Bild und Verknüpfung zum Wegweiser

Das Alte Testament zum Begriff «Fasten»

Alle Bibelverse zum Suchlauf «lA*Akl» werden angegeben.

Suchlauf: lA*Akl

 


Zusammenfassung

Hier werden die Bibelstellen gesucht, die im weitesten Sinn «nicht essen» beinhalten. Leider lässt sich das nicht enger fassen und daher verschwinden die Bibelstellen, die mit dem Begriff «Fasten» in Beziehung gebracht werden können, in den vielen Bibelstellen, die davon sprechen, dass jemand nicht isst oder etwas nicht essen soll und auch in einer Vielzahl von Stellen, die zufällig diese hebräischen Buchstaben umfassen.

Allerdings sind auch die anderen Bibelstellen nicht ohne Interesse, da sie die vielen Speisegebote umfassen, soweit sie sagen, dass man etwas nicht essen soll.

Die Tatsache, dass Mose 40 Tage weder isst noch trinkt, wird fast beiläufig erwähnt, da er sie im Angesicht Gottes verbringt. Auch hier wird deutlich, dass das Alte Testament keine Ordnung des Fastens kennt. Sie kennt nur Vorschriften, bestimmte Tiere nicht zu essen, also Speisegebote.

Zum Suchbefehl «lA*Akl» werden alle Bibelverse angegeben, die diesem Kriterium genügen.

Einzelheiten, wie der Suchbefehl zu interpretieren ist, finden sich unter Hilfe zur Konkordanz.

Schlagwörter: Demut - Elia - Esra - Fasten - Fürbitte - Jerobeam - Konkordanz - Mose - Saul - Suchlauf - Trauer

Bereich Ausarbeitungen

Thema Vorangehender Beitrag Folgender Beitrag

Auswertungen der Konkordanz
Suchläufe zu verschiedenen Begriffen der Bibel
Wo wird ein Wort genutzt, wie häufig tritt es auf

Der Begriff νηστεία (nehsteia, Fasten) in der Septuaginta
Suchlauf: nehst~nehsth~mnehst~nehston~nehsteysasohn

Rechtes Fasten heißt: sich demütigen vor Gott
Suchlauf: «ענ*נפש, npx*On, Seele demütigen»




Der Suchlauf «lA-Akl»

Inhalt

Fazit zu den Texten des Suchlaufs «lA-Akl», die vom Fasten reden

Die Texte des Suchlaufs «lA-Akl», die vom Fasten reden

Ein Freudenmahl im Angesicht Gottes

Mose fastet 40 Tage

Fasten aus Angst vor einem Fluch?

Essen zur Stärkung für kommende Aufgaben

Fasten auf Anweisung Gottes, um Vereinnahmung und Bestechung zu entgehen

Fasten zur Unterstützung einer Fürbitte

Fasten aus Betrübnis

Die Wortfelder des Suchlaufs «lA-Akl»

Vorkommensstatistik: Suchlauf «lA-Akl»

Bücher, die bei der Suche keine Ergebnisse zeigen - Suche: lA-Akl - Anzahl der Bücher: 4

Die Versliste zum Suchlauf «lA-Akl»

Fazit zu den Texten des Suchlaufs «lA-Akl», die vom Fasten reden

Es gibt sehr viele Vorschriften darüber, was gegessen werden darf und was nicht. Diese werden zum Teil durch die Art des Suchlaufes mit erfasst, werden hier aber nicht ausgewertet.

«Nicht essen» wird häufig in einem Zusammenhang gebracht, den wir eher als ein Fasten bezeichnen würden. Ein solches Wort gibt es auch im Hebräischen und wird unter צום - cwm dargestellt. Dieses Wort taucht in den fünf Büchern Mose nicht auf. Es gibt bei Mose auch keine Vorschrift zum Fasten. Mose kennt nur das «Demütigen vor Gott», das für den Großen Versöhnungstag vorgeschrieben wird und aus dem eine Fastenvorschrift geworden ist. Aber Mose kennt Situationen, in denen Menschen nicht essen.

Im Rahmen der Übergabe der Gesetze führt Mose die Ältesten Israels zum Berg Sinai, wo ihnen Gott begegnet. Nach der Begegnung mit Gott wird ein Freudenmahl veranstaltet. Ob die Ältesten oder Mose vorher gefastet haben, bleibt unerwähnt.

Als Mose das zweite Mal auf den Berg steigt, um die Gesetze zu empfangen, isst und trinkt Mose nicht. Das Wort «Fasten» wird hier nicht verwendet.

Elia wird sogar aufgefordert, zu essen und zu trinken, weil eine große Aufgabe vor ihm liegt.

Saul dagegen verpflichtet das Volk mit einem Fluch, nicht zu essen und schwächt es damit. Auch dies ist kein Gott wohlgefälliges Fasten.

Erst in der Verbannung erleben wir ein Fasten aus dem Bedürfnis heraus, einer Bitte an Gott einen besonderen Nachdruck zu verleihen.

Darüber hinaus finden wir «nicht essen» bei Menschen in Trauer oder Trübsal und bei Saul in einer besonderen Stresssituation.

Insgesamt kann man feststellen, dass das Fasten kein besonderes Anliegen des Alten Testamentes ist. Die Propheten setzen sich teils sehr kritisch mit dieser Gewohnheit des Volkes auseinander. Dies geschieht aber mit der Verwendung des Wortes צום - cwm und wird in dem Beitrag «K» dargestellt.

Die Texte des Suchlaufs «lA-Akl», die vom Fasten reden

Ein Freudenmahl im Angesicht Gottes

2.Mose 24,8-12  *: Da nahm Mose das Blut und sprengte es auf das Volk und sprach: Sehet, das ist das Blut des Bundes, den der HERR mit euch gemacht hat über allen diesen Worten!  Da stiegen Mose und Aaron, Nadab und Abihu und siebzig von den Ältesten Israels hinauf;  und sie sahen den Gott Israels; und unter seinen Füßen war ein Boden wie von Saphirsteinen und so klar wie der Himmel selbst.  Und er legte seine Hand nicht an die Auserwählten der Kinder Israel. Und als sie Gott gesehen hatten, aßen und tranken sie.  Und der HERR sprach zu Mose: Steige zu mir herauf auf den Berg und bleibe daselbst, so will ich dir die steinernen Tafeln geben und das Gesetz und das Gebot, das ich geschrieben habe, um sie zu unterweisen!

Mose führt die Ältesten zum Berg Sinai. Dort schauen sie Gott. Sie sehen den Boden unter seinen Füßen. offenbar haben sie nicht mehr gesehen. Vor ihnen stand Jesus Christus. Ihm würden sie mit den Worten „Kreuzige ihn!” wieder begegnen. Die Ältesten erlebten diese Begegnung. Nachdem sie Gott begegnet waren, veranstalteten sie ein Essen. Es werden uns keine Einzelheiten darüber berichtet, aber wir können davon ausgehen, dass es ein Freudenmahl war. Hier wurden die Ältesten in die Begenung mit Gott einbezogen. Aber danach will Gott mit Mose wieder allein sein: Und der HERR sprach zu Mose: Steige zu mir herauf auf den Berg und bleibe daselbst, so will ich dir die steinernen Tafeln geben und das Gesetz und das Gebot, das ich geschrieben habe, um sie zu unterweisen!  Da machte sich Mose auf samt seinem Diener Josua und stieg auf den Berg hinauf zu Gott.  Zu den Ältesten aber hatte er gesagt: Erwartet uns hier, bis wir wieder zu euch kommen; sehet, Aaron und Hur sind bei euch; wer eine Angelegenheit hat, der wende sich an sie!  Als nun Mose auf den Berg stieg, bedeckte eine Wolke den Berg.  Und die Herrlichkeit des HERRN wohnte auf dem Berg Sinai, und die Wolke bedeckte ihn sechs Tage lang; am siebenten Tage aber rief er Mose von der Wolke aus zu.  Und die Herrlichkeit des HERRN erschien den Kindern Israel wie ein verzehrendes Feuer oben auf dem Gipfel des Berges.  Mose aber ging mitten in die Wolke hinein, da er den Berg bestieg; und Mose blieb vierzig Tage und vierzig Nächte auf dem Berge. (2.Mose 24,12-18   *) Mose ist 40 Tage auf dem Berg Sinai. Hier wird nichts von Fasten gesagt, es ist aber sehr wahrscheinlich, dass Mose auch in dieser Zeit fastete. Als Mose das zweite Mal auf dem Berge ist, wieder 40 Tage, wird auch vom Fasten geredet. Auch Jesus fastet am Beginn seines Wirkens 40 Tage und wird danach vom Teufel versucht: Darauf ward Jesus vom Geist in die Wüste geführt, auf daß er vom Teufel versucht würde.  Und als er vierzig Tage und vierzig Nächte gefastet hatte, hungerte ihn hernach. (Matthäus 4,1-2 *) Dabei gibt es zwei Parallelen: Einmal sind es die 40 Tage der Fastenzeit, zum anderen ist es die Tatsache, dass in beiden Fällen Gott handelt: Gott (das ist der präexistente Jesus Christus) ruft Mose in die Wolke auf dem Berg - Gott (das ist der Heilige Geist) führt den Menschensohn Jesus in die Wüste. Der Teufel darf nur deshalb handeln, weil Gott, der trinitarische Gott, es zulässt.

Mose fastet 40 Tage

Es folgt der Tanz des Volkes um ein goldenes Kalb, das ihnen Aaron gemacht hat. Mose wirf die Steintafeln zornig weg. 3000 israelische Männer sterben, weil Mose die Leviten mit dem Schwert durchs Lager schickt. Danach bittet er für das Volk um Vergebung und erhält Vergebung. Das innige Verhältnis Gottes mit Mose wird geschildert: Der HERR aber redete mit Mose von Angesicht zu Angesicht, wie ein Mann mit seinem Freunde redet; und wenn er wieder ins Lager zurückkehrte, so wich sein Diener Josua, der Sohn Nuns, der Jüngling, nicht aus der Hütte. (2.Mose 33,11 *) und Der HERR sprach zu Mose: Was du jetzt gesagt hast, das will ich auch tun; denn du hast vor meinen Augen Gnade gefunden, und ich kenne dich mit Namen! (2.Mose 33,17 *)

Der HERR fordert Mose auf, ein zweites Mal auf den Berg Sinai zu kommen, um die Steintafeln mit den zehn Geboten zu empfangen: Und der HERR sprach zu Mose: Haue dir zwei steinerne Tafeln, wie die ersten waren, daß ich die Worte darauf schreibe, die auf den ersten Tafeln waren, welche du zerbrochen hast,  und sei morgen bereit, daß du früh auf den Berg Sinai steigest und daselbst zu mir auf die Spitze des Berges tretest. (2.Mose 34,1-2 *)

Hier lesen wir nun ausdrücklich, dass Mose 40 Tage nicht aß und nicht trank: Und er war daselbst bei dem HERRN vierzig Tage und vierzig Nächte lang und aß kein Brot und trank kein Wasser. Und er schrieb auf die Tafeln die Worte des Bundes, die zehn Worte. (2.Mose 34,28  *) Es wird also nicht vom Fasten gesprochen sondern davon, dass Mose nicht aß und nicht trank. Es klingt eher beiläufig angesichts der intensiven Nähe, die Mose mit Gott erlebt und die ihn auch verändert.

Fasten aus Angst vor einem Fluch?

Das nächste Mal hören wir bei Saul von einem Verbot zu essen: Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise. (1.Samuel 14,24  *)

Saul spricht hier einen Fluch aus. Warum verknüpft er Verbot zu essen mit einem Fluch. Israel erringt zwar einen Sieg, aber der Chronist weist darauf hin, dass die Männer Israels überanstrengt waren wegen dieses Fluches ihres Königs. Der Aufruf, nicht zu essen, war ganz offenbar aus der Wut Sauls geboren. Auch hier wird deutlich, dass dieses «Fasten» eher aus der Gemütslage eines Menschen entstanden war und nicht etwas aus der Absicht, Gott besonders nahe zu sein. Es führt dann auch dazu, dass der König beinahe seinen Sohn getötet hätte, wenn das Volk sich nicht für Jonatan eingesetzt hätte (1.Samuel 14,24-45   *). Dieser Fluch Sauls zeigt, dass Fasten in der Bibel unter Umständen auch negativ beurteilt werden kann, insbesondere, wenn es nicht im Blick auf Gott geschieht. Er zeigt auch, dass das Fasten das Volk schwächt und nicht etwa stärkt. Jonatan stellt dies fest, als er ins Lager der israelischen Krieger kommt: 1.Samuel 14,24-45   *

Essen zur Stärkung für kommende Aufgaben

Er aber ging hin in die Wüste, eine Tagereise weit, kam und setzte sich unter einen Ginsterstrauch und erbat sich den Tod und sprach: Es ist genug! So nimm nun, HERR, meine Seele; denn ich bin nicht besser als meine Väter!  Und er legte sich und schlief ein unter dem Ginsterstrauch. Und siehe, ein Engel rührte ihn an und sprach zu ihm: Stehe auf und iß!  Und als er sich umsah, siehe, da war zu seinen Häupten ein auf heißen Steinen gebackener Brotkuchen und ein Krug Wasser. Und als er gegessen und getrunken hatte, legte er sich wieder schlafen.  Und der Engel des HERRN kam zum zweitenmal und rührte ihn an und sprach: Stehe auf und iß; denn du hast einen weiten Weg vor dir!  Und er stand auf, aß und trank und ging kraft dieser Speise vierzig Tage und vierzig Nächte lang, bis an den Berg Gottes Horeb.  Und er ging daselbst in eine Höhle hinein und blieb dort über Nacht. Und siehe, das Wort des HERRN kam zu ihm und sprach: Was willst du hier, Elia?  Er sprach: Ich habe heftig für den HERRN, den Gott der Heerscharen, geeifert; denn die Kinder Israel haben deinen Bund verlassen und deine Altäre zerbrochen und deine Propheten mit dem Schwert umgebracht, und ich bin allein übriggeblieben, und sie trachten darnach, mir das Leben zu nehmen!  Er aber sprach: Komm heraus und tritt auf den Berg vor den HERRN! Und siehe, der HERR ging vorüber; und ein großer, starker Wind, der die Berge zerriß und die Felsen zerbrach, ging vor dem HERRN her; der HERR aber war nicht im Winde. Nach dem Winde aber kam ein Erdbeben; aber der Herr war nicht im Erdbeben.  Und nach dem Erdbeben kam ein Feuer; aber der HERR war nicht im Feuer. Und nach dem Feuer kam die Stimme eines sanften Säuselns.  Als Elia dieses hörte, verhüllte er sein Angesicht mit seinem Mantel und ging hinaus und trat an den Eingang der Höhle. Und siehe, da kam eine Stimme zu ihm, die sprach: Was willst du hier, Elia?  Er sprach: Ich habe heftig für den HERRN, den Gott der Heerscharen, geeifert; denn die Kinder Israel haben deinen Bund verlassen, deine Altäre zerbrochen und deine Propheten mit dem Schwerte umgebracht, und ich bin allein übriggeblieben, und sie trachten darnach, mir das Leben zu nehmen!  Aber der HERR sprach zu ihm: Kehre wieder auf deinen Weg zurück nach der Wüste und wandere gen Damaskus und gehe hinein und salbe Hasael zum König über Syrien.  Auch sollst du Jehu, den Sohn Nimsis, zum König über Israel salben und sollst Elisa, den Sohn Saphats, von Abel-Mechola, zum Propheten salben an deiner Statt.  Und es soll geschehen, wer dem Schwerte Hasaels entrinnt, den soll Jehu töten; und wer dem Schwerte Jehus entrinnt, den soll Elisa töten.  Ich aber will in Israel siebentausend übriglassen, nämlich alle, die ihre Knie nicht gebeugt haben vor Baal und deren Mund ihn nicht geküßt hat. (1.Könige 19,4-18  *)

Dieser Text gehört eigentlich nicht in die Liste der Texte, in denen vom «Nicht Essen» die Rede ist. Er ist aber gerade im Blick auf den Fluch Sauls und dessen schreckliche Konsequenzen bemerkenswert. Der Prophet Elia ist erschöpft von dem äußeren Druck, dem er ausgesetzt ist. Und der HERR fordert ihn durch einen Engel auf zu essen, sich zu stärken. Als er dies gehorsam tut, erlebt er die Gegenwart Gottes und erhält neue Anweisungen. Er erfüllt seinen Auftrag, nicht, weil er ihn durch Fasten und Beten erhalten hätte, sondern weil Gott selbst erschienen ist und ihm diesen Auftrag gab. Im Gegensatz zu Mose, der 40 Tage fastete, wird der ermattete Elia gestärkt. Gott begegnet uns so, wie wir es bedürfen. Dies ist eine Ermutigung auch für uns heute.

Fasten auf Anweisung Gottes, um Vereinnahmung und Bestechung zu entgehen

Eine sehr eigenwillige Begebenheit ereignet sich in Israel unter König Jerobeam I (926-907 v.Chr.), nachdem Jerobeam Stierbilder in Bethel und Dan aufgestellt hatte: Darum hielt der König einen Rat und machte zwei goldene Kälber und sprach zum Volk: Es ist zu viel für euch, nach Jerusalem hinaufzugehen! Siehe, das sind deine Götter, Israel, die dich aus Ägyptenland geführt haben!  Und er stellte das eine zu Bethel auf und tat das andere nach Dan.  Aber diese Tat ward Israel zur Sünde; und das Volk lief zu dem einen Kalbe bis gen Dan.  Er machte auch ein Höhenheiligtum und bestellte aus dem ganzen Volk Leute zu Priestern, die nicht von den Kindern Levi waren. (1.Könige 12,28-31 *)

Deswegen sendet der HERR einen Propheten aus Juda nach Israel, um Jerobeam seine Sünde vorzuhalten (1.Könige 13  *). Jerobeam ist gerade mit seinem Opfer beschäftigt, als der Prophet in Bethel ankommt. Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!  Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!  Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.  Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.  Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.  Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.  Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.  Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!  Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war. (1.Könige 13,2-10   *)

Offenbar hat der HERR gewusst, dass Jerobeam diesen Menschen mit seiner charmanten Art vereinnahmen würde und ihm deshalb verboten, mit Jerobeam ein Mahl zu halten. Später wird der Hofprophet Jerobeams diesen Propheten aus Juda mit List zu einem Mahl überreden. Der Prophet aus Juda wird dadurch umkommen (Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.  Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.  Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,  setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!  Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!  Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;  denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!  Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!  Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.  Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,  und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,  sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!  Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.  Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.  Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.  Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!  Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,  ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.  Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.  Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!  Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;  denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind. (1.Könige 13,11-32   *)). Jerobeam aber tut nicht Buße sondern setzt seine Politik der Trennung vom Tempel in Jerusalem fort. Josephus überliefert eine Predigt des Jerobeams zur Einweihung seines Stiertempels. Darin heißt es: „Liebe Landsleute, ihr wisst alle, wie ich denke, dass Gott an jedem Orte ist und dass es nicht eine besondere Stelle gibt, wo er sich aufhält, sondern dass er überall hört und seine Anbeter wahrnimmt. Daher kann ich nicht von euch verlangen, dass ihr einen weiten Weg in eine feindliche Stadt, wie Jerusalem ist, machen sollt, um Gott anzubeten. Den Tempel daselbst hat nur ein Mensch gemacht; ebenso gut habe ich zwei goldene Kälber als die Stellvertreter Gottes anfertigen lassen ...” (Jüdische Altertümer Seite 529)

Das Fasten des Propheten in dieser Begebenheit hat also keine rituellen Gründe, es soll die Unabhängigkeit des Propheten, die Unbestechlichkeit sicherstellen.

Fasten zur Unterstützung einer Fürbitte

Ein Fasten zur Unterstützung einer Fürbitte vor Gott berichtet das Buch Esther, allerdings wird hier das hebräische Wort für Fasten (צום - cwm) gewählt und nicht לא אכל - lA Akl, das hebräische Wort für «nicht essen»: So gehe hin, versammle alle Juden, die zu Susan anwesend sind, und fastet für mich, drei Tage lang bei Tag und Nacht, esset und trinket nicht. Auch ich will mit meinen Mägden also fasten, und alsdann will ich zum König hineingehen, wiewohl es nicht nach dem Gesetze ist. Komme ich um, so komme ich um! (Esther 4,16  *) Dieser Text wir hier erwähnt, um nicht ein Bild entstehen zu lassen, als wäre die Bibel gegen das Fasten. Fasten ist ein Weg, das Gebet zu unterstützen, aber es besteht weder ein Zwang zu fasten, noch ist Fasten ein Weg, Gott zu erpressen: Esther spricht „Komme ich um, so komme ich um!” Sie sagt also nicht: „Wenn ihr nur genug fastet, so werde ich überleben!” Fasten geschieht in Demut vor Gott, nur dann ist es Gott angenehm.

Fasten aus Betrübnis

In jenen Tagen trauerte ich, Daniel, drei Wochen lang.  Ich aß keine leckere Speise, und Fleisch und Wein kamen nicht über meine Lippen, auch salbte ich mich nicht, bis die drei Wochen vollendet waren.  Aber am vierundzwanzigsten Tage des ersten Monats befand ich mich am Ufer des großen Stromes Hiddekel.  Und ich hob meine Augen auf und schaute und siehe, da stand ein Mann, in Leinwand gekleidet und die Lenden mit Gold von Uphas umgürtet.  Und sein Leib war wie ein Tarsisstein, und sein Angesicht strahlte wie der Blitz und seine Augen wie Feuerfackeln; seine Arme aber und seine Füße sahen aus wie poliertes Erz, und die Stimme seiner Rede war wie das Tosen einer Volksmenge. (Daniel 10,2-6  *)

Daniel hat eine Vision, die ihn sehr beschwert. Und so trauert er und in diesem Trauern fastet er auch. Zumindest handelt es sich um ein Teilfasten: „Keine leckere Speise”. Dieses dauert 3 Wochen. Nach diesen drei Wochen hat er erneut eine Vision. Hier ist das Fasten aus der Traurigkeit entstanden und wird von Gott beantwortet, indem er ihm eine erneute Vision schenkt. Der Mann, den Daniel in seiner Vision sieht, bewertet das Fasten Daniels, indem er sagt: Da sprach er zu mir: Fürchte dich nicht, Daniel! Denn von dem ersten Tage an, da du dein Herz darauf richtetest, zu verstehen und dich vor deinem Gott zu demütigen, sind deine Worte erhört worden, und ich bin gekommen um deiner Worte willen. (Daniel 10,12 *) Daniels Fasten war ein «Demütigen vor Gott», darauf kommt es an.

Daniels Betrübnis war in seinem Erleben mit Gott begründet. Hanna dagegen ist deprimiert, weil sie gekränkt wird: An dem Tage nun, da Elkana opferte, gab er seinem Weibe Peninna und allen ihren Söhnen und Töchtern Teile vom Opfermahl .  Hanna aber gab er ein doppeltes Teil, denn er hatte Hanna lieb; aber der HERR hatte ihren Mutterleib verschlossen.  Und ihre Nebenbuhlerin reizte sie sehr mit kränkenden Reden, um sie darüber zu erzürnen, daß der HERR ihren Leib verschlossen hatte.  Und so ging es Jahr für Jahr; so oft sie zu des HERRN Hause wallte, kränkte jene sie also, daß sie weinte und nichts aß.  Elkana aber, ihr Mann, sprach zu ihr: Hanna, warum weinst du? Und warum issest du nicht? Warum ist dein Herz so traurig? Bin ich dir nicht besser als zehn Söhne? (1.Samuel 1,4-8  *) Im Tempel wird sie vom Hohenpriester Eli angesprochen, der ihre Betrübnis zunächst als Trunkenheit missversteht. Als sie ihm ihr Anliegen sagt, verheißt er ihr einen Sohn: Eli antwortete ihr und sprach: Gehe hin in Frieden! Der Gott Israels gewähre dir deine Bitte, die du vor ihm ausgesprochen hast!  Sie sprach: Laß deine Magd Gnade finden vor deinen Augen! Also ging das Weib ihren Weg und aß und sah nicht mehr traurig aus. (1.Samuel 1,17-18   *) Dieser Sohn wird Samuel heißen und der letzte Richter in Israel sein. Danach beginnt mit Saul das Königtum.

Esra trägt Leid über die Menschen, die er aus der Gefangenschaft in Babylonien nach Israel zurückgeführt hatte, denn sie kümmerten sich nicht um das Gesetz Gottes: Und Esra stand auf vor dem Hause und ging in die Kammer Johanans, des Sohnes Eljaschibs. Er ging dort hinein und aß kein Brot und trank kein Wasser; denn er trug Leid wegen der Übertretung derer, die gefangen gewesen. (Esra 10,6  *) Allerdings belässt er es nicht dabei, sondern beruft eine Versammlung ein, um dem Gesetz Gottes Geltung zu verschaffen.

Fasten aus Stress

Saul steht unter Stress. Die Philister greifen ihn an. Er will den HERRN befragen, aber er erhält keine Antwort. Obwohl der die Totenbeschwörer nach dem Gesetz des HERN aus Israel vertrieben hat, sucht er nun nach einer Frau, die ihm Samuel, der kurz zuvor verstorben war, zurückholen kann. Samuel erscheint Saul und verheißt ihm nur Unglück: Und es wurden unter den Söhnen der Priester, die fremde Frauen heimgeführt hatten, gefunden: von den Söhnen Jesuas, des Sohnes Jozadaks, und seinen Brüdern: Maaseja, Elieser, Jarib und Gedalja;  die gaben ihre Hand darauf, daß sie ihre Frauen ausstoßen wollten, und sie bekannten die Schuld und opferten einen Schafbock für ihre Schuld.  Von den Söhnen Immers: Hanani und Sebadja. (Esra 10,18-20 *) Die Tatsache, dass Saul nichts gegessen hat, hat ganz offensichtlich nichts mit Gebet zu tun. Saul wollte so schnell wie möglich zu einer Botschaft über den bevorstehenden Krieg gegen die Philister kommen. Nur das zählte. Als er die Botschaft hatte, wichen seine Kräfte. Dies ist ein typischer Effekt unter Stress. Ist das Ziel erreicht, geht der Adrenalinspiegel zurück und der Mensch bricht zusammen, wenn er sich überfordert hat. Saul will trotzdem nichts essen, lässt sich aber von der Frau und seinen Knechten dazu überreden. Als es zum Kampf gegen die Philister kommt, wird Saul tödlich getroffen.

Die Wortfelder des Suchlaufs «lA-Akl»

Das Wortfeld «lA» besteht aus 1984 Wörtern.
אין־לאיש (Ajn-lAjx), אכלא (AklA), אל־בצלאל (Al-bclAl), אל־המלאך (Al-HmlAk), אל־המלאכה (Al-HmlAkH), אל־לאה (Al-lAH), אל־לארך (Al-lArk), אל־מלאך (Al-mlAk), אל־מלאכי (Al-mlAkj), אל־מלאכיך (Al-mlAkjk), אל־מלאכתו (Al-mlAktw), אל־תכלאי (Al-tklAj), אם־ימלאו (Am-jmlAw), אם־לא (Am-lA), אם־לאב (Am-lAb), אם־לאכול (Am-lAkwl), אם־לאל (Am-lAl), אם־לארצו (Am-lArcw), אם־מלא (Am-mlA), אם־מלאתיך (Am-mlAtjk), אמלא (AmlA), אמלאה (AmlAH), אשר־לא־אעשה (Axr-lA-AOxH), אשר־לא־היתה (Axr-lA-HjtH), אשר־לא־נמצא (Axr-lA-nmcA), אשר־לא־שמעו (Axr-lA-xmOw), אשר־לא־תמטיר (Axr-lA-tmTjr), אשר־מלא (Axr-mlA), אשר־מלאו (Axr-mlAw), את־בצלאל (At-bclAl), את־המלאך (At-HmlAk), את־המלאכה (At-HmlAkH), את־המלאכים (At-HmlAkjm), את־כל־המלאכה (At-kl-HmlAkH), את־כל־מלאכת (At-kl-mlAkt), את־כל־מלאכתו (At-kl-mlAktw), את־לא (At-lA), את־לאה (At-lAH), את־מהללאל (At-mHllAl), את־מלאך (At-mlAk), את־מלאכת (At-mlAkt), את־מלאכתו (At-mlAktw), בא־המלאך (bA-HmlAk), בהיכלא (bHjklA), בטלא (bTlA), בטלאים (bTlAjm), בכל־מלאכה (bkl-mlAkH), בכל־מלאכת (bkl-mlAkt), בכל־נפלאותיו (bkl-nplAwtjw), בכל־נפלאתיו (bkl-nplAtjw), בלא (blA), בלא־איבה (blA-AjbH), בלא־אל (blA-Al), בלא־דעת (blA-dOt), בלא־הון (blA-Hwn), בלא־יומו (blA-jwmw), בלא־כח (blA-kh), בלא־לב (blA-lb), בלא־עם (blA-Om), בלא־צדק (blA-cdq), בלאדן (blAdn), בלאט (blAT), בלאשצר (blAxcr), בללאת (bllAt), במלאות (bmlAwt), במלאכה (bmlAkH), במלאכות (bmlAkwt), במלאכי (bmlAkj), במלאכת (bmlAkt), במלאכתו (bmlAktw), במלאתם (bmlAtm), בן־אלא (bn-AlA), בן־בלאדן (bn-blAdn), בן־יהללאל (bn-jHllAl), בן־ימלא (bn-jmlA), בן־לאל (bn-lAl), בן־מהללאל (bn-mHllAl), בני־יעלא (bnj-jOlA), בנפלאותיו (bnplAwtjw), בנפלאותיך (bnplAwtjk), בצלאל (bclAl), בת־לאה (bt-lAH), בתחלאים (bthlAjm), בתלאשר (btlAxr), גלא (glA), גם־לאה (gm-lAH), גם־לאישה (gm-lAjxH), גם־לאנשי (gm-lAnxj), גש־הלאה (gx-HlAH), די־לא (dj-lA), היחלאלי (HjhlAlj), היכלא (HjklA), היפלא (HjplA), הכלא (HklA), הלא (HlA), הלא־ (HlA-), הלא־אזן (HlA-Azn), הלא־איד (HlA-Ajd), הלא־אלהים (HlA-AlHjm), הלא־אלוה (HlA-AlwH), הלא־אצלת (HlA-Aclt), הלא־ארחץ (HlA-Arhc), הלא־אתה (HlA-AtH), הלא־בבטן (HlA-bbTn), הלא־הגד (HlA-Hgd), הלא־הוא (HlA-HwA), הלא־היא (HlA-HjA), הלא־הם (HlA-Hm), הלא־המה (HlA-HmH), הלא־זה (HlA-zH), הלא־חכמה (HlA-hkmH), הלא־חשך (HlA-hxk), הלא־מעט (HlA-mOT), הלא־משחק (HlA-mxhq), הלא־נסע (HlA-nsO), הלא־צבא (HlA-cbA), הלא־שמעת (HlA-xmOt), הלא־תגיד (HlA-tgjd), הלא־תכן (HlA-tkn), הלאות (HlAwt), הלאל (HlAl), הלאני (HlAnj), הלאת (HlAt), הלאתיך (HlAtjk), הללאת (HllAt), המלאה (HmlAH), המלאים (HmlAjm), המלאך (HmlAk), המלאכה (HmlAkH), המלאכים (HmlAkjm), הממלאים (HmmlAjm), המסלאים (HmslAjm), הפלא (HplA), הפלאות (HplAwt), הפלאי (HplAj), התמלא (HtmlA), ואם־לא (wAm-lA), ואמלא (wAmlA), ואמלאהו (wAmlAHw), ואת־אלעלא (wAt-AlOlA), ואת־לאה (wAt-lAH), ואת־תחלאיה (wAt-thlAjH), ובכל־מלאכה (wbkl-mlAkH), ובמלאכיו (wbmlAkjw), ובמלאת (wbmlAt), ובנפלאות (wbnplAwt), ובצלאל (wbclAl), וגלא (wglA), וגם־לאיזבל (wgm-lAjzbl), והוא־פלאי (wHwA-plAj), והטלאים (wHTlAjm), והטלאת (wHTlAt), והלאה (wHlAH), והמלא (wHmlA), והמלאות (wHmlAwt), והמלאך (wHmlAk), והמלאכה (wHmlAkH), והממלאים (wHmmlAjm), והנהלאה (wHnHlAH), והפלא (wHplA), וחלאתה (whlAtH), וטלאים (wTlAjm), ויחלא (wjhlA), ויחלאל (wjhlAl), ויכלא (wjklA), ויכלאו (wjklAw), וילאו (wjlAw), וילאוך (wjlAwk), וימלא (wjmlA), וימלא־טרף (wjmlA-Trp), וימלאו (wjmlAw), וימלאו־בו (wjmlAw-bw), וימלאו־לו (wjmlAw-lw), וימלאום (wjmlAwm), ויפלא (wjplA), וכל־די־לא (wkl-dj-lA), וכל־המלאכה (wkl-HmlAkH), וכל־לאמים (wkl-lAmjm), וכל־מלאכה (wkl-mlAkH), וכלאה (wklAH), וכמלאה (wkmlAH), וכפרזלא (wkprzlA), ולא (wlA), ולא־ (wlA-), ולא־אבה (wlA-AbH), ולא־אבו (wlA-Abw), ולא־אבין (wlA-Abjn), ולא־אדבר (wlA-Adbr), ולא־אור (wlA-Awr), ולא־אותיר (wlA-Awtjr), ולא־אז (wlA-Az), ולא־אחד (wlA-Ahd), ולא־אחוס (wlA-Ahws), ולא־אחז (wlA-Ahz), ולא־אחל (wlA-Ahl), ולא־אחר (wlA-Ahr), ולא־אט (wlA-AT), ולא־איש (wlA-Ajx), ולא־אכיר (wlA-Akjr), ולא־אכל (wlA-Akl), ולא־אל (wlA-Al), ולא־אלהי (wlA-AlHj), ולא־אמצא (wlA-AmcA), ולא־אמר (wlA-Amr), ולא־אמרו (wlA-Amrw), ולא־אני (wlA-Anj), ולא־אנסה (wlA-AnsH), ולא־אסף (wlA-Asp), ולא־אסתיר (wlA-Astjr), ולא־אץ (wlA-Ac), ולא־אקח (wlA-Aqh), ולא־אשוב (wlA-Axwb), ולא־אשמיע (wlA-AxmjO), ולא־אשקר (wlA-Axqr), ולא־אשתה (wlA-AxtH), ולא־אתי (wlA-Atj), ולא־אתן (wlA-Atn), ולא־אתנו (wlA-Atnw), ולא־בא (wlA-bA), ולא־באה (wlA-bAH), ולא־באו (wlA-bAw), ולא־בגדו (wlA-bgdw), ולא־בושו (wlA-bwxw), ולא־בזה (wlA-bzH), ולא־בזרע (wlA-bzrO), ולא־בחרתי (wlA-bhrtj), ולא־בטלו (wlA-bTlw), ולא־בינת (wlA-bjnt), ולא־בערתי (wlA-bOrtj), ולא־ברא (wlA-brA), ולא־בריח (wlA-brjh), ולא־גלו (wlA-glw), ולא־געלתים (wlA-gOltjm), ולא־דבר (wlA-dbr), ולא־דומיה (wlA-dwmjH), ולא־דמו (wlA-dmw), ולא־דרש (wlA-drx), ולא־דרשו (wlA-drxw), ולא־האמין (wlA-HAmjn), ולא־האמינו (wlA-HAmjnw), ולא־האמנתי (wlA-HAmntj), ולא־הביאו (wlA-HbjAw), ולא־הגדת (wlA-Hgdt), ולא־הגדתי (wlA-Hgdtj), ולא־הגיד (wlA-Hgjd), ולא־הגידה (wlA-HgjdH), ולא־הד (wlA-Hd), ולא־הוריש (wlA-Hwrjx), ולא־הורק (wlA-Hwrq), ולא־הושעתם (wlA-HwxOtm), ולא־הטו (wlA-HTw), ולא־הטיתם (wlA-HTjtm), ולא־היה (wlA-HjH), ולא־היו (wlA-Hjw), ולא־היית (wlA-Hjjt), ולא־הייתי (wlA-Hjjtj), ולא־הלך (wlA-Hlk), ולא־הלכו (wlA-Hlkw), ולא־הלכתי (wlA-Hlktj), ולא־הסב (wlA-Hsb), ולא־הסיף (wlA-Hsjp), ולא־הסיר (wlA-Hsjr), ולא־הסתיר (wlA-Hstjr), ולא־העלה (wlA-HOlH), ולא־הפיל (wlA-Hpjl), ולא־הקשיבו (wlA-Hqxjbw), ולא־השאיר (wlA-HxAjr), ולא־השליכם (wlA-Hxljkm), ולא־זבח (wlA-zbh), ולא־זכר (wlA-zkr), ולא־זכרו (wlA-zkrw), ולא־זע (wlA-zO), ולא־זעקו (wlA-zOqw), ולא־זר (wlA-zr), ולא־חטאתי (wlA-hTAtj), ולא־חלו (wlA-hlw), ולא־חלינו (wlA-hljnw), ולא־חלק (wlA-hlq), ולא־חפץ (wlA-hpc), ולא־חקר (wlA-hqr), ולא־חשך (wlA-hxk), ולא־יאבה (wlA-jAbH), ולא־יאמין (wlA-jAmjn), ולא־יאמר (wlA-jAmr), ולא־יאמרו (wlA-jAmrw), ולא־יאריך (wlA-jArjk), ולא־יבא (wlA-jbA), ולא־יבאו (wlA-jbAw), ולא־יבין (wlA-jbjn), ולא־יבצר (wlA-jbcr), ולא־יבשו (wlA-jbxw), ולא־יגה (wlA-jgH), ולא־יגהה (wlA-jgHH), ולא־יגור (wlA-jgwr), ולא־יגעו (wlA-jgOw), ולא־יגשו (wlA-jgxw), ולא־ידבק (wlA-jdbq), ולא־ידברו (wlA-jdbrw), ולא־ידע (wlA-jdO), ולא־ידעו (wlA-jdOw), ולא־ידעתי (wlA-jdOtj), ולא־יהיה (wlA-jHjH), ולא־יהיה־לנו (wlA-jHjH-lnw), ולא־יהיו (wlA-jHjw), ולא־יהל (wlA-jHl), ולא־יהרס (wlA-jHrs), ולא־יודע (wlA-jwdO), ולא־יוכל (wlA-jwkl), ולא־יוכלו (wlA-jwklw), ולא־יונו (wlA-jwnw), ולא־יוסיפו (wlA-jwsjpw), ולא־יוסף (wlA-jwsp), ולא־יוספו (wlA-jwspw), ולא־יורה (wlA-jwrH), ולא־יזבחו (wlA-jzbhw), ולא־יזח (wlA-jzh), ולא־יזכר (wlA-jzkr), ולא־יזכרו (wlA-jzkrw), ולא־יחזיק (wlA-jhzjq), ולא־יחלל (wlA-jhll), ולא־יחמד (wlA-jhmd), ולא־יחמול (wlA-jhmwl), ולא־יחתו (wlA-jhtw), ולא־יטה (wlA-jTH), ולא־יטמאו (wlA-jTmAw), ולא־יין (wlA-jjn), ולא־ייראו (wlA-jjrAw), ולא־יכירנו (wlA-jkjrnw), ולא־יכל (wlA-jkl), ולא־יכלה (wlA-jklH), ולא־יכלו (wlA-jklw), ולא־יכלתי (wlA-jkltj), ולא־יכם (wlA-jkm), ולא־יכנף (wlA-jknp), ולא־יכרת (wlA-jkrt), ולא־ילבש (wlA-jlbx), ולא־ילדתי (wlA-jldtj), ולא־ילין (wlA-jljn), ולא־ילכו (wlA-jlkw), ולא־ילמדו (wlA-jlmdw), ולא־ילמדון (wlA-jlmdwn), ולא־ימות (wlA-jmwt), ולא־ימחה (wlA-jmhH), ולא־ימיר (wlA-jmjr), ולא־ימיש (wlA-jmjx), ולא־ימית (wlA-jmjt), ולא־ימכרו (wlA-jmkrw), ולא־ימלט (wlA-jmlT), ולא־ימצא (wlA-jmcA), ולא־ימשל (wlA-jmxl), ולא־ימשלו (wlA-jmxlw), ולא־ימתו (wlA-jmtw), ולא־ינהרו (wlA-jnHrw), ולא־יסגדון (wlA-jsgdwn), ולא־יסגרו (wlA-jsgrw), ולא־יסיף (wlA-jsjp), ולא־יסיפו (wlA-jsjpw), ולא־יסיר (wlA-jsjr), ולא־יסף (wlA-jsp), ולא־יספדו (wlA-jspdw), ולא־יספה (wlA-jspH), ולא־יספו (wlA-jspw), ולא־יעבדו־בו (wlA-jObdw-bw), ולא־יעבר (wlA-jObr), ולא־יעזב (wlA-jOzb), ולא־יעיר (wlA-jOjr), ולא־יעלה (wlA-jOlH), ולא־יעמדו (wlA-jOmdw), ולא־יענה (wlA-jOnH), ולא־יערו (wlA-jOrw), ולא־יפול (wlA-jpwl), ולא־יפרסו (wlA-jprsw), ולא־יצא (wlA-jcA), ולא־יצאו (wlA-jcAw), ולא־יציל (wlA-jcjl), ולא־יקדמנה (wlA-jqdmnH), ולא־יקדשו (wlA-jqdxw), ולא־יקום (wlA-jqwm), ולא־יקומו (wlA-jqwmw), ולא־יקח (wlA-jqh), ולא־יקחו (wlA-jqhw), ולא־יקרא (wlA-jqrA), ולא־יקרבו (wlA-jqrbw), ולא־יראה (wlA-jrAH), ולא־יראו (wlA-jrAw), ולא־ירד (wlA-jrd), ולא־ירדפו (wlA-jrdpw), ולא־ירע (wlA-jrO), ולא־ירעו (wlA-jrOw), ולא־ישא (wlA-jxA), ולא־ישאו (wlA-jxAw), ולא־ישאירו (wlA-jxAjrw), ולא־ישב (wlA-jxb), ולא־ישוב (wlA-jxwb), ולא־ישחית (wlA-jxhjt), ולא־ישחיתו (wlA-jxhjtw), ולא־ישחת (wlA-jxht), ולא־ישיב (wlA-jxjb), ולא־ישיגו (wlA-jxjgw), ולא־ישים (wlA-jxjm), ולא־ישליטנו (wlA-jxljTnw), ולא־ישמד (wlA-jxmd), ולא־ישמח (wlA-jxmh), ולא־ישמיע (wlA-jxmjO), ולא־ישמע (wlA-jxmO), ולא־ישפך (wlA-jxpk), ולא־ישקו (wlA-jxqw), ולא־יתם (wlA-jtm), ולא־יתן (wlA-jtn), ולא־יתנו (wlA-jtnw), ולא־כבדה (wlA-kbdH), ולא־כגמל (wlA-kgml), ולא־כהלין (wlA-kHljn), ולא־כליתי (wlA-kljtj), ולא־כן (wlA-kn), ולא־להון (wlA-lHwn), ולא־לו (wlA-lw), ולא־לילה (wlA-ljlH), ולא־לך (wlA-lk), ולא־למדתי (wlA-lmdtj), ולא־למראה (wlA-lmrAH), ולא־למשמע (wlA-lmxmO), ולא־לקחת (wlA-lqht), ולא־מטו (wlA-mTw), ולא־מעבר (wlA-mObr), ולא־מצאה (wlA-mcAH), ולא־מצאו (wlA-mcAw), ולא־מצאתי (wlA-mcAtj), ולא־מראה (wlA-mrAH), ולא־מרו (wlA-mrw), ולא־מת (wlA-mt), ולא־נאמנה (wlA-nAmnH), ולא־נאמר (wlA-nAmr), ולא־נבקע (wlA-nbqO), ולא־נגה (wlA-ngH), ולא־נה (wlA-nH), ולא־נהיה (wlA-nHjH), ולא־נודע (wlA-nwdO), ולא־נותר (wlA-nwtr), ולא־נחלה (wlA-nhlH), ולא־נחם (wlA-nhm), ולא־נחתי (wlA-nhtj), ולא־נטה (wlA-nTH), ולא־נכד (wlA-nkd), ולא־נמלט (wlA-nmlT), ולא־נס (wlA-ns), ולא־נסוג (wlA-nswg), ולא־נעלם (wlA-nOlm), ולא־נעשה (wlA-nOxH), ולא־נפקד (wlA-npqd), ולא־נצפן (wlA-ncpn), ולא־נראו (wlA-nrAw), ולא־נראתה (wlA-nrAtH), ולא־נשא (wlA-nxA), ולא־נשאר (wlA-nxAr), ולא־נשו־בי (wlA-nxw-bj), ולא־נתן (wlA-ntn), ולא־נתנה (wlA-ntnH), ולא־נתנו (wlA-ntnw), ולא־נתתי (wlA-nttj), ולא־סר (wlA-sr), ולא־סרו (wlA-srw), ולא־עבר (wlA-Obr), ולא־עוד (wlA-Owd), ולא־עזר (wlA-Ozr), ולא־עליתם (wlA-Oljtm), ולא־עמד (wlA-Omd), ולא־עמנו (wlA-Omnw), ולא־ענו (wlA-Onw), ולא־ענני (wlA-Onnj), ולא־עצבו (wlA-Ocbw), ולא־עצר (wlA-Ocr), ולא־ערך (wlA-Ork), ולא־עשה (wlA-OxH), ולא־עשו (wlA-Oxw), ולא־עשית (wlA-Oxjt), ולא־עשיתי (wlA-Oxjtj), ולא־עת (wlA-Ot), ולא־פיך (wlA-pjk), ולא־פנה (wlA-pnH), ולא־פנים (wlA-pnjm), ולא־פקדנו (wlA-pqdnw), ולא־פשה (wlA-pxH), ולא־צמא (wlA-cmA), ולא־קם (wlA-qm), ולא־קמה (wlA-qmH), ולא־קמו (wlA-qmw), ולא־קסם (wlA-qsm), ולא־קרב (wlA-qrb), ולא־ראה (wlA-rAH), ולא־ראו (wlA-rAw), ולא־ראיתי (wlA-rAjtj), ולא־רבית (wlA-rbjt), ולא־רוח (wlA-rwh), ולא־רמו (wlA-rmw), ולא־רע (wlA-rO), ולא־רשעתי (wlA-rxOtj), ולא־שאלת (wlA-xAlt), ולא־שב (wlA-xb), ולא־שבה (wlA-xbH), ולא־שבו (wlA-xbw), ולא־שבתם (wlA-xbtm), ולא־שוה (wlA-xwH), ולא־שלח (wlA-xlh), ולא־שלף (wlA-xlp), ולא־שם (wlA-xm), ולא־שמחת (wlA-xmht), ולא־שמע (wlA-xmO), ולא־שמעו (wlA-xmOw), ולא־שמעין (wlA-xmOjn), ולא־שמעתם (wlA-xmOtm), ולא־שמרנו (wlA-xmrnw), ולא־שנא (wlA-xnA), ולא־שנה (wlA-xnH), ולא־שת (wlA-xt), ולא־שתה (wlA-xtH), ולא־שתו (wlA-xtw), ולא־תאירו (wlA-tAjrw), ולא־תאכל (wlA-tAkl), ולא־תבוא (wlA-tbwA), ולא־תבונה (wlA-tbwnH), ולא־תביא (wlA-tbjA), ולא־תגעל (wlA-tgOl), ולא־תדרשו (wlA-tdrxw), ולא־תהיה (wlA-tHjH), ולא־תהיין (wlA-tHjjn), ולא־תהיינה (wlA-tHjjnH), ולא־תהפך (wlA-tHpk), ולא־תוסף (wlA-twsp), ולא־תוספי (wlA-twspj), ולא־תוציאו (wlA-twcjAw), ולא־תורד (wlA-twrd), ולא־תותירו (wlA-twtjrw), ולא־תזנה (wlA-tznH), ולא־תחוס (wlA-thws), ולא־תחטאו (wlA-thTAw), ולא־תחמל (wlA-thml), ולא־תחניפו (wlA-thnjpw), ולא־תחת (wlA-tht), ולא־תטר (wlA-tTr), ולא־תירא (wlA-tjrA), ולא־תיראון (wlA-tjrAwn), ולא־תכחשו (wlA-tkhxw), ולא־תכלמו (wlA-tklmw), ולא־תכסה (wlA-tksH), ולא־תכעיסו (wlA-tkOjsw), ולא־תכרת (wlA-tkrt), ולא־תלחמו (wlA-tlhmw), ולא־תלחמון (wlA-tlhmwn), ולא־תמלא (wlA-tmlA), ולא־תמצאי (wlA-tmcAj), ולא־תסב (wlA-tsb), ולא־תסוך (wlA-tswk), ולא־תסיף (wlA-tsjp), ולא־תעלה (wlA-tOlH), ולא־תענה (wlA-tOnH), ולא־תעצר (wlA-tOcr), ולא־תעשה (wlA-tOxH), ולא־תעשינה (wlA-tOxjnH), ולא־תצא (wlA-tcA), ולא־תקום (wlA-tqwm), ולא־תקח (wlA-tqh), ולא־תקחו (wlA-tqhw), ולא־תקיא (wlA-tqjA), ולא־תקים (wlA-tqjm), ולא־תקע (wlA-tqO), ולא־תקראי־לי (wlA-tqrAj-lj), ולא־תראו (wlA-trAw), ולא־תראינה (wlA-trAjnH), ולא־תשא (wlA-txA), ולא־תשאו (wlA-txAw), ולא־תשאי (wlA-txAj), ולא־תשב (wlA-txb), ולא־תשבו (wlA-txbw), ולא־תשבעו (wlA-txbOw), ולא־תשיג (wlA-txjg), ולא־תשים (wlA-txjm), ולא־תשימו (wlA-txjmw), ולא־תשכח (wlA-txkh), ולא־תשכל (wlA-txkl), ולא־תשמיעו (wlA-txmjOw), ולא־תשקצו (wlA-txqcw), ולא־תשקרו (wlA-txqrw), ולא־תשתה (wlA-txtH), ולא־תשתחוה (wlA-txthwH), ולא־תשתחוו (wlA-txthww), ולא־תתך (wlA-ttk), ולא־תתן (wlA-ttn), ולא־תתנשא (wlA-ttnxA), ולא־תתרו (wlA-ttrw), ולאבד (wlAbd), ולאבדם (wlAbdm), ולאבותיהם (wlAbwtjHm), ולאבותיכם (wlAbwtjkm), ולאביגיל (wlAbjgjl), ולאביו (wlAbjw), ולאבינך (wlAbjnk), ולאבירם (wlAbjrm), ולאביתר (wlAbjtr), ולאבליו (wlAbljw), ולאבן (wlAbn), ולאבני (wlAbnj), ולאברם (wlAbrm), ולאבשלום (wlAbxlwm), ולאבתיהם (wlAbtjHm), ולאבתיך (wlAbtjk), ולאבתיכם (wlAbtjkm), ולאבתינו (wlAbtjnw), ולאדון (wlAdwn), ולאדיב (wlAdjb), ולאדם (wlAdm), ולאה (wlAH), ולאהבה (wlAHbH), ולאהרן (wlAHrn), ולאומי (wlAwmj), ולאזרח (wlAzrh), ולאחאב (wlAhAb), ולאחד (wlAhd), ולאחות (wlAhwt), ולאחותיכם (wlAhwtjkm), ולאחז (wlAhz), ולאחזת (wlAhzt), ולאחיהם (wlAhjHm), ולאחיו (wlAhjw), ולאחיך (wlAhjk), ולאחרים (wlAhrjm), ולאחתו (wlAhtw), ולאילמו (wlAjlmw), ולאילמיו (wlAjlmjw), ולאין (wlAjn), ולאיש (wlAjx), ולאישה (wlAjxH), ולאיתמר (wlAjtmr), ולאכל (wlAkl), ולאכלכם (wlAklkm), ולאלה (wlAlH), ולאלהא (wlAlHA), ולאלהי (wlAlHj), ולאלהיהם (wlAlHjHm), ולאלוה (wlAlwH), ולאליליה (wlAljljH), ולאלם (wlAlm), ולאלמו (wlAlmw), ולאלמיו (wlAlmjw), ולאלמנה (wlAlmnH), ולאלנתן (wlAlntn), ולאלעזר (wlAlOzr), ולאלפיכם (wlAlpjkm), ולאלפים (wlAlpjm), ולאם (wlAm), ולאמה (wlAmH), ולאמו (wlAmw), ולאמי (wlAmj), ולאמים (wlAmjm), ולאמנון (wlAmnwn), ולאמר (wlAmr), ולאמרת (wlAmrt), ולאמתך (wlAmtk), ולאנשיהם (wlAnxjHm), ולאנשים (wlAnxjm), ולאסורים (wlAswrjm), ולאסורין (wlAswrjn), ולאספים (wlAspjm), ולאסר (wlAsr), ולאפות (wlApwt), ולאצל (wlAcl), ולאצרות (wlAcrwt), ולארץ (wlArc), ולארצי (wlArcj), ולארצך (wlArck), ולארצם (wlArcm), ולאש־אלת (wlAx-Alt), ולאש־מעתי (wlAx-mOtj), ולאש־קרנו (wlAx-qrnw), ולאשה (wlAxH), ולאשור (wlAxwr), ולאשחור (wlAxhwr), ולאשם (wlAxm), ולאשפים (wlAxpjm), ולאשר (wlAxr), ולאשרה (wlAxrH), ולאשתו (wlAxtw), ולאתים (wlAtjm), ולאתנות (wlAtnwt), ולכל־מלאכה (wlkl-mlAkH), ולכל־מלאכת (wlkl-mlAkt), וללא (wllA), וללאה (wllAH), ולמלא־בם (wlmlA-bm), ולמלאם (wlmlAm), ולעלאה (wlOlAH), ומטלאות (wmTlAwt), ומלא (wmlA), ומלאה (wmlAH), ומלאו (wmlAw), ומלאוה (wmlAwH), ומלאך (wmlAk), ומלאכה (wmlAkH), ומלאכיו (wmlAkjw), ומלאכים (wmlAkjm), ומלאת (wmlAt), ומלאתי (wmlAtj), ומלאתם (wmlAtm), ומן־די־לא (wmn-dj-lA), ומפלא (wmplA), ומצלא (wmclA), ונלאה (wnlAH), ונלאו (wnlAw), ונלאיתי (wnlAjtj), ונפלאות (wnplAwt), ונפלאותיו (wnplAwtjw), ועלא (wOlA), ופלא (wplA), ותלא (wtlA), ותלאה (wtlAH), ותמלא (wtmlA), ותמלא־ארץ (wtmlA-Arc), ותמלאי (wtmlAj), ותמלאנה (wtmlAnH), זרה־הלאה (zrH-HlAH), חבלא (hblA), חלאה (hlAH), חלאים (hlAjm), חלאמה (hlAmH), חלאתה (hlAtH), טלאות (TlAwt), טלאים (TlAjm), יבלא (jblA), יהללאל (jHllAl), ימלא (jmlA), ימלא־פיהו (jmlA-pjHw), ימלאו (jmlAw), ימלאון (jmlAwn), יפלא (jplA), יקו־לאור (jqw-lAwr), יש־לאל (jx-lA l), יתמלאון (jtmlAwn), כי־לא (kj-lA), כי־לא־איש (kj-lA-Ajx), כי־לא־טוב (kj-lA-Twb), כי־לא־כן (kj-lA-kn), כי־לא־מלך (kj-lA-mlk), כי־לא־עץ (kj-lA-Oc), כי־לאויל (kj-lAwjl), כי־מלא (kj-mlA), כי־מלאה (kj-mlAH), כי־מלאו (kj-mlAw), כי־מלאך (kj-mlAk), כי־מלאכה (kj-mlAkH), כי־נלאה (kj-nlAH), כי־נפלאות (kj-nplAwt), ככל־נפלאתיו (kkl-nplAtjw), כל־המלאכה (kl-HmlAkH), כל־התלאה (kl-HtlAH), כל־מלאכה (kl-mlAkH), כל־מלאכותיך (kl-mlAkwtjk), כל־מלאכיו (kl-mlAkjw), כל־מלאכת (kl-mlAkt), כל־מלאכתך (kl-mlAktk), כל־נפלאותיך (kl-nplAwtjk), כל־נפלאתיו (kl-nplAtjw), כל־עלא (kl-OlA), כלא (klA), כלאב (klAb), כלאה (klAH), כלאו (klAw), כלאים (klAjm), כלאם (klAm), כלאתי (klAtj), כמו־לאכל (kmw-lAkl), כמלאות (kmlAwt), כמלאך (kmlAk), כמלאכי (kmlAkj), כמלאת (kmlAt), כפרזלא (kprzlA), לא (lA), לא־ (lA-), לא־אאמין (lA-AAmjn), לא־אבה (lA-AbH), לא־אבו (lA-Abw), לא־אבוש (lA-Abwx), לא־אביט (lA-AbjT), לא־אגרש (lA-Agrx), לא־אדם (lA-Adm), לא־אדני (lA-Adnj), לא־אדנים (lA-Adnjm), לא־אדע (lA-AdO), לא־אהיה (lA-AHjH), לא־אויב (lA-Awjb), לא־אוכל (lA-Awkl), לא־אוסיף (lA-Awsjp), לא־אזכרנו (lA-Azkrnw), לא־אחיך (lA-Ahjk), לא־אחלל (lA-Ahll), לא־אחמול (lA-Ahmwl), לא־אירא (lA-AjrA), לא־איש (lA-Ajx), לא־איתי (lA-Ajtj), לא־אכזר (lA-Akzr), לא־אכל (lA-Akl), לא־אכלתי (lA-Akltj), לא־אכלתם (lA-Akltm), לא־אכרית (lA-Akrjt), לא־אלהים (lA-AlHjm), לא־אלמן (lA-Almn), לא־אמוט (lA-AmwT), לא־אמן (lA-Amn), לא־אמנע (lA-AmnO), לא־אמר (lA-Amr), לא־אמרה (lA-AmrH), לא־אמרו (lA-Amrw), לא־אמשל (lA-Amxl), לא־אנס (lA-Ans), לא־אסור (lA-Aswr), לא־אסיר (lA-Asjr), לא־אסף (lA-Asp), לא־אסרות (lA-Asrwt), לא־אעבר (lA-AObr), לא־אעשה (lA-AOxH), לא־אפיר (lA-Apjr), לא־אפקד (lA-Apqd), לא־אפקד־בם (lA-Apqd-bm), לא־אפקוד (lA-Apqwd), לא־אפר (lA-Apr), לא־אפרע (lA-AprO), לא־אצא (lA-AcA), לא־אצדיק (lA-Acdjq), לא־אצתי (lA-Actj), לא־אקח (lA-Aqh), לא־אראה (lA-ArAH), לא־אראנו (lA-ArAnw), לא־ארע (lA-ArO), לא־ארצה (lA-ArcH), לא־ארשה (lA-ArxH), לא־אשא (lA-AxA), לא־אשאל (lA-AxAl), לא־אשוב (lA-Axwb), לא־אשיב (lA-Axjb), לא־אשים (lA-Axjm), לא־אשית (lA-Axjt), לא־אשכח (lA-Axkh), לא־אשלח (lA-Axlh), לא־אתם (lA-Atm), לא־אתן (lA-Atn), לא־בא (lA-bA), לא־באו (lA-bAw), לא־באת (lA-bAt), לא־באתם (lA-bAtm), לא־בדעת (lA-bdOt), לא־בזה (lA-bzH), לא־בחר (lA-bhr), לא־בחרתי (lA-bhrtj), לא־בלו (lA-blw), לא־בלתה (lA-bltH), לא־במחתרת (lA-bmhtrt), לא־בנית (lA-bnjt), לא־בניתם (lA-bnjtm), לא־בעי (lA-bOj), לא־בקשו (lA-bqxw), לא־ברע (lA-brO), לא־בשוקי (lA-bxwqj), לא־גבה (lA-gbH), לא־גזלתי (lA-gzltj), לא־דבר (lA-dbr), לא־דברו (lA-dbrw), לא־דברתי (lA-dbrtj), לא־דלתים (lA-dltjm), לא־דמה (lA-dmH), לא־דנו (lA-dnw), לא־דרך (lA-drk), לא־דרש (lA-drx), לא־דרשת (lA-drxt), לא־האמין (lA-HAmjn), לא־האמינו (lA-HAmjnw), לא־האמנתם (lA-HAmntm), לא־הבאתי (lA-HbAtj), לא־הביאה (lA-HbjAH), לא־הביאו (lA-HbjAw), לא־הביאת (lA-HbjAt), לא־הביט (lA-HbjT), לא־הגד־לי (lA-Hgd-lj), לא־הגדת (lA-Hgdt), לא־הגיד (lA-Hgjd), לא־הגידה (lA-HgjdH), לא־הגלו (lA-Hglw), לא־הדריכהו (lA-HdrjkHw), לא־הוא (lA-HwA), לא־הובא (lA-HwbA), לא־הוריש (lA-Hwrjx), לא־הושיעה (lA-HwxjOH), לא־החזיק (lA-Hhzjq), לא־הטהרנו (lA-HTHrnw), לא־הטיתי (lA-HTjtj), לא־היה (lA-HjH), לא־היו (lA-Hjw), לא־היו־לה (lA-Hjw-lH), לא־הייתי (lA-Hjjtj), לא־היתה (lA-HjtH), לא־הכין (lA-Hkjn), לא־הכינו (lA-Hkjnw), לא־הכירו (lA-Hkjrw), לא־הכיתו (lA-Hkjtw), לא־הלך (lA-Hlk), לא־הלכו (lA-Hlkw), לא־הלכת (lA-Hlkt), לא־הניח (lA-Hnjh), לא־הניף (lA-Hnjp), לא־הנעל (lA-HnOl), לא־הסיר (lA-Hsjr), לא־העלו (lA-HOlw), לא־העמדתי (lA-HOmdtj), לא־הפך (lA-Hpk), לא־הפנו (lA-Hpnw), לא־הצילו (lA-Hcjlw), לא־הצלת (lA-Hclt), לא־הצלתם (lA-Hcltm), לא־הקימו (lA-Hqjmw), לא־הראיתים (lA-HrAjtjm), לא־הראיתם (lA-HrAjtm), לא־הראם (lA-HrAm), לא־הרבו (lA-Hrbw), לא־השאיר (lA-HxAjr), לא־השיב (lA-Hxjb), לא־השכילו (lA-Hxkjlw), לא־השמידו (lA-Hxmjdw), לא־השתכח (lA-Hxtkh), לא־התקדשו (lA-Htqdxw), לא־זאת (lA-zAt), לא־זכו (lA-zkw), לא־זכרו (lA-zkrw), לא־זנחתים (lA-znhtjm), לא־זרו (lA-zrw), לא־זרק (lA-zrq), לא־חבשה (lA-hbxH), לא־חדש (lA-hdx), לא־חזו (lA-hzw), לא־חזין (lA-hzjn), לא־חזקו (lA-hzqw), לא־חטא (lA-hTA), לא־חטאתי (lA-hTAtj), לא־חכו (lA-hkw), לא־חלה (lA-hlH), לא־חלקו (lA-hlqw), לא־חלתי (lA-hltj), לא־חמל (lA-hml), לא־חמס (lA-hms), לא־חסה (lA-hsH), לא־חסיד (lA-hsjd), לא־חפצת (lA-hpct), לא־חפצתי (lA-hpctj), לא־חצבת (lA-hcbt), לא־חקר (lA-hqr), לא־חרבו (lA-hrbw), לא־חרץ (lA-hrc), לא־חשחין (lA-hxhjn), לא־חשך (lA-hxk), לא־חשכו (lA-hxkw), לא־טוב (lA-Twb), לא־טובה (lA-TwbH), לא־טובים (lA-Twbjm), לא־יאבה (lA-jAbH), לא־יאיר (lA-jAjr), לא־יאכל (lA-jAkl), לא־יאכל־בו (lA-jAkl-bw), לא־יאכלו (lA-jAklw), לא־יאמין (lA-jAmjn), לא־יאמינו (lA-jAmjnw), לא־יאמץ (lA-jAmc), לא־יאמר (lA-jAmr), לא־יאמרו (lA-jAmrw), לא־יאנה (lA-jAnH), לא־יבא (lA-jbA), לא־יבאו (lA-jbAw), לא־יבוא (lA-jbwA), לא־יבוזו (lA-jbwzw), לא־יבול (lA-jbwl), לא־יבושו (lA-jbwxw), לא־יבין (lA-jbjn), לא־יבינו (lA-jbjnw), לא־יבנה (lA-jbnH), לא־יבער (lA-jbOr), לא־יבצר (lA-jbcr), לא־יבקר (lA-jbqr), לא־יבקש (lA-jbqx), לא־יבריחנו (lA-jbrjhnw), לא־יבשו (lA-jbxw), לא־יגאל (lA-jgAl), לא־יגבהו (lA-jgbHw), לא־יגיה (lA-jgjH), לא־יגע (lA-jgO), לא־יגעת (lA-jgOt), לא־יגר (lA-jgr), לא־יגרע (lA-jgrO), לא־יגש (lA-jgx), לא־ידון (lA-jdwn), לא־ידע (lA-jdO), לא־ידע־אל (lA-jdO-Al), לא־ידעה (lA-jdOH), לא־ידעהו (lA-jdOHw), לא־ידעו (lA-jdOw), לא־ידעוך (lA-jdOwk), לא־ידעום (lA-jdOwm), לא־ידעון (lA-jdOwn), לא־ידענו (lA-jdOnw), לא־ידעת (lA-jdOt), לא־ידעתי (lA-jdOtj), לא־ידעתם (lA-jdOtm), לא־ידקנו (lA-jdqnw), לא־ידרך (lA-jdrk), לא־ידרכו (lA-jdrkw), לא־ידרש (lA-jdrx), לא־יהגו (lA-jHgw), לא־יהיה (lA-jHjH), לא־יהיה־לו (lA-jHjH-lw), לא־יהיה־לך (lA-jHjH-lk), לא־יהיו (lA-jHjw), לא־יוטל (lA-jwTl), לא־יוכל (lA-jwkl), לא־יוכלו (lA-jwklw), לא־יום (lA-jwm), לא־יומת (lA-jwmt), לא־יומתו (lA-jwmtw), לא־יוסיף (lA-jwsjp), לא־יוסר (lA-jwsr), לא־יועיל (lA-jwOjl), לא־יועילו (lA-jwOjlw), לא־יועלו (lA-jwOlw), לא־יושיעו (lA-jwxjOw), לא־יותר (lA-jwtr), לא־יזכר (lA-jzkr), לא־יזרע (lA-jzrO), לא־יחבל (lA-jhbl), לא־יחדל (lA-jhdl), לא־יחוס (lA-jhws), לא־יחטא (lA-jhTA), לא־יחיה (lA-jhjH), לא־יחיל (lA-jhjl), לא־יחן (lA-jhn), לא־יחסרו (lA-jhsrw), לא־יחפץ (lA-jhpc), לא־יחצו (lA-jhcw), לא־יחרך (lA-jhrk), לא־יחרף (lA-jhrp), לא־יחרש (lA-jhrx), לא־יחשב (lA-jhxb), לא־יחשיך (lA-jhxjk), לא־יחשך (lA-jhxk), לא־יטמא (lA-jTmA), לא־יטפו (lA-jTpw), לא־יטש (lA-jTx), לא־ייטיב (lA-jjTjb), לא־יירא (lA-jjrA), לא־יכבד (lA-jkbd), לא־יכבה (lA-jkbH), לא־יכון (lA-jkwn), לא־יכזבו (lA-jkzbw), לא־יכחד (lA-jkhd), לא־יככה (lA-jkkH), לא־יכל (lA-jkl), לא־יכלה (lA-jklH), לא־יכלו (lA-jklw), לא־יכלין (lA-jkljn), לא־יכפר (lA-jkpr), לא־יכרת (lA-jkrt), לא־יכשל (lA-jkxl), לא־ילדתם (lA-jldtm), לא־ילין (lA-jljn), לא־ילך (lA-jlk), לא־ילמדו (lA-jlmdw), לא־ימד (lA-jmd), לא־ימוט (lA-jmwT), לא־ימול (lA-jmwl), לא־ימוש (lA-jmwx), לא־ימושו (lA-jmwxw), לא־ימותו (lA-jmwtw), לא־ימיש (lA-jmjx), לא־ימלא (lA-jmlA), לא־ימלט (lA-jmlT), לא־ימנה (lA-jmnH), לא־ימצא (lA-jmcA), לא־ימשל (lA-jmxl), לא־ינוח (lA-jnwh), לא־ינום (lA-jnwm), לא־ינוס (lA-jnws), לא־יניח (lA-jnjh), לא־ינצל (lA-jncl), לא־ינקה (lA-jnqH), לא־ינתן (lA-jntn), לא־ינתש (lA-jntx), לא־יסבו (lA-jsbw), לא־יסגר (lA-jsgr), לא־יסוף (lA-jswp), לא־יסור (lA-jswr), לא־יסכו (lA-jskw), לא־יספדו (lA-jspdw), לא־יספר (lA-jspr), לא־יספרו (lA-jsprw), לא־יעבד (lA-jObd), לא־יעבדו (lA-jObdw), לא־יעבדוך (lA-jObdwk), לא־יעבר (lA-jObr), לא־יעברו־בה (lA-jObrw-bH), לא־יעברנו (lA-jObrnw), לא־יעות (lA-jOwt), לא־יעזב (lA-jOzb), לא־יעזבנו (lA-jOzbnw), לא־יעלה (lA-jOlH), לא־יעלו (lA-jOlw), לא־יעמד (lA-jOmd), לא־יעמד־בי (lA-jOmd-bj), לא־יעמדו (lA-jOmdw), לא־יענ (lA-jOnH), לא־יעננו (lA-jOnnw), לא־יערכנה (lA-jOrknH), לא־יעשה (lA-jOxH), לא־יעשו (lA-jOxw), לא־יעשר (lA-jOxr), לא־יפל (lA-jpl), לא־יפלא (lA-jplA), לא־יפלחון (lA-jplhwn), לא־יפנה (lA-jpnH), לא־יפצו (lA-jpcw), לא־יפקד (lA-jpqd), לא־יפתח (lA-jpth), לא־יצא (lA-jcA), לא־יצאו (lA-jcAw), לא־יצדק (lA-jcdq), לא־יציל (lA-jcjl), לא־יצילו (lA-jcjlw), לא־יצילנה (lA-jcjlnH), לא־יצלח (lA-jclh), לא־יצמח (lA-jcmh), לא־יצק (lA-jcq), לא־יצר (lA-jcr), לא־יקדיש (lA-jqdjx), לא־יקוה (lA-jqwH), לא־יקום (lA-jqwm), לא־יקח (lA-jqh), לא־יקחו (lA-jqhw), לא־יקים (lA-jqjm), לא־יקמו (lA-jqmw), לא־יקנא (lA-jqnA), לא־יקרא (lA-jqrA), לא־יקרב (lA-jqrb), לא־יקריבו (lA-jqrjbw), לא־יקשה (lA-jqxH), לא־יראה (lA-jrAH), לא־יראון (lA-jrAwn), לא־יראני (lA-jrAnj), לא־ירבה (lA-jrbH), לא־ירבה־לו (lA-jrbH-lw), לא־ירבצו (lA-jrbcw), לא־ירד (lA-jrd), לא־ירדנו (lA-jrdnw), לא־ירדת (lA-jrdt), לא־ירחמנו (lA-jrhmnw), לא־ירים (lA-jrjm), לא־יריע (lA-jrjO), לא־ירנן (lA-jrnn), לא־ירעו (lA-jrOw), לא־ירעיב (lA-jrOjb), לא־ירקב (lA-jrqb), לא־ירשיע (lA-jrxjO), לא־ישא (lA-jxA), לא־ישאו (lA-jxAw), לא־ישאיר (lA-jxAjr), לא־ישאירו (lA-jxAjrw), לא־ישב (lA-jxb), לא־ישבו (lA-jxbw), לא־ישבע (lA-jxbO), לא־ישברו (lA-jxbrw), לא־ישבתי (lA-jxbtj), לא־ישוב (lA-jxwb), לא־ישובו (lA-jxwbw), לא־ישיב (lA-jxjb), לא־ישים (lA-jxjm), לא־ישימו (lA-jxjmw), לא־ישכנו (lA-jxknw), לא־ישלחו (lA-jxlhw), לא־ישמח (lA-jxmh), לא־ישמע (lA-jxmO), לא־ישמר־עיר (lA-jxmr-Ojr), לא־ישרה (lA-jxrH), לא־ישתו (lA-jxtw), לא־יתגאל (lA-jtgAl), לא־יתיצב (lA-jtjcb), לא־יתיצבו (lA-jtjcbw), לא־יתכן (lA-jtkn), לא־יתן (lA-jtn), לא־יתנבא (lA-jtnbA), לא־יתנני (lA-jtnnj), לא־יתעו (lA-jtOw), לא־יתערב (lA-jtOrb), לא־כאלה (lA-kAlH), לא־כדת (lA-kdt), לא־כהתה (lA-kHtH), לא־כחדתי (lA-khdtj), לא־כי (lA-kj), לא־כלו (lA-klw), לא־כלום (lA-klwm), לא־כן (lA-kn), לא־כסיתי (lA-ksjtj), לא־כרעו (lA-krOw), לא־כרת (lA-krt), לא־לאיש (lA-lAjx), לא־לבי (lA-lbj), לא־להוא (lA-lHwA), לא־לו (lA-lw), לא־ליום (lA-ljwm), לא־לך (lA-lk), לא־לכם (lA-lkm), לא־לנחשתים (lA-lnhxtjm), לא־לנצח (lA-lnch), לא־לעלם (lA-lOlm), לא־לקח (lA-lqh), לא־לקחם (lA-lqhm), לא־לקחנו (lA-lqhnw), לא־לקחתי (lA-lqhtj), לא־מאסתים (lA-mAstjm), לא־מבני (lA-mbnj), לא־מהודעין (lA-mHwdOjn), לא־מהם (lA-mHm), לא־מוצק (lA-mwcq), לא־מות (lA-mwt), לא־מותתני (lA-mwttnj), לא־מים (lA-mjm), לא־מלאו (lA-mlAw), לא־מלאת (lA-mlAt), לא־מלו (lA-mlw), לא־מנעת (lA-mnOt), לא־מנעתי (lA-mnOtj), לא־מעלתם (lA-mOltm), לא־מעמך (lA-mOmk), לא־מערי (lA-mOrj), לא־מצא (lA-mcA), לא־מצאה (lA-mcAH), לא־מצאו (lA-mcAw), לא־מצאנהו (lA-mcAnHw), לא־מצאתי (lA-mcAtj), לא־מצתי (lA-mctj), לא־משו (lA-mxw), לא־משכה (lA-mxkH), לא־משל (lA-mxl), לא־משלת (lA-mxlt), לא־משנאי (lA-mxnAj), לא־מת (lA-mt), לא־מתו (lA-mtw), לא־נאוה (lA-nAwH), לא־נאספו (lA-nAspw), לא־נבדלו (lA-nbdlw), לא־נביא (lA-nbjA), לא־נבנה (lA-nbnH), לא־נבראו (lA-nbrAw), לא־נדע (lA-ndO), לא־נהיתה (lA-nHjtH), לא־נוצר (lA-nwcr), לא־נושבו (lA-nwxbw), לא־נותר (lA-nwtr), לא־נותרה־בו (lA-nwtrH-bw), לא־נזהר (lA-nzHr), לא־נחש (lA-nhx), לא־נטעת (lA-nTOt), לא־נטעתם (lA-nTOtm), לא־נירא (lA-njrA), לא־נכון (lA-nkwn), לא־נכחד (lA-nkhd), לא־נכחדו (lA-nkhdw), לא־נמליך (lA-nmljk), לא־נמצא (lA-nmcA), לא־נמצאו (lA-nmcAw), לא־נסב (lA-nsb), לא־נסה (lA-nsH), לא־נסוג (lA-nswg), לא־נסתה (lA-nstH), לא־נסתרה (lA-nstrH), לא־נערך (lA-nOrk), לא־נעשה (lA-nOxH), לא־נעשו (lA-nOxw), לא־נעשתה (lA-nOxtH), לא־נפח (lA-nph), לא־נפל (lA-npl), לא־נפלאת (lA-nplAt), לא־נפלה (lA-nplH), לא־נצפנו (lA-ncpnw), לא־נקח (lA-nqh), לא־נקיתי (lA-nqjtj), לא־נקרא (lA-nqrA), לא־נראה (lA-nrAH), לא־נרעב (lA-nrOb), לא־נשא (lA-nxA), לא־נשאר (lA-nxAr), לא־נשיתי (lA-nxjtj), לא־נשמע (lA-nxmO), לא־נשמר (lA-nxmr), לא־נשק (lA-nxq), לא־נתך (lA-ntk), לא־נתן (lA-ntn), לא־נתנה (lA-ntnH), לא־נתתה (lA-nttH), לא־נתתיה (lA-nttjH), לא־נתתיך (lA-nttjk), לא־סכתי (lA-sktj), לא־ספר (lA-spr), לא־סר (lA-sr), לא־סרו (lA-srw), לא־סרתי (lA-srtj), לא־עבד (lA-Obd), לא־עבדת (lA-Obdt), לא־עבר (lA-Obr), לא־עברה (lA-ObrH), לא־עברתי (lA-Obrtj), לא־עדה (lA-OdH), לא־עז (lA-Oz), לא־עזב (lA-Ozb), לא־עזבה (lA-OzbH), לא־עזבת (lA-Ozbt), לא־עזבתי (lA-Ozbtj), לא־עזבתם (lA-Ozbtm), לא־עלה (lA-OlH), לא־עליך (lA-Oljk), לא־עלינו (lA-Oljnw), לא־עמד (lA-Omd), לא־עמי (lA-Omj), לא־עמלת (lA-Omlt), לא־עממהו (lA-OmmHw), לא־ענו (lA-Onw), לא־עץ (lA-Oc), לא־עצום (lA-Ocwm), לא־ערבו (lA-Orbw), לא־עשה (lA-OxH), לא־עשו (lA-Oxw), לא־עשיתי (lA-Oxjtj), לא־עשיתם (lA-Oxjtm), לא־עשתה (lA-OxtH), לא־עת (lA-Ot), לא־עתה (lA-OtH), לא־פדה (lA-pdH), לא־פנים (lA-pnjm), לא־פעלו (lA-pOlw), לא־פעלתי (lA-pOltj), לא־פשה (lA-pxH), לא־פשעי (lA-pxOj), לא־פשתה (lA-pxtH), לא־פתח (lA-pth), לא־פתחה (lA-pthH), לא־צדקת (lA-cdqt), לא־צויתי (lA-cwjtj), לא־צויתיו (lA-cwjtjw), לא־צויתים (lA-cwjtjm), לא־צעקה (lA-cOqH), לא־קדמו (lA-qdmw), לא־קדשתם (lA-qdxtm), לא־קם (lA-qm), לא־קנית (lA-qnjt), לא־קצרה (lA-qcrH), לא־קרא (lA-qrA), לא־קראתי (lA-qrAtj), לא־ראה (lA-rAH), לא־ראו (lA-rAw), לא־ראיתי (lA-rAjtj), לא־ראתה (lA-rAtH), לא־רבים (lA-rbjm), לא־רבתה (lA-rbtH), לא־רגל (lA-rgl), לא־רחצת (lA-rhct), לא־רעב (lA-rOb), לא־רפאתם (lA-rpAtm), לא־שאלת (lA-xAlt), לא־שב (lA-xb), לא־שבה (lA-xbH), לא־שבעה (lA-xbOH), לא־שבתה (lA-xbtH), לא־שטף (lA-xTp), לא־שכב (lA-xkb), לא־שלח (lA-xlh), לא־שלחך (lA-xlhk), לא־שלחתי (lA-xlhtj), לא־שלחתים (lA-xlhtjm), לא־שלט (lA-xlT), לא־שלם (lA-xlm), לא־שם (lA-xm), לא־שמו (lA-xmw), לא־שמע (lA-xmO), לא־שמעו (lA-xmOw), לא־שמעת (lA-xmOt), לא־שמעתם (lA-xmOtm), לא־שמר (lA-xmr), לא־שמרו (lA-xmrw), לא־שמרתם (lA-xmrtm), לא־שמת (lA-xmt), לא־שמתי (lA-xmtj), לא־שנא (lA-xnA), לא־שקר (lA-xqr), לא־שתה (lA-xtH), לא־תאבד (lA-tAbd), לא־תאבה (lA-tAbH), לא־תאכל (lA-tAkl), לא־תאכלו (lA-tAklw), לא־תאכלי (lA-tAklj), לא־תאכלנה (lA-tAklnH), לא־תאמר (lA-tAmr), לא־תאמרון (lA-tAmrwn), לא־תאנה (lA-tAnH), לא־תאר (lA-tAr), לא־תאריכן (lA-tArjkn), לא־תבא (lA-tbA), לא־תבאו (lA-tbAw), לא־תבוא (lA-tbwA), לא־תביא (lA-tbjA), לא־תביאו (lA-tbjAw), לא־תבכה (lA-tbkH), לא־תבנה (lA-tbnH), לא־תבנו (lA-tbnw), לא־תבערו (lA-tbOrw), לא־תבשו (lA-tbxw), לא־תבשל (lA-tbxl), לא־תגדל (lA-tgdl), לא־תגיד (lA-tgjd), לא־תגיש (lA-tgjx), לא־תגלה (lA-tglH), לא־תגע (lA-tgO), לא־תגרעו (lA-tgrOw), לא־תדבר (lA-tdbr), לא־תדע (lA-tdO), לא־תדר (lA-tdr), לא־תדרש (lA-tdrx), לא־תהו (lA-tHw), לא־תהיה (lA-tHjH), לא־תהיה־לנו (lA-tHjH-lnw), לא־תוכל (lA-twkl), לא־תונה (lA-twnH), לא־תוסיף (lA-twsjp), לא־תוסיפי (lA-twsjpj), לא־תוציא (lA-twcjA), לא־תותירו (lA-twtjrw), לא־תזבח (lA-tzbh), לא־תזכירו (lA-tzkjrw), לא־תזכר (lA-tzkr), לא־תזרע (lA-tzrO), לא־תזרעו (lA-tzrOw), לא־תחד (lA-thd), לא־תחוס (lA-thws), לא־תחיינה (lA-thjjnH), לא־תחמד (lA-thmd), לא־תחס (lA-ths), לא־תחסם (lA-thsm), לא־תחסר (lA-thsr), לא־תחפץ (lA-thpc), לא־תחרש (lA-thrx), לא־תחשך (lA-thxk), לא־תטה (lA-tTH), לא־תטע (lA-tTO), לא־תטעו (lA-tTOw), לא־תירא (lA-tjrA), לא־תיראו (lA-tjrAw), לא־תיראי (lA-tjrAj), לא־תכבה (lA-tkbH), לא־תכירו (lA-tkjrw), לא־תכלא (lA-tklA), לא־תכלה (lA-tklH), לא־תכרת (lA-tkrt), לא־תכרתו (lA-tkrtw), לא־תכשלי (lA-tkxlj), לא־תלין (lA-tljn), לא־תלך (lA-tlk), לא־תלמד (lA-tlmd), לא־תמותנה (lA-tmwtnH), לא־תמישו (lA-tmjxw), לא־תמכרנה (lA-tmkrnH), לא־תמלט (lA-tmlT), לא־תמנו (lA-tmnw), לא־תמצא (lA-tmcA), לא־תמשך (lA-tmxk), לא־תנחל (lA-tnhl), לא־תניף (lA-tnjp), לא־תסגיר (lA-tsgjr), לא־תסור (lA-tswr), לא־תסיף (lA-tsjp), לא־תסלה (lA-tslH), לא־תסף (lA-tsp), לא־תעבד (lA-tObd), לא־תעבר (lA-tObr), לא־תעו (lA-tOw), לא־תעזב (lA-tOzb), לא־תעלה (lA-tOlH), לא־תעלו (lA-tOlw), לא־תעמד (lA-tOmd), לא־תענה (lA-tOnH), לא־תערצון (lA-tOrcwn), לא־תעשה (lA-tOxH), לא־תעשה־לך (lA-tOxH-lk), לא תעשו (lA-tOxw), לא־תעשון (lA-tOxwn), לא־תעשינה (lA-tOxjnH), לא־תעשק (lA-tOxq), לא־תפחד (lA-tphd), לא־תפרח (lA-tprh), לא־תפרמו (lA-tprmw), לא־תצא (lA-tcA), לא־תצומו (lA-tcwmw), לא־תקום (lA-tqwm), לא־תקח (lA-tqh), לא־תקטירו (lA-tqTjrw), לא־תקימו (lA-tqjmw), לא־תקלל (lA-tqll), לא־תקם (lA-tqm), לא־תקסמנה (lA-tqsmnH), לא־תקצר (lA-tqcr), לא־תקרא (lA-tqrA), לא־תקרב (lA-tqrb), לא־תקריבו (lA-tqrjbw), לא־תראה (lA-trAH), לא־תראו (lA-trAw), לא־תראני (lA-trAnj), לא־תרביע (lA-trbjO), לא־תרגז (lA-trgz), לא־תרד (lA-trd), לא־תרדה (lA-trdH), לא־תרחיקו (lA-trhjqw), לא־תרחם (lA-trhm), לא־תרפני (lA-trpnj), לא־תשא (lA-txA), לא־תשב (lA-txb), לא־תשבע (lA-txbO), לא־תשוב (lA-txwb), לא־תשורני (lA-txwrnj), לא־תשחט (lA-txhT), לא־תשחית (lA-txhjt), לא־תשיג (lA-txjg), לא־תשיגם (lA-txjgm), לא־תשיך (lA-txjk), לא־תשימון (lA-txjmwn), לא־תשמור (lA-txmwr), לא־תשמע (lA-txmO), לא־תשנא (lA-txnA), לא־תשעה (lA-txOH), לא־תשתה (lA-txtH), לא־תשתחוה (lA-txthwH), לא־תתן (lA-ttn), לא־תתן־לי (lA-ttn-lj), לא־תתנו (lA-ttnw), לא־תתעב (lA-ttOb), לא־תתעמר (lA-ttOmr), לאב (lAb), לאבד (lAbd), לאבדון (lAbdwn), לאבדם (lAbdm), לאבדני (lAbdnj), לאבות (lAbwt), לאבותיהם (lAbwtjHm), לאבותיכם (lAbwtjkm), לאבותם (lAbwtm), לאבי (lAbj), לאביגיל (lAbjgjl), לאביגל (lAbjgl), לאביה (lAbjH), לאביהם (lAbjHm), לאביו (lAbjw), לאביון (lAbjwn), לאביונים (lAbjwnjm), לאביטל (lAbjTl), לאביך (lAbjk), לאבימלך (lAbjmlk), לאבינו (lAbjnw), לאביר (lAbjr), לאביתר (lAbjtr), לאבל (lAbl), לאבלי (lAblj), לאבן (lAbn), לאבני (lAbnj), לאבני־חפץ (lAbnj-hpc), לאבנים (lAbnjm), לאבנר (lAbnr), לאבק (lAbq), לאברהם (lAbrHm), לאברם (lAbrm), לאבשלום (lAbxlwm), לאבשלם (lAbxlm), לאבתיהם (lAbtjHm), לאבתיו (lAbtjw), לאבתיך (lAbtjk), לאבתיכם (lAbtjkm), לאבתינו (lAbtjnw), לאבתם (lAbtm), לאגדה (lAgdH), לאגורת (lAgwrt), לאגם (lAgm), לאגם־מים (lAgm-mjm), לאדו (lAdw), לאדום (lAdwm), לאדון (lAdwn), לאדירים (lAdjrjm), לאדם (lAdm), לאדמה (lAdmH), לאדמת (lAdmt), לאדמתו (lAdmtw), לאדן (lAdn), לאדני (lAdnj), לאדניה (lAdnjH), לאדניהו (lAdnjHw), לאדניהם (lAdnjHm), לאדניו (lAdnjw), לאדניך (lAdnjk), לאדנינו (lAdnjnw), לאדרכנים (lAdrknjm), לאדרמלך (lAdrmlk), לאה (lAH), לאהב (lAHb), לאהבה (lAHbH), לאהבי (lAHbj), לאהביו (lAHbjw), לאהל (lAHl), לאהל־מועד (lAHl-mwOd), לאהלו (lAHlw), לאהלי (lAHlj), לאהליהם (lAHljHm), לאהליו (lAHljw), לאהליך (lAHljk), לאהליכם (lAHljkm), לאהלך (lAHlk), לאהרן (lAHrn), לאובד (lAwbd), לאויב (lAwjb), לאויבים (lAwjbjm), לאויל (lAwjl), לאולם (lAwlm), לאולתי (lAwltj), לאום (lAwm), לאומים (lAwmjm), לאון (lAwn), לאונן (lAwnn), לאופנים (lAwpnjm), לאוצר (lAwcr), לאוצרות (lAwcrwt), לאור (lAwr), לאורו (lAwrw), לאורות (lAwrwt), לאוריאל (lAwrjAl), לאוריה (lAwrjH), לאורים (lAwrjm), לאורך (lAwrk), לאות (lAwt), לאזכרה (lAzkrH), לאזני (lAznj), לאזרח (lAzrh), לאח (lAh), לאחאב (lAhAb), לאחד (lAhd), לאחדים (lAhdjm), לאחור (lAhwr), לאחותך (lAhwtk), לאחז (lAhz), לאחזה (lAhzH), לאחזיהו (lAhzjHw), לאחזת (lAhzt), לאחזת־קבר (lAhzt-qbr), לאחזתו (lAhztw), לאחי (lAhj), לאחיה (lAhjH), לאחיהם (lAhjHm), לאחיו (lAhjw), לאחיך (lAhjk), לאחיכם (lAhjkm), לאחימלך (lAhjmlk), לאחינו (lAhjnw), לאחינעם (lAhjnOm), לאחירם (lAhjrm), לאחר (lAhr), לאחרים (lAhrjm), לאחריתה (lAhrjtH), לאחריתו (lAhrjtw), לאחריתך (lAhrjtk), לאחריתם (lAhrjtm), לאחרן (lAhrn), לאחרנה (lAhrnH), לאחרנים (lAhrnjm), לאחרת (lAhrt), לאחשדרפני (lAhxdrpnj), לאחשדרפניא (lAhxdrpnjA), לאחת (lAht), לאחתנו (lAhtnw), לאט (lAT), לאט־לי (lAT-lj), לאטי (lATj), לאיב (lAjb), לאיבי (lAjbj), לאיביו (lAjbjw), לאיביך (lAjbjk), לאיבים (lAjbjm), לאיד (lAjd), לאיוב (lAjwb), לאיזבל (lAjzbl), לאיים (lAjjm), לאיל (lAjl), לאילים (lAjljm), לאילם (lAjlm), לאין (lAjn), לאיפה (lAjpH), לאיש (lAjx), לאיש־אחר (lAjx-Ahr), לאיש־כמוך (lAjx-kmwk), לאישה (lAjxH), לאישי (lAjxj), לאישך (lAjxk), לאיתיאל (lAjtjAl), לאיתמר (lAjtmr), לאיתן (lAjtn), לאיתנו (lAjtnw), לאכול (lAkwl), לאכול־ (lAkwl-), לאכול־ולשתות (lAkwl-wlxtwt), לאכזב (lAkzb), לאכזר (lAkzr), לאכזרי (lAkzrj), לאכל (lAkl), לאכל־לחם (lAkl-lhm), לאכלה (lAklH), לאכלו (lAklw), לאל (lAl), לאלה (lAlH), לאלההון (lAlHHwn), לאלהו (lAlHw), לאלהי (lAlHj), לאלהיהם (lAlHjHm), לאלהיהן (lAlHjHn), לאלהיו (lAlHjw), לאלהיך (lAlHjk), לאלהיכם (lAlHjkm), לאלהים (lAlHjm), לאלהינו (lAlHjnw), לאלהך (lAlHk), לאלוה (lAlwH), לאלול (lAlwl), לאלון (lAlwn), לאלימלך (lAljmlk), לאליעזר (lAljOzr), לאליפז (lAljpz), לאליקים (lAljqjm), לאלישיב (lAljxjb), לאלישע (lAljxO), לאליתה (lAljtH), לאלם (lAlm), לאלמות (lAlmwt), לאלמתי (lAlmtj), לאלעזר (lAlOzr), לאלף (lAlp), לאלפי (lAlpj), לאלפיהם (lAlpjHm), לאלפים (lAlpjm), לאם (lAm), לאמה (lAmH), לאמו (lAmw), לאמונה (lAmwnH), לאמור (lAmwr), לאמות (lAmwt), לאמים (lAmjm), לאמנון (lAmnwn), לאמנת (lAmnt), לאמציהו (lAmcjHw), לאמר (lAmr), לאמרי (lAmrj), לאמרי־דעת (lAmrj-dOt), לאמרי־פי (lAmrj-pj), לאמריה (lAmrjH), לאמרתך (lAmrtk), לאמת (lAmt), לאמתך (lAmtk), לאמתם (lAmtm), לאנוש (lAnwx), לאנשי (lAnxj), לאנשיו (lAnxjw), לאנשיך (lAnxjk), לאנשים (lAnxjm), לאסא (lAsA), לאסוף (lAswp), לאסור (lAswr), לאסורים (lAswrjm), לאסף (lAsp), לאסר (lAsr), לאסרך (lAsrk), לאסתר (lAstr), לאפד (lApd), לאפו (lApw), לאפוד (lApwd), לאפי (lApj), לאפיו (lApjw), לאפיקים (lApjqjm), לאפסי (lApsj), לאפר (lApr), לאפרים (lAprjm), לאצרות (lAcrwt), לאצרתיו (lAcrtjw), לאראלי (lArAlj), לארב (lArb), לארבה (lArbH), לארבע (lArbO), לארבעה (lArbOH), לארבעת (lArbOt), לארבעתם (lArbOtm), לארבעתן (lArbOtn), לארוד (lArwd), לארון (lArwn), לארז (lArz), לארח (lArh), לאריאל (lArjAl), לאריה (lArjH), לאריוך (lArjwk), לאריות (lArjwt), לארך (lArk), לארכה (lArkH), לארם (lArm), לארנון (lArnwn), לארנן (lArnn), לארעית (lArOjt), לארץ (lArc), לארץ־מצרים (lArc-mcrjm), לארצה (lArcH), לארצו (lArcw), לארצך (lArck), לארתחשסתא (lArthxstA), לארתחששתא (lArthxxtA), לאש (lAx), לאש־כח (lAx-kh), לאשבל (lAxbl), לאשדוד (lAxdwd), לאשה (lAxH), לאשור (lAxwr), לאשי (lAxj), לאשישי (lAxjxj), לאשכלות (lAxklwt), לאשם (lAxm), לאשמה (lAxmH), לאשמת (lAxmt), לאשפיא (lAxpjA), לאשפנז (lAxpnz), לאשקלון (lAxqlwn), לאשר (lAxr), לאשר־לו (lAxr-lw), לאשרה (lAxrH), לאשרו (lAxrw), לאשת־שמשון (lAxt-xmxwn), לאשתו (lAxtw), לאשתי (lAxtj), לאת (lAt), לאתון (lAtwn), לאתונא (lAtwnA), לאתות (lAtwt), לאתים (lAtjm), לאתננה (lAtnnH), לאתרה (lAtrH), לאתת (lAtt), לבטלא (lbTlA), לבלאשצר (lblAxcr), להיכלא (lHjklA), לולא (lwlA), ליחלאל (ljhlAl), לכל־המלאכה (lkl-HmlAkH), לכל־מלאכה (lkl-mlAkH), לכל־מלאכת (lkl-mlAkt), לכל־תחלאיכי (lkl-thlAjkj), לכלא (lklA), לכלא־בה (lklA-bH), ללא (llA), ללא־כח (llA-kh), ללא־לה (llA-lH), ללא־עמי (llA-Omj), ללאה (llAH), ללאת (llAt), למגלא (lmglA), למלא (lmlA), למלאות (lmlAwt), למלאך (lmlAk), למלאכה (lmlAkH), למלאכי (lmlAkj), למלאכים (lmlAkjm), למלאכת (lmlAkt), למלאכתו (lmlAktw), למלאת (lmlAt), לנפלאתיו (lnplAtjw), לפלא־נדר (lplA-ndr), מה־מלאכתך (mH-mlAktk), מהלאה (mHlAH), מהללאל (mHllAl), מכל־מלאכתו (mkl-mlAktw), מלא (mlA), מלא־הגוים (mlA-Hgwjm), מלא־המחתה (mlA-HmhtH), מלא־העמר (mlA-HOmr), מלא־טוב (mlA-Twb), מלא־מים (mlA-mjm), מלא־קומתו (mlA-qwmtw), מלא־רע (mlA-rO), מלאה (mlAH), מלאו (mlAw), מלאוה (mlAwH), מלאוך (mlAwk), מלאות (mlAwt), מלאיכם (mlAjkm), מלאים (mlAjm), מלאים־כל־טוב (mlAjm-kl-Twb), מלאך (mlAk), מלאך־יהוה (mlAk-jHwH), מלאכה (mlAkH), מלאכו (mlAkw), מלאכות (mlAkwt), מלאכי (mlAkj), מלאכי־גוי (mlAkj-gwj), מלאכי־מות (mlAkj-mwt), מלאכיו (mlAkjw), מלאכיך (mlAkjk), מלאכים (mlAkjm), מלאככה (mlAkkH), מלאכת (mlAkt), מלאכתו (mlAktw), מלאכתך (mlAktk), מלאם (mlAm), מלאנו (mlAnw), מלאת (mlAt), מלאתי (mlAtj), מלאתיו (mlAtjw), מלאתך (mlAtk), מלאתם (mlAtm), מלאתני (mlAtnj), ממכלאת (mmklAt), ממכלאתיך (mmklAtjk), ממלא (mmlA), ממלאה (mmlAH), ממלאים (mmlAjm), ממלאכתו (mmlAktw), מן־היכלא (mn-HjklA), מן־ה מלאכה (mn-HmlAkH), מפלאות (mplAwt), מתלאה (mtlAH), נלאה (nlAH), נלאו (nlAw), נלאית (nlAjt), נלאיתי (nlAjtj), נמלא (nmlA), נמלא־טל (nmlA-Tl), נפלאו (nplAw), נפלאות (nplAwt), נפלאותיו (nplAwtjw), נפלאותיך (nplAwtjk), נפלאים (nplAjm), נפלאת (nplAt), נפלאתה (nplAtH), נפלאתי (nplAtj), נפלאתיו (nplAtjw), נפלאתיך (nplAtjk), סלא (slA), עד־לא (Od-lA), עד־לאין (Od-lAjn), עד־מלאת (Od-mlAt), על־המלאכה (Ol-HmlAkH), על־לאה (Ol-lAH), על־מלאכי (Ol-mlAkj), על־מלאכת (Ol-mlAkt), על־מלאת (Ol-mlAt), עלא (OlA), עלאה (OlAH), עם־מלא (Om-mlA), פלא (plA), פלאות (plAwt), פלאיה (plAjH), פלאים (plAjm), פלאך (plAk), פלאסר (plAsr), פרזלא (przlA), שבי־לארץ (xbj-lArc), שים־לאישי (xjm-lAjxj), שלא (xlA), שלאנן (xlAnn), תחלאים (thlAjm), תלאבות (tlAbwt), תלאה (tlAH), תלאו (tlAw), תלאום (tlAwm), תלאים (tlAjm), תמלא (tmlA), תמלאי (tmlAj), תמלאמו (tmlAmw), תמלאנה (tmlAnH), תעשה־פלא (tOxH-plA), תתפלא־בי (ttplA-bj)
Das Wortfeld «Akl» besteht aus 180 Wörtern.
אכל (Akl), אכל־בני (Akl-bnj), אכל־לחם (Akl-lhm), אכל־ממנו (Akl-mmnw), אכלא (AklA), אכלה (AklH), אכלה־אש (AklH-Ax), אכלה־בם (AklH-bm), אכלהו (AklHw), אכלו (Aklw), אכלום (Aklwm), אכלי (Aklj), אכלים (Akljm), אכלך (Aklk), אכלכל (Aklkl), אכלכם (Aklkm), אכלם (Aklm), אכלנו (Aklnw), אכלני (Aklnj), אכלת (Aklt), אכלתהו (AkltHw), אכלתי (Akltj), אכלתך (Akltk), אכלתם (Akltm), אכלתני (Akltnj), אל־תאכל (Al-tAkl), אל־תאכלו (Al-tAklw), אם־אכלו (Am-Aklw), אם־תאכלנה (Am-tAklnH), אשר־יאכל (Axr-jAkl), אשר־יאכלו (Axr-jAklw), אשר־נאכל (Axr-nAkl), אשר־תאכל (Axr-tAkl), את־אכלם (At-Aklm), את־המאכלת (At-HmAklt), את־כל־אכל (At-kl-Akl), את־מאכלכם (At-mAklkm), באכל (bAkl), באכלי (bAklj), באכלכם (bAklkm), באכלם (bAklm), באכלנו (bAklnw), די־אכלו (dj-Aklw), האכל (HAkl), האכלהו (HAklHw), האכלים (HAkljm), האכלת (HAklt), האכלתי (HAkltj), האכלתיך (HAkltjk), האכלתם (HAkltm), היאכל (HjAkl), המאכלך (HmAklk), הנאכלת (HnAklt), ואכל (wAkl), ואכל־שם (wAkl-xm), ואכלה (wAklH), ואכלהו (wAklHw), ואכלו (wAklw), ואכלו־טוב (wAklw-Twb), ואכלו־לחם (wAklw-lhm), ואכלוה (wAklwH), ואכלום (wAklwm), ואכלי (wAklj), ואכליו (wAkljw), ואכלים (wAkljm), ואכלכלם (wAklklm), ואכלם (wAklm), ואכלנהו (wAklnHw), ואכלת (wAklt), ואכלתי (wAkltj), ואכלתם (wAkltm), ואכלתם־חלב (wAkltm-hlb), ואכלתם־שם (wAkltm-xm), ואל־כל־מאכל (wAl-kl-mAkl), ואל־תאכלו (wAl-tAklw), ואל־תאכלי (wAl-tAklj), ואת־המאכלת (wAt-HmAklt), ואת־כל־אכלם (wAt-kl-Aklm), והאכל (wHAkl), והאכלהו (wHAklHw), והאכלתי (wHAkltj), והאכלתיך (wHAkltjk), והאכלתים (wHAkltjm), ויאכל (wjAkl), ויאכלו (wjAklw), ויאכלוה (wjAklwH), ויאכלום (wjAklwm), ויאכלך (wjAklk), ויאכלם (wjAklm), ויאכלני (wjAklnj), ויתן־אכל (wjtn-Akl), ולא־אכל (wlA-Akl), ולא־תאכל (wlA-tAkl), ולאכל (wlAkl), ולאכלכם (wlAklkm), ומאכל (wmAkl), ומאכלו (wmAklw), ומאכלות (wmAklwt), ומאכלך (wmAklk), ונאכל (wnAkl), ונאכלה (wnAklH), ונאכלהו (wnAklHw), ונאכלנו (wnAklnw), ותאכל (wtAkl), ותאכלם (wtAklm), ותאכלנה (wtAklnH), חפר־אכל (hpr-Akl), יאכל (jAkl), יאכל־תבן (jAkl-tbn), יאכלהו (jAklHw), יאכלו (jAklw), יאכלו־שם (jAklw-xm), יאכלוה (jAklwH), יאכלום (jAklwm), יאכלון (jAklwn), יאכלם (jAklm), יאכלמו (jAklmw), יאכלנה (jAklnH), יאכלנו (jAklnw), יתן־אכל (jtn-Akl), כאכל (kAkl), כאכלם (kAklm), כי־אכלה (kj-AklH), כי־אכלו (kj-Aklw), כי־יאכל (kj-jAkl), כי־תאכלם (kj-tAklm), כל־אכל (kl-Akl), כל־אכליו (kl-Akljw), כל־אכליך (kl-Akljk), כל־עץ־מאכל (kl-Oc-mAkl), כמאכלת (kmAklt), כמו־לאכל (kmw-lAkl), לא־אכל (lA-Akl), לא־אכלתי (lA-Akltj), לא־אכלתם (lA-Akltm), לא־יאכל (lA-jAkl), לא־יאכל־בו (lA-jAkl-bw), לא־יאכלו (lA-jAklw), לא־תאכל (lA-tAkl), לא־תאכלו (lA-tAklw), לא־תאכלי (lA-tAklj), לא־תאכלנה (lA-tAklnH), לאכל (lAkl), לאכל־לחם (lAkl-lhm), לאכלה (lAklH), לאכלו (lAklw), לבלי־אכל (lblj-Akl), למאכל (lmAkl), לפי־אכלו (lpj-Aklw), לשאל־אכל (lxAl-Akl), לשבר־אכל (lxbr-Akl), מאכל (mAkl), מאכלה (mAklH), מאכלת (mAklt), מה־נאכל (mH-nAkl), מהאכל (mHAkl), מכל־האכל (mkl-HAkl), מכל־מאכל (mkl-mAkl), מעט־אכל (mOT-Akl), נאכל (nAkl), עד־יאכל (Od-jAkl), עלי־אכל (Olj-Akl), פן־אכלך (pn-Aklk), פן־תאכל (pn-tAkl), פתך־אכלת (ptk-Aklt), רב־אכל (rb-Akl), שיאכל (xjAkl), תאכל (tAkl), תאכל־בה (tAkl-bH), תאכל־עליו (tAkl-Oljw), תאכלהו (tAklHw), תאכלו (tAklw), תאכלום (tAklwm), תאכלון (tAklwn), תאכלי (tAklj), תאכלך (tAklk), תאכלכם (tAklkm), תאכלם (tAklm), תאכלנה (tAklnH), תאכלנו (tAklnw)

Vorkommensstatistik: Suchlauf «lA-Akl»

BuchnameVorkommen (abs.)Anteil an allen VorkommenVorkommen
(% der Bibelverse)
Vorkommen
(% der Buchverse)
Vorkommen
bezogen auf den Durchschnitt
der Bibel
Gesamtzahl der Verse
Bibel342100,0000%1,4732%1,4732%100,0%23214
Altes Testament342100,0000%1,4732%1,4732%100,0%23214
AT Geschichtsbücher22666,0819%0,9736%1,7556%119,2%12873
AT Lehrbücher277,8947%0,1163%0,5566%37,8%4851
AT Prophetische Bücher8926,0234%0,3834%1,6211%110,0%5490
1.Mose319,0643%0,1335%2,0222%137,3%1533
2.Mose308,7719%0,1292%2,4732%167,9%1213
3.Mose4111,9883%0,1766%4,7730%324,0%859
4.Mose82,3392%0,0345%0,6206%42,1%1289
5.Mose4011,6959%0,1723%4,1710%283,1%959
Josua20,5848%0,0086%0,3040%20,6%658
Richter51,4620%0,0215%0,8091%54,9%618
Ruth10,2924%0,0043%1,1765%79,9%85
1.Samuel154,3860%0,0646%1,8496%125,5%811
2.Samuel82,3392%0,0345%1,1511%78,1%695
1.Könige185,2632%0,0775%2,2032%149,5%817
2.Könige123,5088%0,0517%1,6690%113,3%719
2.Chronika41,1696%0,0172%0,4866%33,0%822
Esra30,8772%0,0129%1,0714%72,7%280
Nehemia72,0468%0,0302%1,7284%117,3%405
Esther10,2924%0,0043%0,5988%40,6%167
Hiob82,3392%0,0345%0,7477%50,7%1070
Psalmen92,6316%0,0388%0,3562%24,2%2527
Sprüche72,0468%0,0302%0,7650%51,9%915
Prediger30,8772%0,0129%1,3514%91,7%222
Jesaja154,3860%0,0646%1,1610%78,8%1292
Jeremia195,5556%0,0818%1,3930%94,6%1364
Hesekiel319,0643%0,1335%2,4352%165,3%1273
Daniel20,5848%0,0086%0,5602%38,0%357
Hosea51,4620%0,0215%2,5381%172,3%197
Joel20,5848%0,0086%2,7397%186,0%73
Amos10,2924%0,0043%0,6849%46,5%146
Obadja10,2924%0,0043%4,7619%323,2%21
Micha10,2924%0,0043%0,9524%64,6%105
Nahum30,8772%0,0129%6,3830%433,3%47
Habakuk20,5848%0,0086%3,5714%242,4%56
Zephanja20,5848%0,0086%3,7736%256,1%53
Haggai10,2924%0,0043%2,6316%178,6%38
Sacharja30,8772%0,0129%1,4218%96,5%211
Maleachi10,2924%0,0043%1,8182%123,4%55
Statistische Streuung 1,1870%oder80,5690%bezogen auf den Durchschnitt von 1,4732% der Bibel

Bücher, die bei der Suche keine Ergebnisse zeigen - Suche: lA-Akl - Anzahl der Bücher: 4

1.ChronikaHoheliedKlageliederJona

Die Versliste zum Suchlauf «lA-Akl»

1.Mose


1.Mose 1,29 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כָּל־עֵשֶׂב ׀ זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵץ אֲשֶׁר־בֹּו פְרִי־עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה׃
wajoAmaer AaeloHijm HineH naatatij laakaem Aaet-kaal-Oexaeb zoreOa zaeraO Aaxxaer Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wAaet-kaal-HaaOec Aaxxaer-bow prij-Oec zoreOa zaaraO laakaem jiHjaeH lAaaklaaH׃
HeLeningradoV: ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את־כל־עשב ׀ זרע זרע אשר על־פני כל־הארץ ואת־כל־העץ אשר־בו פרי־עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃
wjAmr AlHjm HnH nttj lkm At-kl-Oxb zrO zrO Axr Ol-pnj kl-HArc wAt-kl-HOc Axr-bw prj-Oc zrO zrO lkm jHjH lAklH׃
Schlachter: Und Gott sprach: Siehe, ich habe euch alles Gewächs auf Erden gegeben, das Samen trägt, auch alle Bäume, an welchen Früchte sind, die Samen tragen; sie sollen euch zur Nahrung dienen; Septuaginta: καὶ εἶπεν ὁ θεός ἰδοὺ δέδωκα ὑμῖν πᾶν χόρτον σπόριμον σπεῖρον σπέρμα ὅ ἐστιν ἐπάνω πάσης τῆς γῆς καὶ πᾶν ξύλον ὃ ἔχει ἐν ἑαυτῷ καρπὸν σπέρματος σπορίμου ὑμῖν ἔσται εἰς βρῶσιν
kai eipen o theos idoy dedohka ymin pan chorton sporimon speiron sperma o estin epanoh pasehs tehs gehs kai pan xylon o echei en eaytoh karpon spermatos sporimoy ymin estai eis brohsin
NovaVulgata: Dixitque Deus: “Ecce dedi vobis omnem herbam afferentem semen super terram et universa ligna, quae habent in semetipsis fructum ligni portantem sementem, ut sint vobis in escam


1.Mose 1,30 *

HeLeningradV: וּלְכָל־חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל־עֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל ׀ רֹומֵשׂ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־בֹּו נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת־כָּל־יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי־כֵן׃
wlkaal-hajat HaaAaaraec wlkaal-Oowp Haxxaamajim wlkol rowmex Oal-HaaAaaraec Aaxxaer-bow naepaexx hajaaH Aaet-kaal-jaeraeq Oexaeb lAaaklaaH wajHij-ken׃
HeLeningradoV: ולכל־חית הארץ ולכל־עוף השמים ולכל ׀ רומש על־הארץ אשר־בו נפש חיה את־כל־ירק עשב לאכלה ויהי־כן׃
wlkl-hjt HArc wlkl-Owp Hxmjm wlkl rwmx Ol-HArc Axr-bw npx hjH At-kl-jrq Oxb lAklH wjHj-kn׃
Schlachter: aber allen Tieren der Erde und allen Vögeln des Himmels und allem, was auf Erden kriecht, allem, was eine lebendige Seele hat, habe ich alles grüne Kraut zur Nahrung gegeben. Und es geschah also. Septuaginta: καὶ πᾶσι τοῖς θηρίοις τῆς γῆς καὶ πᾶσι τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ καὶ παντὶ ἑρπετῷ τῷ ἕρποντι ἐπὶ τῆς γῆς ὃ ἔχει ἐν ἑαυτῷ ψυχὴν ζωῆς πάντα χόρτον χλωρὸν εἰς βρῶσιν καὶ ἐγένετο οὕτως
kai pasi tois thehriois tehs gehs kai pasi tois peteinois toy oyranoy kai panti erpetoh toh erponti epi tehs gehs o echei en eaytoh psychehn zohehs panta chorton chlohron eis brohsin kai egeneto oytohs
NovaVulgata: et cunctis animantibus terrae omnique volucri caeli et universis, quae moventur in terra et in quibus est anima vivens, omnem herbam virentem ad vescendum”. Et factum est ita.


1.Mose 2,16 *

HeLeningradV: וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃
wajcaw jHwaaH AaeloHijm Oal-HaaAaadaam leAmor mikol Oec-Hagaan Aaakol toAkel׃
HeLeningradoV: ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל׃
wjcw jHwH AlHjm Ol-HAdm lAmr mkl Oc-Hgn Akl tAkl׃
Schlachter: Und Gott der HERR gebot dem Menschen und sprach: Du sollst essen von allen Bäumen des Gartens; Septuaginta: καὶ ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς τῷ αδαμ λέγων ἀπὸ παντὸς ξύλου τοῦ ἐν τῷ παραδείσῳ βρώσει φάγῃ
kai eneteilato kyrios o theos toh adam legohn apo pantos xyloy toy en toh paradeisoh brohsei phageh
NovaVulgata: praecepitque Dominus Deus homini dicens: “Ex omni ligno paradisi comede;


1.Mose 2,17 *

HeLeningradV: וּמֵעֵץ הַדַּעַת טֹוב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיֹום אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מֹות תָּמוּת׃
wmeOec HadaOat Towb waaraaO loA toAkal mimaenw kij bjowm Aakaalkaa mimaenw mowt taamwt׃
HeLeningradoV: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃
wmOc HdOt Twb wrO lA tAkl mmnw kj bjwm Aklk mmnw mwt tmwt׃
Schlachter: aber von dem Baum der Erkenntnis des Guten und des Bösen sollst du nicht essen; denn welchen Tages du davon issest, mußt du unbedingt sterben! Septuaginta: ἀπὸ δὲ τοῦ ξύλου τοῦ γινώσκειν καλὸν καὶ πονηρόν οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτοῦ ᾗ δ' ἂν ἡμέρᾳ φάγητε ἀπ' αὐτοῦ θανάτῳ ἀποθανεῖσθε
apo de toy xyloy toy ginohskein kalon kai ponehron oy phagesthe ap' aytoy eh d' an ehmera phagehte ap' aytoy thanatoh apothaneisthe
NovaVulgata: de ligno autem scientiae boni et mali ne comedas; in quocumque enim die comederis ex eo, morte morieris”.


1.Mose 3,1 *

HeLeningradV: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן׃
wHanaahaaxx HaajaaH Oaarwm mikol hajat HaxaadaeH Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH AaeloHijm wajoAmaer Aael-HaaAixxaaH Aap kij-Aaamar AaeloHijm loA toAklw mikol Oec Hagaan׃
HeLeningradoV: והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל־האשה אף כי־אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃
wHnhx HjH Orwm mkl hjt HxdH Axr OxH jHwH AlHjm wjAmr Al-HAxH Ap kj-Amr AlHjm lA tAklw mkl Oc Hgn׃
Schlachter: Aber die Schlange war listiger als alle Tiere des Feldes, die Gott der HERR gemacht hatte; und sie sprach zum Weibe: Hat Gott wirklich gesagt, ihr dürft nicht essen von jedem Baum im Garten? Septuaginta: ὁ δὲ ὄφις ἦν φρονιμώτατος πάντων τῶν θηρίων τῶν ἐπὶ τῆς γῆς ὧν ἐποίησεν κύριος ὁ θεός καὶ εἶπεν ὁ ὄφις τῇ γυναικί τί ὅτι εἶπεν ὁ θεός οὐ μὴ φάγητε ἀπὸ παντὸς ξύλου τοῦ ἐν τῷ παραδείσῳ
o de ophis ehn phronimohtatos pantohn tohn thehriohn tohn epi tehs gehs ohn epoiehsen kyrios o theos kai eipen o ophis teh gynaiki ti oti eipen o theos oy meh phagehte apo pantos xyloy toy en toh paradeisoh
NovaVulgata: Et serpens erat callidior cunctis animantibus agri, quae fecerat Dominus Deus. Qui dixit ad mulierem: “Verene praecepit vobis Deus, ut non comederetis de omni ligno paradisi?”.


1.Mose 3,3 *

HeLeningradV: וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתֹוךְ־הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בֹּו פֶּן־תְּמֻתוּן׃
wmiprij HaaOec Aaxxaer btowk-Hagaan Aaamar AaeloHijm loA toAklw mimaenw wloA tigOw bow paen-tmutwn׃
HeLeningradoV: ומפרי העץ אשר בתוך־הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן־תמתון׃
wmprj HOc Axr btwk-Hgn Amr AlHjm lA tAklw mmnw wlA tgOw bw pn-tmtwn׃
Schlachter: aber von der Frucht des Baumes mitten im Garten hat Gott gesagt: Esset nicht davon und rührt sie auch nicht an, damit ihr nicht sterbet! Septuaginta: ἀπὸ δὲ καρποῦ τοῦ ξύλου ὅ ἐστιν ἐν μέσῳ τοῦ παραδείσου εἶπεν ὁ θεός οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτοῦ οὐδὲ μὴ ἅψησθε αὐτοῦ ἵνα μὴ ἀποθάνητε
apo de karpoy toy xyloy o estin en mesoh toy paradeisoy eipen o theos oy phagesthe ap' aytoy oyde meh apsehsthe aytoy ina meh apothanehte
NovaVulgata: de fructu vero ligni, quod est in medio paradisi, praecepit nobis Deus, ne comederemus et ne tangeremus illud, ne moriamur”.


1.Mose 3,6 *

HeLeningradV: וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טֹוב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה־הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיֹו וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל׃
wateraeA HaaAixxaaH kij Towb HaaOec lmaAakaal wkij taAawaaH-HwA laaOejnajim wnaehmaad HaaOec lHaxkijl watiqah mipirjow watoAkal watiten gam-lAijxxaaH OimaaH wajoAkal׃
HeLeningradoV: ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה־הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם־לאישה עמה ויאכל׃
wtrA HAxH kj Twb HOc lmAkl wkj tAwH-HwA lOjnjm wnhmd HOc lHxkjl wtqh mprjw wtAkl wttn gm-lAjxH OmH wjAkl׃
Schlachter: Als nun das Weib sah, daß von dem Baume gut zu essen wäre und daß er eine Lust für die Augen und ein wertvoller Baum wäre, weil er klug machte, da nahm sie von dessen Frucht und aß und gab zugleich auch ihrem Mann davon, und er aß. Septuaginta: καὶ εἶδεν ἡ γυνὴ ὅτι καλὸν τὸ ξύλον εἰς βρῶσιν καὶ ὅτι ἀρεστὸν τοῖς ὀφθαλμοῖς ἰδεῖν καὶ ὡραῖόν ἐστιν τοῦ κατανοῆσαι καὶ λαβοῦσα τοῦ καρποῦ αὐτοῦ ἔφαγεν καὶ ἔδωκεν καὶ τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς μετ' αὐτῆς καὶ ἔφαγον
kai eiden eh gyneh oti kalon to xylon eis brohsin kai oti areston tois ophthalmois idein kai ohraion estin toy katanoehsai kai laboysa toy karpoy aytoy ephagen kai edohken kai toh andri aytehs met' aytehs kai ephagon
NovaVulgata: Vidit igitur mulier quod bonum esset lignum ad vescendum et pulchrum oculis et desiderabile esset lignum ad intellegendum; et tulit de fructu illius et comedit deditque etiam viro suo secum, qui comedit.


1.Mose 3,13 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה־זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל׃
wajoAmaer jHwaaH AaeloHijm laaAixxaaH maH-zoAt Oaaxijt watoAmaer HaaAixxaaH Hanaahaaxx HixxijAanij waaAokel׃
HeLeningradoV: ויאמר יהוה אלהים לאשה מה־זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃
wjAmr jHwH AlHjm lAxH mH-zAt Oxjt wtAmr HAxH Hnhx HxjAnj wAkl׃
Schlachter: Da sprach Gott der HERR zum Weibe: Warum hast du das getan? Das Weib antwortete: Die Schlange verführte mich, daß ich aß! Septuaginta: καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῇ γυναικί τί τοῦτο ἐποίησας καὶ εἶπεν ἡ γυνή ὁ ὄφις ἠπάτησέν με καὶ ἔφαγον
kai eipen kyrios o theos teh gynaiki ti toyto epoiehsas kai eipen eh gyneh o ophis ehpatehsen me kai ephagon
NovaVulgata: Et dixit Dominus Deus ad mulierem: “Quid hoc fecisti?”. Quae respondit: “Serpens decepit me, et comedi”.


1.Mose 3,17 *

HeLeningradV: וּלְאָדָם אָמַר כִּי־שָׁמַעְתָּ לְקֹול אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן־הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבֹון תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃
wlAaadaam Aaamar kij-xxaamaOtaa lqowl Aixxtaekaa watoAkal min-HaaOec Aaxxaer ciwijtijkaa leAmor loA toAkal mimaenw AarwraaH HaaAadaamaaH baOabwraekaa bOicaabown toAkalaenaaH kol jmej hajaejkaa׃
HeLeningradoV: ולאדם אמר כי־שמעת לקול אשתך ותאכל מן־העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃
wlAdm Amr kj-xmOt lqwl Axtk wtAkl mn-HOc Axr cwjtjk lAmr lA tAkl mmnw ArwrH HAdmH bObwrk bOcbwn tAklnH kl jmj hjjk׃
Schlachter: Und zu Adam sprach er: Dieweil du gehorcht hast der Stimme deines Weibes und von dem Baum gegessen, davon ich dir gebot und sprach: «Du sollst nicht davon essen», verflucht sei der Erdboden um deinetwillen, mit Mühe sollst du dich davon nähren dein Leben lang; Septuaginta: τῷ δὲ αδαμ εἶπεν ὅτι ἤκουσας τῆς φωνῆς τῆς γυναικός σου καὶ ἔφαγες ἀπὸ τοῦ ξύλου οὗ ἐνετειλάμην σοι τούτου μόνου μὴ φαγεῖν ἀπ' αὐτοῦ ἐπικατάρατος ἡ γῆ ἐν τοῖς ἔργοις σου ἐν λύπαις φάγῃ αὐτὴν πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου
toh de adam eipen oti ehkoysas tehs phohnehs tehs gynaikos soy kai ephages apo toy xyloy oy eneteilamehn soi toytoy monoy meh phagein ap' aytoy epikataratos eh geh en tois ergois soy en lypais phageh aytehn pasas tas ehmeras tehs zohehs soy
NovaVulgata: Adae vero dixit: “Quia audisti vocem uxoris tuae et comedisti de ligno, ex quo praeceperam tibi, ne comederes, maledicta humus propter te! In laboribus comedes ex ea cunctis diebus vitae tuae.


1.Mose 6,21 *

HeLeningradV: וְאַתָּה קַח־לְךָ מִכָּל־מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה׃
wAataaH qah-lkaa mikaal-maAakaal Aaxxaer jeAaakel wAaasaptaa Aelaejkaa wHaajaaH lkaa wlaaHaem lAaaklaaH׃
HeLeningradoV: ואתה קח־לך מכל־מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃
wAtH qh-lk mkl-mAkl Axr jAkl wAspt Aljk wHjH lk wlHm lAklH׃
Schlachter: Du aber nimm dir von allerlei Speise, die man zu essen pflegt, und sammle sie bei dir an, daß sie dir und ihnen zur Nahrung diene! Septuaginta: σὺ δὲ λήμψῃ σεαυτῷ ἀπὸ πάντων τῶν βρωμάτων ἃ ἔδεσθε καὶ συνάξεις πρὸς σεαυτόν καὶ ἔσται σοὶ καὶ ἐκείνοις φαγεῖν
sy de lehmpseh seaytoh apo pantohn tohn brohmatohn a edesthe kai synaxeis pros seayton kai estai soi kai ekeinois phagein
NovaVulgata: Tu autem tolle tecum ex omnibus escis, quae mandi possunt, et comportabis apud te; et erunt tam tibi quam illis in cibum”.


1.Mose 9,3 *

HeLeningradV: כָּל־רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא־חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כֹּל׃
kaal-raemaex Aaxxaer HwA-haj laakaem jiHjaeH lAaaklaaH kjaeraeq Oexaeb naatatij laakaem Aaet-kol׃
HeLeningradoV: כל־רמש אשר הוא־חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את־כל׃
kl-rmx Axr HwA-hj lkm jHjH lAklH kjrq Oxb nttj lkm At-kl׃
Schlachter: Alles, was sich regt und lebt, soll euch zur Nahrung dienen; wie das grüne Kraut habe ich es euch alles gegeben. Septuaginta: καὶ πᾶν ἑρπετόν ὅ ἐστιν ζῶν ὑμῖν ἔσται εἰς βρῶσιν ὡς λάχανα χόρτου δέδωκα ὑμῖν τὰ πάντα
kai pan erpeton o estin zohn ymin estai eis brohsin ohs lachana chortoy dedohka ymin ta panta
NovaVulgata: Omne, quod movetur et vivit, erit vobis in cibum; quasi holera virentia tradidi vobis omnia,


1.Mose 9,4 *

HeLeningradV: אַךְ־בָּשָׂר בְּנַפְשֹׁו דָמֹו לֹא תֹאכֵלוּ׃
Aak-baaxaar bnapxxow daamow loA toAkelw׃
HeLeningradoV: אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃
Ak-bxr bnpxw dmw lA tAklw׃
Schlachter: Nur esset das Fleisch nicht, während seine Seele, sein Blut, noch in ihm ist! Septuaginta: πλὴν κρέας ἐν αἵματι ψυχῆς οὐ φάγεσθε
plehn kreas en aimati psychehs oy phagesthe
NovaVulgata: excepto quod carnem cum anima, quae est in sanguine, non comedetis.


1.Mose 24,33 *

HeLeningradV: [וַיִּישֶׂם כ] (וַיּוּשַׂם ק) לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם־דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר׃
[wajijxaem k] (wajwxam q) lpaanaajw laeAaekol wajoAmaer loA Aokal Oad Aim-dibartij dbaaraaj wajoAmaer daber׃
HeLeningradoV: [ויישם כ] (ויושם ק) לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם־דברתי דברי ויאמר דבר׃
[wjjxm k] (wjwxm q) lpnjw lAkl wjAmr lA Akl Od Am-dbrtj dbrj wjAmr dbr׃
Schlachter: und setzte ihm zu essen vor. Er aber sprach: Ich will nicht essen, bevor ich meine Sache vorgetragen habe. Er antwortete: Sage an! Septuaginta: καὶ παρέθηκεν αὐτοῖς ἄρτους φαγεῖν καὶ εἶπεν οὐ μὴ φάγω ἕως τοῦ λαλῆσαί με τὰ ῥήματά μου καὶ εἶπαν λάλησον
kai parethehken aytois artoys phagein kai eipen oy meh phagoh eohs toy lalehsai me ta rehmata moy kai eipan lalehson
NovaVulgata: Et apposuit in conspectu eius panem. Qui ait: “Non comedam, donec loquar sermones meos”. Respondit: “Loquere”.


1.Mose 24,54 *

HeLeningradV: וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־עִמֹּו וַיָּלִינוּ וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי׃
wajoAklw wajixxtw HwA wHaaAanaaxxijm Aaxxaer-Oimow wajaalijnw wajaaqwmw baboqaer wajoAmaer xxalhunij laAdonij׃
HeLeningradoV: ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר־עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃
wjAklw wjxtw HwA wHAnxjm Axr-Omw wjljnw wjqwmw bbqr wjAmr xlhnj lAdnj׃
Schlachter: Da aßen und tranken sie, er samt den Männern, die mit ihm waren, und blieben daselbst über Nacht. Aber am Morgen standen sie auf, und er sprach: Lasset mich zu meinem Herrn ziehen! Septuaginta: καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον αὐτὸς καὶ οἱ ἄνδρες οἱ μετ' αὐτοῦ ὄντες καὶ ἐκοιμήθησαν καὶ ἀναστὰς πρωὶ εἶπεν ἐκπέμψατέ με ἵνα ἀπέλθω πρὸς τὸν κύριόν μου
kai ephagon kai epion aytos kai oi andres oi met' aytoy ontes kai ekoimehthehsan kai anastas prohi eipen ekpempsate me ina apelthoh pros ton kyrion moy
NovaVulgata: Tunc comederunt et biberunt ipse et viri, qui erant cum eo, et pernoctaverunt ibi. Surgens autem mane locutus est puer: “Dimittite me, ut vadam ad dominum meum”.


1.Mose 27,10 *

HeLeningradV: וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מֹותֹו׃
wHebeAtaa lAaabijkaa wAaakaal baOabur Aaxxaer jbaaraekkaa lipnej mowtow׃
HeLeningradoV: והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃
wHbAt lAbjk wAkl bObr Axr jbrkk lpnj mwtw׃
Schlachter: Das sollst du deinem Vater hineintragen, daß er es esse und dich vor seinem Tode segne. Septuaginta: καὶ εἰσοίσεις τῷ πατρί σου καὶ φάγεται ὅπως εὐλογήσῃ σε ὁ πατήρ σου πρὸ τοῦ ἀποθανεῖν αὐτόν
kai eisoiseis toh patri soy kai phagetai opohs eylogehseh se o patehr soy pro toy apothanein ayton
NovaVulgata: Quas cum intuleris patri tuo, et comederit, benedicat tibi, priusquam moriatur ”.


1.Mose 27,31 *

HeLeningradV: וַיַּעַשׂ גַּם־הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנֹו בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ׃
wajaOax gam-HwA maTOamijm wajaabeA lAaabijw wajoAmaer lAaabijw jaaqum Aaabij wjoAkal micejd bnow baOabwr tbaarakanij napxxaekaa׃
HeLeningradoV: ויעש גם־הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃
wjOx gm-HwA mTOmjm wjbA lAbjw wjAmr lAbjw jqm Abj wjAkl mcjd bnw bObwr tbrknj npxk׃
Schlachter: Der machte auch ein schmackhaftes Essen und trug es zu seinem Vater hinein und sprach zu ihm: Steh auf, mein Vater, und iß von dem Wildbret deines Sohnes, daß mich deine Seele segne! Septuaginta: καὶ ἐποίησεν καὶ αὐτὸς ἐδέσματα καὶ προσήνεγκεν τῷ πατρὶ αὐτοῦ καὶ εἶπεν τῷ πατρί ἀναστήτω ὁ πατήρ μου καὶ φαγέτω τῆς θήρας τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ ὅπως εὐλογήσῃ με ἡ ψυχή σου
kai epoiehsen kai aytos edesmata kai prosehnegken toh patri aytoy kai eipen toh patri anastehtoh o patehr moy kai phagetoh tehs thehras toy yioy aytoy opohs eylogehseh me eh psycheh soy
NovaVulgata: coctosque de venatione cibos intulit patri dicens: “ Surge, pater mi, et comede de venatione filii tui, ut benedicat mihi anima tua ”.


1.Mose 28,20 *

HeLeningradV: וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹולֵךְ וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׃
wajidar jaOaqob naedaer leAmor Aim-jiHjaeH AaeloHijm Oimaadij wxxmaaranij badaeraek HazaeH Aaxxaer Aaanokij Howlek wnaatan-lij laehaem laeAaekol wbaegaed lilboxx׃
HeLeningradoV: וידר יעקב נדר לאמר אם־יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן־לי לחם לאכל ובגד ללבש׃
wjdr jOqb ndr lAmr Am-jHjH AlHjm Omdj wxmrnj bdrk HzH Axr Ankj Hwlk wntn-lj lhm lAkl wbgd llbx׃
Schlachter: Und Jakob tat ein Gelübde und sprach: Wenn Gott mit mir sein und mich behüten will auf dem Wege, den ich reise, und mir will Brot zu essen geben und Kleider anzuziehen, Septuaginta: καὶ ηὔξατο ιακωβ εὐχὴν λέγων ἐὰν ᾖ κύριος ὁ θεὸς μετ' ἐμοῦ καὶ διαφυλάξῃ με ἐν τῇ ὁδῷ ταύτῃ ᾗ ἐγὼ πορεύομαι καὶ δῷ μοι ἄρτον φαγεῖν καὶ ἱμάτιον περιβαλέσθαι
kai ehyxato iakohb eychehn legohn ean eh kyrios o theos met' emoy kai diaphylaxeh me en teh odoh tayteh eh egoh poreyomai kai doh moi arton phagein kai imation peribalesthai
NovaVulgata: Vovit Iacob etiam votum dicens: “ Si fuerit Deus mecum et custodierit me in via hac, per quam ambulo, et dederit mihi panem ad vescendum et vestimentum ad induendum,


1.Mose 31,38 *

HeLeningradV: זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי׃
zaeH Oaexrijm xxaanaaH Aaanokij Oimaak rhelaejkaa wOizaejkaa loA xxikelw wAejlej coAnkaa loA Aaakaaltij׃
HeLeningradoV: זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃
zH Oxrjm xnH Ankj Omk rhljk wOzjk lA xklw wAjlj cAnk lA Akltj׃
Schlachter: Diese zwanzig Jahre bin ich bei dir gewesen; deine Mutterschafe und Ziegen wurden nie ihrer Jungen beraubt, und die Widder deiner Herde habe ich nicht gegessen! Septuaginta: ταῦτά μοι εἴκοσι ἔτη ἐγώ εἰμι μετὰ σοῦ τὰ πρόβατά σου καὶ αἱ αἶγές σου οὐκ ἠτεκνώθησαν κριοὺς τῶν προβάτων σου οὐ κατέφαγον
tayta moi eikosi eteh egoh eimi meta soy ta probata soy kai ai aiges soy oyk ehteknohthehsan krioys tohn probatohn soy oy katephagon
NovaVulgata: Ecce, viginti annis fui tecum. Oves tuae et caprae non abortiverunt, arietes gregis tui non comedi;


1.Mose 31,46 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ־גָל וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל־הַגָּל׃
wajoAmaer jaOaqob lAaehaajw liqTw Aabaanijm wajiqhw Aabaanijm wajaOaxw-gaal wajoAklw xxaam Oal-Hagaal׃
HeLeningradoV: ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו־גל ויאכלו שם על־הגל׃
wjAmr jOqb lAhjw lqTw Abnjm wjqhw Abnjm wjOxw-gl wjAklw xm Ol-Hgl׃
Schlachter: Und Jakob sprach zu seinen Brüdern: Sammelt Steine! Da nahmen sie Steine und machten einen Wall und aßen daselbst auf dem Wall. Septuaginta: εἶπεν δὲ ιακωβ τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ συλλέγετε λίθους καὶ συνέλεξαν λίθους καὶ ἐποίησαν βουνόν καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον ἐκεῖ ἐπὶ τοῦ βουνοῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ λαβαν ὁ βουνὸς οὗτος μαρτυρεῖ ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ σοῦ σήμερον
eipen de iakohb tois adelphois aytoy syllegete lithoys kai synelexan lithoys kai epoiehsan boynon kai ephagon kai epion ekei epi toy boynoy kai eipen aytoh laban o boynos oytos martyrei ana meson emoy kai soy sehmeron
NovaVulgata: dixitque fratribus suis: “ Afferte lapides ”. Qui congregantes fecerunt tumulum comederuntque ibi super eum.


1.Mose 31,54 *

HeLeningradV: וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל־לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר׃
wajizbah jaOaqob zaebah baaHaar wajiqraaA lAaehaajw laeAaekaal-laahaem wajoAklw laehaem wajaalijnw baaHaar׃
HeLeningradoV: ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל־לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃
wjzbh jOqb zbh bHr wjqrA lAhjw lAkl-lhm wjAklw lhm wjljnw bHr׃
Schlachter: Und Jakob brachte ein Opfer auf dem Berge und lud seine Brüder ein zu essen; und sie aßen und übernachteten auf dem Berg. Septuaginta: καὶ ἔθυσεν ιακωβ θυσίαν ἐν τῷ ὄρει καὶ ἐκάλεσεν τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον καὶ ἐκοιμήθησαν ἐν τῷ ὄρει
kai ethysen iakohb thysian en toh orei kai ekalesen toys adelphoys aytoy kai ephagon kai epion kai ekoimehthehsan en toh orei
NovaVulgata: immolatisque victimis in monte, vocavit fratres suos, ut ederent panem. Qui cum comedissent, pernoctaverunt in monte.


1.Mose 32,33 *

HeLeningradV: עַל־כֵּן לֹא־יֹאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל־כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיֹּום הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה׃
Oal-ken loA-joAklw bnej-jixraaAel Aaet-gijd HanaaxxaeH Aaxxaer Oal-kap Hajaarek Oad Hajowm HazaeH kij naagaO bkap-jaeraek jaOaqob bgijd HanaaxxaeH׃
HeLeningradoV: על־כן לא־יאכלו בני־ישראל את־גיד הנשה אשר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשה׃
Ol-kn lA-jAklw bnj-jxrAl At-gjd HnxH Axr Ol-kp Hjrk Od Hjwm HzH kj ngO bkp-jrk jOqb bgjd HnxH׃
Schlachter: Darum essen die Kinder Israel bis auf den heutigen Tag die Sehne nicht, welche über das Hüftgelenk läuft, weil er Jakobs Hüftgelenk, die Hüftensehne, geschlagen hat. Septuaginta: ἕνεκεν τούτου οὐ μὴ φάγωσιν οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸ νεῦρον ὃ ἐνάρκησεν ὅ ἐστιν ἐπὶ τοῦ πλάτους τοῦ μηροῦ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ὅτι ἥψατο τοῦ πλάτους τοῦ μηροῦ ιακωβ τοῦ νεύρου καὶ ἐνάρκησεν
eneken toytoy oy meh phagohsin oi yioi israehl to neyron o enarkehsen o estin epi toy platoys toy mehroy eohs tehs ehmeras taytehs oti ehpsato toy platoys toy mehroy iakohb toy neyroy kai enarkehsen
NovaVulgata: Quam ob causam non comedunt filii Israel nervum, qui est in femore, usque in praesentem diem, eo quod tetigerit nervum femoris Iacob.


1.Mose 37,25 *

HeLeningradV: וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל־לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הֹולְכִים לְהֹורִיד מִצְרָיְמָה׃
wajexxbw laeAaekaal-laehaem wajixAw OejnejHaem wajirAw wHineH Aorhat jixxmOeAlijm baaAaaH migilOaad wgmalejHaem noxAijm nkoAt wcrij waaloT Howlkijm lHowrijd micraajmaaH׃
HeLeningradoV: וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃
wjxbw lAkl-lhm wjxAw OjnjHm wjrAw wHnH Arht jxmOAljm bAH mglOd wgmljHm nxAjm nkAt wcrj wlT Hwlkjm lHwrjd mcrjmH׃
Schlachter: Darauf setzten sie sich nieder, um zu essen. Als sie aber ihre Augen aufhoben und sich umsahen, siehe, da kam eine Karawane von Ismaelitern vom Gebirge Gilead daher, deren Kamele trugen Tragakanth, Balsam und Ladanum, und zogen hinab nach Ägypten. Septuaginta: ἐκάθισαν δὲ φαγεῖν ἄρτον καὶ ἀναβλέψαντες τοῖς ὀφθαλμοῖς εἶδον καὶ ἰδοὺ ὁδοιπόροι ισμαηλῖται ἤρχοντο ἐκ γαλααδ καὶ αἱ κάμηλοι αὐτῶν ἔγεμον θυμιαμάτων καὶ ῥητίνης καὶ στακτῆς ἐπορεύοντο δὲ καταγαγεῖν εἰς αἴγυπτον
ekathisan de phagein arton kai anablepsantes tois ophthalmois eidon kai idoy odoiporoi ismaehlitai ehrchonto ek galaad kai ai kamehloi aytohn egemon thymiamatohn kai rehtinehs kai staktehs eporeyonto de katagagein eis aigypton
NovaVulgata: Et sederunt, ut comederent panem. Attollentes autem oculos viderunt Ismaelitas viatorcs venire de Galaad et camelos eorum portantes tragacanthum et masticem et ladanum in Aegyptum.


1.Mose 41,36 *

HeLeningradV: וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדֹון לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא־תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב׃
wHaajaaH HaaAokael lpiqaadown laaAaaraec lxxaebaO xxnej HaaraaOaab Aaxxaer tiHjaejnaa bAaeraec micraajim wloA-tikaaret HaaAaaraec baaraaOaab׃
HeLeningradoV: והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא־תכרת הארץ ברעב׃
wHjH HAkl lpqdwn lArc lxbO xnj HrOb Axr tHjjn bArc mcrjm wlA-tkrt HArc brOb׃
Schlachter: Und diese Nahrung soll dem Land als Vorrat dienen für die sieben Hungerjahre, welche in Ägyptenland eintreten werden, daß das Land durch die Hungersnot nicht entvölkert werde. Septuaginta: καὶ ἔσται τὰ βρώματα πεφυλαγμένα τῇ γῇ εἰς τὰ ἑπτὰ ἔτη τοῦ λιμοῦ ἃ ἔσονται ἐν γῇ αἰγύπτῳ καὶ οὐκ ἐκτριβήσεται ἡ γῆ ἐν τῷ λιμῷ
kai estai ta brohmata pephylagmena teh geh eis ta epta eteh toy limoy a esontai en geh aigyptoh kai oyk ektribehsetai eh geh en toh limoh
NovaVulgata: et paretur futurae septem annorum fami, quae pressura est Aegyptum, et non consumetur terra inopia ”.


1.Mose 42,10 *

HeLeningradV: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר־אֹכֶל׃
wajoAmrw Aelaajw loA Aadonij waOabaadaejkaa baaAw lixxbaar-Aokael׃
HeLeningradoV: ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר־אכל׃
wjAmrw Aljw lA Adnj wObdjk bAw lxbr-Akl׃
Schlachter: Sie antworteten ihm: Nein, mein Herr; deine Knechte sind gekommen, um Speise zu kaufen! Septuaginta: οἱ δὲ εἶπαν οὐχί κύριε οἱ παῖδές σου ἤλθομεν πρίασθαι βρώματα
oi de eipan oychi kyrie oi paides soy ehlthomen priasthai brohmata
NovaVulgata: Qui dixerunt: “ Non est ita, domine; sed servi tui venerunt, ut emerent cibos.


1.Mose 43,2 *

HeLeningradV: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת־הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ־לָנוּ מְעַט־אֹכֶל׃
wajHij kaAaxxaer kilw laeAaekol Aaet-Haxxaebaer Aaxxaer HebijAw mimicraajim wajoAmaer AalejHaem AabijHaem xxubw xxibrw-laanw mOaT-Aokael׃
HeLeningradoV: ויהי כאשר כלו לאכל את־השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו־לנו מעט־אכל׃
wjHj kAxr klw lAkl At-Hxbr Axr HbjAw mmcrjm wjAmr AljHm AbjHm xbw xbrw-lnw mOT-Akl׃
Schlachter: Und als sie alles Korn aufgezehrt hatten, das sie aus Ägypten hergebracht, sprach ihr Vater zu ihnen: Geht und kauft uns wieder ein wenig Getreide zur Speise! Septuaginta: ἐγένετο δὲ ἡνίκα συνετέλεσαν καταφαγεῖν τὸν σῖτον ὃν ἤνεγκαν ἐξ αἰγύπτου καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ πατὴρ αὐτῶν πάλιν πορευθέντες πρίασθε ἡμῖν μικρὰ βρώματα
egeneto de ehnika synetelesan kataphagein ton siton on ehnegkan ex aigyptoy kai eipen aytois o patehr aytohn palin poreythentes priasthe ehmin mikra brohmata
NovaVulgata: consumptisque cibis, quos ex Aegypto detulerant, dixit Iacob ad filios suos: “ Revertimini et emite nobis pauxillum escarum ”.


1.Mose 43,16 *

HeLeningradV: וַיַּרְא יֹוסֵף אִתָּם אֶת־בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל־בֵּיתֹו הָבֵא אֶת־הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם׃
wajarA jowsep Aitaam Aaet-binjaamijn wajoAmaer laAaxxaer Oal-bejtow HaabeA Aaet-HaaAanaaxxijm HabaajtaaH wTboha Taebah wHaaken kij Aitij joAklw HaaAanaaxxijm bacaaHaaraajim׃
HeLeningradoV: וירא יוסף אתם את־בנימין ויאמר לאשר על־ביתו הבא את־האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים׃
wjrA jwsp Atm At-bnjmjn wjAmr lAxr Ol-bjtw HbA At-HAnxjm HbjtH wTbh Tbh wHkn kj Atj jAklw HAnxjm bcHrjm׃
Schlachter: Als nun Joseph den Benjamin bei ihnen sah, sprach er zu seinem Hofmeister: Führe die Männer ins Haus hinein, schlachte und richte zu; denn sie sollen mit mir zu Mittag essen. Septuaginta: εἶδεν δὲ ιωσηφ αὐτοὺς καὶ τὸν βενιαμιν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ τὸν ὁμομήτριον καὶ εἶπεν τῷ ἐπὶ τῆς οἰκίας αὐτοῦ εἰσάγαγε τοὺς ἀνθρώπους εἰς τὴν οἰκίαν καὶ σφάξον θύματα καὶ ἑτοίμασον μετ' ἐμοῦ γὰρ φάγονται οἱ ἄνθρωποι ἄρτους τὴν μεσημβρίαν
eiden de iohsehph aytoys kai ton beniamin ton adelphon aytoy ton omomehtrion kai eipen toh epi tehs oikias aytoy eisagage toys anthrohpoys eis tehn oikian kai sphaxon thymata kai etoimason met' emoy gar phagontai oi anthrohpoi artoys tehn mesehmbrian
NovaVulgata: Quos cum ille vidisset et Beniamin simul, praecepit dispensatori domus suae dicens: “ Introduc viros domum et occide victimas et instrue convivium, quoniam mecum sunt comesturi meridie ”.


1.Mose 43,22 *

HeLeningradV: וְכֶסֶף אַחֵר הֹורַדְנוּ בְיָדֵנוּ לִשְׁבָּר־אֹכֶל לֹא יָדַעְנוּ מִי־שָׂם כַּסְפֵּנוּ בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ׃
wkaesaep Aaher Howradnw bjaadenw lixxbaar-Aokael loA jaadaOnw mij-xaam kaspenw bAamthotejnw׃
HeLeningradoV: וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר־אכל לא ידענו מי־שם כספנו באמתחתינו׃
wksp Ahr Hwrdnw bjdnw lxbr-Akl lA jdOnw mj-xm kspnw bAmthtjnw׃
Schlachter: Nun haben wir es wieder mit uns gebracht und anderes Geld dazu, um Getreide zu kaufen; wir wissen nicht, wer unser Geld in unsre Säcke gelegt hat. Septuaginta: καὶ ἀργύριον ἕτερον ἠνέγκαμεν μεθ' ἑαυτῶν ἀγοράσαι βρώματα οὐκ οἴδαμεν τίς ἐνέβαλεν τὸ ἀργύριον εἰς τοὺς μαρσίππους ἡμῶν
kai argyrion eteron ehnegkamen meth' eaytohn agorasai brohmata oyk oidamen tis enebalen to argyrion eis toys marsippoys ehmohn
NovaVulgata: Sed et aliud attulimus argentum, ut emamus, quae nobis necessaria sunt. Non est in nostra conscientia, quis posuerit argentum in marsupiis nostris ”.


1.Mose 43,32 *

HeLeningradV: וַיָּשִׂימוּ לֹו לְבַדֹּו וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתֹּו לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת־הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי־תֹועֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם׃
wajaaxijmw low lbadow wlaaHaem lbadaam wlamicrijm HaaAoklijm Aitow lbadaam kij loA jwklwn Hamicrijm laeAaekol Aaet-HaaOibrijm laehaem kij-towOebaaH HiwA lmicraajim׃
HeLeningradoV: וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את־העברים לחם כי־תועבה הוא למצרים׃
wjxjmw lw lbdw wlHm lbdm wlmcrjm HAkljm Atw lbdm kj lA jwklwn Hmcrjm lAkl At-HObrjm lhm kj-twObH HwA lmcrjm׃
Schlachter: Und man trug ihm und ihnen besonders auf, desgleichen den Ägyptern, die mit ihm aßen, auch besonders; denn die Ägypter dürfen nicht mit den Hebräern zusammen essen, es ist ihnen ein Greuel. Septuaginta: καὶ παρέθηκαν αὐτῷ μόνῳ καὶ αὐτοῖς καθ' ἑαυτοὺς καὶ τοῖς αἰγυπτίοις τοῖς συνδειπνοῦσιν μετ' αὐτοῦ καθ' ἑαυτούς οὐ γὰρ ἐδύναντο οἱ αἰγύπτιοι συνεσθίειν μετὰ τῶν εβραίων ἄρτους βδέλυγμα γάρ ἐστιν τοῖς αἰγυπτίοις
kai parethehkan aytoh monoh kai aytois kath' eaytoys kai tois aigyptiois tois syndeipnoysin met' aytoy kath' eaytoys oy gar edynanto oi aigyptioi synesthiein meta tohn ebraiohn artoys bdelygma gar estin tois aigyptiois
NovaVulgata: Quibus appositis, seorsum Ioseph et seorsum fratribus, Aegyptiis quoque, qui vescebantur simul, seorsum illicitum est enim Aegyptiis comedere cum Hebraeis, et profanum putant huiuscemodi convivium


1.Mose 44,1 *

HeLeningradV: וַיְצַו אֶת־אֲשֶׁר עַל־בֵּיתֹו לֵאמֹר מַלֵּא אֶת־אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת וְשִׂים כֶּסֶף־אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתֹּו׃
wajcaw Aaet-Aaxxaer Oal-bejtow leAmor maleA Aaet-Aamthot HaaAanaaxxijm Aokael kaAaxxaer jwklwn xAet wxijm kaesaep-Aijxx bpij Aamtahtow׃
HeLeningradoV: ויצו את־אשר על־ביתו לאמר מלא את־אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף־איש בפי אמתחתו׃
wjcw At-Axr Ol-bjtw lAmr mlA At-Amtht HAnxjm Akl kAxr jwklwn xAt wxjm ksp-Ajx bpj Amthtw׃
Schlachter: Und Joseph befahl seinem Hofmeister und sprach: Fülle den Männern die Säcke mit Speise, soviel sie tragen mögen, und lege eines jeden Geld oben in seinen Sack; Septuaginta: καὶ ἐνετείλατο ιωσηφ τῷ ὄντι ἐπὶ τῆς οἰκίας αὐτοῦ λέγων πλήσατε τοὺς μαρσίππους τῶν ἀνθρώπων βρωμάτων ὅσα ἐὰν δύνωνται ἆραι καὶ ἐμβάλατε ἑκάστου τὸ ἀργύριον ἐπὶ τοῦ στόματος τοῦ μαρσίππου
kai eneteilato iohsehph toh onti epi tehs oikias aytoy legohn plehsate toys marsippoys tohn anthrohpohn brohmatohn osa ean dynohntai arai kai embalate ekastoy to argyrion epi toy stomatos toy marsippoy
NovaVulgata: Praecepit autem Ioseph dispensatori domus suae dicens: “ Imple saccos eorum frumento, quantum possunt capere, et pone pecuniam singulorum in summitate sacci.


1.Mose 47,22 *

HeLeningradV: רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת־חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל־כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת־אַדְמָתָם׃
raq Aadmat HakoHanijm loA qaanaaH kij hoq lakoHanijm meAet parOoH wAaaklw Aaet-huqaam Aaxxaer naatan laaHaem parOoH Oal-ken loA maakrw Aaet-Aadmaataam׃
HeLeningradoV: רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את־חקם אשר נתן להם פרעה על־כן לא מכרו את־אדמתם׃
rq Admt HkHnjm lA qnH kj hq lkHnjm mAt prOH wAklw At-hqm Axr ntn lHm prOH Ol-kn lA mkrw At-Admtm׃
Schlachter: Nur die Äcker der Priester kaufte er nicht; denn die Priester bekamen ihr Bestimmtes vom Pharao und nährten sich von ihrem festen Einkommen, das ihnen der Pharao gab; darum brauchten sie ihre Äcker nicht zu verkaufen. Septuaginta: χωρὶς τῆς γῆς τῶν ἱερέων μόνον οὐκ ἐκτήσατο ταύτην ιωσηφ ἐν δόσει γὰρ ἔδωκεν δόμα τοῖς ἱερεῦσιν φαραω καὶ ἤσθιον τὴν δόσιν ἣν ἔδωκεν αὐτοῖς φαραω διὰ τοῦτο οὐκ ἀπέδοντο τὴν γῆν αὐτῶν
chohris tehs gehs tohn iereohn monon oyk ektehsato taytehn iohsehph en dosei gar edohken doma tois iereysin pharaoh kai ehsthion tehn dosin ehn edohken aytois pharaoh dia toyto oyk apedonto tehn gehn aytohn
NovaVulgata: Terram autem sacerdotum non emit, qui cibariis a rege statutis fruebantur, et idcirco non sunt compulsi vendere possessiones suas.


1.Mose 47,24 *

HeLeningradV: וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם׃
wHaajaaH batbwAot wntataem hamijxxijt lparOoH wAarbaO Hajaadot jiHjaeH laakaem lzaeraO HaxaadaeH wlAaaklkaem wlaAaxxaer bbaatejkaem wlaeAaekol lTapkaem׃
HeLeningradoV: והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם׃
wHjH btbwAt wnttm hmjxjt lprOH wArbO Hjdt jHjH lkm lzrO HxdH wlAklkm wlAxr bbtjkm wlAkl lTpkm׃
Schlachter: Aber vom Ertrag habt ihr dem Pharao den Fünften zu geben, und vier Teile sollen euer sein zum Besäen der Felder und zum Unterhalt für euch selbst und euer Gesinde und zur Nahrung für eure Kinder. Septuaginta: καὶ ἔσται τὰ γενήματα αὐτῆς δώσετε τὸ πέμπτον μέρος τῷ φαραω τὰ δὲ τέσσαρα μέρη ἔσται ὑμῖν αὐτοῖς εἰς σπέρμα τῇ γῇ καὶ εἰς βρῶσιν ὑμῖν καὶ πᾶσιν τοῖς ἐν τοῖς οἴκοις ὑμῶν
kai estai ta genehmata aytehs dohsete to pempton meros toh pharaoh ta de tessara mereh estai ymin aytois eis sperma teh geh kai eis brohsin ymin kai pasin tois en tois oikois ymohn
NovaVulgata: ut fruges habere possitis. Quintam partem regi dabitis; quattuor reliquas permitto vobis in sementem et in cibum familiis et liberis vestris ”.


2.Mose


2.Mose 3,2 *

HeLeningradV: וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתֹּוךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל׃
wajeraaA malAak jHowaaH Aelaajw blabat-Aexx mitowk HasnaeH wajarA wHineH HasnaeH boOer baaAexx wHasnaeH Aejnaenw Aukaal׃
HeLeningradoV: וירא מלאך יהוה אליו בלבת־אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃
wjrA mlAk jHwH Aljw blbt-Ax mtwk HsnH wjrA wHnH HsnH bOr bAx wHsnH Ajnnw Akl׃
Schlachter: Und der Engel des HERRN erschien ihm in einer Feuerflamme mitten aus dem Dornbusch. Und als er sich umsah, siehe, da brannte der Dornbusch im Feuer, und der Dornbusch ward doch nicht verzehrt. Septuaginta: ὤφθη δὲ αὐτῷ ἄγγελος κυρίου ἐν φλογὶ πυρὸς ἐκ τοῦ βάτου καὶ ὁρᾷ ὅτι ὁ βάτος καίεται πυρί ὁ δὲ βάτος οὐ κατεκαίετο
ohphtheh de aytoh aggelos kyrioy en phlogi pyros ek toy batoy kai ora oti o batos kaietai pyri o de batos oy katekaieto
NovaVulgata: Apparuitque ei angelus Domini in flamma ignis de medio rubi; et videbat quod rubus arderet et non combureretur.


2.Mose 10,5 *

HeLeningradV: וְכִסָּה אֶת־עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת־הָאָרֶץ וְאָכַל ׀ אֶת־יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן־הַבָּרָד וְאָכַל אֶת־כָּל־הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן־הַשָּׂדֶה׃
wkisaaH Aaet-Oejn HaaAaaraec wloA jwkal lirAot Aaet-HaaAaaraec wAaakal Aaet-jaetaer HapleTaaH HanixxAaeraet laakaem min-Habaaraad wAaakal Aaet-kaal-HaaOec Hacomeha laakaem min-HaxaadaeH׃
HeLeningradoV: וכסה את־עין הארץ ולא יוכל לראת את־הארץ ואכל ׀ את־יתר הפלטה הנשארת לכם מן־הברד ואכל את־כל־העץ הצמח לכם מן־השדה׃
wksH At-Ojn HArc wlA jwkl lrAt At-HArc wAkl At-jtr HplTH HnxArt lkm mn-Hbrd wAkl At-kl-HOc Hcmh lkm mn-HxdH׃
Schlachter: und sie sollen das Land so bedecken, daß man die Erde nicht sehen kann, und sie sollen den Rest auffressen, der gerettet worden und von dem Hagel übriggeblieben ist, und sollen alle eure grünenden Bäume auf dem Felde kahl fressen Septuaginta: καὶ καλύψει τὴν ὄψιν τῆς γῆς καὶ οὐ δυνήσῃ κατιδεῖν τὴν γῆν καὶ κατέδεται πᾶν τὸ περισσὸν τῆς γῆς τὸ καταλειφθέν ὃ κατέλιπεν ὑμῖν ἡ χάλαζα καὶ κατέδεται πᾶν ξύλον τὸ φυόμενον ὑμῖν ἐπὶ τῆς γῆς
kai kalypsei tehn opsin tehs gehs kai oy dynehseh katidein tehn gehn kai katedetai pan to perisson tehs gehs to kataleiphthen o katelipen ymin eh chalaza kai katedetai pan xylon to phyomenon ymin epi tehs gehs
NovaVulgata: quae operiat superficiem terrae, ne quidquam eius appareat, sed comedatur, quod residuum fuerit grandini; corrodet enim omnia ligna, quae germinant in agris.


2.Mose 10,15 *

HeLeningradV: וַיְכַס אֶת־עֵין כָּל־הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת־כָּל־עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל־פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הֹותִיר הַבָּרָד וְלֹא־נֹותַר כָּל־יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
wajkas Aaet-Oejn kaal-HaaAaaraec wataehxxak HaaAaaraec wajoAkal Aaet-kaal-Oexaeb HaaAaaraec wAet kaal-prij HaaOec Aaxxaer Howtijr Habaaraad wloA-nowtar kaal-jaeraeq baaOec wbOexaeb HaxaadaeH bkaal-Aaeraec micraajim׃
HeLeningradoV: ויכס את־עין כל־הארץ ותחשך הארץ ויאכל את־כל־עשב הארץ ואת כל־פרי העץ אשר הותיר הברד ולא־נותר כל־ירק בעץ ובעשב השדה בכל־ארץ מצרים׃
wjks At-Ojn kl-HArc wthxk HArc wjAkl At-kl-Oxb HArc wAt kl-prj HOc Axr Hwtjr Hbrd wlA-nwtr kl-jrq bOc wbOxb HxdH bkl-Arc mcrjm׃
Schlachter: Denn sie bedeckten das ganze Land und verfinsterten es. Und sie fraßen alle Bodengewächse und alle Baumfrüchte, die vom Hagel übriggeblieben waren, und ließen nichts Grünes übrig an den Bäumen und an den Feldgewächsen in ganz Ägyptenland. Septuaginta: καὶ ἐκάλυψεν τὴν ὄψιν τῆς γῆς καὶ ἐφθάρη ἡ γῆ καὶ κατέφαγεν πᾶσαν βοτάνην τῆς γῆς καὶ πάντα τὸν καρπὸν τῶν ξύλων ὃς ὑπελείφθη ἀπὸ τῆς χαλάζης οὐχ ὑπελείφθη χλωρὸν οὐδὲν ἐν τοῖς ξύλοις καὶ ἐν πάσῃ βοτάνῃ τοῦ πεδίου ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου
kai ekalypsen tehn opsin tehs gehs kai ephthareh eh geh kai katephagen pasan botanehn tehs gehs kai panta ton karpon tohn xylohn os ypeleiphtheh apo tehs chalazehs oych ypeleiphtheh chlohron oyden en tois xylois kai en paseh botaneh toy pedioy en paseh geh aigyptoy
NovaVulgata: Operueruntque universam superficiem terrae, et obscurata est terra. Devoraverunt igitur omnem herbam terrae et, quidquid pomorum in arboribus fuit, quae grando dimiserat; nihilque omnino virens relictum est in lignis et in herbis terrae in cuncta Aegypto.


2.Mose 12,16 *

HeLeningradV: וּבַיֹּום הָרִאשֹׁון מִקְרָא־קֹדֶשׁ וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל־מְלָאכָה לֹא־יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל־נֶפֶשׁ הוּא לְבַדֹּו יֵעָשֶׂה לָכֶם׃
wbajowm HaariAxxown miqraaA-qodaexx wbajowm HaxxbijOij miqraaA-qodaexx jiHjaeH laakaem kaal-mlaaAkaaH loA-jeOaaxaeH baaHaem Aak Aaxxaer jeAaakel lkaal-naepaexx HwA lbadow jeOaaxaeH laakaem׃
HeLeningradoV: וביום הראשון מקרא־קדש וביום השביעי מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכה לא־יעשה בהם אך אשר יאכל לכל־נפש הוא לבדו יעשה לכם׃
wbjwm HrAxwn mqrA-qdx wbjwm HxbjOj mqrA-qdx jHjH lkm kl-mlAkH lA-jOxH bHm Ak Axr jAkl lkl-npx HwA lbdw jOxH lkm׃
Schlachter: Ihr sollt aber am ersten Tage eine heilige Versammlung halten, desgleichen am siebenten Tage eine heilige Versammlung. Keine Arbeit sollt ihr tun; außer was zur Speise nötig ist für alle Seelen, das allein darf von euch besorgt werden. Septuaginta: καὶ ἡ ἡμέρα ἡ πρώτη κληθήσεται ἁγία καὶ ἡ ἡμέρα ἡ ἑβδόμη κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε ἐν αὐταῖς πλὴν ὅσα ποιηθήσεται πάσῃ ψυχῇ τοῦτο μόνον ποιηθήσεται ὑμῖν
kai eh ehmera eh prohteh klehthehsetai agia kai eh ehmera eh ebdomeh klehteh agia estai ymin pan ergon latreyton oy poiehsete en aytais plehn osa poiehthehsetai paseh psycheh toyto monon poiehthehsetai ymin
NovaVulgata: Dies prima erit sancta atque sollemnis, et dies septima eadem festivitate venerabilis. Nihil operis facietis in eis, exceptis his, quae ad vescendum pertinent.


2.Mose 12,19 *

HeLeningradV: שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי ׀ כָּל־אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ׃
xxibOat jaamijm xAor loA jimaaceA bbaatejkaem kij kaal-Aokel mahmaecaet wnikrtaaH Hanaepaexx HaHiwA meOadat jixraaAel bager wbAaezrah HaaAaaraec׃
HeLeningradoV: שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי ׀ כל־אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃
xbOt jmjm xAr lA jmcA bbtjkm kj kl-Akl mhmct wnkrtH Hnpx HHwA mOdt jxrAl bgr wbAzrh HArc׃
Schlachter: daß man sieben Tage lang keinen Sauerteig in euren Häusern finde. Denn wer gesäuertes Brot ißt, dessen Seele soll ausgerottet werden aus der Gemeinde Israel, er sei ein Fremdling oder Einheimischer im Lande. Septuaginta: ἑπτὰ ἡμέρας ζύμη οὐχ εὑρεθήσεται ἐν ταῖς οἰκίαις ὑμῶν πᾶς ὃς ἂν φάγῃ ζυμωτόν ἐξολεθρευθήσεται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐκ συναγωγῆς ισραηλ ἔν τε τοῖς γειώραις καὶ αὐτόχθοσιν τῆς γῆς
epta ehmeras zymeh oych eyrethehsetai en tais oikiais ymohn pas os an phageh zymohton exolethreythehsetai eh psycheh ekeineh ek synagohgehs israehl en te tois geiohrais kai aytochthosin tehs gehs
NovaVulgata: Septem diebus fermentum non invenietur in domibus vestris. Qui comederit fermentatum, peribit anima eius de coetu Israel, tam de advenis quam de indigenis terrae.


2.Mose 12,20 *

HeLeningradV: כָּל־מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מֹושְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצֹּות׃ פ
kaal-mahmaecaet loA toAkelw bkol mowxxbotejkaem toAklw macowt׃ p
HeLeningradoV: כל־מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ פ
kl-mhmct lA tAklw bkl mwxbtjkm tAklw mcwt׃ p
Schlachter: So esset kein gesäuertes, sondern ungesäuertes Brot in allen euren Wohnungen! Septuaginta: πᾶν ζυμωτὸν οὐκ ἔδεσθε ἐν παντὶ δὲ κατοικητηρίῳ ὑμῶν ἔδεσθε ἄζυμα
pan zymohton oyk edesthe en panti de katoikehtehrioh ymohn edesthe azyma
NovaVulgata: Omne fermentatum non comedetis; in cunctis habitaculis vestris edetis azyma ”.


2.Mose 12,43 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל־בֶּן־נֵכָר לֹא־יֹאכַל בֹּו׃
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH wAaHaron zoAt huqat Hapaasah kaal-baen-nekaar loA-joAkal bow׃
HeLeningradoV: ויאמר יהוה אל־משה ואהרן זאת חקת הפסח כל־בן־נכר לא־יאכל בו׃
wjAmr jHwH Al-mxH wAHrn zAt hqt Hpsh kl-bn-nkr lA-jAkl bw׃
Schlachter: Und der HERR sprach zu Mose und Aaron: Dies ist die Ordnung des Passah: Kein Fremder soll davon essen. Septuaginta: εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν καὶ ααρων λέγων οὗτος ὁ νόμος τοῦ πασχα πᾶς ἀλλογενὴς οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτοῦ
eipen de kyrios pros mohysehn kai aarohn legohn oytos o nomos toy pascha pas allogenehs oyk edetai ap' aytoy
NovaVulgata: Dixitque Dominus ad Moysen et Aaron: “ Haec est religio Paschae: Omnis alienigena non comedet ex eo;


2.Mose 12,45 *

HeLeningradV: תֹּושָׁב וְשָׂכִיר לֹא־יֹאכַל־בֹּו׃
towxxaab wxaakijr loA-joAkal-bow׃
HeLeningradoV: תושב ושכיר לא־יאכל־בו׃
twxb wxkjr lA-jAkl-bw׃
Schlachter: Ein Beisasse und Taglöhner soll nicht davon essen. Septuaginta: πάροικος ἢ μισθωτὸς οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτοῦ
paroikos eh misthohtos oyk edetai ap' aytoy
NovaVulgata: advena et mercennarius non edent ex eo.


2.Mose 12,46 *

HeLeningradV: בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא־תֹוצִיא מִן־הַבַּיִת מִן־הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ־בֹו׃
bbajit Aaehaad jeAaakel loA-towcijA min-Habajit min-Habaaxaar hwcaaH wOaecaem loA tixxbrw-bow׃
HeLeningradoV: בבית אחד יאכל לא־תוציא מן־הבית מן־הבשר חוצה ועצם לא תשברו־בו׃
bbjt Ahd jAkl lA-twcjA mn-Hbjt mn-Hbxr hwcH wOcm lA txbrw-bw׃
Schlachter: In einem Hause soll man es essen. Ihr sollt vom Fleisch nichts vor das Haus hinaustragen, und kein Knochen werde ihm zerbrochen. Septuaginta: ἐν οἰκίᾳ μιᾷ βρωθήσεται καὶ οὐκ ἐξοίσετε ἐκ τῆς οἰκίας τῶν κρεῶν ἔξω καὶ ὀστοῦν οὐ συντρίψετε ἀπ' αὐτοῦ
en oikia mia brohthehsetai kai oyk exoisete ek tehs oikias tohn kreohn exoh kai ostoyn oy syntripsete ap' aytoy
NovaVulgata: In una domo comedetur, nec efferetis de carnibus eius foras nec os illius confringetis.


2.Mose 12,48 *

HeLeningradV: וְכִי־יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה הִמֹּול לֹו כָל־זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתֹו וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל־עָרֵל לֹא־יֹאכַל בֹּו׃
wkij-jaagwr Aitkaa ger wOaaxaaH paesah lajHwaaH Himowl low kaal-zaakaar wAaaz jiqrab laOaxotow wHaajaaH kAaezrah HaaAaaraec wkaal-Oaarel loA-joAkal bow׃
HeLeningradoV: וכי־יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל־זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל־ערל לא־יאכל בו׃
wkj-jgwr Atk gr wOxH psh ljHwH Hmwl lw kl-zkr wAz jqrb lOxtw wHjH kAzrh HArc wkl-Orl lA-jAkl bw׃
Schlachter: Wo sich aber ein Fremdling bei dir aufhält und dem HERRN das Passah halten will, der beschneide alles, was männlich ist; und dann erst mache er sich herzu, daß er es feiere und sei wie ein Einheimischer des Landes; denn kein Unbeschnittener soll davon essen. Septuaginta: ἐὰν δέ τις προσέλθῃ πρὸς ὑμᾶς προσήλυτος ποιῆσαι τὸ πασχα κυρίῳ περιτεμεῖς αὐτοῦ πᾶν ἀρσενικόν καὶ τότε προσελεύσεται ποιῆσαι αὐτὸ καὶ ἔσται ὥσπερ καὶ ὁ αὐτόχθων τῆς γῆς πᾶς ἀπερίτμητος οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτοῦ
ean de tis proseltheh pros ymas prosehlytos poiehsai to pascha kyrioh peritemeis aytoy pan arsenikon kai tote proseleysetai poiehsai ayto kai estai ohsper kai o aytochthohn tehs gehs pas aperitmehtos oyk edetai ap' aytoy
NovaVulgata: Quod si quis peregrinorum in vestram voluerit transire coloniam et facere Pascha Domini, circumcidetur prius omne masculinum eius, et tunc rite celebrabit eritque sicut indigena terrae; si quis autem circumcisus non fuerit, non vescetur ex eo.


2.Mose 13,3 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם זָכֹור אֶת־הַיֹּום הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הֹוצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ׃
wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaOaam zaakowr Aaet-Hajowm HazaeH Aaxxaer jcaaAtaem mimicrajim mibejt Oabaadijm kij bhozaeq jaad HowcijA jHowaaH Aaetkaem mizaeH wloA jeAaakel haamec׃
HeLeningradoV: ויאמר משה אל־העם זכור את־היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃
wjAmr mxH Al-HOm zkwr At-Hjwm HzH Axr jcAtm mmcrjm mbjt Obdjm kj bhzq jd HwcjA jHwH Atkm mzH wlA jAkl hmc׃
Schlachter: Da sprach Mose zum Volk: Gedenket an diesen Tag, an dem ihr aus Ägypten, aus dem Diensthause, gegangen seid, daß der HERR euch mit mächtiger Hand von dannen ausgeführt hat: darum sollt ihr nichts Gesäuertes essen! Septuaginta: εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς τὸν λαόν μνημονεύετε τὴν ἡμέραν ταύτην ἐν ᾗ ἐξήλθατε ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας ἐν γὰρ χειρὶ κραταιᾷ ἐξήγαγεν ὑμᾶς κύριος ἐντεῦθεν καὶ οὐ βρωθήσεται ζύμη
eipen de mohysehs pros ton laon mnehmoneyete tehn ehmeran taytehn en eh exehlthate ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias en gar cheiri krataia exehgagen ymas kyrios enteythen kai oy brohthehsetai zymeh
NovaVulgata: Et ait Moyses ad populum: “ Mementote diei huius, in qua egressi estis de Aegypto et de domo servitutis, quoniam in manu forti eduxit vos Dominus de loco isto, ut non comedatis fermentatum panem.


2.Mose 13,7 *

HeLeningradV: מַצֹּות יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶךָ׃
macowt jeAaakel Aet xxibOat Hajaamijm wloA-jeraaAaeH lkaa haamec wloA-jeraaAaeH lkaa xAor bkaal-gbulaekaa׃
HeLeningradoV: מצות יאכל את שבעת הימים ולא־יראה לך חמץ ולא־יראה לך שאר בכל־גבלך׃
mcwt jAkl At xbOt Hjmjm wlA-jrAH lk hmc wlA-jrAH lk xAr bkl-gblk׃
Schlachter: Man soll diese sieben Tage lang ungesäuertes Brot essen, daß bei dir kein Sauerteig gesehen werde; in allen deinen Grenzen soll kein gesäuertes Brot gesehen werden. Septuaginta: ἄζυμα ἔδεσθε τὰς ἑπτὰ ἡμέρας οὐκ ὀφθήσεταί σοι ζυμωτόν οὐδὲ ἔσται σοι ζύμη ἐν πᾶσιν τοῖς ὁρίοις σου
azyma edesthe tas epta ehmeras oyk ophthehsetai soi zymohton oyde estai soi zymeh en pasin tois oriois soy
NovaVulgata: Azyma comedetis septem diebus: non apparebit apud te aliquid fermentatum nec in cunctis finibus tuis.


2.Mose 16,8 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ יְהוָה אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר־אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא־עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל־יְהוָה׃
wajoAmaer moxxaeH btet jHwaaH laakaem baaOaeraeb baaxaar laeAaekol wlaehaem baboqaer lixboOa bixxmoOa jHwaaH Aaet-tlunotejkaem Aaxxaer-Aataem malijnim Oaalaajw wnahnw maaH loA-Oaalejnw tlunotejkaem kij Oal-jHwaaH׃
HeLeningradoV: ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את־תלנתיכם אשר־אתם מלינם עליו ונחנו מה לא־עלינו תלנתיכם כי על־יהוה׃
wjAmr mxH btt jHwH lkm bOrb bxr lAkl wlhm bbqr lxbO bxmO jHwH At-tlntjkm Axr-Atm mljnm Oljw wnhnw mH lA-Oljnw tlntjkm kj Ol-jHwH׃
Schlachter: Weiter sprach Mose: Der HERR wird euch am Abend Fleisch zu essen geben und am Morgen Brot die Fülle; denn er, der HERR, hat euer Murren gehört, womit ihr wider ihn gemurrt habt. Denn was sind wir? Euer Murren ist nicht wider uns, sondern wider den HERRN! Septuaginta: καὶ εἶπεν μωυσῆς ἐν τῷ διδόναι κύριον ὑμῖν ἑσπέρας κρέα φαγεῖν καὶ ἄρτους τὸ πρωὶ εἰς πλησμονὴν διὰ τὸ εἰσακοῦσαι κύριον τὸν γογγυσμὸν ὑμῶν ὃν ὑμεῖς διαγογγύζετε καθ' ἡμῶν ἡμεῖς δὲ τί ἐσμεν οὐ γὰρ καθ' ἡμῶν ὁ γογγυσμὸς ὑμῶν ἐστιν ἀλλ' ἢ κατὰ τοῦ θεοῦ
kai eipen mohysehs en toh didonai kyrion ymin esperas krea phagein kai artoys to prohi eis plehsmonehn dia to eisakoysai kyrion ton goggysmon ymohn on ymeis diagoggyzete kath' ehmohn ehmeis de ti esmen oy gar kath' ehmohn o goggysmos ymohn estin all' eh kata toy theoy
NovaVulgata: Et ait Moyses: “ Dabit Dominus vobis vespere carnes edere et mane panes in saturitate, eo quod audierit murmurationes vestras, quibus murmurati estis contra eum. Nos enim quid sumus? Nec contra nos est murmur vestrum, sed contra Dominum ”.


2.Mose 16,12 *

HeLeningradV: שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ־לָחֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
xxaamaOtij Aaet-tlwnot bnej jixraaAel daber AaleHaem leAmor bejn HaaOarbajim toAklw baaxaar wbaboqaer tixbOw-laahaem wijdaOtaem kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃
HeLeningradoV: שמעתי את־תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו־לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃
xmOtj At-tlwnt bnj jxrAl dbr AlHm lAmr bjn HOrbjm tAklw bxr wbbqr txbOw-lhm wjdOtm kj Anj jHwH AlHjkm׃
Schlachter: Ich habe das Murren der Kinder Israel gehört. Sage ihnen: Um den Abend sollt ihr Fleisch zu essen haben und am Morgen mit Brot gesättigt werden; also sollt ihr erfahren, daß ich der HERR, euer Gott bin! Septuaginta: εἰσακήκοα τὸν γογγυσμὸν τῶν υἱῶν ισραηλ λάλησον πρὸς αὐτοὺς λέγων τὸ πρὸς ἑσπέραν ἔδεσθε κρέα καὶ τὸ πρωὶ πλησθήσεσθε ἄρτων καὶ γνώσεσθε ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν
eisakehkoa ton goggysmon tohn yiohn israehl lalehson pros aytoys legohn to pros esperan edesthe krea kai to prohi plehsthehsesthe artohn kai gnohsesthe oti egoh kyrios o theos ymohn
NovaVulgata: “ Audivi murmurationes filiorum Israel. Loquere ad eos: Vespere comedetis carnes et mane saturabimini panibus scietisque quod ego sum Dominus Deus vester ”.


2.Mose 16,15 *

HeLeningradV: וַיִּרְאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה־הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה׃
wajirAw bnej-jixraaAel wajoAmrw Aijxx Aael-Aaahijw maan HwA kij loA jaadOw maH-HwA wajoAmaer moxxaeH AaleHaem HwA Halaehaem Aaxxaer naatan jHwaaH laakaem lAaaklaaH׃
HeLeningradoV: ויראו בני־ישראל ויאמרו איש אל־אחיו מן הוא כי לא ידעו מה־הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃
wjrAw bnj-jxrAl wjAmrw Ajx Al-Ahjw mn HwA kj lA jdOw mH-HwA wjAmr mxH AlHm HwA Hlhm Axr ntn jHwH lkm lAklH׃
Schlachter: Und als es die Kinder Israel sahen, sprachen sie untereinander: Was ist das? denn sie wußten nicht, was es war. Mose aber sprach zu ihnen: Es ist das Brot, das euch der HERR zu essen gegeben hat! Septuaginta: ἰδόντες δὲ αὐτὸ οἱ υἱοὶ ισραηλ εἶπαν ἕτερος τῷ ἑτέρῳ τί ἐστιν τοῦτο οὐ γὰρ ᾔδεισαν τί ἦν εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς αὐτούς οὗτος ὁ ἄρτος ὃν ἔδωκεν κύριος ὑμῖν φαγεῖν
idontes de ayto oi yioi israehl eipan eteros toh eteroh ti estin toyto oy gar ehdeisan ti ehn eipen de mohysehs pros aytoys oytos o artos on edohken kyrios ymin phagein
NovaVulgata: Quod cum vidissent filii Israel, dixerunt ad invicem: “ Manhu? ” (quod significat: “ Quid est hoc? ”). Ignorabant enim quid esset. Quibus ait Moyses: “ Iste est panis, quem dedit Dominus vobis ad vescendum.


2.Mose 16,16 *

HeLeningradV: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלֹו עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלֹו תִּקָּחוּ׃
zaeH Hadaabaar Aaxxaer ciwaaH jHwaaH liqTw mimaenw Aijxx lpij Aaaklow Oomaer lagulgolaet mispar napxxotejkaem Aijxx laAaxxaer bAaaHaalow tiqaahw׃
HeLeningradoV: זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃
zH Hdbr Axr cwH jHwH lqTw mmnw Ajx lpj Aklw Omr lglglt mspr npxtjkm Ajx lAxr bAHlw tqhw׃
Schlachter: Das ist aber der Befehl, welchen der HERR gegeben hat: Ein jeder sammle davon, soviel er essen mag, einen Gomer für den Kopf, nach der Zahl eurer Seelen; ein jeder nehme für die, die in seiner Hütte sind. Septuaginta: τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ συνέταξεν κύριος συναγάγετε ἀπ' αὐτοῦ ἕκαστος εἰς τοὺς καθήκοντας γομορ κατὰ κεφαλὴν κατὰ ἀριθμὸν ψυχῶν ὑμῶν ἕκαστος σὺν τοῖς συσκηνίοις ὑμῶν συλλέξατε
toyto to rehma o synetaxen kyrios synagagete ap' aytoy ekastos eis toys kathehkontas gomor kata kephalehn kata arithmon psychohn ymohn ekastos syn tois syskehniois ymohn syllexate
NovaVulgata: Hic est sermo, quem praecepit Dominus: "Colligat ex eo unusquisque quantum sufficiat ad vescendum; gomor per singula capita iuxta numerum animarum vestrarum, quae habitant in tabernaculo, sic tolletis" ”.


2.Mose 16,18 *

HeLeningradV: וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר אִישׁ לְפִי־אָכְלֹו לָקָטוּ׃
wajaamodw baaOomaer wloA HaeOdijp HamarbaeH wHamamOijT loA Haehsijr Aijxx lpij-Aaaklow laaqaaTw׃
HeLeningradoV: וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי־אכלו לקטו׃
wjmdw bOmr wlA HOdjp HmrbH wHmmOjT lA Hhsjr Ajx lpj-Aklw lqTw׃
Schlachter: Aber als man es mit dem Gomer maß, hatte der, welcher viel gesammelt hatte, keinen Überfluß, und dem, der wenig gesammelt hatte, mangelte nichts, sondern ein jeder hatte für sich gesammelt, soviel er essen mochte. Septuaginta: καὶ μετρήσαντες τῷ γομορ οὐκ ἐπλεόνασεν ὁ τὸ πολύ καὶ ὁ τὸ ἔλαττον οὐκ ἠλαττόνησεν ἕκαστος εἰς τοὺς καθήκοντας παρ' ἑαυτῷ συνέλεξαν
kai metrehsantes toh gomor oyk epleonasen o to poly kai o to elatton oyk ehlattonehsen ekastos eis toys kathehkontas par' eaytoh synelexan
NovaVulgata: Et mensi sunt ad mensuram gomor; nec qui plus collegerat, habuit amplius, nec qui minus paraverat, repperit minus, sed singuli, iuxta id quod edere poterant, congregaverunt.


2.Mose 16,25 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיֹּום כִּי־שַׁבָּת הַיֹּום לַיהוָה הַיֹּום לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה׃
wajoAmaer moxxaeH AikluHw Hajowm kij-xxabaat Hajowm lajHwaaH Hajowm loA timcaaAuHw baxaadaeH׃
HeLeningradoV: ויאמר משה אכלהו היום כי־שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃
wjAmr mxH AklHw Hjwm kj-xbt Hjwm ljHwH Hjwm lA tmcAHw bxdH׃
Schlachter: Da sprach Mose: Esset das heute, denn heute ist der Sabbat des HERRN; ihr werdet es heute nicht auf dem Felde finden. Septuaginta: εἶπεν δὲ μωυσῆς φάγετε σήμερον ἔστιν γὰρ σάββατα σήμερον τῷ κυρίῳ οὐχ εὑρεθήσεται ἐν τῷ πεδίῳ
eipen de mohysehs phagete sehmeron estin gar sabbata sehmeron toh kyrioh oych eyrethehsetai en toh pedioh
NovaVulgata: Dixitque Moyses: “ Comedite illud hodie, quia sabbatum est Domino; non invenietur hodie in agro.


2.Mose 16,32 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן ׀ יִרְאוּ אֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהֹוצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
wajoAmaer moxxaeH zaeH Hadaabaar Aaxxaer ciwaaH jHwaaH mloA HaaOomaer mimaenw lmixxmaeraet ldorotejkaem lmaOan jirAw Aaet-Halaehaem Aaxxaer HaeAaekaltij Aaetkaem bamidbaar bHowcijAij Aaetkaem meAaeraec micraajim׃
HeLeningradoV: ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען ׀ יראו את־הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃
wjAmr mxH zH Hdbr Axr cwH jHwH mlA HOmr mmnw lmxmrt ldrtjkm lmOn jrAw At-Hlhm Axr HAkltj Atkm bmdbr bHwcjAj Atkm mArc mcrjm׃
Schlachter: Und Mose sprach: Das ist's, was der HERR geboten hat: Fülle einen Gomer davon und behalte ihn auf für eure Nachkommen, daß man das Brot sehe, womit ich euch in der Wüste gespeist habe, als ich euch aus Ägypten führte! Septuaginta: εἶπεν δὲ μωυσῆς τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ συνέταξεν κύριος πλήσατε τὸ γομορ τοῦ μαν εἰς ἀποθήκην εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἵνα ἴδωσιν τὸν ἄρτον ὃν ἐφάγετε ὑμεῖς ἐν τῇ ἐρήμῳ ὡς ἐξήγαγεν ὑμᾶς κύριος ἐκ γῆς αἰγύπτου
eipen de mohysehs toyto to rehma o synetaxen kyrios plehsate to gomor toy man eis apothehkehn eis tas geneas ymohn ina idohsin ton arton on ephagete ymeis en teh erehmoh ohs exehgagen ymas kyrios ek gehs aigyptoy
NovaVulgata: Dixit autem Moyses: “ Iste est sermo, quem praecepit Dominus: "Imple gomor ex eo, et custodiatur in generationes vestras, ut noverint panem, quo alui vos in solitudine, quando educti estis de terra Aegypti" ”.


2.Mose 18,12 *

HeLeningradV: וַיִּקַּח יִתְרֹו חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל ׀ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל־לֶחֶם עִם־חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃
wajiqah jitrow hoten moxxaeH OolaaH wzbaahijm leAloHijm wajaaboA AaHaron wkol ziqnej jixraaAel laeAaekaal-laehaem Oim-hoten moxxaeH lipnej HaaAaeloHijm׃
HeLeningradoV: ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל ׀ זקני ישראל לאכל־לחם עם־חתן משה לפני האלהים׃
wjqh jtrw htn mxH OlH wzbhjm lAlHjm wjbA AHrn wkl zqnj jxrAl lAkl-lhm Om-htn mxH lpnj HAlHjm׃
Schlachter: Und Jethro, Moses Schwiegervater, nahm Brandopfer und Schlachtopfer, Gott zu opfern. Da kamen Aaron und alle Ältesten von Israel, um mit Moses Schwiegervater vor Gott das Brot zu essen. Septuaginta: καὶ ἔλαβεν ιοθορ ὁ γαμβρὸς μωυσῆ ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας τῷ θεῷ παρεγένετο δὲ ααρων καὶ πάντες οἱ πρεσβύτεροι ισραηλ συμφαγεῖν ἄρτον μετὰ τοῦ γαμβροῦ μωυσῆ ἐναντίον τοῦ θεοῦ
kai elaben iothor o gambros mohyseh olokaytohmata kai thysias toh theoh paregeneto de aarohn kai pantes oi presbyteroi israehl symphagein arton meta toy gambroy mohyseh enantion toy theoy
NovaVulgata: Obtulit ergo Iethro socer Moysi holocausta et hostias Deo; veneruntque Aaron et omnes seniores Israel, ut comederent panem cum eo coram Deo.


2.Mose 21,28 *

HeLeningradV: וְכִי־יִגַּח שֹׁור אֶת־אִישׁ אֹו אֶת־אִשָּׁה וָמֵת סָקֹול יִסָּקֵל הַשֹּׁור וְלֹא יֵאָכֵל אֶת־בְּשָׂרֹו וּבַעַל הַשֹּׁור נָקִי׃
wkij-jigah xxowr Aaet-Aijxx Aow Aaet-AixxaaH waamet saaqowl jisaaqel Haxxowr wloA jeAaakel Aaet-bxaarow wbaOal Haxxowr naaqij׃
HeLeningradoV: וכי־יגח שור את־איש או את־אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את־בשרו ובעל השור נקי׃
wkj-jgh xwr At-Ajx Aw At-AxH wmt sqwl jsql Hxwr wlA jAkl At-bxrw wbOl Hxwr nqj׃
Schlachter: Wenn ein Ochs einen Mann oder eine Frau zu Tode stößt, so soll man ihn steinigen und sein Fleisch nicht essen; der Eigentümer des Ochsen aber bleibe unbestraft. Septuaginta: ἐὰν δὲ κερατίσῃ ταῦρος ἄνδρα ἢ γυναῖκα καὶ ἀποθάνῃ λίθοις λιθοβοληθήσεται ὁ ταῦρος καὶ οὐ βρωθήσεται τὰ κρέα αὐτοῦ ὁ δὲ κύριος τοῦ ταύρου ἀθῷος ἔσται
ean de keratiseh tayros andra eh gynaika kai apothaneh lithois lithobolehthehsetai o tayros kai oy brohthehsetai ta krea aytoy o de kyrios toy tayroy athohos estai
NovaVulgata: Si bos cornu percusserit virum aut mulierem, et mortui fuerint, lapidibus obruetur, et non comedentur carnes eius; dominus autem bovis innocens erit.


2.Mose 22,30 *

HeLeningradV: וְאַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתֹו׃ ס
wAanxxej-qodaexx tiHjwn lij wbaaxaar baxaadaeH TrepaaH loA toAkelw lakaelaeb taxxlikwn Aotow׃ s
HeLeningradoV: ואנשי־קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ ס
wAnxj-qdx tHjwn lj wbxr bxdH TrpH lA tAklw lklb txlkwn Atw׃ s
Schlachter: Und ihr sollt mir heilige Leute sein; darum sollt ihr kein Fleisch essen, das auf dem Feld von wilden Tieren zerrissen worden ist, sondern sollt es den Hunden vorwerfen. Septuaginta: καὶ ἄνδρες ἅγιοι ἔσεσθέ μοι καὶ κρέας θηριάλωτον οὐκ ἔδεσθε τῷ κυνὶ ἀπορρίψατε αὐτό
kai andres agioi esesthe moi kai kreas thehrialohton oyk edesthe toh kyni aporripsate ayto
NovaVulgata: Viri sancti eritis mihi; carnem animalis in agro dilacerati non comedetis, sed proicietis canibus.


2.Mose 23,15 *

HeLeningradV: אֶת־חַג הַמַּצֹּות תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּות כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמֹועֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בֹו יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם׃
Aaet-hag Hamacowt tixxmor xxibOat jaamijm toAkal macowt kaAaxxaer ciwijtikaa lmowOed hodaexx HaaAaabijb kij-bow jaacaaAtaa mimicraajim wloA-jeraaAw paanaj rejqaam׃
HeLeningradoV: את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי־בו יצאת ממצרים ולא־יראו פני ריקם׃
At-hg Hmcwt txmr xbOt jmjm tAkl mcwt kAxr cwjtk lmwOd hdx HAbjb kj-bw jcAt mmcrjm wlA-jrAw pnj rjqm׃
Schlachter: Das Fest der ungesäuerten Brote sollst du halten: sieben Tage sollst du ungesäuertes Brot essen zur bestimmten Zeit im Monat Abib, wie ich dir befohlen habe; denn in demselben bist du aus Ägypten ausgezogen. Man erscheine aber nicht leer vor mir! Septuaginta: τὴν ἑορτὴν τῶν ἀζύμων φυλάξασθε ποιεῖν ἑπτὰ ἡμέρας ἔδεσθε ἄζυμα καθάπερ ἐνετειλάμην σοι κατὰ τὸν καιρὸν τοῦ μηνὸς τῶν νέων ἐν γὰρ αὐτῷ ἐξῆλθες ἐξ αἰγύπτου οὐκ ὀφθήσῃ ἐνώπιόν μου κενός
tehn eortehn tohn azymohn phylaxasthe poiein epta ehmeras edesthe azyma kathaper eneteilamehn soi kata ton kairon toy mehnos tohn neohn en gar aytoh exehlthes ex aigyptoy oyk ophthehseh enohpion moy kenos
NovaVulgata: Sollemnitatem Azymorum custodies: septem diebus comedes azyma, sicut praecepi tibi, tempore statuto mensis Abib, quando egressus es de Aegypto. Non apparebis in conspectu meo vacuus.


2.Mose 24,8-18  *

HeLeningradV: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל־הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם־הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם עַל כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃  וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃  וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃  וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדֹו וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃ ס  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה־שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת־לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתֹּורָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהֹורֹתָם׃  וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהֹושֻׁעַ מְשָׁרְתֹו וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל־הַר הָאֱלֹהִים׃  וְאֶל־הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ־לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר־נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי־בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם׃  וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל־הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת־הָהָר׃  וַיִּשְׁכֹּן כְּבֹוד־יְהוָה עַל־הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי מִתֹּוךְ הֶעָנָן׃  וּמַרְאֵה כְּבֹוד יְהוָה כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃  וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתֹוךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל־הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׃ פ
wajiqah moxxaeH Aaet-Hadaam wajizroq Oal-HaaOaam wajoAmaer HineH dam-Habrijt Aaxxaer kaarat jHwaaH Oimaakaem Oal kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH׃  wajaOal moxxaeH wAaHaron naadaab waAabijHwA wxxibOijm miziqnej jixraaAel׃  wajirAw Aet AaeloHej jixraaAel wtahat raglaajw kmaOaxeH libnat Hasapijr wkOaecaem Haxxaamajim laaToHar׃  wAael-Aacijlej bnej jixraaAel loA xxaalah jaadow wajaehaezw Aaet-HaaAaeloHijm wajoAklw wajixxtw׃ s  wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH OaleH Aelaj HaaHaaraaH waeHjeH-xxaam wAaetnaaH lkaa Aaet-luhot HaaAaebaen wHatowraaH wHamicwaaH Aaxxaer kaatabtij lHowrotaam׃  wajaaqaam moxxaeH wijHowxxuOa mxxaartow wajaOal moxxaeH Aael-Har HaaAaeloHijm׃  wAael-Hazqenijm Aaamar xxbw-laanw baazaeH Oad Aaxxaer-naaxxwb Aalejkaem wHineH AaHaron whwr Oimaakaem mij-baOal dbaarijm jigaxx AaleHaem׃  wajaOal moxxaeH Aael-HaaHaar wajkas HaeOaanaan Aaet-HaaHaar׃  wajixxkon kbowd-jHwaaH Oal-Har sijnaj wajkaseHw HaeOaanaan xxexxaet jaamijm wajiqraaA Aael-moxxaeH bajowm HaxxbijOij mitowk HaeOaanaan׃  wmarAeH kbowd jHwaaH kAexx Aokaelaet broAxx HaaHaar lOejnej bnej jixraaAel׃  wajaaboA moxxaeH btowk HaeOaanaan wajaOal Aael-HaaHaar wajHij moxxaeH baaHaar AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm laajlaaH׃ p
HeLeningradoV: ויקח משה את־הדם ויזרק על־העם ויאמר הנה דם־הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל־הדברים האלה׃  ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל׃  ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר׃  ואל־אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את־האלהים ויאכלו וישתו׃ ס  ויאמר יהוה אל־משה עלה אלי ההרה והיה־שם ואתנה לך את־לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם׃  ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל־הר האלהים׃  ואל־הזקנים אמר שבו־לנו בזה עד אשר־נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי־בעל דברים יגש אלהם׃  ויעל משה אל־ההר ויכס הענן את־ההר׃  וישכן כבוד־יהוה על־הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל־משה ביום השביעי מתוך הענן׃  ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל׃  ויבא משה בתוך הענן ויעל אל־ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה׃ פ
wjqh mxH At-Hdm wjzrq Ol-HOm wjAmr HnH dm-Hbrjt Axr krt jHwH Omkm Ol kl-Hdbrjm HAlH׃  wjOl mxH wAHrn ndb wAbjHwA wxbOjm mzqnj jxrAl׃  wjrAw At AlHj jxrAl wtht rgljw kmOxH lbnt Hspjr wkOcm Hxmjm lTHr׃  wAl-Acjlj bnj jxrAl lA xlh jdw wjhzw At-HAlHjm wjAklw wjxtw׃ s  wjAmr jHwH Al-mxH OlH Alj HHrH wHjH-xm wAtnH lk At-lht HAbn wHtwrH wHmcwH Axr ktbtj lHwrtm׃  wjqm mxH wjHwxO mxrtw wjOl mxH Al-Hr HAlHjm׃  wAl-Hzqnjm Amr xbw-lnw bzH Od Axr-nxwb Aljkm wHnH AHrn whwr Omkm mj-bOl dbrjm jgx AlHm׃  wjOl mxH Al-HHr wjks HOnn At-HHr׃  wjxkn kbwd-jHwH Ol-Hr sjnj wjksHw HOnn xxt jmjm wjqrA Al-mxH bjwm HxbjOj mtwk HOnn׃  wmrAH kbwd jHwH kAx Aklt brAx HHr lOjnj bnj jxrAl׃  wjbA mxH btwk HOnn wjOl Al-HHr wjHj mxH bHr ArbOjm jwm wArbOjm ljlH׃ p
Schlachter: Da nahm Mose das Blut und sprengte es auf das Volk und sprach: Sehet, das ist das Blut des Bundes, den der HERR mit euch gemacht hat über allen diesen Worten!  Da stiegen Mose und Aaron, Nadab und Abihu und siebzig von den Ältesten Israels hinauf;  und sie sahen den Gott Israels; und unter seinen Füßen war ein Boden wie von Saphirsteinen und so klar wie der Himmel selbst.  Und er legte seine Hand nicht an die Auserwählten der Kinder Israel. Und als sie Gott gesehen hatten, aßen und tranken sie.  Und der HERR sprach zu Mose: Steige zu mir herauf auf den Berg und bleibe daselbst, so will ich dir die steinernen Tafeln geben und das Gesetz und das Gebot, das ich geschrieben habe, um sie zu unterweisen!  Da machte sich Mose auf samt seinem Diener Josua und stieg auf den Berg hinauf zu Gott.  Zu den Ältesten aber hatte er gesagt: Erwartet uns hier, bis wir wieder zu euch kommen; sehet, Aaron und Hur sind bei euch; wer eine Angelegenheit hat, der wende sich an sie!  Als nun Mose auf den Berg stieg, bedeckte eine Wolke den Berg.  Und die Herrlichkeit des HERRN wohnte auf dem Berg Sinai, und die Wolke bedeckte ihn sechs Tage lang; am siebenten Tage aber rief er Mose von der Wolke aus zu.  Und die Herrlichkeit des HERRN erschien den Kindern Israel wie ein verzehrendes Feuer oben auf dem Gipfel des Berges.  Mose aber ging mitten in die Wolke hinein, da er den Berg bestieg; und Mose blieb vierzig Tage und vierzig Nächte auf dem Berge. Septuaginta: λαβὼν δὲ μωυσῆς τὸ αἷμα κατεσκέδασεν τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ἰδοὺ τὸ αἷμα τῆς διαθήκης ἧς διέθετο κύριος πρὸς ὑμᾶς περὶ πάντων τῶν λόγων τούτων  καὶ ἀνέβη μωυσῆς καὶ ααρων καὶ ναδαβ καὶ αβιουδ καὶ ἑβδομήκοντα τῆς γερουσίας ισραηλ  καὶ εἶδον τὸν τόπον οὗ εἱστήκει ἐκεῖ ὁ θεὸς τοῦ ισραηλ καὶ τὰ ὑπὸ τοὺς πόδας αὐτοῦ ὡσεὶ ἔργον πλίνθου σαπφείρου καὶ ὥσπερ εἶδος στερεώματος τοῦ οὐρανοῦ τῇ καθαριότητι  καὶ τῶν ἐπιλέκτων τοῦ ισραηλ οὐ διεφώνησεν οὐδὲ εἷς καὶ ὤφθησαν ἐν τῷ τόπῳ τοῦ θεοῦ καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον  καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἀνάβηθι πρός με εἰς τὸ ὄρος καὶ ἴσθι ἐκεῖ καὶ δώσω σοι τὰ πυξία τὰ λίθινα τὸν νόμον καὶ τὰς ἐντολάς ἃς ἔγραψα νομοθετῆσαι αὐτοῖς  καὶ ἀναστὰς μωυσῆς καὶ ἰησοῦς ὁ παρεστηκὼς αὐτῷ ἀνέβησαν εἰς τὸ ὄρος τοῦ θεοῦ  καὶ τοῖς πρεσβυτέροις εἶπαν ἡσυχάζετε αὐτοῦ ἕως ἀναστρέψωμεν πρὸς ὑμᾶς καὶ ἰδοὺ ααρων καὶ ωρ μεθ' ὑμῶν ἐάν τινι συμβῇ κρίσις προσπορευέσθωσαν αὐτοῖς  καὶ ἀνέβη μωυσῆς καὶ ἰησοῦς εἰς τὸ ὄρος καὶ ἐκάλυψεν ἡ νεφέλη τὸ ὄρος  καὶ κατέβη ἡ δόξα τοῦ θεοῦ ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ σινα καὶ ἐκάλυψεν αὐτὸ ἡ νεφέλη ἓξ ἡμέρας καὶ ἐκάλεσεν κύριος τὸν μωυσῆν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἐκ μέσου τῆς νεφέλης  τὸ δὲ εἶδος τῆς δόξης κυρίου ὡσεὶ πῦρ φλέγον ἐπὶ τῆς κορυφῆς τοῦ ὄρους ἐναντίον τῶν υἱῶν ισραηλ  καὶ εἰσῆλθεν μωυσῆς εἰς τὸ μέσον τῆς νεφέλης καὶ ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος καὶ ἦν ἐκεῖ ἐν τῷ ὄρει τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας
labohn de mohysehs to aima kateskedasen toy laoy kai eipen idoy to aima tehs diathehkehs ehs dietheto kyrios pros ymas peri pantohn tohn logohn toytohn  kai anebeh mohysehs kai aarohn kai nadab kai abioyd kai ebdomehkonta tehs geroysias israehl  kai eidon ton topon oy eistehkei ekei o theos toy israehl kai ta ypo toys podas aytoy ohsei ergon plinthoy sappheiroy kai ohsper eidos stereohmatos toy oyranoy teh kathariotehti  kai tohn epilektohn toy israehl oy diephohnehsen oyde eis kai ohphthehsan en toh topoh toy theoy kai ephagon kai epion  kai eipen kyrios pros mohysehn anabehthi pros me eis to oros kai isthi ekei kai dohsoh soi ta pyxia ta lithina ton nomon kai tas entolas as egrapsa nomothetehsai aytois  kai anastas mohysehs kai iehsoys o parestehkohs aytoh anebehsan eis to oros toy theoy  kai tois presbyterois eipan ehsychazete aytoy eohs anastrepsohmen pros ymas kai idoy aarohn kai ohr meth' ymohn ean tini symbeh krisis prosporeyesthohsan aytois  kai anebeh mohysehs kai iehsoys eis to oros kai ekalypsen eh nepheleh to oros  kai katebeh eh doxa toy theoy epi to oros to sina kai ekalypsen ayto eh nepheleh ex ehmeras kai ekalesen kyrios ton mohysehn teh ehmera teh ebdomeh ek mesoy tehs nephelehs  to de eidos tehs doxehs kyrioy ohsei pyr phlegon epi tehs koryphehs toy oroys enantion tohn yiohn israehl  kai eisehlthen mohysehs eis to meson tehs nephelehs kai anebeh eis to oros kai ehn ekei en toh orei tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas
NovaVulgata: Ille vero sumptum sanguinem respersit in populum et ait: “ Hic est sanguis foederis, quod pepigit Dominus vobiscum super cunctis sermonibus his ”.  Ascenderuntque Moyses et Aaron, Nadab et Abiu et septuaginta de senioribus Israel.  Et viderunt Deum Israel, et sub pedibus eius quasi opus lapidis sapphirini et quasi ipsum caelum, cum serenum est.  Nec in electos filiorum Israel misit manum suam; videruntque Deum et comederunt ac biberunt.  Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Ascende ad me in montem et esto ibi; daboque tibi tabulas lapideas et legem ac mandata, quae scripsi, ut doceas eos ”.  Surrexerunt Moyses et Iosue minister eius; ascendensque Moyses in montem Dei  senioribus ait: “ Exspectate hic, donec revertamur ad vos. Habetis Aaron et Hur vobiscum; si quid natum fuerit quaestionis, referetis ad eos ”.  Cumque ascendisset Moyses in montem, operuit nubes montem;  et habitavit gloria Domini super Sinai tegens illum nube sex diebus; septimo autem die vocavit eum de medio caliginis.  Erat autem species gloriae Domini quasi ignis ardens super verticem montis in conspectu filiorum Israel.  Ingressusque Moyses medium nebulae ascendit in montem; et fuit ibi quadraginta diebus et quadraginta noctibus.


2.Mose 29,33 *

HeLeningradV: וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת־יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם וְזָר לֹא־יֹאכַל כִּי־קֹדֶשׁ הֵם׃
wAaaklw Aotaam Aaxxaer kupar baaHaem lmaleA Aaet-jaadaam lqadexx Aotaam wzaar loA-joAkal kij-qodaexx Hem׃
HeLeningradoV: ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את־ידם לקדש אתם וזר לא־יאכל כי־קדש הם׃
wAklw Atm Axr kpr bHm lmlA At-jdm lqdx Atm wzr lA-jAkl kj-qdx Hm׃
Schlachter: Sie sollen das essen, womit die Sühne für sie bewirkt wurde, als man ihre Hände füllte, sie zu weihen. Kein Fremder soll es essen, denn es ist heilig! Septuaginta: ἔδονται αὐτά ἐν οἷς ἡγιάσθησαν ἐν αὐτοῖς τελειῶσαι τὰς χεῖρας αὐτῶν ἁγιάσαι αὐτούς καὶ ἀλλογενὴς οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτῶν ἔστιν γὰρ ἅγια
edontai ayta en ois ehgiasthehsan en aytois teleiohsai tas cheiras aytohn agiasai aytoys kai allogenehs oyk edetai ap' aytohn estin gar agia
NovaVulgata: Et comedent ea, quibus expiatio facta fuerit ad implendum manus eorum, ad sanctificandum eos. Alienigena non vescetur ex eis, quia sancta sunt.


2.Mose 29,34 *

HeLeningradV: וְאִם־יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנֹּותָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי־קֹדֶשׁ הוּא׃
wAim-jiwaater mibxar HamiluAijm wmin-Halaehaem Oad-Haboqaer wxaaraptaa Aaet-Hanowtaar baaAexx loA jeAaakel kij-qodaexx HwA׃
HeLeningradoV: ואם־יותר מבשר המלאים ומן־הלחם עד־הבקר ושרפת את־הנותר באש לא יאכל כי־קדש הוא׃
wAm-jwtr mbxr HmlAjm wmn-Hlhm Od-Hbqr wxrpt At-Hnwtr bAx lA jAkl kj-qdx HwA׃
Schlachter: Wenn aber etwas von dem Fleisch der Einweihung und von dem Brot bis zum Morgen übrigbleibt, sollst du das Übrige mit Feuer verbrennen und nicht essen lassen; denn es ist heilig. Septuaginta: ἐὰν δὲ καταλειφθῇ ἀπὸ τῶν κρεῶν τῆς θυσίας τῆς τελειώσεως καὶ τῶν ἄρτων ἕως πρωί κατακαύσεις τὰ λοιπὰ πυρί οὐ βρωθήσεται ἁγίασμα γάρ ἐστιν
ean de kataleiphtheh apo tohn kreohn tehs thysias tehs teleiohseohs kai tohn artohn eohs prohi katakayseis ta loipa pyri oy brohthehsetai agiasma gar estin
NovaVulgata: Quod si remanserit de carnibus consecrationis sive de panibus usque mane, combures reliquias igni; non comedentur, quia sancta sunt.


2.Mose 32,6 *

HeLeningradV: וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתֹו וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק׃ פ
wajaxxkijmw mimaahaaraat wajaOalw Oolot wajagixxw xxlaamijm wajexxaeb HaaOaam laeAaekol wxxaatow wajaaqumw lcaheq׃ p
HeLeningradoV: וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ פ
wjxkjmw mmhrt wjOlw Olt wjgxw xlmjm wjxb HOm lAkl wxtw wjqmw lchq׃ p
Schlachter: Da standen sie am Morgen früh auf und opferten Brandopfer und brachten dazu Dankopfer; darnach setzte sich das Volk nieder, um zu essen und zu trinken, und sie standen auf, um zu spielen. Septuaginta: καὶ ὀρθρίσας τῇ ἐπαύριον ἀνεβίβασεν ὁλοκαυτώματα καὶ προσήνεγκεν θυσίαν σωτηρίου καὶ ἐκάθισεν ὁ λαὸς φαγεῖν καὶ πιεῖν καὶ ἀνέστησαν παίζειν
kai orthrisas teh epayrion anebibasen olokaytohmata kai prosehnegken thysian sohtehrioy kai ekathisen o laos phagein kai piein kai anestehsan paizein
NovaVulgata: Surgen tesque mane altero die obtulerunt holocausta et hostias pacificas; et sedit populus manducare et bibere et surrexerunt ludere.


2.Mose 33,3 *

HeLeningradV: אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף אַתָּה פֶּן־אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ׃
Aael-Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx kij loA AaeOaelaeH bqirbkaa kij Oam-qxxeH-Ooraep AataaH paen-Aakaelkaa badaaraek׃
HeLeningradoV: אל־ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם־קשה־ערף אתה פן־אכלך בדרך׃
Al-Arc zbt hlb wdbx kj lA AOlH bqrbk kj Om-qxH-Orp AtH pn-Aklk bdrk׃
Schlachter: in das Land, das von Milch und Honig fließt; denn ich will nicht mit dir hinaufziehen, weil du ein halsstarriges Volk bist; ich würde dich sonst unterwegs verzehren. Septuaginta: καὶ εἰσάξω σε εἰς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι οὐ γὰρ μὴ συναναβῶ μετὰ σοῦ διὰ τὸ λαὸν σκληροτράχηλόν σε εἶναι ἵνα μὴ ἐξαναλώσω σε ἐν τῇ ὁδῷ
kai eisaxoh se eis gehn reoysan gala kai meli oy gar meh synanaboh meta soy dia to laon sklehrotrachehlon se einai ina meh exanalohsoh se en teh odoh
NovaVulgata: et intres in terram fluentem lacte et melle. Non enim ascendam tecum, quia populus durae cervicis es, ne forte disperdam te in via ”.


2.Mose 34,15 *

HeLeningradV: פֶּן־תִּכְרֹת בְּרִית לְיֹושֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ ׀ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחֹו׃
paen-tikrot brijt ljowxxeb HaaAaaraec wzaanw Aaharej AaeloHejHaem wzaabhw leAloHejHaem wqaaraaA lkaa wAaakaltaa mizibhow׃
HeLeningradoV: פן־תכרת ברית ליושב הארץ וזנו ׀ אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃
pn-tkrt brjt ljwxb HArc wznw Ahrj AlHjHm wzbhw lAlHjHm wqrA lk wAklt mzbhw׃
Schlachter: Daß du nicht etwa mit den Einwohnern des Landes einen Bund machest, und wenn sie ihren Göttern nachbuhlen und ihren Göttern opfern, sie dich einladen und du von ihrem Opfer essest, Septuaginta: μήποτε θῇς διαθήκην τοῖς ἐγκαθημένοις πρὸς ἀλλοφύλους ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐκπορνεύσωσιν ὀπίσω τῶν θεῶν αὐτῶν καὶ θύσωσι τοῖς θεοῖς αὐτῶν καὶ καλέσωσίν σε καὶ φάγῃς τῶν θυμάτων αὐτῶν
mehpote thehs diathehkehn tois egkathehmenois pros allophyloys epi tehs gehs kai ekporneysohsin opisoh tohn theohn aytohn kai thysohsi tois theois aytohn kai kalesohsin se kai phagehs tohn thymatohn aytohn
NovaVulgata: Ne ineas pactum cum hominibus illarum regionum, ne, cum fornicati fuerint cum diis suis et sacrificaverint eis, vocet te quispiam, et comedas de immolatis.


2.Mose 34,28  *

HeLeningradV: וַיְהִי־שָׁם עִם־יְהוָה אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים׃
wajHij-xxaam Oim-jHwaaH AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm lajlaaH laehaem loA Aaakal wmajim loA xxaataaH wajiktob Oal-Haluhot Aet dibrej Habrijt Oaxaeraet Hadbaarijm׃
HeLeningradoV: ויהי־שם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃
wjHj-xm Om-jHwH ArbOjm jwm wArbOjm ljlH lhm lA Akl wmjm lA xtH wjktb Ol-Hlht At dbrj Hbrjt Oxrt Hdbrjm׃
Schlachter: Und er war daselbst bei dem HERRN vierzig Tage und vierzig Nächte lang und aß kein Brot und trank kein Wasser. Und er schrieb auf die Tafeln die Worte des Bundes, die zehn Worte. Septuaginta: καὶ ἦν ἐκεῖ μωυσῆς ἐναντίον κυρίου τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἄρτον οὖκ ἔφαγεν καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιεν καὶ ἔγραψεν τὰ ῥήματα ταῦτα ἐπὶ τῶν πλακῶν τῆς διαθήκης τοὺς δέκα λόγους
kai ehn ekei mohysehs enantion kyrioy tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas arton oyk ephagen kai ydohr oyk epien kai egrapsen ta rehmata tayta epi tohn plakohn tehs diathehkehs toys deka logoys
NovaVulgata: Fuit ergo ibi cum Domino quadraginta dies et quadraginta noctes; panem non comedit et aquam non bibit et scripsit in tabulis verba foederis, decem verba.


3.Mose


3.Mose 3,17 *

HeLeningradV: חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹושְׁבֹתֵיכֶם כָּל־חֵלֶב וְכָל־דָּם לֹא תֹאכֵלוּ׃ פ
huqat Oowlaam ldorotejkaem bkol mowxxbotejkaem kaal-helaeb wkaal-daam loA toAkelw׃ p
HeLeningradoV: חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל־חלב וכל־דם לא תאכלו׃ פ
hqt Owlm ldrtjkm bkl mwxbtjkm kl-hlb wkl-dm lA tAklw׃ p
Schlachter: Das ist eine ewige Satzung für eure Geschlechter an allen euren Wohnorten, daß ihr weder Fett noch Blut essen sollt. Septuaginta: νόμιμον εἰς τὸν αἰῶνα εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσῃ κατοικίᾳ ὑμῶν πᾶν στέαρ καὶ πᾶν αἷμα οὐκ ἔδεσθε
nomimon eis ton aiohna eis tas geneas ymohn en paseh katoikia ymohn pan stear kai pan aima oyk edesthe
NovaVulgata: Iure perpetuo in generationibus et cunctis habitaculis vestris, nec adipem nec sanguinem omnino comedetis ”.


3.Mose 6,16 *

HeLeningradV: וְכָל־מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל׃ פ
wkaal-minhat koHen kaalijl tiHjaeH loA teAaakel׃ p
HeLeningradoV: וכל־מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל׃ פ
wkl-mnht kHn kljl tHjH lA tAkl׃ p
Schlachter: (H6-16) Jedes Speisopfer eines Priesters soll ganz verbrannt werden; es darf nicht gegessen werden. Septuaginta: καὶ πᾶσα θυσία ἱερέως ὁλόκαυτος ἔσται καὶ οὐ βρωθήσεται
kai pasa thysia iereohs olokaytos estai kai oy brohthehsetai
NovaVulgata: omne enim sacrificium similae sacerdotum igne consumetur, nec quisquam comedet ex eo ”.


3.Mose 6,23 *

HeLeningradV: וְכָל־חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל־אֹהֶל מֹועֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף׃ פ
wkaal-haTaaAt Aaxxaer jwbaaA midaamaaH Aael-AoHael mowOed lkaper baqodaexx loA teAaakel baaAexx tixaarep׃ p
HeLeningradoV: וכל־חטאת אשר יובא מדמה אל־אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף׃ פ
wkl-hTAt Axr jwbA mdmH Al-AHl mwOd lkpr bqdx lA tAkl bAx txrp׃ p
Schlachter: (H6-23) Dagegen soll man kein Sündopfer essen, von dessen Blut in die Stiftshütte hineingebracht wird, um Sühne zu erwirken im Heiligtum; es soll mit Feuer verbrannt werden. Septuaginta: καὶ πάντα τὰ περὶ τῆς ἁμαρτίας ὧν ἐὰν εἰσενεχθῇ ἀπὸ τοῦ αἵματος αὐτῶν εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου ἐξιλάσασθαι ἐν τῷ ἁγίῳ οὐ βρωθήσεται ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται
kai panta ta peri tehs amartias ohn ean eisenechtheh apo toy aimatos aytohn eis tehn skehnehn toy martyrioy exilasasthai en toh agioh oy brohthehsetai en pyri katakaythehsetai
NovaVulgata: Omne autem sacrificium pro peccato, de cuius sanguine infertur in tabernaculum conventus ad expiandum in sanctuario, non comedetur, sed comburetur igni.


3.Mose 7,15 *

HeLeningradV: וּבְשַׂר זֶבַח תֹּודַת שְׁלָמָיו בְּיֹום קָרְבָּנֹו יֵאָכֵל לֹא־יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר׃
wbxar zaebah towdat xxlaamaajw bjowm qaarbaanow jeAaakel loA-janijha mimaenw Oad-boqaer׃
HeLeningradoV: ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא־יניח ממנו עד־בקר׃
wbxr zbh twdt xlmjw bjwm qrbnw jAkl lA-jnjh mmnw Od-bqr׃
Schlachter: Es soll aber das Fleisch des Lob und Dankopfers am Tage seiner Darbringung gegessen werden; man darf nichts davon übriglassen bis zum Morgen. Septuaginta: καὶ τὰ κρέα θυσίας αἰνέσεως σωτηρίου αὐτῷ ἔσται καὶ ἐν ᾗ ἡμέρᾳ δωρεῖται βρωθήσεται οὐ καταλείψουσιν ἀπ' αὐτοῦ εἰς τὸ πρωί
kai ta krea thysias aineseohs sohtehrioy aytoh estai kai en eh ehmera dohreitai brohthehsetai oy kataleipsoysin ap' aytoy eis to prohi
NovaVulgata: Cuius carnes eadem comedentur die, nec remanebit ex eis quidquam usque mane.


3.Mose 7,18 *

HeLeningradV: וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר־זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתֹו לֹא יֵחָשֵׁב לֹו פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא׃
wAim HeAaakol jeAaakel mibxar-zaebah xxlaamaajw bajowm Haxxlijxxij loA jeraacaeH Hamaqrijb Aotow loA jehaaxxeb low pigwl jiHjaeH wHanaepaexx HaaAokaelaet mimaenw OawonaaH tixaaA׃
HeLeningradoV: ואם האכל יאכל מבשר־זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃
wAm HAkl jAkl mbxr-zbh xlmjw bjwm Hxljxj lA jrcH Hmqrjb Atw lA jhxb lw pgwl jHjH wHnpx HAklt mmnw OwnH txA׃
Schlachter: Sollte aber trotzdem am dritten Tage von dem Fleisch seines Dankopfers gegessen werden, so würde der, welcher es dargebracht hat, nicht angenehm sein; es würde ihm nicht zugerechnet, sondern für verdorben gelten, und die Seele, die davon äße, müßte ihre Schuld tragen. Septuaginta: ἐὰν δὲ φαγὼν φάγῃ ἀπὸ τῶν κρεῶν τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ οὐ δεχθήσεται αὐτῷ τῷ προσφέροντι αὐτό οὐ λογισθήσεται αὐτῷ μίασμά ἐστιν ἡ δὲ ψυχή ἥτις ἐὰν φάγῃ ἀπ' αὐτοῦ τὴν ἁμαρτίαν λήμψεται
ean de phagohn phageh apo tohn kreohn teh ehmera teh triteh oy dechthehsetai aytoh toh prospheronti ayto oy logisthehsetai aytoh miasma estin eh de psycheh ehtis ean phageh ap' aytoy tehn amartian lehmpsetai
NovaVulgata: Si quis de carnibus victimae pacificorum die tertio comederit, irrita fiet oblatio nec proderit offerenti; quin potius, quaecumque anima tali se edulio contaminarit, praevaricationis rea erit.


3.Mose 7,19 *

HeLeningradV: וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר־יִגַּע בְּכָל־טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כָּל־טָהֹור יֹאכַל בָּשָׂר׃
wHabaaxaar Aaxxaer-jigaO bkaal-TaameA loA jeAaakel baaAexx jixaarep wHabaaxaar kaal-TaaHowr joAkal baaxaar׃
HeLeningradoV: והבשר אשר־יגע בכל־טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל־טהור יאכל בשר׃
wHbxr Axr-jgO bkl-TmA lA jAkl bAx jxrp wHbxr kl-THwr jAkl bxr׃
Schlachter: Auch wenn das Fleisch mit irgend etwas Unreinem in Berührung kommt, so darf man es nicht essen, sondern muß es mit Feuer verbrennen; sonst aber darf jedermann von diesem Fleisch essen, wenn er rein ist. Septuaginta: καὶ κρέα ὅσα ἂν ἅψηται παντὸς ἀκαθάρτου οὐ βρωθήσεται ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται πᾶς καθαρὸς φάγεται κρέα
kai krea osa an apsehtai pantos akathartoy oy brohthehsetai en pyri katakaythehsetai pas katharos phagetai krea
NovaVulgata: Caro, quae aliquid tetigerit immundum, non comedetur, sed comburetur igni; ceterum carne, qui fuerit mundus, vescetur.


3.Mose 7,23 *

HeLeningradV: דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל־חֵלֶב שֹׁור וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ׃
daber Aael-bnej jixraaAel leAmor kaal-helaeb xxowr wkaexaeb waaOez loA toAkelw׃
HeLeningradoV: דבר אל־בני ישראל לאמר כל־חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃
dbr Al-bnj jxrAl lAmr kl-hlb xwr wkxb wOz lA tAklw׃
Schlachter: Sage den Kindern Israel und sprich: Ihr sollt kein Fett essen von Ochsen, Lämmern und Ziegen! Septuaginta: λάλησον τοῖς υἱοῖς ισραηλ λέγων πᾶν στέαρ βοῶν καὶ προβάτων καὶ αἰγῶν οὐκ ἔδεσθε
lalehson tois yiois israehl legohn pan stear boohn kai probatohn kai aigohn oyk edesthe
NovaVulgata: “ Loquere filiis Israel: Adipem bovis et ovis et caprae non comedetis.


3.Mose 7,24 *

HeLeningradV: וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל־מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ׃
whelaeb nbelaaH whelaeb TrepaaH jeOaaxaeH lkaal-mlaaAkaaH wAaakol loA toAkluHw׃
HeLeningradoV: וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל־מלאכה ואכל לא תאכלהו׃
whlb nblH whlb TrpH jOxH lkl-mlAkH wAkl lA tAklHw׃
Schlachter: Das Fett von Aas oder Zerrissenem darf zu allerlei Zwecken verwendet werden, aber essen sollt ihr es nicht. Septuaginta: καὶ στέαρ θνησιμαίων καὶ θηριάλωτον ποιηθήσεται εἰς πᾶν ἔργον καὶ εἰς βρῶσιν οὐ βρωθήσεται
kai stear thnehsimaiohn kai thehrialohton poiehthehsetai eis pan ergon kai eis brohsin oy brohthehsetai
NovaVulgata: Adipem cadaveris morticini et eius animalis, quod a bestia laceratum est, habebitis in usus varios, sed non comedetis.


3.Mose 7,26 *

HeLeningradV: וְכָל־דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מֹושְׁבֹתֵיכֶם לָעֹוף וְלַבְּהֵמָה׃
wkaal-daam loA toAklw bkol mowxxbotejkaem laaOowp wlabHemaaH׃
HeLeningradoV: וכל־דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃
wkl-dm lA tAklw bkl mwxbtjkm lOwp wlbHmH׃
Schlachter: Ihr sollt auch kein Blut essen in allen euren Wohnungen, weder von Geflügel noch vom Vieh; Septuaginta: πᾶν αἷμα οὐκ ἔδεσθε ἐν πάσῃ τῇ κατοικίᾳ ὑμῶν ἀπό τε τῶν πετεινῶν καὶ ἀπὸ τῶν κτηνῶν
pan aima oyk edesthe en paseh teh katoikia ymohn apo te tohn peteinohn kai apo tohn ktehnohn
NovaVulgata: Sanguinem quoque omnis animalis non sumetis in cibo, tam de avibus quam de pecoribus;


3.Mose 8,31 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו בַּשְּׁלוּ אֶת־הַבָּשָׂר פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד וְשָׁם תֹּאכְלוּ אֹתֹו וְאֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בְּסַל הַמִּלֻּאִים כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי לֵאמֹר אַהֲרֹן וּבָנָיו יֹאכְלֻהוּ׃
wajoAmaer moxxaeH Aael-AaHaron wAael-baanaajw baxxlw Aaet-Habaaxaar paetah AoHael mowOed wxxaam toAklw Aotow wAaet-Halaehaem Aaxxaer bsal HamiluAijm kaAaxxaer ciwejtij leAmor AaHaron wbaanaajw joAkluHw׃
HeLeningradoV: ויאמר משה אל־אהרן ואל־בניו בשלו את־הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת־הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו׃
wjAmr mxH Al-AHrn wAl-bnjw bxlw At-Hbxr pth AHl mwOd wxm tAklw Atw wAt-Hlhm Axr bsl HmlAjm kAxr cwjtj lAmr AHrn wbnjw jAklHw׃
Schlachter: Und Mose sprach zu Aaron und zu seinen Söhnen: Kocht das Fleisch vor der Tür der Stiftshütte und esset es daselbst, wie ich geboten und gesagt habe: Aaron und seine Söhne sollen es essen. Septuaginta: καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς ααρων καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ ἑψήσατε τὰ κρέα ἐν τῇ αὐλῇ τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ἐν τόπῳ ἁγίῳ καὶ ἐκεῖ φάγεσθε αὐτὰ καὶ τοὺς ἄρτους τοὺς ἐν τῷ κανῷ τῆς τελειώσεως ὃν τρόπον συντέτακταί μοι λέγων ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ φάγονται αὐτά
kai eipen mohysehs pros aarohn kai toys yioys aytoy epsehsate ta krea en teh ayleh tehs skehnehs toy martyrioy en topoh agioh kai ekei phagesthe ayta kai toys artoys toys en toh kanoh tehs teleiohseohs on tropon syntetaktai moi legohn aarohn kai oi yioi aytoy phagontai ayta
NovaVulgata: Cumque sanctificasset eos in vestitu suo, praecepit eis dicens: “ Coquite carnes ante fores tabernaculi et ibi comedite eas; panes quoque consecrationis edite, qui positi sunt in canistro, sicut mihi praeceptum est: "Aaron et filii eius comedent eos;


3.Mose 10,17 *

HeLeningradV: מַדּוּעַ לֹא־אֲכַלְתֶּם אֶת־הַחַטָּאת בִּמְקֹום הַקֹּדֶשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא וְאֹתָהּ ׀ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת־עֲוֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְהוָה׃
madwOa loA-Aakaltaem Aaet-HahaTaaAt bimqowm Haqodaexx kij qodaexx qaadaaxxijm HiwA wAotaaH naatan laakaem laaxeAt Aaet-Oawon HaaOedaaH lkaper OalejHaem lipnej jHwaaH׃
HeLeningradoV: מדוע לא־אכלתם את־החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה ׀ נתן לכם לשאת את־עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה׃
mdwO lA-Akltm At-HhTAt bmqwm Hqdx kj qdx qdxjm HwA wAtH ntn lkm lxAt At-Own HOdH lkpr OljHm lpnj jHwH׃
Schlachter: Warum habt ihr das Sündopfer nicht gegessen an heiliger Stätte? Denn es ist hochheilig, und er hat es euch gegeben, daß ihr die Missetat der Gemeinde traget, um für sie Sühne zu erwirken vor dem HERRN! Septuaginta: διὰ τί οὐκ ἐφάγετε τὸ περὶ τῆς ἁμαρτίας ἐν τόπῳ ἁγίῳ ὅτι γὰρ ἅγια ἁγίων ἐστίν τοῦτο ἔδωκεν ὑμῖν φαγεῖν ἵνα ἀφέλητε τὴν ἁμαρτίαν τῆς συναγωγῆς καὶ ἐξιλάσησθε περὶ αὐτῶν ἔναντι κυρίου
dia ti oyk ephagete to peri tehs amartias en topoh agioh oti gar agia agiohn estin toyto edohken ymin phagein ina aphelehte tehn amartian tehs synagohgehs kai exilasehsthe peri aytohn enanti kyrioy
NovaVulgata: “ Cur non comedistis sacrificium pro peccato in loco sancto? Quod sanctum sanctorum est, et datum vobis, ut portetis iniquitatem coetus in expiationem eorum in conspectu Domini;


3.Mose 10,18 *

HeLeningradV: הֵן לֹא־הוּבָא אֶת־דָּמָהּ אֶל־הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה אָכֹול תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי׃
Hen loA-HwbaaA Aaet-daamaaH Aael-Haqodaexx pnijmaaH Aaakowl toAklw AotaaH baqodaexx kaAaxxaer ciwejtij׃
HeLeningradoV: הן לא־הובא את־דמה אל־הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃
Hn lA-HwbA At-dmH Al-Hqdx pnjmH Akwl tAklw AtH bqdx kAxr cwjtj׃
Schlachter: Siehe, sein Blut ist nicht in das Innere des Heiligtums hineingekommen; ihr hättet ihn im Heiligtum essen sollen, wie ich geboten habe. Septuaginta: οὐ γὰρ εἰσήχθη τοῦ αἵματος αὐτοῦ εἰς τὸ ἅγιον κατὰ πρόσωπον ἔσω φάγεσθε αὐτὸ ἐν τόπῳ ἁγίῳ ὃν τρόπον μοι συνέταξεν κύριος
oy gar eisehchtheh toy aimatos aytoy eis to agion kata prosohpon esoh phagesthe ayto en topoh agioh on tropon moi synetaxen kyrios
NovaVulgata: praesertim cum de sanguine illius non sit illatum intra sancta, comedere eam debuistis in sanctuario, sicut praeceptum est mihi ”.


3.Mose 11,2 *

HeLeningradV: דַּבְּרוּ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃
dabrw Aael-bnej jixraaAel leAmor zoAt HahajaaH Aaxxaer toAklw mikaal-HabHemaaH Aaxxaer Oal-HaaAaaraec׃
HeLeningradoV: דברו אל־בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל־הבהמה אשר על־הארץ׃
dbrw Al-bnj jxrAl lAmr zAt HhjH Axr tAklw mkl-HbHmH Axr Ol-HArc׃
Schlachter: Redet mit den Kindern Israel und sprechet: Das sind die Tiere, die ihr von allem Vieh auf Erden essen dürft: Septuaginta: λαλήσατε τοῖς υἱοῖς ισραηλ λέγοντες ταῦτα τὰ κτήνη ἃ φάγεσθε ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν τῶν ἐπὶ τῆς γῆς
lalehsate tois yiois israehl legontes tayta ta ktehneh a phagesthe apo pantohn tohn ktehnohn tohn epi tehs gehs
NovaVulgata: “ Dicite filiis Israel: Haec sunt animalia, quae comedere debetis de cunctis animantibus terrae.


3.Mose 11,4 *

HeLeningradV: אַךְ אֶת־זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת־הַגָּמָל כִּי־מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם׃
Aak Aaet-zaeH loA toAklw mimaOalej HageraaH wmimaprijsej HaparsaaH Aaet-Hagaamaal kij-maOaleH geraaH HwA wparsaaH Aejnaenw maprijs TaameA HwA laakaem׃
HeLeningradoV: אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את־הגמל כי־מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃
Ak At-zH lA tAklw mmOlj HgrH wmmprjsj HprsH At-Hgml kj-mOlH grH HwA wprsH Ajnnw mprjs TmA HwA lkm׃
Schlachter: Aber von den Wiederkäuern und Vielhufern sollt ihr die folgenden nicht essen: das Kamel; denn obschon es wiederkäut, hat es doch keine gespaltenen Klauen; darum soll es euch unrein sein. Septuaginta: πλὴν ἀπὸ τούτων οὐ φάγεσθε ἀπὸ τῶν ἀναγόντων μηρυκισμὸν καὶ ἀπὸ τῶν διχηλούντων τὰς ὁπλὰς καὶ ὀνυχιζόντων ὀνυχιστῆρας τὸν κάμηλον ὅτι ἀνάγει μηρυκισμὸν τοῦτο ὁπλὴν δὲ οὐ διχηλεῖ ἀκάθαρτον τοῦτο ὑμῖν
plehn apo toytohn oy phagesthe apo tohn anagontohn mehrykismon kai apo tohn dichehloyntohn tas oplas kai onychizontohn onychistehras ton kamehlon oti anagei mehrykismon toyto oplehn de oy dichehlei akatharton toyto ymin
NovaVulgata: Haec autem non comedetis ex ruminantibus vel dividentibus ungulam: camelum, quia ruminat quidem, sed non dividit ungulam, inter immunda reputabis;


3.Mose 11,8 *

HeLeningradV: מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם׃
mibxaaraam loA toAkelw wbniblaataam loA tigaaOw TmeAijm Hem laakaem׃
HeLeningradoV: מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃
mbxrm lA tAklw wbnbltm lA tgOw TmAjm Hm lkm׃
Schlachter: Von ihrem Fleisch sollt ihr nicht essen, auch ihr Aas nicht anrühren, denn sie sind euch unrein. Septuaginta: ἀπὸ τῶν κρεῶν αὐτῶν οὐ φάγεσθε καὶ τῶν θνησιμαίων αὐτῶν οὐχ ἅψεσθε ἀκάθαρτα ταῦτα ὑμῖν
apo tohn kreohn aytohn oy phagesthe kai tohn thnehsimaiohn aytohn oych apsesthe akatharta tayta ymin
NovaVulgata: Horum carnibus non vescemini nec cadavera contingetis, quia immunda sunt vobis.


3.Mose 11,11 *

HeLeningradV: וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת־נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ׃
wxxaeqaec jiHjw laakaem mibxaaraam loA toAkelw wAaet-niblaataam txxaqecw׃
HeLeningradoV: ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת־נבלתם תשקצו׃
wxqc jHjw lkm mbxrm lA tAklw wAt-nbltm txqcw׃
Schlachter: Ein Greuel sollen sie euch sein; von ihrem Fleisch sollt ihr nicht essen und vor ihrem Aas euch scheuen. Septuaginta: καὶ βδελύγματα ἔσονται ὑμῖν ἀπὸ τῶν κρεῶν αὐτῶν οὐκ ἔδεσθε καὶ τὰ θνησιμαῖα αὐτῶν βδελύξεσθε
kai bdelygmata esontai ymin apo tohn kreohn aytohn oyk edesthe kai ta thnehsimaia aytohn bdelyxesthe
NovaVulgata: et execrandum erit; carnes eorum non comedetis et morticina vitabitis.


3.Mose 11,13 *

HeLeningradV: וְאֶת־אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן־הָעֹוף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת־הַנֶּשֶׁר וְאֶת־הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה׃
wAaet-AelaeH txxaqcw min-HaaOowp loA jeAaaklw xxaeqaec Hem Aaet-Hanaexxaer wAaet-Hapaeraes wAet HaaOaaznijaaH׃
HeLeningradoV: ואת־אלה תשקצו מן־העוף לא יאכלו שקץ הם את־הנשר ואת־הפרס ואת העזניה׃
wAt-AlH txqcw mn-HOwp lA jAklw xqc Hm At-Hnxr wAt-Hprs wAt HOznjH׃
Schlachter: Von den Vögeln aber sollt ihr folgende verabscheuen; man soll sie nicht essen, weil sie ein Greuel sind: Den Adler, den Lämmergeier und den Seeadler, Septuaginta: καὶ ταῦτα βδελύξεσθε ἀπὸ τῶν πετεινῶν καὶ οὐ βρωθήσεται βδέλυγμά ἐστιν τὸν ἀετὸν καὶ τὸν γρύπα καὶ τὸν ἁλιαίετον
kai tayta bdelyxesthe apo tohn peteinohn kai oy brohthehsetai bdelygma estin ton aeton kai ton grypa kai ton aliaieton
NovaVulgata: Haec sunt, quae de avibus comedere non debetis, et vitanda sunt vobis: aquilam et grypem et haliaeetum,


3.Mose 11,21 *

HeLeningradV: אַךְ אֶת־זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעֹוף הַהֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע אֲשֶׁר־ [לֹא כ] (לֹו ק) כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל־הָאָרֶץ׃
Aak Aaet-zaeH toAklw mikol xxaeraec HaaOowp HaHolek Oal-AarbaO Aaxxaer- [loA k] (low q) kraaOajim mimaOal lraglaajw lnater baaHen Oal-HaaAaaraec׃
HeLeningradoV: אך את־זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על־ארבע אשר־ [לא כ] (לו ק) כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על־הארץ׃
Ak At-zH tAklw mkl xrc HOwp HHlk Ol-ArbO Axr- [lA k] (lw q) krOjm mmOl lrgljw lntr bHn Ol-HArc׃
Schlachter: Doch dürft ihr von den geflügelten Insekten, welche auf vier Füßen gehen, diejenigen essen, welche oberhalb ihrer Füße zwei Schenkel haben, vermittelst deren sie über den Erdboden hüpfen können. Septuaginta: ἀλλὰ ταῦτα φάγεσθε ἀπὸ τῶν ἑρπετῶν τῶν πετεινῶν ἃ πορεύεται ἐπὶ τέσσαρα ἃ ἔχει σκέλη ἀνώτερον τῶν ποδῶν αὐτοῦ πηδᾶν ἐν αὐτοῖς ἐπὶ τῆς γῆς
alla tayta phagesthe apo tohn erpetohn tohn peteinohn a poreyetai epi tessara a echei skeleh anohteron tohn podohn aytoy pehdan en aytois epi tehs gehs
NovaVulgata: Quidquid autem ambulat quidem super quattuor pedes, sed habet longiora retro crura, per quae salit super terram,


3.Mose 11,39 *

HeLeningradV: וְכִי יָמוּת מִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר־הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃
wkij jaamwt min-HabHemaaH Aaxxaer-HijA laakaem lAaaklaaH HanogeOa bniblaataaH jiTmaaA Oad-HaaOaaraeb׃
HeLeningradoV: וכי ימות מן־הבהמה אשר־היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד־הערב׃
wkj jmwt mn-HbHmH Axr-HjA lkm lAklH HngO bnbltH jTmA Od-HOrb׃
Schlachter: Stirbt ein Stück Vieh, das man sonst zu essen pflegt, so wird, wer sein Aas anrührt, unrein sein bis zum Abend; Septuaginta: ἐὰν δὲ ἀποθάνῃ τῶν κτηνῶν ὅ ἐστιν ὑμῖν τοῦτο φαγεῖν ὁ ἁπτόμενος τῶν θνησιμαίων αὐτῶν ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας
ean de apothaneh tohn ktehnohn o estin ymin toyto phagein o aptomenos tohn thnehsimaiohn aytohn akathartos estai eohs esperas
NovaVulgata: Si mortuum fuerit animal, quod licet vobis comedere, qui cadaver eius tetigerit, immundus erit usque ad vesperum;


3.Mose 11,41 *

HeLeningradV: וְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל׃
wkaal-Haxxaeraec Haxxorec Oal-HaaAaaraec xxaeqaec HwA loA jeAaakel׃
HeLeningradoV: וכל־השרץ השרץ על־הארץ שקץ הוא לא יאכל׃
wkl-Hxrc Hxrc Ol-HArc xqc HwA lA jAkl׃
Schlachter: Alles, was auf der Erde kriecht, soll euch ein Greuel sein und darf nicht gegessen werden. Septuaginta: καὶ πᾶν ἑρπετόν ὃ ἕρπει ἐπὶ τῆς γῆς βδέλυγμα τοῦτο ἔσται ὑμῖν οὐ βρωθήσεται
kai pan erpeton o erpei epi tehs gehs bdelygma toyto estai ymin oy brohthehsetai
NovaVulgata: Omne, quod reptat super terram, abominabile erit nec assumetur in cibum.


3.Mose 11,42 *

HeLeningradV: כֹּל הֹולֵךְ עַל־גָּחֹון וְכֹל ׀ הֹולֵךְ עַל־אַרְבַּע עַד כָּל־מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם כִּי־שֶׁקֶץ הֵם׃
kol Howlek Oal-gaahown wkol Howlek Oal-AarbaO Oad kaal-marbeH raglajim lkaal-Haxxaeraec Haxxorec Oal-HaaAaaraec loA toAklwm kij-xxaeqaec Hem׃
HeLeningradoV: כל הולך על־גחון וכל ׀ הולך על־ארבע עד כל־מרבה רגלים לכל־השרץ השרץ על־הארץ לא תאכלום כי־שקץ הם׃
kl Hwlk Ol-ghwn wkl Hwlk Ol-ArbO Od kl-mrbH rgljm lkl-Hxrc Hxrc Ol-HArc lA tAklwm kj-xqc Hm׃
Schlachter: Alles, was auf dem Bauche kriecht, samt allem, was auf vier und mehr Füßen geht von dem, was auf der Erde kriecht, das sollt ihr nicht essen, sondern es soll euch ein Greuel sein. Septuaginta: καὶ πᾶς ὁ πορευόμενος ἐπὶ κοιλίας καὶ πᾶς ὁ πορευόμενος ἐπὶ τέσσαρα διὰ παντός ὃ πολυπληθεῖ ποσὶν ἐν πᾶσιν τοῖς ἑρπετοῖς τοῖς ἕρπουσιν ἐπὶ τῆς γῆς οὐ φάγεσθε αὐτό ὅτι βδέλυγμα ὑμῖν ἐστιν
kai pas o poreyomenos epi koilias kai pas o poreyomenos epi tessara dia pantos o polyplehthei posin en pasin tois erpetois tois erpoysin epi tehs gehs oy phagesthe ayto oti bdelygma ymin estin
NovaVulgata: Quidquid super pectus et quidquid quadrupes graditur, vel multos habet pedes sive per humum trahitur, non comedetis, quia abominabile est.


3.Mose 11,47 *

HeLeningradV: לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל׃ פ
lHabdijl bejn HaTaameA wbejn HaTaaHor wbejn HahajaaH HanaeAaekaelaet wbejn HahajaaH Aaxxaer loA teAaakel׃ p
HeLeningradoV: להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ פ
lHbdjl bjn HTmA wbjn HTHr wbjn HhjH HnAklt wbjn HhjH Axr lA tAkl׃ p
Schlachter: damit man unterscheide zwischen unrein und rein, zwischen dem, was man essen, und dem, was man nicht essen soll. Septuaginta: διαστεῖλαι ἀνὰ μέσον τῶν ἀκαθάρτων καὶ ἀνὰ μέσον τῶν καθαρῶν καὶ ἀνὰ μέσον τῶν ζωογονούντων τὰ ἐσθιόμενα καὶ ἀνὰ μέσον τῶν ζωογονούντων τὰ μὴ ἐσθιόμενα
diasteilai ana meson tohn akathartohn kai ana meson tohn katharohn kai ana meson tohn zohogonoyntohn ta esthiomena kai ana meson tohn zohogonoyntohn ta meh esthiomena
NovaVulgata: ut differentias noveritis mundi et immundi, et sciatis quid comedere et quid respuere debeatis ”.


3.Mose 17,12 *

HeLeningradV: עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל־נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא־תֹאכַל דָּם וְהַגֵּר הַגָּר בְּתֹוכְכֶם לֹא־יֹאכַל דָּם׃ ס
Oal-ken Aaamartij libnej jixraaAel kaal-naepaexx mikaem loA-toAkal daam wHager Hagaar btowkkaem loA-joAkal daam׃ s
HeLeningradoV: על־כן אמרתי לבני ישראל כל־נפש מכם לא־תאכל דם והגר הגר בתוככם לא־יאכל דם׃ ס
Ol-kn Amrtj lbnj jxrAl kl-npx mkm lA-tAkl dm wHgr Hgr btwkkm lA-jAkl dm׃ s
Schlachter: Darum habe ich den Kindern Israel gesagt: Keine Seele unter euch soll Blut essen; auch kein Fremdling unter euch soll Blut essen. Septuaginta: διὰ τοῦτο εἴρηκα τοῖς υἱοῖς ισραηλ πᾶσα ψυχὴ ἐξ ὑμῶν οὐ φάγεται αἷμα καὶ ὁ προσήλυτος ὁ προσκείμενος ἐν ὑμῖν οὐ φάγεται αἷμα
dia toyto eirehka tois yiois israehl pasa psycheh ex ymohn oy phagetai aima kai o prosehlytos o proskeimenos en ymin oy phagetai aima
NovaVulgata: Idcirco dixi filiis Israel: Omnis anima ex vobis non comedet sanguinem, nec ex advenis, qui peregrinantur inter vos.


3.Mose 17,14 *

HeLeningradV: כִּי־נֶפֶשׁ כָּל־בָּשָׂר דָּמֹו בְנַפְשֹׁו הוּא וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל־בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ כִּי נֶפֶשׁ כָּל־בָּשָׂר דָּמֹו הִוא כָּל־אֹכְלָיו יִכָּרֵת׃
kij-naepaexx kaal-baaxaar daamow bnapxxow HwA waaAomar libnej jixraaAel dam kaal-baaxaar loA toAkelw kij naepaexx kaal-baaxaar daamow HiwA kaal-Aoklaajw jikaaret׃
HeLeningradoV: כי־נפש כל־בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל־בשר לא תאכלו כי נפש כל־בשר דמו הוא כל־אכליו יכרת׃
kj-npx kl-bxr dmw bnpxw HwA wAmr lbnj jxrAl dm kl-bxr lA tAklw kj npx kl-bxr dmw HwA kl-Akljw jkrt׃
Schlachter: denn alles Fleisches Seele ist sein Blut; es ist mit seiner Seele verbunden. Darum habe ich den Kindern Israel gesagt: Ihr sollt keines Fleisches Blut essen; denn alles Fleisches Seele ist sein Blut. Wer es aber ißt, der soll ausgerottet werden. Septuaginta: ἡ γὰρ ψυχὴ πάσης σαρκὸς αἷμα αὐτοῦ ἐστιν καὶ εἶπα τοῖς υἱοῖς ισραηλ αἷμα πάσης σαρκὸς οὐ φάγεσθε ὅτι ἡ ψυχὴ πάσης σαρκὸς αἷμα αὐτοῦ ἐστιν πᾶς ὁ ἔσθων αὐτὸ ἐξολεθρευθήσεται
eh gar psycheh pasehs sarkos aima aytoy estin kai eipa tois yiois israehl aima pasehs sarkos oy phagesthe oti eh psycheh pasehs sarkos aima aytoy estin pas o esthohn ayto exolethreythehsetai
NovaVulgata: Anima enim omnis carnis, sanguis est anima eius, unde dixi filiis Israel: Sanguinem universae carnis non comedetis, quia anima omnis carnis sanguis eius est; et, quicumque comederit illum, interibit.


3.Mose 19,7 *

HeLeningradV: וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה׃
wAim HeAaakol jeAaakel bajowm Haxxlijxxij pigwl HwA loA jeraacaeH׃
HeLeningradoV: ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃
wAm HAkl jAkl bjwm Hxljxj pgwl HwA lA jrcH׃
Schlachter: Wird aber am dritten Tage davon gegessen, so ist es ein Greuel und wird nicht angenehm sein; Septuaginta: ἐὰν δὲ βρώσει βρωθῇ τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ ἄθυτόν ἐστιν οὐ δεχθήσεται
ean de brohsei brohtheh teh ehmera teh triteh athyton estin oy dechthehsetai
NovaVulgata: Si quid post biduum comestum fuerit, profanum erit neque acceptabile.


3.Mose 19,23 *

HeLeningradV: וְכִי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל־עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתֹו אֶת־פִּרְיֹו שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל׃
wkij-taaboAw Aael-HaaAaaraec wnTaOtaem kaal-Oec maAakaal waOaraltaem Oaarlaatow Aaet-pirjow xxaaloxx xxaanijm jiHjaeH laakaem Oarelijm loA jeAaakel׃
HeLeningradoV: וכי־תבאו אל־הארץ ונטעתם כל־עץ מאכל וערלתם ערלתו את־פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃
wkj-tbAw Al-HArc wnTOtm kl-Oc mAkl wOrltm Orltw At-prjw xlx xnjm jHjH lkm Orljm lA jAkl׃
Schlachter: Wenn ihr in das Land kommt und allerlei Bäume pflanzet, wovon man ißt, sollt ihr die ersten Früchte derselben als Vorhaut betrachten. Drei Jahre lang sollt ihr sie für unbeschnitten achten und nicht davon essen. Septuaginta: ὅταν δὲ εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν καὶ καταφυτεύσετε πᾶν ξύλον βρώσιμον καὶ περικαθαριεῖτε τὴν ἀκαθαρσίαν αὐτοῦ ὁ καρπὸς αὐτοῦ τρία ἔτη ἔσται ὑμῖν ἀπερικάθαρτος οὐ βρωθήσεται
otan de eiselthehte eis tehn gehn ehn kyrios o theos ymohn didohsin ymin kai kataphyteysete pan xylon brohsimon kai perikatharieite tehn akatharsian aytoy o karpos aytoy tria eteh estai ymin aperikathartos oy brohthehsetai
NovaVulgata: Quando ingressi fueritis terram et plantaveritis omnimoda ligna pomifera, non auferetis praeputia eorum, id est poma, quae germinant; tribus annis erunt vobis immunda ut praeputia, nec edetis ex eis.


3.Mose 19,26 *

HeLeningradV: לֹא תֹאכְלוּ עַל־הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעֹונֵנוּ׃
loA toAklw Oal-Hadaam loA tnahaxxw wloA tOownenw׃
HeLeningradoV: לא תאכלו על־הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃
lA tAklw Ol-Hdm lA tnhxw wlA tOwnnw׃
Schlachter: Ihr sollt nichts mit Blut essen, ihr sollt keine Wahrsagerei, keine Zeichendeuterei treiben. Septuaginta: μὴ ἔσθετε ἐπὶ τῶν ὀρέων καὶ οὐκ οἰωνιεῖσθε οὐδὲ ὀρνιθοσκοπήσεσθε
meh esthete epi tohn oreohn kai oyk oiohnieisthe oyde ornithoskopehsesthe
NovaVulgata: Non comedetis cum sanguine. Non augurabimini nec observabitis omina.


3.Mose 22,4 *

HeLeningradV: אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אֹו זָב בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר וְהַנֹּגֵעַ בְּכָל־טְמֵא־נֶפֶשׁ אֹו אִישׁ אֲשֶׁר־תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת־זָרַע׃
Aijxx Aijxx mizaeraO AaHaron wHwA caarwOa Aow zaab baqaadaaxxijm loA joAkal Oad Aaxxaer jiTHaar wHanogeOa bkaal-TmeA-naepaexx Aow Aijxx Aaxxaer-teceA mimaenw xxikbat-zaaraO׃
HeLeningradoV: איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל־טמא־נפש או איש אשר־תצא ממנו שכבת־זרע׃
Ajx Ajx mzrO AHrn wHwA crwO Aw zb bqdxjm lA jAkl Od Axr jTHr wHngO bkl-TmA-npx Aw Ajx Axr-tcA mmnw xkbt-zrO׃
Schlachter: Ist irgend jemand vom Samen Aarons aussätzig oder mit einem Ausfluß behaftet, so soll er von dem Heiligen nicht essen, bis er rein wird. Und wer etwas durch einen Entseelten Verunreinigtes anrührt, oder wem der Same entgeht, Septuaginta: καὶ ἄνθρωπος ἐκ τοῦ σπέρματος ααρων τοῦ ἱερέως καὶ οὗτος λεπρᾷ ἢ γονορρυής τῶν ἁγίων οὐκ ἔδεται ἕως ἂν καθαρισθῇ καὶ ὁ ἁπτόμενος πάσης ἀκαθαρσίας ψυχῆς ἢ ἄνθρωπος ᾧ ἂν ἐξέλθῃ ἐξ αὐτοῦ κοίτη σπέρματος
kai anthrohpos ek toy spermatos aarohn toy iereohs kai oytos lepra eh gonorryehs tohn agiohn oyk edetai eohs an katharistheh kai o aptomenos pasehs akatharsias psychehs eh anthrohpos oh an exeltheh ex aytoy koiteh spermatos
NovaVulgata: Homo de semine Aaron, qui fuerit leprosus aut patiens fluxum, non vescetur de his, quae sanctificata sunt, donec sanetur. Qui tetigerit omne, quod immundum est ex mor tuo, vel vir, ex quo egreditur semen,


3.Mose 22,6 *

HeLeningradV: נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע־בֹּו וְטָמְאָה עַד־הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן־הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם־רָחַץ בְּשָׂרֹו בַּמָּיִם׃
naepaexx Aaxxaer tigaO-bow wTaamAaaH Oad-HaaOaaraeb wloA joAkal min-Haqaadaaxxijm kij Aim-raahac bxaarow bamaajim׃
HeLeningradoV: נפש אשר תגע־בו וטמאה עד־הערב ולא יאכל מן־הקדשים כי אם־רחץ בשרו במים׃
npx Axr tgO-bw wTmAH Od-HOrb wlA jAkl mn-Hqdxjm kj Am-rhc bxrw bmjm׃
Schlachter: welche Seele solches anrührt, die ist unrein bis zum Abend und soll nicht von dem Heiligen essen, sondern soll zuvor ihren Leib mit Wasser baden. Septuaginta: ψυχή ἥτις ἂν ἅψηται αὐτῶν ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας οὐκ ἔδεται ἀπὸ τῶν ἁγίων ἐὰν μὴ λούσηται τὸ σῶμα αὐτοῦ ὕδατι
psycheh ehtis an apsehtai aytohn akathartos estai eohs esperas oyk edetai apo tohn agiohn ean meh loysehtai to sohma aytoy ydati
NovaVulgata: immundus erit usque ad vesperum et non vescetur his, quae sanctificata sunt; sed cum laverit carnem suam aqua,


3.Mose 22,8 *

HeLeningradV: נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה־בָהּ אֲנִי יְהוָה׃
nbelaaH wTrepaaH loA joAkal lTaamAaaH-baaH Aanij jHwaaH׃
HeLeningradoV: נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה־בה אני יהוה׃
nblH wTrpH lA jAkl lTmAH-bH Anj jHwH׃
Schlachter: Kein Aas noch Zerrissenes soll er essen, daß er nicht unrein davon werde; ich bin der HERR! Septuaginta: θνησιμαῖον καὶ θηριάλωτον οὐ φάγεται μιανθῆναι αὐτὸν ἐν αὐτοῖς ἐγὼ κύριος
thnehsimaion kai thehrialohton oy phagetai mianthehnai ayton en aytois egoh kyrios
NovaVulgata: Morticinum et dilaceratum a bestia non comedent, nec polluentur in eis. Ego Dominus.


3.Mose 22,10 *

HeLeningradV: וְכָל־זָר לֹא־יֹאכַל קֹדֶשׁ תֹּושַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא־יֹאכַל קֹדֶשׁ׃
wkaal-zaar loA-joAkal qodaexx towxxab koHen wxaakijr loA-joAkal qodaexx׃
HeLeningradoV: וכל־זר לא־יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא־יאכל קדש׃
wkl-zr lA-jAkl qdx twxb kHn wxkjr lA-jAkl qdx׃
Schlachter: Kein Fremdling soll von dem Heiligen essen. Septuaginta: καὶ πᾶς ἀλλογενὴς οὐ φάγεται ἅγια πάροικος ἱερέως ἢ μισθωτὸς οὐ φάγεται ἅγια
kai pas allogenehs oy phagetai agia paroikos iereohs eh misthohtos oy phagetai agia
NovaVulgata: Omnis alienigena non comedet de sanctificatis, inquilinus sacerdotis et mercennarius non vescentur ex eis.


3.Mose 22,12 *

HeLeningradV: וּבַת־כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל׃
wbat-koHen kij tiHjaeH lAijxx zaar HiwA bitrwmat Haqaadaaxxijm loA toAkel׃
HeLeningradoV: ובת־כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
wbt-kHn kj tHjH lAjx zr HwA btrwmt Hqdxjm lA tAkl׃
Schlachter: Wenn aber des Priesters Tochter eines Fremdlings Weib wird, soll sie nicht von dem Hebopfer des Heiligen essen. Septuaginta: καὶ θυγάτηρ ἀνθρώπου ἱερέως ἐὰν γένηται ἀνδρὶ ἀλλογενεῖ αὐτὴ τῶν ἀπαρχῶν τῶν ἁγίων οὐ φάγεται
kai thygatehr anthrohpoy iereohs ean genehtai andri allogenei ayteh tohn aparchohn tohn agiohn oy phagetai
NovaVulgata: Si filia sacerdotis cuilibet ex populo nupta fuerit, de muneribus, quae sanctificata sunt, non vescetur;


3.Mose 22,13 *

HeLeningradV: וּבַת־כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל־בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל־זָר לֹא־יֹאכַל בֹּו׃ ס
wbat-koHen kij tiHjaeH AalmaanaaH wgrwxxaaH wzaeraO Aejn laaH wxxaabaaH Aael-bejt AaabijHaa kinOwraejHaa milaehaem AaabijHaa toAkel wkaal-zaar loA-joAkal bow׃ s
HeLeningradoV: ובת־כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל־בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל־זר לא־יאכל בו׃ ס
wbt-kHn kj tHjH AlmnH wgrwxH wzrO Ajn lH wxbH Al-bjt AbjH knOwrjH mlhm AbjH tAkl wkl-zr lA-jAkl bw׃ s
Schlachter: Wird aber des Priesters Tochter eine Witwe oder eine Verstoßene und hat keine Kinder und kommt wieder in ihres Vaters Haus, wie in ihrer Jugend, so soll sie von ihres Vaters Brot essen. Aber kein Fremdling soll davon essen. Septuaginta: καὶ θυγάτηρ ἱερέως ἐὰν γένηται χήρα ἢ ἐκβεβλημένη σπέρμα δὲ μὴ ἦν αὐτῇ ἐπαναστρέψει ἐπὶ τὸν οἶκον τὸν πατρικὸν κατὰ τὴν νεότητα αὐτῆς ἀπὸ τῶν ἄρτων τοῦ πατρὸς αὐτῆς φάγεται καὶ πᾶς ἀλλογενὴς οὐ φάγεται ἀπ' αὐτῶν
kai thygatehr iereohs ean genehtai chehra eh ekbeblehmeneh sperma de meh ehn ayteh epanastrepsei epi ton oikon ton patrikon kata tehn neotehta aytehs apo tohn artohn toy patros aytehs phagetai kai pas allogenehs oy phagetai ap' aytohn
NovaVulgata: sin autem vidua vel repudiata et absque liberis reversa fuerit ad domum patris sui, sicut puella consueverat, aletur cibo patris sui. Omnis alienigena comedendi ex eo non habet potestatem.


3.Mose 22,30 *

HeLeningradV: בַּיֹּום הַהוּא יֵאָכֵל לֹא־תֹותִירוּ מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר אֲנִי יְהוָה׃
bajowm HaHwA jeAaakel loA-towtijrw mimaenw Oad-boqaer Aanij jHwaaH׃
HeLeningradoV: ביום ההוא יאכל לא־תותירו ממנו עד־בקר אני יהוה׃
bjwm HHwA jAkl lA-twtjrw mmnw Od-bqr Anj jHwH׃
Schlachter: Ihr sollt es am gleichen Tag essen und nichts übriglassen bis zum Morgen; ich bin der HERR. Septuaginta: αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ βρωθήσεται οὐκ ἀπολείψετε ἀπὸ τῶν κρεῶν εἰς τὸ πρωί ἐγώ εἰμι κύριος
ayteh teh ehmera ekeineh brohthehsetai oyk apoleipsete apo tohn kreohn eis to prohi egoh eimi kyrios
NovaVulgata: Eodem die comedetis eam; non remanebit quidquam in mane alterius diei. Ego Dominus.


3.Mose 23,14 *

HeLeningradV: וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד־עֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת־קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם׃ ס
wlaehaem wqaalij wkarmael loA toAklw Oad-Oaecaem Hajowm HazaeH Oad HabijAakaem Aaet-qaarban AaeloHejkaem huqat Oowlaam ldorotejkaem bkol moxxbotejkaem׃ s
HeLeningradoV: ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד־עצם היום הזה עד הביאכם את־קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ ס
wlhm wqlj wkrml lA tAklw Od-Ocm Hjwm HzH Od HbjAkm At-qrbn AlHjkm hqt Owlm ldrtjkm bkl mxbtjkm׃ s
Schlachter: Ihr sollt aber weder Brot noch geröstetes Korn noch zerriebene Körner essen bis zu dem Tag, da ihr eurem Gott diese Gabe darbringt. Das ist eine ewig gültige Ordnung für alle eure Geschlechter. Septuaginta: καὶ ἄρτον καὶ πεφρυγμένα χίδρα νέα οὐ φάγεσθε ἕως εἰς αὐτὴν τὴν ἡμέραν ταύτην ἕως ἂν προσενέγκητε ὑμεῖς τὰ δῶρα τῷ θεῷ ὑμῶν νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσῃ κατοικίᾳ ὑμῶν
kai arton kai pephrygmena chidra nea oy phagesthe eohs eis aytehn tehn ehmeran taytehn eohs an prosenegkehte ymeis ta dohra toh theoh ymohn nomimon aiohnion eis tas geneas ymohn en paseh katoikia ymohn
NovaVulgata: Panem et grana tosta farrem recentem non comedetis ex segete usque ad diem, qua offeretis ex ea munus Deo vestro. Praeceptum est sempiternum generationibus vestris in cunctis habitaculis vestris.


3.Mose 24,9 *

HeLeningradV: וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקֹום קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לֹו מֵאִשֵּׁי יְהוָה חָק־עֹולָם׃ ס
wHaajtaaH lAaHaron wlbaanaajw waAakaaluHw bmaaqowm qaadoxx kij qodaexx qaadaaxxijm HwA low meAixxej jHwaaH haaq-Oowlaam׃ s
HeLeningradoV: והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק־עולם׃ ס
wHjtH lAHrn wlbnjw wAklHw bmqwm qdx kj qdx qdxjm HwA lw mAxj jHwH hq-Owlm׃ s
Schlachter: Und sie sollen Aaron und seinen Söhnen gehören; die sollen sie essen an heiliger Stätte; denn das ist ein hochheiliger, ewig festgesetzter Anteil für ihn von den Feueropfern des HERRN. Septuaginta: καὶ ἔσται ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ καὶ φάγονται αὐτὰ ἐν τόπῳ ἁγίῳ ἔστιν γὰρ ἅγια τῶν ἁγίων τοῦτο αὐτῷ ἀπὸ τῶν θυσιαζομένων τῷ κυρίῳ νόμιμον αἰώνιον
kai estai aarohn kai tois yiois aytoy kai phagontai ayta en topoh agioh estin gar agia tohn agiohn toyto aytoh apo tohn thysiazomenohn toh kyrioh nomimon aiohnion
NovaVulgata: Eruntque Aaron et filiorum eius, ut comedant eos in loco sancto, quia sanctum sanctorum est ei de incensis Domini; iure perpetuo ”.


3.Mose 25,6 *

HeLeningradV: וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתֹושָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ׃
wHaajtaaH xxabat HaaAaaraec laakaem lAaaklaaH lkaa wlOabdkaa wlaAamaataekaa wlixkijrkaa wltowxxaabkaa Hagaarijm Oimaak׃
HeLeningradoV: והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃
wHjtH xbt HArc lkm lAklH lk wlObdk wlAmtk wlxkjrk wltwxbk Hgrjm Omk׃
Schlachter: Und dieser Landessabbat soll euch Nahrung bringen, dir und deinen Knechten und deiner Magd, deinem Taglöhner, deinen Beisaßen und deinem Fremdling bei dir; Septuaginta: καὶ ἔσται τὰ σάββατα τῆς γῆς βρώματά σοι καὶ τῷ παιδί σου καὶ τῇ παιδίσκῃ σου καὶ τῷ μισθωτῷ σου καὶ τῷ παροίκῳ τῷ προσκειμένῳ πρὸς σέ
kai estai ta sabbata tehs gehs brohmata soi kai toh paidi soy kai teh paidiskeh soy kai toh misthohtoh soy kai toh paroikoh toh proskeimenoh pros se
NovaVulgata: Et erit sabbatum terrae vobis in cibum: tibi et servo tuo, ancillae et mercennario tuo et advenis, qui peregrinantur apud te,


3.Mose 25,7 *

HeLeningradV: וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל־תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל׃ ס
wlibHaemtkaa wlahajaaH Aaxxaer bAarcaekaa tiHjaeH kaal-tbwAaataaH laeAaekol׃ s
HeLeningradoV: ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל־תבואתה לאכל׃ ס
wlbHmtk wlhjH Axr bArck tHjH kl-tbwAtH lAkl׃ s
Schlachter: deinem Vieh und den Tieren in deinem Lande soll sein ganzer Ertrag zur Speise dienen. Septuaginta: καὶ τοῖς κτήνεσίν σου καὶ τοῖς θηρίοις τοῖς ἐν τῇ γῇ σου ἔσται πᾶν τὸ γένημα αὐτοῦ εἰς βρῶσιν
kai tois ktehnesin soy kai tois thehriois tois en teh geh soy estai pan to genehma aytoy eis brohsin
NovaVulgata: iumentis tuis et animalibus, quae in terra tua sunt, omnia, quae nascuntur, praebebunt cibum.


3.Mose 25,20 *

HeLeningradV: וְכִי תֹאמְרוּ מַה־נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת־תְּבוּאָתֵנוּ׃
wkij toAmrw maH-noAkal baxxaanaaH HaxxbijOit Hen loA nizraaO wloA naeAaesop Aaet-tbwAaatenw׃
HeLeningradoV: וכי תאמרו מה־נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את־תבואתנו׃
wkj tAmrw mH-nAkl bxnH HxbjOt Hn lA nzrO wlA nAsp At-tbwAtnw׃
Schlachter: Und wenn ihr sagen würdet: Was sollen wir im siebenten Jahre essen? Denn wir säen nicht und sammeln auch keine Früchte ein! Septuaginta: ἐὰν δὲ λέγητε τί φαγόμεθα ἐν τῷ ἔτει τῷ ἑβδόμῳ τούτῳ ἐὰν μὴ σπείρωμεν μηδὲ συναγάγωμεν τὰ γενήματα ἡμῶν
ean de legehte ti phagometha en toh etei toh ebdomoh toytoh ean meh speirohmen mehde synagagohmen ta genehmata ehmohn
NovaVulgata: Quod si dixeritis: "Quid comedemus anno septimo, si non seruerimus neque collegerimus fruges nostras?".


3.Mose 25,37 *

HeLeningradV: אֶת־כַּסְפְּךָ לֹא־תִתֵּן לֹו בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא־תִתֵּן אָכְלֶךָ׃
Aaet-kaspkaa loA-titen low bnaexxaek wbmarbijt loA-titen Aaaklaekaa׃
HeLeningradoV: את־כספך לא־תתן לו בנשך ובמרבית לא־תתן אכלך׃
At-kspk lA-ttn lw bnxk wbmrbjt lA-ttn Aklk׃
Schlachter: Du sollst ihm dein Geld nicht auf Zins, noch deine Speise um Wucherpreise geben. Septuaginta: τὸ ἀργύριόν σου οὐ δώσεις αὐτῷ ἐπὶ τόκῳ καὶ ἐπὶ πλεονασμὸν οὐ δώσεις αὐτῷ τὰ βρώματά σου
to argyrion soy oy dohseis aytoh epi tokoh kai epi pleonasmon oy dohseis aytoh ta brohmata soy
NovaVulgata: Pecuniam tuam non dabis ei ad usuram nec plus aequo exiges pro cibo tuo.


3.Mose 26,26 *

HeLeningradV: בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה־לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ׃ ס
bxxibrij laakaem maTeH-laehaem wAaapw Oaexaer naaxxijm lahmkaem btanwr Aaehaad wHexxijbw lahmkaem bamixxqaal waAakaltaem wloA tixbaaOw׃ s
HeLeningradoV: בשברי לכם מטה־לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃ ס
bxbrj lkm mTH-lhm wApw Oxr nxjm lhmkm btnwr Ahd wHxjbw lhmkm bmxql wAkltm wlA txbOw׃ s
Schlachter: Und ich werde euch den Stab des Brotes zerbrechen, daß zehn Weiber euer Brot in einem Ofen backen mögen, und man wird euch das Brot nach dem Gewicht zuteilen; und ihr werdet es essen, aber nicht satt werden. Septuaginta: ἐν τῷ θλῖψαι ὑμᾶς σιτοδείᾳ ἄρτων καὶ πέψουσιν δέκα γυναῖκες τοὺς ἄρτους ὑμῶν ἐν κλιβάνῳ ἑνὶ καὶ ἀποδώσουσιν τοὺς ἄρτους ὑμῶν ἐν σταθμῷ καὶ φάγεσθε καὶ οὐ μὴ ἐμπλησθῆτε
en toh thlipsai ymas sitodeia artohn kai pepsoysin deka gynaikes toys artoys ymohn en klibanoh eni kai apodohsoysin toys artoys ymohn en stathmoh kai phagesthe kai oy meh emplehsthehte
NovaVulgata: Postquam confregero vobis baculum panis, coquent decem mulieres in uno clibano panem vestrum et reddent eum ad pondus, et comedetis et non saturabimini.


4.Mose


4.Mose 6,3 *

HeLeningradV: מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל׃
mijajin wxxekaar jazijr homaec jajin whomaec xxekaar loA jixxtaeH wkaal-mixxrat Oanaabijm loA jixxtaeH waOanaabijm lahijm wijbexxijm loA joAkel׃
HeLeningradoV: מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל־משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃
mjjn wxkr jzjr hmc jjn whmc xkr lA jxtH wkl-mxrt Onbjm lA jxtH wOnbjm lhjm wjbxjm lA jAkl׃
Schlachter: so soll er sich des Weins und starken Getränkes enthalten; Essig von Wein und starkem Getränk soll er nicht trinken; er soll auch keinen Traubensaft trinken und darf weder grüne noch getrocknete Trauben essen. Septuaginta: ἀπὸ οἴνου καὶ σικερα ἁγνισθήσεται ἀπὸ οἴνου καὶ ὄξος ἐξ οἴνου καὶ ὄξος ἐκ σικερα οὐ πίεται καὶ ὅσα κατεργάζεται ἐκ σταφυλῆς οὐ πίεται καὶ σταφυλὴν πρόσφατον καὶ σταφίδα οὐ φάγεται
apo oinoy kai sikera agnisthehsetai apo oinoy kai oxos ex oinoy kai oxos ek sikera oy pietai kai osa katergazetai ek staphylehs oy pietai kai staphylehn prosphaton kai staphida oy phagetai
NovaVulgata: a vino et omni quod inebriare potest abstinebunt; acetum ex vino et ex qualibet alia potione et, quidquid de uva exprimitur, non bibent; uvas recentes siccasque non comedent


4.Mose 6,4 *

HeLeningradV: כֹּל יְמֵי נִזְרֹו מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד־זָג לֹא יֹאכֵל׃
kol jmej nizrow mikol Aaxxaer jeOaaxaeH migaepaen Hajajin meharcanijm wOad-zaag loA joAkel׃
HeLeningradoV: כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד־זג לא יאכל׃
kl jmj nzrw mkl Axr jOxH mgpn Hjjn mhrcnjm wOd-zg lA jAkl׃
Schlachter: Solange seine Weihe währt, soll er nichts essen, was vom Weinstock gewonnen wird, weder Kern noch Hülse. Solange das Gelübde seiner Weihe währt, soll kein Schermesser auf sein Haupt kommen; Septuaginta: πάσας τὰς ἡμέρας τῆς εὐχῆς αὐτοῦ ἀπὸ πάντων ὅσα γίνεται ἐξ ἀμπέλου οἶνον ἀπὸ στεμφύλων ἕως γιγάρτου οὐ φάγεται
pasas tas ehmeras tehs eychehs aytoy apo pantohn osa ginetai ex ampeloy oinon apo stemphylohn eohs gigartoy oy phagetai
NovaVulgata: cunctis diebus, quibus ex voto Domino consecrantur: quidquid ex vinea esse potest ab uva acerba usque ad pellicula non comedent.


4.Mose 11,13 *

HeLeningradV: מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל־הָעָם הַזֶּה כִּי־יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה־לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה׃
meAajin lij baaxaar laatet lkaal-HaaOaam HazaeH kij-jibkw Oaalaj leAmor tnaaH-laanw baaxaar wnoAkelaaH׃
HeLeningradoV: מאין לי בשר לתת לכל־העם הזה כי־יבכו עלי לאמר תנה־לנו בשר ונאכלה׃
mAjn lj bxr ltt lkl-HOm HzH kj-jbkw Olj lAmr tnH-lnw bxr wnAklH׃
Schlachter: Woher soll ich Fleisch nehmen, um es diesem ganzen Volk zu geben? Denn sie weinen vor mir und sprechen: Gib uns Fleisch, daß wir essen! Septuaginta: πόθεν μοι κρέα δοῦναι παντὶ τῷ λαῷ τούτῳ ὅτι κλαίουσιν ἐπ' ἐμοὶ λέγοντες δὸς ἡμῖν κρέα ἵνα φάγωμεν
pothen moi krea doynai panti toh laoh toytoh oti klaioysin ep' emoi legontes dos ehmin krea ina phagohmen
NovaVulgata: Unde mihi carnes, ut dem universo populo isti? Flent contra me dicentes: "Da nobis carnes, ut comedamus!".


4.Mose 11,18 *

HeLeningradV: וְאֶל־הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי יְהוָה לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי־טֹוב לָנוּ בְּמִצְרָיִם וְנָתַן יְהוָה לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם׃
wAael-HaaOaam toAmar Hitqadxxw lmaahaar waAakaltaem baaxaar kij bkijtaem bAaaznej jHwaaH leAmor mij jaAakilenw baaxaar kij-Towb laanw bmicraajim wnaatan jHwaaH laakaem baaxaar waAakaltaem׃
HeLeningradoV: ואל־העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי־טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃
wAl-HOm tAmr Htqdxw lmhr wAkltm bxr kj bkjtm bAznj jHwH lAmr mj jAklnw bxr kj-Twb lnw bmcrjm wntn jHwH lkm bxr wAkltm׃
Schlachter: Und du sollst zum Volke sagen: Heiligt euch für morgen, und ihr werdet Fleisch essen; denn euer Weinen ist vor die Ohren des HERRN gekommen, da ihr sprechet: «Wer gibt uns Fleisch zu essen? denn es ging uns wohl in Ägypten.» Darum wird euch der HERR Fleisch zu essen geben; Septuaginta: καὶ τῷ λαῷ ἐρεῖς ἁγνίσασθε εἰς αὔριον καὶ φάγεσθε κρέα ὅτι ἐκλαύσατε ἔναντι κυρίου λέγοντες τίς ἡμᾶς ψωμιεῖ κρέα ὅτι καλὸν ἡμῖν ἐστιν ἐν αἰγύπτῳ καὶ δώσει κύριος ὑμῖν κρέα φαγεῖν καὶ φάγεσθε κρέα
kai toh laoh ereis agnisasthe eis ayrion kai phagesthe krea oti eklaysate enanti kyrioy legontes tis ehmas psohmiei krea oti kalon ehmin estin en aigyptoh kai dohsei kyrios ymin krea phagein kai phagesthe krea
NovaVulgata: Populo quoque dices: Sanctificamini, cras comedetis carnes; ego enim audivi vos flere: "Quis dabit nobis escas carnium? Bene nobis erat in Aegypto". Et dabit vobis Dominus carnes, et comedetis


4.Mose 11,19 *

HeLeningradV: לֹא יֹום אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יֹומָיִם וְלֹא ׀ חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יֹום׃
loA jowm Aaehaad toAklwn wloA jowmaajim wloA hamixxaaH jaamijm wloA OaxaaraaH jaamijm wloA Oaexrijm jowm׃
HeLeningradoV: לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא ׀ חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום׃
lA jwm Ahd tAklwn wlA jwmjm wlA hmxH jmjm wlA OxrH jmjm wlA Oxrjm jwm׃
Schlachter: und ihr sollt nicht bloß einen Tag lang essen, nicht zwei, nicht fünf, nicht zehn, nicht zwanzig Tage lang, Septuaginta: οὐχ ἡμέραν μίαν φάγεσθε οὐδὲ δύο οὐδὲ πέντε ἡμέρας οὐδὲ δέκα ἡμέρας οὐδὲ εἴκοσι ἡμέρας
oych ehmeran mian phagesthe oyde dyo oyde pente ehmeras oyde deka ehmeras oyde eikosi ehmeras
NovaVulgata: non uno die nec duobus vel quinque aut decem nec viginti quidem,


4.Mose 13,32 *

HeLeningradV: וַיֹּוצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יֹושְׁבֶיהָ הִוא וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־רָאִינוּ בְתֹוכָהּ אַנְשֵׁי מִדֹּות׃
wajowcijAw dibat HaaAaaraec Aaxxaer taarw AotaaH Aael-bnej jixraaAel leAmor HaaAaaraec Aaxxaer Oaabarnw baaH laatwr AotaaH Aaeraec Aokaelaet jowxxbaejHaa HiwA wkaal-HaaOaam Aaxxaer-raaAijnw btowkaaH Aanxxej midowt׃
HeLeningradoV: ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל־בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל־העם אשר־ראינו בתוכה אנשי מדות׃
wjwcjAw dbt HArc Axr trw AtH Al-bnj jxrAl lAmr HArc Axr Obrnw bH ltwr AtH Arc Aklt jwxbjH HwA wkl-HOm Axr-rAjnw btwkH Anxj mdwt׃
Schlachter: Und sie brachten das Land, das sie erkundigt hatten, in Verruf bei den Kindern Israel und sprachen: Das Land, das wir durchzogen haben, um es auszukundschaften, frißt seine Einwohner, und alles Volk, das wir darin sahen, sind Leute von hohem Wuchs. Septuaginta: καὶ ἐξήνεγκαν ἔκστασιν τῆς γῆς ἣν κατεσκέψαντο αὐτήν πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ λέγοντες τὴν γῆν ἣν παρήλθομεν αὐτὴν κατασκέψασθαι γῆ κατέσθουσα τοὺς κατοικοῦντας ἐπ' αὐτῆς ἐστιν πᾶς ὁ λαός ὃν ἑωράκαμεν ἐν αὐτῇ ἄνδρες ὑπερμήκεις
kai exehnegkan ekstasin tehs gehs ehn kateskepsanto aytehn pros toys yioys israehl legontes tehn gehn ehn parehlthomen aytehn kataskepsasthai geh katesthoysa toys katoikoyntas ep' aytehs estin pas o laos on eohrakamen en ayteh andres ypermehkeis
NovaVulgata: Detraxeruntque terrae, quam inspexerant, apud filios Israel dicentes: “ Terra, quam lustravimus, devorat habitatores suos; populus, quem aspeximus, procerae staturae est;


4.Mose 23,24 *

HeLeningradV: הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה׃
Haen-Oaam klaabijA jaaqwm wkaAarij jitnaxaaA loA jixxkab Oad-joAkal Taeraep wdam-halaalijm jixxtaeH׃
HeLeningradoV: הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישתה׃
Hn-Om klbjA jqwm wkArj jtnxA lA jxkb Od-jAkl Trp wdm-hlljm jxtH׃
Schlachter: Siehe, das Volk wird aufstehen wie eine Löwin und wird sich erheben wie ein Löwe. Es wird sich nicht legen, bis es den Raub verzehrt und das Blut der Erschlagenen getrunken hat! Septuaginta: ἰδοὺ λαὸς ὡς σκύμνος ἀναστήσεται καὶ ὡς λέων γαυριωθήσεται οὐ κοιμηθήσεται ἕως φάγῃ θήραν καὶ αἷμα τραυματιῶν πίεται
idoy laos ohs skymnos anastehsetai kai ohs leohn gayriohthehsetai oy koimehthehsetai eohs phageh thehran kai aima traymatiohn pietai
NovaVulgata: Ecce populus ut leaena consurget, et quasi leo erigetur; non accubabit, donec devoret praedam et occisorum sanguinem bibat ”.


4.Mose 25,2 *

HeLeningradV: וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לֵאלֹהֵיהֶן׃
watiqraeAnaa laaOaam lzibhej AaeloHejHaen wajoAkal HaaOaam wajixxtahaww leAloHejHaen׃
HeLeningradoV: ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃
wtqrAn lOm lzbhj AlHjHn wjAkl HOm wjxthww lAlHjHn׃
Schlachter: welche das Volk zu den Opfern ihrer Götter luden. Und das Volk aß und betete ihre Götter an. Septuaginta: καὶ ἐκάλεσαν αὐτοὺς ἐπὶ ταῖς θυσίαις τῶν εἰδώλων αὐτῶν καὶ ἔφαγεν ὁ λαὸς τῶν θυσιῶν αὐτῶν καὶ προσεκύνησαν τοῖς εἰδώλοις αὐτῶν
kai ekalesan aytoys epi tais thysiais tohn eidohlohn aytohn kai ephagen o laos tohn thysiohn aytohn kai prosekynehsan tois eidohlois aytohn
NovaVulgata: quae vocaverunt populum ad sacrificia deorum suorum. Et illi comederunt et adoraverunt deos earum;


5.Mose


5.Mose 4,28 *

HeLeningradV: וַעֲבַדְתֶּם־שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא־יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן׃
waOabadtaem-xxaam AaeloHijm maOaxeH jdej Aaadaam Oec waaAaebaen Aaxxaer loA-jirAwn wloA jixxmOwn wloA joAklwn wloA jrijhun׃
HeLeningradoV: ועבדתם־שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא־יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃
wObdtm-xm AlHjm mOxH jdj Adm Oc wAbn Axr lA-jrAwn wlA jxmOwn wlA jAklwn wlA jrjhn׃
Schlachter: Daselbst werdet ihr den Göttern dienen, die der Menschen Hände Werk sind, Holz und Stein, die weder sehen noch hören noch essen noch riechen. Septuaginta: καὶ λατρεύσετε ἐκεῖ θεοῖς ἑτέροις ἔργοις χειρῶν ἀνθρώπων ξύλοις καὶ λίθοις οἳ οὐκ ὄψονται οὐδὲ μὴ ἀκούσωσιν οὔτε μὴ φάγωσιν οὔτε μὴ ὀσφρανθῶσιν
kai latreysete ekei theois eterois ergois cheirohn anthrohpohn xylois kai lithois oi oyk opsontai oyde meh akoysohsin oyte meh phagohsin oyte meh osphranthohsin
NovaVulgata: Ibique servietis diis, qui hominum manu fabricati sunt, ligno et lapidi, qui non vident nec audiunt nec comedunt nec odorantur.


5.Mose 6,11 *

HeLeningradV: וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא־חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא־נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃
wbaatijm mleAijm kaal-Twb Aaxxaer loA-mileAtaa wborot hacwbijm Aaxxaer loA-haacabtaa kraamijm wzejtijm Aaxxaer loA-naaTaaOtaa wAaakaltaa wxaabaaOtaa׃
HeLeningradoV: ובתים מלאים כל־טוב אשר לא־מלאת וברת חצובים אשר לא־חצבת כרמים וזיתים אשר לא־נטעת ואכלת ושבעת׃
wbtjm mlAjm kl-Twb Axr lA-mlAt wbrt hcwbjm Axr lA-hcbt krmjm wzjtjm Axr lA-nTOt wAklt wxbOt׃
Schlachter: und Häuser, alles Guten voll, die du nicht gebaut hast, und ausgehauene Brunnen, die du nicht ausgehauen hast, Weinberge und Ölbäume, die du nicht gepflanzt hast, und wenn du davon essen und satt werden wirst, Septuaginta: οἰκίας πλήρεις πάντων ἀγαθῶν ἃς οὐκ ἐνέπλησας λάκκους λελατομημένους οὓς οὐκ ἐξελατόμησας ἀμπελῶνας καὶ ἐλαιῶνας οὓς οὐ κατεφύτευσας καὶ φαγὼν καὶ ἐμπλησθεὶς
oikias plehreis pantohn agathohn as oyk eneplehsas lakkoys lelatomehmenoys oys oyk exelatomehsas ampelohnas kai elaiohnas oys oy katephyteysas kai phagohn kai emplehstheis
NovaVulgata: domos plenas cunctarum opum, quas non implevisti, cisternas, quas non fodisti, vineta et oliveta, quae non plantasti, et comederis et saturatus fueris,


5.Mose 7,16 *

HeLeningradV: וְאָכַלְתָּ אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא־תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵיהֶם כִּי־מֹוקֵשׁ הוּא לָךְ׃ ס
wAaakaltaa Aaet-kaal-HaaOamijm Aaxxaer jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak loA-taahos Oejnkaa OalejHaem wloA taOabod Aaet-AaeloHejHaem kij-mowqexx HwA laak׃ s
HeLeningradoV: ואכלת את־כל־העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא־תחס עינך עליהם ולא תעבד את־אלהיהם כי־מוקש הוא לך׃ ס
wAklt At-kl-HOmjm Axr jHwH AlHjk ntn lk lA-ths Ojnk OljHm wlA tObd At-AlHjHm kj-mwqx HwA lk׃ s
Schlachter: Du wirst alle Völker verschlingen, die der HERR, dein Gott, dir gibt. Dein Auge soll ihrer nicht schonen, und du sollst ihren Göttern nicht dienen; denn das würde dir zur Schlinge werden. Septuaginta: καὶ φάγῃ πάντα τὰ σκῦλα τῶν ἐθνῶν ἃ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ' αὐτοῖς καὶ οὐ λατρεύσεις τοῖς θεοῖς αὐτῶν ὅτι σκῶλον τοῦτό ἐστίν σοι
kai phageh panta ta skyla tohn ethnohn a kyrios o theos soy didohsin soi oy pheisetai o ophthalmos soy ep' aytois kai oy latreyseis tois theois aytohn oti skohlon toyto estin soi
NovaVulgata: Devorabis omnes populos, quos Dominus Deus tuus daturus est tibi; non parcet eis oculus tuus, nec servies diis eorum, ne sint in ruinam tui.


5.Mose 8,3 *

HeLeningradV: וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת־הַמָּן אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הֹודִעֲךָ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדֹּו יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מֹוצָא פִי־יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם׃
wajOankaa wajarOibaekaa wajaAakilkaa Aaet-Hamaan Aaxxaer loA-jaadaOtaa wloA jaadOwn Aabotaejkaa lmaOan HowdiOakaa kij loA Oal-Halaehaem lbadow jihjaeH HaaAaadaam kij Oal-kaal-mowcaaA pij-jHwaaH jihjaeH HaaAaadaam׃
HeLeningradoV: ויענך וירעבך ויאכלך את־המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־יהוה יחיה האדם׃
wjOnk wjrObk wjAklk At-Hmn Axr lA-jdOt wlA jdOwn Abtjk lmOn HwdOk kj lA Ol-Hlhm lbdw jhjH HAdm kj Ol-kl-mwcA pj-jHwH jhjH HAdm׃
Schlachter: Er demütigte dich und ließ dich hungern und speiste dich mit Manna, das weder du noch deine Väter gekannt hatten, um dir kundzutun, daß der Mensch nicht vom Brot allein lebt, sondern daß er von allem dem lebt, was aus dem Munde des HERRN geht. Septuaginta: καὶ ἐκάκωσέν σε καὶ ἐλιμαγχόνησέν σε καὶ ἐψώμισέν σε τὸ μαννα ὃ οὐκ εἴδησαν οἱ πατέρες σου ἵνα ἀναγγείλῃ σοι ὅτι οὐκ ἐπ' ἄρτῳ μόνῳ ζήσεται ὁ ἄνθρωπος ἀλλ' ἐπὶ παντὶ ῥήματι τῷ ἐκπορευομένῳ διὰ στόματος θεοῦ ζήσεται ὁ ἄνθρωπος
kai ekakohsen se kai elimagchonehsen se kai epsohmisen se to manna o oyk eidehsan oi pateres soy ina anaggeileh soi oti oyk ep' artoh monoh zehsetai o anthrohpos all' epi panti rehmati toh ekporeyomenoh dia stomatos theoy zehsetai o anthrohpos
NovaVulgata: Afflixit te penuria et dedit tibi cibum manna, quem ignorabas tu et patres tui, ut ostenderet tibi quod non in solo pane vivat homo, sed in omni verbo, quod egreditur de ore Domini.


5.Mose 8,9 *

HeLeningradV: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל־בָּהּ לֶחֶם לֹא־תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת׃
Aaeraec Aaxxaer loA bmiskenut toAkal-baaH laehaem loA-taehsar kol baaH Aaeraec Aaxxaer AabaanaejHaa barzael wmeHaraaraejHaa tahcob nhoxxaet׃
HeLeningradoV: ארץ אשר לא במסכנת תאכל־בה לחם לא־תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃
Arc Axr lA bmsknt tAkl-bH lhm lA-thsr kl bH Arc Axr AbnjH brzl wmHrrjH thcb nhxt׃
Schlachter: ein Land, davon du dich nicht kümmerlich nähren mußt, worin es dir an nichts mangelt; ein Land, dessen Steine Eisen sind, wo du Erz aus den Bergen hauen wirst. Septuaginta: γῆ ἐφ' ἧς οὐ μετὰ πτωχείας φάγῃ τὸν ἄρτον σου καὶ οὐκ ἐνδεηθήσῃ οὐδὲν ἐπ' αὐτῆς γῆ ἧς οἱ λίθοι σίδηρος καὶ ἐκ τῶν ὀρέων αὐτῆς μεταλλεύσεις χαλκόν
geh eph' ehs oy meta ptohcheias phageh ton arton soy kai oyk endeehthehseh oyden ep' aytehs geh ehs oi lithoi sidehros kai ek tohn oreohn aytehs metalleyseis chalkon
NovaVulgata: ubi absque ulla penuria comedes panem tuum et rerum omnium abundantia perfrueris; cuius lapides ferrum sunt, et de montibus eius aeris metalla fodiuntur;


5.Mose 8,16 *

HeLeningradV: הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ׃
HamaAakilkaa maan bamidbaar Aaxxaer loA-jaadOwn Aabotaejkaa lmaOan Oanotkaa wlmaOan nasotaekaa lHejTibkaa bAaharijtaekaa׃
HeLeningradoV: המאכלך מן במדבר אשר לא־ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃
HmAklk mn bmdbr Axr lA-jdOwn Abtjk lmOn Ontk wlmOn nstk lHjTbk bAhrjtk׃
Schlachter: der dich in der Wüste mit Manna speiste, von welchem deine Väter nichts wußten, auf daß er dich demütigte und auf die Probe stellte, um dir hernach wohlzutun; Septuaginta: τοῦ ψωμίσαντός σε τὸ μαννα ἐν τῇ ἐρήμῳ ὃ οὐκ εἴδησαν οἱ πατέρες σου ἵνα κακώσῃ σε καὶ ἐκπειράσῃ σε καὶ εὖ σε ποιήσῃ ἐπ' ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν σου
toy psohmisantos se to manna en teh erehmoh o oyk eidehsan oi pateres soy ina kakohseh se kai ekpeiraseh se kai ey se poiehseh ep' eschatohn tohn ehmerohn soy
NovaVulgata: et cibavit te manna in solitudine, quod nescierunt patres tui, et, postquam afflixit ac probavit te, ad extremum misertus est tui,


5.Mose 9,9 *

HeLeningradV: בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר־כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי׃
baOalotij HaaHaaraaH laaqahat lwhot HaaAabaanijm lwhot Habrijt Aaxxaer-kaarat jHwaaH Oimaakaem waaAexxeb baaHaar AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm lajlaaH laehaem loA Aaakaltij wmajim loA xxaatijtij׃
HeLeningradoV: בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר־כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי׃
bOltj HHrH lqht lwht HAbnjm lwht Hbrjt Axr-krt jHwH Omkm wAxb bHr ArbOjm jwm wArbOjm ljlH lhm lA Akltj wmjm lA xtjtj׃
Schlachter: als ich auf den Berg gegangen war, die steinernen Tafeln zu empfangen, die Tafeln des Bundes, den der HERR mit euch machte, da blieb ich vierzig Tage und vierzig Nächte lang auf dem Berge und aß kein Brot und trank kein Wasser. Septuaginta: ἀναβαίνοντός μου εἰς τὸ ὄρος λαβεῖν τὰς πλάκας τὰς λιθίνας πλάκας διαθήκης ἃς διέθετο κύριος πρὸς ὑμᾶς καὶ κατεγινόμην ἐν τῷ ὄρει τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἄρτον οὐκ ἔφαγον καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιον
anabainontos moy eis to oros labein tas plakas tas lithinas plakas diathehkehs as dietheto kyrios pros ymas kai kateginomehn en toh orei tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas arton oyk ephagon kai ydohr oyk epion
NovaVulgata: quando ascendi in montem, ut acciperem tabulas lapideas, tabulas pacti, quod pepigit vobiscum Dominus, et perseveravi in monte quadraginta diebus ac noctibus panem non comedens et aquam non bibens.


5.Mose 9,18 *

HeLeningradV: וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כָּל־חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסֹו׃
waaAaetnapal lipnej jHwaaH kaariAxxonaaH AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm lajlaaH laehaem loA Aaakaltij wmajim loA xxaatijtij Oal kaal-haTaAtkaem Aaxxaer haTaaAtaem laOaxowt HaaraO bOejnej jHwaaH lHakOijsow׃
HeLeningradoV: ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל־חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃
wAtnpl lpnj jHwH krAxnH ArbOjm jwm wArbOjm ljlH lhm lA Akltj wmjm lA xtjtj Ol kl-hTAtkm Axr hTAtm lOxwt HrO bOjnj jHwH lHkOjsw׃
Schlachter: und ich fiel vor dem HERRN nieder wie zuerst, vierzig Tage und vierzig Nächte lang, und aß kein Brot und trank kein Wasser um aller eurer Sünden willen, die ihr begangen hattet, da ihr solches Übel tatet vor den Augen des HERRN, ihn zu erzürnen. Septuaginta: καὶ ἐδεήθην ἐναντίον κυρίου δεύτερον καθάπερ καὶ τὸ πρότερον τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἄρτον οὐκ ἔφαγον καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιον περὶ πασῶν τῶν ἁμαρτιῶν ὑμῶν ὧν ἡμάρτετε ποιῆσαι τὸ πονηρὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν παροξῦναι αὐτόν
kai edeehthehn enantion kyrioy deyteron kathaper kai to proteron tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas arton oyk ephagon kai ydohr oyk epion peri pasohn tohn amartiohn ymohn ohn ehmartete poiehsai to ponehron enantion kyrioy toy theoy ymohn paroxynai ayton
NovaVulgata: et procidi ante Dominum, sicut prius quadraginta diebus et noctibus panem non comedens et aquam non bibens propter omnia peccata vestra, quae gessistis contra Dominum et eum ad iracundiam provocastis;


5.Mose 12,16 *

HeLeningradV: רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃
raq Hadaam loA toAkelw Oal-HaaAaaraec tixxpkaenw kamaajim׃
HeLeningradoV: רק הדם לא תאכלו על־הארץ תשפכנו כמים׃
rq Hdm lA tAklw Ol-HArc txpknw kmjm׃
Schlachter: Nur das Blut sollst du nicht essen, sondern es auf die Erde gießen wie Wasser. Septuaginta: πλὴν τὸ αἷμα οὐ φάγεσθε ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖτε αὐτὸ ὡς ὕδωρ
plehn to aima oy phagesthe epi tehn gehn ekcheeite ayto ohs ydohr
NovaVulgata: absque esu dumtaxat sanguinis, quem super terram quasi aquam effundes.


5.Mose 12,17 *

HeLeningradV: לֹא־תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל־נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ׃
loA-twkal laeAaekol bixxOaaraejkaa maOxar dgaankaa wtijroxxkaa wjicHaaraekaa wbkorot bqaarkaa wcoAnaekaa wkaal-ndaaraejkaa Aaxxaer tidor wnidbotaejkaa wtrwmat jaadaekaa׃
HeLeningradoV: לא־תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל־נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך׃
lA-twkl lAkl bxOrjk mOxr dgnk wtjrxk wjcHrk wbkrt bqrk wcAnk wkl-ndrjk Axr tdr wndbtjk wtrwmt jdk׃
Schlachter: Du darfst aber nicht in deinen Toren essen von den Zehnten deines Korns, deines Mosts und deines Öls, noch von der Erstgeburt deiner Rinder und deiner Schafe, noch von irgend einem deiner Gelübde, die du gelobt hast, noch von deinem freiwilligen Opfer, noch von dem Hebopfer deiner Hand; Septuaginta: οὐ δυνήσῃ φαγεῖν ἐν ταῖς πόλεσίν σου τὸ ἐπιδέκατον τοῦ σίτου σου καὶ τοῦ οἴνου σου καὶ τοῦ ἐλαίου σου τὰ πρωτότοκα τῶν βοῶν σου καὶ τῶν προβάτων σου καὶ πάσας εὐχάς ὅσας ἂν εὔξησθε καὶ τὰς ὁμολογίας ὑμῶν καὶ τὰς ἀπαρχὰς τῶν χειρῶν ὑμῶν
oy dynehseh phagein en tais polesin soy to epidekaton toy sitoy soy kai toy oinoy soy kai toy elaioy soy ta prohtotoka tohn boohn soy kai tohn probatohn soy kai pasas eychas osas an eyxehsthe kai tas omologias ymohn kai tas aparchas tohn cheirohn ymohn
NovaVulgata: Non poteris comedere in oppidis tuis decimam frumenti et vini et olei tui, primogenita armentorum et pecorum et omnia, quae voveris et sponte offerre volueris, et primitiva manuum tuarum.


5.Mose 12,20 *

HeLeningradV: כִּי־יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר׃
kij-jarhijb jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-gbwlkaa kaAaxxaer dibaer-laak wAaamartaa AoklaaH baaxaar kij-tAawaeH napxxkaa laeAaekol baaxaar bkaal-Aawat napxxkaa toAkal baaxaar׃
HeLeningradoV: כי־ירחיב יהוה אלהיך את־גבולך כאשר דבר־לך ואמרת אכלה בשר כי־תאוה נפשך לאכל בשר בכל־אות נפשך תאכל בשר׃
kj-jrhjb jHwH AlHjk At-gbwlk kAxr dbr-lk wAmrt AklH bxr kj-tAwH npxk lAkl bxr bkl-Awt npxk tAkl bxr׃
Schlachter: Wenn aber der HERR, dein Gott, deine Landmarken erweitern wird, wie er dir versprochen hat, und du sprichst: Ich will Fleisch essen! weil deine Seele gelüstet, Fleisch zu essen, so iß Fleisch nach aller Lust deiner Seele. Septuaginta: ἐὰν δὲ ἐμπλατύνῃ κύριος ὁ θεός σου τὰ ὅριά σου καθάπερ ἐλάλησέν σοι καὶ ἐρεῖς φάγομαι κρέα ἐὰν ἐπιθυμήσῃ ἡ ψυχή σου ὥστε φαγεῖν κρέα ἐν πάσῃ ἐπιθυμίᾳ τῆς ψυχῆς σου φάγῃ κρέα
ean de emplatyneh kyrios o theos soy ta oria soy kathaper elalehsen soi kai ereis phagomai krea ean epithymehseh eh psycheh soy ohste phagein krea en paseh epithymia tehs psychehs soy phageh krea
NovaVulgata: Quando dilataverit Dominus Deus tuus terminos tuos, sicut locutus est tibi, et volueris vesci carnibus, quas desiderat anima tua, comedes carnem secundum omne desiderium animae tuae;


5.Mose 12,23 *

HeLeningradV: רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא־תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם־הַבָּשָׂר׃
raq hazaq lbiltij Aakol Hadaam kij Hadaam HwA Hanaapaexx wloA-toAkal Hanaepaexx Oim-Habaaxaar׃
HeLeningradoV: רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא־תאכל הנפש עם־הבשר׃
rq hzq lbltj Akl Hdm kj Hdm HwA Hnpx wlA-tAkl Hnpx Om-Hbxr׃
Schlachter: Nur daran halte fest, daß du nicht das Blut essest; denn das Blut ist die Seele; und du sollst die Seele nicht mit dem Fleisch essen. Septuaginta: πρόσεχε ἰσχυρῶς τοῦ μὴ φαγεῖν αἷμα ὅτι τὸ αἷμα αὐτοῦ ψυχή οὐ βρωθήσεται ἡ ψυχὴ μετὰ τῶν κρεῶν
proseche ischyrohs toy meh phagein aima oti to aima aytoy psycheh oy brohthehsetai eh psycheh meta tohn kreohn
NovaVulgata: Hoc solum cave, ne sanguinem comedas; sanguis enim eorum anima est, et idcirco non debes animam comedere cum carnibus.


5.Mose 12,24 *

HeLeningradV: לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃
loA toAklaenw Oal-HaaAaaraec tixxpkaenw kamaajim׃
HeLeningradoV: לא תאכלנו על־הארץ תשפכנו כמים׃
lA tAklnw Ol-HArc txpknw kmjm׃
Schlachter: So sollst du es nun nicht essen; sondern auf die Erde sollst du es gießen wie Wasser. Septuaginta: οὐ φάγεσθε ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖτε αὐτὸ ὡς ὕδωρ
oy phagesthe epi tehn gehn ekcheeite ayto ohs ydohr
NovaVulgata: Non comedes eum, sed super terram fundes quasi aquam;


5.Mose 12,25 *

HeLeningradV: לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי־תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה׃
loA toAklaenw lmaOan jijTab lkaa wlbaanaejkaa Aaharaejkaa kij-taOaxaeH Hajaaxxaar bOejnej jHwaaH׃
HeLeningradoV: לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי־תעשה הישר בעיני יהוה׃
lA tAklnw lmOn jjTb lk wlbnjk Ahrjk kj-tOxH Hjxr bOjnj jHwH׃
Schlachter: Du sollst es nicht essen, auf daß es dir und deinen Kindern nach dir wohl gehe, wenn du tun wirst, was in den Augen des HERRN recht ist. Septuaginta: οὐ φάγῃ αὐτό ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ τοῖς υἱοῖς σου μετὰ σέ ἐὰν ποιήσῃς τὸ καλὸν καὶ τὸ ἀρεστὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου
oy phageh ayto ina ey soi genehtai kai tois yiois soy meta se ean poiehsehs to kalon kai to areston enantion kyrioy toy theoy soy
NovaVulgata: non comedes eum, ut bene sit tibi et filiis tuis post te, cum feceris, quod placet in conspectu Domini.


5.Mose 14,3 *

HeLeningradV: לֹא תֹאכַל כָּל־תֹּועֵבָה׃
loA toAkal kaal-towOebaaH׃
HeLeningradoV: לא תאכל כל־תועבה׃
lA tAkl kl-twObH׃
Schlachter: Du sollst keinen Greuel essen. Septuaginta: οὐ φάγεσθε πᾶν βδέλυγμα
oy phagesthe pan bdelygma
NovaVulgata: Ne comedatis quidquid abominabile est.


5.Mose 14,7 *

HeLeningradV: אַךְ אֶת־זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת־הַגָּמָל וְאֶת־הָאַרְנֶבֶת וְאֶת־הַשָּׁפָן כִּי־מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם׃
Aak Aaet-zaeH loA toAklw mimaOalej HageraaH wmimaprijsej HaparsaaH HaxxswOaaH Aaet-Hagaamaal wAaet-HaaAarnaebaet wAaet-Haxxaapaan kij-maOaleH geraaH HemaaH wparsaaH loA Hiprijsw TmeAijm Hem laakaem׃
HeLeningradoV: אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את־הגמל ואת־הארנבת ואת־השפן כי־מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃
Ak At-zH lA tAklw mmOlj HgrH wmmprjsj HprsH HxswOH At-Hgml wAt-HArnbt wAt-Hxpn kj-mOlH grH HmH wprsH lA Hprjsw TmAjm Hm lkm׃
Schlachter: Doch sollt ihr diese nicht essen von den Wiederkäuern und von denen, die durchgespaltene Hufe haben: das Kamel, den Hasen und den Springhasen; denn wiewohl sie wiederkäuen, haben sie doch nicht durchgespaltene Klauen; sie sollen euch unrein sein. Septuaginta: καὶ ταῦτα οὐ φάγεσθε ἀπὸ τῶν ἀναγόντων μηρυκισμὸν καὶ ἀπὸ τῶν διχηλούντων τὰς ὁπλὰς καὶ ὀνυχιζόντων ὀνυχιστῆρας τὸν κάμηλον καὶ δασύποδα καὶ χοιρογρύλλιον ὅτι ἀνάγουσιν μηρυκισμὸν καὶ ὁπλὴν οὐ διχηλοῦσιν ἀκάθαρτα ταῦτα ὑμῖν ἐστιν
kai tayta oy phagesthe apo tohn anagontohn mehrykismon kai apo tohn dichehloyntohn tas oplas kai onychizontohn onychistehras ton kamehlon kai dasypoda kai choirogryllion oti anagoysin mehrykismon kai oplehn oy dichehloysin akatharta tayta ymin estin
NovaVulgata: de his autem, quae ruminant et ungulam non findunt, haec comedere non debetis: camelum, leporem, hyracem, quia ruminant et non dividunt ungulam, immunda erunt vobis.


5.Mose 14,8 *

HeLeningradV: וְאֶת־הַחֲזִיר כִּי־מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ׃ ס
wAaet-Hahazijr kij-maprijs parsaaH HwA wloA geraaH TaameA HwA laakaem mibxaaraam loA toAkelw wbniblaataam loA tigaaOw׃ s
HeLeningradoV: ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו׃ ס
wAt-Hhzjr kj-mprjs prsH HwA wlA grH TmA HwA lkm mbxrm lA tAklw wbnbltm lA tgOw׃ s
Schlachter: Das Schwein hat zwar durchgespaltene Klauen, ist aber kein Wiederkäuer; es soll euch unrein sein. Von ihrem Fleisch sollt ihr nicht essen, und ihr Aas sollt ihr nicht anrühren. Septuaginta: καὶ τὸν ὗν ὅτι διχηλεῖ ὁπλὴν τοῦτο καὶ ὀνυχίζει ὄνυχας ὁπλῆς καὶ τοῦτο μηρυκισμὸν οὐ μαρυκᾶται ἀκάθαρτον τοῦτο ὑμῖν ἀπὸ τῶν κρεῶν αὐτῶν οὐ φάγεσθε καὶ τῶν θνησιμαίων αὐτῶν οὐχ ἅψεσθε
kai ton yn oti dichehlei oplehn toyto kai onychizei onychas oplehs kai toyto mehrykismon oy marykatai akatharton toyto ymin apo tohn kreohn aytohn oy phagesthe kai tohn thnehsimaiohn aytohn oych apsesthe
NovaVulgata: Sus quoque, quoniam dividit ungulam et non ruminat, immunda erit vobis: carnibus eorum non vescemini et cadavera non tangetis.


5.Mose 14,10 *

HeLeningradV: וְכֹל אֲשֶׁר אֵין־לֹו סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת לֹא תֹאכֵלוּ טָמֵא הוּא לָכֶם׃ ס
wkol Aaxxaer Aejn-low snapijr wqaxqaexaet loA toAkelw TaameA HwA laakaem׃ s
HeLeningradoV: וכל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃ ס
wkl Axr Ajn-lw snpjr wqxqxt lA tAklw TmA HwA lkm׃ s
Schlachter: Was aber keine Flossen und Schuppen hat, sollt ihr nicht essen; es soll euch unrein sein. Septuaginta: καὶ πάντα ὅσα οὐκ ἔστιν αὐτοῖς πτερύγια καὶ λεπίδες οὐ φάγεσθε ἀκάθαρτα ὑμῖν ἐστιν
kai panta osa oyk estin aytois pterygia kai lepides oy phagesthe akatharta ymin estin
NovaVulgata: quae absque pinnulis et squamis sunt, ne comedatis, quia immunda sunt vobis.


5.Mose 14,12 *

HeLeningradV: וְזֶה אֲשֶׁר לֹא־תֹאכְלוּ מֵהֶם הַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶס וְהָעָזְנִיָּה׃
wzaeH Aaxxaer loA-toAklw meHaem Hanaexxaer wHapaeraes wHaaOaaznijaaH׃
HeLeningradoV: וזה אשר לא־תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃
wzH Axr lA-tAklw mHm Hnxr wHprs wHOznjH׃
Schlachter: Diese aber sind es, von denen ihr nicht essen sollt: der Adler, der Lämmergeier und der Seeadler; Septuaginta: καὶ ταῦτα οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτῶν τὸν ἀετὸν καὶ τὸν γρύπα καὶ τὸν ἁλιαίετον
kai tayta oy phagesthe ap' aytohn ton aeton kai ton grypa kai ton aliaieton
NovaVulgata: has autem ne comedatis: aquilam scilicet et grypem et alietum,


5.Mose 14,19 *

HeLeningradV: וְכֹל שֶׁרֶץ הָעֹוף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ׃
wkol xxaeraec HaaOowp TaameA HwA laakaem loA jeAaakelw׃
HeLeningradoV: וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃
wkl xrc HOwp TmA HwA lkm lA jAklw׃
Schlachter: Auch alle geflügelten Insekten sollen euch als unrein gelten, ihr sollt sie nicht essen. Septuaginta: πάντα τὰ ἑρπετὰ τῶν πετεινῶν ἀκάθαρτα ταῦτά ἐστιν ὑμῖν οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτῶν
panta ta erpeta tohn peteinohn akatharta tayta estin ymin oy phagesthe ap' aytohn
NovaVulgata: Et omne, quod reptat et pinnulas habet, immundum erit vobis, nec comedetur.


5.Mose 14,21 *

HeLeningradV: לֹא תֹאכְלוּ כָל־נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אֹו מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדֹושׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמֹּו׃ פ
loA toAklw kaal-nbelaaH lager Aaxxaer-bixxOaaraejkaa titnaenaaH waAakaalaaH Aow maakor lnaakrij kij Oam qaadowxx AataaH lajHwaaH AaeloHaejkaa loA-tbaxxel gdij bahaleb Aimow׃ p
HeLeningradoV: לא תאכלו כל־נבלה לגר אשר־בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ פ
lA tAklw kl-nblH lgr Axr-bxOrjk ttnnH wAklH Aw mkr lnkrj kj Om qdwx AtH ljHwH AlHjk lA-tbxl gdj bhlb Amw׃ p
Schlachter: Ihr sollt kein Aas essen; dem Fremdling in deinen Toren magst du es geben, daß er es esse, oder einem Ausländer kannst du es verkaufen; denn du bist ein dem HERRN, deinem Gott, heiliges Volk. Du sollst das Böcklein nicht in der Milch seiner Mutter kochen. Septuaginta: πᾶν θνησιμαῖον οὐ φάγεσθε τῷ παροίκῳ τῷ ἐν ταῖς πόλεσίν σου δοθήσεται καὶ φάγεται ἢ ἀποδώσῃ τῷ ἀλλοτρίῳ ὅτι λαὸς ἅγιος εἶ κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐχ ἑψήσεις ἄρνα ἐν γάλακτι μητρὸς αὐτοῦ
pan thnehsimaion oy phagesthe toh paroikoh toh en tais polesin soy dothehsetai kai phagetai eh apodohseh toh allotrioh oti laos agios ei kyrioh toh theoh soy oych epsehseis arna en galakti mehtros aytoy
NovaVulgata: Quidquid morticinum est, ne vescamini ex eo; advenae, qui intra portas tuas est, da, ut comedat, aut vende peregrino: quia tu populus sanctus es Domino Deo tuo. Non coques haedum in lacte matris suae.


5.Mose 15,23 *

HeLeningradV: רַק אֶת־דָּמֹו לֹא תֹאכֵל עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃ פ
raq Aaet-daamow loA toAkel Oal-HaaAaaraec tixxpkaenw kamaajim׃ p
HeLeningradoV: רק את־דמו לא תאכל על־הארץ תשפכנו כמים׃ פ
rq At-dmw lA tAkl Ol-HArc txpknw kmjm׃ p
Schlachter: Nur von seinem Blut sollst du nicht essen, auf die Erde sollst du es gießen wie Wasser. Septuaginta: πλὴν τὸ αἷμα οὐ φάγεσθε ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖς αὐτὸ ὡς ὕδωρ
plehn to aima oy phagesthe epi tehn gehn ekcheeis ayto ohs ydohr
NovaVulgata: Solum sanguinem eorum non comedes, sed effundes in terram quasi aquam.


5.Mose 16,3 *

HeLeningradV: לֹא־תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל־עָלָיו מַצֹּות לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזֹון יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת־יֹום צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃
loA-toAkal Oaalaajw haamec xxibOat jaamijm toAkal-Oaalaajw macowt laehaem Oonij kij bhipaazown jaacaaAtaa meAaeraec micrajim lmaOan tizkor Aaet-jowm ceAtkaa meAaeraec micrajim kol jmej hajaejkaa׃
HeLeningradoV: לא־תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל־עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את־יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך׃
lA-tAkl Oljw hmc xbOt jmjm tAkl-Oljw mcwt lhm Onj kj bhpzwn jcAt mArc mcrjm lmOn tzkr At-jwm cAtk mArc mcrjm kl jmj hjjk׃
Schlachter: Du sollst kein gesäuertes Brot an diesem Feste essen. Du sollst sieben Tage lang ungesäuertes Brot des Elends essen, denn du bist in eiliger Flucht aus Ägyptenland gezogen; darum sollst du dein Leben lang an den Tag deines Auszugs aus Ägyptenland denken! Septuaginta: οὐ φάγῃ ἐπ' αὐτοῦ ζύμην ἑπτὰ ἡμέρας φάγῃ ἐπ' αὐτοῦ ἄζυμα ἄρτον κακώσεως ὅτι ἐν σπουδῇ ἐξήλθετε ἐξ αἰγύπτου ἵνα μνησθῆτε τὴν ἡμέραν τῆς ἐξοδίας ὑμῶν ἐκ γῆς αἰγύπτου πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς ὑμῶν
oy phageh ep' aytoy zymehn epta ehmeras phageh ep' aytoy azyma arton kakohseohs oti en spoydeh exehlthete ex aigyptoy ina mnehsthehte tehn ehmeran tehs exodias ymohn ek gehs aigyptoy pasas tas ehmeras tehs zohehs ymohn
NovaVulgata: Non comedes cum eo panem fermentatum; septem diebus comedes absque fermento afflictionis panem, quoniam festinanter egressus es de Aegypto, ut memineris diei egressionis tuae de Aegypto omnibus diebus vitae tuae.


5.Mose 16,7 *

HeLeningradV: וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֹּו וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ׃
wbixxaltaa wAaakaltaa bamaaqowm Aaxxaer jibhar jHwaaH AaeloHaejkaa bow wpaanijtaa baboqaer wHaalaktaa lAoHaalaejkaa׃
HeLeningradoV: ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך׃
wbxlt wAklt bmqwm Axr jbhr jHwH AlHjk bw wpnjt bbqr wHlkt lAHljk׃
Schlachter: Und du sollst es braten und an dem Ort essen, den der HERR, dein Gott, erwählt hat, und sollst am Morgen umkehren und wieder zu deiner Hütte gehen. Septuaginta: καὶ ἑψήσεις καὶ ὀπτήσεις καὶ φάγῃ ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτόν καὶ ἀποστραφήσῃ τὸ πρωὶ καὶ ἀπελεύσῃ εἰς τοὺς οἴκους σου
kai epsehseis kai optehseis kai phageh en toh topoh oh ean eklexehtai kyrios o theos soy ayton kai apostraphehseh to prohi kai apeleyseh eis toys oikoys soy
NovaVulgata: Et coques et comedes in loco, quem elegerit Dominus Deus tuus, maneque consurgens vades in tabernacula tua.


5.Mose 16,8 *

HeLeningradV: שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּות וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה׃ ס
xxexxaet jaamijm toAkal macowt wbajowm HaxxbijOij Oacaeraet lajHwaaH AaeloHaejkaa loA taOaxaeH mlaaAkaaH׃ s
HeLeningradoV: ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה׃ ס
xxt jmjm tAkl mcwt wbjwm HxbjOj Ocrt ljHwH AlHjk lA tOxH mlAkH׃ s
Schlachter: Sechs Tage lang sollst du Ungesäuertes essen; und am siebenten Tage ist der Versammlungstag des HERRN, deines Gottes; da sollst du kein Werk tun. Septuaginta: ἓξ ἡμέρας φάγῃ ἄζυμα καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἐξόδιον ἑορτὴ κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐ ποιήσεις ἐν αὐτῇ πᾶν ἔργον πλὴν ὅσα ποιηθήσεται ψυχῇ
ex ehmeras phageh azyma kai teh ehmera teh ebdomeh exodion eorteh kyrioh toh theoh soy oy poiehseis en ayteh pan ergon plehn osa poiehthehsetai psycheh
NovaVulgata: Sex diebus comedes azyma et in die septimo, quia collecta est Domino Deo tuo, non facies opus.


5.Mose 18,1 *

HeLeningradV: לֹא־יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל־שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם־יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יְהוָה וְנַחֲלָתֹו יֹאכֵלוּן׃
loA-jiHjaeH lakoHanijm Halwijim kaal-xxebaeT lewij helaeq wnahalaaH Oim-jixraaAel Aixxej jHwaaH wnahalaatow joAkelwn׃
HeLeningradoV: לא־יהיה לכהנים הלוים כל־שבט לוי חלק ונחלה עם־ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃
lA-jHjH lkHnjm Hlwjm kl-xbT lwj hlq wnhlH Om-jxrAl Axj jHwH wnhltw jAklwn׃
Schlachter: Die Priester, die Leviten, der ganze Stamm Levi sollen kein Teil noch Erbe haben mit Israel; sie sollen die Feueropfer des HERRN und sein Erbteil essen. Septuaginta: οὐκ ἔσται τοῖς ἱερεῦσιν τοῖς λευίταις ὅλῃ φυλῇ λευι μερὶς οὐδὲ κλῆρος μετὰ ισραηλ καρπώματα κυρίου ὁ κλῆρος αὐτῶν φάγονται αὐτά
oyk estai tois iereysin tois leyitais oleh phyleh leyi meris oyde klehros meta israehl karpohmata kyrioy o klehros aytohn phagontai ayta
NovaVulgata: Non habebunt sacerdotes le vitae, omnis tribus Levi, par tem et hereditatem cum reliquo Israel; de sacrificiis Domini et hereditate eius comedent


5.Mose 20,19 *

HeLeningradV: כִּי־תָצוּר אֶל־עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא־תַשְׁחִית אֶת־עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתֹו לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצֹור׃
kij-taacwr Aael-Oijr jaamijm rabijm lHilaahem OaalaejHaa ltaapxaaH loA-taxxhijt Aaet-OecaaH lindoha Oaalaajw garzaen kij mimaenw toAkel wAotow loA tikrot kij HaaAaadaam Oec HaxaadaeH laaboA mipaanaejkaa bamaacowr׃
HeLeningradoV: כי־תצור אל־עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא־תשחית את־עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור׃
kj-tcwr Al-Ojr jmjm rbjm lHlhm OljH ltpxH lA-txhjt At-OcH lndh Oljw grzn kj mmnw tAkl wAtw lA tkrt kj HAdm Oc HxdH lbA mpnjk bmcwr׃
Schlachter: Wenn du lange Zeit vor einer Stadt liegen mußt, wider die du streitest, um sie einzunehmen, so sollst du ihre Bäume nicht verderben, indem du die Axt daran legst; denn du kannst davon essen, darum sollst du sie nicht abhauen. Ist denn ein solcher Baum des Feldes ein Mensch, daß er von dir mit in die Belagerung einbezogen wird? Septuaginta: ἐὰν δὲ περικαθίσῃς περὶ πόλιν ἡμέρας πλείους ἐκπολεμῆσαι αὐτὴν εἰς κατάλημψιν αὐτῆς οὐχὶ ἐξολεθρεύσεις τὰ δένδρα αὐτῆς ἐπιβαλεῖν ἐπ' αὐτὰ σίδηρον ἀλλ' ἢ ἀπ' αὐτοῦ φάγῃ αὐτὸ δὲ οὐκ ἐκκόψεις μὴ ἄνθρωπος τὸ ξύλον τὸ ἐν τῷ ἀγρῷ εἰσελθεῖν ἀπὸ προσώπου σου εἰς τὸν χάρακα
ean de perikathisehs peri polin ehmeras pleioys ekpolemehsai aytehn eis katalehmpsin aytehs oychi exolethreyseis ta dendra aytehs epibalein ep' ayta sidehron all' eh ap' aytoy phageh ayto de oyk ekkopseis meh anthrohpos to xylon to en toh agroh eiselthein apo prosohpoy soy eis ton charaka
NovaVulgata: Quando obsederis civitatem multo tempore et munitionibus circumdederis, ut expugnes eam, non immittes securim in arbores eius, de quibus vesci potes, nec succidas eas. Numquid homo est arbor campi, ut eam obsideas?


5.Mose 20,20 *

HeLeningradV: רַק עֵץ אֲשֶׁר־תֵּדַע כִּי־לֹא־עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתֹו תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצֹור עַל־הָעִיר אֲשֶׁר־הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ׃ פ
raq Oec Aaxxaer-tedaO kij-loA-Oec maAakaal HwA Aotow taxxhijt wkaaraataa wbaanijtaa maacowr Oal-HaaOijr Aaxxaer-HiwA OoxaaH Oimkaa milhaamaaH Oad ridtaaH׃ p
HeLeningradoV: רק עץ אשר־תדע כי־לא־עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על־העיר אשר־הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה׃ פ
rq Oc Axr-tdO kj-lA-Oc mAkl HwA Atw txhjt wkrt wbnjt mcwr Ol-HOjr Axr-HwA OxH Omk mlhmH Od rdtH׃ p
Schlachter: Was aber Bäume sind, von denen du weißt, daß man nicht davon ißt, so magst du dieselben verderben und umhauen und Bollwerke daraus bauen wider die Stadt, die mit dir kriegt, bis du sie überwältigt hast. Septuaginta: ἀλλὰ ξύλον ὃ ἐπίστασαι ὅτι οὐ καρπόβρωτόν ἐστιν τοῦτο ἐξολεθρεύσεις καὶ ἐκκόψεις καὶ οἰκοδομήσεις χαράκωσιν ἐπὶ τὴν πόλιν ἥτις ποιεῖ πρὸς σὲ τὸν πόλεμον ἕως ἂν παραδοθῇ
alla xylon o epistasai oti oy karpobrohton estin toyto exolethreyseis kai ekkopseis kai oikodomehseis charakohsin epi tehn polin ehtis poiei pros se ton polemon eohs an paradotheh
NovaVulgata: Si qua autem ligna non sunt pomifera, succide illa et exstrue machinas, donec capias civitatem, quae contra te dimicat.


5.Mose 23,20 *

HeLeningradV: לֹא־תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ׃
loA-taxxijk lAaahijkaa naexxaek kaesaep naexxaek Aokael naexxaek kaal-daabaar Aaxxaer jixxaak׃
HeLeningradoV: לא־תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל־דבר אשר ישך׃
lA-txjk lAhjk nxk ksp nxk Akl nxk kl-dbr Axr jxk׃
Schlachter: Du sollst deinem Bruder keinen Zins auferlegen, weder für Geld noch für Speise, noch für irgend etwas, womit man wuchern kann. Septuaginta: οὐκ ἐκτοκιεῖς τῷ ἀδελφῷ σου τόκον ἀργυρίου καὶ τόκον βρωμάτων καὶ τόκον παντὸς πράγματος οὗ ἂν ἐκδανείσῃς
oyk ektokieis toh adelphoh soy tokon argyrioy kai tokon brohmatohn kai tokon pantos pragmatos oy an ekdaneisehs
NovaVulgata: Non fenerabis fratri tuo ad usuram pecuniam nec alimenta nec quamlibet aliam rem,


5.Mose 23,25 *

HeLeningradV: כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל־כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן׃ ס
kij taaboA bkaeraem reOaekaa wAaakaltaa Oanaabijm knapxxkaa xaabOaekaa wAael-kaeljkaa loA titen׃ s
HeLeningradoV: כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל־כליך לא תתן׃ ס
kj tbA bkrm rOk wAklt Onbjm knpxk xbOk wAl-kljk lA ttn׃ s
Schlachter: Wenn du in deines Nächsten Weinberg gehst, so magst du Trauben essen, so viel du willst, bis du genug hast; aber du sollst nichts in dein Geschirr tun. Septuaginta: ἐὰν δὲ εἰσέλθῃς εἰς ἀμητὸν τοῦ πλησίον σου καὶ συλλέξεις ἐν ταῖς χερσίν σου στάχυς καὶ δρέπανον οὐ μὴ ἐπιβάλῃς ἐπὶ τὸν ἀμητὸν τοῦ πλησίον σου
ean de eiselthehs eis amehton toy plehsion soy kai syllexeis en tais chersin soy stachys kai drepanon oy meh epibalehs epi ton amehton toy plehsion soy
NovaVulgata: Ingressus vineam proximi tui comede uvas, quantum tibi placuerit; in sporta autem ne efferas tecum.


5.Mose 26,12 *

HeLeningradV: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת־כָּל־מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתֹום וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ׃
kij tkalaeH laOxer Aaet-kaal-maOxar tbwAaatkaa baxxaanaaH Haxxlijxxit xxnat HamaOaxer wnaatataaH lalewij lager lajaatowm wlaaAalmaanaaH wAaaklw bixxOaaraejkaa wxaabeOw׃
HeLeningradoV: כי תכלה לעשר את־כל־מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו׃
kj tklH lOxr At-kl-mOxr tbwAtk bxnH Hxljxt xnt HmOxr wnttH llwj lgr ljtwm wlAlmnH wAklw bxOrjk wxbOw׃
Schlachter: Wenn du den ganzen Zehnten deines Ertrages zusammengebracht hast im dritten Jahr, welches das Zehntenjahr ist, so sollst du ihn dem Leviten, dem Fremdling, dem Waislein und der Witwe geben, daß sie in deinen Toren essen und satt werden; Septuaginta: ἐὰν δὲ συντελέσῃς ἀποδεκατῶσαι πᾶν τὸ ἐπιδέκατον τῶν γενημάτων τῆς γῆς σου ἐν τῷ ἔτει τῷ τρίτῳ τὸ δεύτερον ἐπιδέκατον δώσεις τῷ λευίτῃ καὶ τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ καὶ φάγονται ἐν ταῖς πόλεσίν σου καὶ ἐμπλησθήσονται
ean de syntelesehs apodekatohsai pan to epidekaton tohn genehmatohn tehs gehs soy en toh etei toh tritoh to deyteron epidekaton dohseis toh leyiteh kai toh prosehlytoh kai toh orphanoh kai teh chehra kai phagontai en tais polesin soy kai emplehsthehsontai
NovaVulgata: Quando compleveris decimam cunctarum frugum tuarum, anno tertio, anno decimarum, et dederis Levitae et advenae et pupillo et viduae, ut comedant intra portas tuas et saturentur,


5.Mose 26,14 *

HeLeningradV: לֹא־אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא־בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא־נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי׃
loA-Aaakaltij bAonij mimaenw wloA-biOartij mimaenw bTaameA wloA-naatatij mimaenw lmet xxaamaOtij bqowl jHwaaH AaeloHaaj Oaaxijtij kkol Aaxxaer ciwijtaanij׃
HeLeningradoV: לא־אכלתי באני ממנו ולא־בערתי ממנו בטמא ולא־נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני׃
lA-Akltj bAnj mmnw wlA-bOrtj mmnw bTmA wlA-nttj mmnw lmt xmOtj bqwl jHwH AlHj Oxjtj kkl Axr cwjtnj׃
Schlachter: Ich habe nicht davon gegessen in meinem Leid und habe nichts davon verbraucht zu einem unreinen Zweck; ich habe nichts davon gegeben für einen Toten; ich bin der Stimme des HERRN, meines Gottes, gehorsam gewesen und habe alles getan, wie du mir geboten hast. Septuaginta: καὶ οὐκ ἔφαγον ἐν ὀδύνῃ μου ἀπ' αὐτῶν οὐκ ἐκάρπωσα ἀπ' αὐτῶν εἰς ἀκάθαρτον οὐκ ἔδωκα ἀπ' αὐτῶν τῷ τεθνηκότι ὑπήκουσα τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ μου ἐποίησα καθὰ ἐνετείλω μοι
kai oyk ephagon en odyneh moy ap' aytohn oyk ekarpohsa ap' aytohn eis akatharton oyk edohka ap' aytohn toh tethnehkoti ypehkoysa tehs phohnehs kyrioy toy theoy moy epoiehsa katha eneteiloh moi
NovaVulgata: non comedi ex eis in luctu meo nec separavi ex eis in qualibet immunditia nec expendi ex his quidquam mortuo: oboedivi voci Domini Dei mei et feci omnia, sicut praecepisti mihi.


5.Mose 28,31 *

HeLeningradV: שֹׁורְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ וְלֹא יָשׁוּב לָךְ צֹאנְךָ נְתֻנֹות לְאֹיְבֶיךָ וְאֵין לְךָ מֹושִׁיעַ׃
xxowrkaa Taabwha lOejnaejkaa wloA toAkal mimaenw hamorkaa gaazwl milpaanaejkaa wloA jaaxxwb laak coAnkaa ntunowt lAojbaejkaa wAejn lkaa mowxxijOa׃
HeLeningradoV: שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע׃
xwrk Tbwh lOjnjk wlA tAkl mmnw hmrk gzwl mlpnjk wlA jxwb lk cAnk ntnwt lAjbjk wAjn lk mwxjO׃
Schlachter: Dein Ochse wird vor deinen Augen geschlachtet werden, aber du wirst nicht davon essen; dein Esel wird mit Gewalt von deinem Angesicht weggenommen und dir nicht zurückgegeben werden; deine Schafe werden deinen Feinden gegeben werden, und niemand wird dir helfen. Septuaginta: ὁ μόσχος σου ἐσφαγμένος ἐναντίον σου καὶ οὐ φάγῃ ἐξ αὐτοῦ ὁ ὄνος σου ἡρπασμένος ἀπὸ σοῦ καὶ οὐκ ἀποδοθήσεταί σοι τὰ πρόβατά σου δεδομένα τοῖς ἐχθροῖς σου καὶ οὐκ ἔσται σοι ὁ βοηθῶν
o moschos soy esphagmenos enantion soy kai oy phageh ex aytoy o onos soy ehrpasmenos apo soy kai oyk apodothehsetai soi ta probata soy dedomena tois echthrois soy kai oyk estai soi o boehthohn
NovaVulgata: Bos tuus mactabitur coram te, et non comedes ex eo. Asinus tuus rapietur in conspectu tuo et non reddetur tibi. Oves tuae dabuntur inimicis tuis, et non erit qui te adiuvet.


5.Mose 28,33 *

HeLeningradV: פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל־יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא־יָדָעְתָּ וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ כָּל־הַיָּמִים׃
prij Aadmaatkaa wkaal-jgijOakaa joAkal Oam Aaxxaer loA-jaadaaOtaa wHaajijtaa raq Oaaxxwq wraacwc kaal-Hajaamijm׃
HeLeningradoV: פרי אדמתך וכל־יגיעך יאכל עם אשר לא־ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל־הימים׃
prj Admtk wkl-jgjOk jAkl Om Axr lA-jdOt wHjjt rq Oxwq wrcwc kl-Hjmjm׃
Schlachter: Die Frucht deines Landes und alles, was du erarbeitet hast, wird ein Volk verzehren, von dem du nichts wußtest; und du wirst nur unterdrückt und mißhandelt werden dein Leben lang. Septuaginta: τὰ ἐκφόρια τῆς γῆς σου καὶ πάντας τοὺς πόνους σου φάγεται ἔθνος ὃ οὐκ ἐπίστασαι καὶ ἔσῃ ἀδικούμενος καὶ τεθραυσμένος πάσας τὰς ἡμέρας
ta ekphoria tehs gehs soy kai pantas toys ponoys soy phagetai ethnos o oyk epistasai kai eseh adikoymenos kai tethraysmenos pasas tas ehmeras
NovaVulgata: Fructus terrae tuae et omnes labores tuos comedet populus, quem ignoras, et eris semper oppressus et confractus cunctis diebus


5.Mose 28,39 *

HeLeningradV: כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ וְיַיִן לֹא־תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת׃
kraamijm tiTaO wOaabaadtaa wjajin loA-tixxtaeH wloA taeAaegor kij toAklaenw HatolaaOat׃
HeLeningradoV: כרמים תטע ועבדת ויין לא־תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃
krmjm tTO wObdt wjjn lA-txtH wlA tAgr kj tAklnw HtlOt׃
Schlachter: Du wirst Weinberge pflanzen und bauen, aber keinen Wein trinken und einkellern; denn die Würmer werden es abfressen. Septuaginta: ἀμπελῶνα φυτεύσεις καὶ κατεργᾷ καὶ οἶνον οὐ πίεσαι οὐδὲ εὐφρανθήσῃ ἐξ αὐτοῦ ὅτι καταφάγεται αὐτὰ ὁ σκώληξ
ampelohna phyteyseis kai katerga kai oinon oy piesai oyde eyphranthehseh ex aytoy oti kataphagetai ayta o skohlehx
NovaVulgata: Vineas plantabis et coles et vinum non bibes nec colliges ex ea quippiam, quoniam vastabitur vermibus.


5.Mose 28,51 *

HeLeningradV: וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי־אַדְמָתְךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ אֲשֶׁר לֹא־יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירֹושׁ וְיִצְהָר שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַד הַאֲבִידֹו אֹתָךְ׃
wAaakal prij bHaemtkaa wprij-Aadmaatkaa Oad Hixxaamdaak Aaxxaer loA-jaxxAijr lkaa daagaan tijrowxx wjicHaar xxgar Aalaapaejkaa wOaxxtrot coAnaekaa Oad HaAabijdow Aotaak׃
HeLeningradoV: ואכל פרי בהמתך ופרי־אדמתך עד השמדך אשר לא־ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃
wAkl prj bHmtk wprj-Admtk Od Hxmdk Axr lA-jxAjr lk dgn tjrwx wjcHr xgr Alpjk wOxtrt cAnk Od HAbjdw Atk׃
Schlachter: Es wird die Frucht deines Viehes und die Frucht deines Landes verzehren, bis du vertilgt sein wirst, und dir nichts übriglassen von Korn, Most und Öl, vom Wurf deiner Rinder und von der Zucht deiner Schafe, bis daß es dich zugrunde gerichtet hat. Und es wird dich in allen deinen Toren ängstigen, bis deine hohen und festen Mauern fallen, Septuaginta: καὶ κατέδεται τὰ ἔκγονα τῶν κτηνῶν σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου ὥστε μὴ καταλιπεῖν σοι σῖτον οἶνον ἔλαιον τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε
kai katedetai ta ekgona tohn ktehnohn soy kai ta genehmata tehs gehs soy ohste meh katalipein soi siton oinon elaion ta boykolia tohn boohn soy kai ta poimnia tohn probatohn soy eohs an apoleseh se
NovaVulgata: et devoret fructum iumentorum tuorum ac fruges terrae tuae, donec intereas, et non relinquat tibi triticum, vinum et oleum, partum armentorum et incrementum ovium, donec te disperdat


5.Mose 28,55 *

HeLeningradV: מִתֵּת ׀ לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל מִבְּלִי הִשְׁאִיר־לֹו כֹּל בְּמָצֹור וּבְמָצֹוק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ׃
mitet lAahad meHaem mibxar baanaajw Aaxxaer joAkel miblij HixxAijr-low kol bmaacowr wbmaacowq Aaxxaer jaacijq lkaa Aojibkaa bkaal-xxOaaraejkaa׃
HeLeningradoV: מתת ׀ לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר־לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל־שעריך׃
mtt lAhd mHm mbxr bnjw Axr jAkl mblj HxAjr-lw kl bmcwr wbmcwq Axr jcjq lk Ajbk bkl-xOrjk׃
Schlachter: also daß er keinem von ihnen etwas gibt von dem Fleische seiner Söhne, das er essen muß, weil ihm nichts übriggeblieben ist in der Belagerung und Not, womit dich dein Feind in allen deinen Toren bedrängen wird. Septuaginta: ὥστε δοῦναι ἑνὶ αὐτῶν ἀπὸ τῶν σαρκῶν τῶν τέκνων αὐτοῦ ὧν ἂν κατέσθῃ διὰ τὸ μὴ καταλειφθῆναι αὐτῷ μηθὲν ἐν τῇ στενοχωρίᾳ σου καὶ ἐν τῇ θλίψει σου ᾗ ἂν θλίψωσίν σε οἱ ἐχθροί σου ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου
ohste doynai eni aytohn apo tohn sarkohn tohn teknohn aytoy ohn an katestheh dia to meh kataleiphthehnai aytoh mehthen en teh stenochohria soy kai en teh thlipsei soy eh an thlipsohsin se oi echthroi soy en pasais tais polesin soy
NovaVulgata: ne det uni ex eis de carnibus filiorum suorum, quas comedet, eo quod nihil aliud habeat in obsidione et angustia, qua oppresserit te inimicus tuus intra omnes portas tuas.


5.Mose 29,5 *

HeLeningradV: לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
laehaem loA Aakaltaem wjajin wxxekaar loA xxtijtaem lmaOan tedOw kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃
HeLeningradoV: לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם׃
lhm lA Akltm wjjn wxkr lA xtjtm lmOn tdOw kj Anj jHwH AlHjkm׃
Schlachter: Ihr habt kein Brot gegessen und weder Wein noch starkes Getränk getrunken, auf daß ihr erfahret, daß ich der HERR, euer Gott, bin. Septuaginta: ἄρτον οὐκ ἐφάγετε οἶνον καὶ σικερα οὐκ ἐπίετε ἵνα γνῶτε ὅτι οὗτος κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν
arton oyk ephagete oinon kai sikera oyk epiete ina gnohte oti oytos kyrios o theos ymohn
NovaVulgata: panem non comedistis, vinum et siceram non bibistis, ut sciretis quia ego sum Dominus Deus vester.


5.Mose 31,17 *

HeLeningradV: וְחָרָה אַפִּי בֹו בַיֹּום־הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעֹות רַבֹּות וְצָרֹות וְאָמַר בַּיֹּום הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי־אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעֹות הָאֵלֶּה׃
whaaraaH Aapij bow bajowm-HaHwA waOazabtijm wHistartij paanaj meHaem wHaajaaH laeAaekol wmcaaAuHw raaOowt rabowt wcaarowt wAaamar bajowm HaHwA HaloA Oal kij-Aejn AaeloHaj bqirbij mcaaAwnij HaaraaOowt HaaAelaeH׃
HeLeningradoV: וחרה אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃
whrH Apj bw bjwm-HHwA wOzbtjm wHstrtj pnj mHm wHjH lAkl wmcAHw rOwt rbwt wcrwt wAmr bjwm HHwA HlA Ol kj-Ajn AlHj bqrbj mcAwnj HrOwt HAlH׃
Schlachter: So wird zu jener Zeit mein Zorn über sie ergrimmen, und ich werde sie verlassen und mein Angesicht vor ihnen verbergen, daß sie verzehrt werden. Und wenn sie dann viel Unglück und Angst treffen wird, werden sie sagen: «Hat mich nicht all dieses Übel getroffen, weil mein Gott nicht mit mir ist?» Septuaginta: καὶ ὀργισθήσομαι θυμῷ εἰς αὐτοὺς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ καταλείψω αὐτοὺς καὶ ἀποστρέψω τὸ πρόσωπόν μου ἀπ' αὐτῶν καὶ ἔσται κατάβρωμα καὶ εὑρήσουσιν αὐτὸν κακὰ πολλὰ καὶ θλίψεις καὶ ἐρεῖ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ διότι οὐκ ἔστιν κύριος ὁ θεός μου ἐν ἐμοί εὕροσάν με τὰ κακὰ ταῦτα
kai orgisthehsomai thymoh eis aytoys en teh ehmera ekeineh kai kataleipsoh aytoys kai apostrepsoh to prosohpon moy ap' aytohn kai estai katabrohma kai eyrehsoysin ayton kaka polla kai thlipseis kai erei en teh ehmera ekeineh dioti oyk estin kyrios o theos moy en emoi eyrosan me ta kaka tayta
NovaVulgata: Et irascetur furor meus contra eum in die illo, et derelinquam eos et abscondam faciem meam ab eis, et erit in devorationem; invenient eum mala multa et afflictiones, ita ut dicat in illo die: “Vere, quia non est Deus mecum, invenerunt me haec mala”.


5.Mose 31,20 *

HeLeningradV: כִּי־אֲבִיאֶנּוּ אֶל־הָאֲדָמָה ׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת־בְּרִיתִי׃
kij-AabijAaenw Aael-HaaAadaamaaH Aaxxaer-nixxbaOtij laAabotaajw zaabat haalaab wdbaxx wAaakal wxaabaO wdaaxxen wpaanaaH Aael-AaeloHijm Aaherijm waOabaadwm wniAacwnij wHeper Aaet-brijtij׃
HeLeningradoV: כי־אביאנו אל־האדמה ׀ אשר־נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל־אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את־בריתי׃
kj-AbjAnw Al-HAdmH Axr-nxbOtj lAbtjw zbt hlb wdbx wAkl wxbO wdxn wpnH Al-AlHjm Ahrjm wObdwm wnAcwnj wHpr At-brjtj׃
Schlachter: Wenn ich sie nun in das Land bringe, das ich ihren Vätern zugeschworen habe, das von Milch und Honig fließt, und sie essen und satt und fett werden, so werden sie sich andern Göttern zuwenden und ihnen dienen und mich verachten und meinen Bund brechen. Septuaginta: εἰσάξω γὰρ αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν τὴν ἀγαθήν ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν δοῦναι αὐτοῖς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι καὶ φάγονται καὶ ἐμπλησθέντες κορήσουσιν καὶ ἐπιστραφήσονται ἐπὶ θεοὺς ἀλλοτρίους καὶ λατρεύσουσιν αὐτοῖς καὶ παροξυνοῦσίν με καὶ διασκεδάσουσιν τὴν διαθήκην μου
eisaxoh gar aytoys eis tehn gehn tehn agathehn ehn ohmosa tois patrasin aytohn doynai aytois gehn reoysan gala kai meli kai phagontai kai emplehsthentes korehsoysin kai epistraphehsontai epi theoys allotrioys kai latreysoysin aytois kai paroxynoysin me kai diaskedasoysin tehn diathehkehn moy
NovaVulgata: Introducam enim eum in terram, pro qua iuravi patribus eius, lacte et melle manantem. Cumque comederit et saturatus crassusque fuerit, avertetur ad deos alienos, et servient eis detrahentque mihi et irritum facient pactum meum.


Josua


Josua 5,12 *

HeLeningradV: וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא־הָיָה עֹוד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא׃ ס
wajixxbot Hamaan mimaahaaraat bAaaklaam meOabwr HaaAaaraec wloA-HaajaaH Oowd libnej jixraaAel maan wajoAklw mitbwAat Aaeraec knaOan baxxaanaaH HaHijA׃ s
HeLeningradoV: וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא־היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא׃ ס
wjxbt Hmn mmhrt bAklm mObwr HArc wlA-HjH Owd lbnj jxrAl mn wjAklw mtbwAt Arc knOn bxnH HHjA׃ s
Schlachter: Und das Manna hörte auf am folgenden Tage, da sie von der Frucht des Landes aßen; und es gab für die Kinder Israel kein Manna mehr, sondern in jenem Jahre aßen sie von den Früchten des Landes Kanaan. Septuaginta: ἐξέλιπεν τὸ μαννα μετὰ τὸ βεβρωκέναι αὐτοὺς ἐκ τοῦ σίτου τῆς γῆς καὶ οὐκέτι ὑπῆρχεν τοῖς υἱοῖς ισραηλ μαννα ἐκαρπίσαντο δὲ τὴν χώραν τῶν φοινίκων ἐν τῷ ἐνιαυτῷ ἐκείνῳ
exelipen to manna meta to bebrohkenai aytoys ek toy sitoy tehs gehs kai oyketi ypehrchen tois yiois israehl manna ekarpisanto de tehn chohran tohn phoinikohn en toh eniaytoh ekeinoh
NovaVulgata: Defecitque manna a die sequenti, postquam comederunt de frugibus terrae, nec usi sunt ultra cibo illo filii Israel, sed comederunt de frugibus terrae Chanaan in anno illo.


Josua 24,13 *

HeLeningradV: וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ ׀ אֲשֶׁר לֹא־יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא־בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא־נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים׃
waaAaeten laakaem Aaeraec Aaxxaer loA-jaagaOtaa baaH wOaarijm Aaxxaer loA-bnijtaem watexxbw baaHaem kraamijm wzejtijm Aaxxaer loA-nTaOtaem Aataem Aoklijm׃
HeLeningradoV: ואתן לכם ארץ ׀ אשר לא־יגעת בה וערים אשר לא־בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא־נטעתם אתם אכלים׃
wAtn lkm Arc Axr lA-jgOt bH wOrjm Axr lA-bnjtm wtxbw bHm krmjm wzjtjm Axr lA-nTOtm Atm Akljm׃
Schlachter: Und ich habe euch ein Land gegeben, welches ihr nicht bearbeitet habt, und Städte, die ihr nicht gebaut habt, daß ihr darin wohnet; und ihr esset von Weinbergen und Olivenbäumen, die ihr nicht gepflanzt habt. Septuaginta: καὶ ἔδωκεν ὑμῖν γῆν ἐφ' ἣν οὐκ ἐκοπιάσατε ἐπ' αὐτῆς καὶ πόλεις ἃς οὐκ ᾠκοδομήσατε καὶ κατῳκίσθητε ἐν αὐταῖς καὶ ἀμπελῶνας καὶ ἐλαιῶνας οὓς οὐκ ἐφυτεύσατε ὑμεῖς ἔδεσθε
kai edohken ymin gehn eph' ehn oyk ekopiasate ep' aytehs kai poleis as oyk ohkodomehsate kai katohkisthehte en aytais kai ampelohnas kai elaiohnas oys oyk ephyteysate ymeis edesthe
NovaVulgata: Dedique vobis terram, de qua non laborastis, et urbes, quas non aedificastis, et habitatis in eis, vineas et oliveta, quae non plantastis, et manducatis ex eis.


Richter


Richter 6,21 *

HeLeningradV: וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת־קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצֹּות וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן־הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת־הַבָּשָׂר וְאֶת־הַמַּצֹּות וּמַלְאַךְ יְהוָה הָלַךְ מֵעֵינָיו׃
wajixxlah malAak jHwaaH Aaet-qceH HamixxOaenaet Aaxxaer bjaadow wajigaO babaaxaar wbamacowt wataOal HaaAexx min-Hacwr watoAkal Aaet-Habaaxaar wAaet-Hamacowt wmalAak jHwaaH Haalak meOejnaajw׃
HeLeningradoV: וישלח מלאך יהוה את־קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן־הצור ותאכל את־הבשר ואת־המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו׃
wjxlh mlAk jHwH At-qcH HmxOnt Axr bjdw wjgO bbxr wbmcwt wtOl HAx mn-Hcwr wtAkl At-Hbxr wAt-Hmcwt wmlAk jHwH Hlk mOjnjw׃
Schlachter: Da streckte der Engel des HERRN die Spitze des Stabes aus, den er in der Hand hatte, und berührte damit das Fleisch und das ungesäuerte Brot. Da ging Feuer auf von dem Fels und verzehrte das Fleisch und das Ungesäuerte. Und der Engel des HERRN verschwand vor seinen Augen. Septuaginta: καὶ ἐξέτεινεν ὁ ἄγγελος κυρίου τὸ ἄκρον τῆς ῥάβδου τῆς ἐν χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἥψατο τῶν κρεῶν καὶ τῶν ἀζύμων καὶ ἀνέβη πῦρ ἐκ τῆς πέτρας καὶ κατέφαγεν τὰ κρέα καὶ τοὺς ἀζύμους καὶ ὁ ἄγγελος κυρίου ἐπορεύθη ἀπὸ ὀφθαλμῶν αὐτοῦ
kai exeteinen o aggelos kyrioy to akron tehs rabdoy tehs en cheiri aytoy kai ehpsato tohn kreohn kai tohn azymohn kai anebeh pyr ek tehs petras kai katephagen ta krea kai toys azymoys kai o aggelos kyrioy eporeytheh apo ophthalmohn aytoy
NovaVulgata: extendit angelus Domini summitatem virgae, quam tenebat in manu, et tetigit carnes et azymos panes, ascenditque ignis de petra et carnes azymosque panes consumpsit. Angelus autem Domini evanuit ex oculis eius.


Richter 13,14 *

HeLeningradV: מִכֹּל אֲשֶׁר־יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל־תֵּשְׁתְּ וְכָל־טֻמְאָה אַל־תֹּאכַל כֹּל אֲשֶׁר־צִוִּיתִיהָ תִּשְׁמֹר׃
mikol Aaxxaer-jeceA migaepaen Hajajin loA toAkal wjajin wxxekaar Aal-texxt wkaal-TumAaaH Aal-toAkal kol Aaxxaer-ciwijtijHaa tixxmor׃
HeLeningradoV: מכל אשר־יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל־תשת וכל־טמאה אל־תאכל כל אשר־צויתיה תשמר׃
mkl Axr-jcA mgpn Hjjn lA tAkl wjjn wxkr Al-txt wkl-TmAH Al-tAkl kl Axr-cwjtjH txmr׃
Schlachter: sie soll nichts essen, was vom Weinstock kommt, und soll weder Wein noch starkes Getränk trinken und nichts Unreines essen; und alles, was ich ihr geboten habe, soll sie halten. Septuaginta: ἀπὸ παντός ὃ ἐκπορεύεται ἐξ ἀμπέλου τοῦ οἴνου οὐ φάγεται καὶ οἶνον καὶ σικερα μέθυσμα μὴ πιέτω καὶ πᾶν ἀκάθαρτον μὴ φαγέτω πάντα ὅσα ἐνετειλάμην αὐτῇ φυλάξεται
apo pantos o ekporeyetai ex ampeloy toy oinoy oy phagetai kai oinon kai sikera methysma meh pietoh kai pan akatharton meh phagetoh panta osa eneteilamehn ayteh phylaxetai
NovaVulgata: et, quidquid ex vinea nascitur, non comedat, vinum et siceram non bibat, nullo vescatur immundo et, quod ei praecepi, custodiat ”.


Richter 13,16 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל־מָנֹוחַ אִם־תַּעְצְרֵנִי לֹא־אֹכַל בְּלַחְמֶךָ וְאִם־תַּעֲשֶׂה עֹלָה לַיהוָה תַּעֲלֶנָּה כִּי לֹא־יָדַע מָנֹוחַ כִּי־מַלְאַךְ יְהוָה הוּא׃
wajoAmaer malAak jHwaaH Aael-maanowha Aim-taOcrenij loA-Aokal blahmaekaa wAim-taOaxaeH OolaaH lajHwaaH taOalaenaaH kij loA-jaadaO maanowha kij-malAak jHwaaH HwA׃
HeLeningradoV: ויאמר מלאך יהוה אל־מנוח אם־תעצרני לא־אכל בלחמך ואם־תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא־ידע מנוח כי־מלאך יהוה הוא׃
wjAmr mlAk jHwH Al-mnwh Am-tOcrnj lA-Akl blhmk wAm-tOxH OlH ljHwH tOlnH kj lA-jdO mnwh kj-mlAk jHwH HwA׃
Schlachter: Aber der Engel des HERRN antwortete Manoach: Wenn du mich gleich hier behieltest, so würde ich doch nicht von deinem Brot essen. Willst du aber ein Brandopfer darbringen, so sollst du es dem HERRN opfern. Manoach wußte nämlich nicht, daß es der Engel des HERRN war. Septuaginta: καὶ εἶπεν ὁ ἄγγελος κυρίου πρὸς μανωε ἐὰν κατάσχῃς με οὐ φάγομαι ἀπὸ τῶν ἄρτων σου καὶ ἐὰν ποιήσῃς ὁλοκαύτωμα τῷ κυρίῳ ἀνοίσεις αὐτό ὅτι οὐκ ἔγνω μανωε ὅτι ἄγγελος κυρίου αὐτός
kai eipen o aggelos kyrioy pros manohe ean kataschehs me oy phagomai apo tohn artohn soy kai ean poiehsehs olokaytohma toh kyrioh anoiseis ayto oti oyk egnoh manohe oti aggelos kyrioy aytos
NovaVulgata: Cui respondit angelus Domini: “ Si me retines, non comedam panes tuos; sin autem vis holocaustum facere, offer illud Domino ”. Et nesciebat Manue quod angelus Domini esset.


Richter 14,9 *

HeLeningradV: וַיִּרְדֵּהוּ אֶל־כַּפָּיו וַיֵּלֶךְ הָלֹוךְ וְאָכֹל וַיֵּלֶךְ אֶל־אָבִיו וְאֶל־אִמֹּו וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ וְלֹא־הִגִּיד לָהֶם כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ׃
wajirdeHw Aael-kapaajw wajelaek Haalowk wAaakol wajelaek Aael-Aaabijw wAael-Aimow wajiten laaHaem wajoAkelw wloA-Higijd laaHaem kij migwijat HaaAarjeH raadaaH Hadbaaxx׃
HeLeningradoV: וירדהו אל־כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל־אביו ואל־אמו ויתן להם ויאכלו ולא־הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש׃
wjrdHw Al-kpjw wjlk Hlwk wAkl wjlk Al-Abjw wAl-Amw wjtn lHm wjAklw wlA-Hgjd lHm kj mgwjt HArjH rdH Hdbx׃
Schlachter: Und er nahm davon in seine Hand und aß davon unterwegs und ging zu seinem Vater und zu seiner Mutter und gab ihnen, und sie aßen auch. Er verriet ihnen aber nicht, daß er den Honig von dem Aas des Löwen genommen hatte. Septuaginta: καὶ ἐξεῖλεν αὐτὸ εἰς χεῖρας αὐτοῦ καὶ ἐπορεύετο πορευόμενος καὶ ἐσθίων καὶ ἐπορεύθη πρὸς τὸν πατέρα αὐτοῦ καὶ τὴν μητέρα αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς καὶ ἔφαγον καὶ οὐκ ἀπήγγειλεν αὐτοῖς ὅτι ἀπὸ τοῦ στόματος τοῦ λέοντος ἐξεῖλεν τὸ μέλι
kai exeilen ayto eis cheiras aytoy kai eporeyeto poreyomenos kai esthiohn kai eporeytheh pros ton patera aytoy kai tehn mehtera aytoy kai edohken aytois kai ephagon kai oyk apehggeilen aytois oti apo toy stomatos toy leontos exeilen to meli
NovaVulgata: Quem, cum sumpsisset in manibus, comedebat in via; veniensque ad patrem suum et matrem dedit eis partem, qui et ipsi comederunt. Nec tamen eis voluit indicare quod mel de corpore leonis assumpserat.


Richter 14,14 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר לָהֶם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתֹוק וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים׃
wajoAmaer laaHaem meHaaAokel jaacaaA maAakaal wmeOaz jaacaaA maatowq wloA jaaklw lHagijd HahijdaaH xxloxxaet jaamijm׃
HeLeningradoV: ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים׃
wjAmr lHm mHAkl jcA mAkl wmOz jcA mtwq wlA jklw lHgjd HhjdH xlxt jmjm׃
Schlachter: Er sprach zu ihnen: «Speise ging aus von dem Fresser, und Süßigkeit ging aus von dem Starken.» Und sie konnten in drei Tagen das Rätsel nicht erraten. Septuaginta: καὶ εἶπεν αὐτοῖς τί βρωτὸν ἐξῆλθεν ἐκ βιβρώσκοντος καὶ ἀπὸ ἰσχυροῦ γλυκύ καὶ οὐκ ἠδύναντο ἀπαγγεῖλαι τὸ πρόβλημα ἐπὶ τρεῖς ἡμέρας
kai eipen aytois ti brohton exehlthen ek bibrohskontos kai apo ischyroy glyky kai oyk ehdynanto apaggeilai to problehma epi treis ehmeras
NovaVulgata: Dixitque eis: “ De comedente exivit cibus, et de forti est egressa dulcedo ”. Nec potuerunt per tres dies propositionem solvere.


Ruth


Ruth 3,3 *

HeLeningradV: וְרָחַצְתְּ ׀ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ [שִׂמְלֹתֵךְ כ] (שִׂמְלֹתַיִךְ ק) עָלַיִךְ [וְיָרַדְתִּי כ] (וְיָרַדְתְּ ק) הַגֹּרֶן אַל־תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתֹו לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות׃
wraahact waasakt wxamt [ximlotek k] (ximlotajik q) Oaalajik [wjaaradtij k] (wjaaradt q) Hagoraen Aal-tiwaadOij laaAijxx Oad kalotow laeAaekol wlixxtowt׃
HeLeningradoV: ורחצת ׀ וסכת ושמת [שמלתך כ] (שמלתיך ק) עליך [וירדתי כ] (וירדת ק) הגרן אל־תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות׃
wrhct wskt wxmt [xmltk k] (xmltjk q) Oljk [wjrdtj k] (wjrdt q) Hgrn Al-twdOj lAjx Od kltw lAkl wlxtwt׃
Schlachter: So bade dich nun und lege deine Kleider an und geh zur Tenne hinab; aber gib dich dem Mann nicht zu erkennen, bis er genug gegessen und getrunken hat. Septuaginta: σὺ δὲ λούσῃ καὶ ἀλείψῃ καὶ περιθήσεις τὸν ἱματισμόν σου ἐπὶ σεαυτῇ καὶ ἀναβήσῃ ἐπὶ τὸν ἅλω μὴ γνωρισθῇς τῷ ἀνδρὶ ἕως οὗ συντελέσαι αὐτὸν πιεῖν καὶ φαγεῖν
sy de loyseh kai aleipseh kai perithehseis ton imatismon soy epi seayteh kai anabehseh epi ton aloh meh gnohristhehs toh andri eohs oy syntelesai ayton piein kai phagein
NovaVulgata: Lavare igitur, ungere et induere pallio tuo ac descende in aream; non te videat homo, donec esum potumque finierit.


1.Samuel


1.Samuel 1,4-20   *

HeLeningradV: וַיְהִי הַיֹּום וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתֹּו וּלְכָל־בָּנֶיהָ וּבְנֹותֶיהָ מָנֹות׃  וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת־חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ׃  וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם־כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּי־סָגַר יְהוָה בְּעַד רַחְמָהּ׃  וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה כֵּן תַּכְעִסֶנָּה וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל׃  וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלֹוא אָנֹכִי טֹוב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים׃  וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא עַל־מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה׃  וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל־יְהוָה וּבָכֹה תִבְכֶּה׃  וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־רָאֹה תִרְאֶה ׀ בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא־תִשְׁכַּח אֶת־אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל־יְמֵי חַיָּיו וּמֹורָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשֹׁו׃  וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת־פִּיהָ׃  וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעֹות וְקֹולָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה׃  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד־מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת־יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ׃  וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת־רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת־נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה׃  אַל־תִּתֵּן אֶת־אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת־בְּלִיָּעַל כִּי־מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד־הֵנָּה׃  וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלֹום וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת־שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמֹּו׃  וַתֹּאמֶר תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל וּפָנֶיהָ לֹא־הָיוּ־לָהּ עֹוד׃  וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת־חַנָּה אִשְׁתֹּו וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה׃  וַיְהִי לִתְקֻפֹות הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו׃
wajHij Hajowm wajizbah AaelqaanaaH wnaatan lipninaaH Aixxtow wlkaal-baanaejHaa wbnowtaejHaa maanowt׃  wlhanaaH jiten maanaaH Aahat Aapaajim kij Aaet-hanaaH AaaHeb wajHwaaH saagar rahmaaH׃  wkiOasataaH caaraataaH gam-kaOas baOabwr HarOimaaH kij-saagar jHwaaH bOad rahmaaH׃  wken jaOaxaeH xxaanaaH bxxaanaaH midej OalotaaH bbejt jHwaaH ken takOisaenaaH watibkaeH wloA toAkal׃  wajoAmaer laaH AaelqaanaaH AijxxaaH hanaaH laamaeH tibkij wlaamaeH loA toAklij wlaamaeH jeraO lbaabek HalowA Aaanokij Towb laak meOaxaaraaH baanijm׃  wataaqaam hanaaH Aaharej AaaklaaH bxxiloH wAaharej xxaatoH wOelij HakoHen joxxeb Oal-HakiseA Oal-mzwzat Hejkal jHwaaH׃  wHijA maarat naapaexx watitpalel Oal-jHwaaH wbaakoH tibkaeH׃  watidor naedaer watoAmar jHwaaH cbaaAowt Aim-raaAoH tirAaeH baaOaanij Aamaataekaa wzkartanij wloA-tixxkah Aaet-Aamaataekaa wnaatataaH laAamaatkaa zaeraO Aanaaxxijm wntatijw lajHwaaH kaal-jmej hajaajw wmowraaH loA-jaOalaeH Oal-roAxxow׃  wHaajaaH kij HirbtaaH lHitpalel lipnej jHwaaH wOelij xxomer Aaet-pijHaa׃  whanaaH HijA mdabaeraet Oal-libaaH raq xpaataejHaa naaOowt wqowlaaH loA jixxaameOa wajahxxbaeHaa Oelij lxxikoraaH׃  wajoAmaer AelaejHaa Oelij Oad-maataj tixxtakaarijn Haasijrij Aaet-jejnek meOaalaajik׃  wataOan hanaaH watoAmaer loA Aadonij AixxaaH qxxat-rwha Aaanokij wjajin wxxekaar loA xxaatijtij waaAaexxpok Aaet-napxxij lipnej jHwaaH׃  Aal-titen Aaet-Aamaatkaa lipnej bat-blijaaOal kij-merob xijhij wkaOsij dibartij Oad-HenaaH׃  wajaOan Oelij wajoAmaer lkij lxxaalowm weAloHej jixraaAel jiten Aaet-xxelaatek Aaxxaer xxaaAalt meOimow׃  watoAmaer timcaaA xxiphaatkaa hen bOejnaejkaa watelaek HaaAixxaaH ldarkaaH watoAkal wpaanaejHaa loA-Haajw-laaH Oowd׃  wajaxxkimw baboqaer wajixxtahaww lipnej jHwaaH wajaaxxubw wajaaboAw Aael-bejtaam HaaraamaataaH wajedaO AaelqaanaaH Aaet-hanaaH Aixxtow wajizkraeHaa jHwaaH׃  wajHij litqupowt Hajaamijm wataHar hanaaH watelaed ben watiqraaA Aaet-xxmow xxmwAel kij mejHwaaH xxAiltijw׃
HeLeningradoV: ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל־בניה ובנותיה מנות׃  ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את־חנה אהב ויהוה סגר רחמה׃  וכעסתה צרתה גם־כעס בעבור הרעמה כי־סגר יהוה בעד רחמה׃  וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃  ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים׃  ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על־הכסא על־מזוזת היכל יהוה׃  והיא מרת נפש ותתפלל על־יהוה ובכה תבכה׃  ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם־ראה תראה ׀ בעני אמתך וזכרתני ולא־תשכח את־אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל־ימי חייו ומורה לא־יעלה על־ראשו׃  והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את־פיה׃  וחנה היא מדברת על־לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה׃  ויאמר אליה עלי עד־מתי תשתכרין הסירי את־יינך מעליך׃  ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת־רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את־נפשי לפני יהוה׃  אל־תתן את־אמתך לפני בת־בליעל כי־מרב שיחי וכעסי דברתי עד־הנה׃  ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את־שלתך אשר שאלת מעמו׃  ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא־היו־לה עוד׃  וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל־ביתם הרמתה וידע אלקנה את־חנה אשתו ויזכרה יהוה׃  ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את־שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו׃
wjHj Hjwm wjzbh AlqnH wntn lpnnH Axtw wlkl-bnjH wbnwtjH mnwt׃  wlhnH jtn mnH Aht Apjm kj At-hnH AHb wjHwH sgr rhmH׃  wkOstH crtH gm-kOs bObwr HrOmH kj-sgr jHwH bOd rhmH׃  wkn jOxH xnH bxnH mdj OltH bbjt jHwH kn tkOsnH wtbkH wlA tAkl׃  wjAmr lH AlqnH AjxH hnH lmH tbkj wlmH lA tAklj wlmH jrO lbbk HlwA Ankj Twb lk mOxrH bnjm׃  wtqm hnH Ahrj AklH bxlH wAhrj xtH wOlj HkHn jxb Ol-HksA Ol-mzwzt Hjkl jHwH׃  wHjA mrt npx wttpll Ol-jHwH wbkH tbkH׃  wtdr ndr wtAmr jHwH cbAwt Am-rAH trAH bOnj Amtk wzkrtnj wlA-txkh At-Amtk wnttH lAmtk zrO Anxjm wnttjw ljHwH kl-jmj hjjw wmwrH lA-jOlH Ol-rAxw׃  wHjH kj HrbtH lHtpll lpnj jHwH wOlj xmr At-pjH׃  whnH HjA mdbrt Ol-lbH rq xptjH nOwt wqwlH lA jxmO wjhxbH Olj lxkrH׃  wjAmr AljH Olj Od-mtj txtkrjn Hsjrj At-jjnk mOljk׃  wtOn hnH wtAmr lA Adnj AxH qxt-rwh Ankj wjjn wxkr lA xtjtj wAxpk At-npxj lpnj jHwH׃  Al-ttn At-Amtk lpnj bt-bljOl kj-mrb xjhj wkOsj dbrtj Od-HnH׃  wjOn Olj wjAmr lkj lxlwm wAlHj jxrAl jtn At-xltk Axr xAlt mOmw׃  wtAmr tmcA xphtk hn bOjnjk wtlk HAxH ldrkH wtAkl wpnjH lA-Hjw-lH Owd׃  wjxkmw bbqr wjxthww lpnj jHwH wjxbw wjbAw Al-bjtm HrmtH wjdO AlqnH At-hnH Axtw wjzkrH jHwH׃  wjHj ltqpwt Hjmjm wtHr hnH wtld bn wtqrA At-xmw xmwAl kj mjHwH xAltjw׃
Schlachter: An dem Tage nun, da Elkana opferte, gab er seinem Weibe Peninna und allen ihren Söhnen und Töchtern Teile vom Opfermahl .  Hanna aber gab er ein doppeltes Teil, denn er hatte Hanna lieb; aber der HERR hatte ihren Mutterleib verschlossen.  Und ihre Nebenbuhlerin reizte sie sehr mit kränkenden Reden, um sie darüber zu erzürnen, daß der HERR ihren Leib verschlossen hatte.  Und so ging es Jahr für Jahr; so oft sie zu des HERRN Hause wallte, kränkte jene sie also, daß sie weinte und nichts aß.  Elkana aber, ihr Mann, sprach zu ihr: Hanna, warum weinst du? Und warum issest du nicht? Warum ist dein Herz so traurig? Bin ich dir nicht besser als zehn Söhne?  Eines Tages aber stand Hanna auf, nachdem sie zu Silo gegessen und getrunken hatte. Eli, der Priester, saß eben auf seinem Stuhl beim Türpfosten des Tempels des HERRN.  Sie aber, betrübt, wie sie war, betete zum HERRN und weinte sehr.  Und sie tat ein Gelübde und sprach: HERR der Heerscharen, wirst du das Elend deiner Magd ansehen und an mich gedenken und deiner Magd nicht vergessen, und wirst du deiner Magd einen Sohn geben, so will ich ihn dem Herrn geben sein Leben lang, und kein Schermesser soll auf sein Haupt kommen!  Während sie nun lange vor dem HERRN betete, beobachtete Eli ihren Mund;  und Hanna redete in ihrem Herzen, nur ihre Lippen regten sich, doch so, daß man ihre Stimme nicht hörte. Da meinte Eli, sie wäre betrunken.  Und er sprach zu ihr: Wie lange willst du trunken sein? Gib deinen Wein von dir!  Hanna aber antwortete und sprach: Nein, mein Herr, ich bin ein Weib beschwerten Geistes; Wein und starkes Getränk habe ich nicht getrunken, sondern ich habe mein Herz vor dem HERRN ausgeschüttet.  Du wollest deine Magd nicht für eine Tochter Belials halten, denn aus großem Kummer und Herzeleid habe ich bisher geredet!  Eli antwortete ihr und sprach: Gehe hin in Frieden! Der Gott Israels gewähre dir deine Bitte, die du vor ihm ausgesprochen hast!  Sie sprach: Laß deine Magd Gnade finden vor deinen Augen! Also ging das Weib ihren Weg und aß und sah nicht mehr traurig aus.  Und am Morgen früh machten sie sich auf, und als sie vor dem HERRN angebetet hatten, kehrten sie wieder um und kamen heim nach Rama. Und Elkana erkannte sein Weib Hanna, und der HERR gedachte an sie.  Und so geschah es, als das Jahr um war, nachdem Hanna empfangen hatte, gebar sie einen Sohn; den hieß sie Samuel, denn sagte sie, ich habe ihn von dem Herrn erbeten. Septuaginta: καὶ ἐγενήθη ἡμέρᾳ καὶ ἔθυσεν ελκανα καὶ ἔδωκεν τῇ φεννανα γυναικὶ αὐτοῦ καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῆς καὶ ταῖς θυγατράσιν αὐτῆς μερίδας  καὶ τῇ αννα ἔδωκεν μερίδα μίαν ὅτι οὐκ ἦν αὐτῇ παιδίον πλὴν ὅτι τὴν ανναν ἠγάπα ελκανα ὑπὲρ ταύτην καὶ κύριος ἀπέκλεισεν τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς  ὅτι οὐκ ἔδωκεν αὐτῇ κύριος παιδίον κατὰ τὴν θλῖψιν αὐτῆς καὶ κατὰ τὴν ἀθυμίαν τῆς θλίψεως αὐτῆς καὶ ἠθύμει διὰ τοῦτο ὅτι συνέκλεισεν κύριος τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς τοῦ μὴ δοῦναι αὐτῇ παιδίον  οὕτως ἐποίει ἐνιαυτὸν κατ' ἐνιαυτὸν ἐν τῷ ἀναβαίνειν αὐτὴν εἰς οἶκον κυρίου καὶ ἠθύμει καὶ ἔκλαιεν καὶ οὐκ ἤσθιεν  καὶ εἶπεν αὐτῇ ελκανα ὁ ἀνὴρ αὐτῆς αννα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἰδοὺ ἐγώ κύριε καὶ εἶπεν αὐτῇ τί ἐστίν σοι ὅτι κλαίεις καὶ ἵνα τί οὐκ ἐσθίεις καὶ ἵνα τί τύπτει σε ἡ καρδία σου οὐκ ἀγαθὸς ἐγώ σοι ὑπὲρ δέκα τέκνα  καὶ ἀνέστη αννα μετὰ τὸ φαγεῖν αὐτοὺς ἐν σηλω καὶ κατέστη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐκάθητο ἐπὶ τοῦ δίφρου ἐπὶ τῶν φλιῶν ναοῦ κυρίου  καὶ αὐτὴ κατώδυνος ψυχῇ καὶ προσηύξατο πρὸς κύριον καὶ κλαίουσα ἔκλαυσεν  καὶ ηὔξατο εὐχὴν κυρίῳ λέγουσα αδωναι κύριε ελωαι σαβαωθ ἐὰν ἐπιβλέπων ἐπιβλέψῃς ἐπὶ τὴν ταπείνωσιν τῆς δούλης σου καὶ μνησθῇς μου καὶ δῷς τῇ δούλῃ σου σπέρμα ἀνδρῶν καὶ δώσω αὐτὸν ἐνώπιόν σου δοτὸν ἕως ἡμέρας θανάτου αὐτοῦ καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πίεται καὶ σίδηρος οὐκ ἀναβήσεται ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ  καὶ ἐγενήθη ὅτε ἐπλήθυνεν προσευχομένη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐφύλαξεν τὸ στόμα αὐτῆς  καὶ αὐτὴ ἐλάλει ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς καὶ τὰ χείλη αὐτῆς ἐκινεῖτο καὶ φωνὴ αὐτῆς οὐκ ἠκούετο καὶ ἐλογίσατο αὐτὴν ηλι εἰς μεθύουσαν  καὶ εἶπεν αὐτῇ τὸ παιδάριον ηλι ἕως πότε μεθυσθήσῃ περιελοῦ τὸν οἶνόν σου καὶ πορεύου ἐκ προσώπου κυρίου  καὶ ἀπεκρίθη αννα καὶ εἶπεν οὐχί κύριε γυνή ᾗ σκληρὰ ἡμέρα ἐγώ εἰμι καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πέπωκα καὶ ἐκχέω τὴν ψυχήν μου ἐνώπιον κυρίου  μὴ δῷς τὴν δούλην σου εἰς θυγατέρα λοιμήν ὅτι ἐκ πλήθους ἀδολεσχίας μου ἐκτέτακα ἕως νῦν  καὶ ἀπεκρίθη ηλι καὶ εἶπεν αὐτῇ πορεύου εἰς εἰρήνην ὁ θεὸς ισραηλ δῴη σοι πᾶν αἴτημά σου ὃ ᾐτήσω παρ' αὐτοῦ  καὶ εἶπεν εὗρεν ἡ δούλη σου χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἐπορεύθη ἡ γυνὴ εἰς τὴν ὁδὸν αὐτῆς καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸ κατάλυμα αὐτῆς καὶ ἔφαγεν μετὰ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς καὶ ἔπιεν καὶ τὸ πρόσωπον αὐτῆς οὐ συνέπεσεν ἔτι  καὶ ὀρθρίζουσιν τὸ πρωὶ καὶ προσκυνοῦσιν τῷ κυρίῳ καὶ πορεύονται τὴν ὁδὸν αὐτῶν καὶ εἰσῆλθεν ελκανα εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ αρμαθαιμ καὶ ἔγνω τὴν ανναν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ ἐμνήσθη αὐτῆς κύριος  καὶ συνέλαβεν καὶ ἐγενήθη τῷ καιρῷ τῶν ἡμερῶν καὶ ἔτεκεν υἱόν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σαμουηλ καὶ εἶπεν ὅτι παρὰ κυρίου θεοῦ σαβαωθ ᾐτησάμην αὐτόν
kai egenehtheh ehmera kai ethysen elkana kai edohken teh phennana gynaiki aytoy kai tois yiois aytehs kai tais thygatrasin aytehs meridas  kai teh anna edohken merida mian oti oyk ehn ayteh paidion plehn oti tehn annan ehgapa elkana yper taytehn kai kyrios apekleisen ta peri tehn mehtran aytehs  oti oyk edohken ayteh kyrios paidion kata tehn thlipsin aytehs kai kata tehn athymian tehs thlipseohs aytehs kai ehthymei dia toyto oti synekleisen kyrios ta peri tehn mehtran aytehs toy meh doynai ayteh paidion  oytohs epoiei eniayton kat' eniayton en toh anabainein aytehn eis oikon kyrioy kai ehthymei kai eklaien kai oyk ehsthien  kai eipen ayteh elkana o anehr aytehs anna kai eipen aytoh idoy egoh kyrie kai eipen ayteh ti estin soi oti klaieis kai ina ti oyk esthieis kai ina ti typtei se eh kardia soy oyk agathos egoh soi yper deka tekna  kai anesteh anna meta to phagein aytoys en sehloh kai katesteh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ekathehto epi toy diphroy epi tohn phliohn naoy kyrioy  kai ayteh katohdynos psycheh kai prosehyxato pros kyrion kai klaioysa eklaysen  kai ehyxato eychehn kyrioh legoysa adohnai kyrie elohai sabaohth ean epiblepohn epiblepsehs epi tehn tapeinohsin tehs doylehs soy kai mnehsthehs moy kai dohs teh doyleh soy sperma androhn kai dohsoh ayton enohpion soy doton eohs ehmeras thanatoy aytoy kai oinon kai methysma oy pietai kai sidehros oyk anabehsetai epi tehn kephalehn aytoy  kai egenehtheh ote eplehthynen proseychomeneh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ephylaxen to stoma aytehs  kai ayteh elalei en teh kardia aytehs kai ta cheileh aytehs ekineito kai phohneh aytehs oyk ehkoyeto kai elogisato aytehn ehli eis methyoysan  kai eipen ayteh to paidarion ehli eohs pote methysthehseh perieloy ton oinon soy kai poreyoy ek prosohpoy kyrioy  kai apekritheh anna kai eipen oychi kyrie gyneh eh sklehra ehmera egoh eimi kai oinon kai methysma oy pepohka kai ekcheoh tehn psychehn moy enohpion kyrioy  meh dohs tehn doylehn soy eis thygatera loimehn oti ek plehthoys adoleschias moy ektetaka eohs nyn  kai apekritheh ehli kai eipen ayteh poreyoy eis eirehnehn o theos israehl doheh soi pan aitehma soy o ehtehsoh par' aytoy  kai eipen eyren eh doyleh soy charin en ophthalmois soy kai eporeytheh eh gyneh eis tehn odon aytehs kai eisehlthen eis to katalyma aytehs kai ephagen meta toy andros aytehs kai epien kai to prosohpon aytehs oy synepesen eti  kai orthrizoysin to prohi kai proskynoysin toh kyrioh kai poreyontai tehn odon aytohn kai eisehlthen elkana eis ton oikon aytoy armathaim kai egnoh tehn annan gynaika aytoy kai emnehstheh aytehs kyrios  kai synelaben kai egenehtheh toh kairoh tohn ehmerohn kai eteken yion kai ekalesen to onoma aytoy samoyehl kai eipen oti para kyrioy theoy sabaohth ehtehsamehn ayton
NovaVulgata: Venit ergo dies, et immolavit Elcana dabatque Phenennae uxori suae et cunctis filiis eius et filiabus partes;  Annae autem dabat unam partem electam, quia Annam diligebat; Dominus autem concluserat vulvam eius.  Affligebat quoque eam aemula eius et vehementer angebat, ut conturbaret eam, quod conclusisset Dominus vulvam eius.  Sicque faciebat per singulos annos, cum, redeunte tempore, ascenderent templum Domini, et sic provocabat eam. Porro illa flebat et non capiebat cibum.  Dixit ergo ei Elcana vir suus: “ Anna, cur fles et quare non comedis? Et quam ob rem affligitur cor tuum? Numquid non ego melior sum tibi quam decem filii? ”.  Surrexit autem Anna, postquam comederant et biberant in Silo, et Heli sacerdote sedente super sellam ante postes templi Domini.  Cum esset Anna amaro animo, oravit Dominum flens largiter  et votum vovit dicens: “ Domine exercituum, si respiciens videris afflictionem famulae tuae et recordatus mei fueris nec oblitus ancillae tuae dederisque servae tuae sexum virilem, dabo eum Domino omnes dies vitae eius, et novacula non ascendet super caput eius ”.  Factum est ergo, cum illa multiplicaret preces coram Domino, ut Heli observaret os eius.  Porro Anna loquebatur in corde suo; tantumque labia illius movebantur, et vox penitus non audiebatur. Aestimavit igitur eam Heli temulentam  dixitque ei: “ Usquequo ebria eris? Digere paulisper vinum, quo mades! ”.  Respondens Anna: “ Nequaquam, inquit, domine mi; nam mulier infelix nimis ego sum: vinumque et omne, quod inebriare potest, non bibi, sed effudi animam meam in conspectu Domini.  Ne reputes ancillam tuam quasi unam de filiabus Belial, quia ex multitudine doloris et maeroris mei locuta sum usque in praesens ”.  Tunc Heli ait ei: “ Vade in pace, et Deus Israel det tibi petitionem, quam rogasti eum ”.  Et illa dixit: “ Utinam inveniat ancilla tua gratiam in oculis tuis ”. Et abiit mulier in viam suam et comedit; vultusque illius non fuerunt amplius sicut prius.  Et surrexerunt mane et adoraverunt coram Domino. Reversique sunt et venerunt in domum suam in Rama. Cognovit autem Elcana Annam uxorem suam, et recordatus est eius Dominus.  Et factum est post circulum dierum concepit Anna et peperit filium vocavitque nomen eius Samuel, eo quod a Domino postulasset eum.


1.Samuel 1,4-20   *

HeLeningradV: וַיְהִי הַיֹּום וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתֹּו וּלְכָל־בָּנֶיהָ וּבְנֹותֶיהָ מָנֹות׃  וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת־חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ׃  וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם־כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּי־סָגַר יְהוָה בְּעַד רַחְמָהּ׃  וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה כֵּן תַּכְעִסֶנָּה וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל׃  וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלֹוא אָנֹכִי טֹוב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים׃  וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא עַל־מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה׃  וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל־יְהוָה וּבָכֹה תִבְכֶּה׃  וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־רָאֹה תִרְאֶה ׀ בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא־תִשְׁכַּח אֶת־אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל־יְמֵי חַיָּיו וּמֹורָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשֹׁו׃  וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת־פִּיהָ׃  וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעֹות וְקֹולָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה׃  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד־מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת־יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ׃  וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת־רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת־נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה׃  אַל־תִּתֵּן אֶת־אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת־בְּלִיָּעַל כִּי־מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד־הֵנָּה׃  וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלֹום וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת־שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמֹּו׃  וַתֹּאמֶר תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל וּפָנֶיהָ לֹא־הָיוּ־לָהּ עֹוד׃  וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת־חַנָּה אִשְׁתֹּו וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה׃  וַיְהִי לִתְקֻפֹות הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו׃
wajHij Hajowm wajizbah AaelqaanaaH wnaatan lipninaaH Aixxtow wlkaal-baanaejHaa wbnowtaejHaa maanowt׃  wlhanaaH jiten maanaaH Aahat Aapaajim kij Aaet-hanaaH AaaHeb wajHwaaH saagar rahmaaH׃  wkiOasataaH caaraataaH gam-kaOas baOabwr HarOimaaH kij-saagar jHwaaH bOad rahmaaH׃  wken jaOaxaeH xxaanaaH bxxaanaaH midej OalotaaH bbejt jHwaaH ken takOisaenaaH watibkaeH wloA toAkal׃  wajoAmaer laaH AaelqaanaaH AijxxaaH hanaaH laamaeH tibkij wlaamaeH loA toAklij wlaamaeH jeraO lbaabek HalowA Aaanokij Towb laak meOaxaaraaH baanijm׃  wataaqaam hanaaH Aaharej AaaklaaH bxxiloH wAaharej xxaatoH wOelij HakoHen joxxeb Oal-HakiseA Oal-mzwzat Hejkal jHwaaH׃  wHijA maarat naapaexx watitpalel Oal-jHwaaH wbaakoH tibkaeH׃  watidor naedaer watoAmar jHwaaH cbaaAowt Aim-raaAoH tirAaeH baaOaanij Aamaataekaa wzkartanij wloA-tixxkah Aaet-Aamaataekaa wnaatataaH laAamaatkaa zaeraO Aanaaxxijm wntatijw lajHwaaH kaal-jmej hajaajw wmowraaH loA-jaOalaeH Oal-roAxxow׃  wHaajaaH kij HirbtaaH lHitpalel lipnej jHwaaH wOelij xxomer Aaet-pijHaa׃  whanaaH HijA mdabaeraet Oal-libaaH raq xpaataejHaa naaOowt wqowlaaH loA jixxaameOa wajahxxbaeHaa Oelij lxxikoraaH׃  wajoAmaer AelaejHaa Oelij Oad-maataj tixxtakaarijn Haasijrij Aaet-jejnek meOaalaajik׃  wataOan hanaaH watoAmaer loA Aadonij AixxaaH qxxat-rwha Aaanokij wjajin wxxekaar loA xxaatijtij waaAaexxpok Aaet-napxxij lipnej jHwaaH׃  Aal-titen Aaet-Aamaatkaa lipnej bat-blijaaOal kij-merob xijhij wkaOsij dibartij Oad-HenaaH׃  wajaOan Oelij wajoAmaer lkij lxxaalowm weAloHej jixraaAel jiten Aaet-xxelaatek Aaxxaer xxaaAalt meOimow׃  watoAmaer timcaaA xxiphaatkaa hen bOejnaejkaa watelaek HaaAixxaaH ldarkaaH watoAkal wpaanaejHaa loA-Haajw-laaH Oowd׃  wajaxxkimw baboqaer wajixxtahaww lipnej jHwaaH wajaaxxubw wajaaboAw Aael-bejtaam HaaraamaataaH wajedaO AaelqaanaaH Aaet-hanaaH Aixxtow wajizkraeHaa jHwaaH׃  wajHij litqupowt Hajaamijm wataHar hanaaH watelaed ben watiqraaA Aaet-xxmow xxmwAel kij mejHwaaH xxAiltijw׃
HeLeningradoV: ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל־בניה ובנותיה מנות׃  ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את־חנה אהב ויהוה סגר רחמה׃  וכעסתה צרתה גם־כעס בעבור הרעמה כי־סגר יהוה בעד רחמה׃  וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃  ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים׃  ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על־הכסא על־מזוזת היכל יהוה׃  והיא מרת נפש ותתפלל על־יהוה ובכה תבכה׃  ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם־ראה תראה ׀ בעני אמתך וזכרתני ולא־תשכח את־אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל־ימי חייו ומורה לא־יעלה על־ראשו׃  והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את־פיה׃  וחנה היא מדברת על־לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה׃  ויאמר אליה עלי עד־מתי תשתכרין הסירי את־יינך מעליך׃  ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת־רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את־נפשי לפני יהוה׃  אל־תתן את־אמתך לפני בת־בליעל כי־מרב שיחי וכעסי דברתי עד־הנה׃  ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את־שלתך אשר שאלת מעמו׃  ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא־היו־לה עוד׃  וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל־ביתם הרמתה וידע אלקנה את־חנה אשתו ויזכרה יהוה׃  ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את־שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו׃
wjHj Hjwm wjzbh AlqnH wntn lpnnH Axtw wlkl-bnjH wbnwtjH mnwt׃  wlhnH jtn mnH Aht Apjm kj At-hnH AHb wjHwH sgr rhmH׃  wkOstH crtH gm-kOs bObwr HrOmH kj-sgr jHwH bOd rhmH׃  wkn jOxH xnH bxnH mdj OltH bbjt jHwH kn tkOsnH wtbkH wlA tAkl׃  wjAmr lH AlqnH AjxH hnH lmH tbkj wlmH lA tAklj wlmH jrO lbbk HlwA Ankj Twb lk mOxrH bnjm׃  wtqm hnH Ahrj AklH bxlH wAhrj xtH wOlj HkHn jxb Ol-HksA Ol-mzwzt Hjkl jHwH׃  wHjA mrt npx wttpll Ol-jHwH wbkH tbkH׃  wtdr ndr wtAmr jHwH cbAwt Am-rAH trAH bOnj Amtk wzkrtnj wlA-txkh At-Amtk wnttH lAmtk zrO Anxjm wnttjw ljHwH kl-jmj hjjw wmwrH lA-jOlH Ol-rAxw׃  wHjH kj HrbtH lHtpll lpnj jHwH wOlj xmr At-pjH׃  whnH HjA mdbrt Ol-lbH rq xptjH nOwt wqwlH lA jxmO wjhxbH Olj lxkrH׃  wjAmr AljH Olj Od-mtj txtkrjn Hsjrj At-jjnk mOljk׃  wtOn hnH wtAmr lA Adnj AxH qxt-rwh Ankj wjjn wxkr lA xtjtj wAxpk At-npxj lpnj jHwH׃  Al-ttn At-Amtk lpnj bt-bljOl kj-mrb xjhj wkOsj dbrtj Od-HnH׃  wjOn Olj wjAmr lkj lxlwm wAlHj jxrAl jtn At-xltk Axr xAlt mOmw׃  wtAmr tmcA xphtk hn bOjnjk wtlk HAxH ldrkH wtAkl wpnjH lA-Hjw-lH Owd׃  wjxkmw bbqr wjxthww lpnj jHwH wjxbw wjbAw Al-bjtm HrmtH wjdO AlqnH At-hnH Axtw wjzkrH jHwH׃  wjHj ltqpwt Hjmjm wtHr hnH wtld bn wtqrA At-xmw xmwAl kj mjHwH xAltjw׃
Schlachter: An dem Tage nun, da Elkana opferte, gab er seinem Weibe Peninna und allen ihren Söhnen und Töchtern Teile vom Opfermahl .  Hanna aber gab er ein doppeltes Teil, denn er hatte Hanna lieb; aber der HERR hatte ihren Mutterleib verschlossen.  Und ihre Nebenbuhlerin reizte sie sehr mit kränkenden Reden, um sie darüber zu erzürnen, daß der HERR ihren Leib verschlossen hatte.  Und so ging es Jahr für Jahr; so oft sie zu des HERRN Hause wallte, kränkte jene sie also, daß sie weinte und nichts aß.  Elkana aber, ihr Mann, sprach zu ihr: Hanna, warum weinst du? Und warum issest du nicht? Warum ist dein Herz so traurig? Bin ich dir nicht besser als zehn Söhne?  Eines Tages aber stand Hanna auf, nachdem sie zu Silo gegessen und getrunken hatte. Eli, der Priester, saß eben auf seinem Stuhl beim Türpfosten des Tempels des HERRN.  Sie aber, betrübt, wie sie war, betete zum HERRN und weinte sehr.  Und sie tat ein Gelübde und sprach: HERR der Heerscharen, wirst du das Elend deiner Magd ansehen und an mich gedenken und deiner Magd nicht vergessen, und wirst du deiner Magd einen Sohn geben, so will ich ihn dem Herrn geben sein Leben lang, und kein Schermesser soll auf sein Haupt kommen!  Während sie nun lange vor dem HERRN betete, beobachtete Eli ihren Mund;  und Hanna redete in ihrem Herzen, nur ihre Lippen regten sich, doch so, daß man ihre Stimme nicht hörte. Da meinte Eli, sie wäre betrunken.  Und er sprach zu ihr: Wie lange willst du trunken sein? Gib deinen Wein von dir!  Hanna aber antwortete und sprach: Nein, mein Herr, ich bin ein Weib beschwerten Geistes; Wein und starkes Getränk habe ich nicht getrunken, sondern ich habe mein Herz vor dem HERRN ausgeschüttet.  Du wollest deine Magd nicht für eine Tochter Belials halten, denn aus großem Kummer und Herzeleid habe ich bisher geredet!  Eli antwortete ihr und sprach: Gehe hin in Frieden! Der Gott Israels gewähre dir deine Bitte, die du vor ihm ausgesprochen hast!  Sie sprach: Laß deine Magd Gnade finden vor deinen Augen! Also ging das Weib ihren Weg und aß und sah nicht mehr traurig aus.  Und am Morgen früh machten sie sich auf, und als sie vor dem HERRN angebetet hatten, kehrten sie wieder um und kamen heim nach Rama. Und Elkana erkannte sein Weib Hanna, und der HERR gedachte an sie.  Und so geschah es, als das Jahr um war, nachdem Hanna empfangen hatte, gebar sie einen Sohn; den hieß sie Samuel, denn sagte sie, ich habe ihn von dem Herrn erbeten. Septuaginta: καὶ ἐγενήθη ἡμέρᾳ καὶ ἔθυσεν ελκανα καὶ ἔδωκεν τῇ φεννανα γυναικὶ αὐτοῦ καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῆς καὶ ταῖς θυγατράσιν αὐτῆς μερίδας  καὶ τῇ αννα ἔδωκεν μερίδα μίαν ὅτι οὐκ ἦν αὐτῇ παιδίον πλὴν ὅτι τὴν ανναν ἠγάπα ελκανα ὑπὲρ ταύτην καὶ κύριος ἀπέκλεισεν τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς  ὅτι οὐκ ἔδωκεν αὐτῇ κύριος παιδίον κατὰ τὴν θλῖψιν αὐτῆς καὶ κατὰ τὴν ἀθυμίαν τῆς θλίψεως αὐτῆς καὶ ἠθύμει διὰ τοῦτο ὅτι συνέκλεισεν κύριος τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς τοῦ μὴ δοῦναι αὐτῇ παιδίον  οὕτως ἐποίει ἐνιαυτὸν κατ' ἐνιαυτὸν ἐν τῷ ἀναβαίνειν αὐτὴν εἰς οἶκον κυρίου καὶ ἠθύμει καὶ ἔκλαιεν καὶ οὐκ ἤσθιεν  καὶ εἶπεν αὐτῇ ελκανα ὁ ἀνὴρ αὐτῆς αννα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἰδοὺ ἐγώ κύριε καὶ εἶπεν αὐτῇ τί ἐστίν σοι ὅτι κλαίεις καὶ ἵνα τί οὐκ ἐσθίεις καὶ ἵνα τί τύπτει σε ἡ καρδία σου οὐκ ἀγαθὸς ἐγώ σοι ὑπὲρ δέκα τέκνα  καὶ ἀνέστη αννα μετὰ τὸ φαγεῖν αὐτοὺς ἐν σηλω καὶ κατέστη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐκάθητο ἐπὶ τοῦ δίφρου ἐπὶ τῶν φλιῶν ναοῦ κυρίου  καὶ αὐτὴ κατώδυνος ψυχῇ καὶ προσηύξατο πρὸς κύριον καὶ κλαίουσα ἔκλαυσεν  καὶ ηὔξατο εὐχὴν κυρίῳ λέγουσα αδωναι κύριε ελωαι σαβαωθ ἐὰν ἐπιβλέπων ἐπιβλέψῃς ἐπὶ τὴν ταπείνωσιν τῆς δούλης σου καὶ μνησθῇς μου καὶ δῷς τῇ δούλῃ σου σπέρμα ἀνδρῶν καὶ δώσω αὐτὸν ἐνώπιόν σου δοτὸν ἕως ἡμέρας θανάτου αὐτοῦ καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πίεται καὶ σίδηρος οὐκ ἀναβήσεται ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ  καὶ ἐγενήθη ὅτε ἐπλήθυνεν προσευχομένη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐφύλαξεν τὸ στόμα αὐτῆς  καὶ αὐτὴ ἐλάλει ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς καὶ τὰ χείλη αὐτῆς ἐκινεῖτο καὶ φωνὴ αὐτῆς οὐκ ἠκούετο καὶ ἐλογίσατο αὐτὴν ηλι εἰς μεθύουσαν  καὶ εἶπεν αὐτῇ τὸ παιδάριον ηλι ἕως πότε μεθυσθήσῃ περιελοῦ τὸν οἶνόν σου καὶ πορεύου ἐκ προσώπου κυρίου  καὶ ἀπεκρίθη αννα καὶ εἶπεν οὐχί κύριε γυνή ᾗ σκληρὰ ἡμέρα ἐγώ εἰμι καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πέπωκα καὶ ἐκχέω τὴν ψυχήν μου ἐνώπιον κυρίου  μὴ δῷς τὴν δούλην σου εἰς θυγατέρα λοιμήν ὅτι ἐκ πλήθους ἀδολεσχίας μου ἐκτέτακα ἕως νῦν  καὶ ἀπεκρίθη ηλι καὶ εἶπεν αὐτῇ πορεύου εἰς εἰρήνην ὁ θεὸς ισραηλ δῴη σοι πᾶν αἴτημά σου ὃ ᾐτήσω παρ' αὐτοῦ  καὶ εἶπεν εὗρεν ἡ δούλη σου χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἐπορεύθη ἡ γυνὴ εἰς τὴν ὁδὸν αὐτῆς καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸ κατάλυμα αὐτῆς καὶ ἔφαγεν μετὰ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς καὶ ἔπιεν καὶ τὸ πρόσωπον αὐτῆς οὐ συνέπεσεν ἔτι  καὶ ὀρθρίζουσιν τὸ πρωὶ καὶ προσκυνοῦσιν τῷ κυρίῳ καὶ πορεύονται τὴν ὁδὸν αὐτῶν καὶ εἰσῆλθεν ελκανα εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ αρμαθαιμ καὶ ἔγνω τὴν ανναν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ ἐμνήσθη αὐτῆς κύριος  καὶ συνέλαβεν καὶ ἐγενήθη τῷ καιρῷ τῶν ἡμερῶν καὶ ἔτεκεν υἱόν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σαμουηλ καὶ εἶπεν ὅτι παρὰ κυρίου θεοῦ σαβαωθ ᾐτησάμην αὐτόν
kai egenehtheh ehmera kai ethysen elkana kai edohken teh phennana gynaiki aytoy kai tois yiois aytehs kai tais thygatrasin aytehs meridas  kai teh anna edohken merida mian oti oyk ehn ayteh paidion plehn oti tehn annan ehgapa elkana yper taytehn kai kyrios apekleisen ta peri tehn mehtran aytehs  oti oyk edohken ayteh kyrios paidion kata tehn thlipsin aytehs kai kata tehn athymian tehs thlipseohs aytehs kai ehthymei dia toyto oti synekleisen kyrios ta peri tehn mehtran aytehs toy meh doynai ayteh paidion  oytohs epoiei eniayton kat' eniayton en toh anabainein aytehn eis oikon kyrioy kai ehthymei kai eklaien kai oyk ehsthien  kai eipen ayteh elkana o anehr aytehs anna kai eipen aytoh idoy egoh kyrie kai eipen ayteh ti estin soi oti klaieis kai ina ti oyk esthieis kai ina ti typtei se eh kardia soy oyk agathos egoh soi yper deka tekna  kai anesteh anna meta to phagein aytoys en sehloh kai katesteh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ekathehto epi toy diphroy epi tohn phliohn naoy kyrioy  kai ayteh katohdynos psycheh kai prosehyxato pros kyrion kai klaioysa eklaysen  kai ehyxato eychehn kyrioh legoysa adohnai kyrie elohai sabaohth ean epiblepohn epiblepsehs epi tehn tapeinohsin tehs doylehs soy kai mnehsthehs moy kai dohs teh doyleh soy sperma androhn kai dohsoh ayton enohpion soy doton eohs ehmeras thanatoy aytoy kai oinon kai methysma oy pietai kai sidehros oyk anabehsetai epi tehn kephalehn aytoy  kai egenehtheh ote eplehthynen proseychomeneh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ephylaxen to stoma aytehs  kai ayteh elalei en teh kardia aytehs kai ta cheileh aytehs ekineito kai phohneh aytehs oyk ehkoyeto kai elogisato aytehn ehli eis methyoysan  kai eipen ayteh to paidarion ehli eohs pote methysthehseh perieloy ton oinon soy kai poreyoy ek prosohpoy kyrioy  kai apekritheh anna kai eipen oychi kyrie gyneh eh sklehra ehmera egoh eimi kai oinon kai methysma oy pepohka kai ekcheoh tehn psychehn moy enohpion kyrioy  meh dohs tehn doylehn soy eis thygatera loimehn oti ek plehthoys adoleschias moy ektetaka eohs nyn  kai apekritheh ehli kai eipen ayteh poreyoy eis eirehnehn o theos israehl doheh soi pan aitehma soy o ehtehsoh par' aytoy  kai eipen eyren eh doyleh soy charin en ophthalmois soy kai eporeytheh eh gyneh eis tehn odon aytehs kai eisehlthen eis to katalyma aytehs kai ephagen meta toy andros aytehs kai epien kai to prosohpon aytehs oy synepesen eti  kai orthrizoysin to prohi kai proskynoysin toh kyrioh kai poreyontai tehn odon aytohn kai eisehlthen elkana eis ton oikon aytoy armathaim kai egnoh tehn annan gynaika aytoy kai emnehstheh aytehs kyrios  kai synelaben kai egenehtheh toh kairoh tohn ehmerohn kai eteken yion kai ekalesen to onoma aytoy samoyehl kai eipen oti para kyrioy theoy sabaohth ehtehsamehn ayton
NovaVulgata: Venit ergo dies, et immolavit Elcana dabatque Phenennae uxori suae et cunctis filiis eius et filiabus partes;  Annae autem dabat unam partem electam, quia Annam diligebat; Dominus autem concluserat vulvam eius.  Affligebat quoque eam aemula eius et vehementer angebat, ut conturbaret eam, quod conclusisset Dominus vulvam eius.  Sicque faciebat per singulos annos, cum, redeunte tempore, ascenderent templum Domini, et sic provocabat eam. Porro illa flebat et non capiebat cibum.  Dixit ergo ei Elcana vir suus: “ Anna, cur fles et quare non comedis? Et quam ob rem affligitur cor tuum? Numquid non ego melior sum tibi quam decem filii? ”.  Surrexit autem Anna, postquam comederant et biberant in Silo, et Heli sacerdote sedente super sellam ante postes templi Domini.  Cum esset Anna amaro animo, oravit Dominum flens largiter  et votum vovit dicens: “ Domine exercituum, si respiciens videris afflictionem famulae tuae et recordatus mei fueris nec oblitus ancillae tuae dederisque servae tuae sexum virilem, dabo eum Domino omnes dies vitae eius, et novacula non ascendet super caput eius ”.  Factum est ergo, cum illa multiplicaret preces coram Domino, ut Heli observaret os eius.  Porro Anna loquebatur in corde suo; tantumque labia illius movebantur, et vox penitus non audiebatur. Aestimavit igitur eam Heli temulentam  dixitque ei: “ Usquequo ebria eris? Digere paulisper vinum, quo mades! ”.  Respondens Anna: “ Nequaquam, inquit, domine mi; nam mulier infelix nimis ego sum: vinumque et omne, quod inebriare potest, non bibi, sed effudi animam meam in conspectu Domini.  Ne reputes ancillam tuam quasi unam de filiabus Belial, quia ex multitudine doloris et maeroris mei locuta sum usque in praesens ”.  Tunc Heli ait ei: “ Vade in pace, et Deus Israel det tibi petitionem, quam rogasti eum ”.  Et illa dixit: “ Utinam inveniat ancilla tua gratiam in oculis tuis ”. Et abiit mulier in viam suam et comedit; vultusque illius non fuerunt amplius sicut prius.  Et surrexerunt mane et adoraverunt coram Domino. Reversique sunt et venerunt in domum suam in Rama. Cognovit autem Elcana Annam uxorem suam, et recordatus est eius Dominus.  Et factum est post circulum dierum concepit Anna et peperit filium vocavitque nomen eius Samuel, eo quod a Domino postulasset eum.


1.Samuel 1,4-20  *

HeLeningradV: וַיְהִי הַיֹּום וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתֹּו וּלְכָל־בָּנֶיהָ וּבְנֹותֶיהָ מָנֹות׃  וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת־חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ׃  וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם־כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּי־סָגַר יְהוָה בְּעַד רַחְמָהּ׃  וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה כֵּן תַּכְעִסֶנָּה וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל׃  וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלֹוא אָנֹכִי טֹוב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים׃  וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא עַל־מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה׃  וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל־יְהוָה וּבָכֹה תִבְכֶּה׃  וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־רָאֹה תִרְאֶה ׀ בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא־תִשְׁכַּח אֶת־אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל־יְמֵי חַיָּיו וּמֹורָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשֹׁו׃  וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת־פִּיהָ׃  וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעֹות וְקֹולָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה׃  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד־מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת־יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ׃  וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת־רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת־נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה׃  אַל־תִּתֵּן אֶת־אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת־בְּלִיָּעַל כִּי־מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד־הֵנָּה׃  וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלֹום וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת־שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמֹּו׃  וַתֹּאמֶר תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל וּפָנֶיהָ לֹא־הָיוּ־לָהּ עֹוד׃  וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת־חַנָּה אִשְׁתֹּו וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה׃  וַיְהִי לִתְקֻפֹות הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו׃
wajHij Hajowm wajizbah AaelqaanaaH wnaatan lipninaaH Aixxtow wlkaal-baanaejHaa wbnowtaejHaa maanowt׃  wlhanaaH jiten maanaaH Aahat Aapaajim kij Aaet-hanaaH AaaHeb wajHwaaH saagar rahmaaH׃  wkiOasataaH caaraataaH gam-kaOas baOabwr HarOimaaH kij-saagar jHwaaH bOad rahmaaH׃  wken jaOaxaeH xxaanaaH bxxaanaaH midej OalotaaH bbejt jHwaaH ken takOisaenaaH watibkaeH wloA toAkal׃  wajoAmaer laaH AaelqaanaaH AijxxaaH hanaaH laamaeH tibkij wlaamaeH loA toAklij wlaamaeH jeraO lbaabek HalowA Aaanokij Towb laak meOaxaaraaH baanijm׃  wataaqaam hanaaH Aaharej AaaklaaH bxxiloH wAaharej xxaatoH wOelij HakoHen joxxeb Oal-HakiseA Oal-mzwzat Hejkal jHwaaH׃  wHijA maarat naapaexx watitpalel Oal-jHwaaH wbaakoH tibkaeH׃  watidor naedaer watoAmar jHwaaH cbaaAowt Aim-raaAoH tirAaeH baaOaanij Aamaataekaa wzkartanij wloA-tixxkah Aaet-Aamaataekaa wnaatataaH laAamaatkaa zaeraO Aanaaxxijm wntatijw lajHwaaH kaal-jmej hajaajw wmowraaH loA-jaOalaeH Oal-roAxxow׃  wHaajaaH kij HirbtaaH lHitpalel lipnej jHwaaH wOelij xxomer Aaet-pijHaa׃  whanaaH HijA mdabaeraet Oal-libaaH raq xpaataejHaa naaOowt wqowlaaH loA jixxaameOa wajahxxbaeHaa Oelij lxxikoraaH׃  wajoAmaer AelaejHaa Oelij Oad-maataj tixxtakaarijn Haasijrij Aaet-jejnek meOaalaajik׃  wataOan hanaaH watoAmaer loA Aadonij AixxaaH qxxat-rwha Aaanokij wjajin wxxekaar loA xxaatijtij waaAaexxpok Aaet-napxxij lipnej jHwaaH׃  Aal-titen Aaet-Aamaatkaa lipnej bat-blijaaOal kij-merob xijhij wkaOsij dibartij Oad-HenaaH׃  wajaOan Oelij wajoAmaer lkij lxxaalowm weAloHej jixraaAel jiten Aaet-xxelaatek Aaxxaer xxaaAalt meOimow׃  watoAmaer timcaaA xxiphaatkaa hen bOejnaejkaa watelaek HaaAixxaaH ldarkaaH watoAkal wpaanaejHaa loA-Haajw-laaH Oowd׃  wajaxxkimw baboqaer wajixxtahaww lipnej jHwaaH wajaaxxubw wajaaboAw Aael-bejtaam HaaraamaataaH wajedaO AaelqaanaaH Aaet-hanaaH Aixxtow wajizkraeHaa jHwaaH׃  wajHij litqupowt Hajaamijm wataHar hanaaH watelaed ben watiqraaA Aaet-xxmow xxmwAel kij mejHwaaH xxAiltijw׃
HeLeningradoV: ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל־בניה ובנותיה מנות׃  ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את־חנה אהב ויהוה סגר רחמה׃  וכעסתה צרתה גם־כעס בעבור הרעמה כי־סגר יהוה בעד רחמה׃  וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃  ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים׃  ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על־הכסא על־מזוזת היכל יהוה׃  והיא מרת נפש ותתפלל על־יהוה ובכה תבכה׃  ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם־ראה תראה ׀ בעני אמתך וזכרתני ולא־תשכח את־אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל־ימי חייו ומורה לא־יעלה על־ראשו׃  והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את־פיה׃  וחנה היא מדברת על־לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה׃  ויאמר אליה עלי עד־מתי תשתכרין הסירי את־יינך מעליך׃  ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת־רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את־נפשי לפני יהוה׃  אל־תתן את־אמתך לפני בת־בליעל כי־מרב שיחי וכעסי דברתי עד־הנה׃  ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את־שלתך אשר שאלת מעמו׃  ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא־היו־לה עוד׃  וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל־ביתם הרמתה וידע אלקנה את־חנה אשתו ויזכרה יהוה׃  ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את־שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו׃
wjHj Hjwm wjzbh AlqnH wntn lpnnH Axtw wlkl-bnjH wbnwtjH mnwt׃  wlhnH jtn mnH Aht Apjm kj At-hnH AHb wjHwH sgr rhmH׃  wkOstH crtH gm-kOs bObwr HrOmH kj-sgr jHwH bOd rhmH׃  wkn jOxH xnH bxnH mdj OltH bbjt jHwH kn tkOsnH wtbkH wlA tAkl׃  wjAmr lH AlqnH AjxH hnH lmH tbkj wlmH lA tAklj wlmH jrO lbbk HlwA Ankj Twb lk mOxrH bnjm׃  wtqm hnH Ahrj AklH bxlH wAhrj xtH wOlj HkHn jxb Ol-HksA Ol-mzwzt Hjkl jHwH׃  wHjA mrt npx wttpll Ol-jHwH wbkH tbkH׃  wtdr ndr wtAmr jHwH cbAwt Am-rAH trAH bOnj Amtk wzkrtnj wlA-txkh At-Amtk wnttH lAmtk zrO Anxjm wnttjw ljHwH kl-jmj hjjw wmwrH lA-jOlH Ol-rAxw׃  wHjH kj HrbtH lHtpll lpnj jHwH wOlj xmr At-pjH׃  whnH HjA mdbrt Ol-lbH rq xptjH nOwt wqwlH lA jxmO wjhxbH Olj lxkrH׃  wjAmr AljH Olj Od-mtj txtkrjn Hsjrj At-jjnk mOljk׃  wtOn hnH wtAmr lA Adnj AxH qxt-rwh Ankj wjjn wxkr lA xtjtj wAxpk At-npxj lpnj jHwH׃  Al-ttn At-Amtk lpnj bt-bljOl kj-mrb xjhj wkOsj dbrtj Od-HnH׃  wjOn Olj wjAmr lkj lxlwm wAlHj jxrAl jtn At-xltk Axr xAlt mOmw׃  wtAmr tmcA xphtk hn bOjnjk wtlk HAxH ldrkH wtAkl wpnjH lA-Hjw-lH Owd׃  wjxkmw bbqr wjxthww lpnj jHwH wjxbw wjbAw Al-bjtm HrmtH wjdO AlqnH At-hnH Axtw wjzkrH jHwH׃  wjHj ltqpwt Hjmjm wtHr hnH wtld bn wtqrA At-xmw xmwAl kj mjHwH xAltjw׃
Schlachter: An dem Tage nun, da Elkana opferte, gab er seinem Weibe Peninna und allen ihren Söhnen und Töchtern Teile vom Opfermahl .  Hanna aber gab er ein doppeltes Teil, denn er hatte Hanna lieb; aber der HERR hatte ihren Mutterleib verschlossen.  Und ihre Nebenbuhlerin reizte sie sehr mit kränkenden Reden, um sie darüber zu erzürnen, daß der HERR ihren Leib verschlossen hatte.  Und so ging es Jahr für Jahr; so oft sie zu des HERRN Hause wallte, kränkte jene sie also, daß sie weinte und nichts aß.  Elkana aber, ihr Mann, sprach zu ihr: Hanna, warum weinst du? Und warum issest du nicht? Warum ist dein Herz so traurig? Bin ich dir nicht besser als zehn Söhne?  Eines Tages aber stand Hanna auf, nachdem sie zu Silo gegessen und getrunken hatte. Eli, der Priester, saß eben auf seinem Stuhl beim Türpfosten des Tempels des HERRN.  Sie aber, betrübt, wie sie war, betete zum HERRN und weinte sehr.  Und sie tat ein Gelübde und sprach: HERR der Heerscharen, wirst du das Elend deiner Magd ansehen und an mich gedenken und deiner Magd nicht vergessen, und wirst du deiner Magd einen Sohn geben, so will ich ihn dem Herrn geben sein Leben lang, und kein Schermesser soll auf sein Haupt kommen!  Während sie nun lange vor dem HERRN betete, beobachtete Eli ihren Mund;  und Hanna redete in ihrem Herzen, nur ihre Lippen regten sich, doch so, daß man ihre Stimme nicht hörte. Da meinte Eli, sie wäre betrunken.  Und er sprach zu ihr: Wie lange willst du trunken sein? Gib deinen Wein von dir!  Hanna aber antwortete und sprach: Nein, mein Herr, ich bin ein Weib beschwerten Geistes; Wein und starkes Getränk habe ich nicht getrunken, sondern ich habe mein Herz vor dem HERRN ausgeschüttet.  Du wollest deine Magd nicht für eine Tochter Belials halten, denn aus großem Kummer und Herzeleid habe ich bisher geredet!  Eli antwortete ihr und sprach: Gehe hin in Frieden! Der Gott Israels gewähre dir deine Bitte, die du vor ihm ausgesprochen hast!  Sie sprach: Laß deine Magd Gnade finden vor deinen Augen! Also ging das Weib ihren Weg und aß und sah nicht mehr traurig aus.  Und am Morgen früh machten sie sich auf, und als sie vor dem HERRN angebetet hatten, kehrten sie wieder um und kamen heim nach Rama. Und Elkana erkannte sein Weib Hanna, und der HERR gedachte an sie.  Und so geschah es, als das Jahr um war, nachdem Hanna empfangen hatte, gebar sie einen Sohn; den hieß sie Samuel, denn sagte sie, ich habe ihn von dem Herrn erbeten. Septuaginta: καὶ ἐγενήθη ἡμέρᾳ καὶ ἔθυσεν ελκανα καὶ ἔδωκεν τῇ φεννανα γυναικὶ αὐτοῦ καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῆς καὶ ταῖς θυγατράσιν αὐτῆς μερίδας  καὶ τῇ αννα ἔδωκεν μερίδα μίαν ὅτι οὐκ ἦν αὐτῇ παιδίον πλὴν ὅτι τὴν ανναν ἠγάπα ελκανα ὑπὲρ ταύτην καὶ κύριος ἀπέκλεισεν τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς  ὅτι οὐκ ἔδωκεν αὐτῇ κύριος παιδίον κατὰ τὴν θλῖψιν αὐτῆς καὶ κατὰ τὴν ἀθυμίαν τῆς θλίψεως αὐτῆς καὶ ἠθύμει διὰ τοῦτο ὅτι συνέκλεισεν κύριος τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς τοῦ μὴ δοῦναι αὐτῇ παιδίον  οὕτως ἐποίει ἐνιαυτὸν κατ' ἐνιαυτὸν ἐν τῷ ἀναβαίνειν αὐτὴν εἰς οἶκον κυρίου καὶ ἠθύμει καὶ ἔκλαιεν καὶ οὐκ ἤσθιεν  καὶ εἶπεν αὐτῇ ελκανα ὁ ἀνὴρ αὐτῆς αννα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἰδοὺ ἐγώ κύριε καὶ εἶπεν αὐτῇ τί ἐστίν σοι ὅτι κλαίεις καὶ ἵνα τί οὐκ ἐσθίεις καὶ ἵνα τί τύπτει σε ἡ καρδία σου οὐκ ἀγαθὸς ἐγώ σοι ὑπὲρ δέκα τέκνα  καὶ ἀνέστη αννα μετὰ τὸ φαγεῖν αὐτοὺς ἐν σηλω καὶ κατέστη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐκάθητο ἐπὶ τοῦ δίφρου ἐπὶ τῶν φλιῶν ναοῦ κυρίου  καὶ αὐτὴ κατώδυνος ψυχῇ καὶ προσηύξατο πρὸς κύριον καὶ κλαίουσα ἔκλαυσεν  καὶ ηὔξατο εὐχὴν κυρίῳ λέγουσα αδωναι κύριε ελωαι σαβαωθ ἐὰν ἐπιβλέπων ἐπιβλέψῃς ἐπὶ τὴν ταπείνωσιν τῆς δούλης σου καὶ μνησθῇς μου καὶ δῷς τῇ δούλῃ σου σπέρμα ἀνδρῶν καὶ δώσω αὐτὸν ἐνώπιόν σου δοτὸν ἕως ἡμέρας θανάτου αὐτοῦ καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πίεται καὶ σίδηρος οὐκ ἀναβήσεται ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ  καὶ ἐγενήθη ὅτε ἐπλήθυνεν προσευχομένη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐφύλαξεν τὸ στόμα αὐτῆς  καὶ αὐτὴ ἐλάλει ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς καὶ τὰ χείλη αὐτῆς ἐκινεῖτο καὶ φωνὴ αὐτῆς οὐκ ἠκούετο καὶ ἐλογίσατο αὐτὴν ηλι εἰς μεθύουσαν  καὶ εἶπεν αὐτῇ τὸ παιδάριον ηλι ἕως πότε μεθυσθήσῃ περιελοῦ τὸν οἶνόν σου καὶ πορεύου ἐκ προσώπου κυρίου  καὶ ἀπεκρίθη αννα καὶ εἶπεν οὐχί κύριε γυνή ᾗ σκληρὰ ἡμέρα ἐγώ εἰμι καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πέπωκα καὶ ἐκχέω τὴν ψυχήν μου ἐνώπιον κυρίου  μὴ δῷς τὴν δούλην σου εἰς θυγατέρα λοιμήν ὅτι ἐκ πλήθους ἀδολεσχίας μου ἐκτέτακα ἕως νῦν  καὶ ἀπεκρίθη ηλι καὶ εἶπεν αὐτῇ πορεύου εἰς εἰρήνην ὁ θεὸς ισραηλ δῴη σοι πᾶν αἴτημά σου ὃ ᾐτήσω παρ' αὐτοῦ  καὶ εἶπεν εὗρεν ἡ δούλη σου χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἐπορεύθη ἡ γυνὴ εἰς τὴν ὁδὸν αὐτῆς καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸ κατάλυμα αὐτῆς καὶ ἔφαγεν μετὰ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς καὶ ἔπιεν καὶ τὸ πρόσωπον αὐτῆς οὐ συνέπεσεν ἔτι  καὶ ὀρθρίζουσιν τὸ πρωὶ καὶ προσκυνοῦσιν τῷ κυρίῳ καὶ πορεύονται τὴν ὁδὸν αὐτῶν καὶ εἰσῆλθεν ελκανα εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ αρμαθαιμ καὶ ἔγνω τὴν ανναν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ ἐμνήσθη αὐτῆς κύριος  καὶ συνέλαβεν καὶ ἐγενήθη τῷ καιρῷ τῶν ἡμερῶν καὶ ἔτεκεν υἱόν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σαμουηλ καὶ εἶπεν ὅτι παρὰ κυρίου θεοῦ σαβαωθ ᾐτησάμην αὐτόν
kai egenehtheh ehmera kai ethysen elkana kai edohken teh phennana gynaiki aytoy kai tois yiois aytehs kai tais thygatrasin aytehs meridas  kai teh anna edohken merida mian oti oyk ehn ayteh paidion plehn oti tehn annan ehgapa elkana yper taytehn kai kyrios apekleisen ta peri tehn mehtran aytehs  oti oyk edohken ayteh kyrios paidion kata tehn thlipsin aytehs kai kata tehn athymian tehs thlipseohs aytehs kai ehthymei dia toyto oti synekleisen kyrios ta peri tehn mehtran aytehs toy meh doynai ayteh paidion  oytohs epoiei eniayton kat' eniayton en toh anabainein aytehn eis oikon kyrioy kai ehthymei kai eklaien kai oyk ehsthien  kai eipen ayteh elkana o anehr aytehs anna kai eipen aytoh idoy egoh kyrie kai eipen ayteh ti estin soi oti klaieis kai ina ti oyk esthieis kai ina ti typtei se eh kardia soy oyk agathos egoh soi yper deka tekna  kai anesteh anna meta to phagein aytoys en sehloh kai katesteh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ekathehto epi toy diphroy epi tohn phliohn naoy kyrioy  kai ayteh katohdynos psycheh kai prosehyxato pros kyrion kai klaioysa eklaysen  kai ehyxato eychehn kyrioh legoysa adohnai kyrie elohai sabaohth ean epiblepohn epiblepsehs epi tehn tapeinohsin tehs doylehs soy kai mnehsthehs moy kai dohs teh doyleh soy sperma androhn kai dohsoh ayton enohpion soy doton eohs ehmeras thanatoy aytoy kai oinon kai methysma oy pietai kai sidehros oyk anabehsetai epi tehn kephalehn aytoy  kai egenehtheh ote eplehthynen proseychomeneh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ephylaxen to stoma aytehs  kai ayteh elalei en teh kardia aytehs kai ta cheileh aytehs ekineito kai phohneh aytehs oyk ehkoyeto kai elogisato aytehn ehli eis methyoysan  kai eipen ayteh to paidarion ehli eohs pote methysthehseh perieloy ton oinon soy kai poreyoy ek prosohpoy kyrioy  kai apekritheh anna kai eipen oychi kyrie gyneh eh sklehra ehmera egoh eimi kai oinon kai methysma oy pepohka kai ekcheoh tehn psychehn moy enohpion kyrioy  meh dohs tehn doylehn soy eis thygatera loimehn oti ek plehthoys adoleschias moy ektetaka eohs nyn  kai apekritheh ehli kai eipen ayteh poreyoy eis eirehnehn o theos israehl doheh soi pan aitehma soy o ehtehsoh par' aytoy  kai eipen eyren eh doyleh soy charin en ophthalmois soy kai eporeytheh eh gyneh eis tehn odon aytehs kai eisehlthen eis to katalyma aytehs kai ephagen meta toy andros aytehs kai epien kai to prosohpon aytehs oy synepesen eti  kai orthrizoysin to prohi kai proskynoysin toh kyrioh kai poreyontai tehn odon aytohn kai eisehlthen elkana eis ton oikon aytoy armathaim kai egnoh tehn annan gynaika aytoy kai emnehstheh aytehs kyrios  kai synelaben kai egenehtheh toh kairoh tohn ehmerohn kai eteken yion kai ekalesen to onoma aytoy samoyehl kai eipen oti para kyrioy theoy sabaohth ehtehsamehn ayton
NovaVulgata: Venit ergo dies, et immolavit Elcana dabatque Phenennae uxori suae et cunctis filiis eius et filiabus partes;  Annae autem dabat unam partem electam, quia Annam diligebat; Dominus autem concluserat vulvam eius.  Affligebat quoque eam aemula eius et vehementer angebat, ut conturbaret eam, quod conclusisset Dominus vulvam eius.  Sicque faciebat per singulos annos, cum, redeunte tempore, ascenderent templum Domini, et sic provocabat eam. Porro illa flebat et non capiebat cibum.  Dixit ergo ei Elcana vir suus: “ Anna, cur fles et quare non comedis? Et quam ob rem affligitur cor tuum? Numquid non ego melior sum tibi quam decem filii? ”.  Surrexit autem Anna, postquam comederant et biberant in Silo, et Heli sacerdote sedente super sellam ante postes templi Domini.  Cum esset Anna amaro animo, oravit Dominum flens largiter  et votum vovit dicens: “ Domine exercituum, si respiciens videris afflictionem famulae tuae et recordatus mei fueris nec oblitus ancillae tuae dederisque servae tuae sexum virilem, dabo eum Domino omnes dies vitae eius, et novacula non ascendet super caput eius ”.  Factum est ergo, cum illa multiplicaret preces coram Domino, ut Heli observaret os eius.  Porro Anna loquebatur in corde suo; tantumque labia illius movebantur, et vox penitus non audiebatur. Aestimavit igitur eam Heli temulentam  dixitque ei: “ Usquequo ebria eris? Digere paulisper vinum, quo mades! ”.  Respondens Anna: “ Nequaquam, inquit, domine mi; nam mulier infelix nimis ego sum: vinumque et omne, quod inebriare potest, non bibi, sed effudi animam meam in conspectu Domini.  Ne reputes ancillam tuam quasi unam de filiabus Belial, quia ex multitudine doloris et maeroris mei locuta sum usque in praesens ”.  Tunc Heli ait ei: “ Vade in pace, et Deus Israel det tibi petitionem, quam rogasti eum ”.  Et illa dixit: “ Utinam inveniat ancilla tua gratiam in oculis tuis ”. Et abiit mulier in viam suam et comedit; vultusque illius non fuerunt amplius sicut prius.  Et surrexerunt mane et adoraverunt coram Domino. Reversique sunt et venerunt in domum suam in Rama. Cognovit autem Elcana Annam uxorem suam, et recordatus est eius Dominus.  Et factum est post circulum dierum concepit Anna et peperit filium vocavitque nomen eius Samuel, eo quod a Domino postulasset eum.


1.Samuel 2,36 *

HeLeningradV: וְהָיָה כָּל־הַנֹּותָר בְּבֵיתְךָ יָבֹוא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לֹו לַאֲגֹורַת כֶּסֶף וְכִכַּר־לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל־אַחַת הַכְּהֻנֹּות לֶאֱכֹל פַּת־לָחֶם׃ ס
wHaajaaH kaal-Hanowtaar bbejtkaa jaabowA lHixxtahawot low laAagowrat kaesaep wkikar-laahaem wAaamar spaahenij naaA Aael-Aahat HakHunowt laeAaekol pat-laahaem׃ s
HeLeningradoV: והיה כל־הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר־לחם ואמר ספחני נא אל־אחת הכהנות לאכל פת־לחם׃ ס
wHjH kl-Hnwtr bbjtk jbwA lHxthwt lw lAgwrt ksp wkkr-lhm wAmr sphnj nA Al-Aht HkHnwt lAkl pt-lhm׃ s
Schlachter: Und wer von deinem Hause übrig ist, der wird kommen und sich vor ihm niederwerfen um einen Groschen und ein Stück Brot und wird sagen: Lass mich doch zu einer priesterlichen Bedienung zu, daß ich einen Bissen Brot zu essen habe. Septuaginta: καὶ ἔσται ὁ περισσεύων ἐν οἴκῳ σου ἥξει προσκυνεῖν αὐτῷ ὀβολοῦ ἀργυρίου λέγων παράρριψόν με ἐπὶ μίαν τῶν ἱερατειῶν σου φαγεῖν ἄρτον
kai estai o perisseyohn en oikoh soy ehxei proskynein aytoh oboloy argyrioy legohn pararripson me epi mian tohn ierateiohn soy phagein arton
NovaVulgata: Futurum est autem ut quicumque remanserit in domo tua, veniat, ut procidat ante illum pro nummo argenteo et torta panis dicatque: “Dimitte me, obsecro, ad unam partem sacerdotalem, ut comedam buccellam panis” ”.


1.Samuel 9,13 *

HeLeningradV: כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתֹו בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל כִּי לֹא־יֹאכַל הָעָם עַד־בֹּאֹו כִּי־הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח אַחֲרֵי־כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים וְעַתָּה עֲלוּ כִּי־אֹתֹו כְהַיֹּום תִּמְצְאוּן אֹתֹו׃
kboAakaem HaaOijr ken timcAwn Aotow bTaeraem jaOalaeH HabaamaataaH laeAaekol kij loA-joAkal HaaOaam Oad-boAow kij-HwA jbaarek Hazaebah Aaharej-ken joAklw HaqruAijm wOataaH Oalw kij-Aotow kHajowm timcAwn Aotow׃
HeLeningradoV: כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא־יאכל העם עד־באו כי־הוא יברך הזבח אחרי־כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי־אתו כהיום תמצאון אתו׃
kbAkm HOjr kn tmcAwn Atw bTrm jOlH HbmtH lAkl kj lA-jAkl HOm Od-bAw kj-HwA jbrk Hzbh Ahrj-kn jAklw HqrAjm wOtH Olw kj-Atw kHjwm tmcAwn Atw׃
Schlachter: Wenn ihr in die Stadt kommt, so werdet ihr ihn gerade treffen, ehe er zur Höhe hinaufgeht zum Essen; denn das Volk ißt nicht, bis er kommt; denn er muß das Opfer segnen, darnach essen die Geladenen. Darum so gehet hinauf; denn eben jetzt werdet ihr ihn treffen! Septuaginta: ὡς ἂν εἰσέλθητε τὴν πόλιν οὕτως εὑρήσετε αὐτὸν ἐν τῇ πόλει πρὶν ἀναβῆναι αὐτὸν εἰς βαμα τοῦ φαγεῖν ὅτι οὐ μὴ φάγῃ ὁ λαὸς ἕως τοῦ εἰσελθεῖν αὐτόν ὅτι οὗτος εὐλογεῖ τὴν θυσίαν καὶ μετὰ ταῦτα ἐσθίουσιν οἱ ξένοι καὶ νῦν ἀνάβητε ὅτι διὰ τὴν ἡμέραν εὑρήσετε αὐτόν
ohs an eiselthehte tehn polin oytohs eyrehsete ayton en teh polei prin anabehnai ayton eis bama toy phagein oti oy meh phageh o laos eohs toy eiselthein ayton oti oytos eylogei tehn thysian kai meta tayta esthioysin oi xenoi kai nyn anabehte oti dia tehn ehmeran eyrehsete ayton
NovaVulgata: Ingredientes urbem statim invenietis eum, antequam ascendat excelsum ad vescendum; neque enim comesurus est populus, donec ille veniat, quia ipse benedicit hostiae, et deinceps comedunt, qui vocati sunt. Nunc ergo conscendite, quia statim reperietis eum ”.


1.Samuel 9,24 *

HeLeningradV: וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת־הַשֹּׁוק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם ׀ לִפְנֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה הַנִּשְׁאָר שִׂים־לְפָנֶיךָ אֱכֹל כִּי לַמֹּועֵד שָׁמוּר־לְךָ לֵאמֹר הָעָם ׀ קָרָאתִי וַיֹּאכַל שָׁאוּל עִם־שְׁמוּאֵל בַּיֹּום הַהוּא׃
wajaaraem HaTabaah Aaet-Haxxowq wHaeOaalaejHaa wajaaxaem lipnej xxaaAwl wajoAmaer HineH HanixxAaar xijm-lpaanaejkaa Aaekol kij lamowOed xxaamwr-lkaa leAmor HaaOaam qaaraaAtij wajoAkal xxaaAwl Oim-xxmwAel bajowm HaHwA׃
HeLeningradoV: וירם הטבח את־השוק והעליה וישם ׀ לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים־לפניך אכל כי למועד שמור־לך לאמר העם ׀ קראתי ויאכל שאול עם־שמואל ביום ההוא׃
wjrm HTbh At-Hxwq wHOljH wjxm lpnj xAwl wjAmr HnH HnxAr xjm-lpnjk Akl kj lmwOd xmwr-lk lAmr HOm qrAtj wjAkl xAwl Om-xmwAl bjwm HHwA׃
Schlachter: Da hob der Koch die Keule ab und brachte sie heraus und setzte sie Saul vor. Und Samuel sprach: Siehe, das ist aufbehalten worden; nimm es vor dich und iß; denn es ist auf die bestimmte Zeit für dich aufbewahrt worden, als ich sagte: Ich habe das Volk eingeladen! Also aß Saul mit Samuel an jenem Tag. Septuaginta: καὶ ὕψωσεν ὁ μάγειρος τὴν κωλέαν καὶ παρέθηκεν αὐτὴν ἐνώπιον σαουλ καὶ εἶπεν σαμουηλ τῷ σαουλ ἰδοὺ ὑπόλειμμα παράθες αὐτὸ ἐνώπιόν σου καὶ φάγε ὅτι εἰς μαρτύριον τέθειταί σοι παρὰ τοὺς ἄλλους ἀπόκνιζε καὶ ἔφαγεν σαουλ μετὰ σαμουηλ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ
kai ypsohsen o mageiros tehn kohlean kai parethehken aytehn enohpion saoyl kai eipen samoyehl toh saoyl idoy ypoleimma parathes ayto enohpion soy kai phage oti eis martyrion tetheitai soi para toys alloys apoknize kai ephagen saoyl meta samoyehl en teh ehmera ekeineh
NovaVulgata: Levavit autem cocus armum et caudam et posuit ante Saul. Dixitque Samuel: “ Ecce quod remansit; pone ante te et comede, quia de industria servatum est tibi, quando populum vocavi ”. Et comedit Saul cum Samuel in die illa.


1.Samuel 14,24-45   *

HeLeningradV: וְאִישׁ־יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם׃ ס  וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר וַיְהִי דְבַשׁ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה׃  וַיָּבֹא הָעָם אֶל־הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ וְאֵין־מַשִּׂיג יָדֹו אֶל־פִּיו כִּי־יָרֵא הָעָם אֶת־הַשְּׁבֻעָה׃  וְיֹונָתָן לֹא־שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת־הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּטְבֹּל אֹותָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדֹו אֶל־פִּיו [וַתָּרֹאנָה כ] (וַתָּאֹרְנָה ק) עֵינָיו׃  וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם הַיֹּום וַיָּעַף הָעָם׃  וַיֹּאמֶר יֹונָתָן עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה׃  אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיֹּום הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא־רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים׃  וַיַּכּוּ בַּיֹּום הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד׃  [וַיַּעַשׂ כ] (וַיַּעַט ק) הָעָם אֶל־ [שָׁלָל כ] (הַשָּׁלָל ק) וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל־הַדָּם׃  וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַיהוָה לֶאֱכֹל עַל־הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיֹּום אֶבֶן גְּדֹולָה׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שֹׁורֹו וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא־תֶחֶטְאוּ לַיהוָה לֶאֱכֹל אֶל־הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל־הָעָם אִישׁ שֹׁורֹו בְיָדֹו הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָׁם׃  וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֹתֹו הֵחֵל לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים ׀ לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם ׀ עַד־אֹור הַבֹּקֶר וְלֹא־נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה ס וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל־הָאֱלֹהִים׃  וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ בַּיֹּום הַהוּא׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנֹּות הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיֹּום׃  כִּי חַי־יְהוָה הַמֹּושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יֶשְׁנֹו בְּיֹונָתָן בְּנִי כִּי מֹות יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל־הָעָם׃  וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיֹונָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־שָׁאוּל הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה׃ ס  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יֹונָתָן בְּנִי וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יֹונָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה וַיַּגֶּד־לֹו יֹונָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִף כִּי־מֹות תָּמוּת יֹונָתָן׃  וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיֹונָתָן ׀ יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְהוָה אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשֹׁו אַרְצָה כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיֹּום הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יֹונָתָן וְלֹא־מֵת׃ ס
wAijxx-jixraaAel nigax bajowm HaHwA wajoAael xxaaAwl Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Oad-HaaOaeraeb wniqamtij meAojbaj wloA TaaOam kaal-HaaOaam laahaem׃ s  wkaal-HaaAaaraec baaAw bajaaOar wajHij dbaxx Oal-pnej HaxaadaeH׃  wajaaboA HaaOaam Aael-HajaOar wHineH Helaek dbaaxx wAejn-maxijg jaadow Aael-pijw kij-jaareA HaaOaam Aaet-HaxxbuOaaH׃  wjownaataan loA-xxaamaO bHaxxbijOa Aaabijw Aaet-HaaOaam wajixxlah Aaet-qceH HamaTaeH Aaxxaer bjaadow wajiTbol AowtaaH bjaOrat Hadbaaxx wajaaxxaeb jaadow Aael-pijw [wataaroAnaaH k] (wataaAornaaH q) Oejnaajw׃  wajaOan Aijxx meHaaOaam wajoAmaer HaxxbeOa HixxbijOa Aaabijkaa Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Hajowm wajaaOap HaaOaam׃  wajoAmaer jownaataan Oaakar Aaabij Aaet-HaaAaaraec rAw-naaA kij-Aorw Oejnaj kij TaaOamtij mOaT dbaxx HazaeH׃  Aap kij lwA Aaakol Aaakal Hajowm HaaOaam mixxlal Aojbaajw Aaxxaer maacaaA kij OataaH loA-raabtaaH makaaH baplixxtijm׃  wajakw bajowm HaHwA baplixxtijm mimikmaax AajaalonaaH wajaaOap HaaOaam mAod׃  [wajaOax k] (wajaOaT q) HaaOaam Aael- [xxaalaal k] (Haxxaalaal q) wajiqhw coAn wbaaqaar wbnej baaqaar wajixxhaTw-AaarcaaH wajoAkal HaaOaam Oal-Hadaam׃  wajagijdw lxxaaAwl leAmor HineH HaaOaam hoTiAjm lajHwaaH laeAaekol Oal-Hadaam wajoAmaer bgadtaem golw-Aelaj Hajowm Aaebaen gdowlaaH׃  wajoAmaer xxaaAwl pucw baaOaam waAamartaem laaHaem Hagijxxw Aelaj Aijxx xxowrow wAijxx xjeHw wxxhaTtaem baazaeH waAakaltaem wloA-taehaeTAw lajHwaaH laeAaekol Aael-Hadaam wajagixxw kaal-HaaOaam Aijxx xxowrow bjaadow HalajlaaH wajixxhaTw-xxaam׃  wajibaen xxaaAwl mizbeha lajHwaaH Aotow Hehel libnowt mizbeha lajHwaaH׃ p  wajoAmaer xxaaAwl nerdaaH Aaharej plixxtijm lajlaaH wnaabozaaH baaHaem Oad-Aowr Haboqaer wloA-naxxAer baaHaem Aijxx wajoAmrw kaal-HaTowb bOejnaejkaa OaxeH s wajoAmaer HakoHen niqrbaaH Halom Aael-HaaAaeloHijm׃  wajixxAal xxaaAwl beAloHijm HaAered Aaharej plixxtijm Hatitnem bjad jixraaAel wloA OaanaaHw bajowm HaHwA׃  wajoAmaer xxaaAwl goxxw Halom kol pinowt HaaOaam wdOw wrAw bamaaH HaajtaaH HahaTaaAt HazoAt Hajowm׃  kij haj-jHwaaH HamowxxijOa Aaet-jixraaAel kij Aim-jaexxnow bjownaataan bnij kij mowt jaamwt wAejn OoneHw mikaal-HaaOaam׃  wajoAmaer Aael-kaal-jixraaAel Aataem tiHjw lOebaer Aaehaad waAanij wjownaataan bnij niHjaeH lOebaer Aaehaad wajoAmrw HaaOaam Aael-xxaaAwl HaTowb bOejnaejkaa OaxeH׃ s  wajoAmaer xxaaAwl Aael-jHwaaH AaeloHej jixraaAel HaabaaH taamijm wajilaaked jownaataan wxxaaAwl wHaaOaam jaacaaAw׃  wajoAmaer xxaaAwl Hapijlw bejnij wbejn jownaataan bnij wajilaaked jownaataan׃  wajoAmaer xxaaAwl Aael-jownaataan HagijdaaH lij maeH OaaxijtaaH wajagaed-low jownaataan wajoAmaer TaaOom TaaOamtij biqceH HamaTaeH Aaxxaer-bjaadij mOaT dbaxx Hinnij Aaamwt׃  wajoAmaer xxaaAwl koH-jaOaxaeH AaeloHijm wkoH jowsip kij-mowt taamwt jownaataan׃  wajoAmaer HaaOaam Aael-xxaaAwl Hajownaataan jaamwt Aaxxaer OaaxaaH HajxxwOaaH HagdowlaaH HazoAt bjixraaAel haalijlaaH haj-jHwaaH Aim-jipol mixaOarat roAxxow AarcaaH kij-Oim-AaeloHijm OaaxaaH Hajowm HazaeH wajipdw HaaOaam Aaet-jownaataan wloA-met׃ s
HeLeningradoV: ואיש־ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם עד־הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל־העם לחם׃ ס  וכל־הארץ באו ביער ויהי דבש על־פני השדה׃  ויבא העם אל־היער והנה הלך דבש ואין־משיג ידו אל־פיו כי־ירא העם את־השבעה׃  ויונתן לא־שמע בהשביע אביו את־העם וישלח את־קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל־פיו [ותראנה כ] (ותארנה ק) עיניו׃  ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם היום ויעף העם׃  ויאמר יונתן עכר אבי את־הארץ ראו־נא כי־ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃  אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא־רבתה מכה בפלשתים׃  ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃  [ויעש כ] (ויעט ק) העם אל־ [שלל כ] (השלל ק) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו־ארצה ויאכל העם על־הדם׃  ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על־הדם ויאמר בגדתם גלו־אלי היום אבן גדולה׃  ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא־תחטאו ליהוה לאכל אל־הדם ויגשו כל־העם איש שורו בידו הלילה וישחטו־שם׃  ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ פ  ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים ׀ לילה ונבזה בהם ׀ עד־אור הבקר ולא־נשאר בהם איש ויאמרו כל־הטוב בעיניך עשה ס ויאמר הכהן נקרבה הלם אל־האלהים׃  וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃  ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃  כי חי־יהוה המושיע את־ישראל כי אם־ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל־העם׃  ויאמר אל־כל־ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל־שאול הטוב בעיניך עשה׃ ס  ויאמר שאול אל־יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃  ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃  ויאמר שאול אל־יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד־לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר־בידי מעט דבש הנני אמות׃  ויאמר שאול כה־יעשה אלהים וכה יוסף כי־מות תמות יונתן׃  ויאמר העם אל־שאול היונתן ׀ ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי־יהוה אם־יפל משערת ראשו ארצה כי־עם־אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את־יונתן ולא־מת׃ ס
wAjx-jxrAl ngx bjwm HHwA wjAl xAwl At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Od-HOrb wnqmtj mAjbj wlA TOm kl-HOm lhm׃ s  wkl-HArc bAw bjOr wjHj dbx Ol-pnj HxdH׃  wjbA HOm Al-HjOr wHnH Hlk dbx wAjn-mxjg jdw Al-pjw kj-jrA HOm At-HxbOH׃  wjwntn lA-xmO bHxbjO Abjw At-HOm wjxlh At-qcH HmTH Axr bjdw wjTbl AwtH bjOrt Hdbx wjxb jdw Al-pjw [wtrAnH k] (wtArnH q) Ojnjw׃  wjOn Ajx mHOm wjAmr HxbO HxbjO Abjk At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Hjwm wjOp HOm׃  wjAmr jwntn Okr Abj At-HArc rAw-nA kj-Arw Ojnj kj TOmtj mOT dbx HzH׃  Ap kj lwA Akl Akl Hjwm HOm mxll Ajbjw Axr mcA kj OtH lA-rbtH mkH bplxtjm׃  wjkw bjwm HHwA bplxtjm mmkmx AjlnH wjOp HOm mAd׃  [wjOx k] (wjOT q) HOm Al- [xll k] (Hxll q) wjqhw cAn wbqr wbnj bqr wjxhTw-ArcH wjAkl HOm Ol-Hdm׃  wjgjdw lxAwl lAmr HnH HOm hTAjm ljHwH lAkl Ol-Hdm wjAmr bgdtm glw-Alj Hjwm Abn gdwlH׃  wjAmr xAwl pcw bOm wAmrtm lHm Hgjxw Alj Ajx xwrw wAjx xjHw wxhTtm bzH wAkltm wlA-thTAw ljHwH lAkl Al-Hdm wjgxw kl-HOm Ajx xwrw bjdw HljlH wjxhTw-xm׃  wjbn xAwl mzbh ljHwH Atw Hhl lbnwt mzbh ljHwH׃ p  wjAmr xAwl nrdH Ahrj plxtjm ljlH wnbzH bHm Od-Awr Hbqr wlA-nxAr bHm Ajx wjAmrw kl-HTwb bOjnjk OxH s wjAmr HkHn nqrbH Hlm Al-HAlHjm׃  wjxAl xAwl bAlHjm HArd Ahrj plxtjm Httnm bjd jxrAl wlA OnHw bjwm HHwA׃  wjAmr xAwl gxw Hlm kl pnwt HOm wdOw wrAw bmH HjtH HhTAt HzAt Hjwm׃  kj hj-jHwH HmwxjO At-jxrAl kj Am-jxnw bjwntn bnj kj mwt jmwt wAjn OnHw mkl-HOm׃  wjAmr Al-kl-jxrAl Atm tHjw lObr Ahd wAnj wjwntn bnj nHjH lObr Ahd wjAmrw HOm Al-xAwl HTwb bOjnjk OxH׃ s  wjAmr xAwl Al-jHwH AlHj jxrAl HbH tmjm wjlkd jwntn wxAwl wHOm jcAw׃  wjAmr xAwl Hpjlw bjnj wbjn jwntn bnj wjlkd jwntn׃  wjAmr xAwl Al-jwntn HgjdH lj mH OxjtH wjgd-lw jwntn wjAmr TOm TOmtj bqcH HmTH Axr-bjdj mOT dbx Hnnj Amwt׃  wjAmr xAwl kH-jOxH AlHjm wkH jwsp kj-mwt tmwt jwntn׃  wjAmr HOm Al-xAwl Hjwntn jmwt Axr OxH HjxwOH HgdwlH HzAt bjxrAl hljlH hj-jHwH Am-jpl mxOrt rAxw ArcH kj-Om-AlHjm OxH Hjwm HzH wjpdw HOm At-jwntn wlA-mt׃ s
Schlachter: Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise.  Und das ganze Land hatte sich mit Bienenzucht befaßt, und Bienenstöcke befanden sich auf freiem Felde.  Als nun das Volk zu den Stöcken kam, siehe, da floß der Honig; aber niemand tat von demselben mit der Hand zu seinem Munde; denn das Volk fürchtete sich vor dem Schwur.  Jonatan aber hatte es nicht gehört, als sein Vater das Volk beschwor; und er streckte die Spitze seines Stabes aus, den er in seiner Hand hatte, und tauchte ihn in einen Honigwaben und nahm eine Handvoll in den Mund; da wurden seine Augen munter.  Aber einer aus dem Volk hob an und sprach: Dein Vater hat das Volk hoch und teuer beschworen und gesagt: Verflucht sei der Mann, der heute etwas ißt! Das Volk aber war müde.  Da sprach Jonatan: Mein Vater hat das Land ins Unglück gebracht! Sehet doch, wie munter meine Augen geworden sind, weil ich ein wenig von diesem Honig gekostet habe!  Wieviel mehr, wenn das Volk heute von der Beute seiner Feinde, die es vorfand, gegessen hätte! So aber ist die Niederlage der Philister nicht groß geworden.  Doch schlugen sie die Philister an jenem Tage von Michmas bis gen Ajalon, wiewohl das Volk sehr müde war.  Und das Volk machte sich über die Beute her, und sie nahmen Schafe und Rinder und Kälber und schlachteten sie auf der Erde, und das Volk aß das Fleisch mit dem Blut.  Das zeigte man aber dem Saul an und sprach: Siehe, das Volk versündigt sich am HERRN, da es mitsamt dem Blute ißt! Er sprach: Ihr habt eine Untreue begangen! Wälzet einen großen Stein zu mir her!  Und Saul sprach weiter: Zerstreuet euch unter das Volk und saget ihnen, daß jedermann seinen Ochsen und sein Schaf zu mir bringe, sie hier schlachte und dann esse, damit ihr euch mit Blutessen nicht an dem HERRN versündiget. Da brachte alles Volk, ein jeder, was er zur Hand hatte, bei Nacht herzu und schlachtete es daselbst.  Und Saul baute dem HERRN einen Altar; das war der erste Altar, den er dem HERRN baute.  Und Saul sprach: Laßt uns bei Nacht hinabziehen, den Philistern nach, und sie berauben, bis es heller Morgen wird, und niemand von ihnen übriglassen! Sie antworteten: Tue alles, was dir gefällt! Aber der Priester sprach: Laßt uns hier zu Gott nahen!  Und Saul fragte Gott: Soll ich hinabziehen, den Philistern nach? Willst du sie in Israels Hand geben? Aber Er antwortete ihm an jenem Tage nicht.  Da sprach Saul: Es sollen alle Häupter des Volkes herzutreten und erforschen und sehen, an wem heute die Schuld liegt;  denn so wahr der HERR lebt, der Israel geholfen hat, wenn sie gleich an meinem Sohne Jonatan wäre, so soll er gewiß sterben! Da antwortete ihm niemand vom ganzen Volk.  Und er sprach zu ganz Israel: Ihr sollt auf jene Seite treten; ich und mein Sohn Jonatan wollen auf dieser Seite sein. Das Volk sprach zu Saul: Tue, was dir gefällt!  Und Saul sprach zu dem HERRN, dem Gott Israels: Tue die Wahrheit kund! Da wurden Jonatan und Saul getroffen; aber das Volk ging frei aus.  Saul sprach: Werfet das Los über mich und meinen Sohn Jonatan! Da ward Jonatan getroffen.  Und Saul sprach zu Jonatan: Sage mir, was hast du getan?  Jonatan sagte es ihm und sprach: Ich habe nur ein wenig Honig gekostet mit der Spitze des Stabes, den ich in meiner Hand hatte, und siehe, ich soll sterben! Da sprach Saul: Gott tue mir dies und das; Jonatan, du mußt unbedingt sterben!  Aber das Volk sprach zu Saul: Sollte Jonatan sterben, der Israel ein so großes Heil verschafft hat? Das sei ferne! So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von seinem Haupt auf die Erde fallen; denn er hat an diesem Tage mit Gott gewirkt! Also erlöste das Volk den Jonatan, daß er nicht sterben mußte. Septuaginta: καὶ σαουλ ἠγνόησεν ἄγνοιαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀρᾶται τῷ λαῷ λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον ἕως ἑσπέρας καὶ ἐκδικήσω τὸν ἐχθρόν μου καὶ οὐκ ἐγεύσατο πᾶς ὁ λαὸς ἄρτου  καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἠρίστα καὶ ιααρ δρυμὸς ἦν μελισσῶνος κατὰ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ  καὶ εἰσῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν μελισσῶνα καὶ ἰδοὺ ἐπορεύετο λαλῶν καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἐπιστρέφων τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὁ λαὸς τὸν ὅρκον κυρίου  καὶ ιωναθαν οὐκ ἀκηκόει ἐν τῷ ὁρκίζειν τὸν πατέρα αὐτοῦ τὸν λαόν καὶ ἐξέτεινεν τὸ ἄκρον τοῦ σκήπτρου αὐτοῦ τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔβαψεν αὐτὸ εἰς τὸ κηρίον τοῦ μέλιτος καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀνέβλεψαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ  καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ὁρκίσας ὥρκισεν ὁ πατήρ σου τὸν λαὸν λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον σήμερον καὶ ἐξελύθη ὁ λαός  καὶ ἔγνω ιωναθαν καὶ εἶπεν ἀπήλλαχεν ὁ πατήρ μου τὴν γῆν ἰδὲ δὴ ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου ὅτι ἐγευσάμην βραχὺ τοῦ μέλιτος τούτου  ἀλλ' ὅτι εἰ ἔφαγεν ἔσθων ὁ λαὸς σήμερον τῶν σκύλων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὧν εὗρεν ὅτι νῦν ἂν μείζων ἦν ἡ πληγὴ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις  καὶ ἐπάταξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν μαχεμας καὶ ἐκοπίασεν ὁ λαὸς σφόδρα  καὶ ἐκλίθη ὁ λαὸς εἰς τὰ σκῦλα καὶ ἔλαβεν ὁ λαὸς ποίμνια καὶ βουκόλια καὶ τέκνα βοῶν καὶ ἔσφαξεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤσθιεν ὁ λαὸς σὺν τῷ αἵματι  καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαουλ λέγοντες ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ φαγὼν σὺν τῷ αἵματι καὶ εἶπεν σαουλ ἐν γεθθεμ κυλίσατέ μοι λίθον ἐνταῦθα μέγαν  καὶ εἶπεν σαουλ διασπάρητε ἐν τῷ λαῷ καὶ εἴπατε αὐτοῖς προσαγαγεῖν ἐνταῦθα ἕκαστος τὸν μόσχον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸ πρόβατον αὐτοῦ καὶ σφαζέτω ἐπὶ τούτου καὶ οὐ μὴ ἁμάρτητε τῷ κυρίῳ τοῦ ἐσθίειν σὺν τῷ αἵματι καὶ προσῆγεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος τὸ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσφαζον ἐκεῖ  καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ σαουλ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ τοῦτο ἤρξατο σαουλ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ  καὶ εἶπεν σαουλ καταβῶμεν ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων τὴν νύκτα καὶ διαρπάσωμεν ἐν αὐτοῖς ἕως διαφαύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ μὴ ὑπολίπωμεν ἐν αὐτοῖς ἄνδρα καὶ εἶπαν πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει καὶ εἶπεν ὁ ἱερεύς προσέλθωμεν ἐνταῦθα πρὸς τὸν θεόν  καὶ ἐπηρώτησεν σαουλ τὸν θεόν εἰ καταβῶ ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων εἰ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ  καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ἐνταῦθα πάσας τὰς γωνίας τοῦ ισραηλ καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ἐν τίνι γέγονεν ἡ ἁμαρτία αὕτη σήμερον  ὅτι ζῇ κύριος ὁ σώσας τὸν ισραηλ ὅτι ἐὰν ἀποκριθῇ κατὰ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου θανάτῳ ἀποθανεῖται καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀποκρινόμενος ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ  καὶ εἶπεν παντὶ ισραηλ ὑμεῖς ἔσεσθε εἰς δουλείαν καὶ ἐγὼ καὶ ιωναθαν ὁ υἱός μου ἐσόμεθα εἰς δουλείαν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει  καὶ εἶπεν σαουλ κύριε ὁ θεὸς ισραηλ τί ὅτι οὐκ ἀπεκρίθης τῷ δούλῳ σου σήμερον εἰ ἐν ἐμοὶ ἢ ἐν ιωναθαν τῷ υἱῷ μου ἡ ἀδικία κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δὸς δήλους καὶ ἐὰν τάδε εἴπῃς ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ δὸς δὴ ὁσιότητα καὶ κληροῦται ιωναθαν καὶ σαουλ καὶ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν  καὶ εἶπεν σαουλ βάλετε ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου ὃν ἂν κατακληρώσηται κύριος ἀποθανέτω καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ οὐκ ἔστιν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ κατεκράτησεν σαουλ τοῦ λαοῦ καὶ βάλλουσιν ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ κατακληροῦται ιωναθαν  καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς ιωναθαν ἀπάγγειλόν μοι τί πεποίηκας καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωναθαν καὶ εἶπεν γευσάμενος ἐγευσάμην ἐν ἄκρῳ τῷ σκήπτρῳ τῷ ἐν τῇ χειρί μου βραχὺ μέλι ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω  καὶ εἶπεν αὐτῷ σαουλ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ σήμερον  καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ εἰ σήμερον θανατωθήσεται ὁ ποιήσας τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην ἐν ισραηλ ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται τῆς τριχὸς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν ὅτι ὁ λαὸς τοῦ θεοῦ ἐποίησεν τὴν ἡμέραν ταύτην καὶ προσηύξατο ὁ λαὸς περὶ ιωναθαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐκ ἀπέθανεν
kai saoyl ehgnoehsen agnoian megalehn en teh ehmera ekeineh kai aratai toh laoh legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton eohs esperas kai ekdikehsoh ton echthron moy kai oyk egeysato pas o laos artoy  kai pasa eh geh ehrista kai iaar drymos ehn melissohnos kata prosohpon toy agroy  kai eisehlthen o laos eis ton melissohna kai idoy eporeyeto lalohn kai idoy oyk ehn epistrephohn tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy oti ephobehtheh o laos ton orkon kyrioy  kai iohnathan oyk akehkoei en toh orkizein ton patera aytoy ton laon kai exeteinen to akron toy skehptroy aytoy toy en teh cheiri aytoy kai ebapsen ayto eis to kehrion toy melitos kai epestrepsen tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy kai aneblepsan oi ophthalmoi aytoy  kai apekritheh eis ek toy laoy kai eipen orkisas ohrkisen o patehr soy ton laon legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton sehmeron kai exelytheh o laos  kai egnoh iohnathan kai eipen apehllachen o patehr moy tehn gehn ide deh oti eidon oi ophthalmoi moy oti egeysamehn brachy toy melitos toytoy  all' oti ei ephagen esthohn o laos sehmeron tohn skylohn tohn echthrohn aytohn ohn eyren oti nyn an meizohn ehn eh plehgeh en tois allophylois  kai epataxen en teh ehmera ekeineh ek tohn allophylohn en machemas kai ekopiasen o laos sphodra  kai eklitheh o laos eis ta skyla kai elaben o laos poimnia kai boykolia kai tekna boohn kai esphaxen epi tehn gehn kai ehsthien o laos syn toh aimati  kai apehggeleh toh saoyl legontes ehmartehken o laos toh kyrioh phagohn syn toh aimati kai eipen saoyl en geththem kylisate moi lithon entaytha megan  kai eipen saoyl diasparehte en toh laoh kai eipate aytois prosagagein entaytha ekastos ton moschon aytoy kai ekastos to probaton aytoy kai sphazetoh epi toytoy kai oy meh amartehte toh kyrioh toy esthiein syn toh aimati kai prosehgen pas o laos ekastos to en teh cheiri aytoy kai esphazon ekei  kai ohkodomehsen ekei saoyl thysiastehrion toh kyrioh toyto ehrxato saoyl oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh  kai eipen saoyl katabohmen opisoh tohn allophylohn tehn nykta kai diarpasohmen en aytois eohs diaphayseh eh ehmera kai meh ypolipohmen en aytois andra kai eipan pan to agathon enohpion soy poiei kai eipen o iereys proselthohmen entaytha pros ton theon  kai epehrohtehsen saoyl ton theon ei kataboh opisoh tohn allophylohn ei paradohseis aytoys eis cheiras israehl kai oyk apekritheh aytoh en teh ehmera ekeineh  kai eipen saoyl prosagagete entaytha pasas tas gohnias toy israehl kai gnohte kai idete en tini gegonen eh amartia ayteh sehmeron  oti zeh kyrios o sohsas ton israehl oti ean apokritheh kata iohnathan toy yioy moy thanatoh apothaneitai kai oyk ehn o apokrinomenos ek pantos toy laoy  kai eipen panti israehl ymeis esesthe eis doyleian kai egoh kai iohnathan o yios moy esometha eis doyleian kai eipen o laos pros saoyl to agathon enohpion soy poiei  kai eipen saoyl kyrie o theos israehl ti oti oyk apekrithehs toh doyloh soy sehmeron ei en emoi eh en iohnathan toh yioh moy eh adikia kyrie o theos israehl dos dehloys kai ean tade eipehs en toh laoh soy israehl dos deh osiotehta kai klehroytai iohnathan kai saoyl kai o laos exehlthen  kai eipen saoyl balete ana meson emoy kai ana meson iohnathan toy yioy moy on an kataklehrohsehtai kyrios apothanetoh kai eipen o laos pros saoyl oyk estin to rehma toyto kai katekratehsen saoyl toy laoy kai balloysin ana meson aytoy kai ana meson iohnathan toy yioy aytoy kai kataklehroytai iohnathan  kai eipen saoyl pros iohnathan apaggeilon moi ti pepoiehkas kai apehggeilen aytoh iohnathan kai eipen geysamenos egeysamehn en akroh toh skehptroh toh en teh cheiri moy brachy meli idoy egoh apothnehskoh  kai eipen aytoh saoyl tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti thanatoh apothaneh sehmeron  kai eipen o laos pros saoyl ei sehmeron thanatohthehsetai o poiehsas tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn en israehl zeh kyrios ei peseitai tehs trichos tehs kephalehs aytoy epi tehn gehn oti o laos toy theoy epoiehsen tehn ehmeran taytehn kai prosehyxato o laos peri iohnathan en teh ehmera ekeineh kai oyk apethanen
NovaVulgata: Et viri Israel comprimebant se in die illa. Adiuravit autem Saul populum dicens: “ Maledictus vir, qui comederit panem usque ad vesperam, donec ulciscar de inimicis meis! ”. Et non manducavit universus populus panem.  Omneque terrae vulgus venit in saltum, in quo erat mel super faciem agri.  Ingressus est itaque populus saltum, et apparuit fluens mel. Nullusque applicuit manum ad os suum; timebat enim populus iuramentum.  Porro Ionathan non audierat, cum adiuraret pater eius populum; extenditque summitatem virgae, quam habebat in manu, et intinxit in favo mellis et convertit manum suam ad os suum, et illuminati sunt oculi eius.  Respondensque unus de populo ait: “ Iureiurando constrinxit pater tuus populum dicens: “Maledictus, qui comederit panem hodie!”. Defecit autem populus ”.  Dixitque Ionathan: “ Turbavit pater meus terram! Videte quia illuminati sunt oculi mei, eo quod gustaverim paululum de melle isto;  quanto magis si comedisset hodie populus de praeda inimicorum suorum, quam repperit? Nonne nunc maior facta fuisset plaga in Philisthim? ”.  Percusserunt ergo in die illa Philisthaeos a Machmis usque in Aialon; defatigatus est autem populus nimis.  Et versus ad praedam tulit oves et boves et vitulos; et mactaverunt in terra, comeditque populus cum sanguine.  Nuntiaverunt autem Saul dicentes: “ Ecce populus peccat Domino comedens cum sanguine ”. Qui ait: “ Praevaricati estis! Volvite ad me huc saxum grande ”.  Et dixit Saul: “ Dispergimini in vulgus et dicite eis, ut adducat ad me unusquisque bovem suum et arietem, et occidite super istud et vescimini; et non peccabitis Domino comedentes cum sanguine ”. Adduxit itaque omnis populus, unusquisque quod erat in manu sua illa nocte, et occiderunt ibi.  Aedificavit autem Saul altare Domino. Tuncque primum coepit aedificare altare Domino.  Et dixit Saul: “ Irruamus super Philisthim nocte et vastemus eos, usquedum illucescat mane; nec relinquamus de eis virum ”. Dixitque populus: “ Omne, quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”. Et ait sacerdos: “ Accedamus huc ad Deum ”.  Et consuluit Saul Deum: “ Num persequar Philisthim? Numquid trades eos in manu Israel? ”. Et non respondit ei in die illa.  Dixitque Saul: “ Accedite huc, universi duces populi, et scitote et videte per quem acciderit peccatum hoc hodie.  Vivit Dominus, salvator Israel, quia si per Ionathan filium meum factum est, absque retractatione morietur ”. Ad quod nullus contradixit ei de omni populo.  Et ait ad universum Israel: “ Separamini vos in partem unam, et ego cum Ionathan filio meo ero in parte altera ”. Respondit populus ad Saul: “ Quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”.  Et dixit Saul ad Dominum, Deum Israel: “ Quid est quod non responderis servo tuo hodie? Si est in me aut in Ionathan filio meo iniquitas ista, Domine, Deus Israel, da Urim; sed, si est haec iniquitas in populo tuo Israel, da Tummim ”. Et deprehensus est Ionathan et Saul; populus autem salvus evasit.  Et ait Saul: “ Mittite sortem inter me et inter Ionathan filium meum ”. Et captus est Ionathan.  Dixit autem Saul ad Ionathan: “ Indica mihi quid feceris ”. Et indicavit ei Ionathan et ait: “ Gustans gustavi in summitate virgae, quae erat in manu mea, paululum mellis et ecce ego morior ”.  Et ait Saul: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, nisi morte morieris, Ionathan ”.  Dixitque populus ad Saul: “ Ergone Ionathan morietur, qui fecit salutem hanc magnam in Israel? Hoc nefas est; vivit Dominus, quia non cadet capillus de capite eius in terram, quia cum Deo operatus est hodie ”. Liberavit ergo populus Ionathan, ut non moreretur.


1.Samuel 14,24-45   *

HeLeningradV: וְאִישׁ־יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם׃ ס  וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר וַיְהִי דְבַשׁ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה׃  וַיָּבֹא הָעָם אֶל־הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ וְאֵין־מַשִּׂיג יָדֹו אֶל־פִּיו כִּי־יָרֵא הָעָם אֶת־הַשְּׁבֻעָה׃  וְיֹונָתָן לֹא־שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת־הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּטְבֹּל אֹותָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדֹו אֶל־פִּיו [וַתָּרֹאנָה כ] (וַתָּאֹרְנָה ק) עֵינָיו׃  וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם הַיֹּום וַיָּעַף הָעָם׃  וַיֹּאמֶר יֹונָתָן עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה׃  אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיֹּום הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא־רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים׃  וַיַּכּוּ בַּיֹּום הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד׃  [וַיַּעַשׂ כ] (וַיַּעַט ק) הָעָם אֶל־ [שָׁלָל כ] (הַשָּׁלָל ק) וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל־הַדָּם׃  וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַיהוָה לֶאֱכֹל עַל־הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיֹּום אֶבֶן גְּדֹולָה׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שֹׁורֹו וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא־תֶחֶטְאוּ לַיהוָה לֶאֱכֹל אֶל־הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל־הָעָם אִישׁ שֹׁורֹו בְיָדֹו הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָׁם׃  וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֹתֹו הֵחֵל לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים ׀ לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם ׀ עַד־אֹור הַבֹּקֶר וְלֹא־נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה ס וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל־הָאֱלֹהִים׃  וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ בַּיֹּום הַהוּא׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנֹּות הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיֹּום׃  כִּי חַי־יְהוָה הַמֹּושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יֶשְׁנֹו בְּיֹונָתָן בְּנִי כִּי מֹות יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל־הָעָם׃  וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיֹונָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־שָׁאוּל הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה׃ ס  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יֹונָתָן בְּנִי וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יֹונָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה וַיַּגֶּד־לֹו יֹונָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִף כִּי־מֹות תָּמוּת יֹונָתָן׃  וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיֹונָתָן ׀ יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְהוָה אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשֹׁו אַרְצָה כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיֹּום הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יֹונָתָן וְלֹא־מֵת׃ ס
wAijxx-jixraaAel nigax bajowm HaHwA wajoAael xxaaAwl Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Oad-HaaOaeraeb wniqamtij meAojbaj wloA TaaOam kaal-HaaOaam laahaem׃ s  wkaal-HaaAaaraec baaAw bajaaOar wajHij dbaxx Oal-pnej HaxaadaeH׃  wajaaboA HaaOaam Aael-HajaOar wHineH Helaek dbaaxx wAejn-maxijg jaadow Aael-pijw kij-jaareA HaaOaam Aaet-HaxxbuOaaH׃  wjownaataan loA-xxaamaO bHaxxbijOa Aaabijw Aaet-HaaOaam wajixxlah Aaet-qceH HamaTaeH Aaxxaer bjaadow wajiTbol AowtaaH bjaOrat Hadbaaxx wajaaxxaeb jaadow Aael-pijw [wataaroAnaaH k] (wataaAornaaH q) Oejnaajw׃  wajaOan Aijxx meHaaOaam wajoAmaer HaxxbeOa HixxbijOa Aaabijkaa Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Hajowm wajaaOap HaaOaam׃  wajoAmaer jownaataan Oaakar Aaabij Aaet-HaaAaaraec rAw-naaA kij-Aorw Oejnaj kij TaaOamtij mOaT dbaxx HazaeH׃  Aap kij lwA Aaakol Aaakal Hajowm HaaOaam mixxlal Aojbaajw Aaxxaer maacaaA kij OataaH loA-raabtaaH makaaH baplixxtijm׃  wajakw bajowm HaHwA baplixxtijm mimikmaax AajaalonaaH wajaaOap HaaOaam mAod׃  [wajaOax k] (wajaOaT q) HaaOaam Aael- [xxaalaal k] (Haxxaalaal q) wajiqhw coAn wbaaqaar wbnej baaqaar wajixxhaTw-AaarcaaH wajoAkal HaaOaam Oal-Hadaam׃  wajagijdw lxxaaAwl leAmor HineH HaaOaam hoTiAjm lajHwaaH laeAaekol Oal-Hadaam wajoAmaer bgadtaem golw-Aelaj Hajowm Aaebaen gdowlaaH׃  wajoAmaer xxaaAwl pucw baaOaam waAamartaem laaHaem Hagijxxw Aelaj Aijxx xxowrow wAijxx xjeHw wxxhaTtaem baazaeH waAakaltaem wloA-taehaeTAw lajHwaaH laeAaekol Aael-Hadaam wajagixxw kaal-HaaOaam Aijxx xxowrow bjaadow HalajlaaH wajixxhaTw-xxaam׃  wajibaen xxaaAwl mizbeha lajHwaaH Aotow Hehel libnowt mizbeha lajHwaaH׃ p  wajoAmaer xxaaAwl nerdaaH Aaharej plixxtijm lajlaaH wnaabozaaH baaHaem Oad-Aowr Haboqaer wloA-naxxAer baaHaem Aijxx wajoAmrw kaal-HaTowb bOejnaejkaa OaxeH s wajoAmaer HakoHen niqrbaaH Halom Aael-HaaAaeloHijm׃  wajixxAal xxaaAwl beAloHijm HaAered Aaharej plixxtijm Hatitnem bjad jixraaAel wloA OaanaaHw bajowm HaHwA׃  wajoAmaer xxaaAwl goxxw Halom kol pinowt HaaOaam wdOw wrAw bamaaH HaajtaaH HahaTaaAt HazoAt Hajowm׃  kij haj-jHwaaH HamowxxijOa Aaet-jixraaAel kij Aim-jaexxnow bjownaataan bnij kij mowt jaamwt wAejn OoneHw mikaal-HaaOaam׃  wajoAmaer Aael-kaal-jixraaAel Aataem tiHjw lOebaer Aaehaad waAanij wjownaataan bnij niHjaeH lOebaer Aaehaad wajoAmrw HaaOaam Aael-xxaaAwl HaTowb bOejnaejkaa OaxeH׃ s  wajoAmaer xxaaAwl Aael-jHwaaH AaeloHej jixraaAel HaabaaH taamijm wajilaaked jownaataan wxxaaAwl wHaaOaam jaacaaAw׃  wajoAmaer xxaaAwl Hapijlw bejnij wbejn jownaataan bnij wajilaaked jownaataan׃  wajoAmaer xxaaAwl Aael-jownaataan HagijdaaH lij maeH OaaxijtaaH wajagaed-low jownaataan wajoAmaer TaaOom TaaOamtij biqceH HamaTaeH Aaxxaer-bjaadij mOaT dbaxx Hinnij Aaamwt׃  wajoAmaer xxaaAwl koH-jaOaxaeH AaeloHijm wkoH jowsip kij-mowt taamwt jownaataan׃  wajoAmaer HaaOaam Aael-xxaaAwl Hajownaataan jaamwt Aaxxaer OaaxaaH HajxxwOaaH HagdowlaaH HazoAt bjixraaAel haalijlaaH haj-jHwaaH Aim-jipol mixaOarat roAxxow AarcaaH kij-Oim-AaeloHijm OaaxaaH Hajowm HazaeH wajipdw HaaOaam Aaet-jownaataan wloA-met׃ s
HeLeningradoV: ואיש־ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם עד־הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל־העם לחם׃ ס  וכל־הארץ באו ביער ויהי דבש על־פני השדה׃  ויבא העם אל־היער והנה הלך דבש ואין־משיג ידו אל־פיו כי־ירא העם את־השבעה׃  ויונתן לא־שמע בהשביע אביו את־העם וישלח את־קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל־פיו [ותראנה כ] (ותארנה ק) עיניו׃  ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם היום ויעף העם׃  ויאמר יונתן עכר אבי את־הארץ ראו־נא כי־ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃  אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא־רבתה מכה בפלשתים׃  ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃  [ויעש כ] (ויעט ק) העם אל־ [שלל כ] (השלל ק) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו־ארצה ויאכל העם על־הדם׃  ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על־הדם ויאמר בגדתם גלו־אלי היום אבן גדולה׃  ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא־תחטאו ליהוה לאכל אל־הדם ויגשו כל־העם איש שורו בידו הלילה וישחטו־שם׃  ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ פ  ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים ׀ לילה ונבזה בהם ׀ עד־אור הבקר ולא־נשאר בהם איש ויאמרו כל־הטוב בעיניך עשה ס ויאמר הכהן נקרבה הלם אל־האלהים׃  וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃  ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃  כי חי־יהוה המושיע את־ישראל כי אם־ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל־העם׃  ויאמר אל־כל־ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל־שאול הטוב בעיניך עשה׃ ס  ויאמר שאול אל־יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃  ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃  ויאמר שאול אל־יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד־לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר־בידי מעט דבש הנני אמות׃  ויאמר שאול כה־יעשה אלהים וכה יוסף כי־מות תמות יונתן׃  ויאמר העם אל־שאול היונתן ׀ ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי־יהוה אם־יפל משערת ראשו ארצה כי־עם־אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את־יונתן ולא־מת׃ ס
wAjx-jxrAl ngx bjwm HHwA wjAl xAwl At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Od-HOrb wnqmtj mAjbj wlA TOm kl-HOm lhm׃ s  wkl-HArc bAw bjOr wjHj dbx Ol-pnj HxdH׃  wjbA HOm Al-HjOr wHnH Hlk dbx wAjn-mxjg jdw Al-pjw kj-jrA HOm At-HxbOH׃  wjwntn lA-xmO bHxbjO Abjw At-HOm wjxlh At-qcH HmTH Axr bjdw wjTbl AwtH bjOrt Hdbx wjxb jdw Al-pjw [wtrAnH k] (wtArnH q) Ojnjw׃  wjOn Ajx mHOm wjAmr HxbO HxbjO Abjk At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Hjwm wjOp HOm׃  wjAmr jwntn Okr Abj At-HArc rAw-nA kj-Arw Ojnj kj TOmtj mOT dbx HzH׃  Ap kj lwA Akl Akl Hjwm HOm mxll Ajbjw Axr mcA kj OtH lA-rbtH mkH bplxtjm׃  wjkw bjwm HHwA bplxtjm mmkmx AjlnH wjOp HOm mAd׃  [wjOx k] (wjOT q) HOm Al- [xll k] (Hxll q) wjqhw cAn wbqr wbnj bqr wjxhTw-ArcH wjAkl HOm Ol-Hdm׃  wjgjdw lxAwl lAmr HnH HOm hTAjm ljHwH lAkl Ol-Hdm wjAmr bgdtm glw-Alj Hjwm Abn gdwlH׃  wjAmr xAwl pcw bOm wAmrtm lHm Hgjxw Alj Ajx xwrw wAjx xjHw wxhTtm bzH wAkltm wlA-thTAw ljHwH lAkl Al-Hdm wjgxw kl-HOm Ajx xwrw bjdw HljlH wjxhTw-xm׃  wjbn xAwl mzbh ljHwH Atw Hhl lbnwt mzbh ljHwH׃ p  wjAmr xAwl nrdH Ahrj plxtjm ljlH wnbzH bHm Od-Awr Hbqr wlA-nxAr bHm Ajx wjAmrw kl-HTwb bOjnjk OxH s wjAmr HkHn nqrbH Hlm Al-HAlHjm׃  wjxAl xAwl bAlHjm HArd Ahrj plxtjm Httnm bjd jxrAl wlA OnHw bjwm HHwA׃  wjAmr xAwl gxw Hlm kl pnwt HOm wdOw wrAw bmH HjtH HhTAt HzAt Hjwm׃  kj hj-jHwH HmwxjO At-jxrAl kj Am-jxnw bjwntn bnj kj mwt jmwt wAjn OnHw mkl-HOm׃  wjAmr Al-kl-jxrAl Atm tHjw lObr Ahd wAnj wjwntn bnj nHjH lObr Ahd wjAmrw HOm Al-xAwl HTwb bOjnjk OxH׃ s  wjAmr xAwl Al-jHwH AlHj jxrAl HbH tmjm wjlkd jwntn wxAwl wHOm jcAw׃  wjAmr xAwl Hpjlw bjnj wbjn jwntn bnj wjlkd jwntn׃  wjAmr xAwl Al-jwntn HgjdH lj mH OxjtH wjgd-lw jwntn wjAmr TOm TOmtj bqcH HmTH Axr-bjdj mOT dbx Hnnj Amwt׃  wjAmr xAwl kH-jOxH AlHjm wkH jwsp kj-mwt tmwt jwntn׃  wjAmr HOm Al-xAwl Hjwntn jmwt Axr OxH HjxwOH HgdwlH HzAt bjxrAl hljlH hj-jHwH Am-jpl mxOrt rAxw ArcH kj-Om-AlHjm OxH Hjwm HzH wjpdw HOm At-jwntn wlA-mt׃ s
Schlachter: Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise.  Und das ganze Land hatte sich mit Bienenzucht befaßt, und Bienenstöcke befanden sich auf freiem Felde.  Als nun das Volk zu den Stöcken kam, siehe, da floß der Honig; aber niemand tat von demselben mit der Hand zu seinem Munde; denn das Volk fürchtete sich vor dem Schwur.  Jonatan aber hatte es nicht gehört, als sein Vater das Volk beschwor; und er streckte die Spitze seines Stabes aus, den er in seiner Hand hatte, und tauchte ihn in einen Honigwaben und nahm eine Handvoll in den Mund; da wurden seine Augen munter.  Aber einer aus dem Volk hob an und sprach: Dein Vater hat das Volk hoch und teuer beschworen und gesagt: Verflucht sei der Mann, der heute etwas ißt! Das Volk aber war müde.  Da sprach Jonatan: Mein Vater hat das Land ins Unglück gebracht! Sehet doch, wie munter meine Augen geworden sind, weil ich ein wenig von diesem Honig gekostet habe!  Wieviel mehr, wenn das Volk heute von der Beute seiner Feinde, die es vorfand, gegessen hätte! So aber ist die Niederlage der Philister nicht groß geworden.  Doch schlugen sie die Philister an jenem Tage von Michmas bis gen Ajalon, wiewohl das Volk sehr müde war.  Und das Volk machte sich über die Beute her, und sie nahmen Schafe und Rinder und Kälber und schlachteten sie auf der Erde, und das Volk aß das Fleisch mit dem Blut.  Das zeigte man aber dem Saul an und sprach: Siehe, das Volk versündigt sich am HERRN, da es mitsamt dem Blute ißt! Er sprach: Ihr habt eine Untreue begangen! Wälzet einen großen Stein zu mir her!  Und Saul sprach weiter: Zerstreuet euch unter das Volk und saget ihnen, daß jedermann seinen Ochsen und sein Schaf zu mir bringe, sie hier schlachte und dann esse, damit ihr euch mit Blutessen nicht an dem HERRN versündiget. Da brachte alles Volk, ein jeder, was er zur Hand hatte, bei Nacht herzu und schlachtete es daselbst.  Und Saul baute dem HERRN einen Altar; das war der erste Altar, den er dem HERRN baute.  Und Saul sprach: Laßt uns bei Nacht hinabziehen, den Philistern nach, und sie berauben, bis es heller Morgen wird, und niemand von ihnen übriglassen! Sie antworteten: Tue alles, was dir gefällt! Aber der Priester sprach: Laßt uns hier zu Gott nahen!  Und Saul fragte Gott: Soll ich hinabziehen, den Philistern nach? Willst du sie in Israels Hand geben? Aber Er antwortete ihm an jenem Tage nicht.  Da sprach Saul: Es sollen alle Häupter des Volkes herzutreten und erforschen und sehen, an wem heute die Schuld liegt;  denn so wahr der HERR lebt, der Israel geholfen hat, wenn sie gleich an meinem Sohne Jonatan wäre, so soll er gewiß sterben! Da antwortete ihm niemand vom ganzen Volk.  Und er sprach zu ganz Israel: Ihr sollt auf jene Seite treten; ich und mein Sohn Jonatan wollen auf dieser Seite sein. Das Volk sprach zu Saul: Tue, was dir gefällt!  Und Saul sprach zu dem HERRN, dem Gott Israels: Tue die Wahrheit kund! Da wurden Jonatan und Saul getroffen; aber das Volk ging frei aus.  Saul sprach: Werfet das Los über mich und meinen Sohn Jonatan! Da ward Jonatan getroffen.  Und Saul sprach zu Jonatan: Sage mir, was hast du getan?  Jonatan sagte es ihm und sprach: Ich habe nur ein wenig Honig gekostet mit der Spitze des Stabes, den ich in meiner Hand hatte, und siehe, ich soll sterben! Da sprach Saul: Gott tue mir dies und das; Jonatan, du mußt unbedingt sterben!  Aber das Volk sprach zu Saul: Sollte Jonatan sterben, der Israel ein so großes Heil verschafft hat? Das sei ferne! So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von seinem Haupt auf die Erde fallen; denn er hat an diesem Tage mit Gott gewirkt! Also erlöste das Volk den Jonatan, daß er nicht sterben mußte. Septuaginta: καὶ σαουλ ἠγνόησεν ἄγνοιαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀρᾶται τῷ λαῷ λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον ἕως ἑσπέρας καὶ ἐκδικήσω τὸν ἐχθρόν μου καὶ οὐκ ἐγεύσατο πᾶς ὁ λαὸς ἄρτου  καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἠρίστα καὶ ιααρ δρυμὸς ἦν μελισσῶνος κατὰ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ  καὶ εἰσῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν μελισσῶνα καὶ ἰδοὺ ἐπορεύετο λαλῶν καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἐπιστρέφων τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὁ λαὸς τὸν ὅρκον κυρίου  καὶ ιωναθαν οὐκ ἀκηκόει ἐν τῷ ὁρκίζειν τὸν πατέρα αὐτοῦ τὸν λαόν καὶ ἐξέτεινεν τὸ ἄκρον τοῦ σκήπτρου αὐτοῦ τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔβαψεν αὐτὸ εἰς τὸ κηρίον τοῦ μέλιτος καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀνέβλεψαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ  καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ὁρκίσας ὥρκισεν ὁ πατήρ σου τὸν λαὸν λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον σήμερον καὶ ἐξελύθη ὁ λαός  καὶ ἔγνω ιωναθαν καὶ εἶπεν ἀπήλλαχεν ὁ πατήρ μου τὴν γῆν ἰδὲ δὴ ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου ὅτι ἐγευσάμην βραχὺ τοῦ μέλιτος τούτου  ἀλλ' ὅτι εἰ ἔφαγεν ἔσθων ὁ λαὸς σήμερον τῶν σκύλων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὧν εὗρεν ὅτι νῦν ἂν μείζων ἦν ἡ πληγὴ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις  καὶ ἐπάταξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν μαχεμας καὶ ἐκοπίασεν ὁ λαὸς σφόδρα  καὶ ἐκλίθη ὁ λαὸς εἰς τὰ σκῦλα καὶ ἔλαβεν ὁ λαὸς ποίμνια καὶ βουκόλια καὶ τέκνα βοῶν καὶ ἔσφαξεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤσθιεν ὁ λαὸς σὺν τῷ αἵματι  καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαουλ λέγοντες ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ φαγὼν σὺν τῷ αἵματι καὶ εἶπεν σαουλ ἐν γεθθεμ κυλίσατέ μοι λίθον ἐνταῦθα μέγαν  καὶ εἶπεν σαουλ διασπάρητε ἐν τῷ λαῷ καὶ εἴπατε αὐτοῖς προσαγαγεῖν ἐνταῦθα ἕκαστος τὸν μόσχον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸ πρόβατον αὐτοῦ καὶ σφαζέτω ἐπὶ τούτου καὶ οὐ μὴ ἁμάρτητε τῷ κυρίῳ τοῦ ἐσθίειν σὺν τῷ αἵματι καὶ προσῆγεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος τὸ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσφαζον ἐκεῖ  καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ σαουλ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ τοῦτο ἤρξατο σαουλ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ  καὶ εἶπεν σαουλ καταβῶμεν ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων τὴν νύκτα καὶ διαρπάσωμεν ἐν αὐτοῖς ἕως διαφαύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ μὴ ὑπολίπωμεν ἐν αὐτοῖς ἄνδρα καὶ εἶπαν πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει καὶ εἶπεν ὁ ἱερεύς προσέλθωμεν ἐνταῦθα πρὸς τὸν θεόν  καὶ ἐπηρώτησεν σαουλ τὸν θεόν εἰ καταβῶ ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων εἰ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ  καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ἐνταῦθα πάσας τὰς γωνίας τοῦ ισραηλ καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ἐν τίνι γέγονεν ἡ ἁμαρτία αὕτη σήμερον  ὅτι ζῇ κύριος ὁ σώσας τὸν ισραηλ ὅτι ἐὰν ἀποκριθῇ κατὰ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου θανάτῳ ἀποθανεῖται καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀποκρινόμενος ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ  καὶ εἶπεν παντὶ ισραηλ ὑμεῖς ἔσεσθε εἰς δουλείαν καὶ ἐγὼ καὶ ιωναθαν ὁ υἱός μου ἐσόμεθα εἰς δουλείαν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει  καὶ εἶπεν σαουλ κύριε ὁ θεὸς ισραηλ τί ὅτι οὐκ ἀπεκρίθης τῷ δούλῳ σου σήμερον εἰ ἐν ἐμοὶ ἢ ἐν ιωναθαν τῷ υἱῷ μου ἡ ἀδικία κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δὸς δήλους καὶ ἐὰν τάδε εἴπῃς ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ δὸς δὴ ὁσιότητα καὶ κληροῦται ιωναθαν καὶ σαουλ καὶ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν  καὶ εἶπεν σαουλ βάλετε ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου ὃν ἂν κατακληρώσηται κύριος ἀποθανέτω καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ οὐκ ἔστιν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ κατεκράτησεν σαουλ τοῦ λαοῦ καὶ βάλλουσιν ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ κατακληροῦται ιωναθαν  καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς ιωναθαν ἀπάγγειλόν μοι τί πεποίηκας καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωναθαν καὶ εἶπεν γευσάμενος ἐγευσάμην ἐν ἄκρῳ τῷ σκήπτρῳ τῷ ἐν τῇ χειρί μου βραχὺ μέλι ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω  καὶ εἶπεν αὐτῷ σαουλ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ σήμερον  καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ εἰ σήμερον θανατωθήσεται ὁ ποιήσας τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην ἐν ισραηλ ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται τῆς τριχὸς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν ὅτι ὁ λαὸς τοῦ θεοῦ ἐποίησεν τὴν ἡμέραν ταύτην καὶ προσηύξατο ὁ λαὸς περὶ ιωναθαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐκ ἀπέθανεν
kai saoyl ehgnoehsen agnoian megalehn en teh ehmera ekeineh kai aratai toh laoh legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton eohs esperas kai ekdikehsoh ton echthron moy kai oyk egeysato pas o laos artoy  kai pasa eh geh ehrista kai iaar drymos ehn melissohnos kata prosohpon toy agroy  kai eisehlthen o laos eis ton melissohna kai idoy eporeyeto lalohn kai idoy oyk ehn epistrephohn tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy oti ephobehtheh o laos ton orkon kyrioy  kai iohnathan oyk akehkoei en toh orkizein ton patera aytoy ton laon kai exeteinen to akron toy skehptroy aytoy toy en teh cheiri aytoy kai ebapsen ayto eis to kehrion toy melitos kai epestrepsen tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy kai aneblepsan oi ophthalmoi aytoy  kai apekritheh eis ek toy laoy kai eipen orkisas ohrkisen o patehr soy ton laon legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton sehmeron kai exelytheh o laos  kai egnoh iohnathan kai eipen apehllachen o patehr moy tehn gehn ide deh oti eidon oi ophthalmoi moy oti egeysamehn brachy toy melitos toytoy  all' oti ei ephagen esthohn o laos sehmeron tohn skylohn tohn echthrohn aytohn ohn eyren oti nyn an meizohn ehn eh plehgeh en tois allophylois  kai epataxen en teh ehmera ekeineh ek tohn allophylohn en machemas kai ekopiasen o laos sphodra  kai eklitheh o laos eis ta skyla kai elaben o laos poimnia kai boykolia kai tekna boohn kai esphaxen epi tehn gehn kai ehsthien o laos syn toh aimati  kai apehggeleh toh saoyl legontes ehmartehken o laos toh kyrioh phagohn syn toh aimati kai eipen saoyl en geththem kylisate moi lithon entaytha megan  kai eipen saoyl diasparehte en toh laoh kai eipate aytois prosagagein entaytha ekastos ton moschon aytoy kai ekastos to probaton aytoy kai sphazetoh epi toytoy kai oy meh amartehte toh kyrioh toy esthiein syn toh aimati kai prosehgen pas o laos ekastos to en teh cheiri aytoy kai esphazon ekei  kai ohkodomehsen ekei saoyl thysiastehrion toh kyrioh toyto ehrxato saoyl oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh  kai eipen saoyl katabohmen opisoh tohn allophylohn tehn nykta kai diarpasohmen en aytois eohs diaphayseh eh ehmera kai meh ypolipohmen en aytois andra kai eipan pan to agathon enohpion soy poiei kai eipen o iereys proselthohmen entaytha pros ton theon  kai epehrohtehsen saoyl ton theon ei kataboh opisoh tohn allophylohn ei paradohseis aytoys eis cheiras israehl kai oyk apekritheh aytoh en teh ehmera ekeineh  kai eipen saoyl prosagagete entaytha pasas tas gohnias toy israehl kai gnohte kai idete en tini gegonen eh amartia ayteh sehmeron  oti zeh kyrios o sohsas ton israehl oti ean apokritheh kata iohnathan toy yioy moy thanatoh apothaneitai kai oyk ehn o apokrinomenos ek pantos toy laoy  kai eipen panti israehl ymeis esesthe eis doyleian kai egoh kai iohnathan o yios moy esometha eis doyleian kai eipen o laos pros saoyl to agathon enohpion soy poiei  kai eipen saoyl kyrie o theos israehl ti oti oyk apekrithehs toh doyloh soy sehmeron ei en emoi eh en iohnathan toh yioh moy eh adikia kyrie o theos israehl dos dehloys kai ean tade eipehs en toh laoh soy israehl dos deh osiotehta kai klehroytai iohnathan kai saoyl kai o laos exehlthen  kai eipen saoyl balete ana meson emoy kai ana meson iohnathan toy yioy moy on an kataklehrohsehtai kyrios apothanetoh kai eipen o laos pros saoyl oyk estin to rehma toyto kai katekratehsen saoyl toy laoy kai balloysin ana meson aytoy kai ana meson iohnathan toy yioy aytoy kai kataklehroytai iohnathan  kai eipen saoyl pros iohnathan apaggeilon moi ti pepoiehkas kai apehggeilen aytoh iohnathan kai eipen geysamenos egeysamehn en akroh toh skehptroh toh en teh cheiri moy brachy meli idoy egoh apothnehskoh  kai eipen aytoh saoyl tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti thanatoh apothaneh sehmeron  kai eipen o laos pros saoyl ei sehmeron thanatohthehsetai o poiehsas tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn en israehl zeh kyrios ei peseitai tehs trichos tehs kephalehs aytoy epi tehn gehn oti o laos toy theoy epoiehsen tehn ehmeran taytehn kai prosehyxato o laos peri iohnathan en teh ehmera ekeineh kai oyk apethanen
NovaVulgata: Et viri Israel comprimebant se in die illa. Adiuravit autem Saul populum dicens: “ Maledictus vir, qui comederit panem usque ad vesperam, donec ulciscar de inimicis meis! ”. Et non manducavit universus populus panem.  Omneque terrae vulgus venit in saltum, in quo erat mel super faciem agri.  Ingressus est itaque populus saltum, et apparuit fluens mel. Nullusque applicuit manum ad os suum; timebat enim populus iuramentum.  Porro Ionathan non audierat, cum adiuraret pater eius populum; extenditque summitatem virgae, quam habebat in manu, et intinxit in favo mellis et convertit manum suam ad os suum, et illuminati sunt oculi eius.  Respondensque unus de populo ait: “ Iureiurando constrinxit pater tuus populum dicens: “Maledictus, qui comederit panem hodie!”. Defecit autem populus ”.  Dixitque Ionathan: “ Turbavit pater meus terram! Videte quia illuminati sunt oculi mei, eo quod gustaverim paululum de melle isto;  quanto magis si comedisset hodie populus de praeda inimicorum suorum, quam repperit? Nonne nunc maior facta fuisset plaga in Philisthim? ”.  Percusserunt ergo in die illa Philisthaeos a Machmis usque in Aialon; defatigatus est autem populus nimis.  Et versus ad praedam tulit oves et boves et vitulos; et mactaverunt in terra, comeditque populus cum sanguine.  Nuntiaverunt autem Saul dicentes: “ Ecce populus peccat Domino comedens cum sanguine ”. Qui ait: “ Praevaricati estis! Volvite ad me huc saxum grande ”.  Et dixit Saul: “ Dispergimini in vulgus et dicite eis, ut adducat ad me unusquisque bovem suum et arietem, et occidite super istud et vescimini; et non peccabitis Domino comedentes cum sanguine ”. Adduxit itaque omnis populus, unusquisque quod erat in manu sua illa nocte, et occiderunt ibi.  Aedificavit autem Saul altare Domino. Tuncque primum coepit aedificare altare Domino.  Et dixit Saul: “ Irruamus super Philisthim nocte et vastemus eos, usquedum illucescat mane; nec relinquamus de eis virum ”. Dixitque populus: “ Omne, quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”. Et ait sacerdos: “ Accedamus huc ad Deum ”.  Et consuluit Saul Deum: “ Num persequar Philisthim? Numquid trades eos in manu Israel? ”. Et non respondit ei in die illa.  Dixitque Saul: “ Accedite huc, universi duces populi, et scitote et videte per quem acciderit peccatum hoc hodie.  Vivit Dominus, salvator Israel, quia si per Ionathan filium meum factum est, absque retractatione morietur ”. Ad quod nullus contradixit ei de omni populo.  Et ait ad universum Israel: “ Separamini vos in partem unam, et ego cum Ionathan filio meo ero in parte altera ”. Respondit populus ad Saul: “ Quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”.  Et dixit Saul ad Dominum, Deum Israel: “ Quid est quod non responderis servo tuo hodie? Si est in me aut in Ionathan filio meo iniquitas ista, Domine, Deus Israel, da Urim; sed, si est haec iniquitas in populo tuo Israel, da Tummim ”. Et deprehensus est Ionathan et Saul; populus autem salvus evasit.  Et ait Saul: “ Mittite sortem inter me et inter Ionathan filium meum ”. Et captus est Ionathan.  Dixit autem Saul ad Ionathan: “ Indica mihi quid feceris ”. Et indicavit ei Ionathan et ait: “ Gustans gustavi in summitate virgae, quae erat in manu mea, paululum mellis et ecce ego morior ”.  Et ait Saul: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, nisi morte morieris, Ionathan ”.  Dixitque populus ad Saul: “ Ergone Ionathan morietur, qui fecit salutem hanc magnam in Israel? Hoc nefas est; vivit Dominus, quia non cadet capillus de capite eius in terram, quia cum Deo operatus est hodie ”. Liberavit ergo populus Ionathan, ut non moreretur.


1.Samuel 14,24-45   *

HeLeningradV: וְאִישׁ־יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם׃ ס  וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר וַיְהִי דְבַשׁ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה׃  וַיָּבֹא הָעָם אֶל־הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ וְאֵין־מַשִּׂיג יָדֹו אֶל־פִּיו כִּי־יָרֵא הָעָם אֶת־הַשְּׁבֻעָה׃  וְיֹונָתָן לֹא־שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת־הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּטְבֹּל אֹותָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדֹו אֶל־פִּיו [וַתָּרֹאנָה כ] (וַתָּאֹרְנָה ק) עֵינָיו׃  וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם הַיֹּום וַיָּעַף הָעָם׃  וַיֹּאמֶר יֹונָתָן עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה׃  אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיֹּום הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא־רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים׃  וַיַּכּוּ בַּיֹּום הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד׃  [וַיַּעַשׂ כ] (וַיַּעַט ק) הָעָם אֶל־ [שָׁלָל כ] (הַשָּׁלָל ק) וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל־הַדָּם׃  וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַיהוָה לֶאֱכֹל עַל־הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיֹּום אֶבֶן גְּדֹולָה׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שֹׁורֹו וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא־תֶחֶטְאוּ לַיהוָה לֶאֱכֹל אֶל־הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל־הָעָם אִישׁ שֹׁורֹו בְיָדֹו הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָׁם׃  וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֹתֹו הֵחֵל לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים ׀ לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם ׀ עַד־אֹור הַבֹּקֶר וְלֹא־נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה ס וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל־הָאֱלֹהִים׃  וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ בַּיֹּום הַהוּא׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנֹּות הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיֹּום׃  כִּי חַי־יְהוָה הַמֹּושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יֶשְׁנֹו בְּיֹונָתָן בְּנִי כִּי מֹות יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל־הָעָם׃  וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיֹונָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־שָׁאוּל הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה׃ ס  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יֹונָתָן בְּנִי וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יֹונָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה וַיַּגֶּד־לֹו יֹונָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִף כִּי־מֹות תָּמוּת יֹונָתָן׃  וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיֹונָתָן ׀ יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְהוָה אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשֹׁו אַרְצָה כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיֹּום הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יֹונָתָן וְלֹא־מֵת׃ ס
wAijxx-jixraaAel nigax bajowm HaHwA wajoAael xxaaAwl Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Oad-HaaOaeraeb wniqamtij meAojbaj wloA TaaOam kaal-HaaOaam laahaem׃ s  wkaal-HaaAaaraec baaAw bajaaOar wajHij dbaxx Oal-pnej HaxaadaeH׃  wajaaboA HaaOaam Aael-HajaOar wHineH Helaek dbaaxx wAejn-maxijg jaadow Aael-pijw kij-jaareA HaaOaam Aaet-HaxxbuOaaH׃  wjownaataan loA-xxaamaO bHaxxbijOa Aaabijw Aaet-HaaOaam wajixxlah Aaet-qceH HamaTaeH Aaxxaer bjaadow wajiTbol AowtaaH bjaOrat Hadbaaxx wajaaxxaeb jaadow Aael-pijw [wataaroAnaaH k] (wataaAornaaH q) Oejnaajw׃  wajaOan Aijxx meHaaOaam wajoAmaer HaxxbeOa HixxbijOa Aaabijkaa Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Hajowm wajaaOap HaaOaam׃  wajoAmaer jownaataan Oaakar Aaabij Aaet-HaaAaaraec rAw-naaA kij-Aorw Oejnaj kij TaaOamtij mOaT dbaxx HazaeH׃  Aap kij lwA Aaakol Aaakal Hajowm HaaOaam mixxlal Aojbaajw Aaxxaer maacaaA kij OataaH loA-raabtaaH makaaH baplixxtijm׃  wajakw bajowm HaHwA baplixxtijm mimikmaax AajaalonaaH wajaaOap HaaOaam mAod׃  [wajaOax k] (wajaOaT q) HaaOaam Aael- [xxaalaal k] (Haxxaalaal q) wajiqhw coAn wbaaqaar wbnej baaqaar wajixxhaTw-AaarcaaH wajoAkal HaaOaam Oal-Hadaam׃  wajagijdw lxxaaAwl leAmor HineH HaaOaam hoTiAjm lajHwaaH laeAaekol Oal-Hadaam wajoAmaer bgadtaem golw-Aelaj Hajowm Aaebaen gdowlaaH׃  wajoAmaer xxaaAwl pucw baaOaam waAamartaem laaHaem Hagijxxw Aelaj Aijxx xxowrow wAijxx xjeHw wxxhaTtaem baazaeH waAakaltaem wloA-taehaeTAw lajHwaaH laeAaekol Aael-Hadaam wajagixxw kaal-HaaOaam Aijxx xxowrow bjaadow HalajlaaH wajixxhaTw-xxaam׃  wajibaen xxaaAwl mizbeha lajHwaaH Aotow Hehel libnowt mizbeha lajHwaaH׃ p  wajoAmaer xxaaAwl nerdaaH Aaharej plixxtijm lajlaaH wnaabozaaH baaHaem Oad-Aowr Haboqaer wloA-naxxAer baaHaem Aijxx wajoAmrw kaal-HaTowb bOejnaejkaa OaxeH s wajoAmaer HakoHen niqrbaaH Halom Aael-HaaAaeloHijm׃  wajixxAal xxaaAwl beAloHijm HaAered Aaharej plixxtijm Hatitnem bjad jixraaAel wloA OaanaaHw bajowm HaHwA׃  wajoAmaer xxaaAwl goxxw Halom kol pinowt HaaOaam wdOw wrAw bamaaH HaajtaaH HahaTaaAt HazoAt Hajowm׃  kij haj-jHwaaH HamowxxijOa Aaet-jixraaAel kij Aim-jaexxnow bjownaataan bnij kij mowt jaamwt wAejn OoneHw mikaal-HaaOaam׃  wajoAmaer Aael-kaal-jixraaAel Aataem tiHjw lOebaer Aaehaad waAanij wjownaataan bnij niHjaeH lOebaer Aaehaad wajoAmrw HaaOaam Aael-xxaaAwl HaTowb bOejnaejkaa OaxeH׃ s  wajoAmaer xxaaAwl Aael-jHwaaH AaeloHej jixraaAel HaabaaH taamijm wajilaaked jownaataan wxxaaAwl wHaaOaam jaacaaAw׃  wajoAmaer xxaaAwl Hapijlw bejnij wbejn jownaataan bnij wajilaaked jownaataan׃  wajoAmaer xxaaAwl Aael-jownaataan HagijdaaH lij maeH OaaxijtaaH wajagaed-low jownaataan wajoAmaer TaaOom TaaOamtij biqceH HamaTaeH Aaxxaer-bjaadij mOaT dbaxx Hinnij Aaamwt׃  wajoAmaer xxaaAwl koH-jaOaxaeH AaeloHijm wkoH jowsip kij-mowt taamwt jownaataan׃  wajoAmaer HaaOaam Aael-xxaaAwl Hajownaataan jaamwt Aaxxaer OaaxaaH HajxxwOaaH HagdowlaaH HazoAt bjixraaAel haalijlaaH haj-jHwaaH Aim-jipol mixaOarat roAxxow AarcaaH kij-Oim-AaeloHijm OaaxaaH Hajowm HazaeH wajipdw HaaOaam Aaet-jownaataan wloA-met׃ s
HeLeningradoV: ואיש־ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם עד־הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל־העם לחם׃ ס  וכל־הארץ באו ביער ויהי דבש על־פני השדה׃  ויבא העם אל־היער והנה הלך דבש ואין־משיג ידו אל־פיו כי־ירא העם את־השבעה׃  ויונתן לא־שמע בהשביע אביו את־העם וישלח את־קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל־פיו [ותראנה כ] (ותארנה ק) עיניו׃  ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם היום ויעף העם׃  ויאמר יונתן עכר אבי את־הארץ ראו־נא כי־ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃  אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא־רבתה מכה בפלשתים׃  ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃  [ויעש כ] (ויעט ק) העם אל־ [שלל כ] (השלל ק) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו־ארצה ויאכל העם על־הדם׃  ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על־הדם ויאמר בגדתם גלו־אלי היום אבן גדולה׃  ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא־תחטאו ליהוה לאכל אל־הדם ויגשו כל־העם איש שורו בידו הלילה וישחטו־שם׃  ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ פ  ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים ׀ לילה ונבזה בהם ׀ עד־אור הבקר ולא־נשאר בהם איש ויאמרו כל־הטוב בעיניך עשה ס ויאמר הכהן נקרבה הלם אל־האלהים׃  וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃  ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃  כי חי־יהוה המושיע את־ישראל כי אם־ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל־העם׃  ויאמר אל־כל־ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל־שאול הטוב בעיניך עשה׃ ס  ויאמר שאול אל־יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃  ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃  ויאמר שאול אל־יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד־לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר־בידי מעט דבש הנני אמות׃  ויאמר שאול כה־יעשה אלהים וכה יוסף כי־מות תמות יונתן׃  ויאמר העם אל־שאול היונתן ׀ ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי־יהוה אם־יפל משערת ראשו ארצה כי־עם־אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את־יונתן ולא־מת׃ ס
wAjx-jxrAl ngx bjwm HHwA wjAl xAwl At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Od-HOrb wnqmtj mAjbj wlA TOm kl-HOm lhm׃ s  wkl-HArc bAw bjOr wjHj dbx Ol-pnj HxdH׃  wjbA HOm Al-HjOr wHnH Hlk dbx wAjn-mxjg jdw Al-pjw kj-jrA HOm At-HxbOH׃  wjwntn lA-xmO bHxbjO Abjw At-HOm wjxlh At-qcH HmTH Axr bjdw wjTbl AwtH bjOrt Hdbx wjxb jdw Al-pjw [wtrAnH k] (wtArnH q) Ojnjw׃  wjOn Ajx mHOm wjAmr HxbO HxbjO Abjk At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Hjwm wjOp HOm׃  wjAmr jwntn Okr Abj At-HArc rAw-nA kj-Arw Ojnj kj TOmtj mOT dbx HzH׃  Ap kj lwA Akl Akl Hjwm HOm mxll Ajbjw Axr mcA kj OtH lA-rbtH mkH bplxtjm׃  wjkw bjwm HHwA bplxtjm mmkmx AjlnH wjOp HOm mAd׃  [wjOx k] (wjOT q) HOm Al- [xll k] (Hxll q) wjqhw cAn wbqr wbnj bqr wjxhTw-ArcH wjAkl HOm Ol-Hdm׃  wjgjdw lxAwl lAmr HnH HOm hTAjm ljHwH lAkl Ol-Hdm wjAmr bgdtm glw-Alj Hjwm Abn gdwlH׃  wjAmr xAwl pcw bOm wAmrtm lHm Hgjxw Alj Ajx xwrw wAjx xjHw wxhTtm bzH wAkltm wlA-thTAw ljHwH lAkl Al-Hdm wjgxw kl-HOm Ajx xwrw bjdw HljlH wjxhTw-xm׃  wjbn xAwl mzbh ljHwH Atw Hhl lbnwt mzbh ljHwH׃ p  wjAmr xAwl nrdH Ahrj plxtjm ljlH wnbzH bHm Od-Awr Hbqr wlA-nxAr bHm Ajx wjAmrw kl-HTwb bOjnjk OxH s wjAmr HkHn nqrbH Hlm Al-HAlHjm׃  wjxAl xAwl bAlHjm HArd Ahrj plxtjm Httnm bjd jxrAl wlA OnHw bjwm HHwA׃  wjAmr xAwl gxw Hlm kl pnwt HOm wdOw wrAw bmH HjtH HhTAt HzAt Hjwm׃  kj hj-jHwH HmwxjO At-jxrAl kj Am-jxnw bjwntn bnj kj mwt jmwt wAjn OnHw mkl-HOm׃  wjAmr Al-kl-jxrAl Atm tHjw lObr Ahd wAnj wjwntn bnj nHjH lObr Ahd wjAmrw HOm Al-xAwl HTwb bOjnjk OxH׃ s  wjAmr xAwl Al-jHwH AlHj jxrAl HbH tmjm wjlkd jwntn wxAwl wHOm jcAw׃  wjAmr xAwl Hpjlw bjnj wbjn jwntn bnj wjlkd jwntn׃  wjAmr xAwl Al-jwntn HgjdH lj mH OxjtH wjgd-lw jwntn wjAmr TOm TOmtj bqcH HmTH Axr-bjdj mOT dbx Hnnj Amwt׃  wjAmr xAwl kH-jOxH AlHjm wkH jwsp kj-mwt tmwt jwntn׃  wjAmr HOm Al-xAwl Hjwntn jmwt Axr OxH HjxwOH HgdwlH HzAt bjxrAl hljlH hj-jHwH Am-jpl mxOrt rAxw ArcH kj-Om-AlHjm OxH Hjwm HzH wjpdw HOm At-jwntn wlA-mt׃ s
Schlachter: Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise.  Und das ganze Land hatte sich mit Bienenzucht befaßt, und Bienenstöcke befanden sich auf freiem Felde.  Als nun das Volk zu den Stöcken kam, siehe, da floß der Honig; aber niemand tat von demselben mit der Hand zu seinem Munde; denn das Volk fürchtete sich vor dem Schwur.  Jonatan aber hatte es nicht gehört, als sein Vater das Volk beschwor; und er streckte die Spitze seines Stabes aus, den er in seiner Hand hatte, und tauchte ihn in einen Honigwaben und nahm eine Handvoll in den Mund; da wurden seine Augen munter.  Aber einer aus dem Volk hob an und sprach: Dein Vater hat das Volk hoch und teuer beschworen und gesagt: Verflucht sei der Mann, der heute etwas ißt! Das Volk aber war müde.  Da sprach Jonatan: Mein Vater hat das Land ins Unglück gebracht! Sehet doch, wie munter meine Augen geworden sind, weil ich ein wenig von diesem Honig gekostet habe!  Wieviel mehr, wenn das Volk heute von der Beute seiner Feinde, die es vorfand, gegessen hätte! So aber ist die Niederlage der Philister nicht groß geworden.  Doch schlugen sie die Philister an jenem Tage von Michmas bis gen Ajalon, wiewohl das Volk sehr müde war.  Und das Volk machte sich über die Beute her, und sie nahmen Schafe und Rinder und Kälber und schlachteten sie auf der Erde, und das Volk aß das Fleisch mit dem Blut.  Das zeigte man aber dem Saul an und sprach: Siehe, das Volk versündigt sich am HERRN, da es mitsamt dem Blute ißt! Er sprach: Ihr habt eine Untreue begangen! Wälzet einen großen Stein zu mir her!  Und Saul sprach weiter: Zerstreuet euch unter das Volk und saget ihnen, daß jedermann seinen Ochsen und sein Schaf zu mir bringe, sie hier schlachte und dann esse, damit ihr euch mit Blutessen nicht an dem HERRN versündiget. Da brachte alles Volk, ein jeder, was er zur Hand hatte, bei Nacht herzu und schlachtete es daselbst.  Und Saul baute dem HERRN einen Altar; das war der erste Altar, den er dem HERRN baute.  Und Saul sprach: Laßt uns bei Nacht hinabziehen, den Philistern nach, und sie berauben, bis es heller Morgen wird, und niemand von ihnen übriglassen! Sie antworteten: Tue alles, was dir gefällt! Aber der Priester sprach: Laßt uns hier zu Gott nahen!  Und Saul fragte Gott: Soll ich hinabziehen, den Philistern nach? Willst du sie in Israels Hand geben? Aber Er antwortete ihm an jenem Tage nicht.  Da sprach Saul: Es sollen alle Häupter des Volkes herzutreten und erforschen und sehen, an wem heute die Schuld liegt;  denn so wahr der HERR lebt, der Israel geholfen hat, wenn sie gleich an meinem Sohne Jonatan wäre, so soll er gewiß sterben! Da antwortete ihm niemand vom ganzen Volk.  Und er sprach zu ganz Israel: Ihr sollt auf jene Seite treten; ich und mein Sohn Jonatan wollen auf dieser Seite sein. Das Volk sprach zu Saul: Tue, was dir gefällt!  Und Saul sprach zu dem HERRN, dem Gott Israels: Tue die Wahrheit kund! Da wurden Jonatan und Saul getroffen; aber das Volk ging frei aus.  Saul sprach: Werfet das Los über mich und meinen Sohn Jonatan! Da ward Jonatan getroffen.  Und Saul sprach zu Jonatan: Sage mir, was hast du getan?  Jonatan sagte es ihm und sprach: Ich habe nur ein wenig Honig gekostet mit der Spitze des Stabes, den ich in meiner Hand hatte, und siehe, ich soll sterben! Da sprach Saul: Gott tue mir dies und das; Jonatan, du mußt unbedingt sterben!  Aber das Volk sprach zu Saul: Sollte Jonatan sterben, der Israel ein so großes Heil verschafft hat? Das sei ferne! So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von seinem Haupt auf die Erde fallen; denn er hat an diesem Tage mit Gott gewirkt! Also erlöste das Volk den Jonatan, daß er nicht sterben mußte. Septuaginta: καὶ σαουλ ἠγνόησεν ἄγνοιαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀρᾶται τῷ λαῷ λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον ἕως ἑσπέρας καὶ ἐκδικήσω τὸν ἐχθρόν μου καὶ οὐκ ἐγεύσατο πᾶς ὁ λαὸς ἄρτου  καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἠρίστα καὶ ιααρ δρυμὸς ἦν μελισσῶνος κατὰ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ  καὶ εἰσῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν μελισσῶνα καὶ ἰδοὺ ἐπορεύετο λαλῶν καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἐπιστρέφων τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὁ λαὸς τὸν ὅρκον κυρίου  καὶ ιωναθαν οὐκ ἀκηκόει ἐν τῷ ὁρκίζειν τὸν πατέρα αὐτοῦ τὸν λαόν καὶ ἐξέτεινεν τὸ ἄκρον τοῦ σκήπτρου αὐτοῦ τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔβαψεν αὐτὸ εἰς τὸ κηρίον τοῦ μέλιτος καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀνέβλεψαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ  καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ὁρκίσας ὥρκισεν ὁ πατήρ σου τὸν λαὸν λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον σήμερον καὶ ἐξελύθη ὁ λαός  καὶ ἔγνω ιωναθαν καὶ εἶπεν ἀπήλλαχεν ὁ πατήρ μου τὴν γῆν ἰδὲ δὴ ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου ὅτι ἐγευσάμην βραχὺ τοῦ μέλιτος τούτου  ἀλλ' ὅτι εἰ ἔφαγεν ἔσθων ὁ λαὸς σήμερον τῶν σκύλων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὧν εὗρεν ὅτι νῦν ἂν μείζων ἦν ἡ πληγὴ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις  καὶ ἐπάταξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν μαχεμας καὶ ἐκοπίασεν ὁ λαὸς σφόδρα  καὶ ἐκλίθη ὁ λαὸς εἰς τὰ σκῦλα καὶ ἔλαβεν ὁ λαὸς ποίμνια καὶ βουκόλια καὶ τέκνα βοῶν καὶ ἔσφαξεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤσθιεν ὁ λαὸς σὺν τῷ αἵματι  καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαουλ λέγοντες ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ φαγὼν σὺν τῷ αἵματι καὶ εἶπεν σαουλ ἐν γεθθεμ κυλίσατέ μοι λίθον ἐνταῦθα μέγαν  καὶ εἶπεν σαουλ διασπάρητε ἐν τῷ λαῷ καὶ εἴπατε αὐτοῖς προσαγαγεῖν ἐνταῦθα ἕκαστος τὸν μόσχον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸ πρόβατον αὐτοῦ καὶ σφαζέτω ἐπὶ τούτου καὶ οὐ μὴ ἁμάρτητε τῷ κυρίῳ τοῦ ἐσθίειν σὺν τῷ αἵματι καὶ προσῆγεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος τὸ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσφαζον ἐκεῖ  καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ σαουλ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ τοῦτο ἤρξατο σαουλ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ  καὶ εἶπεν σαουλ καταβῶμεν ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων τὴν νύκτα καὶ διαρπάσωμεν ἐν αὐτοῖς ἕως διαφαύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ μὴ ὑπολίπωμεν ἐν αὐτοῖς ἄνδρα καὶ εἶπαν πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει καὶ εἶπεν ὁ ἱερεύς προσέλθωμεν ἐνταῦθα πρὸς τὸν θεόν  καὶ ἐπηρώτησεν σαουλ τὸν θεόν εἰ καταβῶ ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων εἰ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ  καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ἐνταῦθα πάσας τὰς γωνίας τοῦ ισραηλ καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ἐν τίνι γέγονεν ἡ ἁμαρτία αὕτη σήμερον  ὅτι ζῇ κύριος ὁ σώσας τὸν ισραηλ ὅτι ἐὰν ἀποκριθῇ κατὰ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου θανάτῳ ἀποθανεῖται καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀποκρινόμενος ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ  καὶ εἶπεν παντὶ ισραηλ ὑμεῖς ἔσεσθε εἰς δουλείαν καὶ ἐγὼ καὶ ιωναθαν ὁ υἱός μου ἐσόμεθα εἰς δουλείαν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει  καὶ εἶπεν σαουλ κύριε ὁ θεὸς ισραηλ τί ὅτι οὐκ ἀπεκρίθης τῷ δούλῳ σου σήμερον εἰ ἐν ἐμοὶ ἢ ἐν ιωναθαν τῷ υἱῷ μου ἡ ἀδικία κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δὸς δήλους καὶ ἐὰν τάδε εἴπῃς ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ δὸς δὴ ὁσιότητα καὶ κληροῦται ιωναθαν καὶ σαουλ καὶ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν  καὶ εἶπεν σαουλ βάλετε ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου ὃν ἂν κατακληρώσηται κύριος ἀποθανέτω καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ οὐκ ἔστιν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ κατεκράτησεν σαουλ τοῦ λαοῦ καὶ βάλλουσιν ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ κατακληροῦται ιωναθαν  καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς ιωναθαν ἀπάγγειλόν μοι τί πεποίηκας καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωναθαν καὶ εἶπεν γευσάμενος ἐγευσάμην ἐν ἄκρῳ τῷ σκήπτρῳ τῷ ἐν τῇ χειρί μου βραχὺ μέλι ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω  καὶ εἶπεν αὐτῷ σαουλ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ σήμερον  καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ εἰ σήμερον θανατωθήσεται ὁ ποιήσας τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην ἐν ισραηλ ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται τῆς τριχὸς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν ὅτι ὁ λαὸς τοῦ θεοῦ ἐποίησεν τὴν ἡμέραν ταύτην καὶ προσηύξατο ὁ λαὸς περὶ ιωναθαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐκ ἀπέθανεν
kai saoyl ehgnoehsen agnoian megalehn en teh ehmera ekeineh kai aratai toh laoh legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton eohs esperas kai ekdikehsoh ton echthron moy kai oyk egeysato pas o laos artoy  kai pasa eh geh ehrista kai iaar drymos ehn melissohnos kata prosohpon toy agroy  kai eisehlthen o laos eis ton melissohna kai idoy eporeyeto lalohn kai idoy oyk ehn epistrephohn tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy oti ephobehtheh o laos ton orkon kyrioy  kai iohnathan oyk akehkoei en toh orkizein ton patera aytoy ton laon kai exeteinen to akron toy skehptroy aytoy toy en teh cheiri aytoy kai ebapsen ayto eis to kehrion toy melitos kai epestrepsen tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy kai aneblepsan oi ophthalmoi aytoy  kai apekritheh eis ek toy laoy kai eipen orkisas ohrkisen o patehr soy ton laon legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton sehmeron kai exelytheh o laos  kai egnoh iohnathan kai eipen apehllachen o patehr moy tehn gehn ide deh oti eidon oi ophthalmoi moy oti egeysamehn brachy toy melitos toytoy  all' oti ei ephagen esthohn o laos sehmeron tohn skylohn tohn echthrohn aytohn ohn eyren oti nyn an meizohn ehn eh plehgeh en tois allophylois  kai epataxen en teh ehmera ekeineh ek tohn allophylohn en machemas kai ekopiasen o laos sphodra  kai eklitheh o laos eis ta skyla kai elaben o laos poimnia kai boykolia kai tekna boohn kai esphaxen epi tehn gehn kai ehsthien o laos syn toh aimati  kai apehggeleh toh saoyl legontes ehmartehken o laos toh kyrioh phagohn syn toh aimati kai eipen saoyl en geththem kylisate moi lithon entaytha megan  kai eipen saoyl diasparehte en toh laoh kai eipate aytois prosagagein entaytha ekastos ton moschon aytoy kai ekastos to probaton aytoy kai sphazetoh epi toytoy kai oy meh amartehte toh kyrioh toy esthiein syn toh aimati kai prosehgen pas o laos ekastos to en teh cheiri aytoy kai esphazon ekei  kai ohkodomehsen ekei saoyl thysiastehrion toh kyrioh toyto ehrxato saoyl oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh  kai eipen saoyl katabohmen opisoh tohn allophylohn tehn nykta kai diarpasohmen en aytois eohs diaphayseh eh ehmera kai meh ypolipohmen en aytois andra kai eipan pan to agathon enohpion soy poiei kai eipen o iereys proselthohmen entaytha pros ton theon  kai epehrohtehsen saoyl ton theon ei kataboh opisoh tohn allophylohn ei paradohseis aytoys eis cheiras israehl kai oyk apekritheh aytoh en teh ehmera ekeineh  kai eipen saoyl prosagagete entaytha pasas tas gohnias toy israehl kai gnohte kai idete en tini gegonen eh amartia ayteh sehmeron  oti zeh kyrios o sohsas ton israehl oti ean apokritheh kata iohnathan toy yioy moy thanatoh apothaneitai kai oyk ehn o apokrinomenos ek pantos toy laoy  kai eipen panti israehl ymeis esesthe eis doyleian kai egoh kai iohnathan o yios moy esometha eis doyleian kai eipen o laos pros saoyl to agathon enohpion soy poiei  kai eipen saoyl kyrie o theos israehl ti oti oyk apekrithehs toh doyloh soy sehmeron ei en emoi eh en iohnathan toh yioh moy eh adikia kyrie o theos israehl dos dehloys kai ean tade eipehs en toh laoh soy israehl dos deh osiotehta kai klehroytai iohnathan kai saoyl kai o laos exehlthen  kai eipen saoyl balete ana meson emoy kai ana meson iohnathan toy yioy moy on an kataklehrohsehtai kyrios apothanetoh kai eipen o laos pros saoyl oyk estin to rehma toyto kai katekratehsen saoyl toy laoy kai balloysin ana meson aytoy kai ana meson iohnathan toy yioy aytoy kai kataklehroytai iohnathan  kai eipen saoyl pros iohnathan apaggeilon moi ti pepoiehkas kai apehggeilen aytoh iohnathan kai eipen geysamenos egeysamehn en akroh toh skehptroh toh en teh cheiri moy brachy meli idoy egoh apothnehskoh  kai eipen aytoh saoyl tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti thanatoh apothaneh sehmeron  kai eipen o laos pros saoyl ei sehmeron thanatohthehsetai o poiehsas tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn en israehl zeh kyrios ei peseitai tehs trichos tehs kephalehs aytoy epi tehn gehn oti o laos toy theoy epoiehsen tehn ehmeran taytehn kai prosehyxato o laos peri iohnathan en teh ehmera ekeineh kai oyk apethanen
NovaVulgata: Et viri Israel comprimebant se in die illa. Adiuravit autem Saul populum dicens: “ Maledictus vir, qui comederit panem usque ad vesperam, donec ulciscar de inimicis meis! ”. Et non manducavit universus populus panem.  Omneque terrae vulgus venit in saltum, in quo erat mel super faciem agri.  Ingressus est itaque populus saltum, et apparuit fluens mel. Nullusque applicuit manum ad os suum; timebat enim populus iuramentum.  Porro Ionathan non audierat, cum adiuraret pater eius populum; extenditque summitatem virgae, quam habebat in manu, et intinxit in favo mellis et convertit manum suam ad os suum, et illuminati sunt oculi eius.  Respondensque unus de populo ait: “ Iureiurando constrinxit pater tuus populum dicens: “Maledictus, qui comederit panem hodie!”. Defecit autem populus ”.  Dixitque Ionathan: “ Turbavit pater meus terram! Videte quia illuminati sunt oculi mei, eo quod gustaverim paululum de melle isto;  quanto magis si comedisset hodie populus de praeda inimicorum suorum, quam repperit? Nonne nunc maior facta fuisset plaga in Philisthim? ”.  Percusserunt ergo in die illa Philisthaeos a Machmis usque in Aialon; defatigatus est autem populus nimis.  Et versus ad praedam tulit oves et boves et vitulos; et mactaverunt in terra, comeditque populus cum sanguine.  Nuntiaverunt autem Saul dicentes: “ Ecce populus peccat Domino comedens cum sanguine ”. Qui ait: “ Praevaricati estis! Volvite ad me huc saxum grande ”.  Et dixit Saul: “ Dispergimini in vulgus et dicite eis, ut adducat ad me unusquisque bovem suum et arietem, et occidite super istud et vescimini; et non peccabitis Domino comedentes cum sanguine ”. Adduxit itaque omnis populus, unusquisque quod erat in manu sua illa nocte, et occiderunt ibi.  Aedificavit autem Saul altare Domino. Tuncque primum coepit aedificare altare Domino.  Et dixit Saul: “ Irruamus super Philisthim nocte et vastemus eos, usquedum illucescat mane; nec relinquamus de eis virum ”. Dixitque populus: “ Omne, quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”. Et ait sacerdos: “ Accedamus huc ad Deum ”.  Et consuluit Saul Deum: “ Num persequar Philisthim? Numquid trades eos in manu Israel? ”. Et non respondit ei in die illa.  Dixitque Saul: “ Accedite huc, universi duces populi, et scitote et videte per quem acciderit peccatum hoc hodie.  Vivit Dominus, salvator Israel, quia si per Ionathan filium meum factum est, absque retractatione morietur ”. Ad quod nullus contradixit ei de omni populo.  Et ait ad universum Israel: “ Separamini vos in partem unam, et ego cum Ionathan filio meo ero in parte altera ”. Respondit populus ad Saul: “ Quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”.  Et dixit Saul ad Dominum, Deum Israel: “ Quid est quod non responderis servo tuo hodie? Si est in me aut in Ionathan filio meo iniquitas ista, Domine, Deus Israel, da Urim; sed, si est haec iniquitas in populo tuo Israel, da Tummim ”. Et deprehensus est Ionathan et Saul; populus autem salvus evasit.  Et ait Saul: “ Mittite sortem inter me et inter Ionathan filium meum ”. Et captus est Ionathan.  Dixit autem Saul ad Ionathan: “ Indica mihi quid feceris ”. Et indicavit ei Ionathan et ait: “ Gustans gustavi in summitate virgae, quae erat in manu mea, paululum mellis et ecce ego morior ”.  Et ait Saul: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, nisi morte morieris, Ionathan ”.  Dixitque populus ad Saul: “ Ergone Ionathan morietur, qui fecit salutem hanc magnam in Israel? Hoc nefas est; vivit Dominus, quia non cadet capillus de capite eius in terram, quia cum Deo operatus est hodie ”. Liberavit ergo populus Ionathan, ut non moreretur.


1.Samuel 14,24-45   *

HeLeningradV: וְאִישׁ־יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם׃ ס  וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר וַיְהִי דְבַשׁ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה׃  וַיָּבֹא הָעָם אֶל־הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ וְאֵין־מַשִּׂיג יָדֹו אֶל־פִּיו כִּי־יָרֵא הָעָם אֶת־הַשְּׁבֻעָה׃  וְיֹונָתָן לֹא־שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת־הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּטְבֹּל אֹותָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדֹו אֶל־פִּיו [וַתָּרֹאנָה כ] (וַתָּאֹרְנָה ק) עֵינָיו׃  וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם הַיֹּום וַיָּעַף הָעָם׃  וַיֹּאמֶר יֹונָתָן עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה׃  אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיֹּום הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא־רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים׃  וַיַּכּוּ בַּיֹּום הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד׃  [וַיַּעַשׂ כ] (וַיַּעַט ק) הָעָם אֶל־ [שָׁלָל כ] (הַשָּׁלָל ק) וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל־הַדָּם׃  וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַיהוָה לֶאֱכֹל עַל־הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיֹּום אֶבֶן גְּדֹולָה׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שֹׁורֹו וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא־תֶחֶטְאוּ לַיהוָה לֶאֱכֹל אֶל־הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל־הָעָם אִישׁ שֹׁורֹו בְיָדֹו הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָׁם׃  וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֹתֹו הֵחֵל לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים ׀ לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם ׀ עַד־אֹור הַבֹּקֶר וְלֹא־נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה ס וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל־הָאֱלֹהִים׃  וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ בַּיֹּום הַהוּא׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנֹּות הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיֹּום׃  כִּי חַי־יְהוָה הַמֹּושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יֶשְׁנֹו בְּיֹונָתָן בְּנִי כִּי מֹות יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל־הָעָם׃  וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיֹונָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־שָׁאוּל הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה׃ ס  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יֹונָתָן בְּנִי וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יֹונָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה וַיַּגֶּד־לֹו יֹונָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִף כִּי־מֹות תָּמוּת יֹונָתָן׃  וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיֹונָתָן ׀ יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְהוָה אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשֹׁו אַרְצָה כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיֹּום הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יֹונָתָן וְלֹא־מֵת׃ ס
wAijxx-jixraaAel nigax bajowm HaHwA wajoAael xxaaAwl Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Oad-HaaOaeraeb wniqamtij meAojbaj wloA TaaOam kaal-HaaOaam laahaem׃ s  wkaal-HaaAaaraec baaAw bajaaOar wajHij dbaxx Oal-pnej HaxaadaeH׃  wajaaboA HaaOaam Aael-HajaOar wHineH Helaek dbaaxx wAejn-maxijg jaadow Aael-pijw kij-jaareA HaaOaam Aaet-HaxxbuOaaH׃  wjownaataan loA-xxaamaO bHaxxbijOa Aaabijw Aaet-HaaOaam wajixxlah Aaet-qceH HamaTaeH Aaxxaer bjaadow wajiTbol AowtaaH bjaOrat Hadbaaxx wajaaxxaeb jaadow Aael-pijw [wataaroAnaaH k] (wataaAornaaH q) Oejnaajw׃  wajaOan Aijxx meHaaOaam wajoAmaer HaxxbeOa HixxbijOa Aaabijkaa Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Hajowm wajaaOap HaaOaam׃  wajoAmaer jownaataan Oaakar Aaabij Aaet-HaaAaaraec rAw-naaA kij-Aorw Oejnaj kij TaaOamtij mOaT dbaxx HazaeH׃  Aap kij lwA Aaakol Aaakal Hajowm HaaOaam mixxlal Aojbaajw Aaxxaer maacaaA kij OataaH loA-raabtaaH makaaH baplixxtijm׃  wajakw bajowm HaHwA baplixxtijm mimikmaax AajaalonaaH wajaaOap HaaOaam mAod׃  [wajaOax k] (wajaOaT q) HaaOaam Aael- [xxaalaal k] (Haxxaalaal q) wajiqhw coAn wbaaqaar wbnej baaqaar wajixxhaTw-AaarcaaH wajoAkal HaaOaam Oal-Hadaam׃  wajagijdw lxxaaAwl leAmor HineH HaaOaam hoTiAjm lajHwaaH laeAaekol Oal-Hadaam wajoAmaer bgadtaem golw-Aelaj Hajowm Aaebaen gdowlaaH׃  wajoAmaer xxaaAwl pucw baaOaam waAamartaem laaHaem Hagijxxw Aelaj Aijxx xxowrow wAijxx xjeHw wxxhaTtaem baazaeH waAakaltaem wloA-taehaeTAw lajHwaaH laeAaekol Aael-Hadaam wajagixxw kaal-HaaOaam Aijxx xxowrow bjaadow HalajlaaH wajixxhaTw-xxaam׃  wajibaen xxaaAwl mizbeha lajHwaaH Aotow Hehel libnowt mizbeha lajHwaaH׃ p  wajoAmaer xxaaAwl nerdaaH Aaharej plixxtijm lajlaaH wnaabozaaH baaHaem Oad-Aowr Haboqaer wloA-naxxAer baaHaem Aijxx wajoAmrw kaal-HaTowb bOejnaejkaa OaxeH s wajoAmaer HakoHen niqrbaaH Halom Aael-HaaAaeloHijm׃  wajixxAal xxaaAwl beAloHijm HaAered Aaharej plixxtijm Hatitnem bjad jixraaAel wloA OaanaaHw bajowm HaHwA׃  wajoAmaer xxaaAwl goxxw Halom kol pinowt HaaOaam wdOw wrAw bamaaH HaajtaaH HahaTaaAt HazoAt Hajowm׃  kij haj-jHwaaH HamowxxijOa Aaet-jixraaAel kij Aim-jaexxnow bjownaataan bnij kij mowt jaamwt wAejn OoneHw mikaal-HaaOaam׃  wajoAmaer Aael-kaal-jixraaAel Aataem tiHjw lOebaer Aaehaad waAanij wjownaataan bnij niHjaeH lOebaer Aaehaad wajoAmrw HaaOaam Aael-xxaaAwl HaTowb bOejnaejkaa OaxeH׃ s  wajoAmaer xxaaAwl Aael-jHwaaH AaeloHej jixraaAel HaabaaH taamijm wajilaaked jownaataan wxxaaAwl wHaaOaam jaacaaAw׃  wajoAmaer xxaaAwl Hapijlw bejnij wbejn jownaataan bnij wajilaaked jownaataan׃  wajoAmaer xxaaAwl Aael-jownaataan HagijdaaH lij maeH OaaxijtaaH wajagaed-low jownaataan wajoAmaer TaaOom TaaOamtij biqceH HamaTaeH Aaxxaer-bjaadij mOaT dbaxx Hinnij Aaamwt׃  wajoAmaer xxaaAwl koH-jaOaxaeH AaeloHijm wkoH jowsip kij-mowt taamwt jownaataan׃  wajoAmaer HaaOaam Aael-xxaaAwl Hajownaataan jaamwt Aaxxaer OaaxaaH HajxxwOaaH HagdowlaaH HazoAt bjixraaAel haalijlaaH haj-jHwaaH Aim-jipol mixaOarat roAxxow AarcaaH kij-Oim-AaeloHijm OaaxaaH Hajowm HazaeH wajipdw HaaOaam Aaet-jownaataan wloA-met׃ s
HeLeningradoV: ואיש־ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם עד־הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל־העם לחם׃ ס  וכל־הארץ באו ביער ויהי דבש על־פני השדה׃  ויבא העם אל־היער והנה הלך דבש ואין־משיג ידו אל־פיו כי־ירא העם את־השבעה׃  ויונתן לא־שמע בהשביע אביו את־העם וישלח את־קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל־פיו [ותראנה כ] (ותארנה ק) עיניו׃  ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם היום ויעף העם׃  ויאמר יונתן עכר אבי את־הארץ ראו־נא כי־ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃  אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא־רבתה מכה בפלשתים׃  ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃  [ויעש כ] (ויעט ק) העם אל־ [שלל כ] (השלל ק) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו־ארצה ויאכל העם על־הדם׃  ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על־הדם ויאמר בגדתם גלו־אלי היום אבן גדולה׃  ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא־תחטאו ליהוה לאכל אל־הדם ויגשו כל־העם איש שורו בידו הלילה וישחטו־שם׃  ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ פ  ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים ׀ לילה ונבזה בהם ׀ עד־אור הבקר ולא־נשאר בהם איש ויאמרו כל־הטוב בעיניך עשה ס ויאמר הכהן נקרבה הלם אל־האלהים׃  וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃  ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃  כי חי־יהוה המושיע את־ישראל כי אם־ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל־העם׃  ויאמר אל־כל־ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל־שאול הטוב בעיניך עשה׃ ס  ויאמר שאול אל־יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃  ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃  ויאמר שאול אל־יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד־לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר־בידי מעט דבש הנני אמות׃  ויאמר שאול כה־יעשה אלהים וכה יוסף כי־מות תמות יונתן׃  ויאמר העם אל־שאול היונתן ׀ ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי־יהוה אם־יפל משערת ראשו ארצה כי־עם־אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את־יונתן ולא־מת׃ ס
wAjx-jxrAl ngx bjwm HHwA wjAl xAwl At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Od-HOrb wnqmtj mAjbj wlA TOm kl-HOm lhm׃ s  wkl-HArc bAw bjOr wjHj dbx Ol-pnj HxdH׃  wjbA HOm Al-HjOr wHnH Hlk dbx wAjn-mxjg jdw Al-pjw kj-jrA HOm At-HxbOH׃  wjwntn lA-xmO bHxbjO Abjw At-HOm wjxlh At-qcH HmTH Axr bjdw wjTbl AwtH bjOrt Hdbx wjxb jdw Al-pjw [wtrAnH k] (wtArnH q) Ojnjw׃  wjOn Ajx mHOm wjAmr HxbO HxbjO Abjk At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Hjwm wjOp HOm׃  wjAmr jwntn Okr Abj At-HArc rAw-nA kj-Arw Ojnj kj TOmtj mOT dbx HzH׃  Ap kj lwA Akl Akl Hjwm HOm mxll Ajbjw Axr mcA kj OtH lA-rbtH mkH bplxtjm׃  wjkw bjwm HHwA bplxtjm mmkmx AjlnH wjOp HOm mAd׃  [wjOx k] (wjOT q) HOm Al- [xll k] (Hxll q) wjqhw cAn wbqr wbnj bqr wjxhTw-ArcH wjAkl HOm Ol-Hdm׃  wjgjdw lxAwl lAmr HnH HOm hTAjm ljHwH lAkl Ol-Hdm wjAmr bgdtm glw-Alj Hjwm Abn gdwlH׃  wjAmr xAwl pcw bOm wAmrtm lHm Hgjxw Alj Ajx xwrw wAjx xjHw wxhTtm bzH wAkltm wlA-thTAw ljHwH lAkl Al-Hdm wjgxw kl-HOm Ajx xwrw bjdw HljlH wjxhTw-xm׃  wjbn xAwl mzbh ljHwH Atw Hhl lbnwt mzbh ljHwH׃ p  wjAmr xAwl nrdH Ahrj plxtjm ljlH wnbzH bHm Od-Awr Hbqr wlA-nxAr bHm Ajx wjAmrw kl-HTwb bOjnjk OxH s wjAmr HkHn nqrbH Hlm Al-HAlHjm׃  wjxAl xAwl bAlHjm HArd Ahrj plxtjm Httnm bjd jxrAl wlA OnHw bjwm HHwA׃  wjAmr xAwl gxw Hlm kl pnwt HOm wdOw wrAw bmH HjtH HhTAt HzAt Hjwm׃  kj hj-jHwH HmwxjO At-jxrAl kj Am-jxnw bjwntn bnj kj mwt jmwt wAjn OnHw mkl-HOm׃  wjAmr Al-kl-jxrAl Atm tHjw lObr Ahd wAnj wjwntn bnj nHjH lObr Ahd wjAmrw HOm Al-xAwl HTwb bOjnjk OxH׃ s  wjAmr xAwl Al-jHwH AlHj jxrAl HbH tmjm wjlkd jwntn wxAwl wHOm jcAw׃  wjAmr xAwl Hpjlw bjnj wbjn jwntn bnj wjlkd jwntn׃  wjAmr xAwl Al-jwntn HgjdH lj mH OxjtH wjgd-lw jwntn wjAmr TOm TOmtj bqcH HmTH Axr-bjdj mOT dbx Hnnj Amwt׃  wjAmr xAwl kH-jOxH AlHjm wkH jwsp kj-mwt tmwt jwntn׃  wjAmr HOm Al-xAwl Hjwntn jmwt Axr OxH HjxwOH HgdwlH HzAt bjxrAl hljlH hj-jHwH Am-jpl mxOrt rAxw ArcH kj-Om-AlHjm OxH Hjwm HzH wjpdw HOm At-jwntn wlA-mt׃ s
Schlachter: Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise.  Und das ganze Land hatte sich mit Bienenzucht befaßt, und Bienenstöcke befanden sich auf freiem Felde.  Als nun das Volk zu den Stöcken kam, siehe, da floß der Honig; aber niemand tat von demselben mit der Hand zu seinem Munde; denn das Volk fürchtete sich vor dem Schwur.  Jonatan aber hatte es nicht gehört, als sein Vater das Volk beschwor; und er streckte die Spitze seines Stabes aus, den er in seiner Hand hatte, und tauchte ihn in einen Honigwaben und nahm eine Handvoll in den Mund; da wurden seine Augen munter.  Aber einer aus dem Volk hob an und sprach: Dein Vater hat das Volk hoch und teuer beschworen und gesagt: Verflucht sei der Mann, der heute etwas ißt! Das Volk aber war müde.  Da sprach Jonatan: Mein Vater hat das Land ins Unglück gebracht! Sehet doch, wie munter meine Augen geworden sind, weil ich ein wenig von diesem Honig gekostet habe!  Wieviel mehr, wenn das Volk heute von der Beute seiner Feinde, die es vorfand, gegessen hätte! So aber ist die Niederlage der Philister nicht groß geworden.  Doch schlugen sie die Philister an jenem Tage von Michmas bis gen Ajalon, wiewohl das Volk sehr müde war.  Und das Volk machte sich über die Beute her, und sie nahmen Schafe und Rinder und Kälber und schlachteten sie auf der Erde, und das Volk aß das Fleisch mit dem Blut.  Das zeigte man aber dem Saul an und sprach: Siehe, das Volk versündigt sich am HERRN, da es mitsamt dem Blute ißt! Er sprach: Ihr habt eine Untreue begangen! Wälzet einen großen Stein zu mir her!  Und Saul sprach weiter: Zerstreuet euch unter das Volk und saget ihnen, daß jedermann seinen Ochsen und sein Schaf zu mir bringe, sie hier schlachte und dann esse, damit ihr euch mit Blutessen nicht an dem HERRN versündiget. Da brachte alles Volk, ein jeder, was er zur Hand hatte, bei Nacht herzu und schlachtete es daselbst.  Und Saul baute dem HERRN einen Altar; das war der erste Altar, den er dem HERRN baute.  Und Saul sprach: Laßt uns bei Nacht hinabziehen, den Philistern nach, und sie berauben, bis es heller Morgen wird, und niemand von ihnen übriglassen! Sie antworteten: Tue alles, was dir gefällt! Aber der Priester sprach: Laßt uns hier zu Gott nahen!  Und Saul fragte Gott: Soll ich hinabziehen, den Philistern nach? Willst du sie in Israels Hand geben? Aber Er antwortete ihm an jenem Tage nicht.  Da sprach Saul: Es sollen alle Häupter des Volkes herzutreten und erforschen und sehen, an wem heute die Schuld liegt;  denn so wahr der HERR lebt, der Israel geholfen hat, wenn sie gleich an meinem Sohne Jonatan wäre, so soll er gewiß sterben! Da antwortete ihm niemand vom ganzen Volk.  Und er sprach zu ganz Israel: Ihr sollt auf jene Seite treten; ich und mein Sohn Jonatan wollen auf dieser Seite sein. Das Volk sprach zu Saul: Tue, was dir gefällt!  Und Saul sprach zu dem HERRN, dem Gott Israels: Tue die Wahrheit kund! Da wurden Jonatan und Saul getroffen; aber das Volk ging frei aus.  Saul sprach: Werfet das Los über mich und meinen Sohn Jonatan! Da ward Jonatan getroffen.  Und Saul sprach zu Jonatan: Sage mir, was hast du getan?  Jonatan sagte es ihm und sprach: Ich habe nur ein wenig Honig gekostet mit der Spitze des Stabes, den ich in meiner Hand hatte, und siehe, ich soll sterben! Da sprach Saul: Gott tue mir dies und das; Jonatan, du mußt unbedingt sterben!  Aber das Volk sprach zu Saul: Sollte Jonatan sterben, der Israel ein so großes Heil verschafft hat? Das sei ferne! So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von seinem Haupt auf die Erde fallen; denn er hat an diesem Tage mit Gott gewirkt! Also erlöste das Volk den Jonatan, daß er nicht sterben mußte. Septuaginta: καὶ σαουλ ἠγνόησεν ἄγνοιαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀρᾶται τῷ λαῷ λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον ἕως ἑσπέρας καὶ ἐκδικήσω τὸν ἐχθρόν μου καὶ οὐκ ἐγεύσατο πᾶς ὁ λαὸς ἄρτου  καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἠρίστα καὶ ιααρ δρυμὸς ἦν μελισσῶνος κατὰ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ  καὶ εἰσῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν μελισσῶνα καὶ ἰδοὺ ἐπορεύετο λαλῶν καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἐπιστρέφων τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὁ λαὸς τὸν ὅρκον κυρίου  καὶ ιωναθαν οὐκ ἀκηκόει ἐν τῷ ὁρκίζειν τὸν πατέρα αὐτοῦ τὸν λαόν καὶ ἐξέτεινεν τὸ ἄκρον τοῦ σκήπτρου αὐτοῦ τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔβαψεν αὐτὸ εἰς τὸ κηρίον τοῦ μέλιτος καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀνέβλεψαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ  καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ὁρκίσας ὥρκισεν ὁ πατήρ σου τὸν λαὸν λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον σήμερον καὶ ἐξελύθη ὁ λαός  καὶ ἔγνω ιωναθαν καὶ εἶπεν ἀπήλλαχεν ὁ πατήρ μου τὴν γῆν ἰδὲ δὴ ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου ὅτι ἐγευσάμην βραχὺ τοῦ μέλιτος τούτου  ἀλλ' ὅτι εἰ ἔφαγεν ἔσθων ὁ λαὸς σήμερον τῶν σκύλων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὧν εὗρεν ὅτι νῦν ἂν μείζων ἦν ἡ πληγὴ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις  καὶ ἐπάταξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν μαχεμας καὶ ἐκοπίασεν ὁ λαὸς σφόδρα  καὶ ἐκλίθη ὁ λαὸς εἰς τὰ σκῦλα καὶ ἔλαβεν ὁ λαὸς ποίμνια καὶ βουκόλια καὶ τέκνα βοῶν καὶ ἔσφαξεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤσθιεν ὁ λαὸς σὺν τῷ αἵματι  καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαουλ λέγοντες ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ φαγὼν σὺν τῷ αἵματι καὶ εἶπεν σαουλ ἐν γεθθεμ κυλίσατέ μοι λίθον ἐνταῦθα μέγαν  καὶ εἶπεν σαουλ διασπάρητε ἐν τῷ λαῷ καὶ εἴπατε αὐτοῖς προσαγαγεῖν ἐνταῦθα ἕκαστος τὸν μόσχον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸ πρόβατον αὐτοῦ καὶ σφαζέτω ἐπὶ τούτου καὶ οὐ μὴ ἁμάρτητε τῷ κυρίῳ τοῦ ἐσθίειν σὺν τῷ αἵματι καὶ προσῆγεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος τὸ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσφαζον ἐκεῖ  καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ σαουλ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ τοῦτο ἤρξατο σαουλ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ  καὶ εἶπεν σαουλ καταβῶμεν ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων τὴν νύκτα καὶ διαρπάσωμεν ἐν αὐτοῖς ἕως διαφαύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ μὴ ὑπολίπωμεν ἐν αὐτοῖς ἄνδρα καὶ εἶπαν πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει καὶ εἶπεν ὁ ἱερεύς προσέλθωμεν ἐνταῦθα πρὸς τὸν θεόν  καὶ ἐπηρώτησεν σαουλ τὸν θεόν εἰ καταβῶ ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων εἰ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ  καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ἐνταῦθα πάσας τὰς γωνίας τοῦ ισραηλ καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ἐν τίνι γέγονεν ἡ ἁμαρτία αὕτη σήμερον  ὅτι ζῇ κύριος ὁ σώσας τὸν ισραηλ ὅτι ἐὰν ἀποκριθῇ κατὰ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου θανάτῳ ἀποθανεῖται καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀποκρινόμενος ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ  καὶ εἶπεν παντὶ ισραηλ ὑμεῖς ἔσεσθε εἰς δουλείαν καὶ ἐγὼ καὶ ιωναθαν ὁ υἱός μου ἐσόμεθα εἰς δουλείαν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει  καὶ εἶπεν σαουλ κύριε ὁ θεὸς ισραηλ τί ὅτι οὐκ ἀπεκρίθης τῷ δούλῳ σου σήμερον εἰ ἐν ἐμοὶ ἢ ἐν ιωναθαν τῷ υἱῷ μου ἡ ἀδικία κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δὸς δήλους καὶ ἐὰν τάδε εἴπῃς ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ δὸς δὴ ὁσιότητα καὶ κληροῦται ιωναθαν καὶ σαουλ καὶ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν  καὶ εἶπεν σαουλ βάλετε ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου ὃν ἂν κατακληρώσηται κύριος ἀποθανέτω καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ οὐκ ἔστιν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ κατεκράτησεν σαουλ τοῦ λαοῦ καὶ βάλλουσιν ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ κατακληροῦται ιωναθαν  καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς ιωναθαν ἀπάγγειλόν μοι τί πεποίηκας καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωναθαν καὶ εἶπεν γευσάμενος ἐγευσάμην ἐν ἄκρῳ τῷ σκήπτρῳ τῷ ἐν τῇ χειρί μου βραχὺ μέλι ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω  καὶ εἶπεν αὐτῷ σαουλ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ σήμερον  καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ εἰ σήμερον θανατωθήσεται ὁ ποιήσας τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην ἐν ισραηλ ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται τῆς τριχὸς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν ὅτι ὁ λαὸς τοῦ θεοῦ ἐποίησεν τὴν ἡμέραν ταύτην καὶ προσηύξατο ὁ λαὸς περὶ ιωναθαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐκ ἀπέθανεν
kai saoyl ehgnoehsen agnoian megalehn en teh ehmera ekeineh kai aratai toh laoh legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton eohs esperas kai ekdikehsoh ton echthron moy kai oyk egeysato pas o laos artoy  kai pasa eh geh ehrista kai iaar drymos ehn melissohnos kata prosohpon toy agroy  kai eisehlthen o laos eis ton melissohna kai idoy eporeyeto lalohn kai idoy oyk ehn epistrephohn tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy oti ephobehtheh o laos ton orkon kyrioy  kai iohnathan oyk akehkoei en toh orkizein ton patera aytoy ton laon kai exeteinen to akron toy skehptroy aytoy toy en teh cheiri aytoy kai ebapsen ayto eis to kehrion toy melitos kai epestrepsen tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy kai aneblepsan oi ophthalmoi aytoy  kai apekritheh eis ek toy laoy kai eipen orkisas ohrkisen o patehr soy ton laon legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton sehmeron kai exelytheh o laos  kai egnoh iohnathan kai eipen apehllachen o patehr moy tehn gehn ide deh oti eidon oi ophthalmoi moy oti egeysamehn brachy toy melitos toytoy  all' oti ei ephagen esthohn o laos sehmeron tohn skylohn tohn echthrohn aytohn ohn eyren oti nyn an meizohn ehn eh plehgeh en tois allophylois  kai epataxen en teh ehmera ekeineh ek tohn allophylohn en machemas kai ekopiasen o laos sphodra  kai eklitheh o laos eis ta skyla kai elaben o laos poimnia kai boykolia kai tekna boohn kai esphaxen epi tehn gehn kai ehsthien o laos syn toh aimati  kai apehggeleh toh saoyl legontes ehmartehken o laos toh kyrioh phagohn syn toh aimati kai eipen saoyl en geththem kylisate moi lithon entaytha megan  kai eipen saoyl diasparehte en toh laoh kai eipate aytois prosagagein entaytha ekastos ton moschon aytoy kai ekastos to probaton aytoy kai sphazetoh epi toytoy kai oy meh amartehte toh kyrioh toy esthiein syn toh aimati kai prosehgen pas o laos ekastos to en teh cheiri aytoy kai esphazon ekei  kai ohkodomehsen ekei saoyl thysiastehrion toh kyrioh toyto ehrxato saoyl oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh  kai eipen saoyl katabohmen opisoh tohn allophylohn tehn nykta kai diarpasohmen en aytois eohs diaphayseh eh ehmera kai meh ypolipohmen en aytois andra kai eipan pan to agathon enohpion soy poiei kai eipen o iereys proselthohmen entaytha pros ton theon  kai epehrohtehsen saoyl ton theon ei kataboh opisoh tohn allophylohn ei paradohseis aytoys eis cheiras israehl kai oyk apekritheh aytoh en teh ehmera ekeineh  kai eipen saoyl prosagagete entaytha pasas tas gohnias toy israehl kai gnohte kai idete en tini gegonen eh amartia ayteh sehmeron  oti zeh kyrios o sohsas ton israehl oti ean apokritheh kata iohnathan toy yioy moy thanatoh apothaneitai kai oyk ehn o apokrinomenos ek pantos toy laoy  kai eipen panti israehl ymeis esesthe eis doyleian kai egoh kai iohnathan o yios moy esometha eis doyleian kai eipen o laos pros saoyl to agathon enohpion soy poiei  kai eipen saoyl kyrie o theos israehl ti oti oyk apekrithehs toh doyloh soy sehmeron ei en emoi eh en iohnathan toh yioh moy eh adikia kyrie o theos israehl dos dehloys kai ean tade eipehs en toh laoh soy israehl dos deh osiotehta kai klehroytai iohnathan kai saoyl kai o laos exehlthen  kai eipen saoyl balete ana meson emoy kai ana meson iohnathan toy yioy moy on an kataklehrohsehtai kyrios apothanetoh kai eipen o laos pros saoyl oyk estin to rehma toyto kai katekratehsen saoyl toy laoy kai balloysin ana meson aytoy kai ana meson iohnathan toy yioy aytoy kai kataklehroytai iohnathan  kai eipen saoyl pros iohnathan apaggeilon moi ti pepoiehkas kai apehggeilen aytoh iohnathan kai eipen geysamenos egeysamehn en akroh toh skehptroh toh en teh cheiri moy brachy meli idoy egoh apothnehskoh  kai eipen aytoh saoyl tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti thanatoh apothaneh sehmeron  kai eipen o laos pros saoyl ei sehmeron thanatohthehsetai o poiehsas tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn en israehl zeh kyrios ei peseitai tehs trichos tehs kephalehs aytoy epi tehn gehn oti o laos toy theoy epoiehsen tehn ehmeran taytehn kai prosehyxato o laos peri iohnathan en teh ehmera ekeineh kai oyk apethanen
NovaVulgata: Et viri Israel comprimebant se in die illa. Adiuravit autem Saul populum dicens: “ Maledictus vir, qui comederit panem usque ad vesperam, donec ulciscar de inimicis meis! ”. Et non manducavit universus populus panem.  Omneque terrae vulgus venit in saltum, in quo erat mel super faciem agri.  Ingressus est itaque populus saltum, et apparuit fluens mel. Nullusque applicuit manum ad os suum; timebat enim populus iuramentum.  Porro Ionathan non audierat, cum adiuraret pater eius populum; extenditque summitatem virgae, quam habebat in manu, et intinxit in favo mellis et convertit manum suam ad os suum, et illuminati sunt oculi eius.  Respondensque unus de populo ait: “ Iureiurando constrinxit pater tuus populum dicens: “Maledictus, qui comederit panem hodie!”. Defecit autem populus ”.  Dixitque Ionathan: “ Turbavit pater meus terram! Videte quia illuminati sunt oculi mei, eo quod gustaverim paululum de melle isto;  quanto magis si comedisset hodie populus de praeda inimicorum suorum, quam repperit? Nonne nunc maior facta fuisset plaga in Philisthim? ”.  Percusserunt ergo in die illa Philisthaeos a Machmis usque in Aialon; defatigatus est autem populus nimis.  Et versus ad praedam tulit oves et boves et vitulos; et mactaverunt in terra, comeditque populus cum sanguine.  Nuntiaverunt autem Saul dicentes: “ Ecce populus peccat Domino comedens cum sanguine ”. Qui ait: “ Praevaricati estis! Volvite ad me huc saxum grande ”.  Et dixit Saul: “ Dispergimini in vulgus et dicite eis, ut adducat ad me unusquisque bovem suum et arietem, et occidite super istud et vescimini; et non peccabitis Domino comedentes cum sanguine ”. Adduxit itaque omnis populus, unusquisque quod erat in manu sua illa nocte, et occiderunt ibi.  Aedificavit autem Saul altare Domino. Tuncque primum coepit aedificare altare Domino.  Et dixit Saul: “ Irruamus super Philisthim nocte et vastemus eos, usquedum illucescat mane; nec relinquamus de eis virum ”. Dixitque populus: “ Omne, quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”. Et ait sacerdos: “ Accedamus huc ad Deum ”.  Et consuluit Saul Deum: “ Num persequar Philisthim? Numquid trades eos in manu Israel? ”. Et non respondit ei in die illa.  Dixitque Saul: “ Accedite huc, universi duces populi, et scitote et videte per quem acciderit peccatum hoc hodie.  Vivit Dominus, salvator Israel, quia si per Ionathan filium meum factum est, absque retractatione morietur ”. Ad quod nullus contradixit ei de omni populo.  Et ait ad universum Israel: “ Separamini vos in partem unam, et ego cum Ionathan filio meo ero in parte altera ”. Respondit populus ad Saul: “ Quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”.  Et dixit Saul ad Dominum, Deum Israel: “ Quid est quod non responderis servo tuo hodie? Si est in me aut in Ionathan filio meo iniquitas ista, Domine, Deus Israel, da Urim; sed, si est haec iniquitas in populo tuo Israel, da Tummim ”. Et deprehensus est Ionathan et Saul; populus autem salvus evasit.  Et ait Saul: “ Mittite sortem inter me et inter Ionathan filium meum ”. Et captus est Ionathan.  Dixit autem Saul ad Ionathan: “ Indica mihi quid feceris ”. Et indicavit ei Ionathan et ait: “ Gustans gustavi in summitate virgae, quae erat in manu mea, paululum mellis et ecce ego morior ”.  Et ait Saul: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, nisi morte morieris, Ionathan ”.  Dixitque populus ad Saul: “ Ergone Ionathan morietur, qui fecit salutem hanc magnam in Israel? Hoc nefas est; vivit Dominus, quia non cadet capillus de capite eius in terram, quia cum Deo operatus est hodie ”. Liberavit ergo populus Ionathan, ut non moreretur.


1.Samuel 14,24-45  *

HeLeningradV: וְאִישׁ־יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם׃ ס  וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר וַיְהִי דְבַשׁ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה׃  וַיָּבֹא הָעָם אֶל־הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ וְאֵין־מַשִּׂיג יָדֹו אֶל־פִּיו כִּי־יָרֵא הָעָם אֶת־הַשְּׁבֻעָה׃  וְיֹונָתָן לֹא־שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת־הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּטְבֹּל אֹותָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדֹו אֶל־פִּיו [וַתָּרֹאנָה כ] (וַתָּאֹרְנָה ק) עֵינָיו׃  וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת־הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם הַיֹּום וַיָּעַף הָעָם׃  וַיֹּאמֶר יֹונָתָן עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה׃  אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיֹּום הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא־רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים׃  וַיַּכּוּ בַּיֹּום הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד׃  [וַיַּעַשׂ כ] (וַיַּעַט ק) הָעָם אֶל־ [שָׁלָל כ] (הַשָּׁלָל ק) וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל־הַדָּם׃  וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַיהוָה לֶאֱכֹל עַל־הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיֹּום אֶבֶן גְּדֹולָה׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שֹׁורֹו וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא־תֶחֶטְאוּ לַיהוָה לֶאֱכֹל אֶל־הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל־הָעָם אִישׁ שֹׁורֹו בְיָדֹו הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָׁם׃  וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֹתֹו הֵחֵל לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים ׀ לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם ׀ עַד־אֹור הַבֹּקֶר וְלֹא־נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה ס וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל־הָאֱלֹהִים׃  וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ בַּיֹּום הַהוּא׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנֹּות הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיֹּום׃  כִּי חַי־יְהוָה הַמֹּושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יֶשְׁנֹו בְּיֹונָתָן בְּנִי כִּי מֹות יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל־הָעָם׃  וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיֹונָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־שָׁאוּל הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה׃ ס  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יֹונָתָן בְּנִי וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יֹונָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה וַיַּגֶּד־לֹו יֹונָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת׃  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה־יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִף כִּי־מֹות תָּמוּת יֹונָתָן׃  וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיֹונָתָן ׀ יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְהוָה אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשֹׁו אַרְצָה כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיֹּום הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יֹונָתָן וְלֹא־מֵת׃ ס
wAijxx-jixraaAel nigax bajowm HaHwA wajoAael xxaaAwl Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Oad-HaaOaeraeb wniqamtij meAojbaj wloA TaaOam kaal-HaaOaam laahaem׃ s  wkaal-HaaAaaraec baaAw bajaaOar wajHij dbaxx Oal-pnej HaxaadaeH׃  wajaaboA HaaOaam Aael-HajaOar wHineH Helaek dbaaxx wAejn-maxijg jaadow Aael-pijw kij-jaareA HaaOaam Aaet-HaxxbuOaaH׃  wjownaataan loA-xxaamaO bHaxxbijOa Aaabijw Aaet-HaaOaam wajixxlah Aaet-qceH HamaTaeH Aaxxaer bjaadow wajiTbol AowtaaH bjaOrat Hadbaaxx wajaaxxaeb jaadow Aael-pijw [wataaroAnaaH k] (wataaAornaaH q) Oejnaajw׃  wajaOan Aijxx meHaaOaam wajoAmaer HaxxbeOa HixxbijOa Aaabijkaa Aaet-HaaOaam leAmor Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer-joAkal laehaem Hajowm wajaaOap HaaOaam׃  wajoAmaer jownaataan Oaakar Aaabij Aaet-HaaAaaraec rAw-naaA kij-Aorw Oejnaj kij TaaOamtij mOaT dbaxx HazaeH׃  Aap kij lwA Aaakol Aaakal Hajowm HaaOaam mixxlal Aojbaajw Aaxxaer maacaaA kij OataaH loA-raabtaaH makaaH baplixxtijm׃  wajakw bajowm HaHwA baplixxtijm mimikmaax AajaalonaaH wajaaOap HaaOaam mAod׃  [wajaOax k] (wajaOaT q) HaaOaam Aael- [xxaalaal k] (Haxxaalaal q) wajiqhw coAn wbaaqaar wbnej baaqaar wajixxhaTw-AaarcaaH wajoAkal HaaOaam Oal-Hadaam׃  wajagijdw lxxaaAwl leAmor HineH HaaOaam hoTiAjm lajHwaaH laeAaekol Oal-Hadaam wajoAmaer bgadtaem golw-Aelaj Hajowm Aaebaen gdowlaaH׃  wajoAmaer xxaaAwl pucw baaOaam waAamartaem laaHaem Hagijxxw Aelaj Aijxx xxowrow wAijxx xjeHw wxxhaTtaem baazaeH waAakaltaem wloA-taehaeTAw lajHwaaH laeAaekol Aael-Hadaam wajagixxw kaal-HaaOaam Aijxx xxowrow bjaadow HalajlaaH wajixxhaTw-xxaam׃  wajibaen xxaaAwl mizbeha lajHwaaH Aotow Hehel libnowt mizbeha lajHwaaH׃ p  wajoAmaer xxaaAwl nerdaaH Aaharej plixxtijm lajlaaH wnaabozaaH baaHaem Oad-Aowr Haboqaer wloA-naxxAer baaHaem Aijxx wajoAmrw kaal-HaTowb bOejnaejkaa OaxeH s wajoAmaer HakoHen niqrbaaH Halom Aael-HaaAaeloHijm׃  wajixxAal xxaaAwl beAloHijm HaAered Aaharej plixxtijm Hatitnem bjad jixraaAel wloA OaanaaHw bajowm HaHwA׃  wajoAmaer xxaaAwl goxxw Halom kol pinowt HaaOaam wdOw wrAw bamaaH HaajtaaH HahaTaaAt HazoAt Hajowm׃  kij haj-jHwaaH HamowxxijOa Aaet-jixraaAel kij Aim-jaexxnow bjownaataan bnij kij mowt jaamwt wAejn OoneHw mikaal-HaaOaam׃  wajoAmaer Aael-kaal-jixraaAel Aataem tiHjw lOebaer Aaehaad waAanij wjownaataan bnij niHjaeH lOebaer Aaehaad wajoAmrw HaaOaam Aael-xxaaAwl HaTowb bOejnaejkaa OaxeH׃ s  wajoAmaer xxaaAwl Aael-jHwaaH AaeloHej jixraaAel HaabaaH taamijm wajilaaked jownaataan wxxaaAwl wHaaOaam jaacaaAw׃  wajoAmaer xxaaAwl Hapijlw bejnij wbejn jownaataan bnij wajilaaked jownaataan׃  wajoAmaer xxaaAwl Aael-jownaataan HagijdaaH lij maeH OaaxijtaaH wajagaed-low jownaataan wajoAmaer TaaOom TaaOamtij biqceH HamaTaeH Aaxxaer-bjaadij mOaT dbaxx Hinnij Aaamwt׃  wajoAmaer xxaaAwl koH-jaOaxaeH AaeloHijm wkoH jowsip kij-mowt taamwt jownaataan׃  wajoAmaer HaaOaam Aael-xxaaAwl Hajownaataan jaamwt Aaxxaer OaaxaaH HajxxwOaaH HagdowlaaH HazoAt bjixraaAel haalijlaaH haj-jHwaaH Aim-jipol mixaOarat roAxxow AarcaaH kij-Oim-AaeloHijm OaaxaaH Hajowm HazaeH wajipdw HaaOaam Aaet-jownaataan wloA-met׃ s
HeLeningradoV: ואיש־ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם עד־הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל־העם לחם׃ ס  וכל־הארץ באו ביער ויהי דבש על־פני השדה׃  ויבא העם אל־היער והנה הלך דבש ואין־משיג ידו אל־פיו כי־ירא העם את־השבעה׃  ויונתן לא־שמע בהשביע אביו את־העם וישלח את־קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל־פיו [ותראנה כ] (ותארנה ק) עיניו׃  ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את־העם לאמר ארור האיש אשר־יאכל לחם היום ויעף העם׃  ויאמר יונתן עכר אבי את־הארץ ראו־נא כי־ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃  אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא־רבתה מכה בפלשתים׃  ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃  [ויעש כ] (ויעט ק) העם אל־ [שלל כ] (השלל ק) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו־ארצה ויאכל העם על־הדם׃  ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על־הדם ויאמר בגדתם גלו־אלי היום אבן גדולה׃  ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא־תחטאו ליהוה לאכל אל־הדם ויגשו כל־העם איש שורו בידו הלילה וישחטו־שם׃  ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ פ  ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים ׀ לילה ונבזה בהם ׀ עד־אור הבקר ולא־נשאר בהם איש ויאמרו כל־הטוב בעיניך עשה ס ויאמר הכהן נקרבה הלם אל־האלהים׃  וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃  ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃  כי חי־יהוה המושיע את־ישראל כי אם־ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל־העם׃  ויאמר אל־כל־ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל־שאול הטוב בעיניך עשה׃ ס  ויאמר שאול אל־יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃  ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃  ויאמר שאול אל־יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד־לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר־בידי מעט דבש הנני אמות׃  ויאמר שאול כה־יעשה אלהים וכה יוסף כי־מות תמות יונתן׃  ויאמר העם אל־שאול היונתן ׀ ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי־יהוה אם־יפל משערת ראשו ארצה כי־עם־אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את־יונתן ולא־מת׃ ס
wAjx-jxrAl ngx bjwm HHwA wjAl xAwl At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Od-HOrb wnqmtj mAjbj wlA TOm kl-HOm lhm׃ s  wkl-HArc bAw bjOr wjHj dbx Ol-pnj HxdH׃  wjbA HOm Al-HjOr wHnH Hlk dbx wAjn-mxjg jdw Al-pjw kj-jrA HOm At-HxbOH׃  wjwntn lA-xmO bHxbjO Abjw At-HOm wjxlh At-qcH HmTH Axr bjdw wjTbl AwtH bjOrt Hdbx wjxb jdw Al-pjw [wtrAnH k] (wtArnH q) Ojnjw׃  wjOn Ajx mHOm wjAmr HxbO HxbjO Abjk At-HOm lAmr Arwr HAjx Axr-jAkl lhm Hjwm wjOp HOm׃  wjAmr jwntn Okr Abj At-HArc rAw-nA kj-Arw Ojnj kj TOmtj mOT dbx HzH׃  Ap kj lwA Akl Akl Hjwm HOm mxll Ajbjw Axr mcA kj OtH lA-rbtH mkH bplxtjm׃  wjkw bjwm HHwA bplxtjm mmkmx AjlnH wjOp HOm mAd׃  [wjOx k] (wjOT q) HOm Al- [xll k] (Hxll q) wjqhw cAn wbqr wbnj bqr wjxhTw-ArcH wjAkl HOm Ol-Hdm׃  wjgjdw lxAwl lAmr HnH HOm hTAjm ljHwH lAkl Ol-Hdm wjAmr bgdtm glw-Alj Hjwm Abn gdwlH׃  wjAmr xAwl pcw bOm wAmrtm lHm Hgjxw Alj Ajx xwrw wAjx xjHw wxhTtm bzH wAkltm wlA-thTAw ljHwH lAkl Al-Hdm wjgxw kl-HOm Ajx xwrw bjdw HljlH wjxhTw-xm׃  wjbn xAwl mzbh ljHwH Atw Hhl lbnwt mzbh ljHwH׃ p  wjAmr xAwl nrdH Ahrj plxtjm ljlH wnbzH bHm Od-Awr Hbqr wlA-nxAr bHm Ajx wjAmrw kl-HTwb bOjnjk OxH s wjAmr HkHn nqrbH Hlm Al-HAlHjm׃  wjxAl xAwl bAlHjm HArd Ahrj plxtjm Httnm bjd jxrAl wlA OnHw bjwm HHwA׃  wjAmr xAwl gxw Hlm kl pnwt HOm wdOw wrAw bmH HjtH HhTAt HzAt Hjwm׃  kj hj-jHwH HmwxjO At-jxrAl kj Am-jxnw bjwntn bnj kj mwt jmwt wAjn OnHw mkl-HOm׃  wjAmr Al-kl-jxrAl Atm tHjw lObr Ahd wAnj wjwntn bnj nHjH lObr Ahd wjAmrw HOm Al-xAwl HTwb bOjnjk OxH׃ s  wjAmr xAwl Al-jHwH AlHj jxrAl HbH tmjm wjlkd jwntn wxAwl wHOm jcAw׃  wjAmr xAwl Hpjlw bjnj wbjn jwntn bnj wjlkd jwntn׃  wjAmr xAwl Al-jwntn HgjdH lj mH OxjtH wjgd-lw jwntn wjAmr TOm TOmtj bqcH HmTH Axr-bjdj mOT dbx Hnnj Amwt׃  wjAmr xAwl kH-jOxH AlHjm wkH jwsp kj-mwt tmwt jwntn׃  wjAmr HOm Al-xAwl Hjwntn jmwt Axr OxH HjxwOH HgdwlH HzAt bjxrAl hljlH hj-jHwH Am-jpl mxOrt rAxw ArcH kj-Om-AlHjm OxH Hjwm HzH wjpdw HOm At-jwntn wlA-mt׃ s
Schlachter: Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise.  Und das ganze Land hatte sich mit Bienenzucht befaßt, und Bienenstöcke befanden sich auf freiem Felde.  Als nun das Volk zu den Stöcken kam, siehe, da floß der Honig; aber niemand tat von demselben mit der Hand zu seinem Munde; denn das Volk fürchtete sich vor dem Schwur.  Jonatan aber hatte es nicht gehört, als sein Vater das Volk beschwor; und er streckte die Spitze seines Stabes aus, den er in seiner Hand hatte, und tauchte ihn in einen Honigwaben und nahm eine Handvoll in den Mund; da wurden seine Augen munter.  Aber einer aus dem Volk hob an und sprach: Dein Vater hat das Volk hoch und teuer beschworen und gesagt: Verflucht sei der Mann, der heute etwas ißt! Das Volk aber war müde.  Da sprach Jonatan: Mein Vater hat das Land ins Unglück gebracht! Sehet doch, wie munter meine Augen geworden sind, weil ich ein wenig von diesem Honig gekostet habe!  Wieviel mehr, wenn das Volk heute von der Beute seiner Feinde, die es vorfand, gegessen hätte! So aber ist die Niederlage der Philister nicht groß geworden.  Doch schlugen sie die Philister an jenem Tage von Michmas bis gen Ajalon, wiewohl das Volk sehr müde war.  Und das Volk machte sich über die Beute her, und sie nahmen Schafe und Rinder und Kälber und schlachteten sie auf der Erde, und das Volk aß das Fleisch mit dem Blut.  Das zeigte man aber dem Saul an und sprach: Siehe, das Volk versündigt sich am HERRN, da es mitsamt dem Blute ißt! Er sprach: Ihr habt eine Untreue begangen! Wälzet einen großen Stein zu mir her!  Und Saul sprach weiter: Zerstreuet euch unter das Volk und saget ihnen, daß jedermann seinen Ochsen und sein Schaf zu mir bringe, sie hier schlachte und dann esse, damit ihr euch mit Blutessen nicht an dem HERRN versündiget. Da brachte alles Volk, ein jeder, was er zur Hand hatte, bei Nacht herzu und schlachtete es daselbst.  Und Saul baute dem HERRN einen Altar; das war der erste Altar, den er dem HERRN baute.  Und Saul sprach: Laßt uns bei Nacht hinabziehen, den Philistern nach, und sie berauben, bis es heller Morgen wird, und niemand von ihnen übriglassen! Sie antworteten: Tue alles, was dir gefällt! Aber der Priester sprach: Laßt uns hier zu Gott nahen!  Und Saul fragte Gott: Soll ich hinabziehen, den Philistern nach? Willst du sie in Israels Hand geben? Aber Er antwortete ihm an jenem Tage nicht.  Da sprach Saul: Es sollen alle Häupter des Volkes herzutreten und erforschen und sehen, an wem heute die Schuld liegt;  denn so wahr der HERR lebt, der Israel geholfen hat, wenn sie gleich an meinem Sohne Jonatan wäre, so soll er gewiß sterben! Da antwortete ihm niemand vom ganzen Volk.  Und er sprach zu ganz Israel: Ihr sollt auf jene Seite treten; ich und mein Sohn Jonatan wollen auf dieser Seite sein. Das Volk sprach zu Saul: Tue, was dir gefällt!  Und Saul sprach zu dem HERRN, dem Gott Israels: Tue die Wahrheit kund! Da wurden Jonatan und Saul getroffen; aber das Volk ging frei aus.  Saul sprach: Werfet das Los über mich und meinen Sohn Jonatan! Da ward Jonatan getroffen.  Und Saul sprach zu Jonatan: Sage mir, was hast du getan?  Jonatan sagte es ihm und sprach: Ich habe nur ein wenig Honig gekostet mit der Spitze des Stabes, den ich in meiner Hand hatte, und siehe, ich soll sterben! Da sprach Saul: Gott tue mir dies und das; Jonatan, du mußt unbedingt sterben!  Aber das Volk sprach zu Saul: Sollte Jonatan sterben, der Israel ein so großes Heil verschafft hat? Das sei ferne! So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von seinem Haupt auf die Erde fallen; denn er hat an diesem Tage mit Gott gewirkt! Also erlöste das Volk den Jonatan, daß er nicht sterben mußte. Septuaginta: καὶ σαουλ ἠγνόησεν ἄγνοιαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀρᾶται τῷ λαῷ λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον ἕως ἑσπέρας καὶ ἐκδικήσω τὸν ἐχθρόν μου καὶ οὐκ ἐγεύσατο πᾶς ὁ λαὸς ἄρτου  καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἠρίστα καὶ ιααρ δρυμὸς ἦν μελισσῶνος κατὰ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ  καὶ εἰσῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν μελισσῶνα καὶ ἰδοὺ ἐπορεύετο λαλῶν καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἐπιστρέφων τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὁ λαὸς τὸν ὅρκον κυρίου  καὶ ιωναθαν οὐκ ἀκηκόει ἐν τῷ ὁρκίζειν τὸν πατέρα αὐτοῦ τὸν λαόν καὶ ἐξέτεινεν τὸ ἄκρον τοῦ σκήπτρου αὐτοῦ τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔβαψεν αὐτὸ εἰς τὸ κηρίον τοῦ μέλιτος καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀνέβλεψαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ  καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ὁρκίσας ὥρκισεν ὁ πατήρ σου τὸν λαὸν λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον σήμερον καὶ ἐξελύθη ὁ λαός  καὶ ἔγνω ιωναθαν καὶ εἶπεν ἀπήλλαχεν ὁ πατήρ μου τὴν γῆν ἰδὲ δὴ ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου ὅτι ἐγευσάμην βραχὺ τοῦ μέλιτος τούτου  ἀλλ' ὅτι εἰ ἔφαγεν ἔσθων ὁ λαὸς σήμερον τῶν σκύλων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὧν εὗρεν ὅτι νῦν ἂν μείζων ἦν ἡ πληγὴ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις  καὶ ἐπάταξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν μαχεμας καὶ ἐκοπίασεν ὁ λαὸς σφόδρα  καὶ ἐκλίθη ὁ λαὸς εἰς τὰ σκῦλα καὶ ἔλαβεν ὁ λαὸς ποίμνια καὶ βουκόλια καὶ τέκνα βοῶν καὶ ἔσφαξεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤσθιεν ὁ λαὸς σὺν τῷ αἵματι  καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαουλ λέγοντες ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ φαγὼν σὺν τῷ αἵματι καὶ εἶπεν σαουλ ἐν γεθθεμ κυλίσατέ μοι λίθον ἐνταῦθα μέγαν  καὶ εἶπεν σαουλ διασπάρητε ἐν τῷ λαῷ καὶ εἴπατε αὐτοῖς προσαγαγεῖν ἐνταῦθα ἕκαστος τὸν μόσχον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸ πρόβατον αὐτοῦ καὶ σφαζέτω ἐπὶ τούτου καὶ οὐ μὴ ἁμάρτητε τῷ κυρίῳ τοῦ ἐσθίειν σὺν τῷ αἵματι καὶ προσῆγεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος τὸ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσφαζον ἐκεῖ  καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ σαουλ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ τοῦτο ἤρξατο σαουλ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ  καὶ εἶπεν σαουλ καταβῶμεν ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων τὴν νύκτα καὶ διαρπάσωμεν ἐν αὐτοῖς ἕως διαφαύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ μὴ ὑπολίπωμεν ἐν αὐτοῖς ἄνδρα καὶ εἶπαν πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει καὶ εἶπεν ὁ ἱερεύς προσέλθωμεν ἐνταῦθα πρὸς τὸν θεόν  καὶ ἐπηρώτησεν σαουλ τὸν θεόν εἰ καταβῶ ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων εἰ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ  καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ἐνταῦθα πάσας τὰς γωνίας τοῦ ισραηλ καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ἐν τίνι γέγονεν ἡ ἁμαρτία αὕτη σήμερον  ὅτι ζῇ κύριος ὁ σώσας τὸν ισραηλ ὅτι ἐὰν ἀποκριθῇ κατὰ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου θανάτῳ ἀποθανεῖται καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀποκρινόμενος ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ  καὶ εἶπεν παντὶ ισραηλ ὑμεῖς ἔσεσθε εἰς δουλείαν καὶ ἐγὼ καὶ ιωναθαν ὁ υἱός μου ἐσόμεθα εἰς δουλείαν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει  καὶ εἶπεν σαουλ κύριε ὁ θεὸς ισραηλ τί ὅτι οὐκ ἀπεκρίθης τῷ δούλῳ σου σήμερον εἰ ἐν ἐμοὶ ἢ ἐν ιωναθαν τῷ υἱῷ μου ἡ ἀδικία κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δὸς δήλους καὶ ἐὰν τάδε εἴπῃς ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ δὸς δὴ ὁσιότητα καὶ κληροῦται ιωναθαν καὶ σαουλ καὶ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν  καὶ εἶπεν σαουλ βάλετε ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου ὃν ἂν κατακληρώσηται κύριος ἀποθανέτω καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ οὐκ ἔστιν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ κατεκράτησεν σαουλ τοῦ λαοῦ καὶ βάλλουσιν ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ κατακληροῦται ιωναθαν  καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς ιωναθαν ἀπάγγειλόν μοι τί πεποίηκας καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωναθαν καὶ εἶπεν γευσάμενος ἐγευσάμην ἐν ἄκρῳ τῷ σκήπτρῳ τῷ ἐν τῇ χειρί μου βραχὺ μέλι ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω  καὶ εἶπεν αὐτῷ σαουλ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ σήμερον  καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ εἰ σήμερον θανατωθήσεται ὁ ποιήσας τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην ἐν ισραηλ ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται τῆς τριχὸς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν ὅτι ὁ λαὸς τοῦ θεοῦ ἐποίησεν τὴν ἡμέραν ταύτην καὶ προσηύξατο ὁ λαὸς περὶ ιωναθαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐκ ἀπέθανεν
kai saoyl ehgnoehsen agnoian megalehn en teh ehmera ekeineh kai aratai toh laoh legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton eohs esperas kai ekdikehsoh ton echthron moy kai oyk egeysato pas o laos artoy  kai pasa eh geh ehrista kai iaar drymos ehn melissohnos kata prosohpon toy agroy  kai eisehlthen o laos eis ton melissohna kai idoy eporeyeto lalohn kai idoy oyk ehn epistrephohn tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy oti ephobehtheh o laos ton orkon kyrioy  kai iohnathan oyk akehkoei en toh orkizein ton patera aytoy ton laon kai exeteinen to akron toy skehptroy aytoy toy en teh cheiri aytoy kai ebapsen ayto eis to kehrion toy melitos kai epestrepsen tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy kai aneblepsan oi ophthalmoi aytoy  kai apekritheh eis ek toy laoy kai eipen orkisas ohrkisen o patehr soy ton laon legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton sehmeron kai exelytheh o laos  kai egnoh iohnathan kai eipen apehllachen o patehr moy tehn gehn ide deh oti eidon oi ophthalmoi moy oti egeysamehn brachy toy melitos toytoy  all' oti ei ephagen esthohn o laos sehmeron tohn skylohn tohn echthrohn aytohn ohn eyren oti nyn an meizohn ehn eh plehgeh en tois allophylois  kai epataxen en teh ehmera ekeineh ek tohn allophylohn en machemas kai ekopiasen o laos sphodra  kai eklitheh o laos eis ta skyla kai elaben o laos poimnia kai boykolia kai tekna boohn kai esphaxen epi tehn gehn kai ehsthien o laos syn toh aimati  kai apehggeleh toh saoyl legontes ehmartehken o laos toh kyrioh phagohn syn toh aimati kai eipen saoyl en geththem kylisate moi lithon entaytha megan  kai eipen saoyl diasparehte en toh laoh kai eipate aytois prosagagein entaytha ekastos ton moschon aytoy kai ekastos to probaton aytoy kai sphazetoh epi toytoy kai oy meh amartehte toh kyrioh toy esthiein syn toh aimati kai prosehgen pas o laos ekastos to en teh cheiri aytoy kai esphazon ekei  kai ohkodomehsen ekei saoyl thysiastehrion toh kyrioh toyto ehrxato saoyl oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh  kai eipen saoyl katabohmen opisoh tohn allophylohn tehn nykta kai diarpasohmen en aytois eohs diaphayseh eh ehmera kai meh ypolipohmen en aytois andra kai eipan pan to agathon enohpion soy poiei kai eipen o iereys proselthohmen entaytha pros ton theon  kai epehrohtehsen saoyl ton theon ei kataboh opisoh tohn allophylohn ei paradohseis aytoys eis cheiras israehl kai oyk apekritheh aytoh en teh ehmera ekeineh  kai eipen saoyl prosagagete entaytha pasas tas gohnias toy israehl kai gnohte kai idete en tini gegonen eh amartia ayteh sehmeron  oti zeh kyrios o sohsas ton israehl oti ean apokritheh kata iohnathan toy yioy moy thanatoh apothaneitai kai oyk ehn o apokrinomenos ek pantos toy laoy  kai eipen panti israehl ymeis esesthe eis doyleian kai egoh kai iohnathan o yios moy esometha eis doyleian kai eipen o laos pros saoyl to agathon enohpion soy poiei  kai eipen saoyl kyrie o theos israehl ti oti oyk apekrithehs toh doyloh soy sehmeron ei en emoi eh en iohnathan toh yioh moy eh adikia kyrie o theos israehl dos dehloys kai ean tade eipehs en toh laoh soy israehl dos deh osiotehta kai klehroytai iohnathan kai saoyl kai o laos exehlthen  kai eipen saoyl balete ana meson emoy kai ana meson iohnathan toy yioy moy on an kataklehrohsehtai kyrios apothanetoh kai eipen o laos pros saoyl oyk estin to rehma toyto kai katekratehsen saoyl toy laoy kai balloysin ana meson aytoy kai ana meson iohnathan toy yioy aytoy kai kataklehroytai iohnathan  kai eipen saoyl pros iohnathan apaggeilon moi ti pepoiehkas kai apehggeilen aytoh iohnathan kai eipen geysamenos egeysamehn en akroh toh skehptroh toh en teh cheiri moy brachy meli idoy egoh apothnehskoh  kai eipen aytoh saoyl tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti thanatoh apothaneh sehmeron  kai eipen o laos pros saoyl ei sehmeron thanatohthehsetai o poiehsas tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn en israehl zeh kyrios ei peseitai tehs trichos tehs kephalehs aytoy epi tehn gehn oti o laos toy theoy epoiehsen tehn ehmeran taytehn kai prosehyxato o laos peri iohnathan en teh ehmera ekeineh kai oyk apethanen
NovaVulgata: Et viri Israel comprimebant se in die illa. Adiuravit autem Saul populum dicens: “ Maledictus vir, qui comederit panem usque ad vesperam, donec ulciscar de inimicis meis! ”. Et non manducavit universus populus panem.  Omneque terrae vulgus venit in saltum, in quo erat mel super faciem agri.  Ingressus est itaque populus saltum, et apparuit fluens mel. Nullusque applicuit manum ad os suum; timebat enim populus iuramentum.  Porro Ionathan non audierat, cum adiuraret pater eius populum; extenditque summitatem virgae, quam habebat in manu, et intinxit in favo mellis et convertit manum suam ad os suum, et illuminati sunt oculi eius.  Respondensque unus de populo ait: “ Iureiurando constrinxit pater tuus populum dicens: “Maledictus, qui comederit panem hodie!”. Defecit autem populus ”.  Dixitque Ionathan: “ Turbavit pater meus terram! Videte quia illuminati sunt oculi mei, eo quod gustaverim paululum de melle isto;  quanto magis si comedisset hodie populus de praeda inimicorum suorum, quam repperit? Nonne nunc maior facta fuisset plaga in Philisthim? ”.  Percusserunt ergo in die illa Philisthaeos a Machmis usque in Aialon; defatigatus est autem populus nimis.  Et versus ad praedam tulit oves et boves et vitulos; et mactaverunt in terra, comeditque populus cum sanguine.  Nuntiaverunt autem Saul dicentes: “ Ecce populus peccat Domino comedens cum sanguine ”. Qui ait: “ Praevaricati estis! Volvite ad me huc saxum grande ”.  Et dixit Saul: “ Dispergimini in vulgus et dicite eis, ut adducat ad me unusquisque bovem suum et arietem, et occidite super istud et vescimini; et non peccabitis Domino comedentes cum sanguine ”. Adduxit itaque omnis populus, unusquisque quod erat in manu sua illa nocte, et occiderunt ibi.  Aedificavit autem Saul altare Domino. Tuncque primum coepit aedificare altare Domino.  Et dixit Saul: “ Irruamus super Philisthim nocte et vastemus eos, usquedum illucescat mane; nec relinquamus de eis virum ”. Dixitque populus: “ Omne, quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”. Et ait sacerdos: “ Accedamus huc ad Deum ”.  Et consuluit Saul Deum: “ Num persequar Philisthim? Numquid trades eos in manu Israel? ”. Et non respondit ei in die illa.  Dixitque Saul: “ Accedite huc, universi duces populi, et scitote et videte per quem acciderit peccatum hoc hodie.  Vivit Dominus, salvator Israel, quia si per Ionathan filium meum factum est, absque retractatione morietur ”. Ad quod nullus contradixit ei de omni populo.  Et ait ad universum Israel: “ Separamini vos in partem unam, et ego cum Ionathan filio meo ero in parte altera ”. Respondit populus ad Saul: “ Quod bonum videtur in oculis tuis, fac ”.  Et dixit Saul ad Dominum, Deum Israel: “ Quid est quod non responderis servo tuo hodie? Si est in me aut in Ionathan filio meo iniquitas ista, Domine, Deus Israel, da Urim; sed, si est haec iniquitas in populo tuo Israel, da Tummim ”. Et deprehensus est Ionathan et Saul; populus autem salvus evasit.  Et ait Saul: “ Mittite sortem inter me et inter Ionathan filium meum ”. Et captus est Ionathan.  Dixit autem Saul ad Ionathan: “ Indica mihi quid feceris ”. Et indicavit ei Ionathan et ait: “ Gustans gustavi in summitate virgae, quae erat in manu mea, paululum mellis et ecce ego morior ”.  Et ait Saul: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, nisi morte morieris, Ionathan ”.  Dixitque populus ad Saul: “ Ergone Ionathan morietur, qui fecit salutem hanc magnam in Israel? Hoc nefas est; vivit Dominus, quia non cadet capillus de capite eius in terram, quia cum Deo operatus est hodie ”. Liberavit ergo populus Ionathan, ut non moreretur.


1.Samuel 20,34 *

HeLeningradV: וַיָּקָם יְהֹונָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי־אָף וְלֹא־אָכַל בְּיֹום־הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם כִּי נֶעְצַב אֶל־דָּוִד כִּי הִכְלִמֹו אָבִיו׃ ס
wajaaqaam jHownaataan meOim Haxxulhaan baahaarij-Aaap wloA-Aaakal bjowm-Hahodaexx Haxxenij laehaem kij naeOcab Aael-daawid kij Hiklimow Aaabijw׃ s
HeLeningradoV: ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי־אף ולא־אכל ביום־החדש השני לחם כי נעצב אל־דוד כי הכלמו אביו׃ ס
wjqm jHwntn mOm Hxlhn bhrj-Ap wlA-Akl bjwm-Hhdx Hxnj lhm kj nOcb Al-dwd kj Hklmw Abjw׃ s
Schlachter: Und Jonatan stand vom Tische auf mit grimmigem Zorn und aß an jenem zweiten Tage des Neumonds keine Speise; denn es tat ihm weh um Davids willen, daß sein Vater ihn beschimpft hatte. Septuaginta: καὶ ἀνεπήδησεν ιωναθαν ἀπὸ τῆς τραπέζης ἐν ὀργῇ θυμοῦ καὶ οὐκ ἔφαγεν ἐν τῇ δευτέρᾳ τοῦ μηνὸς ἄρτον ὅτι ἐθραύσθη ἐπὶ τὸν δαυιδ ὅτι συνετέλεσεν ἐπ' αὐτὸν ὁ πατὴρ αὐτοῦ
kai anepehdehsen iohnathan apo tehs trapezehs en orgeh thymoy kai oyk ephagen en teh deytera toy mehnos arton oti ethraystheh epi ton dayid oti synetelesen ep' ayton o patehr aytoy
NovaVulgata: Surrexit ergo Ionathan a mensa in ira furoris et non comedit in die neomeniae secunda panem; contristatus est enim super David, eo quod confudisset eum pater suus.


1.Samuel 28,20 *

HeLeningradV: וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא־קֹומָתֹו אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל גַּם־כֹּחַ לֹא־הָיָה בֹו כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כָּל־הַיֹּום וְכָל־הַלָּיְלָה׃
wajmaHer xxaaAwl wajipol mloA-qowmaatow AarcaaH wajiraaA mAod midibrej xxmwAel gam-koha loA-HaajaaH bow kij loA Aaakal laehaem kaal-Hajowm wkaal-HalaajlaaH׃
HeLeningradoV: וימהר שאול ויפל מלא־קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם־כח לא־היה בו כי לא אכל לחם כל־היום וכל־הלילה׃
wjmHr xAwl wjpl mlA-qwmtw ArcH wjrA mAd mdbrj xmwAl gm-kh lA-HjH bw kj lA Akl lhm kl-Hjwm wkl-HljlH׃
Schlachter: Da fiel Saul plötzlich zu Boden, so lang und groß er war, denn er erschrak sehr ob den Worten Samuels, so daß keine Kraft mehr in ihm blieb; denn er hatte den ganzen Tag und die ganze Nacht nichts gegessen. Septuaginta: καὶ ἔσπευσεν σαουλ καὶ ἔπεσεν ἑστηκὼς ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐφοβήθη σφόδρα ἀπὸ τῶν λόγων σαμουηλ καὶ ἰσχὺς ἐν αὐτῷ οὐκ ἦν ἔτι οὐ γὰρ ἔφαγεν ἄρτον ὅλην τὴν ἡμέραν καὶ ὅλην τὴν νύκτα ἐκείνην
kai espeysen saoyl kai epesen estehkohs epi tehn gehn kai ephobehtheh sphodra apo tohn logohn samoyehl kai ischys en aytoh oyk ehn eti oy gar ephagen arton olehn tehn ehmeran kai olehn tehn nykta ekeinehn
NovaVulgata: Statimque Saul cecidit porrectus in terram; extimuerat enim verba Samuel, et robur non erat in eo, quia non comederat panem tota die illa et tota nocte illa.


1.Samuel 28,23 *

HeLeningradV: וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל וַיִּפְרְצוּ־בֹו עֲבָדָיו וְגַם־הָאִשָּׁה וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם וַיָּקָם מֵהָאָרֶץ וַיֵּשֶׁב אֶל־הַמִּטָּה׃
wajmaaAen wajoAmaer loA Aokal wajiprcw-bow Oabaadaajw wgam-HaaAixxaaH wajixxmaO lqolaam wajaaqaam meHaaAaaraec wajexxaeb Aael-HamiTaaH׃
HeLeningradoV: וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו־בו עבדיו וגם־האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל־המטה׃
wjmAn wjAmr lA Akl wjprcw-bw Obdjw wgm-HAxH wjxmO lqlm wjqm mHArc wjxb Al-HmTH׃
Schlachter: Er aber weigerte sich und sprach: Ich will nicht essen! Da nötigten ihn seine Knechte und auch das Weib, und er gehorchte ihrer Stimme. Und er stand auf von der Erde und setzte sich auf das Bett. Septuaginta: καὶ οὐκ ἐβουλήθη φαγεῖν καὶ παρεβιάζοντο αὐτὸν οἱ παῖδες αὐτοῦ καὶ ἡ γυνή καὶ ἤκουσεν τῆς φωνῆς αὐτῶν καὶ ἀνέστη ἀπὸ τῆς γῆς καὶ ἐκάθισεν ἐπὶ τὸν δίφρον
kai oyk eboylehtheh phagein kai parebiazonto ayton oi paides aytoy kai eh gyneh kai ehkoysen tehs phohnehs aytohn kai anesteh apo tehs gehs kai ekathisen epi ton diphron
NovaVulgata: Qui renuit et ait: “ Non comedam ”. Coegerunt autem eum servi sui et mulier; et tandem, audita voce eorum, surrexit de terra et sedit super lectum.


1.Samuel 30,12 *

HeLeningradV: וַיִּתְּנוּ־לֹו פֶלַח דְּבֵלָה וּשְׁנֵי צִמֻּקִים וַיֹּאכַל וַתָּשָׁב רוּחֹו אֵלָיו כִּי לֹא־אָכַל לֶחֶם וְלֹא־שָׁתָה מַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילֹות׃ ס
wajitnw-low paelah dbelaaH wxxnej cimuqijm wajoAkal wataaxxaab rwhow Aelaajw kij loA-Aaakal laehaem wloA-xxaataaH majim xxloxxaaH jaamijm wxxloxxaaH lejlowt׃ s
HeLeningradoV: ויתנו־לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא־אכל לחם ולא־שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות׃ ס
wjtnw-lw plh dblH wxnj cmqjm wjAkl wtxb rwhw Aljw kj lA-Akl lhm wlA-xtH mjm xlxH jmjm wxlxH ljlwt׃ s
Schlachter: und gaben ihm ein Stück Feigenkuchen und zwei Rosinenkuchen. Und als er gegessen hatte, kam er wieder zu sich selbst; denn er hatte während drei Tagen und drei Nächten nichts gegessen und kein Wasser getrunken. Septuaginta: καὶ διδόασιν αὐτῷ κλάσμα παλάθης καὶ ἔφαγεν καὶ κατέστη τὸ πνεῦμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ ὅτι οὐ βεβρώκει ἄρτον καὶ οὐ πεπώκει ὕδωρ τρεῖς ἡμέρας καὶ τρεῖς νύκτας
kai didoasin aytoh klasma palathehs kai ephagen kai katesteh to pneyma aytoy en aytoh oti oy bebrohkei arton kai oy pepohkei ydohr treis ehmeras kai treis nyktas
NovaVulgata: sed et dederunt ei fragmen massae caricarum et duas ligaturas uvae passae. Quae cum comedisset, reversus est spiritus eius; non enim comederat panem neque biberat aquam tribus diebus et tribus noctibus.


2.Samuel


2.Samuel 2,26 *

HeLeningradV: וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל־יֹואָב וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלֹוא יָדַעְתָּה כִּי־מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרֹונָה וְעַד־מָתַי לֹא־תֹאמַר לָעָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם׃
wajiqraaA Aabner Aael-jowAaab wajoAmaer Halaanaecah toAkal haeraeb HalowA jaadaOtaaH kij-maaraaH tiHjaeH baaAaharownaaH wOad-maataj loA-toAmar laaOaam laaxxwb meAaharej AahejHaem׃
HeLeningradoV: ויקרא אבנר אל־יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי־מרה תהיה באחרונה ועד־מתי לא־תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם׃
wjqrA Abnr Al-jwAb wjAmr Hlnch tAkl hrb HlwA jdOtH kj-mrH tHjH bAhrwnH wOd-mtj lA-tAmr lOm lxwb mAhrj AhjHm׃
Schlachter: Da rief Abner Joab zu und sprach: Soll denn das Schwert unaufhörlich fressen? Weißt du nicht, daß zuletzt eine Erbitterung entstehen wird? Und wie lange willst du nicht dem Volke sagen, daß es von seinen Brüdern ablasse? Septuaginta: καὶ ἐκάλεσεν αβεννηρ ιωαβ καὶ εἶπεν μὴ εἰς νῖκος καταφάγεται ἡ ῥομφαία ἦ οὐκ οἶδας ὅτι πικρὰ ἔσται εἰς τὰ ἔσχατα καὶ ἕως πότε οὐ μὴ εἴπῃς τῷ λαῷ ἀναστρέφειν ἀπὸ ὄπισθεν τῶν ἀδελφῶν ἡμῶν
kai ekalesen abennehr iohab kai eipen meh eis nikos kataphagetai eh romphaia eh oyk oidas oti pikra estai eis ta eschata kai eohs pote oy meh eipehs toh laoh anastrephein apo opisthen tohn adelphohn ehmohn
NovaVulgata: Et exclamavit Abner ad Ioab et ait: “ Num usque ad internecionem tuus mucro desaeviet? An ignoras quod periculosa sit desperatio? Usquequo non dicis populo, ut omittat persequi fratres suos? ”.


2.Samuel 11,11 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל־דָּוִד הָאָרֹון וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכֹּות וַאדֹנִי יֹואָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבֹוא אֶל־בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות וְלִשְׁכַּב עִם־אִשְׁתִּי חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם־אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃
wajoAmaer AwrijaaH Aael-daawid HaaAaarown wjixraaAel wijHwdaaH joxxbijm basukowt waAdonij jowAaab wOabdej Aadonij Oal-pnej HaxaadaeH honijm waAanij AaabowA Aael-bejtij laeAaekol wlixxtowt wlixxkab Oim-Aixxtij hajaekaa whej napxxaekaa Aim-AaeOaexaeH Aaet-Hadaabaar HazaeH׃
HeLeningradoV: ויאמר אוריה אל־דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על־פני השדה חנים ואני אבוא אל־ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם־אשתי חיך וחי נפשך אם־אעשה את־הדבר הזה׃
wjAmr AwrjH Al-dwd HArwn wjxrAl wjHwdH jxbjm bskwt wAdnj jwAb wObdj Adnj Ol-pnj HxdH hnjm wAnj AbwA Al-bjtj lAkl wlxtwt wlxkb Om-Axtj hjk whj npxk Am-AOxH At-Hdbr HzH׃
Schlachter: Urija aber sprach zu David: Die Lade und Israel und Juda halten sich in Zelten auf, und mein Herr Joab und die Knechte meines Herrn lagern auf freiem Felde, und ich sollte in mein Haus gehen, essen und trinken und bei meinem Weibe liegen? So wahr du lebst und deine Seele lebt, ich tue solches nicht! Septuaginta: καὶ εἶπεν ουριας πρὸς δαυιδ ἡ κιβωτὸς καὶ ισραηλ καὶ ιουδας κατοικοῦσιν ἐν σκηναῖς καὶ ὁ κύριός μου ιωαβ καὶ οἱ δοῦλοι τοῦ κυρίου μου ἐπὶ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ παρεμβάλλουσιν καὶ ἐγὼ εἰσελεύσομαι εἰς τὸν οἶκόν μου φαγεῖν καὶ πιεῖν καὶ κοιμηθῆναι μετὰ τῆς γυναικός μου πῶς ζῇ ἡ ψυχή σου εἰ ποιήσω τὸ ῥῆμα τοῦτο
kai eipen oyrias pros dayid eh kibohtos kai israehl kai ioydas katoikoysin en skehnais kai o kyrios moy iohab kai oi doyloi toy kyrioy moy epi prosohpon toy agroy paremballoysin kai egoh eiseleysomai eis ton oikon moy phagein kai piein kai koimehthehnai meta tehs gynaikos moy pohs zeh eh psycheh soy ei poiehsoh to rehma toyto
NovaVulgata: Et ait Urias ad David: “ Arca et Israel et Iuda habitant in papilionibus, et dominus meus Ioab et servi domini mei super faciem terrae manent; et ego ingrediar domum meam, ut comedam et bibam et dormiam cum uxore mea? Per salutem tuam et per salutem animae tuae, non faciam rem hanc! ”.


2.Samuel 11,13 *

HeLeningradV: וַיִּקְרָא־לֹו דָוִד וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ וַיְשַׁכְּרֵהוּ וַיֵּצֵא בָעֶרֶב לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבֹו עִם־עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְאֶל־בֵּיתֹו לֹא יָרָד׃
wajiqraaA-low daawid wajoAkal lpaanaajw wajexxt wajxxakreHw wajeceA baaOaeraeb lixxkab bmixxkaabow Oim-Oabdej Aadonaajw wAael-bejtow loA jaaraad׃
HeLeningradoV: ויקרא־לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם־עבדי אדניו ואל־ביתו לא ירד׃
wjqrA-lw dwd wjAkl lpnjw wjxt wjxkrHw wjcA bOrb lxkb bmxkbw Om-Obdj Adnjw wAl-bjtw lA jrd׃
Schlachter: Und David lud ihn ein, bei ihm zu essen und zu trinken und machte ihn trunken; er ging aber am Abend gleichwohl aus, um sich auf einem Lager bei seines Herrn Knechten schlafen zu legen, und ging nicht in sein Haus hinab. Septuaginta: καὶ ἐκάλεσεν αὐτὸν δαυιδ καὶ ἔφαγεν ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ ἔπιεν καὶ ἐμέθυσεν αὐτόν καὶ ἐξῆλθεν ἑσπέρας τοῦ κοιμηθῆναι ἐπὶ τῆς κοίτης αὐτοῦ μετὰ τῶν δούλων τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ οὐ κατέβη
kai ekalesen ayton dayid kai ephagen enohpion aytoy kai epien kai emethysen ayton kai exehlthen esperas toy koimehthehnai epi tehs koitehs aytoy meta tohn doylohn toy kyrioy aytoy kai eis ton oikon aytoy oy katebeh
NovaVulgata: Vocavit enim eum David, ut comederet coram se et biberet, et inebriavit eum. Qui egressus vespere dormivit in strato suo cum servis domini sui et in domum suam non descendit.


2.Samuel 11,25 *

HeLeningradV: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־הַמַּלְאָךְ כֹּה־תֹאמַר אֶל־יֹואָב אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה כִּי־כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל־הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵהוּ׃
wajoAmaer daawid Aael-HamalAaak koH-toAmar Aael-jowAaab Aal-jeraO bOejnaejkaa Aaet-Hadaabaar HazaeH kij-kaazoH wkaazaeH toAkal Haehaaraeb Hahazeq milhamtkaa Aael-HaaOijr wHaarsaaH whazqeHw׃
HeLeningradoV: ויאמר דוד אל־המלאך כה־תאמר אל־יואב אל־ירע בעיניך את־הדבר הזה כי־כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל־העיר והרסה וחזקהו׃
wjAmr dwd Al-HmlAk kH-tAmr Al-jwAb Al-jrO bOjnjk At-Hdbr HzH kj-kzH wkzH tAkl Hhrb Hhzq mlhmtk Al-HOjr wHrsH whzqHw׃
Schlachter: David sprach zum Boten: Sage zu Joab: «Laß dich das nicht anfechten; denn das Schwert tötet bald diesen, bald jenen. Verstärke deinen Kampf gegen die Stadt und zerstöre sie!» Also sollst du ihn ermutigen. Septuaginta: καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς τὸν ἄγγελον τάδε ἐρεῖς πρὸς ιωαβ μὴ πονηρὸν ἔστω ἐν ὀφθαλμοῖς σου τὸ ῥῆμα τοῦτο ὅτι ποτὲ μὲν οὕτως καὶ ποτὲ οὕτως φάγεται ἡ μάχαιρα κραταίωσον τὸν πόλεμόν σου πρὸς τὴν πόλιν καὶ κατάσπασον αὐτὴν καὶ κραταίωσον αὐτόν
kai eipen dayid pros ton aggelon tade ereis pros iohab meh ponehron estoh en ophthalmois soy to rehma toyto oti pote men oytohs kai pote oytohs phagetai eh machaira krataiohson ton polemon soy pros tehn polin kai kataspason aytehn kai krataiohson ayton
NovaVulgata: Et dixit David ad nuntium: “ Haec dices Ioab: Non te affligat ista res; varius enim eventus est belli, et nunc hunc, nunc illum consumit gladius; corrobora proelium tuum adversus urbem, ut destruas eam. Et tu conforta eum ”.


2.Samuel 13,11 *

HeLeningradV: וַתַּגֵּשׁ אֵלָיו לֶאֱכֹל וַיַּחֲזֶק־בָּהּ וַיֹּאמֶר לָהּ בֹּואִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחֹותִי׃
watagexx Aelaajw laeAaekol wajahazaeq-baaH wajoAmaer laaH bowAij xxikbij Oimij Aahowtij׃
HeLeningradoV: ותגש אליו לאכל ויחזק־בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי׃
wtgx Aljw lAkl wjhzq-bH wjAmr lH bwAj xkbj Omj Ahwtj׃
Schlachter: Und als sie es zu ihm brachte, daß er äße, ergriff er sie und sprach zu ihr: Komm her, meine Schwester, schlafe bei mir! Septuaginta: καὶ προσήγαγεν αὐτῷ τοῦ φαγεῖν καὶ ἐπελάβετο αὐτῆς καὶ εἶπεν αὐτῇ δεῦρο κοιμήθητι μετ' ἐμοῦ ἀδελφή μου
kai prosehgagen aytoh toy phagein kai epelabeto aytehs kai eipen ayteh deyro koimehthehti met' emoy adelpheh moy
NovaVulgata: Cumque obtulisset ei cibum, apprehendit eam et ait: “ Veni, cuba mecum, soror mea ”.


2.Samuel 18,8 *

HeLeningradV: וַתְּהִי־שָׁם הַמִּלְחָמָה [נָפֹצֵית כ] (נָפֹצֶת ק) עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיֶּרֶב הַיַּעַר לֶאֱכֹל בָּעָם מֵאֲשֶׁר אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיֹּום הַהוּא׃
watHij-xxaam HamilhaamaaH [naapocejt k] (naapocaet q) Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wajaeraeb HajaOar laeAaekol baaOaam meAaxxaer AaaklaaH Hahaeraeb bajowm HaHwA׃
HeLeningradoV: ותהי־שם המלחמה [נפצית כ] (נפצת ק) על־פני כל־הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא׃
wtHj-xm HmlhmH [npcjt k] (npct q) Ol-pnj kl-HArc wjrb HjOr lAkl bOm mAxr AklH Hhrb bjwm HHwA׃
Schlachter: und der Kampf breitete sich daselbst über das ganze Land aus, und der Wald fraß an jenem Tage viel mehr Volk, als das Schwert es getan hatte. Septuaginta: καὶ ἐγένετο ἐκεῖ ὁ πόλεμος διεσπαρμένος ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς καὶ ἐπλεόνασεν ὁ δρυμὸς τοῦ καταφαγεῖν ἐκ τοῦ λαοῦ ὑπὲρ οὓς κατέφαγεν ἐν τῷ λαῷ ἡ μάχαιρα ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ
kai egeneto ekei o polemos diesparmenos epi prosohpon pasehs tehs gehs kai epleonasen o drymos toy kataphagein ek toy laoy yper oys katephagen en toh laoh eh machaira en teh ehmera ekeineh
NovaVulgata: Fuit autem ibi proelium dispersum super faciem omnis terrae; et multo plures erant, quos saltus consumpserat de populo, quam hi, quos voraverat gladius in die illa.


2.Samuel 19,29 *

HeLeningradV: כִּי לֹא הָיָה כָּל־בֵּית אָבִי כִּי אִם־אַנְשֵׁי־מָוֶת לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַתָּשֶׁת אֶת־עַבְדְּךָ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ וּמַה־יֶּשׁ־לִי עֹוד צְדָקָה וְלִזְעֹק עֹוד אֶל־הַמֶּלֶךְ׃ פ
kij loA HaajaaH kaal-bejt Aaabij kij Aim-Aanxxej-maawaet laAdonij Hamaelaek wataaxxaet Aaet-Oabdkaa bAoklej xxulhaanaekaa wmaH-jaexx-lij Oowd cdaaqaaH wlizOoq Oowd Aael-Hamaelaek׃ p
HeLeningradoV: כי לא היה כל־בית אבי כי אם־אנשי־מות לאדני המלך ותשת את־עבדך באכלי שלחנך ומה־יש־לי עוד צדקה ולזעק עוד אל־המלך׃ פ
kj lA HjH kl-bjt Abj kj Am-Anxj-mwt lAdnj Hmlk wtxt At-Obdk bAklj xlhnk wmH-jx-lj Owd cdqH wlzOq Owd Al-Hmlk׃ p
Schlachter: Denn als das ganze Haus meines Vaters nichts anderes war als Leute des Todes vor meinem Herrn, dem König, hast du deinen Knecht unter die gesetzt, welche an deinem Tische essen; was habe ich noch weiter zu beanspruchen oder zum König zu schreien? Septuaginta: ὅτι οὐκ ἦν πᾶς ὁ οἶκος τοῦ πατρός μου ἀλλ' ἢ ὅτι ἄνδρες θανάτου τῷ κυρίῳ μου τῷ βασιλεῖ καὶ ἔθηκας τὸν δοῦλόν σου ἐν τοῖς ἐσθίουσιν τὴν τράπεζάν σου καὶ τί ἐστίν μοι ἔτι δικαίωμα καὶ τοῦ κεκραγέναι με ἔτι πρὸς τὸν βασιλέα
oti oyk ehn pas o oikos toy patros moy all' eh oti andres thanatoy toh kyrioh moy toh basilei kai ethehkas ton doylon soy en tois esthioysin tehn trapezan soy kai ti estin moi eti dikaiohma kai toy kekragenai me eti pros ton basilea
NovaVulgata: Neque enim fuit domus patris mei nisi morti obnoxia domino meo regi; tu autem posuisti me servum tuum inter convivas mensae tuae. Quid ultra igitur habeo iustitiae, ut vociferer ad regem? ”.


2.Samuel 22,39 *

HeLeningradV: וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃
waaAakalem waaAaemhaacem wloA jqwmwn wajiplw tahat raglaaj׃
HeLeningradoV: ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃
wAklm wAmhcm wlA jqwmwn wjplw tht rglj׃
Schlachter: ich rieb sie auf und zerschmetterte sie, daß sie nicht mehr aufstehen konnten; sie fielen unter meine Füße. Septuaginta: διώξω ἐχθρούς μου καὶ ἀφανιῶ αὐτοὺς καὶ οὐκ ἀναστρέψω ἕως συντελέσω αὐτούς  καὶ θλάσω αὐτούς καὶ οὐκ ἀναστήσονται καὶ πεσοῦνται ὑπὸ τοὺς πόδας μου
diohxoh echthroys moy kai aphanioh aytoys kai oyk anastrepsoh eohs syntelesoh aytoys  kai thlasoh aytoys kai oyk anastehsontai kai pesoyntai ypo toys podas moy
NovaVulgata: Consumpsi eos et confregi, ut non consurgerent: ceciderunt sub pedibus meis.


1.Könige


1.Könige 1,25 *

HeLeningradV: כִּי ׀ יָרַד הַיֹּום וַיִּזְבַּח שֹׁור וּמְרִיא־וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ׃
kij jaarad Hajowm wajizbah xxowr wmrijA-wcoAn laarob wajiqraaA lkaal-bnej Hamaelaek wlxaarej HacaabaaA wlAaebjaataar HakoHen wHinaam Aoklijm wxxotijm lpaanaajw wajoAmrw jhij Hamaelaek AadonijaaHw׃
HeLeningradoV: כי ׀ ירד היום ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו׃
kj jrd Hjwm wjzbh xwr wmrjA-wcAn lrb wjqrA lkl-bnj Hmlk wlxrj HcbA wlAbjtr HkHn wHnm Akljm wxtjm lpnjw wjAmrw jhj Hmlk AdnjHw׃
Schlachter: Denn er ist heute hinabgegangen und hat Ochsen und Mastvieh und viele Schafe geopfert und hat alle Söhne des Königs eingeladen und die Hauptleute, dazu den Priester Abjatar. Und siehe, sie essen und trinken vor ihm und sagen: Es lebe der König Adonia! Septuaginta: ὅτι κατέβη σήμερον καὶ ἐθυσίασεν μόσχους καὶ ἄρνας καὶ πρόβατα εἰς πλῆθος καὶ ἐκάλεσεν πάντας τοὺς υἱοὺς τοῦ βασιλέως καὶ τοὺς ἄρχοντας τῆς δυνάμεως καὶ αβιαθαρ τὸν ἱερέα καὶ ἰδού εἰσιν ἐσθίοντες καὶ πίνοντες ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ εἶπαν ζήτω ὁ βασιλεὺς αδωνιας
oti katebeh sehmeron kai ethysiasen moschoys kai arnas kai probata eis plehthos kai ekalesen pantas toys yioys toy basileohs kai toys archontas tehs dynameohs kai abiathar ton ierea kai idoy eisin esthiontes kai pinontes enohpion aytoy kai eipan zehtoh o basileys adohnias
NovaVulgata: Quia descendit hodie et immolavit boves et pinguia et arietes plurimos et vocavit universos filios regis et principes exercitus, Abiathar quoque sacerdotem; illique vescentes et bibentes coram eo dixerunt: “Vivat rex Adonias!”.


1.Könige 1,41 *

HeLeningradV: וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל־הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתֹּו וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל וַיִּשְׁמַע יֹואָב אֶת־קֹול הַשֹּׁופָר וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ קֹול־הַקִּרְיָה הֹומָה׃
wajixxmaO AadonijaaHw wkaal-HaqruAijm Aaxxaer Aitow wHem kilw laeAaekol wajixxmaO jowAaab Aaet-qowl Haxxowpaar wajoAmaer madwOa qowl-HaqirjaaH HowmaaH׃
HeLeningradoV: וישמע אדניהו וכל־הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את־קול השופר ויאמר מדוע קול־הקריה הומה׃
wjxmO AdnjHw wkl-HqrAjm Axr Atw wHm klw lAkl wjxmO jwAb At-qwl Hxwpr wjAmr mdwO qwl-HqrjH HwmH׃
Schlachter: Adonia aber hörte es samt allen Gästen, die bei ihm waren, da sie eben das Mahl beendigt hatten. Als aber Joab den Schall der Posaune hörte, sprach er: Was soll das Geschrei in der Stadt? Septuaginta: καὶ ἤκουσεν αδωνιας καὶ πάντες οἱ κλητοὶ αὐτοῦ καὶ αὐτοὶ συνετέλεσαν φαγεῖν καὶ ἤκουσεν ιωαβ τὴν φωνὴν τῆς κερατίνης καὶ εἶπεν τίς ἡ φωνὴ τῆς πόλεως ἠχούσης
kai ehkoysen adohnias kai pantes oi klehtoi aytoy kai aytoi synetelesan phagein kai ehkoysen iohab tehn phohnehn tehs keratinehs kai eipen tis eh phohneh tehs poleohs ehchoysehs
NovaVulgata: Audivit autem Adonias et omnes, qui invitati fuerant ab eo; iamque convivium finitum erat. Sed et Ioab, audita voce tubae, ait: “ Quid sibi vult clamor civitatis tumultuantis? ”.


1.Könige 10,5 *

HeLeningradV: וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנֹו וּמֹושַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד [מְשָׁרְתֹו כ] (מְשָׁרְתָיו ק) וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתֹו אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא־הָיָה בָהּ עֹוד רוּחַ׃
wmaAakal xxulhaanow wmowxxab Oabaadaajw wmaOamad [mxxaartow k] (mxxaartaajw q) wmalbuxxejHaem wmaxxqaajw wOolaatow Aaxxaer jaOalaeH bejt jHwaaH wloA-HaajaaH baaH Oowd rwha׃
HeLeningradoV: ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד [משרתו כ] (משרתיו ק) ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא־היה בה עוד רוח׃
wmAkl xlhnw wmwxb Obdjw wmOmd [mxrtw k] (mxrtjw q) wmlbxjHm wmxqjw wOltw Axr jOlH bjt jHwH wlA-HjH bH Owd rwh׃
Schlachter: und die Speise für seinen Tisch und die Wohnung seiner Knechte und das Auftreten seiner Dienerschaft und ihre Kleidung, auch sein Geschirr und die Brandopfer, die er im Hause des HERRN darbrachte, da geriet sie außer sich vor Erstaunen und sprach zum König: Septuaginta: καὶ τὰ βρώματα σαλωμων καὶ τὴν καθέδραν παίδων αὐτοῦ καὶ τὴν στάσιν λειτουργῶν αὐτοῦ καὶ τὸν ἱματισμὸν αὐτοῦ καὶ τοὺς οἰνοχόους αὐτοῦ καὶ τὴν ὁλοκαύτωσιν αὐτοῦ ἣν ἀνέφερεν ἐν οἴκῳ κυρίου καὶ ἐξ ἑαυτῆς ἐγένετο
kai ta brohmata salohmohn kai tehn kathedran paidohn aytoy kai tehn stasin leitoyrgohn aytoy kai ton imatismon aytoy kai toys oinochooys aytoy kai tehn olokaytohsin aytoy ehn anepheren en oikoh kyrioy kai ex eaytehs egeneto
NovaVulgata: et cibos mensae eius et sessionem servorum et ordinem ministrantium vestesque eorum et pincernas et holocausta, quae offerebat in domo Domini, non habebat ultra spiritum


1.Könige 13   *

HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃  וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃  וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃  וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃  וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃  וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃  וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃  וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃  כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃  וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ  וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃  וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃  וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃  וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃  וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃  וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃  כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃  וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃  וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃  וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃  וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃  וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃  וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃  וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃  וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃  וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃  וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃  וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃  וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃  וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃  וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃  כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ  אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃  וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃  wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃  wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃  wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃  wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃  wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃  wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃  wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃  kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃  wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p  wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃  wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃  wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃  wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃  wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃  wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃  kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃  wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃  wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃  wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃  wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃  wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃  wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃  wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃  wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃  wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃  wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃  wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃  wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃  wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃  wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃  kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p  Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃  wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃  ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃  ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃  ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃  והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃  ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃  וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃  ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃  כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃  וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ  ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃  וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃  ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃  וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃  ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃  ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃  כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃  ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃  וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃  ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃  ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃  ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃  ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃  וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃  והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃  וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃  וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃  וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃  וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃  וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃  ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃  כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ  אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃  ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃  wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃  wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃  wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃  wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃  wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃  wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃  wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃  kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃  wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p  wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃  wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃  wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃  wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃  wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃  wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃  kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃  wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃  wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃  wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃  wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃  wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃  wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃  wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃  wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃  wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃  wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃  wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃  wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃  wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃  wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃  kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p  Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃  wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.  Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!  Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!  Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.  Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.  Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.  Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.  Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.  Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!  Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.  Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.  Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.  Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,  setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!  Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!  Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;  denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!  Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!  Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.  Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,  und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,  sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!  Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.  Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.  Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.  Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!  Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,  ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.  Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.  Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!  Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;  denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.  Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.  Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte. Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι  καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ  καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυται καὶ ἐκχυθήσεται ἡ πιότης ἡ ἐπ' αὐτῷ  καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῶν λόγων τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικαλεσαμένου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν βαιθηλ καὶ ἐξέτεινεν ὁ βασιλεὺς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου λέγων συλλάβετε αὐτόν καὶ ἰδοὺ ἐξηράνθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἣν ἐξέτεινεν ἐπ' αὐτόν καὶ οὐκ ἠδυνήθη ἐπιστρέψαι αὐτὴν πρὸς ἑαυτόν  καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐρράγη καὶ ἐξεχύθη ἡ πιότης ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου κατὰ τὸ τέρας ὃ ἔδωκεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν λόγῳ κυρίου  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ δεήθητι τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐπιστρεψάτω ἡ χείρ μου πρός με καὶ ἐδεήθη ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα τοῦ βασιλέως πρὸς αὐτόν καὶ ἐγένετο καθὼς τὸ πρότερον  καὶ ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἴσελθε μετ' ἐμοῦ εἰς οἶκον καὶ ἀρίστησον καὶ δώσω σοι δόμα  καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ πρὸς τὸν βασιλέα ἐάν μοι δῷς τὸ ἥμισυ τοῦ οἴκου σου οὐκ εἰσελεύσομαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγω ἄρτον οὐδὲ μὴ πίω ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ  ὅτι οὕτως ἐνετείλατό μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ  καὶ ἀπῆλθεν ἐν ὁδῷ ἄλλῃ καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἦλθεν ἐν αὐτῇ εἰς βαιθηλ  καὶ προφήτης εἷς πρεσβύτης κατῴκει ἐν βαιθηλ καὶ ἔρχονται οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ διηγήσαντο αὐτῷ ἅπαντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐν βαιθηλ καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν τῷ βασιλεῖ καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτῶν  καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὁ πατὴρ αὐτῶν λέγων ποίᾳ ὁδῷ πεπόρευται καὶ δεικνύουσιν αὐτῷ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ ἀνῆλθεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐλθὼν ἐξ ιουδα  καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἐπισάξατέ μοι τὸν ὄνον καὶ ἐπέσαξαν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέβη ἐπ' αὐτόν  καὶ ἐπορεύθη κατόπισθεν τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ εὗρεν αὐτὸν καθήμενον ὑπὸ δρῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐληλυθὼς ἐξ ιουδα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ  καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ φάγε ἄρτον  καὶ εἶπεν οὐ μὴ δύνωμαι τοῦ ἐπιστρέψαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγομαι ἄρτον οὐδὲ πίομαι ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ  ὅτι οὕτως ἐντέταλταί μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον ἐκεῖ καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ ἐκεῖ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κἀγὼ προφήτης εἰμὶ καθὼς σύ καὶ ἄγγελος λελάληκεν πρός με ἐν ῥήματι κυρίου λέγων ἐπίστρεψον αὐτὸν πρὸς σεαυτὸν εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ φαγέτω ἄρτον καὶ πιέτω ὕδωρ καὶ ἐψεύσατο αὐτῷ  καὶ ἐπέστρεψεν αὐτόν καὶ ἔφαγεν ἄρτον καὶ ἔπιεν ὕδωρ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ  καὶ ἐγένετο αὐτῶν καθημένων ἐπὶ τῆς τραπέζης καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς τὸν προφήτην τὸν ἐπιστρέψαντα αὐτὸν  καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ τὸν ἥκοντα ἐξ ιουδα λέγων τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν παρεπίκρανας τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου  καὶ ἐπέστρεψας καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ ἔπιες ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ οὐ μὴ εἰσέλθῃ τὸ σῶμά σου εἰς τὸν τάφον τῶν πατέρων σου  καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ φαγεῖν ἄρτον καὶ πιεῖν ὕδωρ καὶ ἐπέσαξεν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν  καὶ ἀπῆλθεν καὶ εὗρεν αὐτὸν λέων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν καὶ ἦν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος εἱστήκει παρ' αὐτό καὶ ὁ λέων εἱστήκει παρὰ τὸ σῶμα  καὶ ἰδοὺ ἄνδρες παραπορευόμενοι καὶ εἶδον τὸ θνησιμαῖον ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ λέων εἱστήκει ἐχόμενα τοῦ θνησιμαίου καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐλάλησαν ἐν τῇ πόλει οὗ ὁ προφήτης ὁ πρεσβύτης κατῴκει ἐν αὐτῇ  καὶ ἤκουσεν ὁ ἐπιστρέψας αὐτὸν ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ οὗτός ἐστιν ὃς παρεπίκρανε τὸ ῥῆμα κυρίου  καὶ ἐπορεύθη καὶ εὗρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος καὶ ὁ λέων εἱστήκεισαν παρὰ τὸ σῶμα καὶ οὐκ ἔφαγεν ὁ λέων τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ οὐ συνέτριψεν τὸν ὄνον  καὶ ἦρεν ὁ προφήτης τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτὸ ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν αὐτὸν εἰς τὴν πόλιν ὁ προφήτης τοῦ θάψαι αὐτὸν  ἐν τῷ τάφῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐκόψαντο αὐτόν οὐαὶ ἀδελφέ  καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ κόψασθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων ἐὰν ἀποθάνω θάψατέ με ἐν τῷ τάφῳ τούτῳ οὗ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τέθαπται ἐν αὐτῷ παρὰ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ θέτε με ἵνα σωθῶσι τὰ ὀστᾶ μου μετὰ τῶν ὀστῶν αὐτοῦ  ὅτι γινόμενον ἔσται τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν ἐν λόγῳ κυρίου ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἐν βαιθηλ καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους τοὺς ὑψηλοὺς τοὺς ἐν σαμαρείᾳ  καὶ μετὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐκ ἐπέστρεψεν ιεροβοαμ ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐποίησεν ἐκ μέρους τοῦ λαοῦ ἱερεῖς ὑψηλῶν ὁ βουλόμενος ἐπλήρου τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐγίνετο ἱερεὺς εἰς τὰ ὑψηλά  καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο εἰς ἁμαρτίαν τῷ οἴκῳ ιεροβοαμ καὶ εἰς ὄλεθρον καὶ εἰς ἀφανισμὸν ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
kai idoy anthrohpos toy theoy ex ioyda paregeneto en logoh kyrioy eis baithehl kai ieroboam eistehkei epi to thysiastehrion toy epithysai  kai epekalesen pros to thysiastehrion en logoh kyrioy kai eipen thysiastehrion thysiastehrion tade legei kyrios idoy yios tiktetai toh oikoh dayid iohsias onoma aytoh kai thysei epi se toys iereis tohn ypsehlohn toys epithyontas epi se kai osta anthrohpohn kaysei epi se  kai edohken en teh ehmera ekeineh teras legohn toyto to rehma o elalehsen kyrios legohn idoy to thysiastehrion rehgnytai kai ekchythehsetai eh piotehs eh ep' aytoh  kai egeneto ohs ehkoysen o basileys ieroboam tohn logohn toy anthrohpoy toy theoy toy epikalesamenoy epi to thysiastehrion to en baithehl kai exeteinen o basileys tehn cheira aytoy apo toy thysiastehrioy legohn syllabete ayton kai idoy exehrantheh eh cheir aytoy ehn exeteinen ep' ayton kai oyk ehdynehtheh epistrepsai aytehn pros eayton  kai to thysiastehrion errageh kai exechytheh eh piotehs apo toy thysiastehrioy kata to teras o edohken o anthrohpos toy theoy en logoh kyrioy  kai eipen o basileys ieroboam toh anthrohpoh toy theoy deehthehti toy prosohpoy kyrioy toy theoy soy kai epistrepsatoh eh cheir moy pros me kai edeehtheh o anthrohpos toy theoy toy prosohpoy kyrioy kai epestrepsen tehn cheira toy basileohs pros ayton kai egeneto kathohs to proteron  kai elalehsen o basileys pros ton anthrohpon toy theoy eiselthe met' emoy eis oikon kai aristehson kai dohsoh soi doma  kai eipen o anthrohpos toy theoy pros ton basilea ean moi dohs to ehmisy toy oikoy soy oyk eiseleysomai meta soy oyde meh phagoh arton oyde meh pioh ydohr en toh topoh toytoh  oti oytohs eneteilato moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh  kai apehlthen en odoh alleh kai oyk anestrepsen en teh odoh eh ehlthen en ayteh eis baithehl  kai prophehtehs eis presbytehs katohkei en baithehl kai erchontai oi yioi aytoy kai diehgehsanto aytoh apanta ta erga a epoiehsen o anthrohpos toy theoy en teh ehmera ekeineh en baithehl kai toys logoys oys elalehsen toh basilei kai epestrepsan to prosohpon toy patros aytohn  kai elalehsen pros aytoys o patehr aytohn legohn poia odoh peporeytai kai deiknyoysin aytoh oi yioi aytoy tehn odon en eh anehlthen o anthrohpos toy theoy o elthohn ex ioyda  kai eipen tois yiois aytoy episaxate moi ton onon kai epesaxan aytoh ton onon kai epebeh ep' ayton  kai eporeytheh katopisthen toy anthrohpoy toy theoy kai eyren ayton kathehmenon ypo dryn kai eipen aytoh ei sy ei o anthrohpos toy theoy o elehlythohs ex ioyda kai eipen aytoh egoh  kai eipen aytoh deyro met' emoy kai phage arton  kai eipen oy meh dynohmai toy epistrepsai meta soy oyde meh phagomai arton oyde piomai ydohr en toh topoh toytoh  oti oytohs entetaltai moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton ekei kai meh piehs ydohr ekei kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh  kai eipen pros ayton kagoh prophehtehs eimi kathohs sy kai aggelos lelalehken pros me en rehmati kyrioy legohn epistrepson ayton pros seayton eis ton oikon soy kai phagetoh arton kai pietoh ydohr kai epseysato aytoh  kai epestrepsen ayton kai ephagen arton kai epien ydohr en toh oikoh aytoy  kai egeneto aytohn kathehmenohn epi tehs trapezehs kai egeneto logos kyrioy pros ton prophehtehn ton epistrepsanta ayton  kai eipen pros ton anthrohpon toy theoy ton ehkonta ex ioyda legohn tade legei kyrios anth' ohn parepikranas to rehma kyrioy kai oyk ephylaxas tehn entolehn ehn eneteilato soi kyrios o theos soy  kai epestrepsas kai ephages arton kai epies ydohr en toh topoh toytoh oh elalehsen pros se legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr oy meh eiseltheh to sohma soy eis ton taphon tohn paterohn soy  kai egeneto meta to phagein arton kai piein ydohr kai epesaxen aytoh ton onon kai epestrepsen  kai apehlthen kai eyren ayton leohn en teh odoh kai ethanatohsen ayton kai ehn to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos eistehkei par' ayto kai o leohn eistehkei para to sohma  kai idoy andres paraporeyomenoi kai eidon to thnehsimaion errimmenon en teh odoh kai o leohn eistehkei echomena toy thnehsimaioy kai eisehlthon kai elalehsan en teh polei oy o prophehtehs o presbytehs katohkei en ayteh  kai ehkoysen o epistrepsas ayton ek tehs odoy kai eipen o anthrohpos toy theoy oytos estin os parepikrane to rehma kyrioy  kai eporeytheh kai eyren to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos kai o leohn eistehkeisan para to sohma kai oyk ephagen o leohn to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai oy synetripsen ton onon  kai ehren o prophehtehs to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai epethehken ayto epi ton onon kai epestrepsen ayton eis tehn polin o prophehtehs toy thapsai ayton  en toh taphoh eaytoy kai ekopsanto ayton oyai adelphe  kai egeneto meta to kopsasthai ayton kai eipen tois yiois aytoy legohn ean apothanoh thapsate me en toh taphoh toytoh oy o anthrohpos toy theoy tethaptai en aytoh para ta osta aytoy thete me ina sohthohsi ta osta moy meta tohn ostohn aytoy  oti ginomenon estai to rehma o elalehsen en logoh kyrioy epi toy thysiastehrioy toy en baithehl kai epi toys oikoys toys ypsehloys toys en samareia  kai meta to rehma toyto oyk epestrepsen ieroboam apo tehs kakias aytoy kai epestrepsen kai epoiehsen ek meroys toy laoy iereis ypsehlohn o boylomenos eplehroy tehn cheira aytoy kai egineto iereys eis ta ypsehla  kai egeneto to rehma toyto eis amartian toh oikoh ieroboam kai eis olethron kai eis aphanismon apo prosohpoy tehs gehs
NovaVulgata: Et ecce vir Dei venit de Iuda in sermone Domini in Bethel, Ieroboam stante super altare ad adolendum;  et exclamavit contra altare in sermone Domini et ait: “ Altare, altare, haec dicit Dominus: Ecce filius nascetur domui David, Iosias nomine, et immolabit super te sacerdotes excelsorum, qui nunc in te immolant, et ossa hominum super te incendent ”.  Deditque in illa die signum dicens: “ Hoc erit signum, quod locutus est Dominus: ecce altare scindetur, et effundetur cinis, qui in eo est ”.  Cumque audisset rex sermonem hominis Dei, quem inclamaverat contra altare in Bethel, extendit manum suam de altari dicens: “ Apprehendite eum! ”. Et exaruit manus eius, quam extenderat contra eum, nec valuit retrahere eam ad se.  Altare quoque scissum est, et effusus est cinis de altari iuxta signum, quod praedixerat vir Dei in sermone Domini.  Et ait rex ad virum Dei: “ Deprecare faciem Domini Dei tui et ora pro me, ut restituatur manus mea mihi ”. Oravit vir Dei faciem Domini, et reversa est manus regis ad eum et facta est sicut prius fuerat.  Locutus est autem rex ad virum Dei: “ Veni mecum domum, ut prandeas, et dabo tibi munera ”.  Responditque vir Dei ad regem: “ Si dederis mihi mediam partem domus tuae, non veniam tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;  sic enim mandatum est mihi in sermone Domini praecipientis: “Non comedes panem neque bibes aquam nec reverteris per viam, qua venisti” ”.  Abiit ergo per aliam viam et non est reversus per iter, quo venerat in Bethel.  Prophetes autem quidam senex habitabat in Bethel; ad quem venerunt filii sui et narraverunt ei omnia opera, quae fecerat vir Dei illa die in Bethel, et verba, quae locutus fuerat ad regem, narraverunt quoque patri suo.  Et dixit eis pater eorum: “ Per quam viam abiit? ”. Ostenderunt ei filii sui viam, per quam abierat vir Dei, qui venerat de Iuda.  Et ait filiis suis: “ Sternite mihi asinum ”. Qui cum stravissent, ascendit  et abiit post virum Dei et invenit eum sedentem subtus terebinthum et ait illi: “ Tune es vir Dei, qui venisti de Iuda?”. Respondit ille: “ Ego sum ”.  Dixit ad eum: “ Veni mecum domum, ut comedas panem ”.  Qui ait: “ Non possum reverti neque venire tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;  sic enim dictum est mihi in sermone Domini: “Non comedes panem et non bibes ibi aquam nec reverteris per viam, qua ieris” ”.  Qui ait illi: “ Et ego propheta sum similis tui; et angelus locutus est mihi in sermone Domini dicens: “Reduc eum tecum in domum tuam, et comedat panem et bibat aquam” ”. Fefellit eum  et reduxit secum; comedit ergo panem in domo eius et bibit aquam.  Cumque sederent ad mensam, factus est sermo Domini ad prophetam, qui reduxerat eum,  et exclamavit ad virum Dei, qui venerat de Iuda, dicens: “ Haec dicit Dominus: Quia non oboediens fuisti ori Domini et non custodisti mandatum, quod praecepit tibi Dominus Deus tuus,  et reversus es et comedisti panem et bibisti aquam in loco, in quo praecepit tibi, ne comederes panem neque biberes aquam, non inferetur cadaver tuum in sepulcrum patrum tuorum ”.  Cumque comedisset panem et bibisset, stravit sibi asinum prophetae, qui reduxerat eum;  et, cum abisset, invenit eum leo in via et occidit, et erat cadaver eius proiectum in itinere; asinus autem stabat iuxta illum, et leo stabat iuxta cadaver.  Et ecce viri transeuntes viderunt cadaver proiectum in via et leonem stantem iuxta cadaver; et venerunt et divulgaverunt in civitate, in qua prophetes ille senex habitabat.  Quod cum audisset propheta ille, qui reduxerat eum de via, ait: “ Vir Dei est, qui inoboediens fuit ori Domini, et tradidit eum Dominus leoni; et confregit eum et occidit iuxta verbum Domini, quod locutus est ei ”.  Dixitque ad filios suos: “ Sternite mihi asinum! ”. Qui cum stravissent,  et ille abisset, invenit cadaver eius proiectum in via et asinum et leonem stantes iuxta cadaver; non comedit leo de cadavere nec laesit asinum.  Tulit ergo prophetes cadaver viri Dei et posuit illud super asinum et reversus intulit in civitatem prophetae senis, ut plangerent eum et sepelirent.  Et posuit cadaver eius in sepulcro suo, et planxerunt eum: “ Heu, heu, mi frater! ”.  Cumque sepelissent eum, dixit ad filios suos: “ Cum mortuus fuero, sepelite me in sepulcro, in quo vir Dei sepultus est; iuxta ossa eius ponite ossa mea.  Profecto enim veniet sermo, quem praedixit in sermone Domini contra altare, quod est in Bethel, et contra omnia fana excelsorum, quae sunt in urbibus Samariae ”.  Post haec non est reversus Ieroboam de via sua pessima, sed iterum faciebat de novissimis populi sacerdotes excelsorum; quicumque volebat, implebat eius manum, ut fieret sacerdos excelsorum.  Et propter hanc causam peccavit domus Ieroboam, et eversa est et deleta de superficie terrae.


1.Könige 13   *

HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃  וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃  וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃  וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃  וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃  וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃  וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃  וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃  כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃  וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ  וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃  וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃  וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃  וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃  וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃  וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃  כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃  וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃  וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃  וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃  וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃  וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃  וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃  וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃  וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃  וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃  וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃  וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃  וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃  וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃  וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃  כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ  אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃  וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃  wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃  wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃  wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃  wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃  wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃  wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃  wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃  kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃  wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p  wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃  wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃  wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃  wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃  wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃  wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃  kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃  wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃  wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃  wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃  wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃  wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃  wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃  wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃  wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃  wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃  wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃  wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃  wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃  wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃  wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃  kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p  Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃  wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃  ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃  ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃  ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃  והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃  ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃  וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃  ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃  כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃  וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ  ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃  וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃  ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃  וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃  ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃  ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃  כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃  ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃  וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃  ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃  ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃  ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃  ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃  וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃  והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃  וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃  וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃  וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃  וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃  וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃  ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃  כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ  אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃  ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃  wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃  wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃  wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃  wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃  wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃  wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃  wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃  kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃  wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p  wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃  wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃  wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃  wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃  wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃  wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃  kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃  wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃  wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃  wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃  wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃  wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃  wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃  wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃  wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃  wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃  wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃  wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃  wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃  wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃  wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃  kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p  Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃  wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.  Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!  Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!  Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.  Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.  Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.  Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.  Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.  Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!  Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.  Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.  Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.  Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,  setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!  Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!  Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;  denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!  Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!  Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.  Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,  und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,  sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!  Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.  Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.  Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.  Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!  Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,  ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.  Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.  Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!  Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;  denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.  Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.  Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte. Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι  καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ  καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυται καὶ ἐκχυθήσεται ἡ πιότης ἡ ἐπ' αὐτῷ  καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῶν λόγων τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικαλεσαμένου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν βαιθηλ καὶ ἐξέτεινεν ὁ βασιλεὺς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου λέγων συλλάβετε αὐτόν καὶ ἰδοὺ ἐξηράνθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἣν ἐξέτεινεν ἐπ' αὐτόν καὶ οὐκ ἠδυνήθη ἐπιστρέψαι αὐτὴν πρὸς ἑαυτόν  καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐρράγη καὶ ἐξεχύθη ἡ πιότης ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου κατὰ τὸ τέρας ὃ ἔδωκεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν λόγῳ κυρίου  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ δεήθητι τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐπιστρεψάτω ἡ χείρ μου πρός με καὶ ἐδεήθη ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα τοῦ βασιλέως πρὸς αὐτόν καὶ ἐγένετο καθὼς τὸ πρότερον  καὶ ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἴσελθε μετ' ἐμοῦ εἰς οἶκον καὶ ἀρίστησον καὶ δώσω σοι δόμα  καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ πρὸς τὸν βασιλέα ἐάν μοι δῷς τὸ ἥμισυ τοῦ οἴκου σου οὐκ εἰσελεύσομαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγω ἄρτον οὐδὲ μὴ πίω ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ  ὅτι οὕτως ἐνετείλατό μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ  καὶ ἀπῆλθεν ἐν ὁδῷ ἄλλῃ καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἦλθεν ἐν αὐτῇ εἰς βαιθηλ  καὶ προφήτης εἷς πρεσβύτης κατῴκει ἐν βαιθηλ καὶ ἔρχονται οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ διηγήσαντο αὐτῷ ἅπαντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐν βαιθηλ καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν τῷ βασιλεῖ καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτῶν  καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὁ πατὴρ αὐτῶν λέγων ποίᾳ ὁδῷ πεπόρευται καὶ δεικνύουσιν αὐτῷ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ ἀνῆλθεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐλθὼν ἐξ ιουδα  καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἐπισάξατέ μοι τὸν ὄνον καὶ ἐπέσαξαν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέβη ἐπ' αὐτόν  καὶ ἐπορεύθη κατόπισθεν τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ εὗρεν αὐτὸν καθήμενον ὑπὸ δρῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐληλυθὼς ἐξ ιουδα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ  καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ φάγε ἄρτον  καὶ εἶπεν οὐ μὴ δύνωμαι τοῦ ἐπιστρέψαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγομαι ἄρτον οὐδὲ πίομαι ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ  ὅτι οὕτως ἐντέταλταί μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον ἐκεῖ καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ ἐκεῖ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κἀγὼ προφήτης εἰμὶ καθὼς σύ καὶ ἄγγελος λελάληκεν πρός με ἐν ῥήματι κυρίου λέγων ἐπίστρεψον αὐτὸν πρὸς σεαυτὸν εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ φαγέτω ἄρτον καὶ πιέτω ὕδωρ καὶ ἐψεύσατο αὐτῷ  καὶ ἐπέστρεψεν αὐτόν καὶ ἔφαγεν ἄρτον καὶ ἔπιεν ὕδωρ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ  καὶ ἐγένετο αὐτῶν καθημένων ἐπὶ τῆς τραπέζης καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς τὸν προφήτην τὸν ἐπιστρέψαντα αὐτὸν  καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ τὸν ἥκοντα ἐξ ιουδα λέγων τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν παρεπίκρανας τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου  καὶ ἐπέστρεψας καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ ἔπιες ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ οὐ μὴ εἰσέλθῃ τὸ σῶμά σου εἰς τὸν τάφον τῶν πατέρων σου  καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ φαγεῖν ἄρτον καὶ πιεῖν ὕδωρ καὶ ἐπέσαξεν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν  καὶ ἀπῆλθεν καὶ εὗρεν αὐτὸν λέων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν καὶ ἦν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος εἱστήκει παρ' αὐτό καὶ ὁ λέων εἱστήκει παρὰ τὸ σῶμα  καὶ ἰδοὺ ἄνδρες παραπορευόμενοι καὶ εἶδον τὸ θνησιμαῖον ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ λέων εἱστήκει ἐχόμενα τοῦ θνησιμαίου καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐλάλησαν ἐν τῇ πόλει οὗ ὁ προφήτης ὁ πρεσβύτης κατῴκει ἐν αὐτῇ  καὶ ἤκουσεν ὁ ἐπιστρέψας αὐτὸν ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ οὗτός ἐστιν ὃς παρεπίκρανε τὸ ῥῆμα κυρίου  καὶ ἐπορεύθη καὶ εὗρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος καὶ ὁ λέων εἱστήκεισαν παρὰ τὸ σῶμα καὶ οὐκ ἔφαγεν ὁ λέων τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ οὐ συνέτριψεν τὸν ὄνον  καὶ ἦρεν ὁ προφήτης τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτὸ ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν αὐτὸν εἰς τὴν πόλιν ὁ προφήτης τοῦ θάψαι αὐτὸν  ἐν τῷ τάφῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐκόψαντο αὐτόν οὐαὶ ἀδελφέ  καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ κόψασθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων ἐὰν ἀποθάνω θάψατέ με ἐν τῷ τάφῳ τούτῳ οὗ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τέθαπται ἐν αὐτῷ παρὰ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ θέτε με ἵνα σωθῶσι τὰ ὀστᾶ μου μετὰ τῶν ὀστῶν αὐτοῦ  ὅτι γινόμενον ἔσται τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν ἐν λόγῳ κυρίου ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἐν βαιθηλ καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους τοὺς ὑψηλοὺς τοὺς ἐν σαμαρείᾳ  καὶ μετὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐκ ἐπέστρεψεν ιεροβοαμ ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐποίησεν ἐκ μέρους τοῦ λαοῦ ἱερεῖς ὑψηλῶν ὁ βουλόμενος ἐπλήρου τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐγίνετο ἱερεὺς εἰς τὰ ὑψηλά  καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο εἰς ἁμαρτίαν τῷ οἴκῳ ιεροβοαμ καὶ εἰς ὄλεθρον καὶ εἰς ἀφανισμὸν ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
kai idoy anthrohpos toy theoy ex ioyda paregeneto en logoh kyrioy eis baithehl kai ieroboam eistehkei epi to thysiastehrion toy epithysai  kai epekalesen pros to thysiastehrion en logoh kyrioy kai eipen thysiastehrion thysiastehrion tade legei kyrios idoy yios tiktetai toh oikoh dayid iohsias onoma aytoh kai thysei epi se toys iereis tohn ypsehlohn toys epithyontas epi se kai osta anthrohpohn kaysei epi se  kai edohken en teh ehmera ekeineh teras legohn toyto to rehma o elalehsen kyrios legohn idoy to thysiastehrion rehgnytai kai ekchythehsetai eh piotehs eh ep' aytoh  kai egeneto ohs ehkoysen o basileys ieroboam tohn logohn toy anthrohpoy toy theoy toy epikalesamenoy epi to thysiastehrion to en baithehl kai exeteinen o basileys tehn cheira aytoy apo toy thysiastehrioy legohn syllabete ayton kai idoy exehrantheh eh cheir aytoy ehn exeteinen ep' ayton kai oyk ehdynehtheh epistrepsai aytehn pros eayton  kai to thysiastehrion errageh kai exechytheh eh piotehs apo toy thysiastehrioy kata to teras o edohken o anthrohpos toy theoy en logoh kyrioy  kai eipen o basileys ieroboam toh anthrohpoh toy theoy deehthehti toy prosohpoy kyrioy toy theoy soy kai epistrepsatoh eh cheir moy pros me kai edeehtheh o anthrohpos toy theoy toy prosohpoy kyrioy kai epestrepsen tehn cheira toy basileohs pros ayton kai egeneto kathohs to proteron  kai elalehsen o basileys pros ton anthrohpon toy theoy eiselthe met' emoy eis oikon kai aristehson kai dohsoh soi doma  kai eipen o anthrohpos toy theoy pros ton basilea ean moi dohs to ehmisy toy oikoy soy oyk eiseleysomai meta soy oyde meh phagoh arton oyde meh pioh ydohr en toh topoh toytoh  oti oytohs eneteilato moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh  kai apehlthen en odoh alleh kai oyk anestrepsen en teh odoh eh ehlthen en ayteh eis baithehl  kai prophehtehs eis presbytehs katohkei en baithehl kai erchontai oi yioi aytoy kai diehgehsanto aytoh apanta ta erga a epoiehsen o anthrohpos toy theoy en teh ehmera ekeineh en baithehl kai toys logoys oys elalehsen toh basilei kai epestrepsan to prosohpon toy patros aytohn  kai elalehsen pros aytoys o patehr aytohn legohn poia odoh peporeytai kai deiknyoysin aytoh oi yioi aytoy tehn odon en eh anehlthen o anthrohpos toy theoy o elthohn ex ioyda  kai eipen tois yiois aytoy episaxate moi ton onon kai epesaxan aytoh ton onon kai epebeh ep' ayton  kai eporeytheh katopisthen toy anthrohpoy toy theoy kai eyren ayton kathehmenon ypo dryn kai eipen aytoh ei sy ei o anthrohpos toy theoy o elehlythohs ex ioyda kai eipen aytoh egoh  kai eipen aytoh deyro met' emoy kai phage arton  kai eipen oy meh dynohmai toy epistrepsai meta soy oyde meh phagomai arton oyde piomai ydohr en toh topoh toytoh  oti oytohs entetaltai moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton ekei kai meh piehs ydohr ekei kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh  kai eipen pros ayton kagoh prophehtehs eimi kathohs sy kai aggelos lelalehken pros me en rehmati kyrioy legohn epistrepson ayton pros seayton eis ton oikon soy kai phagetoh arton kai pietoh ydohr kai epseysato aytoh  kai epestrepsen ayton kai ephagen arton kai epien ydohr en toh oikoh aytoy  kai egeneto aytohn kathehmenohn epi tehs trapezehs kai egeneto logos kyrioy pros ton prophehtehn ton epistrepsanta ayton  kai eipen pros ton anthrohpon toy theoy ton ehkonta ex ioyda legohn tade legei kyrios anth' ohn parepikranas to rehma kyrioy kai oyk ephylaxas tehn entolehn ehn eneteilato soi kyrios o theos soy  kai epestrepsas kai ephages arton kai epies ydohr en toh topoh toytoh oh elalehsen pros se legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr oy meh eiseltheh to sohma soy eis ton taphon tohn paterohn soy  kai egeneto meta to phagein arton kai piein ydohr kai epesaxen aytoh ton onon kai epestrepsen  kai apehlthen kai eyren ayton leohn en teh odoh kai ethanatohsen ayton kai ehn to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos eistehkei par' ayto kai o leohn eistehkei para to sohma  kai idoy andres paraporeyomenoi kai eidon to thnehsimaion errimmenon en teh odoh kai o leohn eistehkei echomena toy thnehsimaioy kai eisehlthon kai elalehsan en teh polei oy o prophehtehs o presbytehs katohkei en ayteh  kai ehkoysen o epistrepsas ayton ek tehs odoy kai eipen o anthrohpos toy theoy oytos estin os parepikrane to rehma kyrioy  kai eporeytheh kai eyren to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos kai o leohn eistehkeisan para to sohma kai oyk ephagen o leohn to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai oy synetripsen ton onon  kai ehren o prophehtehs to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai epethehken ayto epi ton onon kai epestrepsen ayton eis tehn polin o prophehtehs toy thapsai ayton  en toh taphoh eaytoy kai ekopsanto ayton oyai adelphe  kai egeneto meta to kopsasthai ayton kai eipen tois yiois aytoy legohn ean apothanoh thapsate me en toh taphoh toytoh oy o anthrohpos toy theoy tethaptai en aytoh para ta osta aytoy thete me ina sohthohsi ta osta moy meta tohn ostohn aytoy  oti ginomenon estai to rehma o elalehsen en logoh kyrioy epi toy thysiastehrioy toy en baithehl kai epi toys oikoys toys ypsehloys toys en samareia  kai meta to rehma toyto oyk epestrepsen ieroboam apo tehs kakias aytoy kai epestrepsen kai epoiehsen ek meroys toy laoy iereis ypsehlohn o boylomenos eplehroy tehn cheira aytoy kai egineto iereys eis ta ypsehla  kai egeneto to rehma toyto eis amartian toh oikoh ieroboam kai eis olethron kai eis aphanismon apo prosohpoy tehs gehs
NovaVulgata: Et ecce vir Dei venit de Iuda in sermone Domini in Bethel, Ieroboam stante super altare ad adolendum;  et exclamavit contra altare in sermone Domini et ait: “ Altare, altare, haec dicit Dominus: Ecce filius nascetur domui David, Iosias nomine, et immolabit super te sacerdotes excelsorum, qui nunc in te immolant, et ossa hominum super te incendent ”.  Deditque in illa die signum dicens: “ Hoc erit signum, quod locutus est Dominus: ecce altare scindetur, et effundetur cinis, qui in eo est ”.  Cumque audisset rex sermonem hominis Dei, quem inclamaverat contra altare in Bethel, extendit manum suam de altari dicens: “ Apprehendite eum! ”. Et exaruit manus eius, quam extenderat contra eum, nec valuit retrahere eam ad se.  Altare quoque scissum est, et effusus est cinis de altari iuxta signum, quod praedixerat vir Dei in sermone Domini.  Et ait rex ad virum Dei: “ Deprecare faciem Domini Dei tui et ora pro me, ut restituatur manus mea mihi ”. Oravit vir Dei faciem Domini, et reversa est manus regis ad eum et facta est sicut prius fuerat.  Locutus est autem rex ad virum Dei: “ Veni mecum domum, ut prandeas, et dabo tibi munera ”.  Responditque vir Dei ad regem: “ Si dederis mihi mediam partem domus tuae, non veniam tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;  sic enim mandatum est mihi in sermone Domini praecipientis: “Non comedes panem neque bibes aquam nec reverteris per viam, qua venisti” ”.  Abiit ergo per aliam viam et non est reversus per iter, quo venerat in Bethel.  Prophetes autem quidam senex habitabat in Bethel; ad quem venerunt filii sui et narraverunt ei omnia opera, quae fecerat vir Dei illa die in Bethel, et verba, quae locutus fuerat ad regem, narraverunt quoque patri suo.  Et dixit eis pater eorum: “ Per quam viam abiit? ”. Ostenderunt ei filii sui viam, per quam abierat vir Dei, qui venerat de Iuda.  Et ait filiis suis: “ Sternite mihi asinum ”. Qui cum stravissent, ascendit  et abiit post virum Dei et invenit eum sedentem subtus terebinthum et ait illi: “ Tune es vir Dei, qui venisti de Iuda?”. Respondit ille: “ Ego sum ”.  Dixit ad eum: “ Veni mecum domum, ut comedas panem ”.  Qui ait: “ Non possum reverti neque venire tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;  sic enim dictum est mihi in sermone Domini: “Non comedes panem et non bibes ibi aquam nec reverteris per viam, qua ieris” ”.  Qui ait illi: “ Et ego propheta sum similis tui; et angelus locutus est mihi in sermone Domini dicens: “Reduc eum tecum in domum tuam, et comedat panem et bibat aquam” ”. Fefellit eum  et reduxit secum; comedit ergo panem in domo eius et bibit aquam.  Cumque sederent ad mensam, factus est sermo Domini ad prophetam, qui reduxerat eum,  et exclamavit ad virum Dei, qui venerat de Iuda, dicens: “ Haec dicit Dominus: Quia non oboediens fuisti ori Domini et non custodisti mandatum, quod praecepit tibi Dominus Deus tuus,  et reversus es et comedisti panem et bibisti aquam in loco, in quo praecepit tibi, ne comederes panem neque biberes aquam, non inferetur cadaver tuum in sepulcrum patrum tuorum ”.  Cumque comedisset panem et bibisset, stravit sibi asinum prophetae, qui reduxerat eum;  et, cum abisset, invenit eum leo in via et occidit, et erat cadaver eius proiectum in itinere; asinus autem stabat iuxta illum, et leo stabat iuxta cadaver.  Et ecce viri transeuntes viderunt cadaver proiectum in via et leonem stantem iuxta cadaver; et venerunt et divulgaverunt in civitate, in qua prophetes ille senex habitabat.  Quod cum audisset propheta ille, qui reduxerat eum de via, ait: “ Vir Dei est, qui inoboediens fuit ori Domini, et tradidit eum Dominus leoni; et confregit eum et occidit iuxta verbum Domini, quod locutus est ei ”.  Dixitque ad filios suos: “ Sternite mihi asinum! ”. Qui cum stravissent,  et ille abisset, invenit cadaver eius proiectum in via et asinum et leonem stantes iuxta cadaver; non comedit leo de cadavere nec laesit asinum.  Tulit ergo prophetes cadaver viri Dei et posuit illud super asinum et reversus intulit in civitatem prophetae senis, ut plangerent eum et sepelirent.  Et posuit cadaver eius in sepulcro suo, et planxerunt eum: “ Heu, heu, mi frater! ”.  Cumque sepelissent eum, dixit ad filios suos: “ Cum mortuus fuero, sepelite me in sepulcro, in quo vir Dei sepultus est; iuxta ossa eius ponite ossa mea.  Profecto enim veniet sermo, quem praedixit in sermone Domini contra altare, quod est in Bethel, et contra omnia fana excelsorum, quae sunt in urbibus Samariae ”.  Post haec non est reversus Ieroboam de via sua pessima, sed iterum faciebat de novissimis populi sacerdotes excelsorum; quicumque volebat, implebat eius manum, ut fieret sacerdos excelsorum.  Et propter hanc causam peccavit domus Ieroboam, et eversa est et deleta de superficie terrae.


1.Könige 13   *

HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃  וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃  וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃  וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃  וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃  וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃  וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃  וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃  כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃  וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ  וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃  וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃  וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃  וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃  וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃  וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃  כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃  וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃  וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃  וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃  וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃  וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃  וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃  וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃  וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃  וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃  וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃  וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃  וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃  וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃  וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃  כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ  אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃  וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃  wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃  wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃  wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃  wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃  wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃  wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃  wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃  kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃  wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p  wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃  wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃  wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃  wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃  wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃  wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃  kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃  wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃  wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃  wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃  wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃  wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃  wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃  wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃  wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃  wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃  wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃  wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃  wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃  wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃  wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃  kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p  Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃  wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃  ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃  ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃  ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃  והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃  ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃  וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃  ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃  כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃  וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ  ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃  וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃  ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃  וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃  ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃  ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃  כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃  ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃  וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃  ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃  ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃  ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃  ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃  וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃  והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃  וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃  וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃  וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃  וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃  וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃  ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃  כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ  אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃  ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃  wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃  wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃  wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃  wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃  wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃  wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃  wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃  kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃  wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p  wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃  wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃  wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃  wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃  wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃  wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃  kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃  wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃  wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃  wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃  wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃  wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃  wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃  wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃  wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃  wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃  wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃  wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃  wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃  wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃  wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃  kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p  Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃  wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.  Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!  Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!  Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.  Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.  Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.  Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.  Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.  Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!  Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.  Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.  Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.  Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,  setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!  Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!  Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;  denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!  Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!  Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.  Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,  und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,  sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!  Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.  Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.  Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.  Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!  Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,  ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.  Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.  Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!  Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;  denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.  Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.  Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte. Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι  καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ  καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυται καὶ ἐκχυθήσεται ἡ πιότης ἡ ἐπ' αὐτῷ  καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῶν λόγων τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικαλεσαμένου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν βαιθηλ καὶ ἐξέτεινεν ὁ βασιλεὺς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου λέγων συλλάβετε αὐτόν καὶ ἰδοὺ ἐξηράνθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἣν ἐξέτεινεν ἐπ' αὐτόν καὶ οὐκ ἠδυνήθη ἐπιστρέψαι αὐτὴν πρὸς ἑαυτόν  καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐρράγη καὶ ἐξεχύθη ἡ πιότης ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου κατὰ τὸ τέρας ὃ ἔδωκεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν λόγῳ κυρίου  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ δεήθητι τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐπιστρεψάτω ἡ χείρ μου πρός με καὶ ἐδεήθη ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα τοῦ βασιλέως πρὸς αὐτόν καὶ ἐγένετο καθὼς τὸ πρότερον  καὶ ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἴσελθε μετ' ἐμοῦ εἰς οἶκον καὶ ἀρίστησον καὶ δώσω σοι δόμα  καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ πρὸς τὸν βασιλέα ἐάν μοι δῷς τὸ ἥμισυ τοῦ οἴκου σου οὐκ εἰσελεύσομαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγω ἄρτον οὐδὲ μὴ πίω ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ  ὅτι οὕτως ἐνετείλατό μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ  καὶ ἀπῆλθεν ἐν ὁδῷ ἄλλῃ καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἦλθεν ἐν αὐτῇ εἰς βαιθηλ  καὶ προφήτης εἷς πρεσβύτης κατῴκει ἐν βαιθηλ καὶ ἔρχονται οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ διηγήσαντο αὐτῷ ἅπαντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐν βαιθηλ καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν τῷ βασιλεῖ καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτῶν  καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὁ πατὴρ αὐτῶν λέγων ποίᾳ ὁδῷ πεπόρευται καὶ δεικνύουσιν αὐτῷ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ ἀνῆλθεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐλθὼν ἐξ ιουδα  καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἐπισάξατέ μοι τὸν ὄνον καὶ ἐπέσαξαν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέβη ἐπ' αὐτόν  καὶ ἐπορεύθη κατόπισθεν τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ εὗρεν αὐτὸν καθήμενον ὑπὸ δρῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐληλυθὼς ἐξ ιουδα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ  καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ φάγε ἄρτον  καὶ εἶπεν οὐ μὴ δύνωμαι τοῦ ἐπιστρέψαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγομαι ἄρτον οὐδὲ πίομαι ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ  ὅτι οὕτως ἐντέταλταί μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον ἐκεῖ καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ ἐκεῖ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κἀγὼ προφήτης εἰμὶ καθὼς σύ καὶ ἄγγελος λελάληκεν πρός με ἐν ῥήματι κυρίου λέγων ἐπίστρεψον αὐτὸν πρὸς σεαυτὸν εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ φαγέτω ἄρτον καὶ πιέτω ὕδωρ καὶ ἐψεύσατο αὐτῷ  καὶ ἐπέστρεψεν αὐτόν καὶ ἔφαγεν ἄρτον καὶ ἔπιεν ὕδωρ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ  καὶ ἐγένετο αὐτῶν καθημένων ἐπὶ τῆς τραπέζης καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς τὸν προφήτην τὸν ἐπιστρέψαντα αὐτὸν  καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ τὸν ἥκοντα ἐξ ιουδα λέγων τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν παρεπίκρανας τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου  καὶ ἐπέστρεψας καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ ἔπιες ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ οὐ μὴ εἰσέλθῃ τὸ σῶμά σου εἰς τὸν τάφον τῶν πατέρων σου  καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ φαγεῖν ἄρτον καὶ πιεῖν ὕδωρ καὶ ἐπέσαξεν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν  καὶ ἀπῆλθεν καὶ εὗρεν αὐτὸν λέων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν καὶ ἦν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος εἱστήκει παρ' αὐτό καὶ ὁ λέων εἱστήκει παρὰ τὸ σῶμα  καὶ ἰδοὺ ἄνδρες παραπορευόμενοι καὶ εἶδον τὸ θνησιμαῖον ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ λέων εἱστήκει ἐχόμενα τοῦ θνησιμαίου καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐλάλησαν ἐν τῇ πόλει οὗ ὁ προφήτης ὁ πρεσβύτης κατῴκει ἐν αὐτῇ  καὶ ἤκουσεν ὁ ἐπιστρέψας αὐτὸν ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ οὗτός ἐστιν ὃς παρεπίκρανε τὸ ῥῆμα κυρίου  καὶ ἐπορεύθη καὶ εὗρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος καὶ ὁ λέων εἱστήκεισαν παρὰ τὸ σῶμα καὶ οὐκ ἔφαγεν ὁ λέων τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ οὐ συνέτριψεν τὸν ὄνον  καὶ ἦρεν ὁ προφήτης τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτὸ ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν αὐτὸν εἰς τὴν πόλιν ὁ προφήτης τοῦ θάψαι αὐτὸν  ἐν τῷ τάφῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐκόψαντο αὐτόν οὐαὶ ἀδελφέ  καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ κόψασθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων ἐὰν ἀποθάνω θάψατέ με ἐν τῷ τάφῳ τούτῳ οὗ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τέθαπται ἐν αὐτῷ παρὰ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ θέτε με ἵνα σωθῶσι τὰ ὀστᾶ μου μετὰ τῶν ὀστῶν αὐτοῦ  ὅτι γινόμενον ἔσται τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν ἐν λόγῳ κυρίου ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἐν βαιθηλ καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους τοὺς ὑψηλοὺς τοὺς ἐν σαμαρείᾳ  καὶ μετὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐκ ἐπέστρεψεν ιεροβοαμ ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐποίησεν ἐκ μέρους τοῦ λαοῦ ἱερεῖς ὑψηλῶν ὁ βουλόμενος ἐπλήρου τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐγίνετο ἱερεὺς εἰς τὰ ὑψηλά  καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο εἰς ἁμαρτίαν τῷ οἴκῳ ιεροβοαμ καὶ εἰς ὄλεθρον καὶ εἰς ἀφανισμὸν ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
kai idoy anthrohpos toy theoy ex ioyda paregeneto en logoh kyrioy eis baithehl kai ieroboam eistehkei epi to thysiastehrion toy epithysai  kai epekalesen pros to thysiastehrion en logoh kyrioy kai eipen thysiastehrion thysiastehrion tade legei kyrios idoy yios tiktetai toh oikoh dayid iohsias onoma aytoh kai thysei epi se toys iereis tohn ypsehlohn toys epithyontas epi se kai osta anthrohpohn kaysei epi se  kai edohken en teh ehmera ekeineh teras legohn toyto to rehma o elalehsen kyrios legohn idoy to thysiastehrion rehgnytai kai ekchythehsetai eh piotehs eh ep' aytoh  kai egeneto ohs ehkoysen o basileys ieroboam tohn logohn toy anthrohpoy toy theoy toy epikalesamenoy epi to thysiastehrion to en baithehl kai exeteinen o basileys tehn cheira aytoy apo toy thysiastehrioy legohn syllabete ayton kai idoy exehrantheh eh cheir aytoy ehn exeteinen ep' ayton kai oyk ehdynehtheh epistrepsai aytehn pros eayton  kai to thysiastehrion errageh kai exechytheh eh piotehs apo toy thysiastehrioy kata to teras o edohken o anthrohpos toy theoy en logoh kyrioy  kai eipen o basileys ieroboam toh anthrohpoh toy theoy deehthehti toy prosohpoy kyrioy toy theoy soy kai epistrepsatoh eh cheir moy pros me kai edeehtheh o anthrohpos toy theoy toy prosohpoy kyrioy kai epestrepsen tehn cheira toy basileohs pros ayton kai egeneto kathohs to proteron  kai elalehsen o basileys pros ton anthrohpon toy theoy eiselthe met' emoy eis oikon kai aristehson kai dohsoh soi doma  kai eipen o anthrohpos toy theoy pros ton basilea ean moi dohs to ehmisy toy oikoy soy oyk eiseleysomai meta soy oyde meh phagoh arton oyde meh pioh ydohr en toh topoh toytoh  oti oytohs eneteilato moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh  kai apehlthen en odoh alleh kai oyk anestrepsen en teh odoh eh ehlthen en ayteh eis baithehl  kai prophehtehs eis presbytehs katohkei en baithehl kai erchontai oi yioi aytoy kai diehgehsanto aytoh apanta ta erga a epoiehsen o anthrohpos toy theoy en teh ehmera ekeineh en baithehl kai toys logoys oys elalehsen toh basilei kai epestrepsan to prosohpon toy patros aytohn  kai elalehsen pros aytoys o patehr aytohn legohn poia odoh peporeytai kai deiknyoysin aytoh oi yioi aytoy tehn odon en eh anehlthen o anthrohpos toy theoy o elthohn ex ioyda  kai eipen tois yiois aytoy episaxate moi ton onon kai epesaxan aytoh ton onon kai epebeh ep' ayton  kai eporeytheh katopisthen toy anthrohpoy toy theoy kai eyren ayton kathehmenon ypo dryn kai eipen aytoh ei sy ei o anthrohpos toy theoy o elehlythohs ex ioyda kai eipen aytoh egoh  kai eipen aytoh deyro met' emoy kai phage arton  kai eipen oy meh dynohmai toy epistrepsai meta soy oyde meh phagomai arton oyde piomai ydohr en toh topoh toytoh  oti oytohs entetaltai moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton ekei kai meh piehs ydohr ekei kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh  kai eipen pros ayton kagoh prophehtehs eimi kathohs sy kai aggelos lelalehken pros me en rehmati kyrioy legohn epistrepson ayton pros seayton eis ton oikon soy kai phagetoh arton kai pietoh ydohr kai epseysato aytoh  kai epestrepsen ayton kai ephagen arton kai epien ydohr en toh oikoh aytoy  kai egeneto aytohn kathehmenohn epi tehs trapezehs kai egeneto logos kyrioy pros ton prophehtehn ton epistrepsanta ayton  kai eipen pros ton anthrohpon toy theoy ton ehkonta ex ioyda legohn tade legei kyrios anth' ohn parepikranas to rehma kyrioy kai oyk ephylaxas tehn entolehn ehn eneteilato soi kyrios o theos soy  kai epestrepsas kai ephages arton kai epies ydohr en toh topoh toytoh oh elalehsen pros se legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr oy meh eiseltheh to sohma soy eis ton taphon tohn paterohn soy  kai egeneto meta to phagein arton kai piein ydohr kai epesaxen aytoh ton onon kai epestrepsen  kai apehlthen kai eyren ayton leohn en teh odoh kai ethanatohsen ayton kai ehn to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos eistehkei par' ayto kai o leohn eistehkei para to sohma  kai idoy andres paraporeyomenoi kai eidon to thnehsimaion errimmenon en teh odoh kai o leohn eistehkei echomena toy thnehsimaioy kai eisehlthon kai elalehsan en teh polei oy o prophehtehs o presbytehs katohkei en ayteh  kai ehkoysen o epistrepsas ayton ek tehs odoy kai eipen o anthrohpos toy theoy oytos estin os parepikrane to rehma kyrioy  kai eporeytheh kai eyren to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos kai o leohn eistehkeisan para to sohma kai oyk ephagen o leohn to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai oy synetripsen ton onon  kai ehren o prophehtehs to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai epethehken ayto epi ton onon kai epestrepsen ayton eis tehn polin o prophehtehs toy thapsai ayton  en toh taphoh eaytoy kai ekopsanto ayton oyai adelphe  kai egeneto meta to kopsasthai ayton kai eipen tois yiois aytoy legohn ean apothanoh thapsate me en toh taphoh toytoh oy o anthrohpos toy theoy tethaptai en aytoh para ta osta aytoy thete me ina sohthohsi ta osta moy meta tohn ostohn aytoy  oti ginomenon estai to rehma o elalehsen en logoh kyrioy epi toy thysiastehrioy toy en baithehl kai epi toys oikoys toys ypsehloys toys en samareia  kai meta to rehma toyto oyk epestrepsen ieroboam apo tehs kakias aytoy kai epestrepsen kai epoiehsen ek meroys toy laoy iereis ypsehlohn o boylomenos eplehroy tehn cheira aytoy kai egineto iereys eis ta ypsehla  kai egeneto to rehma toyto eis amartian toh oikoh ieroboam kai eis olethron kai eis aphanismon apo prosohpoy tehs gehs
NovaVulgata: Et ecce vir Dei venit de Iuda in sermone Domini in Bethel, Ieroboam stante super altare ad adolendum;  et exclamavit contra altare in sermone Domini et ait: “ Altare, altare, haec dicit Dominus: Ecce filius nascetur domui David, Iosias nomine, et immolabit super te sacerdotes excelsorum, qui nunc in te immolant, et ossa hominum super te incendent ”.  Deditque in illa die signum dicens: “ Hoc erit signum, quod locutus est Dominus: ecce altare scindetur, et effundetur cinis, qui in eo est ”.  Cumque audisset rex sermonem hominis Dei, quem inclamaverat contra altare in Bethel, extendit manum suam de altari dicens: “ Apprehendite eum! ”. Et exaruit manus eius, quam extenderat contra eum, nec valuit retrahere eam ad se.  Altare quoque scissum est, et effusus est cinis de altari iuxta signum, quod praedixerat vir Dei in sermone Domini.  Et ait rex ad virum Dei: “ Deprecare faciem Domini Dei tui et ora pro me, ut restituatur manus mea mihi ”. Oravit vir Dei faciem Domini, et reversa est manus regis ad eum et facta est sicut prius fuerat.  Locutus est autem rex ad virum Dei: “ Veni mecum domum, ut prandeas, et dabo tibi munera ”.  Responditque vir Dei ad regem: “ Si dederis mihi mediam partem domus tuae, non veniam tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;  sic enim mandatum est mihi in sermone Domini praecipientis: “Non comedes panem neque bibes aquam nec reverteris per viam, qua venisti” ”.  Abiit ergo per aliam viam et non est reversus per iter, quo venerat in Bethel.  Prophetes autem quidam senex habitabat in Bethel; ad quem venerunt filii sui et narraverunt ei omnia opera, quae fecerat vir Dei illa die in Bethel, et verba, quae locutus fuerat ad regem, narraverunt quoque patri suo.  Et dixit eis pater eorum: “ Per quam viam abiit? ”. Ostenderunt ei filii sui viam, per quam abierat vir Dei, qui venerat de Iuda.  Et ait filiis suis: “ Sternite mihi asinum ”. Qui cum stravissent, ascendit  et abiit post virum Dei et invenit eum sedentem subtus terebinthum et ait illi: “ Tune es vir Dei, qui venisti de Iuda?”. Respondit ille: “ Ego sum ”.  Dixit ad eum: “ Veni mecum domum, ut comedas panem ”.  Qui ait: “ Non possum reverti neque venire tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;  sic enim dictum est mihi in sermone Domini: “Non comedes panem et non bibes ibi aquam nec reverteris per viam, qua ieris” ”.  Qui ait illi: “ Et ego propheta sum similis tui; et angelus locutus est mihi in sermone Domini dicens: “Reduc eum tecum in domum tuam, et comedat panem et bibat aquam” ”. Fefellit eum  et reduxit secum; comedit ergo panem in domo eius et bibit aquam.  Cumque sederent ad mensam, factus est sermo Domini ad prophetam, qui reduxerat eum,  et exclamavit ad virum Dei, qui venerat de Iuda, dicens: “ Haec dicit Dominus: Quia non oboediens fuisti ori Domini et non custodisti mandatum, quod praecepit tibi Dominus Deus tuus,  et reversus es et comedisti panem et bibisti aquam in loco, in quo praecepit tibi, ne comederes panem neque biberes aquam, non inferetur cadaver tuum in sepulcrum patrum tuorum ”.  Cumque comedisset panem et bibisset, stravit sibi asinum prophetae, qui reduxerat eum;  et, cum abisset, invenit eum leo in via et occidit, et erat cadaver eius proiectum in itinere; asinus autem stabat iuxta illum, et leo stabat iuxta cadaver.  Et ecce viri transeuntes viderunt cadaver proiectum in via et leonem stantem iuxta cadaver; et venerunt et divulgaverunt in civitate, in qua prophetes ille senex habitabat.  Quod cum audisset propheta ille, qui reduxerat eum de via, ait: “ Vir Dei est, qui inoboediens fuit ori Domini, et tradidit eum Dominus leoni; et confregit eum et occidit iuxta verbum Domini, quod locutus est ei ”.  Dixitque ad filios suos: “ Sternite mihi asinum! ”. Qui cum stravissent,  et ille abisset, invenit cadaver eius proiectum in via et asinum et leonem stantes iuxta cadaver; non comedit leo de cadavere nec laesit asinum.  Tulit ergo prophetes cadaver viri Dei et posuit illud super asinum et reversus intulit in civitatem prophetae senis, ut plangerent eum et sepelirent.  Et posuit cadaver eius in sepulcro suo, et planxerunt eum: “ Heu, heu, mi frater! ”.  Cumque sepelissent eum, dixit ad filios suos: “ Cum mortuus fuero, sepelite me in sepulcro, in quo vir Dei sepultus est; iuxta ossa eius ponite ossa mea.  Profecto enim veniet sermo, quem praedixit in sermone Domini contra altare, quod est in Bethel, et contra omnia fana excelsorum, quae sunt in urbibus Samariae ”.  Post haec non est reversus Ieroboam de via sua pessima, sed iterum faciebat de novissimis populi sacerdotes excelsorum; quicumque volebat, implebat eius manum, ut fieret sacerdos excelsorum.  Et propter hanc causam peccavit domus Ieroboam, et eversa est et deleta de superficie terrae.


1.Könige 13   *

HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃  וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃  וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃  וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃  וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃  וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃  וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃  וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃  כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃  וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ  וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃  וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃  וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃  וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃  וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃  וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃  כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃  וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃  וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃  וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃  וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃  וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃  וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃  וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃  וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃  וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃  וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃  וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃  וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃  וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃  וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃  כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ  אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃  וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃  wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃  wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃  wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃  wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃  wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃  wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃  wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃  kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃  wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p  wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃  wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃  wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃  wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃  wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃  wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃  kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃  wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃  wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃  wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃  wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃  wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃  wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃  wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃  wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃  wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃  wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃  wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃  wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃  wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃  wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃  kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p  Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃  wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃  ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃  ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃  ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃  והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃  ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃  וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃  ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃  כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃  וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ  ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃  וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃  ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃  וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃  ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃  ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃  כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃  ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃  וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃  ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃  ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃  ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃  ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃  וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃  והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃  וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃  וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃  וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃  וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃  וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃  ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃  כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ  אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃  ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃  wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃  wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃  wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃  wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃  wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃  wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃  wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃  kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃  wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p  wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃  wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃  wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃  wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃  wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃  wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃  kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃  wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃  wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃  wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃  wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃  wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃  wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃  wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃  wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃  wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃  wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃  wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃  wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃  wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃  wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃  kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p  Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃  wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.  Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!  Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!  Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.  Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.  Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.  Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.  Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.  Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!  Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.  Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.  Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.  Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,  setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!  Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!  Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;  denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!  Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!  Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.  Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,  und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,  sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!  Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.  Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.  Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.  Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!  Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,  ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.  Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.  Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!  Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;  denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.  Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.  Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte. Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι  καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ  καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυται καὶ ἐκχυθήσεται ἡ πιότης ἡ ἐπ' αὐτῷ  καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῶν λόγων τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικαλεσαμένου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν βαιθηλ καὶ ἐξέτεινεν ὁ βασιλεὺς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου λέγων συλλάβετε αὐτόν καὶ ἰδοὺ ἐξηράνθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἣν ἐξέτεινεν ἐπ' αὐτόν καὶ οὐκ ἠδυνήθη ἐπιστρέψαι αὐτὴν πρὸς ἑαυτόν  καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐρράγη καὶ ἐξεχύθη ἡ πιότης ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου κατὰ τὸ τέρας ὃ ἔδωκεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν λόγῳ κυρίου  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ιεροβοαμ τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ δεήθητι τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐπιστρεψάτω ἡ χείρ μου πρός με καὶ ἐδεήθη ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα τοῦ βασιλέως πρὸς αὐτόν καὶ ἐγένετο καθὼς τὸ πρότερον  καὶ ἐλάλησεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἴσελθε μετ' ἐμοῦ εἰς οἶκον καὶ ἀρίστησον καὶ δώσω σοι δόμα  καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ πρὸς τὸν βασιλέα ἐάν μοι δῷς τὸ ἥμισυ τοῦ οἴκου σου οὐκ εἰσελεύσομαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγω ἄρτον οὐδὲ μὴ πίω ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ  ὅτι οὕτως ἐνετείλατό μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ  καὶ ἀπῆλθεν ἐν ὁδῷ ἄλλῃ καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἦλθεν ἐν αὐτῇ εἰς βαιθηλ  καὶ προφήτης εἷς πρεσβύτης κατῴκει ἐν βαιθηλ καὶ ἔρχονται οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ διηγήσαντο αὐτῷ ἅπαντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐν βαιθηλ καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν τῷ βασιλεῖ καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτῶν  καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὁ πατὴρ αὐτῶν λέγων ποίᾳ ὁδῷ πεπόρευται καὶ δεικνύουσιν αὐτῷ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ ἀνῆλθεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐλθὼν ἐξ ιουδα  καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἐπισάξατέ μοι τὸν ὄνον καὶ ἐπέσαξαν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέβη ἐπ' αὐτόν  καὶ ἐπορεύθη κατόπισθεν τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ εὗρεν αὐτὸν καθήμενον ὑπὸ δρῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὁ ἐληλυθὼς ἐξ ιουδα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ  καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ φάγε ἄρτον  καὶ εἶπεν οὐ μὴ δύνωμαι τοῦ ἐπιστρέψαι μετὰ σοῦ οὐδὲ μὴ φάγομαι ἄρτον οὐδὲ πίομαι ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ  ὅτι οὕτως ἐντέταλταί μοι ἐν λόγῳ κύριος λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον ἐκεῖ καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ ἐκεῖ καὶ μὴ ἐπιστρέψῃς ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθης ἐν αὐτῇ  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κἀγὼ προφήτης εἰμὶ καθὼς σύ καὶ ἄγγελος λελάληκεν πρός με ἐν ῥήματι κυρίου λέγων ἐπίστρεψον αὐτὸν πρὸς σεαυτὸν εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ φαγέτω ἄρτον καὶ πιέτω ὕδωρ καὶ ἐψεύσατο αὐτῷ  καὶ ἐπέστρεψεν αὐτόν καὶ ἔφαγεν ἄρτον καὶ ἔπιεν ὕδωρ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ  καὶ ἐγένετο αὐτῶν καθημένων ἐπὶ τῆς τραπέζης καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς τὸν προφήτην τὸν ἐπιστρέψαντα αὐτὸν  καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ τὸν ἥκοντα ἐξ ιουδα λέγων τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν παρεπίκρανας τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου  καὶ ἐπέστρεψας καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ ἔπιες ὕδωρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων μὴ φάγῃς ἄρτον καὶ μὴ πίῃς ὕδωρ οὐ μὴ εἰσέλθῃ τὸ σῶμά σου εἰς τὸν τάφον τῶν πατέρων σου  καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ φαγεῖν ἄρτον καὶ πιεῖν ὕδωρ καὶ ἐπέσαξεν αὐτῷ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν  καὶ ἀπῆλθεν καὶ εὗρεν αὐτὸν λέων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν καὶ ἦν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος εἱστήκει παρ' αὐτό καὶ ὁ λέων εἱστήκει παρὰ τὸ σῶμα  καὶ ἰδοὺ ἄνδρες παραπορευόμενοι καὶ εἶδον τὸ θνησιμαῖον ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ λέων εἱστήκει ἐχόμενα τοῦ θνησιμαίου καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐλάλησαν ἐν τῇ πόλει οὗ ὁ προφήτης ὁ πρεσβύτης κατῴκει ἐν αὐτῇ  καὶ ἤκουσεν ὁ ἐπιστρέψας αὐτὸν ἐκ τῆς ὁδοῦ καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ οὗτός ἐστιν ὃς παρεπίκρανε τὸ ῥῆμα κυρίου  καὶ ἐπορεύθη καὶ εὗρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐρριμμένον ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὁ ὄνος καὶ ὁ λέων εἱστήκεισαν παρὰ τὸ σῶμα καὶ οὐκ ἔφαγεν ὁ λέων τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ οὐ συνέτριψεν τὸν ὄνον  καὶ ἦρεν ὁ προφήτης τὸ σῶμα τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτὸ ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπέστρεψεν αὐτὸν εἰς τὴν πόλιν ὁ προφήτης τοῦ θάψαι αὐτὸν  ἐν τῷ τάφῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐκόψαντο αὐτόν οὐαὶ ἀδελφέ  καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ κόψασθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων ἐὰν ἀποθάνω θάψατέ με ἐν τῷ τάφῳ τούτῳ οὗ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τέθαπται ἐν αὐτῷ παρὰ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ θέτε με ἵνα σωθῶσι τὰ ὀστᾶ μου μετὰ τῶν ὀστῶν αὐτοῦ  ὅτι γινόμενον ἔσται τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν ἐν λόγῳ κυρίου ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἐν βαιθηλ καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους τοὺς ὑψηλοὺς τοὺς ἐν σαμαρείᾳ  καὶ μετὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐκ ἐπέστρεψεν ιεροβοαμ ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐποίησεν ἐκ μέρους τοῦ λαοῦ ἱερεῖς ὑψηλῶν ὁ βουλόμενος ἐπλήρου τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐγίνετο ἱερεὺς εἰς τὰ ὑψηλά  καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆμα τοῦτο εἰς ἁμαρτίαν τῷ οἴκῳ ιεροβοαμ καὶ εἰς ὄλεθρον καὶ εἰς ἀφανισμὸν ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς
kai idoy anthrohpos toy theoy ex ioyda paregeneto en logoh kyrioy eis baithehl kai ieroboam eistehkei epi to thysiastehrion toy epithysai  kai epekalesen pros to thysiastehrion en logoh kyrioy kai eipen thysiastehrion thysiastehrion tade legei kyrios idoy yios tiktetai toh oikoh dayid iohsias onoma aytoh kai thysei epi se toys iereis tohn ypsehlohn toys epithyontas epi se kai osta anthrohpohn kaysei epi se  kai edohken en teh ehmera ekeineh teras legohn toyto to rehma o elalehsen kyrios legohn idoy to thysiastehrion rehgnytai kai ekchythehsetai eh piotehs eh ep' aytoh  kai egeneto ohs ehkoysen o basileys ieroboam tohn logohn toy anthrohpoy toy theoy toy epikalesamenoy epi to thysiastehrion to en baithehl kai exeteinen o basileys tehn cheira aytoy apo toy thysiastehrioy legohn syllabete ayton kai idoy exehrantheh eh cheir aytoy ehn exeteinen ep' ayton kai oyk ehdynehtheh epistrepsai aytehn pros eayton  kai to thysiastehrion errageh kai exechytheh eh piotehs apo toy thysiastehrioy kata to teras o edohken o anthrohpos toy theoy en logoh kyrioy  kai eipen o basileys ieroboam toh anthrohpoh toy theoy deehthehti toy prosohpoy kyrioy toy theoy soy kai epistrepsatoh eh cheir moy pros me kai edeehtheh o anthrohpos toy theoy toy prosohpoy kyrioy kai epestrepsen tehn cheira toy basileohs pros ayton kai egeneto kathohs to proteron  kai elalehsen o basileys pros ton anthrohpon toy theoy eiselthe met' emoy eis oikon kai aristehson kai dohsoh soi doma  kai eipen o anthrohpos toy theoy pros ton basilea ean moi dohs to ehmisy toy oikoy soy oyk eiseleysomai meta soy oyde meh phagoh arton oyde meh pioh ydohr en toh topoh toytoh  oti oytohs eneteilato moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh  kai apehlthen en odoh alleh kai oyk anestrepsen en teh odoh eh ehlthen en ayteh eis baithehl  kai prophehtehs eis presbytehs katohkei en baithehl kai erchontai oi yioi aytoy kai diehgehsanto aytoh apanta ta erga a epoiehsen o anthrohpos toy theoy en teh ehmera ekeineh en baithehl kai toys logoys oys elalehsen toh basilei kai epestrepsan to prosohpon toy patros aytohn  kai elalehsen pros aytoys o patehr aytohn legohn poia odoh peporeytai kai deiknyoysin aytoh oi yioi aytoy tehn odon en eh anehlthen o anthrohpos toy theoy o elthohn ex ioyda  kai eipen tois yiois aytoy episaxate moi ton onon kai epesaxan aytoh ton onon kai epebeh ep' ayton  kai eporeytheh katopisthen toy anthrohpoy toy theoy kai eyren ayton kathehmenon ypo dryn kai eipen aytoh ei sy ei o anthrohpos toy theoy o elehlythohs ex ioyda kai eipen aytoh egoh  kai eipen aytoh deyro met' emoy kai phage arton  kai eipen oy meh dynohmai toy epistrepsai meta soy oyde meh phagomai arton oyde piomai ydohr en toh topoh toytoh  oti oytohs entetaltai moi en logoh kyrios legohn meh phagehs arton ekei kai meh piehs ydohr ekei kai meh epistrepsehs en teh odoh eh eporeythehs en ayteh  kai eipen pros ayton kagoh prophehtehs eimi kathohs sy kai aggelos lelalehken pros me en rehmati kyrioy legohn epistrepson ayton pros seayton eis ton oikon soy kai phagetoh arton kai pietoh ydohr kai epseysato aytoh  kai epestrepsen ayton kai ephagen arton kai epien ydohr en toh oikoh aytoy  kai egeneto aytohn kathehmenohn epi tehs trapezehs kai egeneto logos kyrioy pros ton prophehtehn ton epistrepsanta ayton  kai eipen pros ton anthrohpon toy theoy ton ehkonta ex ioyda legohn tade legei kyrios anth' ohn parepikranas to rehma kyrioy kai oyk ephylaxas tehn entolehn ehn eneteilato soi kyrios o theos soy  kai epestrepsas kai ephages arton kai epies ydohr en toh topoh toytoh oh elalehsen pros se legohn meh phagehs arton kai meh piehs ydohr oy meh eiseltheh to sohma soy eis ton taphon tohn paterohn soy  kai egeneto meta to phagein arton kai piein ydohr kai epesaxen aytoh ton onon kai epestrepsen  kai apehlthen kai eyren ayton leohn en teh odoh kai ethanatohsen ayton kai ehn to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos eistehkei par' ayto kai o leohn eistehkei para to sohma  kai idoy andres paraporeyomenoi kai eidon to thnehsimaion errimmenon en teh odoh kai o leohn eistehkei echomena toy thnehsimaioy kai eisehlthon kai elalehsan en teh polei oy o prophehtehs o presbytehs katohkei en ayteh  kai ehkoysen o epistrepsas ayton ek tehs odoy kai eipen o anthrohpos toy theoy oytos estin os parepikrane to rehma kyrioy  kai eporeytheh kai eyren to sohma aytoy errimmenon en teh odoh kai o onos kai o leohn eistehkeisan para to sohma kai oyk ephagen o leohn to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai oy synetripsen ton onon  kai ehren o prophehtehs to sohma toy anthrohpoy toy theoy kai epethehken ayto epi ton onon kai epestrepsen ayton eis tehn polin o prophehtehs toy thapsai ayton  en toh taphoh eaytoy kai ekopsanto ayton oyai adelphe  kai egeneto meta to kopsasthai ayton kai eipen tois yiois aytoy legohn ean apothanoh thapsate me en toh taphoh toytoh oy o anthrohpos toy theoy tethaptai en aytoh para ta osta aytoy thete me ina sohthohsi ta osta moy meta tohn ostohn aytoy  oti ginomenon estai to rehma o elalehsen en logoh kyrioy epi toy thysiastehrioy toy en baithehl kai epi toys oikoys toys ypsehloys toys en samareia  kai meta to rehma toyto oyk epestrepsen ieroboam apo tehs kakias aytoy kai epestrepsen kai epoiehsen ek meroys toy laoy iereis ypsehlohn o boylomenos eplehroy tehn cheira aytoy kai egineto iereys eis ta ypsehla  kai egeneto to rehma toyto eis amartian toh oikoh ieroboam kai eis olethron kai eis aphanismon apo prosohpoy tehs gehs
NovaVulgata: Et ecce vir Dei venit de Iuda in sermone Domini in Bethel, Ieroboam stante super altare ad adolendum;  et exclamavit contra altare in sermone Domini et ait: “ Altare, altare, haec dicit Dominus: Ecce filius nascetur domui David, Iosias nomine, et immolabit super te sacerdotes excelsorum, qui nunc in te immolant, et ossa hominum super te incendent ”.  Deditque in illa die signum dicens: “ Hoc erit signum, quod locutus est Dominus: ecce altare scindetur, et effundetur cinis, qui in eo est ”.  Cumque audisset rex sermonem hominis Dei, quem inclamaverat contra altare in Bethel, extendit manum suam de altari dicens: “ Apprehendite eum! ”. Et exaruit manus eius, quam extenderat contra eum, nec valuit retrahere eam ad se.  Altare quoque scissum est, et effusus est cinis de altari iuxta signum, quod praedixerat vir Dei in sermone Domini.  Et ait rex ad virum Dei: “ Deprecare faciem Domini Dei tui et ora pro me, ut restituatur manus mea mihi ”. Oravit vir Dei faciem Domini, et reversa est manus regis ad eum et facta est sicut prius fuerat.  Locutus est autem rex ad virum Dei: “ Veni mecum domum, ut prandeas, et dabo tibi munera ”.  Responditque vir Dei ad regem: “ Si dederis mihi mediam partem domus tuae, non veniam tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;  sic enim mandatum est mihi in sermone Domini praecipientis: “Non comedes panem neque bibes aquam nec reverteris per viam, qua venisti” ”.  Abiit ergo per aliam viam et non est reversus per iter, quo venerat in Bethel.  Prophetes autem quidam senex habitabat in Bethel; ad quem venerunt filii sui et narraverunt ei omnia opera, quae fecerat vir Dei illa die in Bethel, et verba, quae locutus fuerat ad regem, narraverunt quoque patri suo.  Et dixit eis pater eorum: “ Per quam viam abiit? ”. Ostenderunt ei filii sui viam, per quam abierat vir Dei, qui venerat de Iuda.  Et ait filiis suis: “ Sternite mihi asinum ”. Qui cum stravissent, ascendit  et abiit post virum Dei et invenit eum sedentem subtus terebinthum et ait illi: “ Tune es vir Dei, qui venisti de Iuda?”. Respondit ille: “ Ego sum ”.  Dixit ad eum: “ Veni mecum domum, ut comedas panem ”.  Qui ait: “ Non possum reverti neque venire tecum nec comedam panem neque bibam aquam in loco isto;  sic enim dictum est mihi in sermone Domini: “Non comedes panem et non bibes ibi aquam nec reverteris per viam, qua ieris” ”.  Qui ait illi: “ Et ego propheta sum similis tui; et angelus locutus est mihi in sermone Domini dicens: “Reduc eum tecum in domum tuam, et comedat panem et bibat aquam” ”. Fefellit eum  et reduxit secum; comedit ergo panem in domo eius et bibit aquam.  Cumque sederent ad mensam, factus est sermo Domini ad prophetam, qui reduxerat eum,  et exclamavit ad virum Dei, qui venerat de Iuda, dicens: “ Haec dicit Dominus: Quia non oboediens fuisti ori Domini et non custodisti mandatum, quod praecepit tibi Dominus Deus tuus,  et reversus es et comedisti panem et bibisti aquam in loco, in quo praecepit tibi, ne comederes panem neque biberes aquam, non inferetur cadaver tuum in sepulcrum patrum tuorum ”.  Cumque comedisset panem et bibisset, stravit sibi asinum prophetae, qui reduxerat eum;  et, cum abisset, invenit eum leo in via et occidit, et erat cadaver eius proiectum in itinere; asinus autem stabat iuxta illum, et leo stabat iuxta cadaver.  Et ecce viri transeuntes viderunt cadaver proiectum in via et leonem stantem iuxta cadaver; et venerunt et divulgaverunt in civitate, in qua prophetes ille senex habitabat.  Quod cum audisset propheta ille, qui reduxerat eum de via, ait: “ Vir Dei est, qui inoboediens fuit ori Domini, et tradidit eum Dominus leoni; et confregit eum et occidit iuxta verbum Domini, quod locutus est ei ”.  Dixitque ad filios suos: “ Sternite mihi asinum! ”. Qui cum stravissent,  et ille abisset, invenit cadaver eius proiectum in via et asinum et leonem stantes iuxta cadaver; non comedit leo de cadavere nec laesit asinum.  Tulit ergo prophetes cadaver viri Dei et posuit illud super asinum et reversus intulit in civitatem prophetae senis, ut plangerent eum et sepelirent.  Et posuit cadaver eius in sepulcro suo, et planxerunt eum: “ Heu, heu, mi frater! ”.  Cumque sepelissent eum, dixit ad filios suos: “ Cum mortuus fuero, sepelite me in sepulcro, in quo vir Dei sepultus est; iuxta ossa eius ponite ossa mea.  Profecto enim veniet sermo, quem praedixit in sermone Domini contra altare, quod est in Bethel, et contra omnia fana excelsorum, quae sunt in urbibus Samariae ”.  Post haec non est reversus Ieroboam de via sua pessima, sed iterum faciebat de novissimis populi sacerdotes excelsorum; quicumque volebat, implebat eius manum, ut fieret sacerdos excelsorum.  Et propter hanc causam peccavit domus Ieroboam, et eversa est et deleta de superficie terrae.


1.Könige 13   *

HeLeningradV: וְהִנֵּה ׀ אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל־בֵּית־אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר׃  וַיִּקְרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה־בֵן נֹולָד לְבֵית־דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמֹו וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמֹות אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ׃  וְנָתַן בַּיֹּום הַהוּא מֹופֵת לֵאמֹר זֶה הַמֹּופֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר־עָלָיו׃  וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃  וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּחַ כַּמֹּופֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה׃  וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל־נָא אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַתָּשָׁב יַד־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה׃  וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה־אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת׃  וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי אֶת־חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה־מַּיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃  כִּי־כֵן ׀ צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה־מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ׃  וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא־שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל־בֵּית־אֵל׃ פ  וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית־אֵל וַיָּבֹוא בְנֹו וַיְסַפֶּר־לֹו אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִישׁ־הָאֱלֹהִים ׀ הַיֹּום בְּבֵית־אֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם׃  וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה׃  וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו חִבְשׁוּ־לִי הַחֲמֹור וַיַּחְבְּשׁוּ־לֹו הַחֲמֹור וַיִּרְכַּב עָלָיו׃  וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּאתָ מִיהוּדָה וַיֹּאמֶר אָנִי׃  וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם׃  וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבֹוא אִתָּךְ וְלֹא־אֹכַל לֶחֶם וְלֹא־אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃  כִּי־דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֹא־תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא־תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַכְתָּ בָּהּ׃  וַיֹּאמֶר לֹו גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמֹוךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֹו׃  וַיָּשָׁב אִתֹּו וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתֹו וַיֵּשְׁתְּ מָיִם׃  וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל־הַשֻּׁלְחָן פ וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃  וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃  וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל־תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא־תָבֹוא נִבְלָתְךָ אֶל־קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ׃  וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֹו לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתֹותֹו וַיַּחֲבָשׁ־לֹו הַחֲמֹור לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו׃  וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃  וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת־הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת־הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ׃  וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבֹו מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת־פִּי יְהוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃  וַיְדַבֵּר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמֹור וַיַּחֲבֹשׁוּ׃  וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת־נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמֹור וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא־אָכַל הָאַרְיֵה אֶת־הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמֹור׃  וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃  וַיַּנַּח אֶת־נִבְלָתֹו בְּקִבְרֹו וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הֹוי אָחִי׃  וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרֹו אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֶל־בָּנָיו לֵאמֹר בְּמֹותִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בֹּו אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת־עַצְמֹתָי׃  כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ  אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃  וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
wHineH Aijxx AaeloHijm baaA mijHwdaaH bidbar jHwaaH Aael-bejt-Ael wjaaraabOaam Oomed Oal-Hamizbeha lHaqTijr׃  wajiqraaA Oal-Hamizbeha bidbar jHwaaH wajoAmaer mizbeha mizbeha koH Aaamar jHwaaH HineH-ben nowlaad lbejt-daawid joAxxijaaHw xxmow wzaabah Oaalaejkaa Aaet-koHanej Habaamowt HamaqTirijm Oaalaejkaa wOacmowt Aaadaam jixrpw Oaalaejkaa׃  wnaatan bajowm HaHwA mowpet leAmor zaeH Hamowpet Aaxxaer dibaer jHwaaH HineH Hamizbeha niqraaO wnixxpak Hadaexxaen Aaxxaer-Oaalaajw׃  wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dbar Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer qaaraaA Oal-Hamizbeha bbejt-Ael wajixxlah jaaraabOaam Aaet-jaadow meOal Hamizbeha leAmor tipxuHw watijbaxx jaadow Aaxxaer xxaalah Oaalaajw wloA jaakol laHaxxijbaaH Aelaajw׃  wHamizbeha niqraaO wajixxaapek Hadaexxaen min-Hamizbeha kamowpet Aaxxaer naatan Aijxx HaaAaeloHijm bidbar jHwaaH׃  wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-Aijxx HaaAaeloHijm hal-naaA Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa wHitpalel baOadij wtaaxxob jaadij Aelaaj wajhal Aijxx-HaaAaeloHijm Aaet-pnej jHwaaH wataaxxaab jad-Hamaelaek Aelaajw watHij kbaariAxxonaaH׃  wajdaber Hamaelaek Aael-Aijxx HaaAaeloHijm boAaaH-Aitij HabajtaaH wsOaadaaH wAaetnaaH lkaa mataat׃  wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek Aim-titaen-lij Aaet-hacij bejtaekaa loA AaaboA Oimaak wloA-Aokal laehaem wloA AaexxtaeH-majim bamaaqowm HazaeH׃  kij-ken ciwaaH Aotij bidbar jHwaaH leAmor loA-toAkal laehaem wloA tixxtaeH-maajim wloA taaxxwb badaeraek Aaxxaer Haalaaktaa׃  wajelaek bdaeraek Aaher wloA-xxaab badaeraek Aaxxaer baaA baaH Aael-bejt-Ael׃ p  wnaabijA Aaehaad zaaqen joxxeb bbejt-Ael wajaabowA bnow wajsapaer-low Aaet-kaal-HamaOaxaeH Aaxxaer-OaaxaaH Aijxx-HaaAaeloHijm Hajowm bbejt-Ael Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibaer Aael-Hamaelaek wajsaprwm laAabijHaem׃  wajdaber AaleHaem AabijHaem Aej-zaeH Hadaeraek Haalaak wajirAw baanaajw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer Haalak Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH׃  wajoAmaer Aael-baanaajw hibxxw-lij Hahamowr wajahbxxw-low Hahamowr wajirkab Oaalaajw׃  wajelaek Aaharej Aijxx HaaAaeloHijm wajimcaaAeHw joxxeb tahat HaaAelaaH wajoAmaer Aelaajw HaAataaH Aijxx-HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaAtaa mijHwdaaH wajoAmaer Aaanij׃  wajoAmaer Aelaajw lek Aitij HabaajtaaH waeAaekol laahaem׃  wajoAmaer loA Awkal laaxxwb Aitaak wlaabowA Aitaak wloA-Aokal laehaem wloA-AaexxtaeH Aitkaa majim bamaaqowm HazaeH׃  kij-daabaar Aelaj bidbar jHwaaH loA-toAkal laehaem wloA-tixxtaeH xxaam maajim loA-taaxxwb laalaekaet badaeraek Aaxxaer-Haalaktaa baaH׃  wajoAmaer low gam-Aanij naabijA kaamowkaa wmalAaak dibaer Aelaj bidbar jHwaaH leAmor HaxxibeHw Aitkaa Aael-bejtaekaa wjoAkal laehaem wjexxt maajim kihexx low׃  wajaaxxaab Aitow wajoAkal laehaem bbejtow wajexxt maajim׃  wajHij Hem joxxbijm Aael-Haxxulhaan p wajHij dbar-jHwaaH Aael-HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃  wajiqraaA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-baaA mijHwdaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH jaOan kij maarijtaa pij jHwaaH wloA xxaamartaa Aaet-HamicwaaH Aaxxaer ciwkaa jHwaaH AaeloHaejkaa׃  wataaxxaab watoAkal laehaem watexxt majim bamaaqowm Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-toAkal laehaem wAal-texxt maajim loA-taabowA niblaatkaa Aael-qaebaer Aabotaejkaa׃  wajHij Aaharej Aaaklow laehaem wAaharej xxtowtow wajahabaaxx-low Hahamowr lanaabijA Aaxxaer Haexxijbow׃  wajelaek wajimcaaAeHw AarjeH badaeraek wajmijteHw watHij niblaatow muxxlaekaet badaeraek wHahamowr Oomed AaeclaaH wHaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH׃  wHineH Aanaaxxijm Oobrijm wajirAw Aaet-HanbelaaH muxxlaekaet badaeraek wAaet-HaaAarjeH Oomed Aecael HanbelaaH wajaaboAw wajdabrw baaOijr Aaxxaer HanaabijA Hazaaqen joxxeb baaH׃  wajixxmaO HanaabijA Aaxxaer Haexxijbow min-Hadaeraek wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HwA Aaxxaer maaraaH Aaet-pij jHwaaH wajitneHw jHwaaH laaAarjeH wajixxbreHw wajmiteHw kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer-low׃  wajdaber Aael-baanaajw leAmor hibxxw-lij Aaet-Hahamowr wajahaboxxw׃  wajelaek wajimcaaA Aaet-niblaatow muxxlaekaet badaeraek wahamowr wHaaAarjeH Oomdijm Aecael HanbelaaH loA-Aaakal HaaAarjeH Aaet-HanbelaaH wloA xxaabar Aaet-Hahamowr׃  wajixaaA HanaabijA Aaet-niblat Aijxx-HaaAaeloHijm wajaniheHw Aael-Hahamowr wajxxijbeHw wajaaboA Aael-Oijr HanaabijA Hazaaqen lispod wlqaabrow׃  wajanah Aaet-niblaatow bqibrow wajispdw Oaalaajw Howj Aaahij׃  wajHij Aaharej qaabrow Aotow wajoAmaer Aael-baanaajw leAmor bmowtij wqbartaem Aotij baqaebaer Aaxxaer Aijxx HaaAaeloHijm qaabwr bow Aecael Oacmotaajw Hanijhw Aaet-Oacmotaaj׃  kij HaajoH jiHjaeH Hadaabaar Aaxxaer qaaraaA bidbar jHwaaH Oal-Hamizbeha Aaxxaer bbejt-Ael wOal kaal-baatej Habaamowt Aaxxaer bOaarej xxomrown׃ p  Aahar Hadaabaar HazaeH loA-xxaab jaaraabOaam midarkow HaaraaOaaH wajaaxxaab wajaOax miqcowt HaaOaam koHanej baamowt Haehaapec jmaleA Aaet-jaadow wijHij koHanej baamowt׃  wajHij badaabaar HazaeH lhaTaAt bejt jaaraabOaam wlHakhijd wlHaxxmijd meOal pnej HaaAadaamaaH׃ p
HeLeningradoV: והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃  ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃  ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃  ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃  והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃  ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃  וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃  ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃  כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃  וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ  ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃  וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃  ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃  וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃  ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃  ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃  כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃  ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃  וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃  ויהי הם ישבים אל־השלחן פ ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃  ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃  ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃  ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃  וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃  והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃  וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃  וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃  וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃  וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃  וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃  ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃  כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ  אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃  ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ
wHnH Ajx AlHjm bA mjHwdH bdbr jHwH Al-bjt-Al wjrbOm Omd Ol-Hmzbh lHqTjr׃  wjqrA Ol-Hmzbh bdbr jHwH wjAmr mzbh mzbh kH Amr jHwH HnH-bn nwld lbjt-dwd jAxjHw xmw wzbh Oljk At-kHnj Hbmwt HmqTrjm Oljk wOcmwt Adm jxrpw Oljk׃  wntn bjwm HHwA mwpt lAmr zH Hmwpt Axr dbr jHwH HnH Hmzbh nqrO wnxpk Hdxn Axr-Oljw׃  wjHj kxmO Hmlk At-dbr Ajx-HAlHjm Axr qrA Ol-Hmzbh bbjt-Al wjxlh jrbOm At-jdw mOl Hmzbh lAmr tpxHw wtjbx jdw Axr xlh Oljw wlA jkl lHxjbH Aljw׃  wHmzbh nqrO wjxpk Hdxn mn-Hmzbh kmwpt Axr ntn Ajx HAlHjm bdbr jHwH׃  wjOn Hmlk wjAmr Al-Ajx HAlHjm hl-nA At-pnj jHwH AlHjk wHtpll bOdj wtxb jdj Alj wjhl Ajx-HAlHjm At-pnj jHwH wtxb jd-Hmlk Aljw wtHj kbrAxnH׃  wjdbr Hmlk Al-Ajx HAlHjm bAH-Atj HbjtH wsOdH wAtnH lk mtt׃  wjAmr Ajx-HAlHjm Al-Hmlk Am-ttn-lj At-hcj bjtk lA AbA Omk wlA-Akl lhm wlA AxtH-mjm bmqwm HzH׃  kj-kn cwH Atj bdbr jHwH lAmr lA-tAkl lhm wlA txtH-mjm wlA txwb bdrk Axr Hlkt׃  wjlk bdrk Ahr wlA-xb bdrk Axr bA bH Al-bjt-Al׃ p  wnbjA Ahd zqn jxb bbjt-Al wjbwA bnw wjspr-lw At-kl-HmOxH Axr-OxH Ajx-HAlHjm Hjwm bbjt-Al At-Hdbrjm Axr dbr Al-Hmlk wjsprwm lAbjHm׃  wjdbr AlHm AbjHm Aj-zH Hdrk Hlk wjrAw bnjw At-Hdrk Axr Hlk Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH׃  wjAmr Al-bnjw hbxw-lj Hhmwr wjhbxw-lw Hhmwr wjrkb Oljw׃  wjlk Ahrj Ajx HAlHjm wjmcAHw jxb tht HAlH wjAmr Aljw HAtH Ajx-HAlHjm Axr-bAt mjHwdH wjAmr Anj׃  wjAmr Aljw lk Atj HbjtH wAkl lhm׃  wjAmr lA Awkl lxwb Atk wlbwA Atk wlA-Akl lhm wlA-AxtH Atk mjm bmqwm HzH׃  kj-dbr Alj bdbr jHwH lA-tAkl lhm wlA-txtH xm mjm lA-txwb llkt bdrk Axr-Hlkt bH׃  wjAmr lw gm-Anj nbjA kmwk wmlAk dbr Alj bdbr jHwH lAmr HxbHw Atk Al-bjtk wjAkl lhm wjxt mjm khx lw׃  wjxb Atw wjAkl lhm bbjtw wjxt mjm׃  wjHj Hm jxbjm Al-Hxlhn p wjHj dbr-jHwH Al-HnbjA Axr Hxjbw׃  wjqrA Al-Ajx HAlHjm Axr-bA mjHwdH lAmr kH Amr jHwH jOn kj mrjt pj jHwH wlA xmrt At-HmcwH Axr cwk jHwH AlHjk׃  wtxb wtAkl lhm wtxt mjm bmqwm Axr dbr Aljk Al-tAkl lhm wAl-txt mjm lA-tbwA nbltk Al-qbr Abtjk׃  wjHj Ahrj Aklw lhm wAhrj xtwtw wjhbx-lw Hhmwr lnbjA Axr Hxjbw׃  wjlk wjmcAHw ArjH bdrk wjmjtHw wtHj nbltw mxlkt bdrk wHhmwr Omd AclH wHArjH Omd Acl HnblH׃  wHnH Anxjm Obrjm wjrAw At-HnblH mxlkt bdrk wAt-HArjH Omd Acl HnblH wjbAw wjdbrw bOjr Axr HnbjA Hzqn jxb bH׃  wjxmO HnbjA Axr Hxjbw mn-Hdrk wjAmr Ajx HAlHjm HwA Axr mrH At-pj jHwH wjtnHw jHwH lArjH wjxbrHw wjmtHw kdbr jHwH Axr dbr-lw׃  wjdbr Al-bnjw lAmr hbxw-lj At-Hhmwr wjhbxw׃  wjlk wjmcA At-nbltw mxlkt bdrk whmwr wHArjH Omdjm Acl HnblH lA-Akl HArjH At-HnblH wlA xbr At-Hhmwr׃  wjxA HnbjA At-nblt Ajx-HAlHjm wjnhHw Al-Hhmwr wjxjbHw wjbA Al-Ojr HnbjA Hzqn lspd wlqbrw׃  wjnh At-nbltw bqbrw wjspdw Oljw Hwj Ahj׃  wjHj Ahrj qbrw Atw wjAmr Al-bnjw lAmr bmwtj wqbrtm Atj bqbr Axr Ajx HAlHjm qbwr bw Acl Ocmtjw Hnjhw At-Ocmtj׃  kj HjH jHjH Hdbr Axr qrA bdbr jHwH Ol-Hmzbh Axr bbjt-Al wOl kl-btj Hbmwt Axr bOrj xmrwn׃ p  Ahr Hdbr HzH lA-xb jrbOm mdrkw HrOH wjxb wjOx mqcwt HOm kHnj bmwt Hhpc jmlA At-jdw wjHj kHnj bmwt׃  wjHj bdbr HzH lhTAt bjt jrbOm wlHkhjd wlHxmjd mOl pnj HAdmH׃ p
Schlachter: Aber siehe, ein Mann Gottes kam von Juda durch das Wort des HERRN gen Bethel, als Jerobeam eben bei dem Altar stand, um zu räuchern.  Und er rief wider den Altar durch das Wort des HERRN und sprach: Altar! Altar! So spricht der HERR: Siehe, es wird dem Hause Davids ein Sohn geboren werden namens Josia, der wird auf dir die Priester der Höhen opfern, die auf dir räuchern, und man wird Menschengebeine auf dir verbrennen!  Und am gleichen Tage gab er ein Zeichen, und sprach: Das ist das Zeichen, daß der HERR solches geredet hat: Siehe, der Altar wird bersten und die Asche, die darauf ist, verschüttet werden!  Als aber der König das Wort des Mannes Gottes hörte, der wider den Altar zu Bethel rief, streckte Jerobeam seine Hand aus bei dem Altar und sprach: Greifet ihn! Aber seine Hand, die er wider ihn ausgestreckt hatte, ward steif, so daß er sie nicht wieder zu sich ziehen konnte.  Und der Altar barst, und die Asche ward vom Altar verschüttet, gemäß dem Zeichen, das der Mann Gottes durch das Wort des HERRN angekündigt hatte.  Da hob der König an und sprach zu dem Manne Gottes: Besänftige doch das Angesicht des HERRN, deines Gottes, und bitte für mich, daß meine Hand mir wieder gegeben werde! Da besänftigte der Mann Gottes das Angesicht des HERRN. Und der König konnte die Hand wieder an sich ziehen, und sie ward wieder wie zuvor.  Da sprach der König zu dem Manne Gottes: Komm mit mir heim und erlabe dich! Ich will dir auch ein Geschenk geben.  Aber der Mann Gottes sprach zum König: Wenn du mir auch dein halbes Haus gäbest, so käme ich nicht mit dir; denn ich würde an diesem Ort kein Brot essen und kein Wasser trinken.  Denn also wurde mir durch das Wort des HERRN geboten und gesagt: Du sollst daselbst kein Brot essen und kein Wasser trinken und nicht wieder auf dem Wege zurückkehren, den du gegangen bist!  Und er ging einen andern Weg und kehrte nicht wieder auf dem gleichen Wege zurück, auf welchem er nach Bethel gekommen war.  Aber in Bethel wohnte ein alter Prophet. Zu dem kamen seine Söhne und erzählten ihm alles, was der Mann Gottes an jenem Tage in Bethel getan hatte; auch die Worte, die er zum Könige geredet hatte, erzählten sie ihrem Vater.  Da sprach ihr Vater zu ihnen: Welchen Weg ist er gegangen? Da zeigten ihm seine Söhne den Weg, den der Mann Gottes, der von Juda gekommen, eingeschlagen hatte.  Er aber sprach zu seinen Söhnen: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihm den Esel gesattelt hatten,  setze er sich darauf und ritt dem Manne Gottes nach und fand ihn unter einer Eiche sitzen und sprach zu ihm: Bist du der Mann Gottes, der von Juda gekommen ist? Er sprach: Ja!  Da sprach er zu ihm: Komm mit mir heim und iß etwas!  Er aber sprach: Ich kann nicht umkehren und mit dir kommen; ich will auch mit dir weder Brot essen noch Wasser trinken an diesem Ort;  denn durch das Wort des HERRN ist zu mir gesagt worden: Du sollst daselbst weder Brot essen noch Wasser trinken; du sollst nicht auf dem gleichen Wege zurückkehren, auf dem du hingegangen bist!  Aber jener sprach zu ihm: Ich bin auch ein Prophet wie du, und ein Engel hat durch das Wort des HERRN folgendermaßen mit mir geredet: Führe ihn zurück in dein Haus, damit er Brot esse und Wasser trinke!  Er log es ihm aber vor. Da kehrte er mit ihm um, daß er in seinem Hause Brot esse und Wasser trinke.  Als sie aber zu Tische saßen, kam das Wort des HERRN zum Propheten, der ihn zurückgeführt hatte,  und er rief dem Manne Gottes zu, der von Juda gekommen war, und sprach: So spricht der HERR: Weil du dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen bist und das Gebot nicht gehalten hast, das dir der HERR, dein Gott, geboten hat,  sondern umgekehrt bist und Brot gegessen und Wasser getrunken hast an diesem Ort, davon er dir sagte, du solltest weder Brot essen noch Wasser trinken, so soll dein Leichnam nicht in deiner Väter Grab kommen!  Und nachdem er Brot gegessen und getrunken hatte, sattelte man dem Propheten, den jener zurückgeführt hatte, den Esel.  Als er nun ging, traf ihn auf dem Wege ein Löwe; der tötete ihn, und sein Leichnam lag hingestreckt auf dem Wege. Und der Esel stand neben ihm, und der Löwe stand neben dem Leichnam.  Und siehe, als Leute vorbeigingen, sahen sie den Leichnam auf dem Wege liegen und den Löwen bei dem Leichnam stehen, und sie kamen und sagten es in der Stadt, wo der alte Prophet wohnte.  Als nun der Prophet, der ihn vom Wege zurückgeholt hatte, das hörte, sprach er: Es ist der Mann Gottes, der dem Munde des HERRN ungehorsam gewesen ist; darum hat ihn der HERR dem Löwen übergeben, der hat ihn zerrissen und getötet nach dem Wort, das ihm der HERR gesagt hat!  Und er redete mit seinen Söhnen und sprach: Sattelt mir den Esel! Und als sie ihn gesattelt hatten,  ging er hin und fand seinen Leichnam auf dem Wege liegen und den Esel und den Löwen neben dem Leichnam stehen. Der Löwe hatte den Leichnam nicht gefressen und den Esel nicht zerrissen.  Da hob der Prophet den Leichnam des Mannes Gottes auf und legte ihn auf den Esel und führte ihn zurück, und sie kamen in die Stadt des alten Propheten, um ihn zu beklagen und zu begraben.  Und er legte dessen Leichnam in sein eigenes Grab, und sie klagten um ihn: Ach, mein Bruder!  Und als er ihn begraben hatte, sprach er zu seinen Söhnen: Wenn ich sterbe, so begrabt mich in dem Grabe, darin der Mann Gottes begraben worden ist, und legt meine Gebeine neben seine Gebeine;  denn es wird gewiß geschehen, was er durch das Wort des HERRN ausgerufen hat wider den Altar zu Bethel und wider alle Höhenheiligtümer, die in den Städten Samarias sind.  Aber nach dieser Geschichte kehrte sich Jerobeam nicht von seinem bösen Wege, sondern bestellte wieder Höhenpriester aus dem gesamten Volk; zu wem er Lust hatte, dessen Hand füllte er, und der ward Höhenpriester.  Und dies wurde dem Hause Jerobeams zur Sünde, so daß er vernichtet und aus dem Lande vertilgt werden mußte. Septuaginta: καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐξ ιουδα παρεγένετο ἐν λόγῳ κυρίου εἰς βαιθηλ καὶ ιεροβοαμ εἱστήκει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἐπιθῦσαι  καὶ ἐπεκάλεσεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον ἐν λόγῳ κυρίου καὶ εἶπεν θυσιαστήριον θυσιαστήριον τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ υἱὸς τίκτεται τῷ οἴκῳ δαυιδ ιωσιας ὄνομα αὐτῷ καὶ θύσει ἐπὶ σὲ τοὺς ἱερεῖς τῶν ὑψηλῶν τοὺς ἐπιθύοντας ἐπὶ σὲ καὶ ὀστᾶ ἀνθρώπων καύσει ἐπὶ σέ  καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τέρας λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος λέγων ἰδοὺ τὸ θυσιαστήριον ῥήγνυτ