtjnw lAkl At-prjH wAt-TwbH HnH Anhnw Obdjm OljH׃
Schlachter: Siehe, wir sind heute Knechte; ja, in dem Lande, welches du unsern Vätern gegeben hast, um seine Früchte und Güter zu genießen, siehe, in dem sind wir Knechte;
Septuaginta: ἰδού ἐσμεν σήμερον δοῦλοι καὶ ἡ γῆ ἣν ἔδωκας τοῖς πατράσιν ἡμῶν φαγεῖν τὸν καρπὸν αὐτῆς
idoy esmen sehmeron doyloi kai eh geh ehn edohkas tois patrasin ehmohn phagein ton karpon aytehs
NovaVulgata: Ecce nos ipsi hodie servi sumus; et in terra, quam dedisti patribus nostris, ut comederent fructum eius et bona eius, nos ipsi servi sumus.
Esther
HeLeningradV: לֵךְ כְּנֹוס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל־תֹּאכְלוּ וְאַל־תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיֹום גַּם־אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבֹוא אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא־כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי׃
lek knows Aaet-kaal-HajHwdijm HanimcAijm bxxwxxaan wcwmw Oaalaj wAal-toAklw wAal-tixxtw xxloxxaet jaamijm lajlaaH waajowm gam-Aanij wnaOarotaj Aaacwm ken wbken AaabowA Aael-Hamaelaek Aaxxaer loA-kadaat wkaAaxxaer Aaabadtij Aaabaadtij׃
HeLeningradoV: לך כנוס את־כל־היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל־תאכלו ואל־תשתו שלשת ימים לילה ויום גם־אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל־המלך אשר לא־כדת וכאשר אבדתי אבדתי׃
lk knws At-kl-HjHwdjm HnmcAjm bxwxn wcwmw Olj wAl-tAklw wAl-txtw xlxt jmjm ljlH wjwm gm-Anj wnOrtj Acwm kn wbkn AbwA Al-Hmlk Axr lA-kdt wkAxr Abdtj Abdtj׃
Schlachter: So gehe hin, versammle alle Juden, die zu Susan anwesend sind, und fastet für mich, drei Tage lang bei Tag und Nacht, esset und trinket nicht. Auch ich will mit meinen Mägden also fasten, und alsdann will ich zum König hineingehen, wiewohl es nicht nach dem Gesetze ist. Komme ich um, so komme ich um!
Septuaginta: βαδίσας ἐκκλησίασον τοὺς ιουδαίους τοὺς ἐν σούσοις καὶ νηστεύσατε ἐπ' ἐμοὶ καὶ μὴ φάγητε μηδὲ πίητε ἐπὶ ἡμέρας τρεῖς νύκτα καὶ ἡμέραν κἀγὼ δὲ καὶ αἱ ἅβραι μου ἀσιτήσομεν καὶ τότε εἰσελεύσομαι πρὸς τὸν βασιλέα παρὰ τὸν νόμον ἐὰν καὶ ἀπολέσθαι με ᾖ
badisas ekklehsiason toys ioydaioys toys en soysois kai nehsteysate ep' emoi kai meh phagehte mehde piehte epi ehmeras treis nykta kai ehmeran kagoh de kai ai abrai moy asitehsomen kai tote eiseleysomai pros ton basilea para ton nomon ean kai apolesthai me eh
NovaVulgata: “ Vade et congrega omnes Iudaeos, qui in Susan reperiuntur; et ieiunate pro me. Non comedatis et non bibatis tribus diebus et tribus noctibus, et ego cum ancillis meis similiter ieiunabo; et tunc ingrediar ad regem contra legem faciens; si pereo, pereo ”.
Hiob
HeLeningradV: וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה בֵּית אִישׁ יֹומֹו וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת [אַחְיֹתֵיהֶם כ] (אַחְיֹותֵיהֶם ק) לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות עִמָּהֶם׃
wHaalkw baanaajw wOaaxw mixxtaeH bejt Aijxx jowmow wxxaalhw wqaarAw lixxloxxaet [AahjotejHaem k] (AahjowtejHaem q) laeAaekol wlixxtowt OimaaHaem׃
HeLeningradoV: והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת [אחיתיהם כ] (אחיותיהם ק) לאכל ולשתות עמהם׃
wHlkw bnjw wOxw mxtH bjt Ajx jwmw wxlhw wqrAw lxlxt [AhjtjHm k] (AhjwtjHm q) lAkl wlxtwt OmHm׃
Schlachter: Seine Söhne aber gingen und machten Gastmähler, ein jeder in seinem Hause und an seinem Tage, und sie sandten hin und luden auch ihre drei Schwestern ein, um mit ihnen zu essen und zu trinken.
Septuaginta: συμπορευόμενοι δὲ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ πρὸς ἀλλήλους ἐποιοῦσαν πότον καθ' ἑκάστην ἡμέραν συμπαραλαμβάνοντες ἅμα καὶ τὰς τρεῖς ἀδελφὰς αὐτῶν ἐσθίειν καὶ πίνειν μετ' αὐτῶν
symporeyomenoi de oi yioi aytoy pros allehloys epoioysan poton kath' ekastehn ehmeran symparalambanontes ama kai tas treis adelphas aytohn esthiein kai pinein met' aytohn
NovaVulgata: Et ibant filii eius et faciebant convivium per domos unusquisque in die suo; et mittentes vocabant tres sorores suas, ut comederent et biberent cum eis.
HeLeningradV: הֲלֹא־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם־לֹו׃
HaloA-Aozaen milijn tibhaan whek Aokael jiTOam-low׃
HeLeningradoV: הלא־אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם־לו׃
HlA-Azn mljn tbhn whk Akl jTOm-lw׃
Schlachter: Prüft nicht das Ohr die Rede, wie der Gaumen die Speise schmeckt?
Septuaginta: οὖς μὲν γὰρ ῥήματα διακρίνει λάρυγξ δὲ σῖτα γεύεται
oys men gar rehmata diakrinei larygx de sita geyetai
NovaVulgata: Nonne auris verba diiudicat, et palatum cibum sibi gustat?
HeLeningradV: אֵין־שָׂרִיד לְאָכְלֹו עַל־כֵּן לֹא־יָחִיל טוּבֹו׃
Aejn-xaarijd lAaaklow Oal-ken loA-jaahijl Twbow׃
HeLeningradoV: אין־שריד לאכלו על־כן לא־יחיל טובו׃
Ajn-xrjd lAklw Ol-kn lA-jhjl Twbw׃
Schlachter: Nichts entging seiner Freßgier, darum wird auch sein Gut nicht beständig sein.
Septuaginta: οὐκ ἔστιν ὑπόλειμμα τοῖς βρώμασιν αὐτοῦ διὰ τοῦτο οὐκ ἀνθήσει αὐτοῦ τὰ ἀγαθά
oyk estin ypoleimma tois brohmasin aytoy dia toyto oyk anthehsei aytoy ta agatha
NovaVulgata: Non fuerunt reliquiae de cibo eius, et propterea nihil permanebit de bonis eius.
HeLeningradV: כָּל־חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא־נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלֹו׃
kaal-hoxxaek Taamwn licpwnaajw tAaakleHw Aexx loA-nupaah jeraO xaarijd bAaaHaalow׃
HeLeningradoV: כל־חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא־נפח ירע שריד באהלו׃
kl-hxk Tmwn lcpwnjw tAklHw Ax lA-nph jrO xrjd bAHlw׃
Schlachter: Alle Finsternis ist aufgespart für seine Schätze, ihn wird ein Feuer verzehren, das nicht ausgeblasen wird; es frißt weg, was in seinem Zelte übriggeblieben ist.
Septuaginta: πᾶν δὲ σκότος αὐτῷ ὑπομείναι κατέδεται αὐτὸν πῦρ ἄκαυστον κακώσαι δὲ αὐτοῦ ἐπήλυτος τὸν οἶκον
pan de skotos aytoh ypomeinai katedetai ayton pyr akayston kakohsai de aytoy epehlytos ton oikon
NovaVulgata: Omnes tenebrae absconditae sunt in occultis eius, devorabit eum ignis, qui non succenditur; affligetur relictus in tabernaculo suo.
HeLeningradV: וְזֶה יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה וְלֹא־אָכַל בַּטֹּובָה׃
wzaeH jaamwt bnaepaexx maaraaH wloA-Aaakal baTowbaaH׃
HeLeningradoV: וזה ימות בנפש מרה ולא־אכל בטובה׃
wzH jmwt bnpx mrH wlA-Akl bTwbH׃
Schlachter: Der andere aber stirbt mit betrübter Seele und hat nie Gutes geschmeckt:
Septuaginta: ὁ δὲ τελευτᾷ ὑπὸ πικρίας ψυχῆς οὐ φαγὼν οὐδὲν ἀγαθόν
o de teleyta ypo pikrias psychehs oy phagohn oyden agathon
NovaVulgata: Alius vero moritur in amaritudine animae absque ullis opibus;
HeLeningradV: אִם־לֹא נִכְחַד קִימָנוּ וְיִתְרָם אָכְלָה אֵשׁ׃
Aim-loA nikhad qijmaanw wjitraam AaaklaaH Aexx׃
HeLeningradoV: אם־לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃
Am-lA nkhd qjmnw wjtrm AklH Ax׃
Schlachter: «Fürwahr, unsere Widersacher werden vertilgt, und das Feuer hat ihren Überrest verzehrt.»
Septuaginta: εἰ μὴ ἠφανίσθη ἡ ὑπόστασις αὐτῶν καὶ τὸ κατάλειμμα αὐτῶν καταφάγεται πῦρ
ei meh ehphanistheh eh ypostasis aytohn kai to kataleimma aytohn kataphagetai pyr
NovaVulgata: “Vere succisus est status eorum, et reliquias eorum devoravit ignis”.
HeLeningradV: וְאֹכַל פִּתִּי לְבַדִּי וְלֹא־אָכַל יָתֹום מִמֶּנָּה׃
wAokal pitij lbadij wloA-Aaakal jaatowm mimaenaaH׃
HeLeningradoV: ואכל פתי לבדי ולא־אכל יתום ממנה׃
wAkl ptj lbdj wlA-Akl jtwm mmnH׃
Schlachter: Habe ich meinen Bissen allein verzehrt, und hat das Waislein nichts davon gekriegt?
Septuaginta: εἰ δὲ καὶ τὸν ψωμόν μου ἔφαγον μόνος καὶ οὐχὶ ὀρφανῷ μετέδωκα
ei de kai ton psohmon moy ephagon monos kai oychi orphanoh metedohka
NovaVulgata: si comedi buccellam meam solus, et non comedit pupillus ex ea,
HeLeningradV: כִּי־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ יִטְעַם לֶאֱכֹל׃
kij-Aozaen milijn tibhaan whek jiTOam laeAaekol׃
HeLeningradoV: כי־אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃
kj-Azn mljn tbhn whk jTOm lAkl׃
Schlachter: Denn das Ohr prüft die Rede, wie der Gaumen die Speise schmeckt.
Septuaginta: ὅτι οὖς λόγους δοκιμάζει καὶ λάρυγξ γεύεται βρῶσιν
oti oys logoys dokimazei kai larygx geyetai brohsin
NovaVulgata: Auris enim verba probat, et guttur escas gustu diiudicat.
Psalmen
HeLeningradV: הֲלֹא יָדְעוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יְהוָה לֹא קָרָאוּ׃
HaloA jaadOw kaal-poOalej Aaawaen Aoklej Oamij Aaaklw laehaem jHwaaH loA qaaraaAw׃
HeLeningradoV: הלא ידעו כל־פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃
HlA jdOw kl-pOlj Awn Aklj Omj Aklw lhm jHwH lA qrAw׃
Schlachter: Werden nicht alle Übeltäter erfahren, die mein Volk fressen, als äßen sie Brot, aber den HERRN nicht anrufen;
Septuaginta: οὐχὶ γνώσονται πάντες οἱ ἐργαζόμενοι τὴν ἀνομίαν οἱ κατεσθίοντες τὸν λαόν μου βρώσει ἄρτου τὸν κύριον οὐκ ἐπεκαλέσαντο
oychi gnohsontai pantes oi ergazomenoi tehn anomian oi katesthiontes ton laon moy brohsei artoy ton kyrion oyk epekalesanto
NovaVulgata: Nonne scient omnes, qui operantur iniquitatem, qui devorant plebem meam sicut escam panis? Dominum non invocaverunt;
HeLeningradV: אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ ׀ כָּל־דִּשְׁנֵי־אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל־יֹורְדֵי עָפָר וְנַפְשֹׁו לֹא חִיָּה׃
Aaaklw wajixxtahaww kaal-dixxnej-Aaeraec lpaanaajw jikrOw kaal-jowrdej Oaapaar wnapxxow loA hijaaH׃
HeLeningradoV: אכלו וישתחוו ׀ כל־דשני־ארץ לפניו יכרעו כל־יורדי עפר ונפשו לא חיה׃
Aklw wjxthww kl-dxnj-Arc lpnjw jkrOw kl-jwrdj Opr wnpxw lA hjH׃
Schlachter: (H22-30) Es werden essen und anbeten alle Großen der Erde; vor ihm werden ihre Knie beugen alle, die in den Staub hinabfahren, und wer seine Seele nicht lebendig erhalten kann.
Septuaginta: ἔφαγον καὶ προσεκύνησαν πάντες οἱ πίονες τῆς γῆς ἐνώπιον αὐτοῦ προπεσοῦνται πάντες οἱ καταβαίνοντες εἰς τὴν γῆν καὶ ἡ ψυχή μου αὐτῷ ζῇ
ephagon kai prosekynehsan pantes oi piones tehs gehs enohpion aytoy propesoyntai pantes oi katabainontes eis tehn gehn kai eh psycheh moy aytoh zeh
NovaVulgata: Ipsum solum adorabunt omnes, qui dormiunt in terra; in conspectu eius procident omnes, qui descendunt in pulverem. Anima autem mea illi vivet,
HeLeningradV: בִּקְרֹב עָלַי ׀ מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת־בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ׃
biqrob Oaalaj mreOijm laeAaekol Aaet-bxaarij caaraj wAojbaj lij HemaaH kaaxxlw wnaapaalw׃
HeLeningradoV: בקרב עלי ׀ מרעים לאכל את־בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו׃
bqrb Olj mrOjm lAkl At-bxrj crj wAjbj lj HmH kxlw wnplw׃
Schlachter: Wenn Übeltäter mir nahen, mein Fleisch zu fressen, meine Widersacher und Feinde, so müssen sie straucheln und fallen.
Septuaginta: ἐν τῷ ἐγγίζειν ἐπ' ἐμὲ κακοῦντας τοῦ φαγεῖν τὰς σάρκας μου οἱ θλίβοντές με καὶ οἱ ἐχθροί μου αὐτοὶ ἠσθένησαν καὶ ἔπεσαν
en toh eggizein ep' eme kakoyntas toy phagein tas sarkas moy oi thlibontes me kai oi echthroi moy aytoi ehsthenehsan kai epesan
NovaVulgata: Dum appropiant super me nocentes, ut edant carnes meas; qui tribulant me et inimici mei, ipsi infirmati sunt et ceciderunt.
HeLeningradV: בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק ׀ בְּקָהָל רָב הִנֵּה פָתַי לֹא אֶכְלָא יְהוָה אַתָּה יָדָעְתָּ׃
bixartij caedaeq bqaaHaal raab HineH paataj loA AaeklaaA jHwaaH AataaH jaadaaOtaa׃
HeLeningradoV: בשרתי צדק ׀ בקהל רב הנה פתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃
bxrtj cdq bqHl rb HnH ptj lA AklA jHwH AtH jdOt׃
Schlachter: (H40-10) Ich habe Gerechtigkeit als Frohbotschaft verkündigt in der großen Gemeinde; siehe, ich will meine Lippen nicht verschließen, HERR, das weißt du!
Septuaginta: εὐηγγελισάμην δικαιοσύνην ἐν ἐκκλησίᾳ μεγάλῃ ἰδοὺ τὰ χείλη μου οὐ μὴ κωλύσω κύριε σὺ ἔγνως
eyehggelisamehn dikaiosynehn en ekklehsia megaleh idoy ta cheileh moy oy meh kohlysoh kyrie sy egnohs
NovaVulgata: Annuntiavi iustitiam tuam in ecclesia magna; ecce labia mea non prohibebo, Domine, tu scisti.
HeLeningradV: הֲלֹא יָדְעוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֱלֹהִים לֹא קָרָאוּ׃
HaloA jaadOw poOalej Aaawaen Aoklej Oamij Aaaklw laehaem AaeloHijm loA qaaraaAw׃
HeLeningradoV: הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃
HlA jdOw pOlj Awn Aklj Omj Aklw lhm AlHjm lA qrAw׃
Schlachter: (H53-5) Haben das die Übeltäter nicht erfahren, die mein Volk verschlingen, als äßen sie Brot? Gott aber riefen sie nicht an.
Septuaginta: οὐχὶ γνώσονται πάντες οἱ ἐργαζόμενοι τὴν ἀνομίαν οἱ ἔσθοντες τὸν λαόν μου βρώσει ἄρτου τὸν θεὸν οὐκ ἐπεκαλέσαντο
oychi gnohsontai pantes oi ergazomenoi tehn anomian oi esthontes ton laon moy brohsei artoy ton theon oyk epekalesanto
NovaVulgata: Nonne scient omnes, qui operantur iniquitatem, qui devorant plebem meam ut cibum panis? Deum non invocaverunt;
HeLeningradV: הֵמָּה [יְנוּעוּן כ] (יְנִיעוּן ק) לֶאֱכֹל אִם־לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ׃
HemaaH [jnwOwn k] (jnijOwn q) laeAaekol Aim-loA jixbOw wajaalijnw׃
HeLeningradoV: המה [ינועון כ] (יניעון ק) לאכל אם־לא ישבעו וילינו׃
HmH [jnwOwn k] (jnjOwn q) lAkl Am-lA jxbOw wjljnw׃
Schlachter: (H59-16) sie sollen umherirren nach Speise, wenn sie keine Nahrung und kein Obdach finden!
Septuaginta: αὐτοὶ διασκορπισθήσονται τοῦ φαγεῖν ἐὰν δὲ μὴ χορτασθῶσιν καὶ γογγύσουσιν
aytoi diaskorpisthehsontai toy phagein ean de meh chortasthohsin kai goggysoysin
NovaVulgata: Ipsi errabunt ad manducandum; si vero non fuerint saturati, murmurabunt.
HeLeningradV: וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַןשָׁ־מַיִם נָתַן לָמֹו׃
wajamTer OalejHaem maan laeAaekol wdganxxaa-majim naatan laamow׃
HeLeningradoV: וימטר עליהם מן לאכל ודגןש־מים נתן למו׃
wjmTr OljHm mn lAkl wdgnx-mjm ntn lmw׃
Schlachter: und er ließ Manna auf sie regnen zum Essen und gab ihnen Himmelskorn.
Septuaginta: καὶ ἔβρεξεν αὐτοῖς μαννα φαγεῖν καὶ ἄρτον οὐρανοῦ ἔδωκεν αὐτοῖς
kai ebrexen aytois manna phagein kai arton oyranoy edohken aytois
NovaVulgata: et pluit illis manna ad manducandum et panem caeli dedit eis:
HeLeningradV: לֹא־זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עֹוד אָכְלָם בְּפִיהֶם׃
loA-zaarw mitaAawaataam Oowd Aaaklaam bpijHaem׃
HeLeningradoV: לא־זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
lA-zrw mtAwtm Owd Aklm bpjHm׃
Schlachter: Sie hatten sich ihres Gelüstes noch nicht entschlagen, und ihre Speise war noch in ihrem Munde,
Septuaginta: οὐκ ἐστερήθησαν ἀπὸ τῆς ἐπιθυμίας αὐτῶν ἔτι τῆς βρώσεως αὐτῶν οὔσης ἐν τῷ στόματι αὐτῶν
oyk esterehthehsan apo tehs epithymias aytohn eti tehs brohseohs aytohn oysehs en toh stomati aytohn
NovaVulgata: Nondum recesserant a desiderio suo, adhuc escae eorum erant in ore ipsorum,
HeLeningradV: בַּחוּרָיו אָכְלָה־אֵשׁ וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃
bahwraajw AaaklaaH-Aexx wbtwlotaajw loA Hwlaalw׃
HeLeningradoV: בחוריו אכלה־אש ובתולתיו לא הוללו׃
bhwrjw AklH-Ax wbtwltjw lA Hwllw׃
Schlachter: Seine Jünglinge hat das Feuer verzehrt, und seine Jungfrauen mußten ohne Brautlied bleiben.
Septuaginta: τοὺς νεανίσκους αὐτῶν κατέφαγεν πῦρ καὶ αἱ παρθένοι αὐτῶν οὐκ ἐπενθήθησαν
toys neaniskoys aytohn katephagen pyr kai ai parthenoi aytohn oyk epenthehthehsan
NovaVulgata: Iuvenes eorum comedit ignis, et virgines eorum non sunt desponsatae.
Sprüche
HeLeningradV: רָב־אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט׃
raab-Aokael nijr raaAxxijm wjexx nispaeH bloA mixxpaaT׃
HeLeningradoV: רב־אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃
rb-Akl njr rAxjm wjx nspH blA mxpT׃
Schlachter: Oft wäre viel Speise in den Furchen der Armen; aber man nimmt sie ihnen weg gegen alles Recht!
Septuaginta: δίκαιοι ποιήσουσιν ἐν πλούτῳ ἔτη πολλά ἄδικοι δὲ ἀπολοῦνται συντόμως
dikaioi poiehsoysin en ploytoh eteh polla adikoi de apoloyntai syntomohs
NovaVulgata: Multi cibi in novalibus pauperum, et est qui perit, deficiente iudicio.
HeLeningradV: אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבֹּות לֹא־טֹוב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבֹוד׃
Aaakol dbaxx Harbowt loA-Towb wheqaer kbodaam kaabowd׃
HeLeningradoV: אכל דבש הרבות לא־טוב וחקר כבדם כבוד׃
Akl dbx Hrbwt lA-Twb whqr kbdm kbwd׃
Schlachter: Viel Honig essen ist nicht gut; aber etwas Schweres erforschen ist eine Ehre.
Septuaginta: ἐσθίειν μέλι πολὺ οὐ καλόν τιμᾶν δὲ χρὴ λόγους ἐνδόξους
esthiein meli poly oy kalon timan de chreh logoys endoxoys
NovaVulgata: Mel nimium comedere non est bonum, nec quaestus gloriae est gloria.
HeLeningradV: דִּבְרֵי ׀ אָגוּר בִּן־יָקֶה הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל׃
dibrej Aaagwr bin-jaaqaeH HamaxaaA nAum Hagaebaer lAijtijAel lAijtijAel wAukaal׃
HeLeningradoV: דברי ׀ אגור בן־יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃
dbrj Agwr bn-jqH HmxA nAm Hgbr lAjtjAl lAjtjAl wAkl׃
Schlachter: Worte Agurs, des Sohnes Jakes, der Ausspruch, das Manneswort an Itiel, an Itiel und Ukal, nämlich:
Septuaginta: τοὺς ἐμοὺς λόγους υἱέ φοβήθητι καὶ δεξάμενος αὐτοὺς μετανόει τάδε λέγει ὁ ἀνὴρ τοῖς πιστεύουσιν θεῷ καὶ παύομαι
toys emoys logoys yie phobehthehti kai dexamenos aytoys metanoei tade legei o anehr tois pisteyoysin theoh kai payomai
NovaVulgata: Verba Agur filii Iaces ex Massa. Oraculum hominis ad Itiel, ad Itiel et Ucal.
HeLeningradV: דֹּור ׀ חֲרָבֹות שִׁנָּיו וּמַאֲכָלֹות מְתַלְּעֹתָיו לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיֹונִים מֵאָדָם׃ פ
dowr haraabowt xxinaajw wmaAakaalowt mtalOotaajw laeAaekol Oanijijm meAaeraec wAaebjownijm meAaadaam׃ p
HeLeningradoV: דור ׀ חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ פ
dwr hrbwt xnjw wmAklwt mtlOtjw lAkl Onjjm mArc wAbjwnjm mAdm׃ p
Schlachter: ein Geschlecht, dessen Zähne Schwerter und dessen Gebisse Messer sind, um die Elenden aus dem Lande wegzufressen und die Armen aus der Mitte der Menschen.
Septuaginta: ἔκγονον κακὸν μαχαίρας τοὺς ὀδόντας ἔχει καὶ τὰς μύλας τομίδας ὥστε ἀναλίσκειν καὶ κατεσθίειν τοὺς ταπεινοὺς ἀπὸ τῆς γῆς καὶ τοὺς πένητας αὐτῶν ἐξ ἀνθρώπων
ekgonon kakon machairas toys odontas echei kai tas mylas tomidas ohste analiskein kai katesthiein toys tapeinoys apo tehs gehs kai toys penehtas aytohn ex anthrohpohn
NovaVulgata: Generatio, quae pro dentibus gladios habet, et cultri molares eius, ut comedat inopes de terra et pauperes ex hominibus.
HeLeningradV: עַיִן ׀ תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת־אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי־נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי־נָשֶׁר׃ פ
Oajin tilOag lAaab wtaabwz lijqaHat-Aem jiqrwHaa Oorbej-nahal wjoAklwHaa bnej-naaxxaer׃ p
HeLeningradoV: עין ׀ תלעג לאב ותבוז ליקהת־אם יקרוה ערבי־נחל ויאכלוה בני־נשר׃ פ
Ojn tlOg lAb wtbwz ljqHt-Am jqrwH Orbj-nhl wjAklwH bnj-nxr׃ p
Schlachter: Ein Auge, das den Vater verspottet, und verachtet, der Mutter zu gehorchen, das müssen die Raben am Bache aushacken und die jungen Adler fressen!
Septuaginta: ὀφθαλμὸν καταγελῶντα πατρὸς καὶ ἀτιμάζοντα γῆρας μητρός ἐκκόψαισαν αὐτὸν κόρακες ἐκ τῶν φαράγγων καὶ καταφάγοισαν αὐτὸν νεοσσοὶ ἀετῶν
ophthalmon katagelohnta patros kai atimazonta gehras mehtros ekkopsaisan ayton korakes ek tohn pharaggohn kai kataphagoisan ayton neossoi aetohn
NovaVulgata: Oculum, qui subsannat patrem et qui despicit obsequium matris suae, effodiant eum corvi de torrente, et comedant eum filii aquilae.
HeLeningradV: כֵּן ׀ דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא־פָעַלְתִּי אָוֶן׃ פ
ken daeraek AixxaaH mnaaAaapaet AaaklaaH wmaahataaH pijHaa wAaamraaH loA-paaOaltij Aaawaen׃ p
HeLeningradoV: כן ׀ דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא־פעלתי און׃ פ
kn drk AxH mnApt AklH wmhtH pjH wAmrH lA-pOltj Awn׃ p
Schlachter: Ebenso unbegreiflich ist mir der Weg einer Ehebrecherin; sie ißt und wischt ihr Maul und spricht: «Ich habe nichts Böses getan!»
Septuaginta: τοιαύτη ὁδὸς γυναικὸς μοιχαλίδος ἥ ὅταν πράξῃ ἀπονιψαμένη οὐδέν φησιν πεπραχέναι ἄτοπον
toiayteh odos gynaikos moichalidos eh otan praxeh aponipsameneh oyden phehsin peprachenai atopon
NovaVulgata: Talis est et via mulieris adulterae, quae comedit et tergens os suum dicit: “ Non sum operata malum ”.
HeLeningradV: צֹופִיָּה הֲלִיכֹות בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל׃
cowpijaaH Halijkowt bejtaaH wlaehaem Oaclwt loA toAkel׃
HeLeningradoV: צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃
cwpjH Hljkwt bjtH wlhm Oclwt lA tAkl׃
Schlachter: Sie behält ihre Haushaltung im Auge und ißt nie das Brot der Faulheit.
Septuaginta: στεγναὶ διατριβαὶ οἴκων αὐτῆς σῖτα δὲ ὀκνηρὰ οὐκ ἔφαγεν
stegnai diatribai oikohn aytehs sita de oknehra oyk ephagen
NovaVulgata: SADE. Consideravit semitas domus suae et panem otiosa non comedit.
Prediger
HeLeningradV: גַּם כָּל־הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן־לֹו הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטֹו לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְלָשֵׂאת אֶת־חֶלְקֹו וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲמָלֹו זֹה מַתַּת אֱלֹהִים הִיא׃
gam kaal-HaaAaadaam Aaxxaer naatan-low HaaAaeloHijm Ooxxaer wnkaasijm wHixxlijTow laeAaekol mimaenw wlaaxeAt Aaet-haelqow wlixmoha baOamaalow zoH matat AaeloHijm HijA׃
HeLeningradoV: גם כל־האדם אשר נתן־לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את־חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃
gm kl-HAdm Axr ntn-lw HAlHjm Oxr wnksjm wHxljTw lAkl mmnw wlxAt At-hlqw wlxmh bOmlw zH mtt AlHjm HjA׃
Schlachter: (H5-18) Auch wenn Gott irgend einem Menschen Reichtum und Schätze gibt und ihm gestattet, davon zu genießen und sein Teil zu nehmen, daß er sich freue in seiner Mühe, so ist das eine Gabe Gottes.
Septuaginta: καί γε πᾶς ὁ ἄνθρωπος ᾧ ἔδωκεν αὐτῷ ὁ θεὸς πλοῦτον καὶ ὑπάρχοντα καὶ ἐξουσίασεν αὐτὸν τοῦ φαγεῖν ἀπ' αὐτοῦ καὶ τοῦ λαβεῖν τὸ μέρος αὐτοῦ καὶ τοῦ εὐφρανθῆναι ἐν μόχθῳ αὐτοῦ τοῦτο δόμα θεοῦ ἐστιν
kai ge pas o anthrohpos oh edohken aytoh o theos ployton kai yparchonta kai exoysiasen ayton toy phagein ap' aytoy kai toy labein to meros aytoy kai toy eyphranthehnai en mochthoh aytoy toyto doma theoy estin
NovaVulgata: Et quidem omni homini, cui dedit Deus divitias atque substantiam, potestatemque ei tribuit, ut comedat ex eis et tollat partem suam et laetetur de labore suo: hoc est donum Dei.
HeLeningradV: אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן־לֹו הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבֹוד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשֹׁו ׀ מִכֹּל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּה וְלֹא־יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא׃
Aijxx Aaxxaer jitaen-low HaaAaeloHijm Ooxxaer wnkaasijm wkaabowd wAejnaenw haaser lnapxxow mikol Aaxxaer-jitAawaeH wloA-jaxxlijTaenw HaaAaeloHijm laeAaekol mimaenw kij Aijxx naakrij joAkalaenw zaeH Haebael waahaalij raaO HwA׃
HeLeningradoV: איש אשר יתן־לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו ׀ מכל אשר־יתאוה ולא־ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא׃
Ajx Axr jtn-lw HAlHjm Oxr wnksjm wkbwd wAjnnw hsr lnpxw mkl Axr-jtAwH wlA-jxljTnw HAlHjm lAkl mmnw kj Ajx nkrj jAklnw zH Hbl whlj rO HwA׃
Schlachter: Wenn Gott einem Menschen Reichtum, Schätze und Ehre gibt, also daß ihm gar nichts fehlt, wonach seine Seele gelüstet; wenn ihm Gott aber nicht gestattet, davon zu genießen, sondern ein Fremder bekommt es zu genießen, so ist das eitel und ein schweres Leid!
Septuaginta: ἀνήρ ᾧ δώσει αὐτῷ ὁ θεὸς πλοῦτον καὶ ὑπάρχοντα καὶ δόξαν καὶ οὐκ ἔστιν ὑστερῶν τῇ ψυχῇ αὐτοῦ ἀπὸ πάντων ὧν ἐπιθυμήσει καὶ οὐκ ἐξουσιάσει αὐτῷ ὁ θεὸς τοῦ φαγεῖν ἀπ' αὐτοῦ ὅτι ἀνὴρ ξένος φάγεται αὐτόν τοῦτο ματαιότης καὶ ἀρρωστία πονηρά ἐστιν
anehr oh dohsei aytoh o theos ployton kai yparchonta kai doxan kai oyk estin ysterohn teh psycheh aytoy apo pantohn ohn epithymehsei kai oyk exoysiasei aytoh o theos toy phagein ap' aytoy oti anehr xenos phagetai ayton toyto mataiotehs kai arrohstia ponehra estin
NovaVulgata: vir, cui dedit Deus divitias et substantiam et honorem, et nihil deest animae suae ex omnibus, quae desiderat; nec tribuit ei potestatem Deus, ut comedat ex eo, sed homo extraneus vorabit illud: hoc vanitas et miseria mala est.
HeLeningradV: אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן־חֹורִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי׃
Aaxxrejk Aaeraec xxaemalkek baen-howrijm wxaarajik baaOet joAkelw bigbwraaH wloA baxxtij׃
HeLeningradoV: אשריך ארץ שמלכך בן־חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃
Axrjk Arc xmlkk bn-hwrjm wxrjk bOt jAklw bgbwrH wlA bxtj׃
Schlachter: Heil dir, du Land, dessen König ein Sohn der Edlen ist und dessen Fürsten zu rechter Zeit essen, zur Stärkung, und nicht aus Genußsucht.
Septuaginta: μακαρία σύ γῆ ἧς ὁ βασιλεύς σου υἱὸς ἐλευθέρων καὶ οἱ ἄρχοντές σου πρὸς καιρὸν φάγονται ἐν δυνάμει καὶ οὐκ αἰσχυνθήσονται
makaria sy geh ehs o basileys soy yios eleytherohn kai oi archontes soy pros kairon phagontai en dynamei kai oyk aischynthehsontai
NovaVulgata: Beata terra, cuius rex nobilis est, et cuius principes vescuntur in tempore suo ad reficiendum et non ad luxuriam.
Jesaja
HeLeningradV: וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ׃ ס
wHaehaezijqw xxaebaO naaxxijm bAijxx Aaehaad bajowm HaHwA leAmor lahmenw noAkel wximlaatenw nilbaaxx raq jiqaareA xximkaa Oaalejnw Aaesop haerpaatenw׃ s
HeLeningradoV: והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו׃ ס
wHhzjqw xbO nxjm bAjx Ahd bjwm HHwA lAmr lhmnw nAkl wxmltnw nlbx rq jqrA xmk Oljnw Asp hrptnw׃ s
Schlachter: Alsdann werden sieben Frauen einen Mann ergreifen und sagen: Wir wollen unser eigenes Brot essen und uns selbst bekleiden; laß uns nur deinen Namen tragen, nimm unsre Schmach hinweg!
Septuaginta: καὶ ἐπιλήμψονται ἑπτὰ γυναῖκες ἀνθρώπου ἑνὸς λέγουσαι τὸν ἄρτον ἡμῶν φαγόμεθα καὶ τὰ ἱμάτια ἡμῶν περιβαλούμεθα πλὴν τὸ ὄνομα τὸ σὸν κεκλήσθω ἐφ' ἡμᾶς ἄφελε τὸν ὀνειδισμὸν ἡμῶν
kai epilehmpsontai epta gynaikes anthrohpoy enos legoysai ton arton ehmohn phagometha kai ta imatia ehmohn peribaloymetha plehn to onoma to son keklehsthoh eph' ehmas aphele ton oneidismon ehmohn
NovaVulgata: Et apprehendent septem mulieres virum unum in die illa dicentes: “ Panem nostrum comedemus et vestimentis nostris operiemur, tantummodo vocetur nomen tuum super nos: aufer opprobrium nostrum ”.
HeLeningradV: אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחֹור וַיֹּאכְלוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל בְּכָל־פֶּה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה׃
Aaraam miqaedaem wplixxtijm meAaahowr wajoAklw Aaet-jixraaAel bkaal-paeH bkaal-zoAt loA-xxaab Aapow wOowd jaadow nTwjaaH׃
HeLeningradoV: ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את־ישראל בכל־פה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃
Arm mqdm wplxtjm mAhwr wjAklw At-jxrAl bkl-pH bkl-zAt lA-xb Apw wOwd jdw nTwjH׃
Schlachter: (H9-11) die Syrer von vorn und die Philister von hinten fraßen Israel mit vollem Maul. Bei alledem hat sich sein Zorn nicht gewandt, seine Hand bleibt ausgestreckt.
Septuaginta: συρίαν ἀφ' ἡλίου ἀνατολῶν καὶ τοὺς ἕλληνας ἀφ' ἡλίου δυσμῶν τοὺς κατεσθίοντας τὸν ισραηλ ὅλῳ τῷ στόματι ἐπὶ τούτοις πᾶσιν οὐκ ἀπεστράφη ὁ θυμός ἀλλ' ἔτι ἡ χεὶρ ὑψηλή
syrian aph' ehlioy anatolohn kai toys ellehnas aph' ehlioy dysmohn toys katesthiontas ton israehl oloh toh stomati epi toytois pasin oyk apestrapheh o thymos all' eti eh cheir ypsehleh
NovaVulgata: Syriam ab oriente et Philisthim ab occidente, qui devoraverunt Israel toto ore. In omnibus his non est aversus furor eius, sed adhuc manus eius extenta.
HeLeningradV: בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאֹות נֶעְתַּם אָרֶץ וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ׃
bOaebrat jHwaaH cbaaAowt naeOtam Aaaraec wajHij HaaOaam kmaAakolaet Aexx Aijxx Aael-Aaahijw loA jahmolw׃
HeLeningradoV: בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל־אחיו לא יחמלו׃
bObrt jHwH cbAwt nOtm Arc wjHj HOm kmAklt Ax Ajx Al-Ahjw lA jhmlw׃
Schlachter: (H9-18) Durch den Zorn des HERRN ist das Land wie ausgebrannt und das Volk wie vom Feuer verzehrt; keiner schont des andern.
Septuaginta: διὰ θυμὸν ὀργῆς κυρίου συγκέκαυται ἡ γῆ ὅλη καὶ ἔσται ὁ λαὸς ὡς ὑπὸ πυρὸς κατακεκαυμένος ἄνθρωπος τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ οὐκ ἐλεήσει
dia thymon orgehs kyrioy sygkekaytai eh geh oleh kai estai o laos ohs ypo pyros katakekaymenos anthrohpos ton adelphon aytoy oyk eleehsei
NovaVulgata: In ira Domini exercituum incenditur terra; et est populus quasi esca ignis: vir fratri suo non parcit.
HeLeningradV: וַיִּגְזֹר עַל־יָמִין וְרָעֵב וַיֹּאכַל עַל־שְׂמֹאול וְלֹא שָׂבֵעוּ אִישׁ בְּשַׂר־זְרֹעֹו יֹאכֵלוּ׃
wajigzor Oal-jaamijn wraaOeb wajoAkal Oal-xmoAwl wloA xaabeOw Aijxx bxar-zroOow joAkelw׃
HeLeningradoV: ויגזר על־ימין ורעב ויאכל על־שמאול ולא שבעו איש בשר־זרעו יאכלו׃
wjgzr Ol-jmjn wrOb wjAkl Ol-xmAwl wlA xbOw Ajx bxr-zrOw jAklw׃
Schlachter: (H9-19) Man verschlingt zur Rechten und bleibt hungrig, man frißt zur Linken und wird nicht satt; schließlich frißt noch jeder das Fleisch seines eigenen Arms,
Septuaginta: ἀλλὰ ἐκκλινεῖ εἰς τὰ δεξιά ὅτι πεινάσει καὶ φάγεται ἐκ τῶν ἀριστερῶν καὶ οὐ μὴ ἐμπλησθῇ ἄνθρωπος ἔσθων τὰς σάρκας τοῦ βραχίονος αὐτοῦ
alla ekklinei eis ta dexia oti peinasei kai phagetai ek tohn aristerohn kai oy meh emplehstheh anthrohpos esthohn tas sarkas toy brachionos aytoy
NovaVulgata: Et devorat ad dexteram et esurit et comedit ad sinistram et non saturatur; unusquisque carnem proximi sui vorat:
HeLeningradV: וְהָיָה אֹור־יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וּקְדֹושֹׁו לְלֶהָבָה וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתֹו וּשְׁמִירֹו בְּיֹום אֶחָד׃
wHaajaaH Aowr-jixraaAel lAexx wqdowxxow llaeHaabaaH wbaaOaraaH wAaaklaaH xxijtow wxxmijrow bjowm Aaehaad׃
HeLeningradoV: והיה אור־ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃
wHjH Awr-jxrAl lAx wqdwxw llHbH wbOrH wAklH xjtw wxmjrw bjwm Ahd׃
Schlachter: Und das Licht Israels wird zum Feuer werden und sein Heiliger zur Flamme; die wird jene Dornen und Hecken an einem einzigen Tage verbrennen und verzehren
Septuaginta: καὶ ἔσται τὸ φῶς τοῦ ισραηλ εἰς πῦρ καὶ ἁγιάσει αὐτὸν ἐν πυρὶ καιομένῳ καὶ φάγεται ὡσεὶ χόρτον τὴν ὕλην τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ
kai estai to phohs toy israehl eis pyr kai agiasei ayton en pyri kaiomenoh kai phagetai ohsei chorton tehn ylehn teh ehmera ekeineh
NovaVulgata: Et erit Lumen Israel ignis, et Sanctus eius flamma; et succendetur et devorabit spinas eius et vepres in die una.
HeLeningradV: וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְהוָה יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק׃ פ
wHaajaaH sahraaH wAaetnanaaH qodaexx lajHwaaH loA jeAaacer wloA jehaasen kij lajoxxbijm lipnej jHwaaH jiHjaeH sahraaH laeAaekol lxaabOaaH wlimkasaeH Oaatijq׃ p
HeLeningradoV: והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׃ פ
wHjH shrH wAtnnH qdx ljHwH lA jAcr wlA jhsn kj ljxbjm lpnj jHwH jHjH shrH lAkl lxbOH wlmksH Otjq׃ p
Schlachter: Aber ihr Erwerb und Verdienst wird dem HERRN geweiht werden; er wird nicht angesammelt noch aufgespeichert werden, sondern ihr Erwerb wird denen, so vor dem Angesichte des HERRN wohnen, zur Nahrung und zur Sättigung und zu stattlicher Bekleidung dienen.
Septuaginta: καὶ ἔσται αὐτῆς ἡ ἐμπορία καὶ ὁ μισθὸς ἅγιον τῷ κυρίῳ οὐκ αὐτοῖς συναχθήσεται ἀλλὰ τοῖς κατοικοῦσιν ἔναντι κυρίου πᾶσα ἡ ἐμπορία αὐτῆς φαγεῖν καὶ πιεῖν καὶ ἐμπλησθῆναι εἰς συμβολὴν μνημόσυνον ἔναντι κυρίου
kai estai aytehs eh emporia kai o misthos agion toh kyrioh oyk aytois synachthehsetai alla tois katoikoysin enanti kyrioy pasa eh emporia aytehs phagein kai piein kai emplehsthehnai eis symbolehn mnehmosynon enanti kyrioy
NovaVulgata: Et erunt negotiatio eius et merces eius sanctificatae Domino; non condentur neque reponentur, quia his, qui habitaverint coram Domino, erit negotiatio eius, ut manducent in saturitate et vestiantur splendide.
HeLeningradV: הִנֵּה שֵׁם־יְהוָה בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפֹּו וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשֹׁונֹו כְּאֵשׁ אֹכָלֶת׃
HineH xxem-jHwaaH baaA mimaerhaaq boOer Aapow wkobaed maxaaAaaH xpaataajw maalAw zaOam wlxxownow kAexx Aokaalaet׃
HeLeningradoV: הנה שם־יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת׃
HnH xm-jHwH bA mmrhq bOr Apw wkbd mxAH xptjw mlAw zOm wlxwnw kAx Aklt׃
Schlachter: Siehe, der Name des HERRN kommt von ferne! Sein Zorn brennt, mächtiger Rauch steigt auf; seine Lippen sind voll Grimm und seine Zunge wie ein verzehrendes Feuer,
Septuaginta: ἰδοὺ τὸ ὄνομα κυρίου διὰ χρόνου ἔρχεται πολλοῦ καιόμενος ὁ θυμός μετὰ δόξης τὸ λόγιον τῶν χειλέων αὐτοῦ τὸ λόγιον ὀργῆς πλῆρες καὶ ἡ ὀργὴ τοῦ θυμοῦ ὡς πῦρ ἔδεται
idoy to onoma kyrioy dia chronoy erchetai polloy kaiomenos o thymos meta doxehs to logion tohn cheileohn aytoy to logion orgehs plehres kai eh orgeh toy thymoy ohs pyr edetai
NovaVulgata: Ecce nomen Domini venit de longinquo, ardens furor eius, et gravis eius fragor; labia eius repleta sunt indignatione, et lingua eius quasi ignis devorans.
HeLeningradV: וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא־אִישׁ וְחֶרֶב לֹא־אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ וְנָס לֹו מִפְּנֵי־חֶרֶב וּבַחוּרָיו לָמַס יִהְיוּ׃
wnaapal Aaxxwr bhaeraeb loA-Aijxx whaeraeb loA-Aaadaam toAkalaenw wnaas low mipnej-haeraeb wbahwraajw laamas jiHjw׃
HeLeningradoV: ונפל אשור בחרב לא־איש וחרב לא־אדם תאכלנו ונס לו מפני־חרב ובחוריו למס יהיו׃
wnpl Axwr bhrb lA-Ajx whrb lA-Adm tAklnw wns lw mpnj-hrb wbhwrjw lms jHjw׃
Schlachter: Und Assur wird fallen durchs Schwert, doch nicht eines Mannes; ein Schwert wird ihn fressen, aber nicht eines Menschen; und er wird vor dem Schwerte fliehen, und seine Reisigen sollen zu Fronarbeitern werden.
Septuaginta: καὶ πεσεῖται ασσουρ οὐ μάχαιρα ἀνδρὸς οὐδὲ μάχαιρα ἀνθρώπου καταφάγεται αὐτόν καὶ φεύξεται οὐκ ἀπὸ προσώπου μαχαίρας οἱ δὲ νεανίσκοι ἔσονται εἰς ἥττημα
kai peseitai assoyr oy machaira andros oyde machaira anthrohpoy kataphagetai ayton kai pheyxetai oyk apo prosohpoy machairas oi de neaniskoi esontai eis ehttehma
NovaVulgata: et cadet Assyria in gladio non viri, et gladius non hominis vorabit eum, et fugiet a facie gladii, et iuvenes eius vectigales erunt.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר רַב־שָׁקֵה הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל־הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל־הַחֹומָה לֶאֱכֹל אֶת־ [חַרְאֵיהֶם כ] (צֹואָתָם ק) וְלִשְׁתֹּות אֶת־ [שֵׁינֵיהֶם כ] (מֵימֵי ק) (רַגְלֵיהֶם ק) עִמָּכֶם׃
wajoAmaer rab-xxaaqeH HaAael Aadonaejkaa wAelaejkaa xxlaahanij Aadonij ldaber Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH HaloA Oal-HaaAanaaxxijm Hajoxxbijm Oal-HahowmaaH laeAaekol Aaet- [harAejHaem k] (cowAaataam q) wlixxtowt Aaet- [xxejnejHaem k] (mejmej q) (raglejHaem q) Oimaakaem׃
HeLeningradoV: ויאמר רב־שקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את־הדברים האלה הלא על־האנשים הישבים על־החומה לאכל את־ [חראיהם כ] (צואתם ק) ולשתות את־ [שיניהם כ] (מימי ק) (רגליהם ק) עמכם׃
wjAmr rb-xqH HAl Adnjk wAljk xlhnj Adnj ldbr At-Hdbrjm HAlH HlA Ol-HAnxjm Hjxbjm Ol-HhwmH lAkl At- [hrAjHm k] (cwAtm q) wlxtwt At- [xjnjHm k] (mjmj q) (rgljHm q) Omkm׃
Schlachter: Da antwortete Rabschake: Hat mich denn mein HERR zu deinem Herrn oder zu dir gesandt, daß ich solche Worte rede? Hat er mich nicht zu den Männern gesandt, die auf der Mauer liegen und mit euch ihren Kot essen und ihren Harn trinken?
Septuaginta: καὶ εἶπεν ραψακης πρὸς αὐτούς μὴ πρὸς τὸν κύριον ὑμῶν ἢ πρὸς ὑμᾶς ἀπέσταλκέν με ὁ κύριός μου λαλῆσαι τοὺς λόγους τούτους οὐχὶ πρὸς τοὺς ἀνθρώπους τοὺς καθημένους ἐπὶ τῷ τείχει ἵνα φάγωσιν κόπρον καὶ πίωσιν οὖρον μεθ' ὑμῶν ἅμα
kai eipen rapsakehs pros aytoys meh pros ton kyrion ymohn eh pros ymas apestalken me o kyrios moy lalehsai toys logoys toytoys oychi pros toys anthrohpoys toys kathehmenoys epi toh teichei ina phagohsin kopron kai piohsin oyron meth' ymohn ama
NovaVulgata: Et dixit Rabsaces: “ Numquid ad dominum tuum et ad te misit me dominus meus, ut loquerer omnia verba ista? Et non potius ad viros, qui sedent in muro, ut comedant stercora sua et bibant urinam suam vobiscum? ”.
HeLeningradV: וְלֹא־יָשִׁיב אֶל־לִבֹּו וְלֹא דַעַת וְלֹא־תְבוּנָה לֵאמֹר חֶצְיֹו שָׂרַפְתִּי בְמֹו־אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל־גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל וְיִתְרֹו לְתֹועֵבָה אֶעֱשֶׂה לְבוּל עֵץ אֶסְגֹּוד׃
wloA-jaaxxijb Aael-libow wloA daOat wloA-tbwnaaH leAmor haecjow xaaraptij bmow-Aexx wAap Aaapijtij Oal-gaehaalaajw laehaem AaeclaeH baaxaar wAokel wjitrow ltowOebaaH AaeOaexaeH lbwl Oec Aaesgowd׃
HeLeningradoV: ולא־ישיב אל־לבו ולא דעת ולא־תבונה לאמר חציו שרפתי במו־אש ואף אפיתי על־גחליו לחם אצלה בשר ואכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד׃
wlA-jxjb Al-lbw wlA dOt wlA-tbwnH lAmr hcjw xrptj bmw-Ax wAp Apjtj Ol-ghljw lhm AclH bxr wAkl wjtrw ltwObH AOxH lbwl Oc Asgwd׃
Schlachter: Keiner ist, der es zu Herzen fasse; da ist weder Einsicht noch Verstand, daß man bei sich gedächte: Ich habe den einen Teil mit Feuer verbrannt und über seiner Glut Brot gebacken, Fleisch gebraten und gegessen; und aus dem Übrigen sollte ich nun einen Greuel machen? Sollte ich vor einem Klotz niederfallen?
Septuaginta: καὶ οὐκ ἐλογίσατο τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ οὐδὲ ἀνελογίσατο ἐν τῇ ψυχῇ αὐτοῦ οὐδὲ ἔγνω τῇ φρονήσει ὅτι τὸ ἥμισυ αὐτοῦ κατέκαυσεν ἐν πυρὶ καὶ ἔπεψεν ἐπὶ τῶν ἀνθράκων αὐτοῦ ἄρτους καὶ ὀπτήσας κρέας ἔφαγεν καὶ τὸ λοιπὸν αὐτοῦ εἰς βδέλυγμα ἐποίησεν καὶ προσκυνοῦσιν αὐτῷ
kai oyk elogisato teh kardia aytoy oyde anelogisato en teh psycheh aytoy oyde egnoh teh phronehsei oti to ehmisy aytoy katekaysen en pyri kai epepsen epi tohn anthrakohn aytoy artoys kai optehsas kreas ephagen kai to loipon aytoy eis bdelygma epoiehsen kai proskynoysin aytoh
NovaVulgata: Non recogitant in corde suo, scientia et intellegentia carent, ut dicant: “ Medietatem eius combussi igne et coxi super carbones eius panes, coxi carnes et comedi et de reliquo eius abominationem faciam; ante truncum ligni procidam? ”.
HeLeningradV: כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן־הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם־הִרְוָה אֶת־הָאָרֶץ וְהֹולִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל׃
kij kaAaxxaer jered Hagaexxaem wHaxxaelaeg min-Haxxaamajim wxxaamaaH loA jaaxxwb kij Aim-HirwaaH Aaet-HaaAaaraec wHowlijdaaH wHicmijhaaH wnaatan zaeraO lazoreOa wlaehaem laaAokel׃
HeLeningradoV: כי כאשר ירד הגשם והשלג מן־השמים ושמה לא ישוב כי אם־הרוה את־הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃
kj kAxr jrd Hgxm wHxlg mn-Hxmjm wxmH lA jxwb kj Am-HrwH At-HArc wHwljdH wHcmjhH wntn zrO lzrO wlhm lAkl׃
Schlachter: Denn gleichwie der Regen und der Schnee vom Himmel fällt und nicht wieder dahin zurückkehrt, er habe denn die Erde getränkt und befruchtet und zum Grünen gebracht, daß sie dem Sämann Samen und dem Hungrigen Brot gibt;
Septuaginta: ὡς γὰρ ἐὰν καταβῇ ὑετὸς ἢ χιὼν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ οὐ μὴ ἀποστραφῇ ἕως ἂν μεθύσῃ τὴν γῆν καὶ ἐκτέκῃ καὶ ἐκβλαστήσῃ καὶ δῷ σπέρμα τῷ σπείροντι καὶ ἄρτον εἰς βρῶσιν
ohs gar ean katabeh yetos eh chiohn ek toy oyranoy kai oy meh apostrapheh eohs an methyseh tehn gehn kai ektekeh kai ekblastehseh kai doh sperma toh speironti kai arton eis brohsin
NovaVulgata: Et quomodo descendit imber et nix de caelo et illuc ultra non revertitur, sed inebriat terram et infundit eam et germinare eam facit et dat semen serenti et panem comedenti,
HeLeningradV: כֹּל חַיְתֹו שָׂדָי אֵתָיוּ לֶאֱכֹל כָּל־חַיְתֹו בַּיָּעַר׃ ס
kol hajtow xaadaaj Aetaajw laeAaekol kaal-hajtow bajaaOar׃ s
HeLeningradoV: כל חיתו שדי אתיו לאכל כל־חיתו ביער׃ ס
kl hjtw xdj Atjw lAkl kl-hjtw bjOr׃ s
Schlachter: Kommet alle her, ihr Tiere auf dem Felde, um zu fressen, ihr Tiere im Walde!
Septuaginta: πάντα τὰ θηρία τὰ ἄγρια δεῦτε φάγετε πάντα τὰ θηρία τοῦ δρυμοῦ
panta ta thehria ta agria deyte phagete panta ta thehria toy drymoy
NovaVulgata: Omnes bestiae agri, venite ad devorandum, universae bestiae saltus.
HeLeningradV: נִשְׁבַּע יְהוָה בִּימִינֹו וּבִזְרֹועַ עֻזֹּו אִם־אֶתֵּן אֶת־דְּגָנֵךְ עֹוד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ וְאִם־יִשְׁתּוּ בְנֵי־נֵכָר תִּירֹושֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בֹּו׃
nixxbaO jHwaaH bijmijnow wbizrowOa Ouzow Aim-Aaeten Aaet-dgaanek Oowd maAakaal lAojbajik wAim-jixxtw bnej-nekaar tijrowxxek Aaxxaer jaagaOat bow׃
HeLeningradoV: נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם־אתן את־דגנך עוד מאכל לאיביך ואם־ישתו בני־נכר תירושך אשר יגעת בו׃
nxbO jHwH bjmjnw wbzrwO Ozw Am-Atn At-dgnk Owd mAkl lAjbjk wAm-jxtw bnj-nkr tjrwxk Axr jgOt bw׃
Schlachter: Der HERR hat bei seiner Rechten und bei seinem starken Arm geschworen: Ich will dein Korn in Zukunft nicht mehr deinen Feinden zur Speise geben, und die Fremdlinge sollen nicht mehr deinen Most trinken, den du erarbeitet hast;
Septuaginta: ὤμοσεν κύριος κατὰ τῆς δεξιᾶς αὐτοῦ καὶ κατὰ τῆς ἰσχύος τοῦ βραχίονος αὐτοῦ εἰ ἔτι δώσω τὸν σῖτόν σου καὶ τὰ βρώματά σου τοῖς ἐχθροῖς σου καὶ εἰ ἔτι πίονται υἱοὶ ἀλλότριοι τὸν οἶνόν σου ἐφ' ᾧ ἐμόχθησας
ohmosen kyrios kata tehs dexias aytoy kai kata tehs ischyos toy brachionos aytoy ei eti dohsoh ton siton soy kai ta brohmata soy tois echthrois soy kai ei eti piontai yioi allotrioi ton oinon soy eph' oh emochthehsas
NovaVulgata: Iuravit Dominus in dextera sua et in brachio fortitudinis suae: “ Non dabo triticum tuum ultra cibum inimicis tuis, neque bibent filii alieni vinum tuum, in quo laborasti.
HeLeningradV: לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי־כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי׃
loA jibnw wAaher jexxeb loA jiTOw wAaher joAkel kij-kijmej HaaOec jmej Oamij wmaOaxeH jdejHaem jbalw bhijraaj׃
HeLeningradoV: לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי־כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי׃
lA jbnw wAhr jxb lA jTOw wAhr jAkl kj-kjmj HOc jmj Omj wmOxH jdjHm jblw bhjrj׃
Schlachter: Sie werden nicht bauen, daß es ein anderer bewohne, und nicht pflanzen, daß es ein anderer esse; denn gleich dem Alter der Bäume wird das Alter meines Volkes sein, und was ihre Hände erarbeitet haben, werden meine Auserwählten auch verbrauchen.
Septuaginta: καὶ οὐ μὴ οἰκοδομήσουσιν καὶ ἄλλοι ἐνοικήσουσιν καὶ οὐ μὴ φυτεύσουσιν καὶ ἄλλοι φάγονται κατὰ γὰρ τὰς ἡμέρας τοῦ ξύλου τῆς ζωῆς ἔσονται αἱ ἡμέραι τοῦ λαοῦ μου τὰ ἔργα τῶν πόνων αὐτῶν παλαιώσουσιν
οἱ δὲ ἐκλεκτοί μου οὐ κοπιάσουσιν εἰς κενὸν οὐδὲ τεκνοποιήσουσιν εἰς κατάραν ὅτι σπέρμα ηὐλογημένον ὑπὸ θεοῦ ἐστιν καὶ τὰ ἔκγονα αὐτῶν μετ' αὐτῶν ἔσονται
kai oy meh oikodomehsoysin kai alloi enoikehsoysin kai oy meh phyteysoysin kai alloi phagontai kata gar tas ehmeras toy xyloy tehs zohehs esontai ai ehmerai toy laoy moy ta erga tohn ponohn aytohn palaiohsoysin
oi de eklektoi moy oy kopiasoysin eis kenon oyde teknopoiehsoysin eis kataran oti sperma ehylogehmenon ypo theoy estin kai ta ekgona aytohn met' aytohn esontai
NovaVulgata: Non aedificabunt, ut alius habitet, non plantabunt, ut alius comedat: secundum enim dies ligni erunt dies populi mei, et operibus manuum suarum diu fruentur electi mei.
HeLeningradV: זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל־תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמֹו לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי אָמַר יְהוָה׃ ס
zAeb wTaalaeH jirOw kAaehaad wAarjeH kabaaqaar joAkal-taebaen wnaahaaxx Oaapaar lahmow loA-jaareOw wloA-jaxxhijtw bkaal-Har qaadxxij Aaamar jHwaaH׃ s
HeLeningradoV: זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל־תבן ונחש עפר לחמו לא־ירעו ולא־ישחיתו בכל־הר קדשי אמר יהוה׃ ס
zAb wTlH jrOw kAhd wArjH kbqr jAkl-tbn wnhx Opr lhmw lA-jrOw wlA-jxhjtw bkl-Hr qdxj Amr jHwH׃ s
Schlachter: Wolf und Lamm werden einträchtig weiden, der Löwe wird Stroh fressen wie das Rind, und die Schlange wird sich mit Staub begnügen. Sie werden nicht schaden noch verderben auf meinem ganzen heiligen Berge, spricht der HERR.
Septuaginta: τότε λύκοι καὶ ἄρνες βοσκηθήσονται ἅμα καὶ λέων ὡς βοῦς φάγεται ἄχυρα ὄφις δὲ γῆν ὡς ἄρτον οὐκ ἀδικήσουσιν οὐδὲ μὴ λυμανοῦνται ἐπὶ τῷ ὄρει τῷ ἁγίῳ μου λέγει κύριος
tote lykoi kai arnes boskehthehsontai ama kai leohn ohs boys phagetai achyra ophis de gehn ohs arton oyk adikehsoysin oyde meh lymanoyntai epi toh orei toh agioh moy legei kyrios
NovaVulgata: Lupus et agnus pascentur simul, et leo sicut bos comedet paleas, et serpenti pulvis panis eius. Non nocebunt neque occident in omni monte sancto meo ”, dicit Dominus.
Jeremia
HeLeningradV: וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת־אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתֹועֵבָה׃
waaAaabijA Aaetkaem Aael-Aaeraec Hakarmael laeAaekol pirjaaH wTwbaaH wataaboAw watTamAw Aaet-Aarcij wnahalaatij xamtaem ltowOebaaH׃
HeLeningradoV: ואביא אתכם אל־ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את־ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃
wAbjA Atkm Al-Arc Hkrml lAkl prjH wTwbH wtbAw wtTmAw At-Arcj wnhltj xmtm ltwObH׃
Schlachter: Und ich brachte euch in das fruchtbare Land, damit ihr dessen Früchte und Güter genießet; da seid ihr hingegangen und habt mein Land verunreinigt und mein Erbteil zum Greuel gemacht.
Septuaginta: καὶ εἰσήγαγον ὑμᾶς εἰς τὸν κάρμηλον τοῦ φαγεῖν ὑμᾶς τοὺς καρποὺς αὐτοῦ καὶ τὰ ἀγαθὰ αὐτοῦ καὶ εἰσήλθατε καὶ ἐμιάνατε τὴν γῆν μου καὶ τὴν κληρονομίαν μου ἔθεσθε εἰς βδέλυγμα
kai eisehgagon ymas eis ton karmehlon toy phagein ymas toys karpoys aytoy kai ta agatha aytoy kai eisehlthate kai emianate tehn gehn moy kai tehn klehronomian moy ethesthe eis bdelygma
NovaVulgata: Et induxi vos in terram hortorum, ut comederetis fructum eius et optima illius; et ingressi contaminastis terram meam et hereditatem meam posuistis in abominationem.
HeLeningradV: לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת־בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית׃
laxxaawA Hikejtij Aaet-bnejkaem mwsaar loA laaqaahw AaaklaaH harbkaem nbijAejkaem kAarjeH maxxhijt׃
HeLeningradoV: לשוא הכיתי את־בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃
lxwA Hkjtj At-bnjkm mwsr lA lqhw AklH hrbkm nbjAjkm kArjH mxhjt׃
Schlachter: Vergeblich habe ich eure Kinder geschlagen; sie haben die Züchtigung nicht angenommen; euer Schwert hat eure Propheten gefressen wie ein reißender Löwe.
Septuaginta: μάτην ἐπάταξα τὰ τέκνα ὑμῶν παιδείαν οὐκ ἐδέξασθε μάχαιρα κατέφαγεν τοὺς προφήτας ὑμῶν ὡς λέων ὀλεθρεύων καὶ οὐκ ἐφοβήθητε
matehn epataxa ta tekna ymohn paideian oyk edexasthe machaira katephagen toys prophehtas ymohn ohs leohn olethreyohn kai oyk ephobehthehte
NovaVulgata: Frustra percussi filios vestros: disciplinam non receperunt. Devoravit gladius vester prophetas vestros: quasi leo vastator.
HeLeningradV: לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות יַעַן דַּבֶּרְכֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה הִנְנִי נֹתֵן דְּבָרַי בְּפִיךָ לְאֵשׁ וְהָעָם הַזֶּה עֵצִים וַאֲכָלָתַם׃
laaken koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej cbaaAowt jaOan dabaerkaem Aaet-Hadaabaar HazaeH Hinnij noten dbaaraj bpijkaa lAexx wHaaOaam HazaeH Oecijm waAakaalaatam׃
HeLeningradoV: לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את־הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃
lkn kH-Amr jHwH AlHj cbAwt jOn dbrkm At-Hdbr HzH Hnnj ntn dbrj bpjk lAx wHOm HzH Ocjm wAkltm׃
Schlachter: Darum spricht der HERR, der Gott der Heerscharen: Weil ihr das gesagt habt, siehe, so will ich meine Worte in deinem Munde zu einem Feuer und dieses Volk zu Holz machen, daß es sie verzehren soll.
Septuaginta: διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἀνθ' ὧν ἐλαλήσατε τὸ ῥῆμα τοῦτο ἰδοὺ ἐγὼ δέδωκα τοὺς λόγους μου εἰς τὸ στόμα σου πῦρ καὶ τὸν λαὸν τοῦτον ξύλα καὶ καταφάγεται αὐτούς
dia toyto tade legei kyrios pantokratohr anth' ohn elalehsate to rehma toyto idoy egoh dedohka toys logoys moy eis to stoma soy pyr kai ton laon toyton xyla kai kataphagetai aytoys
NovaVulgata: Propterea haec dicit Dominus, Deus exercituum: “ Quia locuti estis verbum istud, ecce ego do verba mea in ore tuo in ignem et populum istum in ligna, et vorabit eos.
HeLeningradV: שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּךָ וְעַל מִשְׁפָּחֹות אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ כִּי־אָכְלוּ אֶת־יַעֲקֹב וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּ וְאֶת־נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ פ
xxpok hamaatkaa Oal-Hagowjim Aaxxaer loA-jdaaOwkaa wOal mixxpaahowt Aaxxaer bxximkaa loA qaaraaAw kij-Aaaklw Aaet-jaOaqob waAakaaluHw wajkaluHw wAaet-naaweHw Hexxamw׃ p
HeLeningradoV: שפך חמתך על־הגוים אשר לא־ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי־אכלו את־יעקב ואכלהו ויכלהו ואת־נוהו השמו׃ פ
xpk hmtk Ol-Hgwjm Axr lA-jdOwk wOl mxphwt Axr bxmk lA qrAw kj-Aklw At-jOqb wAklHw wjklHw wAt-nwHw Hxmw׃ p
Schlachter: Gieße deinen Zorn über die Heiden aus, die dich nicht kennen, und über die Geschlechter, die deinen Namen nicht anrufen; denn sie haben Jakob verzehrt, gefressen und aufgerieben und seine Wohnung verwüstet!
Septuaginta: ἔκχεον τὸν θυμόν σου ἐπὶ ἔθνη τὰ μὴ εἰδότα σε καὶ ἐπὶ γενεὰς αἳ τὸ ὄνομά σου οὐκ ἐπεκαλέσαντο ὅτι κατέφαγον τὸν ιακωβ καὶ ἐξανήλωσαν αὐτὸν καὶ τὴν νομὴν αὐτοῦ ἠρήμωσαν
ekcheon ton thymon soy epi ethneh ta meh eidota se kai epi geneas ai to onoma soy oyk epekalesanto oti katephagon ton iakohb kai exanehlohsan ayton kai tehn nomehn aytoy ehrehmohsan
NovaVulgata: Effunde indignationem tuam super gentes, quae non cognoverunt te, et super cognationes, quae nomen tuum non invocaverunt; quia comederunt Iacob et devoraverunt eum et consumpserunt illum et pascua eius dissipaverunt.
HeLeningradV: הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ לְכוּ אִסְפוּ כָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה הֵתָיוּ לְאָכְלָה׃
HaOajiT caabwOa nahalaatij lij HaOajiT saabijb OaalaejHaa lkw Aispw kaal-hajat HaxaadaeH Hetaajw lAaaklaaH׃
HeLeningradoV: העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל־חית השדה התיו לאכלה׃
HOjT cbwO nhltj lj HOjT sbjb OljH lkw Aspw kl-hjt HxdH Htjw lAklH׃
Schlachter: Ist mein Erbe für mich zu einem bunten Vogel geworden, um welchen die Vögel sich ringsum scharen? Gehet hin und versammelt alle Tiere des Feldes; bringet sie herzu, daß sie fressen!
Septuaginta: μὴ σπήλαιον ὑαίνης ἡ κληρονομία μου ἐμοὶ ἢ σπήλαιον κύκλῳ αὐτῆς βαδίσατε συναγάγετε πάντα τὰ θηρία τοῦ ἀγροῦ καὶ ἐλθέτωσαν τοῦ φαγεῖν αὐτήν
meh spehlaion yainehs eh klehronomia moy emoi eh spehlaion kykloh aytehs badisate synagagete panta ta thehria toy agroy kai elthetohsan toy phagein aytehn
NovaVulgata: Numquid avis discolor hereditas mea mihi? Numquid aves in circuitu contra eam? Venite, congregamini, omnes bestiae campi, properate ad devorandum.
HeLeningradV: וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחֹות נְאֻם־יְהוָה אֶת־הַחֶרֶב לַהֲרֹג וְאֶת־הַכְּלָבִים לִסְחֹב וְאֶת־עֹוף הַשָּׁמַיִם וְאֶת־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית׃
wpaaqadtij OalejHaem AarbaO mixxpaahowt nAum-jHwaaH Aaet-Hahaeraeb laHarog wAaet-Haklaabijm lishob wAaet-Oowp Haxxaamajim wAaet-baeHaemat HaaAaaraec laeAaekol wlHaxxhijt׃
HeLeningradoV: ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם־יהוה את־החרב להרג ואת־הכלבים לסחב ואת־עוף השמים ואת־בהמת הארץ לאכל ולהשחית׃
wpqdtj OljHm ArbO mxphwt nAm-jHwH At-Hhrb lHrg wAt-Hklbjm lshb wAt-Owp Hxmjm wAt-bHmt HArc lAkl wlHxhjt׃
Schlachter: Denn ich will viererlei über sie bringen, spricht der HERR: Das Schwert soll sie erwürgen; die Hunde sollen sie herumschleifen; die Vögel des Himmels und die Tiere des Feldes sollen sie fressen und vertilgen!
Septuaginta: καὶ ἐκδικήσω ἐπ' αὐτοὺς τέσσαρα εἴδη λέγει κύριος τὴν μάχαιραν εἰς σφαγὴν καὶ τοὺς κύνας εἰς διασπασμὸν καὶ τὰ θηρία τῆς γῆς καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ εἰς βρῶσιν καὶ εἰς διαφθοράν
kai ekdikehsoh ep' aytoys tessara eideh legei kyrios tehn machairan eis sphagehn kai toys kynas eis diaspasmon kai ta thehria tehs gehs kai ta peteina toy oyranoy eis brohsin kai eis diaphthoran
NovaVulgata: Et mandabo super eos quattuor species, dicit Dominus: gladium ad occisionem et canes ad lacerandum et volatilia caeli et bestias terrae ad devorandum et dissipandum.
HeLeningradV: מְמֹותֵי תַחֲלֻאִים יָמֻתוּ לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב יִכְלוּ וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ׃ ס
mmowtej tahaluAijm jaamutw loA jisaapdw wloA jiqaaberw ldomaen Oal-pnej HaaAadaamaaH jiHjw wbahaeraeb wbaaraaOaab jiklw wHaajtaaH niblaataam lmaAakaal lOowp Haxxaamajim wlbaeHaemat HaaAaaraec׃ s
HeLeningradoV: ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃ ס
mmwtj thlAjm jmtw lA jspdw wlA jqbrw ldmn Ol-pnj HAdmH jHjw wbhrb wbrOb jklw wHjtH nbltm lmAkl lOwp Hxmjm wlbHmt HArc׃ s
Schlachter: Sie sollen an tödlichen Krankheiten sterben; niemand wird sie beklagen noch begraben, sondern sie sollen zum Dünger auf dem Felde werden; sie sollen durch Schwert und Hunger umkommen, und ihre Leichname sollen eine Speise der Vögel des Himmels und der Tiere des Feldes werden.
Septuaginta: ἐν θανάτῳ νοσερῷ ἀποθανοῦνται οὐ κοπήσονται καὶ οὐ ταφήσονται εἰς παράδειγμα ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς ἔσονται καὶ τοῖς θηρίοις τῆς γῆς καὶ τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ ἐν μαχαίρᾳ πεσοῦνται καὶ ἐν λιμῷ συντελεσθήσονται
en thanatoh noseroh apothanoyntai oy kopehsontai kai oy taphehsontai eis paradeigma epi prosohpoy tehs gehs esontai kai tois thehriois tehs gehs kai tois peteinois toy oyranoy en machaira pesoyntai kai en limoh syntelesthehsontai
NovaVulgata: Mortibus aegrotationum morientur, non plangentur et non sepelientur; in sterquilinium super faciem terrae erunt et gladio et fame consumentur, et erit cadaver eorum in escam volatilibus caeli et bestiis terrae ”.
HeLeningradV: וּבֵית־מִשְׁתֶּה לֹא־תָבֹוא לָשֶׁבֶת אֹותָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות׃ ס
wbejt-mixxtaeH loA-taabowA laaxxaebaet Aowtaam laeAaekol wlixxtowt׃ s
HeLeningradoV: ובית־משתה לא־תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות׃ ס
wbjt-mxtH lA-tbwA lxbt Awtm lAkl wlxtwt׃ s
Schlachter: Du sollst auch nicht in das Trinkhaus gehen, zu ihnen sitzen und mit ihnen essen und trinken.
Septuaginta: εἰς οἰκίαν πότου οὐκ εἰσελεύσῃ συγκαθίσαι μετ' αὐτῶν τοῦ φαγεῖν καὶ πιεῖν
eis oikian potoy oyk eiseleyseh sygkathisai met' aytohn toy phagein kai piein
NovaVulgata: Et domum convivii non ingredieris, ut sedeas cum eis et comedas et bibas.
HeLeningradV: וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת־יֹום הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי ׀ שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם בְּיֹום הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנֹות יְרוּשָׁלִַם וְלֹא תִכְבֶּה׃ פ
wAim-loA tixxmOw Aelaj lqadexx Aaet-jowm Haxxabaat wlbiltij xAet maxaaA wboA bxxaOarej jrwxxaalaim bjowm Haxxabaat wHicatij Aexx bixxOaaraejHaa wAaaklaaH Aarmnowt jrwxxaalaim wloA tikbaeH׃ p
HeLeningradoV: ואם־לא תשמעו אלי לקדש את־יום השבת ולבלתי ׀ שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה׃ פ
wAm-lA txmOw Alj lqdx At-jwm Hxbt wlbltj xAt mxA wbA bxOrj jrwxlm bjwm Hxbt wHctj Ax bxOrjH wAklH Armnwt jrwxlm wlA tkbH׃ p
Schlachter: Werdet ihr mir aber nicht gehorchen, daß ihr den Sabbattag heiligt und keine Bürde tragt und mit keiner solchen am Sabbattage durch die Tore Jerusalems hineingeht, so will ich ein Feuer anzünden in ihren Toren; das soll die Paläste Jerusalems verzehren und nicht erlöschen.
Septuaginta: καὶ ἔσται ἐὰν μὴ εἰσακούσητέ μου τοῦ ἁγιάζειν τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων τοῦ μὴ αἴρειν βαστάγματα καὶ μὴ εἰσπορεύεσθαι ταῖς πύλαις ιερουσαλημ ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων καὶ ἀνάψω πῦρ ἐν ταῖς πύλαις αὐτῆς καὶ καταφάγεται ἄμφοδα ιερουσαλημ καὶ οὐ σβεσθήσεται
kai estai ean meh eisakoysehte moy toy agiazein tehn ehmeran tohn sabbatohn toy meh airein bastagmata kai meh eisporeyesthai tais pylais ieroysalehm en teh ehmera tohn sabbatohn kai anapsoh pyr en tais pylais aytehs kai kataphagetai amphoda ieroysalehm kai oy sbesthehsetai
NovaVulgata: Si autem non audieritis me, ut sanctificetis diem sabbati et ne portetis onus intrantes per portas Ierusalem in die sabbati, succendam ignem in portis eius, et devorabit domos Ierusalem et non exstinguetur ”.
HeLeningradV: הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבֹות מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרֹות וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעֹות מְאֹד אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ׃ ס
Hadwd Aaehaad tAenijm Tobowt mAod kitAenej Habakurowt wHadwd Aaehaad tAenijm raaOowt mAod Aaxxaer loA-teAaakalnaaH meroOa׃ s
HeLeningradoV: הדוד אחד תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים רעות מאד אשר לא־תאכלנה מרע׃ ס
Hdwd Ahd tAnjm Tbwt mAd ktAnj Hbkrwt wHdwd Ahd tAnjm rOwt mAd Axr lA-tAklnH mrO׃ s
Schlachter: der eine Korb enthielt sehr gute Feigen, wie die Frühfeigen sind; im andern Korb aber waren sehr schlechte Feigen, die man vor Schlechtigkeit nicht genießen konnte.
Septuaginta: ὁ κάλαθος ὁ εἷς σύκων χρηστῶν σφόδρα ὡς τὰ σῦκα τὰ πρόιμα καὶ ὁ κάλαθος ὁ ἕτερος σύκων πονηρῶν σφόδρα ἃ οὐ βρωθήσεται ἀπὸ πονηρίας αὐτῶν
o kalathos o eis sykohn chrehstohn sphodra ohs ta syka ta proima kai o kalathos o eteros sykohn ponehrohn sphodra a oy brohthehsetai apo ponehrias aytohn
NovaVulgata: Calathus unus ficus bonas habebat nimis, ut solent ficus esse primi temporis; et calathus unus ficus habebat malas nimis, quae comedi non poterant, eo quod essent malae.
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי מָה־אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר תְּאֵנִים הַתְּאֵנִים הַטֹּבֹות טֹבֹות מְאֹד וְהָרָעֹות רָעֹות מְאֹד אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ׃ פ
wajoAmaer jHwaaH Aelaj maaH-AataaH roAaeH jirmjaaHw waaAomar tAenijm HatAenijm HaTobowt Tobowt mAod wHaaraaOowt raaOowt mAod Aaxxaer loA-teAaakalnaaH meroOa׃ p
HeLeningradoV: ויאמר יהוה אלי מה־אתה ראה ירמיהו ואמר תאנים התאנים הטבות טבות מאד והרעות רעות מאד אשר לא־תאכלנה מרע׃ פ
wjAmr jHwH Alj mH-AtH rAH jrmjHw wAmr tAnjm HtAnjm HTbwt Tbwt mAd wHrOwt rOwt mAd Axr lA-tAklnH mrO׃ p
Schlachter: Da sprach der HERR zu mir: Jeremia, was siehst du? Feigen, antwortete ich; die guten Feigen sind sehr gut, und die schlechten Feigen sind sehr schlecht, daß man sie vor Schlechtigkeit nicht genießen kann.
Septuaginta: καὶ εἶπεν κύριος πρός με τί σὺ ὁρᾷς ιερεμια καὶ εἶπα σῦκα τὰ χρηστὰ χρηστὰ λίαν καὶ τὰ πονηρὰ πονηρὰ λίαν ἃ οὐ βρωθήσεται ἀπὸ πονηρίας αὐτῶν
kai eipen kyrios pros me ti sy oras ieremia kai eipa syka ta chrehsta chrehsta lian kai ta ponehra ponehra lian a oy brohthehsetai apo ponehrias aytohn
NovaVulgata: Et dixit Dominus ad me: “ Quid tu vides, Ieremia? ”. Et dixi: “ Ficus, ficus bonas, bonas valde, et malas, malas valde, quae comedi non possunt, eo quod sint malae ”.
HeLeningradV: וְכַתְּאֵנִים הָרָעֹות אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה כֵּן אֶתֵּן אֶת־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְאֶת־שָׂרָיו וְאֵת ׀ שְׁאֵרִית יְרוּשָׁלִַם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְהַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
wkatAenijm HaaraaOowt Aaxxaer loA-teAaakalnaaH meroOa kij-koH Aaamar jHwaaH ken Aaeten Aaet-cidqijaaHw maelaek-jHwdaaH wAaet-xaaraajw wAet xxAerijt jrwxxaalaim HanixxAaarijm baaAaaraec HazoAt wHajoxxbijm bAaeraec micraajim׃
HeLeningradoV: וכתאנים הרעות אשר לא־תאכלנה מרע כי־כה ׀ אמר יהוה כן אתן את־צדקיהו מלך־יהודה ואת־שריו ואת ׀ שארית ירושלם הנשארים בארץ הזאת והישבים בארץ מצרים׃
wktAnjm HrOwt Axr lA-tAklnH mrO kj-kH Amr jHwH kn Atn At-cdqjHw mlk-jHwdH wAt-xrjw wAt xArjt jrwxlm HnxArjm bArc HzAt wHjxbjm bArc mcrjm׃
Schlachter: Aber wie die schlechten Feigen so schlecht sind, daß man sie nicht genießen kann, so will ich, spricht der HERR, Zedekia, den König von Juda, behandeln und seine Fürsten und den Überrest von Jerusalem, sowohl die, welche in diesem Lande übriggeblieben sind, als auch die, welche in Ägyptenland wohnen.
Septuaginta: καὶ ὡς τὰ σῦκα τὰ πονηρά ἃ οὐ βρωθήσεται ἀπὸ πονηρίας αὐτῶν τάδε λέγει κύριος οὕτως παραδώσω τὸν σεδεκιαν βασιλέα ιουδα καὶ τοὺς μεγιστᾶνας αὐτοῦ καὶ τὸ κατάλοιπον ιερουσαλημ τοὺς ὑπολελειμμένους ἐν τῇ γῇ ταύτῃ καὶ τοὺς κατοικοῦντας ἐν αἰγύπτῳ
kai ohs ta syka ta ponehra a oy brohthehsetai apo ponehrias aytohn tade legei kyrios oytohs paradohsoh ton sedekian basilea ioyda kai toys megistanas aytoy kai to kataloipon ieroysalehm toys ypoleleimmenoys en teh geh tayteh kai toys katoikoyntas en aigyptoh
NovaVulgata: Et sicut ficus pessimae, quae comedi non possunt, eo quod sint malae, haec dicit Dominus, sic dabo Sedeciam regem Iudae et principes eius et reliquos de Ierusalem, qui remanserunt in terra hac et qui habitant in terra Aegypti.
HeLeningradV: כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת־הַחֶרֶב אֶת־הָרָעָב וְאֶת־הַדָּבֶר וְנָתַתִּי אֹותָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ׃
koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Hinnij mxxaleha baam Aaet-Hahaeraeb Aaet-HaaraaOaab wAaet-Hadaabaer wnaatatij Aowtaam katAenijm HaxxoOaarijm Aaxxaer loA-teAaakalnaaH meroOa׃
HeLeningradoV: כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את־החרב את־הרעב ואת־הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא־תאכלנה מרע׃
kH Amr jHwH cbAwt Hnnj mxlh bm At-Hhrb At-HrOb wAt-Hdbr wnttj Awtm ktAnjm HxOrjm Axr lA-tAklnH mrO׃
Schlachter: der HERR der Heerscharen spricht also: Siehe, ich sende das Schwert, die Hungersnot und die Pest gegen sie und will sie machen wie abscheuliche Feigen, die man vor Schlechtigkeit nicht essen kann;
Septuaginta:
NovaVulgata: haec dicit Dominus exercituum: Ecce mittam in eis gladium et famem et pestem et ponam eos quasi ficus malas, quae comedi non possunt, eo quod pessimae sint;
HeLeningradV: כִּי עַל־כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר אֲרֻכָּה הִיא בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנֹּות וְאִכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶן׃
kij Oal-ken xxaalah Aelejnw baabael leAmor AarukaaH HijA bnw baatijm wxxebw wniTOw ganowt wAiklw Aaet-prijHaen׃
HeLeningradoV: כי על־כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את־פריהן׃
kj Ol-kn xlh Aljnw bbl lAmr ArkH HjA bnw btjm wxbw wnTOw gnwt wAklw At-prjHn׃
Schlachter: Ja, überdies hat er uns in Babel sagen lassen: Es wird lange dauern! Bauet Häuser und wohnet darin; pflanzet Gärten und esset ihre Früchte!»
Septuaginta: οὐ διὰ τοῦτο ἀπέστειλεν πρὸς ὑμᾶς εἰς βαβυλῶνα λέγων μακράν ἐστιν οἰκοδομήσατε οἰκίας καὶ κατοικήσατε καὶ φυτεύσατε κήπους καὶ φάγεσθε τὸν καρπὸν αὐτῶν
oy dia toyto apesteilen pros ymas eis babylohna legohn makran estin oikodomehsate oikias kai katoikehsate kai phyteysate kehpoys kai phagesthe ton karpon aytohn
NovaVulgata: Quia super hoc misit ad nos in Babylonem dicens: Longum est; aedificate domos et habitate et plantate hortos et comedite fructum eorum” ”.
HeLeningradV: בַּיָּמִים הָהֵם לֹא־יֹאמְרוּ עֹוד אָבֹות אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה׃
bajaamijm HaaHem loA-joAmrw Oowd Aaabowt Aaaklw bosaer wxxinej baanijm tiqHaejnaaH׃
HeLeningradoV: בימים ההם לא־יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה׃
bjmjm HHm lA-jAmrw Owd Abwt Aklw bsr wxnj bnjm tqHjnH׃
Schlachter: In jenen Tagen wird man nicht mehr sagen: «Die Väter haben saure Trauben gegessen, und den Kindern sind die Zähne stumpf geworden»,
Septuaginta: ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις οὐ μὴ εἴπωσιν οἱ πατέρες ἔφαγον ὄμφακα καὶ οἱ ὀδόντες τῶν τέκνων ᾑμωδίασαν
en tais ehmerais ekeinais oy meh eipohsin oi pateres ephagon omphaka kai oi odontes tohn teknohn ehmohdiasan
NovaVulgata: In diebus illis non dicent ultra: “Patres comederunt uvam acerbam, et dentes filiorum obstupuerunt”,
HeLeningradV: וְהַיֹּום הַהוּא לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות יֹום נְקָמָה לְהִנָּקֵם מִצָּרָיו וְאָכְלָה חֶרֶב וְשָׂבְעָה וְרָוְתָה מִדָּמָם כִּי זֶבַח לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות בְּאֶרֶץ צָפֹון אֶל־נְהַר־פְּרָת׃
wHajowm HaHwA laAdonaaj jHwiH cbaaAowt jowm nqaamaaH lHinaaqem micaaraajw wAaaklaaH haeraeb wxaabOaaH wraawtaaH midaamaam kij zaebah laAdonaaj jHwiH cbaaAowt bAaeraec caapown Aael-nHar-praat׃
HeLeningradoV: והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל־נהר־פרת׃
wHjwm HHwA lAdnj jHwH cbAwt jwm nqmH lHnqm mcrjw wAklH hrb wxbOH wrwtH mdmm kj zbh lAdnj jHwH cbAwt bArc cpwn Al-nHr-prt׃
Schlachter: Und dieser Tag ist für den Herrn, den HERRN der Heerscharen, ein Tag der Rache, daß er sich an seinen Feinden räche; und das Schwert wird fressen, satt und trunken werden von ihrem Blut; denn ein Schlachtopfer hält der Herr, der HERR der Heerscharen, im mitternächtlichen Lande, am Euphratstrom!
Septuaginta: καὶ ἡ ἡμέρα ἐκείνη κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν ἡμέρα ἐκδικήσεως τοῦ ἐκδικῆσαι τοὺς ἐχθροὺς αὐτοῦ καὶ καταφάγεται ἡ μάχαιρα κυρίου καὶ ἐμπλησθήσεται καὶ μεθυσθήσεται ἀπὸ τοῦ αἵματος αὐτῶν ὅτι θυσία τῷ κυρίῳ σαβαωθ ἀπὸ γῆς βορρᾶ ἐπὶ ποταμῷ εὐφράτῃ
kai eh ehmera ekeineh kyrioh toh theoh ehmohn ehmera ekdikehseohs toy ekdikehsai toys echthroys aytoy kai kataphagetai eh machaira kyrioy kai emplehsthehsetai kai methysthehsetai apo toy aimatos aytohn oti thysia toh kyrioh sabaohth apo gehs borra epi potamoh eyphrateh
NovaVulgata: Dies autem ille Domini, Dei exercituum, dies ultionis, ut sumat vindictam de inimicis suis: devorat gladius, et saturatur, et inebriatur sanguine eorum; victima enim Domini, Dei exercituum, in terra aquilonis iuxta flumen Euphraten.
HeLeningradV: כָּל־מֹוצְאֵיהֶם אֲכָלוּם וְצָרֵיהֶם אָמְרוּ לֹא נֶאְשָׁם תַּחַת אֲשֶׁר חָטְאוּ לַיהוָה נְוֵה־צֶדֶק וּמִקְוֵה אֲבֹותֵיהֶם יְהוָה׃ ס
kaal-mowcAejHaem Aakaalwm wcaarejHaem Aaamrw loA naeAxxaam tahat Aaxxaer haaTAw lajHwaaH nweH-caedaeq wmiqweH AabowtejHaem jHwaaH׃ s
HeLeningradoV: כל־מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה־צדק ומקוה אבותיהם יהוה׃ ס
kl-mwcAjHm Aklwm wcrjHm Amrw lA nAxm tht Axr hTAw ljHwH nwH-cdq wmqwH AbwtjHm jHwH׃ s
Schlachter: Wer sie fand, fraß sie auf, und ihre Feinde sprachen: «Wir verschulden uns nicht; sondern sie haben sich an dem HERRN versündigt, an der Aue der Gerechtigkeit, an der Hoffnung ihrer Väter, am HERRN!»
Septuaginta: πάντες οἱ εὑρίσκοντες αὐτοὺς κατανάλισκον αὐτούς οἱ ἐχθροὶ αὐτῶν εἶπαν μὴ ἀνῶμεν αὐτούς ἀνθ' ὧν ἥμαρτον τῷ κυρίῳ νομῇ δικαιοσύνης τῷ συναγαγόντι τοὺς πατέρας αὐτῶν
pantes oi eyriskontes aytoys katanaliskon aytoys oi echthroi aytohn eipan meh anohmen aytoys anth' ohn ehmarton toh kyrioh nomeh dikaiosynehs toh synagagonti toys pateras aytohn
NovaVulgata: Omnes, qui invenerunt, comederunt eos, et hostes eorum dixerunt: “Non delinquimus, pro eo quod peccaverunt Domino, habitaculo iustitiae et exspectationi patrum eorum Domino”.
HeLeningradV: [אֲכָלָנוּ כ] (אֲכָלַנִי ק) [הֲמָמָנוּ כ] (הֲמָמַנִי ק) נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל [הִצִּיגָנוּ כ] (הִצִּיגַנִי ק) כְּלִי רִיק [בְּלָעָנוּ כ] (בְּלָעַנִי ק) כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשֹׂו מֵעֲדָנָי [הֱדִיחָנוּ כ] (הֱדִיחָנִי׃ ק)
[Aakaalaanw k] (Aakaalanij q) [Hamaamaanw k] (Hamaamanij q) nbwkadraeAcar maelaek baabael [Hicijgaanw k] (Hicijganij q) klij rijq [blaaOaanw k] (blaaOanij q) katanijn milaaA krexow meOadaanaaj [Haedijhaanw k] (Haedijhaanij׃ q)
HeLeningradoV: [אכלנו כ] (אכלני ק) [הממנו כ] (הממני ק) נבוכדראצר מלך בבל [הציגנו כ] (הציגני ק) כלי ריק [בלענו כ] (בלעני ק) כתנין מלא כרשו מעדני [הדיחנו כ] (הדיחני׃ ק)
[Aklnw k] (Aklnj q) [Hmmnw k] (Hmmnj q) nbwkdrAcr mlk bbl [Hcjgnw k] (Hcjgnj q) klj rjq [blOnw k] (blOnj q) ktnjn mlA krxw mOdnj [Hdjhnw k] (Hdjhnj׃ q)
Schlachter: «Nebukadnezar, der König von Babel, hat mich gefressen und vernichtet, er hat mich wie ein leeres Gefäß hingestellt, er hat mich verschlungen wie ein Drache, er hat seinen Bauch gefüllt, er hat mich aus meinem Paradies vertrieben.
Septuaginta: κατέφαγέν με ἐμερίσατό με κατέλαβέν με σκεῦος λεπτὸν ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βαβυλῶνος κατέπιέν με ὡς δράκων ἔπλησεν τὴν κοιλίαν αὐτοῦ ἀπὸ τῆς τρυφῆς μου ἐξῶσέν με
katephagen me emerisato me katelaben me skeyos lepton naboychodonosor basileys babylohnos katepien me ohs drakohn eplehsen tehn koilian aytoy apo tehs tryphehs moy exohsen me
NovaVulgata: “ Comedit me, devoravit me Nabuchodonosor; rex Babylonis reddidit me quasi vas inane, absorbuit me quasi draco, replevit ventrem suum deliciis meis et eiecit me ”.
HeLeningradV: וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאֹו וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל־יְמֵי חַיָּו׃
wxxinaaH Aet bigdej kilAow wAaakal laehaem lpaanaajw taamijd kaal-jmej hajaaw׃
HeLeningradoV: ושנה את בגדי כלאו ואכל לחם לפניו תמיד כל־ימי חיו׃
wxnH At bgdj klAw wAkl lhm lpnjw tmjd kl-jmj hjw׃
Schlachter: Er ließ ihn auch seine Gefängniskleider ablegen und erlaubte ihm, allezeit in seiner Gegenwart zu essen, sein Leben lang;
Septuaginta: καὶ ἤλλαξεν τὴν στολὴν τῆς φυλακῆς αὐτοῦ καὶ ἤσθιεν ἄρτον διὰ παντὸς κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας ἃς ἔζησεν
kai ehllaxen tehn stolehn tehs phylakehs aytoy kai ehsthien arton dia pantos kata prosohpon aytoy pasas tas ehmeras as ezehsen
NovaVulgata: Et mutavit vestimenta carceris eius, et comedebat panem coram eo semper cunctis diebus vitae suae.
Hesekiel
HeLeningradV: וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן־אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתֹוק׃ פ
wajoAmaer Aelaj baen-Aaadaam biTnkaa taAakel wmeOaejkaa tmaleA Aet HamgilaaH HazoAt Aaxxaer Aanij noten Aelaejkaa waaAoklaaH watHij bpij kidbaxx lmaatowq׃ p
HeLeningradoV: ויאמר אלי בן־אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃ פ
wjAmr Alj bn-Adm bTnk tAkl wmOjk tmlA At HmglH HzAt Axr Anj ntn Aljk wAklH wtHj bpj kdbx lmtwq׃ p
Schlachter: Und er sprach zu mir: Speise deinen Leib und fülle deine Eingeweide mit dieser Rolle, die ich dir gebe! Da aß ich, und es war in meinem Munde so süß wie Honig.
Septuaginta: καὶ εἶπεν πρός με υἱὲ ἀνθρώπου τὸ στόμα σου φάγεται καὶ ἡ κοιλία σου πλησθήσεται τῆς κεφαλίδος ταύτης τῆς δεδομένης εἰς σέ καὶ ἔφαγον αὐτήν καὶ ἐγένετο ἐν τῷ στόματί μου ὡς μέλι γλυκάζον
kai eipen pros me yie anthrohpoy to stoma soy phagetai kai eh koilia soy plehsthehsetai tehs kephalidos taytehs tehs dedomenehs eis se kai ephagon aytehn kai egeneto en toh stomati moy ohs meli glykazon
NovaVulgata: et dixit ad me: “ Fili hominis, venter tuus comedet, et viscera tua complebuntur volumine isto, quod ego do tibi ”. Et comedi illud, et factum est in ore meo sicut mel dulce.
HeLeningradV: וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא־אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד־עַתָּה וְלֹא־בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל׃ ס
waaAomar AaHaaH Aadonaaj jHwiH HineH napxxij loA mTumaaAaaH wnbelaaH wTrepaaH loA-Aaakaltij minOwraj wOad-OataaH wloA-baaA bpij bxar pigwl׃ s
HeLeningradoV: ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא־אכלתי מנעורי ועד־עתה ולא־בא בפי בשר פגול׃ ס
wAmr AHH Adnj jHwH HnH npxj lA mTmAH wnblH wTrpH lA-Akltj mnOwrj wOd-OtH wlA-bA bpj bxr pgwl׃ s
Schlachter: Da sprach ich: Ach, Herr, HERR, siehe, meine Seele ist noch niemals befleckt worden; denn von meiner Jugend an bis auf diese Stunde habe ich niemals von einem Aas oder Zerrissenen gegessen; auch ist niemals verdorbenes Fleisch in meinen Mund gekommen.
Septuaginta: καὶ εἶπα μηδαμῶς κύριε θεὲ τοῦ ισραηλ ἰδοὺ ἡ ψυχή μου οὐ μεμίανται ἐν ἀκαθαρσίᾳ καὶ θνησιμαῖον καὶ θηριάλωτον οὐ βέβρωκα ἀπὸ γενέσεώς μου ἕως τοῦ νῦν οὐδὲ εἰσελήλυθεν εἰς τὸ στόμα μου πᾶν κρέας ἕωλον
kai eipa mehdamohs kyrie thee toy israehl idoy eh psycheh moy oy memiantai en akatharsia kai thnehsimaion kai thehrialohton oy bebrohka apo geneseohs moy eohs toy nyn oyde eiselehlythen eis to stoma moy pan kreas eohlon
NovaVulgata: Et dixi: “ Heu, Domine Deus, ecce anima mea non est polluta, et morticinum et laceratum a bestiis non comedi ab infantia mea usque nunc, et non est ingressa in os meum caro immunda ”.
HeLeningradV: וְאָמַרְתָּ אֶל־עַם הָאָרֶץ כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְיֹושְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכֵלוּ וּמֵימֵיהֶם בְּשִׁמָּמֹון יִשְׁתּוּ לְמַעַן תֵּשַׁם אַרְצָהּ מִמְּלֹאָהּ מֵחֲמַס כָּל־הַיֹּשְׁבִים בָּהּ׃
wAaamartaa Aael-Oam HaaAaaraec koH-Aaamar Aadonaaj jHwiH ljowxxbej jrwxxaalaim Aael-Aadmat jixraaAel lahmaam bidAaagaaH joAkelw wmejmejHaem bxximaamown jixxtw lmaOan texxam AarcaaH mimloAaaH mehamas kaal-Hajoxxbijm baaH׃
HeLeningradoV: ואמרת אל־עם הארץ כה־אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל־אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל־הישבים בה׃
wAmrt Al-Om HArc kH-Amr Adnj jHwH ljwxbj jrwxlm Al-Admt jxrAl lhmm bdAgH jAklw wmjmjHm bxmmwn jxtw lmOn txm ArcH mmlAH mhms kl-Hjxbjm bH׃
Schlachter: und du sollst zu dem Volke des Landes sagen: So spricht Gott, der HERR, zu den Einwohnern Jerusalems, zum Land Israel. Sie müssen ihr Brot mit Sorgen essen und ihr Wasser mit Entsetzen trinken, weil ihr Land von aller seiner Fülle entsetzlich verödet wird, wegen des Frevels aller derer, die darin wohnen.
Septuaginta: καὶ ἐρεῖς πρὸς τὸν λαὸν τῆς γῆς τάδε λέγει κύριος τοῖς κατοικοῦσιν ιερουσαλημ ἐπὶ τῆς γῆς τοῦ ισραηλ τοὺς ἄρτους αὐτῶν μετ' ἐνδείας φάγονται καὶ τὸ ὕδωρ αὐτῶν μετὰ ἀφανισμοῦ πίονται ὅπως ἀφανισθῇ ἡ γῆ σὺν πληρώματι αὐτῆς ἐν ἀσεβείᾳ γὰρ πάντες οἱ κατοικοῦντες ἐν αὐτῇ
kai ereis pros ton laon tehs gehs tade legei kyrios tois katoikoysin ieroysalehm epi tehs gehs toy israehl toys artoys aytohn met' endeias phagontai kai to ydohr aytohn meta aphanismoy piontai opohs aphanistheh eh geh syn plehrohmati aytehs en asebeia gar pantes oi katoikoyntes en ayteh
NovaVulgata: Et dices ad populum terrae: Haec dicit Dominus Deus ad eos, qui habitant in Ierusalem in terra Israel: Panem suum in sollicitudine comedent et aquam suam in desolatione bibent, quia desolabitur terra a plenitudine sua propter violentiam omnium, qui habitant in ea;
HeLeningradV: הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה אֵת שְׁנֵי קְצֹותָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתֹוכֹו נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה׃
HineH laaAexx nitan lAaaklaaH Aet xxnej qcowtaajw AaaklaaH HaaAexx wtowkow naahaar Hajiclah limlaaAkaaH׃
HeLeningradoV: הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃
HnH lAx ntn lAklH At xnj qcwtjw AklH HAx wtwkw nhr Hjclh lmlAkH׃
Schlachter: Siehe, man wirft es ins Feuer, daß es verzehrt werde; wenn das Feuer seine beiden Enden verzehrt hat und es in der Mitte angebrannt ist, eignet es sich dann noch zur Verarbeitung?
Septuaginta: πάρεξ πυρὶ δέδοται εἰς ἀνάλωσιν τὴν κατ' ἐνιαυτὸν κάθαρσιν ἀπ' αὐτῆς ἀναλίσκει τὸ πῦρ καὶ ἐκλείπει εἰς τέλος μὴ χρήσιμον ἔσται εἰς ἐργασίαν
parex pyri dedotai eis analohsin tehn kat' eniayton katharsin ap' aytehs analiskei to pyr kai ekleipei eis telos meh chrehsimon estai eis ergasian
NovaVulgata: Ecce igni datum est in escam, utramque partem eius consumpsit ignis, et medietas eius adusta est; numquid utile erit ad opus?
HeLeningradV: הִנֵּה בִּהְיֹותֹו תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה אַף כִּי־אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר וְנַעֲשָׂה עֹוד לִמְלָאכָה׃ ס
HineH biHjowtow taamijm loA jeOaaxaeH limlaaAkaaH Aap kij-Aexx AakaalatHw wajehaar wnaOaxaaH Oowd limlaaAkaaH׃ s
HeLeningradoV: הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי־אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה׃ ס
HnH bHjwtw tmjm lA jOxH lmlAkH Ap kj-Ax AkltHw wjhr wnOxH Owd lmlAkH׃ s
Schlachter: Siehe, also es noch ganz war, konnte man nichts daraus machen; wie viel weniger, wenn es nun vom Feuer verzehrt und versengt ist, kann es noch verarbeitet werden!
Septuaginta: οὐδὲ ἔτι αὐτοῦ ὄντος ὁλοκλήρου οὐκ ἔσται εἰς ἐργασίαν μὴ ὅτι ἐὰν καὶ πῦρ αὐτὸ ἀναλώσῃ εἰς τέλος εἰ ἔσται ἔτι εἰς ἐργασίαν
oyde eti aytoy ontos oloklehroy oyk estai eis ergasian meh oti ean kai pyr ayto analohseh eis telos ei estai eti eis ergasian
NovaVulgata: Etiam cum esset integrum, non erat aptum ad opus; quanto magis cum ignis illud devoraverit et combusserit, nihil ex eo fiet operis.
HeLeningradV: לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כַּאֲשֶׁר עֵץ־הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר אֲשֶׁר־נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה כֵּן נָתַתִּי אֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם׃
laaken koH Aaamar Aadonaaj jHwiH kaAaxxaer Oec-Hagaepaen bOec HajaOar Aaxxaer-ntatijw laaAexx lAaaklaaH ken naatatij Aaet-joxxbej jrwxxaalaaim׃
HeLeningradoV: לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ־הגפן בעץ היער אשר־נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את־ישבי ירושלם׃
lkn kH Amr Adnj jHwH kAxr Oc-Hgpn bOc HjOr Axr-nttjw lAx lAklH kn nttj At-jxbj jrwxlm׃
Schlachter: Darum spricht Gott, der HERR, also: Wie ich das Holz der Rebe unter den Bäumen des Waldes dem Feuer zur Nahrung bestimmt habe, so habe ich auch die Einwohner Jerusalems preisgegeben.
Septuaginta: διὰ τοῦτο εἰπόν τάδε λέγει κύριος ὃν τρόπον τὸ ξύλον τῆς ἀμπέλου ἐν τοῖς ξύλοις τοῦ δρυμοῦ ὃ δέδωκα αὐτὸ τῷ πυρὶ εἰς ἀνάλωσιν οὕτως δέδωκα τοὺς κατοικοῦντας ιερουσαλημ
dia toyto eipon tade legei kyrios on tropon to xylon tehs ampeloy en tois xylois toy drymoy o dedohka ayto toh pyri eis analohsin oytohs dedohka toys katoikoyntas ieroysalehm
NovaVulgata: Propterea haec dicit Dominus Deus: Quomodo lignum vitis inter ligna silvarum, quod dedi igni ad devorandum, sic tradam habitatores Ierusalem.
HeLeningradV: מַה־לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבֹות יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה׃
maH-laakaem Aataem moxxlijm Aaet-Hamaaxxaal HazaeH Oal-Aadmat jixraaAel leAmor Aaabowt joAklw bosaer wxxinej Habaanijm tiqHaejnaaH׃
HeLeningradoV: מה־לכם אתם משלים את־המשל הזה על־אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה׃
mH-lkm Atm mxljm At-Hmxl HzH Ol-Admt jxrAl lAmr Abwt jAklw bsr wxnj Hbnjm tqHjnH׃
Schlachter: Was braucht ihr da für ein Sprichwort im Lande Israel, welches also lautet: «Wenn die Väter saure Trauben essen, so bekommen die Kinder stumpfe Zähne!»
Septuaginta: υἱὲ ἀνθρώπου τί ὑμῖν ἡ παραβολὴ αὕτη ἐν τοῖς υἱοῖς ισραηλ λέγοντες οἱ πατέρες ἔφαγον ὄμφακα καὶ οἱ ὀδόντες τῶν τέκνων ἐγομφίασαν
yie anthrohpoy ti ymin eh paraboleh ayteh en tois yiois israehl legontes oi pateres ephagon omphaka kai oi odontes tohn teknohn egomphiasan
NovaVulgata: “Quid est vo bis quod vulgo dicitis proverbium istud in terra Israel dicentes: “Patres comederunt uvam acerbam, et dentes filiorum obstupescunt”?
HeLeningradV: אֶל־הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל־אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב׃
Aael-HaeHaarijm loA Aaakaal wOejnaajw loA naaxaaA Aael-gilwlej bejt jixraaAel wAaet-Aexxaet reOeHw loA TimeA wAael-AixxaaH nidaaH loA jiqraab׃
HeLeningradoV: אל־ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל־גלולי בית ישראל ואת־אשת רעהו לא טמא ואל־אשה נדה לא יקרב׃
Al-HHrjm lA Akl wOjnjw lA nxA Al-glwlj bjt jxrAl wAt-Axt rOHw lA TmA wAl-AxH ndH lA jqrb׃
Schlachter: nicht auf den Bergen Opferfleisch ißt, seine Augen nicht zu den Götzen des Hauses Israel erhebt, seines Nächsten Weib nicht schändet und nicht zu seinem Weibe geht während ihrer Unreinigkeit;
Septuaginta: ἐπὶ τῶν ὀρέων οὐ φάγεται καὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ οὐ μὴ ἐπάρῃ πρὸς τὰ ἐνθυμήματα οἴκου ισραηλ καὶ τὴν γυναῖκα τοῦ πλησίον αὐτοῦ οὐ μὴ μιάνῃ καὶ πρὸς γυναῖκα ἐν ἀφέδρῳ οὖσαν οὐ προσεγγιεῖ
epi tohn oreohn oy phagetai kai toys ophthalmoys aytoy oy meh epareh pros ta enthymehmata oikoy israehl kai tehn gynaika toy plehsion aytoy oy meh mianeh kai pros gynaika en aphedroh oysan oy proseggiei
NovaVulgata: in montibus non comederit et oculos suos non levaverit ad idola domus Israel et uxorem proximi sui non violaverit et ad mulierem menstruatam non accesserit
HeLeningradV: וְהוּא אֶת־כָּל־אֵלֶּה לֹא עָשָׂה כִּי גַם אֶל־הֶהָרִים אָכַל וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא׃
wHwA Aaet-kaal-AelaeH loA OaaxaaH kij gam Aael-HaeHaarijm Aaakal wAaet-Aexxaet reOeHw TimeA׃
HeLeningradoV: והוא את־כל־אלה לא עשה כי גם אל־ההרים אכל ואת־אשת רעהו טמא׃
wHwA At-kl-AlH lA OxH kj gm Al-HHrjm Akl wAt-Axt rOHw TmA׃
Schlachter: was jener nicht getan, der auf den Bergen ißt, seines Nächsten Weib schwächt,
Septuaginta: ἐν τῇ ὁδῷ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ τοῦ δικαίου οὐκ ἐπορεύθη ἀλλὰ καὶ ἐπὶ τῶν ὀρέων ἔφαγεν καὶ τὴν γυναῖκα τοῦ πλησίον αὐτοῦ ἐμίανεν
en teh odoh toy patros aytoy toy dikaioy oyk eporeytheh alla kai epi tohn oreohn ephagen kai tehn gynaika toy plehsion aytoy emianen
NovaVulgata: cum ipse haec omnia non fecerit, et etiam in montibus comedentem et uxorem proximi sui polluentem,
HeLeningradV: עַל־הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא׃
Oal-HaeHaarijm loA Aaakaal wOejnaajw loA naaxaaA Aael-gilwlej bejt jixraaAel Aaet-Aexxaet reOeHw loA TimeA׃
HeLeningradoV: על־ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל־גלולי בית ישראל את־אשת רעהו לא טמא׃
Ol-HHrjm lA Akl wOjnjw lA nxA Al-glwlj bjt jxrAl At-Axt rOHw lA TmA׃
Schlachter: nicht auf den Bergen ißt, seine Augen nicht zu den Götzen des Hauses Israel erhebt, seines Nächsten Weib nicht befleckt,
Septuaginta: ἐπὶ τῶν ὀρέων οὐ βέβρωκεν καὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ οὐκ ἔθετο εἰς τὰ ἐνθυμήματα οἴκου ισραηλ καὶ τὴν γυναῖκα τοῦ πλησίον αὐτοῦ οὐκ ἐμίανεν
epi tohn oreohn oy bebrohken kai toys ophthalmoys aytoy oyk etheto eis ta enthymehmata oikoy israehl kai tehn gynaika toy plehsion aytoy oyk emianen
NovaVulgata: super montes non comederit et oculos suos non levaverit ad idola domus Israel et uxorem proximi sui non violaverit
HeLeningradV: וַתֻּתַּשׁ בְּחֵמָה לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה וְרוּחַ הַקָּדִים הֹובִישׁ פִּרְיָהּ הִתְפָּרְקוּ וְיָבֵשׁוּ מַטֵּה עֻזָּהּ אֵשׁ אֲכָלָתְהוּ׃
watutaxx bhemaaH laaAaaraec HuxxlaakaaH wrwha Haqaadijm Howbijxx pirjaaH Hitpaarqw wjaabexxw maTeH OuzaaH Aexx AakaalaatHw׃
HeLeningradoV: ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃
wttx bhmH lArc HxlkH wrwh Hqdjm Hwbjx prjH Htprqw wjbxw mTH OzH Ax AkltHw׃
Schlachter: Aber er ward im Zorn ausgerissen und zu Boden geworfen; und der Ostwind dörrte seine Frucht aus, seine starken Äste wurden abgerissen, sie wurden dürr und mit Feuer verbrannt.
Septuaginta: καὶ κατεκλάσθη ἐν θυμῷ ἐπὶ γῆν ἐρρίφη καὶ ἄνεμος ὁ καύσων ἐξήρανεν τὰ ἐκλεκτὰ αὐτῆς ἐξεδικήθη καὶ ἐξηράνθη ἡ ῥάβδος ἰσχύος αὐτῆς πῦρ ἀνήλωσεν αὐτήν
kai kateklastheh en thymoh epi gehn erripheh kai anemos o kaysohn exehranen ta eklekta aytehs exedikehtheh kai exehrantheh eh rabdos ischyos aytehs pyr anehlohsen aytehn
NovaVulgata: Et evulsa est in ira in terramque proiecta, et ventus urens siccavit fructum eius; abrepta et arefacta est virga roboris eius, ignis comedit eam.
HeLeningradV: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִמַּטֵּה בַדֶּיהָ פִּרְיָהּ אָכָלָה וְלֹא־הָיָה בָהּ מַטֵּה־עֹז שֵׁבֶט לִמְשֹׁול קִינָה הִיא וַתְּהִי לְקִינָה׃ פ
wateceA Aexx mimaTeH badaejHaa pirjaaH AaakaalaaH wloA-HaajaaH baaH maTeH-Ooz xxebaeT limxxowl qijnaaH HijA watHij lqijnaaH׃ p
HeLeningradoV: ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא־היה בה מטה־עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃ פ
wtcA Ax mmTH bdjH prjH AklH wlA-HjH bH mTH-Oz xbT lmxwl qjnH HjA wtHj lqjnH׃ p
Schlachter: Und es ging Feuer aus von einem Zweige seiner Äste, das verzehrte seine Früchte, so daß er keinen Ast mehr hat, der zu einem Herrscherstab tauglich wäre. Das ist ein Klagelied und zum Klagegesang bestimmt.
Septuaginta: καὶ ἐξῆλθεν πῦρ ἐκ ῥάβδου ἐκλεκτῶν αὐτῆς καὶ κατέφαγεν αὐτήν καὶ οὐκ ἦν ἐν αὐτῇ ῥάβδος ἰσχύος φυλὴ εἰς παραβολὴν θρήνου ἐστὶν καὶ ἔσται εἰς θρῆνον
kai exehlthen pyr ek rabdoy eklektohn aytehs kai katephagen aytehn kai oyk ehn en ayteh rabdos ischyos phyleh eis parabolehn threhnoy estin kai estai eis threhnon
NovaVulgata: Et egressus est ignis de virga ramorum eius, qui fructum eius comedit; et non fuit in ea virga fortis, sceptrum regni ”. Planctus est, et erit in planctum.
HeLeningradV: וְאָמַרְתָּ לְיַעַר הַנֶּגֶב שְׁמַע דְּבַר־יְהוָה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי מַצִּית־בְּךָ ׀ אֵשׁ וְאָכְלָה בְךָ כָל־עֵץ־לַח וְכָל־עֵץ יָבֵשׁ לֹא־תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת וְנִצְרְבוּ־בָהּ כָּל־פָּנִים מִנֶּגֶב צָפֹונָה׃
wAaamartaa ljaOar Hanaegaeb xxmaO dbar-jHwaaH koH-Aaamar Aadonaaj jHwiH Hinnij macijt-bkaa Aexx wAaaklaaH bkaa kaal-Oec-lah wkaal-Oec jaabexx loA-tikbaeH laHaebaet xxalHaebaet wnicrbw-baaH kaal-paanijm minaegaeb caapownaaH׃
HeLeningradoV: ואמרת ליער הנגב שמע דבר־יהוה כה־אמר אדני יהוה הנני מצית־בך ׀ אש ואכלה בך כל־עץ־לח וכל־עץ יבש לא־תכבה להבת שלהבת ונצרבו־בה כל־פנים מנגב צפונה׃
wAmrt ljOr Hngb xmO dbr-jHwH kH-Amr Adnj jHwH Hnnj mcjt-bk Ax wAklH bk kl-Oc-lh wkl-Oc jbx lA-tkbH lHbt xlHbt wncrbw-bH kl-pnjm mngb cpwnH׃
Schlachter: (H21-3) und sage zu dem südlichen Walde: Höre das Wort des HERRN! So spricht Gott, der HERR: Siehe, ich will ein Feuer in dir anzünden, das wird alle grünen und alle dürren Bäume in dir verzehren; niemand kann seine brennende Flamme löschen, sondern alle Gesichter sollen durch sie verbrannt werden, vom Süden bis zum Norden,
Septuaginta: καὶ ἐρεῖς τῷ δρυμῷ ναγεβ ἄκουε λόγον κυρίου τάδε λέγει κύριος κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἀνάπτω ἐν σοὶ πῦρ καὶ καταφάγεται ἐν σοὶ πᾶν ξύλον χλωρὸν καὶ πᾶν ξύλον ξηρόν οὐ σβεσθήσεται ἡ φλὸξ ἡ ἐξαφθεῖσα καὶ κατακαυθήσεται ἐν αὐτῇ πᾶν πρόσωπον ἀπὸ ἀπηλιώτου ἕως βορρᾶ
kai ereis toh drymoh nageb akoye logon kyrioy tade legei kyrios kyrios idoy egoh anaptoh en soi pyr kai kataphagetai en soi pan xylon chlohron kai pan xylon xehron oy sbesthehsetai eh phlox eh exaphtheisa kai katakaythehsetai en ayteh pan prosohpon apo apehliohtoy eohs borra
NovaVulgata: Et dices saltui Nageb: Audi verbum Domini. Haec dicit Dominus Deus: Ecce ego succendam in te ignem, et comburet in te omne lignum viride et omne lignum aridum; non exstinguetur flamma succensionis, et comburetur in ea omnis facies ab austro usque ad aquilonem.
HeLeningradV: לָאֵשׁ תִּהְיֶה לְאָכְלָה דָּמֵךְ יִהְיֶה בְּתֹוךְ הָאָרֶץ לֹא תִזָּכֵרִי כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי׃ פ
laaAexx tiHjaeH lAaaklaaH daamek jiHjaeH btowk HaaAaaraec loA tizaakerij kij Aanij jHwaaH dibartij׃ p
HeLeningradoV: לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃ פ
lAx tHjH lAklH dmk jHjH btwk HArc lA tzkrj kj Anj jHwH dbrtj׃ p
Schlachter: (H21-37) Du sollst dem Feuer zum Fraße werden; dein Blut soll mitten im Lande liegen bleiben; man wird deiner nicht gedenken; ja, ich, der HERR, habe es gesagt!
Septuaginta: ἐν πυρὶ ἔσῃ κατάβρωμα τὸ αἷμά σου ἔσται ἐν μέσῳ τῆς γῆς σου οὐ μὴ γένηταί σου μνεία διότι ἐγὼ κύριος λελάληκα
en pyri eseh katabrohma to aima soy estai en mesoh tehs gehs soy oy meh genehtai soy mneia dioti egoh kyrios lelalehka
NovaVulgata: Igni eris cibus, sanguis tuus erit in medio terrae; oblivioni traderis, quia ego Dominus locutus sum ”.
HeLeningradV: כִּי נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן וְאֶת־גִּלּוּלֵיהֶן נִאֵפוּ וְגַם אֶת־בְּנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלְדוּ־לִי הֶעֱבִירוּ לָהֶם לְאָכְלָה׃
kij niAepw wdaam bijdejHaen wAaet-gilwlejHaen niAepw wgam Aaet-bnejHaen Aaxxaer jaaldw-lij HaeOaebijrw laaHaem lAaaklaaH׃
HeLeningradoV: כי נאפו ודם בידיהן ואת־גלוליהן נאפו וגם את־בניהן אשר ילדו־לי העבירו להם לאכלה׃
kj nApw wdm bjdjHn wAt-glwljHn nApw wgm At-bnjHn Axr jldw-lj HObjrw lHm lAklH׃
Schlachter: daß sie Ehebruch getrieben haben und daß Blut an ihren Händen ist; daß sie mit ihren Götzen Ehebruch getrieben haben; daß sie ihre eigenen Kinder, welche sie mir geboren haben, durchs Feuer gehen ließen, so daß sie verzehrt wurden?
Septuaginta: ὅτι ἐμοιχῶντο καὶ αἷμα ἐν χερσὶν αὐτῶν τὰ ἐνθυμήματα αὐτῶν ἐμοιχῶντο καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν ἃ ἐγέννησάν μοι διήγαγον αὐτοῖς δι' ἐμπύρων
oti emoichohnto kai aima en chersin aytohn ta enthymehmata aytohn emoichohnto kai ta tekna aytohn a egennehsan moi diehgagon aytois di' empyrohn
NovaVulgata: Quia adulteratae sunt, et sanguis in manibus earum, et cum idolis suis fornicatae sunt; insuper et filios suos, quos genuerunt mihi, obtulerunt eis ad devorandum.
HeLeningradV: הֵאָנֵק ׀ דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא־תַעֲשֶׂה פְאֵרְךָ חֲבֹושׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל־שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל׃
HeAaaneq dom metijm Aebael loA-taOaxaeH pAerkaa habowxx Oaalaejkaa wnOaalaejkaa taaxijm braglaejkaa wloA taOTaeH Oal-xaapaam wlaehaem Aanaaxxijm loA toAkel׃
HeLeningradoV: האנק ׀ דם מתים אבל לא־תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על־שפם ולחם אנשים לא תאכל׃
HAnq dm mtjm Abl lA-tOxH pArk hbwx Oljk wnOljk txjm brgljk wlA tOTH Ol-xpm wlhm Anxjm lA tAkl׃
Schlachter: Seufze still, aber veranstalte keine Totenklage! Binde deinen Kopfbund um und lege deine Schuhe an deine Füße; verhülle den Bart nicht und iß kein Trauerbrot!
Septuaginta: στεναγμὸς αἵματος ὀσφύος πένθους ἐστίν οὐκ ἔσται τὸ τρίχωμά σου συμπεπλεγμένον ἐπὶ σὲ καὶ τὰ ὑποδήματά σου ἐν τοῖς ποσίν σου οὐ μὴ παρακληθῇς ἐν χείλεσιν αὐτῶν καὶ ἄρτον ἀνδρῶν οὐ μὴ φάγῃς
stenagmos aimatos osphyos penthoys estin oyk estai to trichohma soy sympeplegmenon epi se kai ta ypodehmata soy en tois posin soy oy meh paraklehthehs en cheilesin aytohn kai arton androhn oy meh phagehs
NovaVulgata: Ingemisce tacens, mortuorum luctum non facies, corona tua circumligata sit tibi, et calceamenta tua pones in pedibus tuis nec amictu ora velabis nec cibos lugentium comedes ”.
HeLeningradV: וַעֲשִׂיתֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי עַל־שָׂפָם לֹא תַעְטוּ וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵלוּ׃
waOaxijtaem kaAaxxaer Oaaxijtij Oal-xaapaam loA taOTw wlaehaem Aanaaxxijm loA toAkelw׃
HeLeningradoV: ועשיתם כאשר עשיתי על־שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו׃
wOxjtm kAxr Oxjtj Ol-xpm lA tOTw wlhm Anxjm lA tAklw׃
Schlachter: Da werdet ihr tun, wie ich getan habe; ihr werdet den Bart nicht verhüllen und kein Trauerbrot essen.
Septuaginta: καὶ ποιήσετε ὃν τρόπον πεποίηκα ἀπὸ στόματος αὐτῶν οὐ παρακληθήσεσθε καὶ ἄρτον ἀνδρῶν οὐ φάγεσθε
kai poiehsete on tropon pepoiehka apo stomatos aytohn oy paraklehthehsesthe kai arton androhn oy phagesthe
NovaVulgata: Et facietis, sicut feci: ora amictu non velabitis et cibos lugentium non comedetis,
HeLeningradV: מֵרֹב עֲוֹנֶיךָ בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ חִלַּלְתָּ מִקְדָּשֶׁיךָ וָאֹוצִא־אֵשׁ מִתֹּוכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל־הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל־רֹאֶיךָ׃
merob Oawonaejkaa bOaewael rkulaatkaa hilaltaa miqdaaxxaejkaa waaAowciA-Aexx mitowkkaa HijA Aakaalatkaa waaAaetaenkaa lAepaer Oal-HaaAaaraec lOejnej kaal-roAaejkaa׃
HeLeningradoV: מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא־אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על־הארץ לעיני כל־ראיך׃
mrb Ownjk bOwl rkltk hllt mqdxjk wAwcA-Ax mtwkk HjA Akltk wAtnk lApr Ol-HArc lOjnj kl-rAjk׃
Schlachter: Mit deinen vielen Missetaten, durch die Ungerechtigkeit deines Handels, hast du deine Heiligtümer entweiht; da ließ ich Feuer von dir ausgehen, welches dich verzehrte, und ich habe dich auf Erden zu Asche gemacht vor den Augen aller, die dich sahen.
Septuaginta: διὰ τὸ πλῆθος τῶν ἁμαρτιῶν σου καὶ τῶν ἀδικιῶν τῆς ἐμπορίας σου ἐβεβήλωσας τὰ ἱερά σου καὶ ἐξάξω πῦρ ἐκ μέσου σου τοῦτο καταφάγεταί σε καὶ δώσω σε εἰς σποδὸν ἐπὶ τῆς γῆς σου ἐναντίον πάντων τῶν ὁρώντων σε
dia to plehthos tohn amartiohn soy kai tohn adikiohn tehs emporias soy ebebehlohsas ta iera soy kai exaxoh pyr ek mesoy soy toyto kataphagetai se kai dohsoh se eis spodon epi tehs gehs soy enantion pantohn tohn orohntohn se
NovaVulgata: In multitudine iniquitatum tuarum et iniquitate negotiationis tuae polluisti sanctuaria tua; producam ergo ignem de medio tui, qui comedat te, et dabo te in cinerem super terram in conspectu omnium videntium te.
HeLeningradV: וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה אֹותְךָ וְאֵת כָּל־דְּגַת יְאֹרֶיךָ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפֹּול לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעֹוף הַשָּׁמַיִם נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה׃
wnTaxxtijkaa HamidbaaraaH Aowtkaa wAet kaal-dgat jAoraejkaa Oal-pnej HaxaadaeH tipowl loA teAaasep wloA tiqaabec lhajat HaaAaaraec wlOowp Haxxaamajim ntatijkaa lAaaklaaH׃
HeLeningradoV: ונטשתיך המדברה אותך ואת כל־דגת יאריך על־פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה׃
wnTxtjk HmdbrH Awtk wAt kl-dgt jArjk Ol-pnj HxdH tpwl lA tAsp wlA tqbc lhjt HArc wlOwp Hxmjm nttjk lAklH׃
Schlachter: Und ich will dich samt allen Fischen deiner Ströme in die Wüste schleudern, daß du auf dem Felde liegen bleibst. Man wird dich weder zusammenlesen noch begraben, sondern ich will dich den Tieren des Feldes und den Vögeln des Himmels zur Speise geben!
Septuaginta: καὶ καταβαλῶ σε ἐν τάχει καὶ πάντας τοὺς ἰχθύας τοῦ ποταμοῦ σου ἐπὶ πρόσωπον τοῦ πεδίου πεσῇ καὶ οὐ μὴ συναχθῇς καὶ οὐ μὴ περισταλῇς τοῖς θηρίοις τῆς γῆς καὶ τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ δέδωκά σε εἰς κατάβρωμα
kai katabaloh se en tachei kai pantas toys ichthyas toy potamoy soy epi prosohpon toy pedioy peseh kai oy meh synachthehs kai oy meh peristalehs tois thehriois tehs gehs kai tois peteinois toy oyranoy dedohka se eis katabrohma
NovaVulgata: Et proiciam te in desertum et omnes pisces fluminum tuorum. Super faciem terrae cades; non colligeris neque congregaberis. Bestiis terrae et volatilibus caeli dedi te ad devorandum.
HeLeningradV: כֹּה־תֹאמַר אֲלֵהֶם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה חַי־אָנִי אִם־לֹא אֲשֶׁר בֶּחֳרָבֹות בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וַאֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה לַחַיָּה נְתַתִּיו לְאָכְלֹו וַאֲשֶׁר בַּמְּצָדֹות וּבַמְּעָרֹות בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ׃
koH-toAmar AaleHaem koH-Aaamar Aadonaaj jHwiH haj-Aaanij Aim-loA Aaxxaer baehaaraabowt bahaeraeb jipolw waAaxxaer Oal-pnej HaxaadaeH lahajaaH ntatijw lAaaklow waAaxxaer bamcaadowt wbamOaarowt badaebaer jaamwtw׃
HeLeningradoV: כה־תאמר אלהם כה־אמר אדני יהוה חי־אני אם־לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על־פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו׃
kH-tAmr AlHm kH-Amr Adnj jHwH hj-Anj Am-lA Axr bhrbwt bhrb jplw wAxr Ol-pnj HxdH lhjH nttjw lAklw wAxr bmcdwt wbmOrwt bdbr jmwtw׃
Schlachter: Darum sage ihnen also: So spricht Gott, der HERR: So wahr ich lebe, alle die, welche in diesen Ruinen wohnen, sollen durchs Schwert fallen; und wer auf dem Felde ist, den will ich den wilden Tieren zum Fraße geben; welche aber in den Festungen und Höhlen sind, die sollen an der Pest sterben;
Septuaginta: ζῶ ἐγώ εἰ μὴν οἱ ἐν ταῖς ἠρημωμέναις μαχαίρᾳ πεσοῦνται καὶ οἱ ἐπὶ προσώπου τοῦ πεδίου τοῖς θηρίοις τοῦ ἀγροῦ δοθήσονται εἰς κατάβρωμα καὶ τοὺς ἐν ταῖς τετειχισμέναις καὶ τοὺς ἐν τοῖς σπηλαίοις θανάτῳ ἀποκτενῶ
zoh egoh ei mehn oi en tais ehrehmohmenais machaira pesoyntai kai oi epi prosohpoy toy pedioy tois thehriois toy agroy dothehsontai eis katabrohma kai toys en tais teteichismenais kai toys en tois spehlaiois thanatoh apoktenoh
NovaVulgata: Haec dices ad eos: Sic dicit Dominus Deus: Vivo ego, qui in ruinosis habitant, gladio cadent; et, qui in agro est, bestiis tradetur ad devorandum; qui autem in praesidiis et in speluncis sunt, peste morientur.
HeLeningradV: אֶת־הַחֵלֶב תֹּאכֵלוּ וְאֶת־הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ הַבְּרִיאָה תִּזְבָּחוּ הַצֹּאן לֹא תִרְעוּ׃
Aaet-Hahelaeb toAkelw wAaet-Hacaemaer tilbaaxxw HabrijAaaH tizbaahw HacoAn loA tirOw׃
HeLeningradoV: את־החלב תאכלו ואת־הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃
At-Hhlb tAklw wAt-Hcmr tlbxw HbrjAH tzbhw HcAn lA trOw׃
Schlachter: Das Fette esset ihr, mit der Wolle bekleidet ihr euch, und das Gemästete schlachtet ihr, aber die Herde weidet ihr nicht!
Septuaginta: ἰδοὺ τὸ γάλα κατέσθετε καὶ τὰ ἔρια περιβάλλεσθε καὶ τὸ παχὺ σφάζετε καὶ τὰ πρόβατά μου οὐ βόσκετε
idoy to gala katesthete kai ta eria periballesthe kai to pachy sphazete kai ta probata moy oy boskete
NovaVulgata: Lac comedebatis et lana operiebamini et, quod crassum erat, occidebatis, gregem autem non pascebatis;
HeLeningradV: וַתְּפוּצֶינָה מִבְּלִי רֹעֶה וַתִּהְיֶינָה לְאָכְלָה לְכָל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וַתְּפוּצֶינָה׃
watpwcaejnaaH miblij roOaeH watiHjaejnaaH lAaaklaaH lkaal-hajat HaxaadaeH watpwcaejnaaH׃
HeLeningradoV: ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל־חית השדה ותפוצינה׃
wtpwcjnH mblj rOH wtHjjnH lAklH lkl-hjt HxdH wtpwcjnH׃
Schlachter: sondern streng und hart herrschet ihr über sie! Und so haben sie sich zerstreut, weil sie ohne Hirten waren, und sind allen wilden Tieren des Feldes zur Speise geworden und haben sich zerstreut.
Septuaginta: καὶ διεσπάρη τὰ πρόβατά μου διὰ τὸ μὴ εἶναι ποιμένας καὶ ἐγενήθη εἰς κατάβρωμα πᾶσι τοῖς θηρίοις τοῦ ἀγροῦ
kai diespareh ta probata moy dia to meh einai poimenas kai egenehtheh eis katabrohma pasi tois thehriois toy agroy
NovaVulgata: Et dispersae sunt oves meae, eo quod non esset pastor; et factae sunt in devorationem omnium bestiarum agri et dispersae sunt.
HeLeningradV: חַי־אָנִי נְאֻם ׀ אֲדֹנָי יְהוִה אִם־לֹא יַעַן הֱיֹות־צֹאנִי ׀ לָבַז וַתִּהְיֶינָה צֹאנִי לְאָכְלָה לְכָל־חַיַּת הַשָּׂדֶה מֵאֵין רֹעֶה וְלֹא־דָרְשׁוּ רֹעַי אֶת־צֹאנִי וַיִּרְעוּ הָרֹעִים אֹותָם וְאֶת־צֹאנִי לֹא רָעוּ׃ ס
haj-Aaanij nAum Aadonaaj jHwiH Aim-loA jaOan Haejowt-coAnij laabaz watiHjaejnaaH coAnij lAaaklaaH lkaal-hajat HaxaadaeH meAejn roOaeH wloA-daarxxw roOaj Aaet-coAnij wajirOw HaaroOijm Aowtaam wAaet-coAnij loA raaOw׃ s
HeLeningradoV: חי־אני נאם ׀ אדני יהוה אם־לא יען היות־צאני ׀ לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל־חית השדה מאין רעה ולא־דרשו רעי את־צאני וירעו הרעים אותם ואת־צאני לא רעו׃ ס
hj-Anj nAm Adnj jHwH Am-lA jOn Hjwt-cAnj lbz wtHjjnH cAnj lAklH lkl-hjt HxdH mAjn rOH wlA-drxw rOj At-cAnj wjrOw HrOjm Awtm wAt-cAnj lA rOw׃ s
Schlachter: So wahr ich lebe, spricht Gott, der HERR, weil meine Schafe zum Raube und allen wilden Tieren des Feldes zur Speise geworden sind, weil sie keinen Hirten haben und meine Hirten meinen Schafen nicht nachfragen, weil sie nur sich selbst und nicht meine Schafe weiden,
Septuaginta: ζῶ ἐγώ λέγει κύριος κύριος εἰ μὴν ἀντὶ τοῦ γενέσθαι τὰ πρόβατά μου εἰς προνομὴν καὶ γενέσθαι τὰ πρόβατά μου εἰς κατάβρωμα πᾶσι τοῖς θηρίοις τοῦ πεδίου παρὰ τὸ μὴ εἶναι ποιμένας καὶ οὐκ ἐξεζήτησαν οἱ ποιμένες τὰ πρόβατά μου καὶ ἐβόσκησαν οἱ ποιμένες ἑαυτούς τὰ δὲ πρόβατά μου οὐκ ἐβόσκησαν
zoh egoh legei kyrios kyrios ei mehn anti toy genesthai ta probata moy eis pronomehn kai genesthai ta probata moy eis katabrohma pasi tois thehriois toy pedioy para to meh einai poimenas kai oyk exezehtehsan oi poimenes ta probata moy kai eboskehsan oi poimenes eaytoys ta de probata moy oyk eboskehsan
NovaVulgata: Vivo ego, dicit Dominus Deus, pro eo quod factus est grex meus in rapinam et oves meae in devorationem omnium bestiarum agri, eo quod non esset pastor, neque enim quaesierunt pastores mei gregem meum, sed pascebant pastores semetipsos et gregem meum non pascebant,
HeLeningradV: כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי אֶל־הָרֹעִים וְדָרַשְׁתִּי אֶת־צֹאנִי מִיָּדָם וְהִשְׁבַּתִּים מֵרְעֹות צֹאן וְלֹא־יִרְעוּ עֹוד הָרֹעִים אֹותָם וְהִצַּלְתִּי צֹאנִי מִפִּיהֶם וְלֹא־תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה׃ ס
koH-Aaamar Aadonaaj jHwiH Hinnij Aael-HaaroOijm wdaaraxxtij Aaet-coAnij mijaadaam wHixxbatijm merOowt coAn wloA-jirOw Oowd HaaroOijm Aowtaam wHicaltij coAnij mipijHaem wloA-tiHjaejnaa laaHaem lAaaklaaH׃ s
HeLeningradoV: כה־אמר אדני יהוה הנני אל־הרעים ודרשתי את־צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא־ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא־תהיין להם לאכלה׃ ס
kH-Amr Adnj jHwH Hnnj Al-HrOjm wdrxtj At-cAnj mjdm wHxbtjm mrOwt cAn wlA-jrOw Owd HrOjm Awtm wHcltj cAnj mpjHm wlA-tHjjn lHm lAklH׃ s
Schlachter: So spricht Gott, der HERR: Siehe, ich will an die Hirten und will meine Schafe von ihren Händen fordern und will ihrem Schafeweiden ein Ende machen, und die Hirten sollen hinfort auch sich selbst nicht mehr weiden; denn ich will meine Schafe aus ihrem Maul erretten, daß sie hinfort nicht ihre Speise sein sollen.
Septuaginta: τάδε λέγει κύριος κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἐπὶ τοὺς ποιμένας καὶ ἐκζητήσω τὰ πρόβατά μου ἐκ τῶν χειρῶν αὐτῶν καὶ ἀποστρέψω αὐτοὺς τοῦ μὴ ποιμαίνειν τὰ πρόβατά μου καὶ οὐ βοσκήσουσιν ἔτι οἱ ποιμένες αὐτά καὶ ἐξελοῦμαι τὰ πρόβατά μου ἐκ τοῦ στόματος αὐτῶν καὶ οὐκ ἔσονται αὐτοῖς ἔτι εἰς κατάβρωμα
tade legei kyrios kyrios idoy egoh epi toys poimenas kai ekzehtehsoh ta probata moy ek tohn cheirohn aytohn kai apostrepsoh aytoys toy meh poimainein ta probata moy kai oy boskehsoysin eti oi poimenes ayta kai exeloymai ta probata moy ek toy stomatos aytohn kai oyk esontai aytois eti eis katabrohma
NovaVulgata: Haec dicit Dominus Deus: Ecce ego ipse super pastores requiram gregem meum de manu eorum et cessare eos faciam, ut ultra non pascant gregem nec pascant amplius pastores semetipsos; et liberabo gregem meum de ore eorum, et non erit ultra eis in escam.
HeLeningradV: וְלֹא־יִהְיוּ עֹוד בַּז לַגֹּויִם וְחַיַּת הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלֵם וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד׃
wloA-jiHjw Oowd baz lagowjim whajat HaaAaaraec loA toAklem wjaaxxbw laabaeTah wAejn maharijd׃
HeLeningradoV: ולא־יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד׃
wlA-jHjw Owd bz lgwjm whjt HArc lA tAklm wjxbw lbTh wAjn mhrjd׃
Schlachter: Sie sollen hinfort nicht mehr eine Beute der Heiden werden, noch sollen die wilden Tiere des Landes sie fressen, sondern sie sollen sicher wohnen, und niemand wird sie erschrecken.
Septuaginta: καὶ οὐκ ἔσονται ἔτι ἐν προνομῇ τοῖς ἔθνεσιν καὶ τὰ θηρία τῆς γῆς οὐκέτι μὴ φάγωσιν αὐτούς καὶ κατοικήσουσιν ἐν ἐλπίδι καὶ οὐκ ἔσται ὁ ἐκφοβῶν αὐτούς
kai oyk esontai eti en pronomeh tois ethnesin kai ta thehria tehs gehs oyketi meh phagohsin aytoys kai katoikehsoysin en elpidi kai oyk estai o ekphobohn aytoys
NovaVulgata: Et non erunt ultra in rapinam gentibus, neque bestiae terrae devorabunt eos, sed habitabunt confidenter absque ullo terrore.
HeLeningradV: וְיָדַעְתָּ כִּי־אֲנִי יְהוָה שָׁמַעְתִּי ׀ אֶת־כָּל־נָאָצֹותֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר ׀ [שָׁמֵמָה כ] (שָׁמֵמוּ ק) לָנוּ נִתְּנוּ לְאָכְלָה׃
wjaadaOtaa kij-Aanij jHwaaH xxaamaOtij Aaet-kaal-naaAaacowtaejkaa Aaxxaer Aaamartaa Oal-Haarej jixraaAel leAmor [xxaamemaaH k] (xxaamemw q) laanw nitnw lAaaklaaH׃
HeLeningradoV: וידעת כי־אני יהוה שמעתי ׀ את־כל־נאצותיך אשר אמרת על־הרי ישראל לאמר ׀ [שממה כ] (שממו ק) לנו נתנו לאכלה׃
wjdOt kj-Anj jHwH xmOtj At-kl-nAcwtjk Axr Amrt Ol-Hrj jxrAl lAmr [xmmH k] (xmmw q) lnw ntnw lAklH׃
Schlachter: Du aber sollst erfahren, daß ich, der HERR, alle deine Lästerungen gehört habe, welche du wider die Berge Israels ausgestoßen hast, indem du sprachst: «Sie wurden verwüstet, uns sind sie zur Speise gegeben!»
Septuaginta: καὶ γνώσῃ ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ἤκουσα τῆς φωνῆς τῶν βλασφημιῶν σου ὅτι εἶπας τὰ ὄρη ισραηλ ἔρημα ἡμῖν δέδοται εἰς κατάβρωμα
kai gnohseh oti egoh eimi kyrios ehkoysa tehs phohnehs tohn blasphehmiohn soy oti eipas ta oreh israehl erehma ehmin dedotai eis katabrohma
NovaVulgata: Et scies quia ego Dominus audivi universa opprobria tua, quae locutus es de montibus Israel dicens: “Deserti nobis ad devorandum dati sunt!”.
HeLeningradV: לָכֵן אָדָם לֹא־תֹאכְלִי עֹוד [וְגֹויֵךְ כ] (וְגֹויַיִךְ ק) לֹא [תְכַשְּׁלִי־ כ] (תְשַׁכְּלִי־עֹוד ק) נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃
laaken Aaadaam loA-toAklij Oowd [wgowjek k] (wgowjajik q) loA [tkaxxlij- k] (txxaklij-Oowd q) nAum Aadonaaj jHwiH׃
HeLeningradoV: לכן אדם לא־תאכלי עוד [וגויך כ] (וגוייך ק) לא [תכשלי־ כ] (תשכלי־עוד ק) נאם אדני יהוה׃
lkn Adm lA-tAklj Owd [wgwjk k] (wgwjjk q) lA [tkxlj- k] (txklj-Owd q) nAm Adnj jHwH׃
Schlachter: so sollst du hinfort keine Menschen mehr fressen und dein Volk nicht mehr der Kinder berauben, spricht Gott, der HERR.
Septuaginta: διὰ τοῦτο ἀνθρώπους οὐκέτι φάγεσαι καὶ τὸ ἔθνος σου οὐκ ἀτεκνώσεις ἔτι λέγει κύριος κύριος
dia toyto anthrohpoys oyketi phagesai kai to ethnos soy oyk ateknohseis eti legei kyrios kyrios
NovaVulgata: propterea homines non comedes amplius et gentem tuam non facies ultra absque liberis, ait Dominus Deus.
HeLeningradV: עַל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל תִּפֹּול אַתָּה וְכָל־אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים אֲשֶׁר אִתָּךְ לְעֵיט צִפֹּור כָּל־כָּנָף וְחַיַּת הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה׃
Oal-Haarej jixraaAel tipowl AataaH wkaal-Aagapaejkaa wOamijm Aaxxaer Aitaak lOejT cipowr kaal-kaanaap whajat HaxaadaeH ntatijkaa lAaaklaaH׃
HeLeningradoV: על־הרי ישראל תפול אתה וכל־אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל־כנף וחית השדה נתתיך לאכלה׃
Ol-Hrj jxrAl tpwl AtH wkl-Agpjk wOmjm Axr Atk lOjT cpwr kl-knp whjt HxdH nttjk lAklH׃
Schlachter: Auf den Bergen Israels sollst du fallen, samt allen deinen Truppen und allem Volk, das bei dir ist; daselbst will ich dich den Raubvögeln, allem, was Flügel hat, und den wilden Tieren des Feldes zur Speise geben.
Septuaginta: ἐπὶ τὰ ὄρη ισραηλ καὶ πεσῇ σὺ καὶ πάντες οἱ περὶ σέ καὶ τὰ ἔθνη τὰ μετὰ σοῦ δοθήσονται εἰς πλήθη ὀρνέων παντὶ πετεινῷ καὶ πᾶσι τοῖς θηρίοις τοῦ πεδίου δέδωκά σε καταβρωθῆναι
epi ta oreh israehl kai peseh sy kai pantes oi peri se kai ta ethneh ta meta soy dothehsontai eis plehtheh orneohn panti peteinoh kai pasi tois thehriois toy pedioy dedohka se katabrohthehnai
NovaVulgata: Super montes Israel cades, tu et omnia agmina tua et populi, qui sunt tecum; feris avibus, omni volatili et bestiis terrae dedi te devorandum:
HeLeningradV: אֶת־הַנָּשִׂיא נָשִׂיא הוּא יֵשֶׁב־בֹּו [לֶאֱכֹול־ כ] (לֶאֱכָל־לֶחֶם ק) לִפְנֵי יְהוָה מִדֶּרֶךְ אֻלָם הַשַּׁעַר יָבֹוא וּמִדַּרְכֹּו יֵצֵא׃
Aaet-HanaaxijA naaxijA HwA jexxaeb-bow [laeAaekowl- k] (laeAaekaal-laehaem q) lipnej jHwaaH midaeraek Aulaam HaxxaOar jaabowA wmidarkow jeceA׃
HeLeningradoV: את־הנשיא נשיא הוא ישב־בו [לאכול־ כ] (לאכל־לחם ק) לפני יהוה מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא׃
At-HnxjA nxjA HwA jxb-bw [lAkwl- k] (lAkl-lhm q) lpnj jHwH mdrk Alm HxOr jbwA wmdrkw jcA׃
Schlachter: Was den Fürsten betrifft, so soll er, der Fürst, unter demselben sitzen, um das Brot zu essen vor dem HERRN. Er soll durch die Vorhalle des Tores eintreten und es auf demselben Wege wieder verlassen.
Septuaginta: διότι ὁ ἡγούμενος οὗτος καθήσεται ἐν αὐτῇ τοῦ φαγεῖν ἄρτον ἐναντίον κυρίου κατὰ τὴν ὁδὸν αιλαμ τῆς πύλης εἰσελεύσεται καὶ κατὰ τὴν ὁδὸν αὐτοῦ ἐξελεύσεται
dioti o ehgoymenos oytos kathehsetai en ayteh toy phagein arton enantion kyrioy kata tehn odon ailam tehs pylehs eiseleysetai kai kata tehn odon aytoy exeleysetai
NovaVulgata: Princeps, ut princeps ipse sedebit in ea, ut comedat panem coram Domino; per viam vestibuli portae ingredietur et per eandem viam egredietur ”.
HeLeningradV: כָּל־נְבֵלָה וּטְרֵפָה מִן־הָעֹוף וּמִן־הַבְּהֵמָה לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים׃ פ
kaal-nbelaaH wTrepaaH min-HaaOowp wmin-HabHemaaH loA joAklw HakoHanijm׃ p
HeLeningradoV: כל־נבלה וטרפה מן־העוף ומן־הבהמה לא יאכלו הכהנים׃ פ
kl-nblH wTrpH mn-HOwp wmn-HbHmH lA jAklw HkHnjm׃ p
Schlachter: Aber ein Aas oder ein Zerrissenes, es seien Vögel oder Vierfüßler, sollen die Priester nicht essen!
Septuaginta: καὶ πᾶν θνησιμαῖον καὶ θηριάλωτον ἐκ τῶν πετεινῶν καὶ ἐκ τῶν κτηνῶν οὐ φάγονται οἱ ἱερεῖς
kai pan thnehsimaion kai thehrialohton ek tohn peteinohn kai ek tohn ktehnohn oy phagontai oi iereis
NovaVulgata: Omne morticinum et captum a bestia de avibus et de pecoribus non comedent sacerdotes.
HeLeningradV: וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתֹו מִזֶּה ׀ וּמִזֶּה ׀ כָּל־עֵץ־מַאֲכָל לֹא־יִבֹּול עָלֵהוּ וְלֹא־יִתֹּם פִּרְיֹו לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יֹוצְאִים [וְהָיוּ כ] (וְהָיָה ק) פִרְיֹו לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה׃ ס
wOal-Hanahal jaOalaeH Oal-xpaatow mizaeH wmizaeH kaal-Oec-maAakaal loA-jibowl OaaleHw wloA-jitom pirjow laahaadaaxxaajw jbaker kij mejmaajw min-Hamiqdaaxx HemaaH jowcAijm [wHaajw k] (wHaajaaH q) pirjow lmaAakaal wOaaleHw litrwpaaH׃ s
HeLeningradoV: ועל־הנחל יעלה על־שפתו מזה ׀ ומזה ׀ כל־עץ־מאכל לא־יבול עלהו ולא־יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן־המקדש המה יוצאים [והיו כ] (והיה ק) פריו למאכל ועלהו לתרופה׃ ס
wOl-Hnhl jOlH Ol-xptw mzH wmzH kl-Oc-mAkl lA-jbwl OlHw wlA-jtm prjw lhdxjw jbkr kj mjmjw mn-Hmqdx HmH jwcAjm [wHjw k] (wHjH q) prjw lmAkl wOlHw ltrwpH׃ s
Schlachter: Aber an diesem Strom, auf beiden Seiten seines Ufers, werden allerlei fruchtbare Bäume wachsen, deren Blätter nicht abfallen und deren Früchte nicht aufhören werden. Alle Monate werden sie neue Früchte bringen; denn ihr Wasser fließt aus dem Heiligtum. Ihre Frucht dient zur Speise und ihre Blätter zur Arznei.
Septuaginta: καὶ ἐπὶ τοῦ ποταμοῦ ἀναβήσεται ἐπὶ τοῦ χείλους αὐτοῦ ἔνθεν καὶ ἔνθεν πᾶν ξύλον βρώσιμον οὐ μὴ παλαιωθῇ ἐπ' αὐτοῦ οὐδὲ μὴ ἐκλίπῃ ὁ καρπὸς αὐτοῦ τῆς καινότητος αὐτοῦ πρωτοβολήσει διότι τὰ ὕδατα αὐτῶν ἐκ τῶν ἁγίων ταῦτα ἐκπορεύεται καὶ ἔσται ὁ καρπὸς αὐτῶν εἰς βρῶσιν καὶ ἀνάβασις αὐτῶν εἰς ὑγίειαν
kai epi toy potamoy anabehsetai epi toy cheiloys aytoy enthen kai enthen pan xylon brohsimon oy meh palaiohtheh ep' aytoy oyde meh eklipeh o karpos aytoy tehs kainotehtos aytoy prohtobolehsei dioti ta ydata aytohn ek tohn agiohn tayta ekporeyetai kai estai o karpos aytohn eis brohsin kai anabasis aytohn eis ygieian
NovaVulgata: Et super torrentem orietur in ripis eius ex utraque parte omne lignum pomiferum; non defluet folium ex eo, et non deficiet fructus eius: per singulos menses afferet primitiva, quia aquae eius de sanctuario egredientur, et erunt fructus eius in cibum, et folia eius ad medicinam.
Daniel
HeLeningradV: וַאֲמַר מַלְכָּא וְהַיְתִיו גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי־אֲכַלוּ קַרְצֹוהִי דִּי דָנִיֵּאל וּלְגֹב אַרְיָוָתָא רְמֹו אִנּוּן בְּנֵיהֹון וּנְשֵׁיהֹון וְלָא־מְטֹו לְאַרְעִית גֻּבָּא עַד דִּי־שְׁלִטוּ בְהֹון אַרְיָוָתָא וְכָל־גַּרְמֵיהֹון הַדִּקוּ׃
waAamar malkaaA wHajtijw gubrajaaA Ailek dij-Aakalw qarcowHij dij daanijeAl wlgob AarjaawaataaA rmow Ainwn bnejHown wnxxejHown wlaaA-mTow lAarOijt gubaaA Oad dij-xxliTw bHown AarjaawaataaA wkaal-garmejHown Hadiqw׃
HeLeningradoV: ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די־אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא־מטו לארעית גבא עד די־שלטו בהון אריותא וכל־גרמיהון הדקו׃
wAmr mlkA wHjtjw gbrjA Alk dj-Aklw qrcwHj dj dnjAl wlgb ArjwtA rmw Anwn bnjHwn wnxjHwn wlA-mTw lArOjt gbA Od dj-xlTw bHwn ArjwtA wkl-grmjHwn Hdqw׃
Schlachter: (H6-25) Da ließ der König jene Männer herbeiholen, welche Daniel verklagt hatten. Die wurden samt ihren Söhnen und Weibern in den Löwenzwinger geworfen; und ehe sie noch den Boden des Zwingers berührten, bemächtigten sich ihrer die Löwen und zermalmten ihnen alle Gebeine.
Septuaginta: τότε οἱ δύο ἄνθρωποι ἐκεῖνοι οἱ καταμαρτυρήσαντες τοῦ δανιηλ αὐτοὶ καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν ἐρρίφησαν τοῖς λέουσι καὶ οἱ λέοντες ἀπέκτειναν αὐτοὺς καὶ ἔθλασαν τὰ ὀστᾶ αὐτῶν
tote oi dyo anthrohpoi ekeinoi oi katamartyrehsantes toy daniehl aytoi kai ai gynaikes aytohn kai ta tekna aytohn erriphehsan tois leoysi kai oi leontes apekteinan aytoys kai ethlasan ta osta aytohn
NovaVulgata: Dixit autem rex, et adducti sunt viri illi, qui accusaverant Danielem, et in lacum leonum missi sunt, ipsi et filii eorum et uxores eorum, et non pervenerunt usque ad pavimentum laci, donec potirentur eis leones, et omnia ossa eorum comminuerunt.
HeLeningradV: בַּיָּמִים הָהֵם אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים יָמִים׃
לֶחֶם חֲמֻדֹות לֹא אָכַלְתִּי וּבָשָׂר וָיַיִן לֹא־בָא אֶל־פִּי וְסֹוךְ לֹא־סָכְתִּי עַד־מְלֹאת שְׁלֹשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים׃ פ
וּבְיֹום עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדֹול הוּא חִדָּקֶל׃
וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ־אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז׃
וּגְוִיָּתֹו כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל וְקֹול דְּבָרָיו כְּקֹול הָמֹון׃
bajaamijm HaaHem Aanij daanijeAl Haajijtij mitAabel xxloxxaaH xxaabuOijm jaamijm׃
laehaem hamudowt loA Aaakaltij wbaaxaar waajajin loA-baaA Aael-pij wsowk loA-saaktij Oad-mloAt xxloxxaet xxaabuOijm jaamijm׃ p
wbjowm Oaexrijm wAarbaaOaaH lahodaexx HaariAxxown waAanij Haajijtij Oal jad HanaaHaar Hagaadowl HwA hidaaqael׃
waaAaexaaA Aaet-Oejnaj waaAeraeA wHineH Aijxx-Aaehaad laabwxx badijm wmaatnaajw hagurijm bkaetaem Awpaaz׃
wgwijaatow ktarxxijxx wpaanaajw kmarAeH baaraaq wOejnaajw klapijdej Aexx wzroOotaajw wmarglotaajw kOejn nhoxxaet qaalaal wqowl dbaaraajw kqowl Haamown׃
HeLeningradoV: בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים׃
לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא־בא אל־פי וסוך לא־סכתי עד־מלאת שלשת שבעים ימים׃ פ
וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל׃
ואשא את־עיני וארא והנה איש־אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃
וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון׃
bjmjm HHm Anj dnjAl Hjjtj mtAbl xlxH xbOjm jmjm׃
lhm hmdwt lA Akltj wbxr wjjn lA-bA Al-pj wswk lA-sktj Od-mlAt xlxt xbOjm jmjm׃ p
wbjwm Oxrjm wArbOH lhdx HrAxwn wAnj Hjjtj Ol jd HnHr Hgdwl HwA hdql׃
wAxA At-Ojnj wArA wHnH Ajx-Ahd lbwx bdjm wmtnjw hgrjm bktm Awpz׃
wgwjtw ktrxjx wpnjw kmrAH brq wOjnjw klpjdj Ax wzrOtjw wmrgltjw kOjn nhxt qll wqwl dbrjw kqwl Hmwn׃
Schlachter: In jenen Tagen trauerte ich, Daniel, drei Wochen lang.
Ich aß keine leckere Speise, und Fleisch und Wein kamen nicht über meine Lippen, auch salbte ich mich nicht, bis die drei Wochen vollendet waren.
Aber am vierundzwanzigsten Tage des ersten Monats befand ich mich am Ufer des großen Stromes Hiddekel.
Und ich hob meine Augen auf und schaute und siehe, da stand ein Mann, in Leinwand gekleidet und die Lenden mit Gold von Uphas umgürtet.
Und sein Leib war wie ein Tarsisstein, und sein Angesicht strahlte wie der Blitz und seine Augen wie Feuerfackeln; seine Arme aber und seine Füße sahen aus wie poliertes Erz, und die Stimme seiner Rede war wie das Tosen einer Volksmenge.
Septuaginta: ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἐγὼ δανιηλ ἤμην πενθῶν τρεῖς ἑβδομάδας
ἄρτον ἐπιθυμιῶν οὐκ ἔφαγον καὶ κρέας καὶ οἶνος οὐκ εἰσῆλθεν εἰς τὸ στόμα μου ἔλαιον οὐκ ἠλειψάμην ἕως τοῦ συντελέσαι με τὰς τρεῖς ἑβδομάδας τῶν ἡμερῶν
καὶ ἐγένετο τῇ ἡμέρᾳ τῇ τετάρτῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου καὶ ἐγὼ ἤμην ἐπὶ τοῦ χείλους τοῦ ποταμοῦ τοῦ μεγάλου ὅς ἐστι τίγρης
καὶ ἦρα τοὺς ὀφθαλμούς μου καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος εἷς ἐνδεδυμένος βύσσινα καὶ τὴν ὀσφὺν περιεζωσμένος βυσσίνῳ καὶ ἐκ μέσου αὐτοῦ φῶς
καὶ τὸ σῶμα αὐτοῦ ὡσεὶ θαρσις καὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡσεὶ ὅρασις ἀστραπῆς καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ὡσεὶ λαμπάδες πυρός καὶ οἱ βραχίονες αὐτοῦ καὶ οἱ πόδες ὡσεὶ χαλκὸς ἐξαστράπτων καὶ φωνὴ λαλιᾶς αὐτοῦ ὡσεὶ φωνὴ θορύβου
en tais ehmerais ekeinais egoh daniehl ehmehn penthohn treis ebdomadas
arton epithymiohn oyk ephagon kai kreas kai oinos oyk eisehlthen eis to stoma moy elaion oyk ehleipsamehn eohs toy syntelesai me tas treis ebdomadas tohn ehmerohn
kai egeneto teh ehmera teh tetarteh kai eikadi toy mehnos toy prohtoy kai egoh ehmehn epi toy cheiloys toy potamoy toy megaloy os esti tigrehs
kai ehra toys ophthalmoys moy kai eidon kai idoy anthrohpos eis endedymenos byssina kai tehn osphyn periezohsmenos byssinoh kai ek mesoy aytoy phohs
kai to sohma aytoy ohsei tharsis kai to prosohpon aytoy ohsei orasis astrapehs kai oi ophthalmoi aytoy ohsei lampades pyros kai oi brachiones aytoy kai oi podes ohsei chalkos exastraptohn kai phohneh lalias aytoy ohsei phohneh thoryboy
NovaVulgata: In diebus illis ego Daniel lugebam tribus hebdomadis dierum,
panem desiderabilem non comedi, et caro et vinum non introierunt in os meum, sed neque unguento unctus sum, donec complerentur tres hebdomades dierum.
Die autem vicesima et quarta mensis primi eram iuxta fluvium magnum, qui est Tigris,
et levavi oculos meos et vidi: et ecce vir unus vestitus lineis, et renes eius accincti auro obryzo;
et corpus eius quasi chrysolithus, et facies eius velut species fulgoris, et oculi eius ut lampas ardens, et brachia eius et, quae deorsum sunt usque ad pedes, quasi species aeris candentis, et vox sermonum eius ut vox multitudinis.
Hosea
HeLeningradV: וְאָכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ הִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ כִּי־אֶת־יְהוָה עָזְבוּ לִשְׁמֹר׃
wAaaklw wloA jixbaaOw Hiznw wloA jiprocw kij-Aaet-jHwaaH Oaazbw lixxmor׃
HeLeningradoV: ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי־את־יהוה עזבו לשמר׃
wAklw wlA jxbOw Hznw wlA jprcw kj-At-jHwH Ozbw lxmr׃
Schlachter: Sie werden essen und nicht satt werden, Unzucht treiben und sich doch nicht vermehren; denn sie haben davon abgelassen, auf den HERRN zu achten.
Septuaginta: καὶ φάγονται καὶ οὐ μὴ ἐμπλησθῶσιν ἐπόρνευσαν καὶ οὐ μὴ κατευθύνωσιν διότι τὸν κύριον ἐγκατέλιπον τοῦ φυλάξαι
kai phagontai kai oy meh emplehsthohsin eporneysan kai oy meh kateythynohsin dioti ton kyrion egkatelipon toy phylaxai
NovaVulgata: Et comedent et non saturabuntur; fornicabuntur et non multiplicabuntur, quoniam Dominum reliquerunt in non custodiendo.
HeLeningradV: אָכְלוּ זָרִים כֹּחֹו וְהוּא לֹא יָדָע גַּם־שֵׂיבָה זָרְקָה בֹּו וְהוּא לֹא יָדָע׃
Aaaklw zaarijm kohow wHwA loA jaadaaO gam-xejbaaH zaarqaaH bow wHwA loA jaadaaO׃
HeLeningradoV: אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם־שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃
Aklw zrjm khw wHwA lA jdO gm-xjbH zrqH bw wHwA lA jdO׃
Schlachter: Fremde haben seine Kraft verzehrt, und er hat es nicht gemerkt; auch ist sein Haar mit Grau gesprenkelt, ohne daß er es merkt.
Septuaginta: κατέφαγον ἀλλότριοι τὴν ἰσχὺν αὐτοῦ αὐτὸς δὲ οὐκ ἐπέγνω καὶ πολιαὶ ἐξήνθησαν αὐτῷ καὶ αὐτὸς οὐκ ἔγνω
katephagon allotrioi tehn ischyn aytoy aytos de oyk epegnoh kai poliai exehnthehsan aytoh kai aytos oyk egnoh
NovaVulgata: Comederunt alieni robur eius, et ipse nescit; sed et cani effusi sunt in eo, et ipse ignorat.
HeLeningradV: זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ יְהוָה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ׃
zibhej HabHaabaj jizbhw baaxaar wajoAkelw jHwaaH loA raacaam OataaH jizkor Oawonaam wjipqod haToAwtaam HemaaH micrajim jaaxxwbw׃
HeLeningradoV: זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו׃
zbhj HbHbj jzbhw bxr wjAklw jHwH lA rcm OtH jzkr Ownm wjpqd hTAwtm HmH mcrjm jxwbw׃
Schlachter: Die Schlachtopfer, die sie mir schenken, bringen sie dar wie gewöhnliches Fleisch und essen es. Der HERR hat kein Wohlgefallen an ihnen. Jetzt wird er ihrer Schuld gedenken und ihre Sünden strafen; sie sollen nach Ägypten zurückkehren!
Septuaginta: καταγράψω αὐτῷ πλῆθος καὶ τὰ νόμιμα αὐτοῦ εἰς ἀλλότρια ἐλογίσθησαν θυσιαστήρια τὰ ἠγαπημένα
διότι ἐὰν θύσωσιν θυσίαν καὶ φάγωσιν κρέα κύριος οὐ προσδέξεται αὐτά νῦν μνησθήσεται τὰς ἀδικίας αὐτῶν καὶ ἐκδικήσει τὰς ἁμαρτίας αὐτῶν αὐτοὶ εἰς αἴγυπτον ἀπέστρεψαν καὶ ἐν ἀσσυρίοις ἀκάθαρτα φάγονται
katagrapsoh aytoh plehthos kai ta nomima aytoy eis allotria elogisthehsan thysiastehria ta ehgapehmena
dioti ean thysohsin thysian kai phagohsin krea kyrios oy prosdexetai ayta nyn mnehsthehsetai tas adikias aytohn kai ekdikehsei tas amartias aytohn aytoi eis aigypton apestrepsan kai en assyriois akatharta phagontai
NovaVulgata: Hostias amant, immolant carnes et comedunt; sed Dominus non suscipiet eas. Nunc recordabitur iniquitatis eorum et visitabit peccata eorum: ipsi in Aegyptum convertentur.
HeLeningradV: לֹא יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ יְהוָה וְשָׁב אֶפְרַיִם מִצְרַיִם וּבְאַשּׁוּר טָמֵא יֹאכֵלוּ׃
loA jexxbw bAaeraec jHwaaH wxxaab Aaeprajim micrajim wbAaxxwr TaameA joAkelw׃
HeLeningradoV: לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃
lA jxbw bArc jHwH wxb Aprjm mcrjm wbAxwr TmA jAklw׃
Schlachter: Sie sollen nicht bleiben im Lande des HERRN, sondern Ephraim muß nach Ägypten zurückkehren und in Assyrien unreine Speisen essen.
Septuaginta: οὐ κατῴκησαν ἐν τῇ γῇ τοῦ κυρίου κατῴκησεν εφραιμ εἰς αἴγυπτον καὶ ἐν ἀσσυρίοις ἀκάθαρτα φάγονται
oy katohkehsan en teh geh toy kyrioy katohkehsen ephraim eis aigypton kai en assyriois akatharta phagontai
NovaVulgata: Non manebunt in terra Domini: revertetur Ephraim in Aegyptum, et in Assyria pollutum comedent.
HeLeningradV: לֹא־יִסְּכוּ לַיהוָה ׀ יַיִן וְלֹא יֶעֶרְבוּ־לֹו זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אֹונִים לָהֶם כָּל־אֹכְלָיו יִטַמָּאוּ כִּי־לַחְמָם לְנַפְשָׁם לֹא יָבֹוא בֵּית יְהוָה ׃
loA-jiskw lajHwaaH jajin wloA jaeOaerbw-low zibhejHaem klaehaem Aownijm laaHaem kaal-Aoklaajw jiTamaaAw kij-lahmaam lnapxxaam loA jaabowA bejt jHwaaH ׃
HeLeningradoV: לא־יסכו ליהוה ׀ יין ולא יערבו־לו זבחיהם כלחם אונים להם כל־אכליו יטמאו כי־לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה ׃
lA-jskw ljHwH jjn wlA jOrbw-lw zbhjHm klhm Awnjm lHm kl-Akljw jTmAw kj-lhmm lnpxm lA jbwA bjt jHwH ׃
Schlachter: Sie sollen dem HERRN keinen Wein zum Trankopfer spenden, und an ihren Schlachtopfern wird er kein Wohlgefallen haben; wie Trauerbrot sollen sie ihnen sein, alle, die davon essen, verunreinigen sich damit; denn ihr Brot ist nur für ihren Hunger; es soll nicht kommen ins Haus des HERRN!
Septuaginta: οὐκ ἔσπεισαν τῷ κυρίῳ οἶνον καὶ οὐχ ἥδυναν αὐτῷ αἱ θυσίαι αὐτῶν ὡς ἄρτος πένθους αὐτοῖς πάντες οἱ ἔσθοντες αὐτὰ μιανθήσονται διότι οἱ ἄρτοι αὐτῶν ταῖς ψυχαῖς αὐτῶν οὐκ εἰσελεύσονται εἰς τὸν οἶκον κυρίου
oyk espeisan toh kyrioh oinon kai oych ehdynan aytoh ai thysiai aytohn ohs artos penthoys aytois pantes oi esthontes ayta mianthehsontai dioti oi artoi aytohn tais psychais aytohn oyk eiseleysontai eis ton oikon kyrioy
NovaVulgata: Non libabunt Domino vinum, et non placebunt ei sacrificia eorum; quasi panis lugentium erunt eis: omnes, qui comedent eum, contaminabuntur, quia panis eorum erit tantummodo pro vita ipsorum; non intrabit in domum Domini.
Joel
HeLeningradV: לְפָנָיו אָכְלָה אֵשׁ וְאַחֲרָיו תְּלַהֵט לֶהָבָה כְּגַן־עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו מִדְבַּר שְׁמָמָה וְגַם־פְּלֵיטָה לֹא־הָיְתָה לֹּו׃
lpaanaajw AaaklaaH Aexx wAaharaajw tlaHeT laeHaabaaH kgan-Oedaen HaaAaaraec lpaanaajw wAaharaajw midbar xxmaamaaH wgam-plejTaaH loA-HaajtaaH low׃
HeLeningradoV: לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן־עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם־פליטה לא־היתה לו׃
lpnjw AklH Ax wAhrjw tlHT lHbH kgn-Odn HArc lpnjw wAhrjw mdbr xmmH wgm-pljTH lA-HjtH lw׃
Schlachter: Fressendes Feuer geht vor ihm her und hinter ihm her eine lodernde Flamme: ist das Land wie der Garten Eden vor ihm gewesen, hinter ihm ist es eine öde Wüste; und man kann ihm nicht entrinnen!
Septuaginta: τὰ ἔμπροσθεν αὐτοῦ πῦρ ἀναλίσκον καὶ τὰ ὀπίσω αὐτοῦ ἀναπτομένη φλόξ ὡς παράδεισος τρυφῆς ἡ γῆ πρὸ προσώπου αὐτοῦ καὶ τὰ ὄπισθεν αὐτοῦ πεδίον ἀφανισμοῦ καὶ ἀνασῳζόμενος οὐκ ἔσται αὐτῷ
ta emprosthen aytoy pyr analiskon kai ta opisoh aytoy anaptomeneh phlox ohs paradeisos tryphehs eh geh pro prosohpoy aytoy kai ta opisthen aytoy pedion aphanismoy kai anasohzomenos oyk estai aytoh
NovaVulgata: Ante faciem eius ignis vorat, et post eum exurit flamma. Quasi hortus Eden terra coram eo, et post eum solitudo deserti; neque est quod effugiat eum.
HeLeningradV: וַאֲכַלְתֶּם אָכֹול וְשָׂבֹועַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת־שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעֹולָם׃
waAakaltaem Aaakowl wxaabowOa wHilaltaem Aaet-xxem jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer-OaaxaaH Oimaakaem lHaplijA wloA-jeboxxw Oamij lOowlaam׃
HeLeningradoV: ואכלתם אכול ושבוע והללתם את־שם יהוה אלהיכם אשר־עשה עמכם להפליא ולא־יבשו עמי לעולם׃
wAkltm Akwl wxbwO wHlltm At-xm jHwH AlHjkm Axr-OxH Omkm lHpljA wlA-jbxw Omj lOwlm׃
Schlachter: und ihr sollt genug zu essen haben und satt werden und den Namen des HERRN, eures Gottes, loben, der wunderbar an euch gehandelt hat, und mein Volk soll nicht zuschanden werden ewiglich!
Septuaginta: καὶ φάγεσθε ἐσθίοντες καὶ ἐμπλησθήσεσθε καὶ αἰνέσετε τὸ ὄνομα κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἃ ἐποίησεν μεθ' ὑμῶν εἰς θαυμάσια καὶ οὐ μὴ καταισχυνθῇ ὁ λαός μου εἰς τὸν αἰῶνα
kai phagesthe esthiontes kai emplehsthehsesthe kai ainesete to onoma kyrioy toy theoy ymohn a epoiehsen meth' ymohn eis thaymasia kai oy meh kataischyntheh o laos moy eis ton aiohna
NovaVulgata: Et comedetis vescentes et saturabimini et laudabitis nomen Domini Dei vestri, qui mirabilia fecit vobiscum; et non confundetur populus meus in sempiternum.
Amos
HeLeningradV: הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפֹון וּבַיֵּרָקֹון הַרְבֹּות גַּנֹּותֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם יֹאכַל הַגָּזָם וְלֹא־שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם־יְהוָה׃ ס
Hikejtij Aaetkaem baxxidaapown wbajeraaqown Harbowt ganowtejkaem wkarmejkaem wtAenejkaem wzejtejkaem joAkal Hagaazaam wloA-xxabtaem Oaadaj nAum-jHwaaH׃ s
HeLeningradoV: הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא־שבתם עדי נאם־יהוה׃ ס
Hkjtj Atkm bxdpwn wbjrqwn Hrbwt gnwtjkm wkrmjkm wtAnjkm wzjtjkm jAkl Hgzm wlA-xbtm Odj nAm-jHwH׃ s
Schlachter: Ich schlug euch mit Getreidebrand und mit Vergilben; eure Gärten und Weinberge verdorrten, eure Feigenbäume und Oliven fraß gar oft die Heuschrecke ab. Dennoch seid ihr nicht zu mir umgekehrt, spricht der HERR.
Septuaginta: ἐπάταξα ὑμᾶς ἐν πυρώσει καὶ ἐν ἰκτέρῳ ἐπληθύνατε κήπους ὑμῶν ἀμπελῶνας ὑμῶν καὶ συκῶνας ὑμῶν καὶ ἐλαιῶνας ὑμῶν κατέφαγεν ἡ κάμπη καὶ οὐδ' ὧς ἐπεστρέψατε πρός με λέγει κύριος
epataxa ymas en pyrohsei kai en ikteroh eplehthynate kehpoys ymohn ampelohnas ymohn kai sykohnas ymohn kai elaiohnas ymohn katephagen eh kampeh kai oyd' ohs epestrepsate pros me legei kyrios
NovaVulgata: “ Percussi vos in vento urente et in aurugine; multitudinem hortorum vestrorum et vinearum vestrarum, ficeta vestra et oliveta vestra comedit eruca; sed non redistis ad me ”, dicit Dominus.
Obadja
HeLeningradV: וְהָיָה בֵית־יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יֹוסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר׃
wHaajaaH bejt-jaOaqob Aexx wbejt jowsep laeHaabaaH wbejt Oexaaw lqaxx wdaalqw baaHaem waAakaalwm wloA-jiHjaeH xaarijd lbejt Oexaaw kij jHwaaH diber׃
HeLeningradoV: והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃
wHjH bjt-jOqb Ax wbjt jwsp lHbH wbjt Oxw lqx wdlqw bHm wAklwm wlA-jHjH xrjd lbjt Oxw kj jHwH dbr׃
Schlachter: Und das Haus Jakob wird ein Feuer sein und das Haus Joseph eine Flamme; aber das Haus Esau wird zu Stoppeln werden; und jene werden sie anzünden und verzehren, daß dem Hause Esau nichts übrigbleiben wird; denn der HERR hat's gesagt!
Septuaginta: καὶ ἔσται ὁ οἶκος ιακωβ πῦρ ὁ δὲ οἶκος ιωσηφ φλόξ ὁ δὲ οἶκος ησαυ εἰς καλάμην καὶ ἐκκαυθήσονται εἰς αὐτοὺς καὶ καταφάγονται αὐτούς καὶ οὐκ ἔσται πυροφόρος ἐν τῷ οἴκῳ ησαυ διότι κύριος ἐλάλησεν
kai estai o oikos iakohb pyr o de oikos iohsehph phlox o de oikos ehsay eis kalamehn kai ekkaythehsontai eis aytoys kai kataphagontai aytoys kai oyk estai pyrophoros en toh oikoh ehsay dioti kyrios elalehsen
NovaVulgata: Et erit domus Iacob ignis, et domus Ioseph flamma, et domus Esau stipula; et succendentur in eis, et devorabunt eos, et non erunt reliquiae domus Esau, quia Dominus locutus est.
Micha
HeLeningradV: אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ וְתַסֵּג וְלֹא תַפְלִיט וַאֲשֶׁר תְּפַלֵּט לַחֶרֶב אֶתֵּן׃
AataaH toAkal wloA tixbaaO wjaexxhakaa bqirbaekaa wtaseg wloA taplijT waAaxxaer tpaleT lahaeraeb Aaeten׃
HeLeningradoV: אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃
AtH tAkl wlA txbO wjxhk bqrbk wtsg wlA tpljT wAxr tplT lhrb Atn׃
Schlachter: Du wirst essen und doch nicht satt werden, sondern dein Hunger bleibt in deinem Innern. Schaffst du etwas beiseite, so kannst du es doch nicht retten, und was du rettest, will ich dem Schwerte preisgeben.
Septuaginta: σὺ φάγεσαι καὶ οὐ μὴ ἐμπλησθῇς καὶ σκοτάσει ἐν σοὶ καὶ ἐκνεύσει καὶ οὐ μὴ διασωθῇς καὶ ὅσοι ἐὰν διασωθῶσιν εἰς ῥομφαίαν παραδοθήσονται
sy phagesai kai oy meh emplehsthehs kai skotasei en soi kai ekneysei kai oy meh diasohthehs kai osoi ean diasohthohsin eis romphaian paradothehsontai
NovaVulgata: Tu comedes et non saturaberis, et sordes tuae in medio tui. Tu removebis et non salvabis; et, quos salvaveris, in gladium dabo.
Nahum
HeLeningradV: כִּי עַד־סִירִים סְבֻכִים וּכְסָבְאָם סְבוּאִים אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ מָלֵא׃
kij Oad-sijrijm sbukijm wksaabAaam sbwAijm Auklw kqaxx jaabexx maaleA׃
HeLeningradoV: כי עד־סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
kj Od-sjrjm sbkjm wksbAm sbwAjm Aklw kqx jbx mlA׃
Schlachter: Denn wie Dornen vom Feuer und wie guter Wein von den Trinkern, so werden sie verschlungen wie Stoppeln, die ganz dürre sind.
Septuaginta: ὅτι ἕως θεμελίου αὐτῶν χερσωθήσεται καὶ ὡς σμῖλαξ περιπλεκομένη βρωθήσεται καὶ ὡς καλάμη ξηρασίας μεστή
oti eohs themelioy aytohn chersohthehsetai kai ohs smilax periplekomeneh brohthehsetai kai ohs kalameh xehrasias mesteh
NovaVulgata: Sicut spinae condensae se invicem complectentes et sicut potatores inebriati consumentur quasi stipula omnino arida.
HeLeningradV: הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְהִבְעַרְתִּי בֶעָשָׁן רִכְבָּהּ וּכְפִירַיִךְ תֹּאכַל חָרֶב וְהִכְרַתִּי מֵאֶרֶץ טַרְפֵּךְ וְלֹא־יִשָּׁמַע עֹוד קֹול מַלְאָכֵכֵה׃ ס
Hinnij Aelajik nAum jHwaaH cbaaAowt wHibOartij baeOaaxxaan rikbaaH wkpijrajik toAkal haaraeb wHikratij meAaeraec Tarpek wloA-jixxaamaO Oowd qowl malAaakekeH׃ s
HeLeningradoV: הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא־ישמע עוד קול מלאככה׃ ס
Hnnj Aljk nAm jHwH cbAwt wHbOrtj bOxn rkbH wkpjrjk tAkl hrb wHkrtj mArc Trpk wlA-jxmO Owd qwl mlAkkH׃ s
Schlachter: (H2-14) Siehe, ich will an dich, spricht der HERR der Heerscharen, und lasse deine Kriegswagen in Rauch aufgehen; und deine Löwen soll das Schwert fressen; und ich will deine Beute von der Erde vertilgen, und man soll die Stimme deiner Gesandten nicht mehr hören!
Septuaginta: ἰδοὺ ἐγὼ ἐπὶ σέ λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ ἐκκαύσω ἐν καπνῷ πλῆθός σου καὶ τοὺς λέοντάς σου καταφάγεται ῥομφαία καὶ ἐξολεθρεύσω ἐκ τῆς γῆς τὴν θήραν σου καὶ οὐ μὴ ἀκουσθῇ οὐκέτι τὰ ἔργα σου
idoy egoh epi se legei kyrios pantokratohr kai ekkaysoh en kapnoh plehthos soy kai toys leontas soy kataphagetai romphaia kai exolethreysoh ek tehs gehs tehn thehran soy kai oy meh akoystheh oyketi ta erga soy
NovaVulgata: “ Ecce ego ad te, dicit Dominus exercituum, et succendam usque ad fumum quadrigas tuas; et leunculos tuos comedet gladius, et exterminabo de terra praedam tuam, et non audietur ultra vox nuntiorum tuorum ”.
HeLeningradV: הִנֵּה עַמֵּךְ נָשִׁים בְּקִרְבֵּךְ לְאֹיְבַיִךְ פָּתֹוחַ נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ אָכְלָה אֵשׁ בְּרִיחָיִך׃
HineH Oamek naaxxijm bqirbek lAojbajik paatowha nipthw xxaOarej Aarcek AaaklaaH Aexx brijhaajik׃
HeLeningradoV: הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך׃
HnH Omk nxjm bqrbk lAjbjk ptwh npthw xOrj Arck AklH Ax brjhjk׃
Schlachter: Siehe, dein Volk ist zu Weibern geworden in deiner Mitte; deinen Feinden werden die Tore deines Landes geöffnet; Feuer hat deine Riegel verzehrt!
Septuaginta: ἰδοὺ ὁ λαός σου ὡς γυναῖκες ἐν σοί τοῖς ἐχθροῖς σου ἀνοιγόμεναι ἀνοιχθήσονται πύλαι τῆς γῆς σου καὶ καταφάγεται πῦρ τοὺς μοχλούς σου
idoy o laos soy ohs gynaikes en soi tois echthrois soy anoigomenai anoichthehsontai pylai tehs gehs soy kai kataphagetai pyr toys mochloys soy
NovaVulgata: Ecce populus tuus, mulieres in medio tui; inimicis tuis late patebunt portae terrae tuae; devorabit ignis vectes tuos.
Habakuk
HeLeningradV: נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ [פְּרָזֹו כ] (פְּרָזָיו ק) יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמֹו־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר׃
naaqabtaa bmaTaajw roAxx [praazow k] (praazaajw q) jisOarw laHapijcenij Oalijcutaam kmow-laeAaekol Oaanij bamistaar׃
HeLeningradoV: נקבת במטיו ראש [פרזו כ] (פרזיו ק) יסערו להפיצני עליצתם כמו־לאכל עני במסתר׃
nqbt bmTjw rAx [przw k] (przjw q) jsOrw lHpjcnj Oljctm kmw-lAkl Onj bmstr׃
Schlachter: Du durchbohrst mit ihren eigenen Speeren das Haupt seiner Horden; sie stürmten einher, um mich in die Flucht zu schlagen, und erhoben ihr Freudengeschrei, als wollten sie den Elenden im Verborgenen verzehren.
Septuaginta: διέκοψας ἐν ἐκστάσει κεφαλὰς δυναστῶν σεισθήσονται ἐν αὐτῇ διανοίξουσιν χαλινοὺς αὐτῶν ὡς ἔσθων πτωχὸς λάθρᾳ
diekopsas en ekstasei kephalas dynastohn seisthehsontai en ayteh dianoixoysin chalinoys aytohn ohs esthohn ptohchos lathra
NovaVulgata: Confodisti iaculis tuis caput bellatorum eius, venientium ut turbo ad dispergendum me; exsultatio eorum, sicut eius, qui devorat pauperem in abscondito.
HeLeningradV: כִּי־תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה־זַיִת וּשְׁדֵמֹות לֹא־עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים׃
kij-tAenaaH loA-tipraah wAejn jbwl bagpaanijm kihexx maOaxeH-zajit wxxdemowt loA-OaaxaaH Aokael gaazar mimiklaaH coAn wAejn baaqaar baarpaatijm׃
HeLeningradoV: כי־תאנה לא־תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה־זית ושדמות לא־עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃
kj-tAnH lA-tprh wAjn jbwl bgpnjm khx mOxH-zjt wxdmwt lA-OxH Akl gzr mmklH cAn wAjn bqr brptjm׃
Schlachter: Denn der Feigenbaum wird nicht ausschlagen und der Weinstock keinen Ertrag abwerfen; die Frucht des Ölbaums wird trügen, und die Äcker werden keine Nahrung liefern; die Schafe werden aus den Hürden verschwinden und kein Rind mehr in den Ställen sein.
Septuaginta: διότι συκῆ οὐ καρποφορήσει καὶ οὐκ ἔσται γενήματα ἐν ταῖς ἀμπέλοις ψεύσεται ἔργον ἐλαίας καὶ τὰ πεδία οὐ ποιήσει βρῶσιν ἐξέλιπον ἀπὸ βρώσεως πρόβατα καὶ οὐχ ὑπάρχουσιν βόες ἐπὶ φάτναις
dioti sykeh oy karpophorehsei kai oyk estai genehmata en tais ampelois pseysetai ergon elaias kai ta pedia oy poiehsei brohsin exelipon apo brohseohs probata kai oych yparchoysin boes epi phatnais
NovaVulgata: Ficus enim non florebit, et non erit fructus in vineis; mentietur opus olivae, et arva non afferent cibum; abscissum est de ovili pecus, et non est armentum in praesepibus.
Zephanja
HeLeningradV: גַּם־כַּסְפָּם גַּם־זְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיֹום עֶבְרַת יְהוָה וּבְאֵשׁ קִנְאָתֹו תֵּאָכֵל כָּל־הָאָרֶץ כִּי־כָלָה אַךְ־נִבְהָלָה יַעֲשֶׂה אֵת כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ ס
gam-kaspaam gam-zHaabaam loA-jwkal lHacijlaam bjowm Oaebrat jHwaaH wbAexx qinAaatow teAaakel kaal-HaaAaaraec kij-kaalaaH Aak-nibHaalaaH jaOaxaeH Aet kaal-joxxbej HaaAaaraec׃ s
HeLeningradoV: גם־כספם גם־זהבם לא־יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל־הארץ כי־כלה אך־נבהלה יעשה את כל־ישבי הארץ׃ ס
gm-kspm gm-zHbm lA-jwkl lHcjlm bjwm Obrt jHwH wbAx qnAtw tAkl kl-HArc kj-klH Ak-nbHlH jOxH At kl-jxbj HArc׃ s
Schlachter: Weder ihr Silber noch ihr Gold wird sie zu retten vermögen am Tage des Zornes des HERRN, sondern durch das Feuer seines Eifers soll die ganze Erde verzehrt werden; denn einen plötzlichen Untergang wird er allen Bewohnern der Erde bereiten.
Septuaginta: καὶ τὸ ἀργύριον αὐτῶν καὶ τὸ χρυσίον αὐτῶν οὐ μὴ δύνηται ἐξελέσθαι αὐτοὺς ἐν ἡμέρᾳ ὀργῆς κυρίου καὶ ἐν πυρὶ ζήλους αὐτοῦ καταναλωθήσεται πᾶσα ἡ γῆ διότι συντέλειαν καὶ σπουδὴν ποιήσει ἐπὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας τὴν γῆν
kai to argyrion aytohn kai to chrysion aytohn oy meh dynehtai exelesthai aytoys en ehmera orgehs kyrioy kai en pyri zehloys aytoy katanalohthehsetai pasa eh geh dioti synteleian kai spoydehn poiehsei epi pantas toys katoikoyntas tehn gehn
NovaVulgata: Sed et argentum eorum et aurum eorum non poterit liberare eos in die irae Domini; in igne zeli eius devorabitur omnis terra, quia consummationem cum festinatione faciet cunctis habitantibus terram.
HeLeningradV: לָכֵן חַכּוּ־לִי נְאֻם־יְהוָה לְיֹום קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גֹּויִם לְקָבְצִי מַמְלָכֹות לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרֹון אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל־הָאָרֶץ׃
laaken hakw-lij nAum-jHwaaH ljowm qwmij lOad kij mixxpaaTij laeAaesop gowjim lqaabcij mamlaakowt lixxpok OalejHaem zaOmij kol harown Aapij kij bAexx qinAaatij teAaakel kaal-HaaAaaraec׃
HeLeningradoV: לכן חכו־לי נאם־יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל־הארץ׃
lkn hkw-lj nAm-jHwH ljwm qwmj lOd kj mxpTj lAsp gwjm lqbcj mmlkwt lxpk OljHm zOmj kl hrwn Apj kj bAx qnAtj tAkl kl-HArc׃
Schlachter: Darum wartet nur, spricht der HERR bis zu dem Tag, da ich als Zeuge auftrete; denn mein Ratschluß ist es, Nationen zu versammeln, Königreiche zusammenzubringen, um über sie meinen Grimm auszugießen, die ganze Glut meines Zorns; denn durch das Feuer meines Eifers soll die ganze Erde verzehrt werden.
Septuaginta: διὰ τοῦτο ὑπόμεινόν με λέγει κύριος εἰς ἡμέραν ἀναστάσεώς μου εἰς μαρτύριον διότι τὸ κρίμα μου εἰς συναγωγὰς ἐθνῶν τοῦ εἰσδέξασθαι βασιλεῖς τοῦ ἐκχέαι ἐπ' αὐτοὺς πᾶσαν ὀργὴν θυμοῦ μου διότι ἐν πυρὶ ζήλους μου καταναλωθήσεται πᾶσα ἡ γῆ
dia toyto ypomeinon me legei kyrios eis ehmeran anastaseohs moy eis martyrion dioti to krima moy eis synagohgas ethnohn toy eisdexasthai basileis toy ekcheai ep' aytoys pasan orgehn thymoy moy dioti en pyri zehloys moy katanalohthehsetai pasa eh geh
NovaVulgata: Quapropter exspecta me, dicit Dominus, in die qua surgam ut testis; quia iudicium meum, ut congregem gentes et colligam regna, ut effundam super eas indignationem meam, omnem iram furoris mei; in igne enim zeli mei devorabitur omnis terra.
Haggai
HeLeningradV: הֵן ׀ יִשָּׂא־אִישׁ בְּשַׂר־קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדֹו וְנָגַע בִּכְנָפֹו אֶל־הַלֶּחֶם וְאֶל־הַנָּזִיד וְאֶל־הַיַּיִן וְאֶל־שֶׁמֶן וְאֶל־כָּל־מַאֲכָל הֲיִקְדָּשׁ וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא׃
Hen jixaaA-Aijxx bxar-qodaexx biknap bigdow wnaagaO biknaapow Aael-Halaehaem wAael-Hanaazijd wAael-Hajajin wAael-xxaemaen wAael-kaal-maAakaal Hajiqdaaxx wajaOanw HakoHanijm wajoAmrw loA׃
HeLeningradoV: הן ׀ ישא־איש בשר־קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל־הלחם ואל־הנזיד ואל־היין ואל־שמן ואל־כל־מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא׃
Hn jxA-Ajx bxr-qdx bknp bgdw wngO bknpw Al-Hlhm wAl-Hnzjd wAl-Hjjn wAl-xmn wAl-kl-mAkl Hjqdx wjOnw HkHnjm wjAmrw lA׃
Schlachter: Wenn jemand heiliges Fleisch im Zipfel seines Kleides trägt und mit seinem Zipfel Brot oder ein Gericht oder Wein oder Öl oder irgend eine Speise berührt, wird dieses dadurch heilig? Die Priester antworteten und sprachen: Nein!
Septuaginta: ἐὰν λάβῃ ἄνθρωπος κρέας ἅγιον ἐν τῷ ἄκρῳ τοῦ ἱματίου αὐτοῦ καὶ ἅψηται τὸ ἄκρον τοῦ ἱματίου αὐτοῦ ἄρτου ἢ ἑψέματος ἢ οἴνου ἢ ἐλαίου ἢ παντὸς βρώματος εἰ ἁγιασθήσεται καὶ ἀπεκρίθησαν οἱ ἱερεῖς καὶ εἶπαν οὔ
ean labeh anthrohpos kreas agion en toh akroh toy imatioy aytoy kai apsehtai to akron toy imatioy aytoy artoy eh epsematos eh oinoy eh elaioy eh pantos brohmatos ei agiasthehsetai kai apekrithehsan oi iereis kai eipan oy
NovaVulgata: Si tulerit homo carnem sanctificatam in ora vestimenti sui et tetigerit de summitate eius panem aut pulmentum aut vinum aut oleum aut omnem cibum, numquid sanctificabitur? ”. Respondentes autem sacerdotes dixerunt: “ Non ”.
Sacharja
HeLeningradV: יְהוָה צְבָאֹות יָגֵן עֲלֵיהֶם וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי־קֶלַע וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמֹו־יָיִן וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיֹּות מִזְבֵּחַ׃
jHwaaH cbaaAowt jaagen OalejHaem wAaaklw wkaabxxw Aabnej-qaelaO wxxaatw Haamw kmow-jaajin wmaalAw kamizraaq kzaawijowt mizbeha׃
HeLeningradoV: יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני־קלע ושתו המו כמו־יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃
jHwH cbAwt jgn OljHm wAklw wkbxw Abnj-qlO wxtw Hmw kmw-jjn wmlAw kmzrq kzwjwt mzbh׃
Schlachter: Der HERR der Heerscharen wird sie beschirmen, daß sie essen und Schleudersteine zertreten, daß sie trinken und lärmen werden wie von Wein und voll werden wie das Sprengbecken, wie die Ecken am Altar.
Septuaginta: κύριος παντοκράτωρ ὑπερασπιεῖ αὐτῶν καὶ καταναλώσουσιν αὐτοὺς καὶ καταχώσουσιν αὐτοὺς ἐν λίθοις σφενδόνης καὶ ἐκπίονται αὐτοὺς ὡς οἶνον καὶ πλήσουσιν ὡς φιάλας θυσιαστήριον
kyrios pantokratohr yperaspiei aytohn kai katanalohsoysin aytoys kai katachohsoysin aytoys en lithois sphendonehs kai ekpiontai aytoys ohs oinon kai plehsoysin ohs phialas thysiastehrion
NovaVulgata: Dominus exercituum proteget eos; et devorabunt et conculcabunt lapides fundae et bibent, agitabuntur quasi vino et replebuntur ut phialae et quasi cornua altaris.
HeLeningradV: וָאֹמַר לֹא אֶרְעֶה אֶתְכֶם הַמֵּתָה תָמוּת וְהַנִּכְחֶדֶת תִּכָּחֵד וְהַנִּשְׁאָרֹות תֹּאכַלְנָה אִשָּׁה אֶת־בְּשַׂר רְעוּתָהּ׃
waaAomar loA AaerOaeH Aaetkaem HametaaH taamwt wHanikhaedaet tikaahed wHanixxAaarowt toAkalnaaH AixxaaH Aaet-bxar rOwtaaH׃
HeLeningradoV: ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את־בשר רעותה׃
wAmr lA ArOH Atkm HmtH tmwt wHnkhdt tkhd wHnxArwt tAklnH AxH At-bxr rOwtH׃
Schlachter: da sprach ich: Ich mag euch nicht länger weiden! Was da stirbt, das sterbe; was vertilgt werden soll, das werde vertilgt, von den übrigen aber mag ein jedes des andern Fleisch fressen!
Septuaginta: καὶ εἶπα οὐ ποιμανῶ ὑμᾶς τὸ ἀποθνῇσκον ἀποθνῃσκέτω καὶ τὸ ἐκλεῖπον ἐκλειπέτω καὶ τὰ κατάλοιπα κατεσθιέτωσαν ἕκαστος τὰς σάρκας τοῦ πλησίον αὐτοῦ
kai eipa oy poimanoh ymas to apothnehskon apothnehsketoh kai to ekleipon ekleipetoh kai ta kataloipa katesthietohsan ekastos tas sarkas toy plehsion aytoy
NovaVulgata: Et dixi: “ Non pascam vos. Quae moritura est, moriatur; et, quae succidenda est, succidatur; et reliquae devorent unaquaeque carnem proximae suae ”.
HeLeningradV: כִּי הִנֵּה־אָנֹכִי מֵקִים רֹעֶה בָּאָרֶץ הַנִּכְחָדֹות לֹא־יִפְקֹד הַנַּעַר לֹא־יְבַקֵּשׁ וְהַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא יְרַפֵּא הַנִּצָּבָה לֹא יְכַלְכֵּל וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק׃ ס
kij HineH-Aaanokij meqijm roOaeH baaAaaraec Hanikhaadowt loA-jipqod HanaOar loA-jbaqexx wHanixxbaeraet loA jrapeA HanicaabaaH loA jkalkel wbxar HabrijAaaH joAkal wparsejHaen jpaareq׃ s
HeLeningradoV: כי הנה־אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא־יפקד הנער לא־יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק׃ ס
kj HnH-Ankj mqjm rOH bArc Hnkhdwt lA-jpqd HnOr lA-jbqx wHnxbrt lA jrpA HncbH lA jklkl wbxr HbrjAH jAkl wprsjHn jprq׃ s
Schlachter: Denn siehe, ich lasse einen Hirten im Lande aufkommen, der das Vermißte nicht suchen, das Zerstreute nicht sammeln, das Verwundete nicht heilen, das Gesunde nicht versorgen, sondern das Gemästete fressen und ihm die Klauen zerreißen wird.
Septuaginta: διότι ἰδοὺ ἐγὼ ἐξεγείρω ποιμένα ἐπὶ τὴν γῆν τὸ ἐκλιμπάνον οὐ μὴ ἐπισκέψηται καὶ τὸ διεσκορπισμένον οὐ μὴ ζητήσῃ καὶ τὸ συντετριμμένον οὐ μὴ ἰάσηται καὶ τὸ ὁλόκληρον οὐ μὴ κατευθύνῃ καὶ τὰ κρέα τῶν ἐκλεκτῶν καταφάγεται καὶ τοὺς ἀστραγάλους αὐτῶν ἐκστρέψει
dioti idoy egoh exegeiroh poimena epi tehn gehn to eklimpanon oy meh episkepsehtai kai to dieskorpismenon oy meh zehtehseh kai to syntetrimmenon oy meh iasehtai kai to oloklehron oy meh kateythyneh kai ta krea tohn eklektohn kataphagetai kai toys astragaloys aytohn ekstrepsei
NovaVulgata: quia ecce ego suscitabo pastorem in terra, qui perituram ovem non visitabit, dispersam non quaeret et contritam non sanabit et stantem non sustinebit et carnes pinguium comedet et ungulas earum confringet.
Maleachi
HeLeningradV: וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאֹכֵל וְלֹא־יַשְׁחִת לָכֶם אֶת־פְּרִי הָאֲדָמָה וְלֹא־תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃
wgaaOartij laakaem baaAokel wloA-jaxxhit laakaem Aaet-prij HaaAadaamaaH wloA-txxakel laakaem Hagaepaen baxaadaeH Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃
HeLeningradoV: וגערתי לכם באכל ולא־ישחת לכם את־פרי האדמה ולא־תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות׃
wgOrtj lkm bAkl wlA-jxht lkm At-prj HAdmH wlA-txkl lkm Hgpn bxdH Amr jHwH cbAwt׃
Schlachter: Und ich will für euch den Fresser schelten, daß er euch die Frucht der Erde nicht verderbe und daß euch der Weinstock auf dem Felde nicht fehlschlage, spricht der HERR der Heerscharen.
Septuaginta: καὶ διαστελῶ ὑμῖν εἰς βρῶσιν καὶ οὐ μὴ διαφθείρω ὑμῶν τὸν καρπὸν τῆς γῆς καὶ οὐ μὴ ἀσθενήσῃ ὑμῶν ἡ ἄμπελος ἡ ἐν τῷ ἀγρῷ λέγει κύριος παντοκράτωρ
kai diasteloh ymin eis brohsin kai oy meh diaphtheiroh ymohn ton karpon tehs gehs kai oy meh asthenehseh ymohn eh ampelos eh en toh agroh legei kyrios pantokratohr
NovaVulgata: et increpabo pro vobis devorantem, et non corrumpet fructum terrae, nec erit sterilis vobis vinea in agro, dicit Dominus exercituum.
