Bild und Verknüpfung zum Wegweiser

Auswertung der Konkordanz

Jesus Christus, Gott und Herr

Über 31% der Bibelverse enthalten mindestens eins dieser Wörter

 


Zusammenfassung

Wie oft und wo treten Bibelverse auf, in denen das Wort Jesus oder das Wort Christus oder das Wort Herr oder Gott vorkommt. Nun es sind 31,6% aller Bibelverse, etwa gleich viel im Alten wie im Neuen Testament. Maleachi erwähnt eines dieser Wörter in 80% seiner Verse, Haggai und Jona in 63%, der zweite Thessalonicherbrief in 57% und der Philipperbrief in 56% seiner Verse. Die Propheten Zephanja, Amos und Sacharja, der Epheser- und der erste Thessalonicherbrief erreichen noch mehr als 50% ihrer Verse. Das fünfte Buch Mose liegt mit 48% nur knapp unterhalb dieser Marke. Nur im Buch Esther taucht zwar das Wort „Herr” einmal auf, aber nur in dem Sinne, dass der Mann Herr in seinem Hause sein soll. Mit 9838 Vorkommen umfasst es, noch stärker als das Wort „Gott” alleine, fast den gesamten Bibeltext.

Schlagwörter: Christus - Gesalbter - Gott - Herr - Jesus - Jesus Christus - Messias - wahrer Gott - wahrer Mensch

Bereich Ausarbeitungen

Thema Vorangehender Beitrag Folgender Beitrag

Auswertungen der Konkordanz
Suchläufe zu verschiedenen Begriffen der Bibel
Wo wird ein Wort genutzt, wie häufig tritt es auf

Das Wort „Gott“ in der Bibel
Das zentrale Thema der Bibel

Jesus Christus als zentrales Anliegen des Neuen Testamentes
Auftreten der Bezeichnungen JESUS oder CHRISTUS in der Bibel




Diese Suche erweitert die vorangehende Suche. Es wird nach allen Versen gesucht, die mindestens ein Wort aus einem der drei folgenden Wortfelder enthalten:

Das Wortfeld „Jesus”: Jesu, Jesus

Das Wortfeld „Christus”: Christ, Christen, Christi, Christus, Christusse

Das Wortfeld „Herr”: HERR, Herr, HERRN, Herrn

Das Wortfeld „Gott”: Gott, Gottes

Der Suchbefehl der Wortfeldkonkordanz dazu lautet: (jesu~barjesu~jesua)+(christ~anti~wider)+[herr]+[herrn]+[gott]+[gottes]

Die Anzahl der Verse beträgt jetzt 9838. Die Zahl 3762, die für das Wortfeld «Gott» erreicht wurden, werden dadurch noch einmal fast verdreifacht. Damit sind mehr als 30% der 31102 Bibelverse erfasst.

Sie werden wohl kaum all die folgenden Verse anschauen wollen, denn das hieße, ein Drittel der Bibel durchzulesen. Trotzdem mag es interessant sein, einzelne Bücher anzuschauen oder beim Durchscrollen die Farbmuster anzuschauen, die zeigen, ob das Wort «Gott» alleine oder zusammen mit dem Wort HERR auftaucht. Im Neuen Testament wird deutlich, dass Gott auch in den Briefen weiterhin das tragende Thema ist. Allerdings treten hier auch die Namen Jesu in Erscheinung. In der Offenbarung dominiert dann wieder der Blick auf Gott, auch wenn das Bild verzerrt ist, weil das Wort «Lamm», mit dem in der Offenbarung primär von Jesus Christus gesprochen wird, hier nicht mit einbezogen wurde. Im einzelnen wird das in den weiteren Untersuchungen noch dargestellt.


Vorkommensstatistik:

BuchnameVorkommen (abs.)Anteil an allen VorkommenVorkommen
(% der Bibelverse)
Vorkommen
(% der Buchverse)
Vorkommen
bezogen auf den Durchschnitt
der Bibel
Gesamtzahl der Verse
Bibel9838         100,0000%                    31,6314%         31,6314%         100,0%                    31102                    
Altes Testament7315         74,3545%                    23,5194%         31,6051%         99,9%                    23145                    
AT Geschichtsbücher4019         40,8518%                    12,9220%         31,2277%         98,7%                    12870                    
AT Lehrbücher1223         12,4314%                    3,9322%         25,5590%         80,8%                    4785                    
AT Prophetische Bücher2073         21,0714%                    6,6652%         37,7596%         119,4%                    5490                    
Neues Testament2523         25,6455%                    8,1120%         31,7079%         100,2%                    7957                    
NT Geschichtsbücher1308         13,2954%                    4,2055%         27,3297%         86,4%                    4786                    
NT Lehrbücher1110         11,2828%                    3,5689%         40,1156%         126,8%                    2767                    
NT Prophetisches Buch105         1,0673%                    0,3376%         25,9901%         82,2%                    404                    
1.Mose356         3,6186%                    1,1446%         23,2224%         73,4%                    1533                    
2.Mose400         4,0659%                    1,2861%         32,9761%         104,3%                    1213                    
3.Mose293         2,9782%                    0,9421%         34,1094%         107,8%                    859                    
4.Mose373         3,7914%                    1,1993%         28,9596%         91,6%                    1288                    
5.Mose456         4,6351%                    1,4661%         47,5495%         150,3%                    959                    
Josua178         1,8093%                    0,5723%         27,0517%         85,5%                    658                    
Richter175         1,7788%                    0,5627%         28,3172%         89,5%                    618                    
Ruth17         0,1728%                    0,0547%         20,0000%         63,2%                    85                    
1.Samuel312         3,1714%                    1,0032%         38,5185%         121,8%                    810                    
2.Samuel187         1,9008%                    0,6012%         26,9065%         85,1%                    695                    
1.Könige259         2,6326%                    0,8327%         31,7402%         100,3%                    816                    
2.Könige286         2,9071%                    0,9196%         39,7775%         125,8%                    719                    
1.Chronika198         2,0126%                    0,6366%         21,0191%         66,5%                    942                    
2.Chronika366         3,7203%                    1,1768%         44,5255%         140,8%                    822                    
Esra89         0,9047%                    0,2862%         31,7857%         100,5%                    280                    
Nehemia73         0,7420%                    0,2347%         17,9803%         56,8%                    406                    
Esther1         0,0102%                    0,0032%         0,5988%         1,9%                    167                    
Hiob133         1,3519%                    0,4276%         12,4299%         39,3%                    1070                    
Psalmen958         9,7378%                    3,0802%         38,9273%         123,1%                    2461                    
Sprüche96         0,9758%                    0,3087%         10,4918%         33,2%                    915                    
Prediger35         0,3558%                    0,1125%         15,7658%         49,8%                    222                    
Hohelied1         0,0102%                    0,0032%         0,8547%         2,7%                    117                    
Jesaja455         4,6249%                    1,4629%         35,2167%         111,3%                    1292                    
Jeremia629         6,3936%                    2,0224%         46,1144%         145,8%                    1364                    
Klagelieder44         0,4472%                    0,1415%         28,5714%         90,3%                    154                    
Hesekiel420         4,2692%                    1,3504%         32,9929%         104,3%                    1273                    
Daniel65         0,6607%                    0,2090%         18,2073%         57,6%                    357                    
Hosea54         0,5489%                    0,1736%         27,4112%         86,7%                    197                    
Joel28         0,2846%                    0,0900%         38,3562%         121,3%                    73                    
Amos77         0,7827%                    0,2476%         52,7397%         166,7%                    146                    
Obadja6         0,0610%                    0,0193%         28,5714%         90,3%                    21                    
Jona30         0,3049%                    0,0965%         62,5000%         197,6%                    48                    
Micha37         0,3761%                    0,1190%         35,2381%         111,4%                    105                    
Nahum10         0,1016%                    0,0322%         21,2766%         67,3%                    47                    
Habakuk13         0,1321%                    0,0418%         23,2143%         73,4%                    56                    
Zephanja28         0,2846%                    0,0900%         52,8302%         167,0%                    53                    
Haggai24         0,2440%                    0,0772%         63,1579%         199,7%                    38                    
Sacharja109         1,1079%                    0,3505%         51,6588%         163,3%                    211                    
Maleachi44         0,4472%                    0,1415%         80,0000%         252,9%                    55                    
Matthäus271         2,7546%                    0,8713%         25,3035%         80,0%                    1071                    
Markus136         1,3824%                    0,4373%         20,0590%         63,4%                    678                    
Lukas288         2,9274%                    0,9260%         25,0217%         79,1%                    1151                    
Johannes341         3,4662%                    1,0964%         38,7941%         122,6%                    879                    
Apostelgeschichte272         2,7648%                    0,8745%         27,0109%         85,4%                    1007                    
Römer193         1,9618%                    0,6205%         44,5727%         140,9%                    433                    
1.Korinther163         1,6568%                    0,5241%         37,2998%         117,9%                    437                    
2.Korinther107         1,0876%                    0,3440%         41,6342%         131,6%                    257                    
Galater60         0,6099%                    0,1929%         40,2685%         127,3%                    149                    
Epheser80         0,8132%                    0,2572%         51,6129%         163,2%                    155                    
Philipper58         0,5896%                    0,1865%         55,7692%         176,3%                    104                    
Kolosser43         0,4371%                    0,1383%         45,2632%         143,1%                    95                    
1.Thessalonicher45         0,4574%                    0,1447%         50,5618%         159,8%                    89                    
2.Thessalonicher27         0,2744%                    0,0868%         57,4468%         181,6%                    47                    
1.Timotheus29         0,2948%                    0,0932%         25,6637%         81,1%                    113                    
2.Timotheus35         0,3558%                    0,1125%         42,1687%         133,3%                    83                    
Titus13         0,1321%                    0,0418%         28,2609%         89,3%                    46                    
Philemon11         0,1118%                    0,0354%         44,0000%         139,1%                    25                    
Hebräer91         0,9250%                    0,2926%         30,0330%         94,9%                    303                    
Jakobus25         0,2541%                    0,0804%         23,1481%         73,2%                    108                    
1.Petrus50         0,5082%                    0,1608%         47,6190%         150,5%                    105                    
2.Petrus21         0,2135%                    0,0675%         34,4262%         108,8%                    61                    
1.Johannes46         0,4676%                    0,1479%         43,8095%         138,5%                    105                    
2.Johannes3         0,0305%                    0,0096%         23,0769%         73,0%                    13                    
3.Johannes2         0,0203%                    0,0064%         14,2857%         45,2%                    14                    
Judas8         0,0813%                    0,0257%         32,0000%         101,2%                    25                    
Offenbarung105         1,0673%                    0,3376%         25,9901%         82,2%                    404                    
Statistische Streuung 10,6390%         oder   33,6344%   bezogen auf den Durchschnitt von    31,6314%    der Bibel


1.Mose

1.Mose 1,1 *

Im Anfang schuf Gott den Himmel und die Erde. (Schlachter)
ἐν ἀρχῇ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν (Septuaginta)
en archeh epoiehsen o theos ton oyranon kai tehn gehn (Septuaginta)

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
breAxxijt baaraaA AaeloHijm Aet Haxxaamajim wAet HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃ (HeLeningradoV)
brAxjt brA AlHjm At Hxmjm wAt HArc׃ (HeLeningradoV)

In principio creavit Deus caelum et terram. (NovaVulgata)

1.Mose 1,2 *

Und die Erde war wüst und leer, und es lag Finsternis auf der Tiefe, und der Geist Gottes schwebte über den Wassern. (Schlachter)
ἡ δὲ γῆ ἦν ἀόρατος καὶ ἀκατασκεύαστος καὶ σκότος ἐπάνω τῆς ἀβύσσου καὶ πνεῦμα θεοῦ ἐπεφέρετο ἐπάνω τοῦ ὕδατος (Septuaginta)
eh de geh ehn aoratos kai akataskeyastos kai skotos epanoh tehs abyssoy kai pneyma theoy epephereto epanoh toy ydatos (Septuaginta)

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהֹום וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃ (HeLeningradV)
wHaaAaaraec HaajtaaH toHw waaboHw whoxxaek Oal-pnej tHowm wrwha AaeloHijm mrahaepaet Oal-pnej Hamaajim׃ (HeLeningradV)

והארץ היתה תהו ובהו וחשך על־פני תהום ורוח אלהים מרחפת על־פני המים׃ (HeLeningradoV)
wHArc HjtH tHw wbHw whxk Ol-pnj tHwm wrwh AlHjm mrhpt Ol-pnj Hmjm׃ (HeLeningradoV)

Terra autem erat inanis et vacua, et tenebrae super faciem abyssi, et spiritus Dei ferebatur super aquas. (NovaVulgata)

1.Mose 1,3 *

Und Gott sprach: Es werde Licht! Und es ward Licht. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός γενηθήτω φῶς καὶ ἐγένετο φῶς (Septuaginta)
kai eipen o theos genehthehtoh phohs kai egeneto phohs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אֹור וַיְהִי־אֹור׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm jHij Aowr wajHij-Aowr׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים יהי אור ויהי־אור׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm jHj Awr wjHj-Awr׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Deus: “Fiat lux”. Et facta est lux. (NovaVulgata)

1.Mose 1,4 *

Und Gott sah, daß das Licht gut war; da schied Gott das Licht von der Finsternis; (Schlachter)
καὶ εἶδεν ὁ θεὸς τὸ φῶς ὅτι καλόν καὶ διεχώρισεν ὁ θεὸς ἀνὰ μέσον τοῦ φωτὸς καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σκότους (Septuaginta)
kai eiden o theos to phohs oti kalon kai diechohrisen o theos ana meson toy phohtos kai ana meson toy skotoys (Septuaginta)

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאֹור כִּי־טֹוב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאֹור וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׃ (HeLeningradV)
wajarA AaeloHijm Aaet-HaaAowr kij-Towb wajabdel AaeloHijm bejn HaaAowr wbejn Hahoxxaek׃ (HeLeningradV)

וירא אלהים את־האור כי־טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ (HeLeningradoV)
wjrA AlHjm At-HAwr kj-Twb wjbdl AlHjm bjn HAwr wbjn Hhxk׃ (HeLeningradoV)

Et vidit Deus lucem quod esset bona et divisit Deus lucem ac tenebras. (NovaVulgata)

1.Mose 1,5 *

und Gott nannte das Licht Tag, und die Finsternis Nacht. Und es ward Abend, und es ward Morgen: der erste Tag. (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν ὁ θεὸς τὸ φῶς ἡμέραν καὶ τὸ σκότος ἐκάλεσεν νύκτα καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα μία (Septuaginta)
kai ekalesen o theos to phohs ehmeran kai to skotos ekalesen nykta kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera mia (Septuaginta)

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים ׀ לָאֹור יֹום וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום אֶחָד׃ פ (HeLeningradV)
wajiqraaA AaeloHijm laaAowr jowm wlahoxxaek qaaraaA laajlaaH wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm Aaehaad׃ p (HeLeningradV)

ויקרא אלהים ׀ לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי־ערב ויהי־בקר יום אחד׃ פ (HeLeningradoV)
wjqrA AlHjm lAwr jwm wlhxk qrA ljlH wjHj-Orb wjHj-bqr jwm Ahd׃ p (HeLeningradoV)

Appellavitque Deus lucem Diem et tenebras Noctem. Factumque est vespere et mane, dies unus. (NovaVulgata)

1.Mose 1,6 *

Und Gott sprach: Es soll eine Feste entstehen inmitten der Wasser, die bilde eine Scheidewand zwischen den Gewässern! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός γενηθήτω στερέωμα ἐν μέσῳ τοῦ ὕδατος καὶ ἔστω διαχωρίζον ἀνὰ μέσον ὕδατος καὶ ὕδατος καὶ ἐγένετο οὕτως (Septuaginta)
kai eipen o theos genehthehtoh stereohma en mesoh toy ydatos kai estoh diachohrizon ana meson ydatos kai ydatos kai egeneto oytohs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתֹוךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm jHij raaqijOa btowk Hamaajim wijHij mabdijl bejn majim laamaajim׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm jHj rqjO btwk Hmjm wjHj mbdjl bjn mjm lmjm׃ (HeLeningradoV)

Dixit quoque Deus: “Fiat firmamentum in medio aquarum et dividat aquas ab aquis”. (NovaVulgata)

1.Mose 1,7 *

Und Gott machte die Feste und schied das Wasser unter der Feste von dem Wasser über der Feste, daß es so ward. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸ στερέωμα καὶ διεχώρισεν ὁ θεὸς ἀνὰ μέσον τοῦ ὕδατος ὃ ἦν ὑποκάτω τοῦ στερεώματος καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ ὕδατος τοῦ ἐπάνω τοῦ στερεώματος (Septuaginta)
kai epoiehsen o theos to stereohma kai diechohrisen o theos ana meson toy ydatos o ehn ypokatoh toy stereohmatos kai ana meson toy ydatos toy epanoh toy stereohmatos (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי־כֵן׃ (HeLeningradV)
wajaOax AaeloHijm Aaet-HaaraaqijOa wajabdel bejn Hamajim Aaxxaer mitahat laaraaqijOa wbejn Hamajim Aaxxaer meOal laaraaqijOa wajHij-ken׃ (HeLeningradV)

ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן׃ (HeLeningradoV)
wjOx AlHjm At-HrqjO wjbdl bjn Hmjm Axr mtht lrqjO wbjn Hmjm Axr mOl lrqjO wjHj-kn׃ (HeLeningradoV)

Et fecit Deus firmamentum divisitque aquas, quae erant sub firmamento, ab his, quae erant super firmamentum. Et factum est ita. (NovaVulgata)

1.Mose 1,8 *

Und Gott nannte die Feste Himmel. Und es ward Abend, und es ward Morgen: der zweite Tag. (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν ὁ θεὸς τὸ στερέωμα οὐρανόν καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα δευτέρα (Septuaginta)
kai ekalesen o theos to stereohma oyranon kai eiden o theos oti kalon kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera deytera (Septuaginta)

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום שֵׁנִי׃ פ (HeLeningradV)
wajiqraaA AaeloHijm laaraaqijOa xxaamaajim wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm xxenij׃ p (HeLeningradV)

ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי־ערב ויהי־בקר יום שני׃ פ (HeLeningradoV)
wjqrA AlHjm lrqjO xmjm wjHj-Orb wjHj-bqr jwm xnj׃ p (HeLeningradoV)

Vocavitque Deus firmamentum Caelum. Et factum est vespere et mane, dies secundus. (NovaVulgata)

1.Mose 1,9 *

Und Gott sprach: Es sammle sich das Wasser unter dem Himmel an einen Ort, daß man das Trockene sehe! Und es geschah also. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός συναχθήτω τὸ ὕδωρ τὸ ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ εἰς συναγωγὴν μίαν καὶ ὀφθήτω ἡ ξηρά καὶ ἐγένετο οὕτως καὶ συνήχθη τὸ ὕδωρ τὸ ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ εἰς τὰς συναγωγὰς αὐτῶν καὶ ὤφθη ἡ ξηρά (Septuaginta)
kai eipen o theos synachthehtoh to ydohr to ypokatoh toy oyranoy eis synagohgehn mian kai ophthehtoh eh xehra kai egeneto oytohs kai synehchtheh to ydohr to ypokatoh toy oyranoy eis tas synagohgas aytohn kai ohphtheh eh xehra (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל־מָקֹום אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי־כֵן׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm jiqaaww Hamajim mitahat Haxxaamajim Aael-maaqowm Aaehaad wteraaAaeH HajabaaxxaaH wajHij-ken׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל־מקום אחד ותראה היבשה ויהי־כן׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm jqww Hmjm mtht Hxmjm Al-mqwm Ahd wtrAH HjbxH wjHj-kn׃ (HeLeningradoV)

Dixit vero Deus: “Congregentur aquae, quae sub caelo sunt, in locum unum, et appareat arida”. Factumque est ita. (NovaVulgata)

1.Mose 1,10 *

Und Gott nannte das Trockene Land; aber die Sammlung der Wasser nannte er Meer. Und Gott sah, daß es gut war. (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν ὁ θεὸς τὴν ξηρὰν γῆν καὶ τὰ συστήματα τῶν ὑδάτων ἐκάλεσεν θαλάσσας καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν (Septuaginta)
kai ekalesen o theos tehn xehran gehn kai ta systehmata tohn ydatohn ekalesen thalassas kai eiden o theos oti kalon (Septuaginta)

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים ׀ לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA AaeloHijm lajabaaxxaaH Aaeraec wlmiqweH Hamajim qaaraaA jamijm wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ (HeLeningradV)

ויקרא אלהים ׀ ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי־טוב׃ (HeLeningradoV)
wjqrA AlHjm ljbxH Arc wlmqwH Hmjm qrA jmjm wjrA AlHjm kj-Twb׃ (HeLeningradoV)

Et vocavit Deus aridam Terram congregationesque aquarum appellavit Maria. Et vidit Deus quod esset bonum. (NovaVulgata)

1.Mose 1,11 *

Und Gott sprach: Es lasse die Erde grünes Gras sprossen und Gewächs, das Samen trägt, fruchtbare Bäume, deren jeder seine besondere Art Früchte bringt, in welcher ihr Same sei auf Erden! Und es geschah also. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός βλαστησάτω ἡ γῆ βοτάνην χόρτου σπεῖρον σπέρμα κατὰ γένος καὶ καθ' ὁμοιότητα καὶ ξύλον κάρπιμον ποιοῦν καρπόν οὗ τὸ σπέρμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ κατὰ γένος ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐγένετο οὕτως (Septuaginta)
kai eipen o theos blastehsatoh eh geh botanehn chortoy speiron sperma kata genos kai kath' omoiotehta kai xylon karpimon poioyn karpon oy to sperma aytoy en aytoh kata genos epi tehs gehs kai egeneto oytohs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינֹו אֲשֶׁר זַרְעֹו־בֹו עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי־כֵן׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm tadxxeA HaaAaaraec daexxaeA Oexaeb mazrijOa zaeraO Oec prij OoxaeH prij lmijnow Aaxxaer zarOow-bow Oal-HaaAaaraec wajHij-ken׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו־בו על־הארץ ויהי־כן׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm tdxA HArc dxA Oxb mzrjO zrO Oc prj OxH prj lmjnw Axr zrOw-bw Ol-HArc wjHj-kn׃ (HeLeningradoV)

Et ait Deus: “Germinet terra herbam virentem et herbam facientem semen et lignum pomiferum faciens fructum iuxta genus suum, cuius semen in semetipso sit super terram”. Et factum est ita. (NovaVulgata)

1.Mose 1,12 *

Und die Erde brachte hervor Gras und Gewächs, das Samen trägt nach seiner Art, und Bäume, welche Früchte bringen, in welchen ihr Same ist nach ihrer Art. Und Gott sah, daß es gut war. (Schlachter)
καὶ ἐξήνεγκεν ἡ γῆ βοτάνην χόρτου σπεῖρον σπέρμα κατὰ γένος καὶ καθ' ὁμοιότητα καὶ ξύλον κάρπιμον ποιοῦν καρπόν οὗ τὸ σπέρμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ κατὰ γένος ἐπὶ τῆς γῆς καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν (Septuaginta)
kai exehnegken eh geh botanehn chortoy speiron sperma kata genos kai kath' omoiotehta kai xylon karpimon poioyn karpon oy to sperma aytoy en aytoh kata genos epi tehs gehs kai eiden o theos oti kalon (Septuaginta)

וַתֹּוצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה־פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעֹו־בֹו לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ (HeLeningradV)
watowceA HaaAaaraec daexxaeA Oexaeb mazrijOa zaeraO lmijneHw wOec OoxaeH-prij Aaxxaer zarOow-bow lmijneHw wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ (HeLeningradV)

ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה־פרי אשר זרעו־בו למינהו וירא אלהים כי־טוב׃ (HeLeningradoV)
wtwcA HArc dxA Oxb mzrjO zrO lmjnHw wOc OxH-prj Axr zrOw-bw lmjnHw wjrA AlHjm kj-Twb׃ (HeLeningradoV)

Et protulit terra herbam virentem et herbam afferentem semen iuxta genus suum lignumque faciens fructum, qui habet in semetipso sementem secundum speciem suam. Et vidit Deus quod esset bonum. (NovaVulgata)

1.Mose 1,14 *

Und Gott sprach: Es seien Lichter an der Himmelsfeste, zur Unterscheidung von Tag und Nacht, die sollen zur Bestimmung der Zeiten und der Tage und Jahre dienen, (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός γενηθήτωσαν φωστῆρες ἐν τῷ στερεώματι τοῦ οὐρανοῦ εἰς φαῦσιν τῆς γῆς τοῦ διαχωρίζειν ἀνὰ μέσον τῆς ἡμέρας καὶ ἀνὰ μέσον τῆς νυκτὸς καὶ ἔστωσαν εἰς σημεῖα καὶ εἰς καιροὺς καὶ εἰς ἡμέρας καὶ εἰς ἐνιαυτοὺς (Septuaginta)
kai eipen o theos genehthehtohsan phohstehres en toh stereohmati toy oyranoy eis phaysin tehs gehs toy diachohrizein ana meson tehs ehmeras kai ana meson tehs nyktos kai estohsan eis sehmeia kai eis kairoys kai eis ehmeras kai eis eniaytoys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיֹּום וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמֹועֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm jHij mAorot birqijOa Haxxaamajim lHabdijl bejn Hajowm wbejn HalaajlaaH wHaajw lAotot wlmowOadijm wljaamijm wxxaanijm׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm jHj mArt brqjO Hxmjm lHbdjl bjn Hjwm wbjn HljlH wHjw lAtt wlmwOdjm wljmjm wxnjm׃ (HeLeningradoV)

Dixit autem Deus: “Fiant luminaria in firmamento caeli, ut dividant diem ac noctem et sint in signa et tempora et dies et annos, (NovaVulgata)

1.Mose 1,16 *

Und Gott machte die zwei großen Lichter, das große Licht zur Beherrschung des Tages und das kleinere Licht zur Beherrschung der Nacht; dazu die Sterne. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τοὺς δύο φωστῆρας τοὺς μεγάλους τὸν φωστῆρα τὸν μέγαν εἰς ἀρχὰς τῆς ἡμέρας καὶ τὸν φωστῆρα τὸν ἐλάσσω εἰς ἀρχὰς τῆς νυκτός καὶ τοὺς ἀστέρας (Septuaginta)
kai epoiehsen o theos toys dyo phohstehras toys megaloys ton phohstehra ton megan eis archas tehs ehmeras kai ton phohstehra ton elassoh eis archas tehs nyktos kai toys asteras (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת־הַמָּאֹור הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיֹּום וְאֶת־הַמָּאֹור הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכֹּוכָבִים׃ (HeLeningradV)
wajaOax AaeloHijm Aaet-xxnej HamAorot Hagdolijm Aaet-HamaaAowr Hagaadol lmaemxxaelaet Hajowm wAaet-HamaaAowr HaqaaTon lmaemxxaelaet HalajlaaH wAet Hakowkaabijm׃ (HeLeningradV)

ויעש אלהים את־שני המארת הגדלים את־המאור הגדל לממשלת היום ואת־המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃ (HeLeningradoV)
wjOx AlHjm At-xnj HmArt Hgdljm At-HmAwr Hgdl lmmxlt Hjwm wAt-HmAwr HqTn lmmxlt HljlH wAt Hkwkbjm׃ (HeLeningradoV)

Fecitque Deus duo magna luminaria: luminare maius, ut praeesset diei, et luminare minus, ut praeesset nocti, et stellas. (NovaVulgata)

1.Mose 1,17 *

Und Gott setzte sie an die Himmelsfeste, damit sie die Erde beleuchteten (Schlachter)
καὶ ἔθετο αὐτοὺς ὁ θεὸς ἐν τῷ στερεώματι τοῦ οὐρανοῦ ὥστε φαίνειν ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai etheto aytoys o theos en toh stereohmati toy oyranoy ohste phainein epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajiten Aotaam AaeloHijm birqijOa Haxxaamaajim lHaaAijr Oal-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wjtn Atm AlHjm brqjO Hxmjm lHAjr Ol-HArc׃ (HeLeningradoV)

Et posuit eas Deus in firmamento caeli, ut lucerent super terram (NovaVulgata)

1.Mose 1,18 *

und den Tag und die Nacht beherrschten und Licht und Finsternis unterschieden. Und Gott sah, daß es gut war. (Schlachter)
καὶ ἄρχειν τῆς ἡμέρας καὶ τῆς νυκτὸς καὶ διαχωρίζειν ἀνὰ μέσον τοῦ φωτὸς καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σκότους καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν (Septuaginta)
kai archein tehs ehmeras kai tehs nyktos kai diachohrizein ana meson toy phohtos kai ana meson toy skotoys kai eiden o theos oti kalon (Septuaginta)

וְלִמְשֹׁל בַּיֹּום וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאֹור וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ (HeLeningradV)
wlimxxol bajowm wbalajlaaH wlaHabdijl bejn HaaAowr wbejn Hahoxxaek wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ (HeLeningradV)

ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי־טוב׃ (HeLeningradoV)
wlmxl bjwm wbljlH wlHbdjl bjn HAwr wbjn Hhxk wjrA AlHjm kj-Twb׃ (HeLeningradoV)

et praeessent diei ac nocti et dividerent lucem ac tenebras. Et vidit Deus quod esset bonum. (NovaVulgata)

1.Mose 1,20 *

Und Gott sprach: Das Wasser soll wimmeln von einer Fülle lebendiger Wesen, und es sollen Vögel fliegen über die Erde, an der Himmelsfeste dahin! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός ἐξαγαγέτω τὰ ὕδατα ἑρπετὰ ψυχῶν ζωσῶν καὶ πετεινὰ πετόμενα ἐπὶ τῆς γῆς κατὰ τὸ στερέωμα τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἐγένετο οὕτως (Septuaginta)
kai eipen o theos exagagetoh ta ydata erpeta psychohn zohsohn kai peteina petomena epi tehs gehs kata to stereohma toy oyranoy kai egeneto oytohs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעֹוף יְעֹופֵף עַל־הָאָרֶץ עַל־פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm jixxrcw Hamajim xxaeraec naepaexx hajaaH wOowp jOowpep Oal-HaaAaaraec Oal-pnej rqijOa Haxxaamaajim׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על־הארץ על־פני רקיע השמים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm jxrcw Hmjm xrc npx hjH wOwp jOwpp Ol-HArc Ol-pnj rqjO Hxmjm׃ (HeLeningradoV)

Dixit etiam Deus: “Pullulent aquae reptile animae viventis, et volatile volet super terram sub firmamento caeli”. (NovaVulgata)

1.Mose 1,21 *

Und Gott schuf die großen Fische und alles, was da lebt und webt, wovon das Wasser wimmelt, nach ihren Gattungen, dazu allerlei Vögel nach ihren Gattungen. Und Gott sah, daß es gut war. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὰ κήτη τὰ μεγάλα καὶ πᾶσαν ψυχὴν ζῴων ἑρπετῶν ἃ ἐξήγαγεν τὰ ὕδατα κατὰ γένη αὐτῶν καὶ πᾶν πετεινὸν πτερωτὸν κατὰ γένος καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλά (Septuaginta)
kai epoiehsen o theos ta kehteh ta megala kai pasan psychehn zohohn erpetohn a exehgagen ta ydata kata geneh aytohn kai pan peteinon pterohton kata genos kai eiden o theos oti kala (Septuaginta)

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה ׀ הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל־עֹוף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ (HeLeningradV)
wajibraaA AaeloHijm Aaet-Hatanijnim Hagdolijm wAet kaal-naepaexx HahajaaH Haaromaexaet Aaxxaer xxaarcw Hamajim lmijneHaem wAet kaal-Oowp kaanaap lmijneHw wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ (HeLeningradV)

ויברא אלהים את־התנינם הגדלים ואת כל־נפש החיה ׀ הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל־עוף כנף למינהו וירא אלהים כי־טוב׃ (HeLeningradoV)
wjbrA AlHjm At-Htnjnm Hgdljm wAt kl-npx HhjH Hrmxt Axr xrcw Hmjm lmjnHm wAt kl-Owp knp lmjnHw wjrA AlHjm kj-Twb׃ (HeLeningradoV)

Creavitque Deus cete grandia et omnem animam viventem atque motabilem, quam pullulant aquae secundum species suas, et omne volatile secundum genus suum. Et vidit Deus quod esset bonum; (NovaVulgata)

1.Mose 1,22 *

Und Gott segnete sie und sprach: Seid fruchtbar und mehret euch und füllet das Wasser im Meere, und das Geflügel mehre sich auf Erden! (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν αὐτὰ ὁ θεὸς λέγων αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε καὶ πληρώσατε τὰ ὕδατα ἐν ταῖς θαλάσσαις καὶ τὰ πετεινὰ πληθυνέσθωσαν ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai ehylogehsen ayta o theos legohn ayxanesthe kai plehthynesthe kai plehrohsate ta ydata en tais thalassais kai ta peteina plehthynesthohsan epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעֹוף יִרֶב בָּאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajbaaraek Aotaam AaeloHijm leAmor prw wrbw wmilAw Aaet-Hamajim bajamijm wHaaOowp jiraeb baaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את־המים בימים והעוף ירב בארץ׃ (HeLeningradoV)
wjbrk Atm AlHjm lAmr prw wrbw wmlAw At-Hmjm bjmjm wHOwp jrb bArc׃ (HeLeningradoV)

benedixitque eis Deus dicens: “Crescite et multiplicamini et replete aquas maris, avesque multiplicentur super terram ”. (NovaVulgata)

1.Mose 1,24 *

Und Gott sprach: Die Erde bringe hervor lebendige Wesen nach ihrer Art, Vieh, Gewürm und Tiere des Feldes nach ihrer Art! Und es geschah also. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός ἐξαγαγέτω ἡ γῆ ψυχὴν ζῶσαν κατὰ γένος τετράποδα καὶ ἑρπετὰ καὶ θηρία τῆς γῆς κατὰ γένος καὶ ἐγένετο οὕτως (Septuaginta)
kai eipen o theos exagagetoh eh geh psychehn zohsan kata genos tetrapoda kai erpeta kai thehria tehs gehs kata genos kai egeneto oytohs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תֹּוצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתֹו־אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי־כֵן׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm towceA HaaAaaraec naepaexx hajaaH lmijnaaH bHemaaH waaraemaex whajtow-Aaeraec lmijnaaH wajHij-ken׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו־ארץ למינה ויהי־כן׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm twcA HArc npx hjH lmjnH bHmH wrmx whjtw-Arc lmjnH wjHj-kn׃ (HeLeningradoV)

Dixit quoque Deus: “Producat terra animam viventem in genere suo, iumenta et reptilia et bestias terrae secundum species suas”. Factumque est ita. (NovaVulgata)

1.Mose 1,25 *

Und Gott machte die Tiere des Feldes nach ihrer Art und das Vieh nach seiner Art. Und Gott sah, daß es gut war. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὰ θηρία τῆς γῆς κατὰ γένος καὶ τὰ κτήνη κατὰ γένος καὶ πάντα τὰ ἑρπετὰ τῆς γῆς κατὰ γένος αὐτῶν καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλά (Septuaginta)
kai epoiehsen o theos ta thehria tehs gehs kata genos kai ta ktehneh kata genos kai panta ta erpeta tehs gehs kata genos aytohn kai eiden o theos oti kala (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל־רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ (HeLeningradV)
wajaOax AaeloHijm Aaet-hajat HaaAaaraec lmijnaaH wAaet-HabHemaaH lmijnaaH wAet kaal-raemaex HaaAadaamaaH lmijneHw wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ (HeLeningradV)

ויעש אלהים את־חית הארץ למינה ואת־הבהמה למינה ואת כל־רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי־טוב׃ (HeLeningradoV)
wjOx AlHjm At-hjt HArc lmjnH wAt-HbHmH lmjnH wAt kl-rmx HAdmH lmjnHw wjrA AlHjm kj-Twb׃ (HeLeningradoV)

Et fecit Deus bestias terrae iuxta species suas et iumenta secundum species suas et omne reptile terrae in genere suo. Et vidit Deus quod esset bonum. (NovaVulgata)

1.Mose 1,26 *

Und Gott sprach: Wir wollen Menschen machen nach unserm Bild uns ähnlich; die sollen herrschen über die Fische im Meer und über die Vögel des Himmels und über das Vieh auf der ganzen Erde, auch über alles, was auf Erden kriecht! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός ποιήσωμεν ἄνθρωπον κατ' εἰκόνα ἡμετέραν καὶ καθ' ὁμοίωσιν καὶ ἀρχέτωσαν τῶν ἰχθύων τῆς θαλάσσης καὶ τῶν πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ καὶ τῶν κτηνῶν καὶ πάσης τῆς γῆς καὶ πάντων τῶν ἑρπετῶν τῶν ἑρπόντων ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai eipen o theos poiehsohmen anthrohpon kat' eikona ehmeteran kai kath' omoiohsin kai archetohsan tohn ichthyohn tehs thalassehs kai tohn peteinohn toy oyranoy kai tohn ktehnohn kai pasehs tehs gehs kai pantohn tohn erpetohn tohn erpontohn epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָאָרֶץ וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm naOaxaeH Aaadaam bcalmenw kidmwtenw wjirdw bidgat Hajaam wbOowp Haxxaamajim wbabHemaaH wbkaal-HaaAaaraec wbkaal-Haaraemaex Haaromex Oal-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל־הארץ ובכל־הרמש הרמש על־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm nOxH Adm bclmnw kdmwtnw wjrdw bdgt Hjm wbOwp Hxmjm wbbHmH wbkl-HArc wbkl-Hrmx Hrmx Ol-HArc׃ (HeLeningradoV)

Et ait Deus: “Faciamus hominem ad imaginem et similitudinem nostram; et praesint piscibus maris et volatilibus caeli et bestiis universaeque terrae omnique reptili, quod movetur in terra”. (NovaVulgata)

1.Mose 1,27 *

Und Gott schuf den Menschen ihm zum Bilde, zum Bilde Gottes schuf er ihn; männlich und weiblich schuf er sie. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν ἄνθρωπον κατ' εἰκόνα θεοῦ ἐποίησεν αὐτόν ἄρσεν καὶ θῆλυ ἐποίησεν αὐτούς (Septuaginta)
kai epoiehsen o theos ton anthrohpon kat' eikona theoy epoiehsen ayton arsen kai thehly epoiehsen aytoys (Septuaginta)

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים ׀ אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמֹו בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתֹו זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם׃ (HeLeningradV)
wajibraaA AaeloHijm Aaet-HaaAaadaam bcalmow bcaelaem AaeloHijm baaraaA Aotow zaakaar wnqebaaH baaraaA Aotaam׃ (HeLeningradV)

ויברא אלהים ׀ את־האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ (HeLeningradoV)
wjbrA AlHjm At-HAdm bclmw bclm AlHjm brA Atw zkr wnqbH brA Atm׃ (HeLeningradoV)

Et creavit Deus hominem ad imaginem suam; ad imaginem Dei creavit illum; masculum et feminam creavit eos. (NovaVulgata)

1.Mose 1,28 *

Und Gott segnete sie und sprach zu ihnen: Seid fruchtbar und mehret euch und füllet die Erde und machet sie euch untertan und herrschet über die Fische im Meer und über die Vögel des Himmels und über alles Lebendige, was auf Erden kriecht! (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν αὐτοὺς ὁ θεὸς λέγων αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε καὶ πληρώσατε τὴν γῆν καὶ κατακυριεύσατε αὐτῆς καὶ ἄρχετε τῶν ἰχθύων τῆς θαλάσσης καὶ τῶν πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ καὶ πάντων τῶν κτηνῶν καὶ πάσης τῆς γῆς καὶ πάντων τῶν ἑρπετῶν τῶν ἑρπόντων ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai ehylogehsen aytoys o theos legohn ayxanesthe kai plehthynesthe kai plehrohsate tehn gehn kai katakyrieysate aytehs kai archete tohn ichthyohn tehs thalassehs kai tohn peteinohn toy oyranoy kai pantohn tohn ktehnohn kai pasehs tehs gehs kai pantohn tohn erpetohn tohn erpontohn epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל־חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajbaaraek Aotaam AaeloHijm wajoAmaer laaHaem AaeloHijm prw wrbw wmilAw Aaet-HaaAaaraec wkibxxuHaa wrdw bidgat Hajaam wbOowp Haxxaamajim wbkaal-hajaaH Haaromaexaet Oal-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את־הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל־חיה הרמשת על־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wjbrk Atm AlHjm wjAmr lHm AlHjm prw wrbw wmlAw At-HArc wkbxH wrdw bdgt Hjm wbOwp Hxmjm wbkl-hjH Hrmxt Ol-HArc׃ (HeLeningradoV)

Benedixitque illis Deus et ait illis Deus: “Crescite et multiplicamini et replete terram et subicite eam et dominamini piscibus maris et volatilibus caeli et universis animantibus, quae moventur super terram”. (NovaVulgata)

1.Mose 1,29 *

Und Gott sprach: Siehe, ich habe euch alles Gewächs auf Erden gegeben, das Samen trägt, auch alle Bäume, an welchen Früchte sind, die Samen tragen; sie sollen euch zur Nahrung dienen; (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός ἰδοὺ δέδωκα ὑμῖν πᾶν χόρτον σπόριμον σπεῖρον σπέρμα ὅ ἐστιν ἐπάνω πάσης τῆς γῆς καὶ πᾶν ξύλον ὃ ἔχει ἐν ἑαυτῷ καρπὸν σπέρματος σπορίμου ὑμῖν ἔσται εἰς βρῶσιν (Septuaginta)
kai eipen o theos idoy dedohka ymin pan chorton sporimon speiron sperma o estin epanoh pasehs tehs gehs kai pan xylon o echei en eaytoh karpon spermatos sporimoy ymin estai eis brohsin (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כָּל־עֵשֶׂב ׀ זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵץ אֲשֶׁר־בֹּו פְרִי־עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm HineH naatatij laakaem Aaet-kaal-Oexaeb zoreOa zaeraO Aaxxaer Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wAaet-kaal-HaaOec Aaxxaer-bow prij-Oec zoreOa zaaraO laakaem jiHjaeH lAaaklaaH׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את־כל־עשב ׀ זרע זרע אשר על־פני כל־הארץ ואת־כל־העץ אשר־בו פרי־עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm HnH nttj lkm At-kl-Oxb zrO zrO Axr Ol-pnj kl-HArc wAt-kl-HOc Axr-bw prj-Oc zrO zrO lkm jHjH lAklH׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Deus: “Ecce dedi vobis omnem herbam afferentem semen super terram et universa ligna, quae habent in semetipsis fructum ligni portantem sementem, ut sint vobis in escam (NovaVulgata)

1.Mose 1,31 *

Und Gott sah an alles, was er gemacht hatte, und siehe, es war sehr gut. Und es ward Abend, und es ward Morgen: der sechste Tag. (Schlachter)
καὶ εἶδεν ὁ θεὸς τὰ πάντα ὅσα ἐποίησεν καὶ ἰδοὺ καλὰ λίαν καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα ἕκτη (Septuaginta)
kai eiden o theos ta panta osa epoiehsen kai idoy kala lian kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera ekteh (Septuaginta)

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה־טֹוב מְאֹד וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום הַשִּׁשִּׁי׃ פ (HeLeningradV)
wajarA AaeloHijm Aaet-kaal-Aaxxaer OaaxaaH wHineH-Towb mAod wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm Haxxixxij׃ p (HeLeningradV)

וירא אלהים את־כל־אשר עשה והנה־טוב מאד ויהי־ערב ויהי־בקר יום הששי׃ פ (HeLeningradoV)
wjrA AlHjm At-kl-Axr OxH wHnH-Twb mAd wjHj-Orb wjHj-bqr jwm Hxxj׃ p (HeLeningradoV)

Viditque Deus cuncta, quae fecit, et ecce erant valde bona. Et factum est vespere et mane, dies sextus. (NovaVulgata)

1.Mose 2,2 *

so daß Gott am siebenten Tage sein Werk vollendet hatte, das er gemacht; und er ruhte am siebenten Tage von allen seinen Werken, die er gemacht hatte. (Schlachter)
καὶ συνετέλεσεν ὁ θεὸς ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἕκτῃ τὰ ἔργα αὐτοῦ ἃ ἐποίησεν καὶ κατέπαυσεν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἀπὸ πάντων τῶν ἔργων αὐτοῦ ὧν ἐποίησεν (Septuaginta)
kai synetelesen o theos en teh ehmera teh ekteh ta erga aytoy a epoiehsen kai katepaysen teh ehmera teh ebdomeh apo pantohn tohn ergohn aytoy ohn epoiehsen (Septuaginta)

וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתֹּו אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתֹּו אֲשֶׁר עָשָׂה׃ (HeLeningradV)
wajkal AaeloHijm bajowm HaxxbijOij mlaAktow Aaxxaer OaaxaaH wajixxbot bajowm HaxxbijOij mikaal-mlaAktow Aaxxaer OaaxaaH׃ (HeLeningradV)

ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־מלאכתו אשר עשה׃ (HeLeningradoV)
wjkl AlHjm bjwm HxbjOj mlAktw Axr OxH wjxbt bjwm HxbjOj mkl-mlAktw Axr OxH׃ (HeLeningradoV)

Complevitque Deus die septimo opus suum, quod fecerat, et requievit die septimo ab universo opere, quod patrarat. (NovaVulgata)

1.Mose 2,3 *

Und Gott segnete den siebenten Tag und heiligte ihn, denn an demselbigen ruhte er von all seinem Werk, das Gott schuf, als er es machte. (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν ὁ θεὸς τὴν ἡμέραν τὴν ἑβδόμην καὶ ἡγίασεν αὐτήν ὅτι ἐν αὐτῇ κατέπαυσεν ἀπὸ πάντων τῶν ἔργων αὐτοῦ ὧν ἤρξατο ὁ θεὸς ποιῆσαι (Septuaginta)
kai ehylogehsen o theos tehn ehmeran tehn ebdomehn kai ehgiasen aytehn oti en ayteh katepaysen apo pantohn tohn ergohn aytoy ohn ehrxato o theos poiehsai (Septuaginta)

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יֹום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתֹו כִּי בֹו שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתֹּו אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשֹׂות׃ פ (HeLeningradV)
wajbaaraek AaeloHijm Aaet-jowm HaxxbijOij wajqadexx Aotow kij bow xxaabat mikaal-mlaAktow Aaxxaer-baaraaA AaeloHijm laOaxowt׃ p (HeLeningradV)

ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל־מלאכתו אשר־ברא אלהים לעשות׃ פ (HeLeningradoV)
wjbrk AlHjm At-jwm HxbjOj wjqdx Atw kj bw xbt mkl-mlAktw Axr-brA AlHjm lOxwt׃ p (HeLeningradoV)

Et benedixit Deus diei septimo et sanctificavit illum, quia in ipso requieverat ab omni opere suo, quod creavit Deus, ut faceret. (NovaVulgata)

1.Mose 2,4 *

Dies ist die Entstehung des Himmels und der Erde, zur Zeit, als Gott der HERR Himmel und Erde schuf. (Schlachter)
αὕτη ἡ βίβλος γενέσεως οὐρανοῦ καὶ γῆς ὅτε ἐγένετο ᾗ ἡμέρᾳ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν (Septuaginta)
ayteh eh biblos geneseohs oyranoy kai gehs ote egeneto eh ehmera epoiehsen o theos ton oyranon kai tehn gehn (Septuaginta)

אֵלֶּה תֹולְדֹות הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיֹום עֲשֹׂות יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ (HeLeningradV)
AelaeH towldowt Haxxaamajim wHaaAaaraec bHibaarAaam bjowm Oaxowt jHwaaH AaeloHijm Aaeraec wxxaamaajim׃ (HeLeningradV)

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ (HeLeningradoV)
AlH twldwt Hxmjm wHArc bHbrAm bjwm Oxwt jHwH AlHjm Arc wxmjm׃ (HeLeningradoV)

Istae sunt generationes caeli et terrae, quando creata sunt. In die quo fecit Dominus Deus terram et caelum (NovaVulgata)

1.Mose 2,5 *

Es war aber noch kein Strauch des Feldes auf Erden, noch irgend ein grünes Kraut auf dem Felde gewachsen; denn Gott der HERR hatte noch nicht regnen lassen auf Erden, und es war kein Mensch vorhanden, um das Land zu bebauen. (Schlachter)
καὶ πᾶν χλωρὸν ἀγροῦ πρὸ τοῦ γενέσθαι ἐπὶ τῆς γῆς καὶ πάντα χόρτον ἀγροῦ πρὸ τοῦ ἀνατεῖλαι οὐ γὰρ ἔβρεξεν ὁ θεὸς ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἄνθρωπος οὐκ ἦν ἐργάζεσθαι τὴν γῆν (Septuaginta)
kai pan chlohron agroy pro toy genesthai epi tehs gehs kai panta chorton agroy pro toy anateilai oy gar ebrexen o theos epi tehn gehn kai anthrohpos oyk ehn ergazesthai tehn gehn (Septuaginta)

וְכֹל ׀ שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים עַל־הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה׃ (HeLeningradV)
wkol xijha HaxaadaeH Taeraem jiHjaeH baaAaaraec wkaal-Oexaeb HaxaadaeH Taeraem jicmaah kij loA HimTijr jHwaaH AaeloHijm Oal-HaaAaaraec wAaadaam Aajin laOabod Aaet-HaaAadaamaaH׃ (HeLeningradV)

וכל ׀ שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל־עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על־הארץ ואדם אין לעבד את־האדמה׃ (HeLeningradoV)
wkl xjh HxdH Trm jHjH bArc wkl-Oxb HxdH Trm jcmh kj lA HmTjr jHwH AlHjm Ol-HArc wAdm Ajn lObd At-HAdmH׃ (HeLeningradoV)

omne virgultum agri, antequam oriretur in terra, omnisque herba regionis, priusquam germinaret; non enim pluerat Dominus Deus super terram, et homo non erat, qui operaretur humum, (NovaVulgata)

1.Mose 2,7 *

Da bildete Gott der HERR den Menschen, Staub von der Erde, und blies den Odem des Lebens in seine Nase, und also ward der Mensch eine lebendige Seele. (Schlachter)
καὶ ἔπλασεν ὁ θεὸς τὸν ἄνθρωπον χοῦν ἀπὸ τῆς γῆς καὶ ἐνεφύσησεν εἰς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ πνοὴν ζωῆς καὶ ἐγένετο ὁ ἄνθρωπος εἰς ψυχὴν ζῶσαν (Septuaginta)
kai eplasen o theos ton anthrohpon choyn apo tehs gehs kai enephysehsen eis to prosohpon aytoy pnoehn zohehs kai egeneto o anthrohpos eis psychehn zohsan (Septuaginta)

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם עָפָר מִן־הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה׃ (HeLeningradV)
wajijcaer jHwaaH AaeloHijm Aaet-HaaAaadaam Oaapaar min-HaaAadaamaaH wajipah bAapaajw nixxmat hajijm wajHij HaaAaadaam lnaepaexx hajaaH׃ (HeLeningradV)

וייצר יהוה אלהים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ (HeLeningradoV)
wjjcr jHwH AlHjm At-HAdm Opr mn-HAdmH wjph bApjw nxmt hjjm wjHj HAdm lnpx hjH׃ (HeLeningradoV)

tunc formavit Dominus Deus hominem pulverem de humo et inspiravit in nares eius spiraculum vitae, et factus est homo in animam viventem. (NovaVulgata)

1.Mose 2,8 *

Und Gott der HERR pflanzte einen Garten in Eden gegen Morgen und setzte den Menschen darein, den er gemacht hatte. (Schlachter)
καὶ ἐφύτευσεν κύριος ὁ θεὸς παράδεισον ἐν εδεμ κατὰ ἀνατολὰς καὶ ἔθετο ἐκεῖ τὸν ἄνθρωπον ὃν ἔπλασεν (Septuaginta)
kai ephyteysen kyrios o theos paradeison en edem kata anatolas kai etheto ekei ton anthrohpon on eplasen (Septuaginta)

וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן־בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר׃ (HeLeningradV)
wajiTaO jHwaaH AaeloHijm gan-bOedaen miqaedaem wajaaxaem xxaam Aaet-HaaAaadaam Aaxxaer jaacaar׃ (HeLeningradV)

ויטע יהוה אלהים גן־בעדן מקדם וישם שם את־האדם אשר יצר׃ (HeLeningradoV)
wjTO jHwH AlHjm gn-bOdn mqdm wjxm xm At-HAdm Axr jcr׃ (HeLeningradoV)

Et plantavit Dominus Deus paradisum in Eden ad orientem, in quo posuit hominem, quem formaverat. (NovaVulgata)

1.Mose 2,9 *

Und Gott der HERR ließ allerlei Bäume aus der Erde hervorsprossen, lieblich anzusehen und gut zur Nahrung, und den Baum des Lebens mitten im Garten und den Baum der Erkenntnis des Guten und Bösen. (Schlachter)
καὶ ἐξανέτειλεν ὁ θεὸς ἔτι ἐκ τῆς γῆς πᾶν ξύλον ὡραῖον εἰς ὅρασιν καὶ καλὸν εἰς βρῶσιν καὶ τὸ ξύλον τῆς ζωῆς ἐν μέσῳ τῷ παραδείσῳ καὶ τὸ ξύλον τοῦ εἰδέναι γνωστὸν καλοῦ καὶ πονηροῦ (Septuaginta)
kai exaneteilen o theos eti ek tehs gehs pan xylon ohraion eis orasin kai kalon eis brohsin kai to xylon tehs zohehs en mesoh toh paradeisoh kai to xylon toy eidenai gnohston kaloy kai ponehroy (Septuaginta)

וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כָּל־עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטֹוב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתֹוךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טֹוב וָרָע׃ (HeLeningradV)
wajacmah jHwaaH AaeloHijm min-HaaAadaamaaH kaal-Oec naehmaad lmarAaeH wTowb lmaAakaal wOec Hahajijm btowk Hagaan wOec HadaOat Towb waaraaO׃ (HeLeningradV)

ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ (HeLeningradoV)
wjcmh jHwH AlHjm mn-HAdmH kl-Oc nhmd lmrAH wTwb lmAkl wOc Hhjjm btwk Hgn wOc HdOt Twb wrO׃ (HeLeningradoV)

Produxitque Dominus Deus de humo omne lignum pulchrum visu et ad vescendum suave, lignum etiam vitae in medio paradisi lignumque scientiae boni et mali. (NovaVulgata)

1.Mose 2,15 *

Und Gott der HERR nahm den Menschen und setzte ihn in den Garten Eden, daß er ihn bauete und bewahrete. (Schlachter)
καὶ ἔλαβεν κύριος ὁ θεὸς τὸν ἄνθρωπον ὃν ἔπλασεν καὶ ἔθετο αὐτὸν ἐν τῷ παραδείσῳ ἐργάζεσθαι αὐτὸν καὶ φυλάσσειν (Septuaginta)
kai elaben kyrios o theos ton anthrohpon on eplasen kai etheto ayton en toh paradeisoh ergazesthai ayton kai phylassein (Septuaginta)

וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ׃ (HeLeningradV)
wajiqah jHwaaH AaeloHijm Aaet-HaaAaadaam wajaniheHw bgan-Oedaen lOaabdaaH wlxxaamraaH׃ (HeLeningradV)

ויקח יהוה אלהים את־האדם וינחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה׃ (HeLeningradoV)
wjqh jHwH AlHjm At-HAdm wjnhHw bgn-Odn lObdH wlxmrH׃ (HeLeningradoV)

Tulit ergo Dominus Deus hominem et posuit eum in paradiso Eden, ut operaretur et custodiret illum; (NovaVulgata)

1.Mose 2,16 *

Und Gott der HERR gebot dem Menschen und sprach: Du sollst essen von allen Bäumen des Gartens; (Schlachter)
καὶ ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς τῷ αδαμ λέγων ἀπὸ παντὸς ξύλου τοῦ ἐν τῷ παραδείσῳ βρώσει φάγῃ (Septuaginta)
kai eneteilato kyrios o theos toh adam legohn apo pantos xyloy toy en toh paradeisoh brohsei phageh (Septuaginta)

וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃ (HeLeningradV)
wajcaw jHwaaH AaeloHijm Oal-HaaAaadaam leAmor mikol Oec-Hagaan Aaakol toAkel׃ (HeLeningradV)

ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל׃ (HeLeningradoV)
wjcw jHwH AlHjm Ol-HAdm lAmr mkl Oc-Hgn Akl tAkl׃ (HeLeningradoV)

praecepitque Dominus Deus homini dicens: “Ex omni ligno paradisi comede; (NovaVulgata)

1.Mose 2,18 *

Und Gott der HERR sprach: Es ist nicht gut, daß der Mensch allein sei; ich will ihm eine Gehilfin machen, die ihm entspricht! (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεός οὐ καλὸν εἶναι τὸν ἄνθρωπον μόνον ποιήσωμεν αὐτῷ βοηθὸν κατ' αὐτόν (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos oy kalon einai ton anthrohpon monon poiehsohmen aytoh boehthon kat' ayton (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא־טֹוב הֱיֹות הָאָדָם לְבַדֹּו אֶעֱשֶׂהּ־לֹּו עֵזֶר כְּנֶגְדֹּו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH AaeloHijm loA-Towb Haejowt HaaAaadaam lbadow AaeOaexaeH-low Oezaer knaegdow׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו עזר כנגדו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH AlHjm lA-Twb Hjwt HAdm lbdw AOxH-lw Ozr kngdw׃ (HeLeningradoV)

Dixit quoque Dominus Deus: “Non est bonum esse hominem solum; faciam ei adiutorium simile sui”. (NovaVulgata)

1.Mose 2,19 *

Und Gott der HERR bildete aus Erde alle Tiere des Feldes und alle Vögel des Himmels und brachte sie zu dem Menschen, daß er sähe, wie er sie nennen würde, und damit jedes lebendige Wesen den Namen trage, den der Mensch ihm gäbe. (Schlachter)
καὶ ἔπλασεν ὁ θεὸς ἔτι ἐκ τῆς γῆς πάντα τὰ θηρία τοῦ ἀγροῦ καὶ πάντα τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἤγαγεν αὐτὰ πρὸς τὸν αδαμ ἰδεῖν τί καλέσει αὐτά καὶ πᾶν ὃ ἐὰν ἐκάλεσεν αὐτὸ αδαμ ψυχὴν ζῶσαν τοῦτο ὄνομα αὐτοῦ (Septuaginta)
kai eplasen o theos eti ek tehs gehs panta ta thehria toy agroy kai panta ta peteina toy oyranoy kai ehgagen ayta pros ton adam idein ti kalesei ayta kai pan o ean ekalesen ayto adam psychehn zohsan toyto onoma aytoy (Septuaginta)

וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל־עֹוף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל־הָאָדָם לִרְאֹות מַה־יִּקְרָא־לֹו וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא־לֹו הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמֹו׃ (HeLeningradV)
wajicaer jHwaaH AaeloHijm min-HaaAadaamaaH kaal-hajat HaxaadaeH wAet kaal-Oowp Haxxaamajim wajaabeA Aael-HaaAaadaam lirAowt maH-jiqraaA-low wkol Aaxxaer jiqraaA-low HaaAaadaam naepaexx hajaaH HwA xxmow׃ (HeLeningradV)

ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה ואת כל־עוף השמים ויבא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ (HeLeningradoV)
wjcr jHwH AlHjm mn-HAdmH kl-hjt HxdH wAt kl-Owp Hxmjm wjbA Al-HAdm lrAwt mH-jqrA-lw wkl Axr jqrA-lw HAdm npx hjH HwA xmw׃ (HeLeningradoV)

Formatis igitur Dominus Deus de humo cunctis animantibus agri et universis volatilibus caeli, adduxit ea ad Adam, ut videret quid vocaret ea; omne enim, quod vocavit Adam animae viventis, ipsum est nomen eius. (NovaVulgata)

1.Mose 2,21 *

Da ließ Gott der HERR einen tiefen Schlaf auf den Menschen fallen; und während er schlief, nahm er eine seiner Rippen und verschloß deren Stelle mit Fleisch. (Schlachter)
καὶ ἐπέβαλεν ὁ θεὸς ἔκστασιν ἐπὶ τὸν αδαμ καὶ ὕπνωσεν καὶ ἔλαβεν μίαν τῶν πλευρῶν αὐτοῦ καὶ ἀνεπλήρωσεν σάρκα ἀντ' αὐτῆς (Septuaginta)
kai epebalen o theos ekstasin epi ton adam kai ypnohsen kai elaben mian tohn pleyrohn aytoy kai aneplehrohsen sarka ant' aytehs (Septuaginta)

וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים ׀ תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׃ (HeLeningradV)
wajapel jHwaaH AaeloHijm tardemaaH Oal-HaaAaadaam wajijxxaan wajiqah Aahat micalOotaajw wajisgor baaxaar tahtaenaaH׃ (HeLeningradV)

ויפל יהוה אלהים ׀ תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ (HeLeningradoV)
wjpl jHwH AlHjm trdmH Ol-HAdm wjjxn wjqh Aht mclOtjw wjsgr bxr thtnH׃ (HeLeningradoV)

Immisit ergo Dominus Deus soporem in Adam. Cumque obdormisset, tulit unam de costis eius et replevit carnem pro ea; (NovaVulgata)

1.Mose 2,22 *

Und Gott der HERR baute aus der Rippe, die er von dem Menschen genommen hatte, ein Weib und brachte sie zu ihm. (Schlachter)
καὶ ᾠκοδόμησεν κύριος ὁ θεὸς τὴν πλευράν ἣν ἔλαβεν ἀπὸ τοῦ αδαμ εἰς γυναῖκα καὶ ἤγαγεν αὐτὴν πρὸς τὸν αδαμ (Septuaginta)
kai ohkodomehsen kyrios o theos tehn pleyran ehn elaben apo toy adam eis gynaika kai ehgagen aytehn pros ton adam (Septuaginta)

וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים ׀ אֶת־הַצֵּלָע אֲשֶׁר־לָקַח מִן־הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל־הָאָדָם׃ (HeLeningradV)
wajibaen jHwaaH AaeloHijm Aaet-HacelaaO Aaxxaer-laaqah min-HaaAaadaam lAixxaaH wajbiAaeHaa Aael-HaaAaadaam׃ (HeLeningradV)

ויבן יהוה אלהים ׀ את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם׃ (HeLeningradoV)
wjbn jHwH AlHjm At-HclO Axr-lqh mn-HAdm lAxH wjbAH Al-HAdm׃ (HeLeningradoV)

et aedificavit Dominus Deus costam, quam tulerat de Adam, in mulierem et adduxit eam ad Adam. (NovaVulgata)

1.Mose 3,1 *

Aber die Schlange war listiger als alle Tiere des Feldes, die Gott der HERR gemacht hatte; und sie sprach zum Weibe: Hat Gott wirklich gesagt, ihr dürft nicht essen von jedem Baum im Garten? (Schlachter)
ὁ δὲ ὄφις ἦν φρονιμώτατος πάντων τῶν θηρίων τῶν ἐπὶ τῆς γῆς ὧν ἐποίησεν κύριος ὁ θεός καὶ εἶπεν ὁ ὄφις τῇ γυναικί τί ὅτι εἶπεν ὁ θεός οὐ μὴ φάγητε ἀπὸ παντὸς ξύλου τοῦ ἐν τῷ παραδείσῳ (Septuaginta)
o de ophis ehn phronimohtatos pantohn tohn thehriohn tohn epi tehs gehs ohn epoiehsen kyrios o theos kai eipen o ophis teh gynaiki ti oti eipen o theos oy meh phagehte apo pantos xyloy toy en toh paradeisoh (Septuaginta)

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן׃ (HeLeningradV)
wHanaahaaxx HaajaaH Oaarwm mikol hajat HaxaadaeH Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH AaeloHijm wajoAmaer Aael-HaaAixxaaH Aap kij-Aaamar AaeloHijm loA toAklw mikol Oec Hagaan׃ (HeLeningradV)

והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל־האשה אף כי־אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ (HeLeningradoV)
wHnhx HjH Orwm mkl hjt HxdH Axr OxH jHwH AlHjm wjAmr Al-HAxH Ap kj-Amr AlHjm lA tAklw mkl Oc Hgn׃ (HeLeningradoV)

Et serpens erat callidior cunctis animantibus agri, quae fecerat Dominus Deus. Qui dixit ad mulierem: “Verene praecepit vobis Deus, ut non comederetis de omni ligno paradisi?”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,3 *

aber von der Frucht des Baumes mitten im Garten hat Gott gesagt: Esset nicht davon und rührt sie auch nicht an, damit ihr nicht sterbet! (Schlachter)
ἀπὸ δὲ καρποῦ τοῦ ξύλου ὅ ἐστιν ἐν μέσῳ τοῦ παραδείσου εἶπεν ὁ θεός οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτοῦ οὐδὲ μὴ ἅψησθε αὐτοῦ ἵνα μὴ ἀποθάνητε (Septuaginta)
apo de karpoy toy xyloy o estin en mesoh toy paradeisoy eipen o theos oy phagesthe ap' aytoy oyde meh apsehsthe aytoy ina meh apothanehte (Septuaginta)

וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתֹוךְ־הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בֹּו פֶּן־תְּמֻתוּן׃ (HeLeningradV)
wmiprij HaaOec Aaxxaer btowk-Hagaan Aaamar AaeloHijm loA toAklw mimaenw wloA tigOw bow paen-tmutwn׃ (HeLeningradV)

ומפרי העץ אשר בתוך־הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן־תמתון׃ (HeLeningradoV)
wmprj HOc Axr btwk-Hgn Amr AlHjm lA tAklw mmnw wlA tgOw bw pn-tmtwn׃ (HeLeningradoV)

de fructu vero ligni, quod est in medio paradisi, praecepit nobis Deus, ne comederemus et ne tangeremus illud, ne moriamur”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,5 *

Sondern Gott weiß: welchen Tages ihr davon esset, werden eure Augen aufgetan und ihr werdet sein wie Gott und wissen, was gut und böse ist. (Schlachter)
ᾔδει γὰρ ὁ θεὸς ὅτι ἐν ᾗ ἂν ἡμέρᾳ φάγητε ἀπ' αὐτοῦ διανοιχθήσονται ὑμῶν οἱ ὀφθαλμοί καὶ ἔσεσθε ὡς θεοὶ γινώσκοντες καλὸν καὶ πονηρόν (Septuaginta)
ehdei gar o theos oti en eh an ehmera phagehte ap' aytoy dianoichthehsontai ymohn oi ophthalmoi kai esesthe ohs theoi ginohskontes kalon kai ponehron (Septuaginta)

כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיֹום אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טֹוב וָרָע׃ (HeLeningradV)
kij jodeOa AaeloHijm kij bjowm Aakaalkaem mimaenw wnipqhw Oejnejkaem wiHjijtaem keAloHijm jodOej Towb waaraaO׃ (HeLeningradV)

כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ (HeLeningradoV)
kj jdO AlHjm kj bjwm Aklkm mmnw wnpqhw Ojnjkm wHjjtm kAlHjm jdOj Twb wrO׃ (HeLeningradoV)

Scit enim Deus quod in quocumque die comederitis ex eo, aperientur oculi vestri, et eritis sicut Deus scientes bonum et malum”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,8 *

Und sie hörten die Stimme Gottes, des HERRN, der im Garten wandelte beim Wehen des Abendwindes; und der Mensch und sein Weib versteckten sich vor dem Angesicht Gottes des HERRN hinter die Bäume des Gartens. (Schlachter)
καὶ ἤκουσαν τὴν φωνὴν κυρίου τοῦ θεοῦ περιπατοῦντος ἐν τῷ παραδείσῳ τὸ δειλινόν καὶ ἐκρύβησαν ὅ τε αδαμ καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ ἀπὸ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ ἐν μέσῳ τοῦ ξύλου τοῦ παραδείσου (Septuaginta)
kai ehkoysan tehn phohnehn kyrioy toy theoy peripatoyntos en toh paradeisoh to deilinon kai ekrybehsan o te adam kai eh gyneh aytoy apo prosohpoy kyrioy toy theoy en mesoh toy xyloy toy paradeisoy (Septuaginta)

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת־קֹול יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיֹּום וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתֹּו מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים בְּתֹוךְ עֵץ הַגָּן׃ (HeLeningradV)
wajixxmOw Aaet-qowl jHwaaH AaeloHijm mitHalek bagaan lrwha Hajowm wajithabeA HaaAaadaam wAixxtow mipnej jHwaaH AaeloHijm btowk Oec Hagaan׃ (HeLeningradV)

וישמעו את־קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ (HeLeningradoV)
wjxmOw At-qwl jHwH AlHjm mtHlk bgn lrwh Hjwm wjthbA HAdm wAxtw mpnj jHwH AlHjm btwk Oc Hgn׃ (HeLeningradoV)

Et cum audissent vocem Domini Dei deambulantis in paradiso ad auram post meridiem, abscondit se Adam et uxor eius a facie Domini Dei in medio ligni paradisi. (NovaVulgata)

1.Mose 3,9 *

Da rief Gott der HERR dem Menschen und sprach: Wo bist du? (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν κύριος ὁ θεὸς τὸν αδαμ καὶ εἶπεν αὐτῷ αδαμ ποῦ εἶ (Septuaginta)
kai ekalesen kyrios o theos ton adam kai eipen aytoh adam poy ei (Septuaginta)

וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל־הָאָדָם וַיֹּאמֶר לֹו אַיֶּכָּה׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA jHwaaH AaeloHijm Aael-HaaAaadaam wajoAmaer low AajaekaaH׃ (HeLeningradV)

ויקרא יהוה אלהים אל־האדם ויאמר לו איכה׃ (HeLeningradoV)
wjqrA jHwH AlHjm Al-HAdm wjAmr lw AjkH׃ (HeLeningradoV)

Vocavitque Dominus Deus Adam et dixit ei: “Ubi es?”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,13 *

Da sprach Gott der HERR zum Weibe: Warum hast du das getan? Das Weib antwortete: Die Schlange verführte mich, daß ich aß! (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῇ γυναικί τί τοῦτο ἐποίησας καὶ εἶπεν ἡ γυνή ὁ ὄφις ἠπάτησέν με καὶ ἔφαγον (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos teh gynaiki ti toyto epoiehsas kai eipen eh gyneh o ophis ehpatehsen me kai ephagon (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה־זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH AaeloHijm laaAixxaaH maH-zoAt Oaaxijt watoAmaer HaaAixxaaH Hanaahaaxx HixxijAanij waaAokel׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אלהים לאשה מה־זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH AlHjm lAxH mH-zAt Oxjt wtAmr HAxH Hnhx HxjAnj wAkl׃ (HeLeningradoV)

Et dixit Dominus Deus ad mulierem: “Quid hoc fecisti?”. Quae respondit: “Serpens decepit me, et comedi”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,14 *

Da sprach Gott der HERR zur Schlange: Weil du solches getan hast, so seist du verflucht vor allem Vieh und vor allen Tieren des Feldes! Auf deinem Bauch sollst du kriechen und Erde essen dein Leben lang! (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῷ ὄφει ὅτι ἐποίησας τοῦτο ἐπικατάρατος σὺ ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν καὶ ἀπὸ πάντων τῶν θηρίων τῆς γῆς ἐπὶ τῷ στήθει σου καὶ τῇ κοιλίᾳ πορεύσῃ καὶ γῆν φάγῃ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos toh ophei oti epoiehsas toyto epikataratos sy apo pantohn tohn ktehnohn kai apo pantohn tohn thehriohn tehs gehs epi toh stehthei soy kai teh koilia poreyseh kai gehn phageh pasas tas ehmeras tehs zohehs soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים ׀ אֶל־הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל־הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל־גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHowaaH AaeloHijm Aael-Hanaahaaxx kij Oaaxijtaa zoAt Aaarwr AataaH mikaal-HabHemaaH wmikol hajat HaxaadaeH Oal-ghonkaa telek wOaapaar toAkal kaal-jmej hajaejkaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אלהים ׀ אל־הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל־הבהמה ומכל חית השדה על־גחנך תלך ועפר תאכל כל־ימי חייך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH AlHjm Al-Hnhx kj Oxjt zAt Arwr AtH mkl-HbHmH wmkl hjt HxdH Ol-ghnk tlk wOpr tAkl kl-jmj hjjk׃ (HeLeningradoV)

Et ait Dominus Deus ad serpentem: “Quia fecisti hoc, maledictus es inter omnia pecora et omnes bestias agri! Super pectus tuum gradieris et pulverem comedes cunctis diebus vitae tuae. (NovaVulgata)

1.Mose 3,21 *

Und Gott der HERR machte Adam und seinem Weibe Pelzröcke und bekleidete sie. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς τῷ αδαμ καὶ τῇ γυναικὶ αὐτοῦ χιτῶνας δερματίνους καὶ ἐνέδυσεν αὐτούς (Septuaginta)
kai epoiehsen kyrios o theos toh adam kai teh gynaiki aytoy chitohnas dermatinoys kai enedysen aytoys (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתֹּו כָּתְנֹות עֹור וַיַּלְבִּשֵׁם׃ פ (HeLeningradV)
wajaOax jHwaaH AaeloHijm lAaadaam wlAixxtow kaatnowt Oowr wajalbixxem׃ p (HeLeningradV)

ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ פ (HeLeningradoV)
wjOx jHwH AlHjm lAdm wlAxtw ktnwt Owr wjlbxm׃ p (HeLeningradoV)

Fecit quoque Dominus Deus Adae et uxori eius tunicas pelliceas et induit eos. (NovaVulgata)

1.Mose 3,22 *

Und Gott der HERR sprach: Siehe, der Mensch ist geworden wie unsereiner, insofern er weiß, was gut und böse ist; nun soll er nicht auch noch seine Hand ausstrecken und vom Baume des Lebens nehmen und essen und ewiglich leben! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός ἰδοὺ αδαμ γέγονεν ὡς εἷς ἐξ ἡμῶν τοῦ γινώσκειν καλὸν καὶ πονηρόν καὶ νῦν μήποτε ἐκτείνῃ τὴν χεῖρα καὶ λάβῃ τοῦ ξύλου τῆς ζωῆς καὶ φάγῃ καὶ ζήσεται εἰς τὸν αἰῶνα (Septuaginta)
kai eipen o theos idoy adam gegonen ohs eis ex ehmohn toy ginohskein kalon kai ponehron kai nyn mehpote ekteineh tehn cheira kai labeh toy xyloy tehs zohehs kai phageh kai zehsetai eis ton aiohna (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר ׀ יְהוָה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טֹוב וָרָע וְעַתָּה ׀ פֶּן־יִשְׁלַח יָדֹו וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH AaeloHijm Hen HaaAaadaam HaajaaH kAahad mimaenw laadaOat Towb waaraaO wOataaH paen-jixxlah jaadow wlaaqah gam meOec Hahajijm wAaakal waahaj lOolaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר ׀ יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה ׀ פן־ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH AlHjm Hn HAdm HjH kAhd mmnw ldOt Twb wrO wOtH pn-jxlh jdw wlqh gm mOc Hhjjm wAkl whj lOlm׃ (HeLeningradoV)

Et ait Dominus Deus: “Ecce homo factus est quasi unus ex nobis, ut sciat bonum et malum; nunc ergo, ne mittat manum suam et sumat etiam de ligno vitae et comedat et vivat in aeternum!”. (NovaVulgata)

1.Mose 3,23 *

Deswegen schickte ihn Gott der HERR aus dem Garten Eden, damit er den Erdboden bearbeite, von dem er genommen war. (Schlachter)
καὶ ἐξαπέστειλεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ἐκ τοῦ παραδείσου τῆς τρυφῆς ἐργάζεσθαι τὴν γῆν ἐξ ἧς ἐλήμφθη (Septuaginta)
kai exapesteilen ayton kyrios o theos ek toy paradeisoy tehs tryphehs ergazesthai tehn gehn ex ehs elehmphtheh (Septuaginta)

וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן־עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם׃ (HeLeningradV)
wajxxalheHw jHwaaH AaeloHijm migan-Oedaen laOabod Aaet-HaaAadaamaaH Aaxxaer luqah mixxaam׃ (HeLeningradV)

וישלחהו יהוה אלהים מגן־עדן לעבד את־האדמה אשר לקח משם׃ (HeLeningradoV)
wjxlhHw jHwH AlHjm mgn-Odn lObd At-HAdmH Axr lqh mxm׃ (HeLeningradoV)

Emisit eum Dominus Deus de paradiso Eden, ut operaretur humum, de qua sumptus est. (NovaVulgata)

1.Mose 4,1 *

Und Adam erkannte sein Weib Eva; sie aber empfing und gebar den Kain. Und sie sprach: Ich habe einen Mann bekommen mit der Hilfe des HERRN! (Schlachter)
αδαμ δὲ ἔγνω ευαν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν τὸν καιν καὶ εἶπεν ἐκτησάμην ἄνθρωπον διὰ τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
adam de egnoh eyan tehn gynaika aytoy kai syllaboysa eteken ton kain kai eipen ektehsamehn anthrohpon dia toy theoy (Septuaginta)

וְהָאָדָם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתֹּו וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת־יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wHaaAaadaam jaadaO Aaet-hawaaH Aixxtow wataHar watelaed Aaet-qajin watoAmaer qaanijtij Aijxx Aaet-jHwaaH׃ (HeLeningradV)

והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־יהוה׃ (HeLeningradoV)
wHAdm jdO At-hwH Axtw wtHr wtld At-qjn wtAmr qnjtj Ajx At-jHwH׃ (HeLeningradoV)

Adam vero cognovit Evam uxo rem suam, quae concepit et peperit Cain dicens: “Acquisivi virum per Dominum”. (NovaVulgata)

1.Mose 4,3 *

Es begab sich aber nach Verfluß von Jahren, daß Kain dem HERRN ein Opfer brachte von den Früchten der Erde. (Schlachter)
καὶ ἐγένετο μεθ' ἡμέρας ἤνεγκεν καιν ἀπὸ τῶν καρπῶν τῆς γῆς θυσίαν τῷ κυρίῳ (Septuaginta)
kai egeneto meth' ehmeras ehnegken kain apo tohn karpohn tehs gehs thysian toh kyrioh (Septuaginta)

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה׃ (HeLeningradV)
wajHij miqec jaamijm wajaabeA qajin miprij HaaAadaamaaH minhaaH lajHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃ (HeLeningradoV)
wjHj mqc jmjm wjbA qjn mprj HAdmH mnhH ljHwH׃ (HeLeningradoV)

Factum est autem post aliquot dies ut offerret Cain de fructibus agri munus Domino. (NovaVulgata)

1.Mose 4,5 *

Und der HERR sah an Abel und sein Opfer; aber Kain und sein Opfer sah er gar nicht an. Da ergrimmte Kain sehr und ließ den Kopf hängen. (Schlachter)
ἐπὶ δὲ καιν καὶ ἐπὶ ταῖς θυσίαις αὐτοῦ οὐ προσέσχεν καὶ ἐλύπησεν τὸν καιν λίαν καὶ συνέπεσεν τῷ προσώπῳ (Septuaginta)
epi de kain kai epi tais thysiais aytoy oy proseschen kai elypehsen ton kain lian kai synepesen toh prosohpoh (Septuaginta)

וְאֶל־קַיִן וְאֶל־מִנְחָתֹו לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו׃ (HeLeningradV)
wAael-qajin wAael-minhaatow loA xxaaOaaH wajihar lqajin mAod wajiplw paanaajw׃ (HeLeningradV)

ואל־קין ואל־מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃ (HeLeningradoV)
wAl-qjn wAl-mnhtw lA xOH wjhr lqjn mAd wjplw pnjw׃ (HeLeningradoV)

ad Cain vero et ad munus illius non respexit. Iratusque est Cain vehementer, et concidit vultus eius. (NovaVulgata)

1.Mose 4,6 *

Da sprach der HERR zu Kain: Warum bist du so zornig und lässest den Kopf hängen? Ist's nicht also: Wenn du gut bist, so darfst du dein Haupt erheben? (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῷ καιν ἵνα τί περίλυπος ἐγένου καὶ ἵνα τί συνέπεσεν τὸ πρόσωπόν σου (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos toh kain ina ti perilypos egenoy kai ina ti synepesen to prosohpon soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-qaajin laamaaH haaraaH laak wlaamaaH naaplw paanaejkaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-qjn lmH hrH lk wlmH nplw pnjk׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus ad eum: “Quare iratus es, et cur concidit facies tua? (NovaVulgata)

1.Mose 4,9 *

Da sprach der HERR zu Kain: Wo ist dein Bruder Abel? Er sprach: Ich weiß es nicht! Soll ich meines Bruders Hüter sein? (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς καιν ποῦ ἐστιν αβελ ὁ ἀδελφός σου ὁ δὲ εἶπεν οὐ γινώσκω μὴ φύλαξ τοῦ ἀδελφοῦ μού εἰμι ἐγώ (Septuaginta)
kai eipen o theos pros kain poy estin abel o adelphos soy o de eipen oy ginohskoh meh phylax toy adelphoy moy eimi egoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-qajin Aej Haebael Aaahijkaa wajoAmaer loA jaadaOtij Haxxomer Aaahij Aaanokij׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-qjn Aj Hbl Ahjk wjAmr lA jdOtj Hxmr Ahj Ankj׃ (HeLeningradoV)

Et ait Dominus ad Cain: “Ubi est Abel frater tuus?”. Qui respondit: “Nescio. Num custos fratris mei sum ego?”. (NovaVulgata)

1.Mose 4,13 *

Kain sprach zum HERRN: Meine Schuld ist zu groß zum Tragen! (Schlachter)
καὶ εἶπεν καιν πρὸς τὸν κύριον μείζων ἡ αἰτία μου τοῦ ἀφεθῆναί με (Septuaginta)
kai eipen kain pros ton kyrion meizohn eh aitia moy toy aphethehnai me (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל־יְהוָה גָּדֹול עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer qajin Aael-jHwaaH gaadowl Oawonij minxoA׃ (HeLeningradV)

ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשא׃ (HeLeningradoV)
wjAmr qjn Al-jHwH gdwl Ownj mnxA׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Cain ad Dominum: “Maior est poena mea quam ut portem eam. (NovaVulgata)

1.Mose 4,15 *

Da sprach der HERR: Fürwahr, wer Kain totschlägt, zieht sich siebenfache Rache zu! Und der Herr gab dem Kain ein Zeichen, daß ihn niemand erschlüge, der ihn fände. (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐτῷ κύριος ὁ θεός οὐχ οὕτως πᾶς ὁ ἀποκτείνας καιν ἑπτὰ ἐκδικούμενα παραλύσει καὶ ἔθετο κύριος ὁ θεὸς σημεῖον τῷ καιν τοῦ μὴ ἀνελεῖν αὐτὸν πάντα τὸν εὑρίσκοντα αὐτόν (Septuaginta)
kai eipen aytoh kyrios o theos oych oytohs pas o apokteinas kain epta ekdikoymena paralysei kai etheto kyrios o theos sehmeion toh kain toy meh anelein ayton panta ton eyriskonta ayton (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לֹו יְהוָה לָכֵן כָּל־הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אֹות לְבִלְתִּי הַכֹּות־אֹתֹו כָּל־מֹצְאֹו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer low jHwaaH laaken kaal-Horeg qajin xxibOaatajim juqaam wajaaxaem jHwaaH lqajin Aowt lbiltij Hakowt-Aotow kaal-mocAow׃ (HeLeningradV)

ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lw jHwH lkn kl-Hrg qjn xbOtjm jqm wjxm jHwH lqjn Awt lbltj Hkwt-Atw kl-mcAw׃ (HeLeningradoV)

Dixitque ei Dominus: “Nequaquam ita fiet, sed omnis qui occiderit Cain, septuplum punietur!”. Posuitque Dominus Cain signum, ut non eum interficeret omnis qui invenisset eum. (NovaVulgata)

1.Mose 4,16 *

Und Kain ging aus von dem Angesicht des HERRN und wohnte im Lande Nod, östlich von Eden. (Schlachter)
ἐξῆλθεν δὲ καιν ἀπὸ προσώπου τοῦ θεοῦ καὶ ὤ|κησεν ἐν γῇ ναιδ κατέναντι εδεμ (Septuaginta)
exehlthen de kain apo prosohpoy toy theoy kai ohkehsen en geh naid katenanti edem (Septuaginta)

וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־נֹוד קִדְמַת־עֵדֶן׃ (HeLeningradV)
wajeceA qajin milipnej jHwaaH wajexxaeb bAaeraec-nowd qidmat-Oedaen׃ (HeLeningradV)

ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ־נוד קדמת־עדן׃ (HeLeningradoV)
wjcA qjn mlpnj jHwH wjxb bArc-nwd qdmt-Odn׃ (HeLeningradoV)

Egressusque Cain a facie Domini habitavit in terra Nod ad orientalem plagam Eden. (NovaVulgata)

1.Mose 4,25 *

Und Adam erkannte sein Weib abermal; die gebar einen Sohn und nannte ihn Seth; denn Gott hat mir für Abel einen andern Samen gesetzt, weil Kain ihn umgebracht hat. (Schlachter)
ἔγνω δὲ αδαμ ευαν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν υἱὸν καὶ ἐπωνόμασεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σηθ λέγουσα ἐξανέστησεν γάρ μοι ὁ θεὸς σπέρμα ἕτερον ἀντὶ αβελ ὃν ἀπέκτεινεν καιν (Septuaginta)
egnoh de adam eyan tehn gynaika aytoy kai syllaboysa eteken yion kai epohnomasen to onoma aytoy sehth legoysa exanestehsen gar moi o theos sperma eteron anti abel on apekteinen kain (Septuaginta)

וַיֵּדַע אָדָם עֹוד אֶת־אִשְׁתֹּו וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שֵׁת כִּי שָׁת־לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגֹו קָיִן׃ (HeLeningradV)
wajedaO Aaadaam Oowd Aaet-Aixxtow watelaed ben watiqraaA Aaet-xxmow xxet kij xxaat-lij AaeloHijm zaeraO Aaher tahat Haebael kij Haraagow qaajin׃ (HeLeningradV)

וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃ (HeLeningradoV)
wjdO Adm Owd At-Axtw wtld bn wtqrA At-xmw xt kj xt-lj AlHjm zrO Ahr tht Hbl kj Hrgw qjn׃ (HeLeningradoV)

Cognovit quoque Adam uxorem suam, et peperit filium vocavitque nomen eius Seth dicens: “Posuit mihi Deus semen aliud pro Abel, quem occidit Cain”. (NovaVulgata)

1.Mose 4,26 *

Und auch dem Seth ward ein Sohn geboren, den hieß er Enosch. Damals fing man an, den Namen des HERRN anzurufen. (Schlachter)
καὶ τῷ σηθ ἐγένετο υἱός ἐπωνόμασεν δὲ τὸ ὄνομα αὐτοῦ ενως οὗτος ἤλπισεν ἐπικαλεῖσθαι τὸ ὄνομα κυρίου τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai toh sehth egeneto yios epohnomasen de to onoma aytoy enohs oytos ehlpisen epikaleisthai to onoma kyrioy toy theoy (Septuaginta)

וּלְשֵׁת גַּם־הוּא יֻלַּד־בֵּן וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו אֱנֹושׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה׃ פ (HeLeningradV)
wlxxet gam-HwA julad-ben wajiqraaA Aaet-xxmow Aaenowxx Aaaz Hwhal liqroA bxxem jHwaaH׃ p (HeLeningradV)

ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ פ (HeLeningradoV)
wlxt gm-HwA jld-bn wjqrA At-xmw Anwx Az Hwhl lqrA bxm jHwH׃ p (HeLeningradoV)

Sed et Seth natus est filius, quem vocavit Enos. Tunc coeperunt invocare nomen Domini. (NovaVulgata)

1.Mose 5,1 *

Dies ist das Buch von Adams Geschlecht: Am Tage, da Gott den Menschen schuf, machte er ihn Gott ähnlich; (Schlachter)
αὕτη ἡ βίβλος γενέσεως ἀνθρώπων ᾗ ἡμέρᾳ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν αδαμ κατ' εἰκόνα θεοῦ ἐποίησεν αὐτόν (Septuaginta)
ayteh eh biblos geneseohs anthrohpohn eh ehmera epoiehsen o theos ton adam kat' eikona theoy epoiehsen ayton (Septuaginta)

זֶה סֵפֶר תֹּולְדֹת אָדָם בְּיֹום בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתֹו׃ (HeLeningradV)
zaeH sepaer towldot Aaadaam bjowm broA AaeloHijm Aaadaam bidmwt AaeloHijm OaaxaaH Aotow׃ (HeLeningradV)

זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃ (HeLeningradoV)
zH spr twldt Adm bjwm brA AlHjm Adm bdmwt AlHjm OxH Atw׃ (HeLeningradoV)

Hic est liber generationis Adam. In die qua creavit Deus homi nem, ad similitudinem Dei fecit illum. (NovaVulgata)

1.Mose 5,22 *

und Henoch, nachdem er den Methusalah gezeugt, wandelte er mit Gott 300 Jahre lang und zeugte Söhne und Töchter; (Schlachter)
εὐηρέστησεν δὲ ενωχ τῷ θεῷ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν μαθουσαλα διακόσια ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας (Septuaginta)
eyehrestehsen de enohch toh theoh meta to gennehsai ayton ton mathoysala diakosia eteh kai egennehsen yioys kai thygateras (Septuaginta)

וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנֹוךְ אֶת־הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ (HeLeningradV)
wajitHalek hanowk Aaet-HaaAaeloHijm Aaharej Howlijdow Aaet-mtwxxaelah xxloxx meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ (HeLeningradV)

ויתהלך חנוך את־האלהים אחרי הולידו את־מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ (HeLeningradoV)
wjtHlk hnwk At-HAlHjm Ahrj Hwljdw At-mtwxlh xlx mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ (HeLeningradoV)

Et ambulavit Henoch cum Deo, postquam genuit Mathusalam, trecentis annis et genuit filios et filias. (NovaVulgata)

1.Mose 5,24 *

Und Henoch wandelte mit Gott und war nicht mehr, weil Gott ihn zu sich genommen hatte. (Schlachter)
καὶ εὐηρέστησεν ενωχ τῷ θεῷ καὶ οὐχ ηὑρίσκετο ὅτι μετέθηκεν αὐτὸν ὁ θεός (Septuaginta)
kai eyehrestehsen enohch toh theoh kai oych ehyrisketo oti metethehken ayton o theos (Septuaginta)

וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנֹוךְ אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי־לָקַח אֹתֹו אֱלֹהִים׃ פ (HeLeningradV)
wajitHalek hanowk Aaet-HaaAaeloHijm wAejnaenw kij-laaqah Aotow AaeloHijm׃ p (HeLeningradV)

ויתהלך חנוך את־האלהים ואיננו כי־לקח אתו אלהים׃ פ (HeLeningradoV)
wjtHlk hnwk At-HAlHjm wAjnnw kj-lqh Atw AlHjm׃ p (HeLeningradoV)

ambulavitque cum Deo et non apparuit, quia tulit eum Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 5,29 *

den nannte er Noah, indem er sprach: Der wird uns trösten ob unserer Hände Arbeit und Mühe, die herrührt von dem Erdboden, den der HERR verflucht hat! (Schlachter)
καὶ ἐπωνόμασεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ νωε λέγων οὗτος διαναπαύσει ἡμᾶς ἀπὸ τῶν ἔργων ἡμῶν καὶ ἀπὸ τῶν λυπῶν τῶν χειρῶν ἡμῶν καὶ ἀπὸ τῆς γῆς ἧς κατηράσατο κύριος ὁ θεός (Septuaginta)
kai epohnomasen to onoma aytoy nohe legohn oytos dianapaysei ehmas apo tohn ergohn ehmohn kai apo tohn lypohn tohn cheirohn ehmohn kai apo tehs gehs ehs katehrasato kyrios o theos (Septuaginta)

וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבֹון יָדֵינוּ מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA Aaet-xxmow noha leAmor zaeH jnahamenw mimaOaxenw wmeOicbown jaadejnw min-HaaAadaamaaH Aaxxaer AerraaH jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויקרא את־שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן־האדמה אשר אררה יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjqrA At-xmw nh lAmr zH jnhmnw mmOxnw wmOcbwn jdjnw mn-HAdmH Axr ArrH jHwH׃ (HeLeningradoV)

vocavitque nomen eius Noe dicens: “Iste consolabitur nos ab operibus nostris et labore manuum nostrarum in agro, cui maledixit Dominus”. (NovaVulgata)

1.Mose 6,2 *

sahen die Söhne Gottes, daß die Töchter der Menschen schön waren und nahmen sich von allen diejenigen zu Weibern, welche ihnen gefielen. (Schlachter)
ἰδόντες δὲ οἱ υἱοὶ τοῦ θεοῦ τὰς θυγατέρας τῶν ἀνθρώπων ὅτι καλαί εἰσιν ἔλαβον ἑαυτοῖς γυναῖκας ἀπὸ πασῶν ὧν ἐξελέξαντο (Septuaginta)
idontes de oi yioi toy theoy tas thygateras tohn anthrohpohn oti kalai eisin elabon eaytois gynaikas apo pasohn ohn exelexanto (Septuaginta)

וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנֹות הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃ (HeLeningradV)
wajirAw bnej-HaaAaeloHijm Aaet-bnowt HaaAaadaam kij Tobot HenaaH wajiqhw laaHaem naaxxijm mikol Aaxxaer baahaarw׃ (HeLeningradV)

ויראו בני־האלהים את־בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃ (HeLeningradoV)
wjrAw bnj-HAlHjm At-bnwt HAdm kj Tbt HnH wjqhw lHm nxjm mkl Axr bhrw׃ (HeLeningradoV)

videntes filii Dei filias hominum quod essent pulchrae, acceperunt sibi uxores ex omnibus, quas elegerant. (NovaVulgata)

1.Mose 6,3 *

Da sprach der HERR: Mein Geist soll den Menschen nicht ewig darum strafen, daß auch er Fleisch ist, sondern seine Tage sollen hundertundzwanzig Jahre betragen! (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεός οὐ μὴ καταμείνῃ τὸ πνεῦμά μου ἐν τοῖς ἀνθρώποις τούτοις εἰς τὸν αἰῶνα διὰ τὸ εἶναι αὐτοὺς σάρκας ἔσονται δὲ αἱ ἡμέραι αὐτῶν ἑκατὸν εἴκοσι ἔτη (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos oy meh katameineh to pneyma moy en tois anthrohpois toytois eis ton aiohna dia to einai aytoys sarkas esontai de ai ehmerai aytohn ekaton eikosi eteh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא־יָדֹון רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH loA-jaadown rwhij baaAaadaam lOolaam bxxagam HwA baaxaar wHaajw jaamaajw meAaaH wOaexrijm xxaanaaH׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה לא־ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH lA-jdwn rwhj bAdm lOlm bxgm HwA bxr wHjw jmjw mAH wOxrjm xnH׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Deus: “Non permanebit spiritus meus in homine in aeternum, quia caro est; eruntque dies illius centum viginti annorum”. (NovaVulgata)

1.Mose 6,4 *

Die Riesen waren auf Erden in jenen Tagen, und zwar daraufhin, daß die Söhne Gottes zu den Töchtern der Menschen kamen und diese ihnen gebaren. Das sind die Helden, die von alters her berühmt gewesen sind. (Schlachter)
οἱ δὲ γίγαντες ἦσαν ἐπὶ τῆς γῆς ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ μετ' ἐκεῖνο ὡς ἂν εἰσεπορεύοντο οἱ υἱοὶ τοῦ θεοῦ πρὸς τὰς θυγατέρας τῶν ἀνθρώπων καὶ ἐγεννῶσαν ἑαυτοῖς ἐκεῖνοι ἦσαν οἱ γίγαντες οἱ ἀπ' αἰῶνος οἱ ἄνθρωποι οἱ ὀνομαστοί (Septuaginta)
oi de gigantes ehsan epi tehs gehs en tais ehmerais ekeinais kai met' ekeino ohs an eiseporeyonto oi yioi toy theoy pros tas thygateras tohn anthrohpohn kai egennohsan eaytois ekeinoi ehsan oi gigantes oi ap' aiohnos oi anthrohpoi oi onomastoi (Septuaginta)

הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי־כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנֹות הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעֹולָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃ פ (HeLeningradV)
Hanpilijm Haajw baaAaaraec bajaamijm HaaHem wgam Aaharej-ken Aaxxaer jaaboAw bnej HaaAaeloHijm Aael-bnowt HaaAaadaam wjaaldw laaHaem HemaaH Hagiborijm Aaxxaer meOowlaam Aanxxej Haxxem׃ p (HeLeningradV)

הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃ פ (HeLeningradoV)
Hnpljm Hjw bArc bjmjm HHm wgm Ahrj-kn Axr jbAw bnj HAlHjm Al-bnwt HAdm wjldw lHm HmH Hgbrjm Axr mOwlm Anxj Hxm׃ p (HeLeningradoV)

Gigantes erant super terram in diebus illis et etiam postquam ingressi sunt filii Dei ad filias hominum, illaeque eis genuerunt: isti sunt potentes a saeculo viri famosi. (NovaVulgata)

1.Mose 6,5 *

Als aber der HERR sah, daß des Menschen Bosheit sehr groß war auf Erden und alles Gebilde der Gedanken seines Herzens nur böse allezeit, (Schlachter)
ἰδὼν δὲ κύριος ὁ θεὸς ὅτι ἐπληθύνθησαν αἱ κακίαι τῶν ἀνθρώπων ἐπὶ τῆς γῆς καὶ πᾶς τις διανοεῖται ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ ἐπιμελῶς ἐπὶ τὰ πονηρὰ πάσας τὰς ἡμέρας (Septuaginta)
idohn de kyrios o theos oti eplehthynthehsan ai kakiai tohn anthrohpohn epi tehs gehs kai pas tis dianoeitai en teh kardia aytoy epimelohs epi ta ponehra pasas tas ehmeras (Septuaginta)

וַיַּרְא יְהוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל־יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבֹּו רַק רַע כָּל־הַיֹּום׃ (HeLeningradV)
wajarA jHwaaH kij rabaaH raaOat HaaAaadaam baaAaaraec wkaal-jecaer mahxxbot libow raq raO kaal-Hajowm׃ (HeLeningradV)

וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל־יצר מחשבת לבו רק רע כל־היום׃ (HeLeningradoV)
wjrA jHwH kj rbH rOt HAdm bArc wkl-jcr mhxbt lbw rq rO kl-Hjwm׃ (HeLeningradoV)

Videns autem Dominus quod multa malitia hominum esset in terra, et cuncta cogitatio cordis eorum non intenta esset nisi ad malum omni tempore, (NovaVulgata)

1.Mose 6,6 *

da reute es den HERRN, daß er den Menschen gemacht hatte auf Erden, und es bekümmerte ihn in seinem Herzen. (Schlachter)
καὶ ἐνεθυμήθη ὁ θεὸς ὅτι ἐποίησεν τὸν ἄνθρωπον ἐπὶ τῆς γῆς καὶ διενοήθη (Septuaginta)
kai enethymehtheh o theos oti epoiehsen ton anthrohpon epi tehs gehs kai dienoehtheh (Septuaginta)

וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי־עָשָׂה אֶת־הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבֹּו׃ (HeLeningradV)
wajinaahaem jHwaaH kij-OaaxaaH Aaet-HaaAaadaam baaAaaraec wajitOaceb Aael-libow׃ (HeLeningradV)

וינחם יהוה כי־עשה את־האדם בארץ ויתעצב אל־לבו׃ (HeLeningradoV)
wjnhm jHwH kj-OxH At-HAdm bArc wjtOcb Al-lbw׃ (HeLeningradoV)

paenituit Dominum quod hominem fecisset in terra. Et tactus dolore cordis intrinsecus: (NovaVulgata)

1.Mose 6,7 *

Und der HERR sprach: Ich will den Menschen, den ich erschaffen habe, vom Erdboden vertilgen, vom Menschen an bis auf das Vieh und bis auf das Gewürm und bis auf die Vögel des Himmels; denn es reut mich, daß ich sie gemacht habe! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεός ἀπαλείψω τὸν ἄνθρωπον ὃν ἐποίησα ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους καὶ ἀπὸ ἑρπετῶν ἕως τῶν πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ ὅτι ἐθυμώθην ὅτι ἐποίησα αὐτούς (Septuaginta)
kai eipen o theos apaleipsoh ton anthrohpon on epoiehsa apo prosohpoy tehs gehs apo anthrohpoy eohs ktehnoys kai apo erpetohn eohs tohn peteinohn toy oyranoy oti ethymohthehn oti epoiehsa aytoys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עֹוף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH AaemhaeH Aaet-HaaAaadaam Aaxxaer-baaraaAtij meOal pnej HaaAadaamaaH meAaadaam Oad-bHemaaH Oad-raemaex wOad-Oowp Haxxaamaajim kij nihamtij kij Oaxijtim׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אמחה את־האדם אשר־בראתי מעל פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמש ועד־עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH AmhH At-HAdm Axr-brAtj mOl pnj HAdmH mAdm Od-bHmH Od-rmx wOd-Owp Hxmjm kj nhmtj kj Oxjtm׃ (HeLeningradoV)

“Delebo, inquit, hominem, quem creavi, a facie terrae, ab homine usque ad pecus, usque ad reptile et usque ad volucres caeli; paenitet enim me fecisse eos”. (NovaVulgata)

1.Mose 6,8 *

Noah aber fand Gnade vor dem HERRN. (Schlachter)
νωε δὲ εὗρεν χάριν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
nohe de eyren charin enantion kyrioy toy theoy (Septuaginta)

וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה׃ פ (HeLeningradV)
wnoha maacaaA hen bOejnej jHwaaH׃ p (HeLeningradV)

ונח מצא חן בעיני יהוה׃ פ (HeLeningradoV)
wnh mcA hn bOjnj jHwH׃ p (HeLeningradoV)

Noe vero invenit gratiam coram Domino. (NovaVulgata)

1.Mose 6,9 *

Dies ist die Geschichte Noahs: Noah, ein gerechter Mann, war untadelig unter seinen Zeitgenossen; mit Gott wandelte Noah. (Schlachter)
αὗται δὲ αἱ γενέσεις νωε νωε ἄνθρωπος δίκαιος τέλειος ὢν ἐν τῇ γενεᾷ αὐτοῦ τῷ θεῷ εὐηρέστησεν νωε (Septuaginta)
aytai de ai geneseis nohe nohe anthrohpos dikaios teleios ohn en teh genea aytoy toh theoh eyehrestehsen nohe (Septuaginta)

אֵלֶּה תֹּולְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת־הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ־נֹחַ׃ (HeLeningradV)
AelaeH towldot noha noha Aijxx cadijq taamijm HaajaaH bdorotaajw Aaet-HaaAaeloHijm HitHalaek-noha׃ (HeLeningradV)

אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את־האלהים התהלך־נח׃ (HeLeningradoV)
AlH twldt nh nh Ajx cdjq tmjm HjH bdrtjw At-HAlHjm HtHlk-nh׃ (HeLeningradoV)

Hae sunt generationes Noe: Noe vir iustus atque perfectus fuit in generatione sua; cum Deo ambulavit. (NovaVulgata)

1.Mose 6,11 *

Aber die Erde war verderbt vor Gott und mit Frevel erfüllt. (Schlachter)
ἐφθάρη δὲ ἡ γῆ ἐναντίον τοῦ θεοῦ καὶ ἐπλήσθη ἡ γῆ ἀδικίας (Septuaginta)
ephthareh de eh geh enantion toy theoy kai eplehstheh eh geh adikias (Septuaginta)

וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס׃ (HeLeningradV)
watixxaahet HaaAaaraec lipnej HaaAaeloHijm watimaaleA HaaAaaraec haamaas׃ (HeLeningradV)

ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃ (HeLeningradoV)
wtxht HArc lpnj HAlHjm wtmlA HArc hms׃ (HeLeningradoV)

Corrupta est autem terra coram Deo et repleta est iniquitate. (NovaVulgata)

1.Mose 6,12 *

Und Gott sah die Erde, und siehe, sie war verderbt; denn alles Fleisch hatte seinen Weg auf Erden verderbt. (Schlachter)
καὶ εἶδεν κύριος ὁ θεὸς τὴν γῆν καὶ ἦν κατεφθαρμένη ὅτι κατέφθειρεν πᾶσα σὰρξ τὴν ὁδὸν αὐτοῦ ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai eiden kyrios o theos tehn gehn kai ehn katephtharmeneh oti katephtheiren pasa sarx tehn odon aytoy epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי־הִשְׁחִית כָּל־בָּשָׂר אֶת־דַּרְכֹּו עַל־הָאָרֶץ׃ ס (HeLeningradV)
wajarA AaeloHijm Aaet-HaaAaaraec wHineH nixxhaataaH kij-Hixxhijt kaal-baaxaar Aaet-darkow Oal-HaaAaaraec׃ s (HeLeningradV)

וירא אלהים את־הארץ והנה נשחתה כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ׃ ס (HeLeningradoV)
wjrA AlHjm At-HArc wHnH nxhtH kj-Hxhjt kl-bxr At-drkw Ol-HArc׃ s (HeLeningradoV)

Cumque vidisset Deus terram esse corruptam omnis quippe caro corruperat viam suam super terram (NovaVulgata)

1.Mose 6,13 *

Da sprach Gott zu Noah: Alles Fleisches Ende ist vor mich gekommen; denn die Erde ist durch sie mit Frevel erfüllt, und siehe, ich will sie samt der Erde vertilgen. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς νωε καιρὸς παντὸς ἀνθρώπου ἥκει ἐναντίον μου ὅτι ἐπλήσθη ἡ γῆ ἀδικίας ἀπ' αὐτῶν καὶ ἰδοὺ ἐγὼ καταφθείρω αὐτοὺς καὶ τὴν γῆν (Septuaginta)
kai eipen o theos pros nohe kairos pantos anthrohpoy ehkei enantion moy oti eplehstheh eh geh adikias ap' aytohn kai idoy egoh kataphtheiroh aytoys kai tehn gehn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm lnoha qec kaal-baaxaar baaA lpaanaj kij-maalAaaH HaaAaaraec haamaas mipnejHaem wHinnij maxxhijtaam Aaet-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים לנח קץ כל־בשר בא לפני כי־מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm lnh qc kl-bxr bA lpnj kj-mlAH HArc hms mpnjHm wHnnj mxhjtm At-HArc׃ (HeLeningradoV)

dixit ad Noe: “Finis universae carnis venit coram me; repleta est enim terra iniquitate a facie eorum, et ecce ego disperdam eos de terra. (NovaVulgata)

1.Mose 6,22 *

Und Noah tat es; er machte alles genau so, wie ihm Gott befahl. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν νωε πάντα ὅσα ἐνετείλατο αὐτῷ κύριος ὁ θεός οὕτως ἐποίησεν (Septuaginta)
kai epoiehsen nohe panta osa eneteilato aytoh kyrios o theos oytohs epoiehsen (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתֹו אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה׃ ס (HeLeningradV)
wajaOax noha kkol Aaxxaer ciwaaH Aotow AaeloHijm ken OaaxaaH׃ s (HeLeningradV)

ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה׃ ס (HeLeningradoV)
wjOx nh kkl Axr cwH Atw AlHjm kn OxH׃ s (HeLeningradoV)

Fecit ergo Noe omnia, quae praeceperat illi Deus; sic fecit. (NovaVulgata)

1.Mose 7,1 *

Und der HERR sprach zu Noah: Geh in die Arche, du und dein ganzes Haus! Denn dich habe ich gerecht ersehen unter diesem Geschlecht. (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς πρὸς νωε εἴσελθε σὺ καὶ πᾶς ὁ οἶκός σου εἰς τὴν κιβωτόν ὅτι σὲ εἶδον δίκαιον ἐναντίον μου ἐν τῇ γενεᾷ ταύτῃ (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos pros nohe eiselthe sy kai pas o oikos soy eis tehn kibohton oti se eidon dikaion enantion moy en teh genea tayteh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ בֹּא־אַתָּה וְכָל־בֵּיתְךָ אֶל־הַתֵּבָה כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדֹּור הַזֶּה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH lnoha boA-AataaH wkaal-bejtkaa Aael-HatebaaH kij-Aotkaa raaAijtij cadijq lpaanaj badowr HazaeH׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה לנח בא־אתה וכל־ביתך אל־התבה כי־אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH lnh bA-AtH wkl-bjtk Al-HtbH kj-Atk rAjtj cdjq lpnj bdwr HzH׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus ad Noe: “Ingredere tu et omnis domus tua arcam; te enim vidi iustum coram me in generatione hac. (NovaVulgata)

1.Mose 7,5 *

Und Noah machte alles, wie ihm der HERR gebot. (Schlachter)
καὶ ἐποίησεν νωε πάντα ὅσα ἐνετείλατο αὐτῷ κύριος ὁ θεός (Septuaginta)
kai epoiehsen nohe panta osa eneteilato aytoh kyrios o theos (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajaOax noha kkol Aaxxaer-ciwaaHw jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויעש נח ככל אשר־צוהו יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjOx nh kkl Axr-cwHw jHwH׃ (HeLeningradoV)

Fecit ergo Noe omnia, quae mandaverat ei Dominus. (NovaVulgata)

1.Mose 7,9 *

gingen paarweise in die Arche, Männchen und Weibchen, wie Gott dem Noah geboten hatte. (Schlachter)
δύο δύο εἰσῆλθον πρὸς νωε εἰς τὴν κιβωτόν ἄρσεν καὶ θῆλυ καθὰ ἐνετείλατο αὐτῷ ὁ θεός (Septuaginta)
dyo dyo eisehlthon pros nohe eis tehn kibohton arsen kai thehly katha eneteilato aytoh o theos (Septuaginta)

שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ׃ (HeLeningradV)
xxnajim xxnajim baaAw Aael-noha Aael-HatebaaH zaakaar wnqebaaH kaAaxxaer ciwaaH AaeloHijm Aaet-noha׃ (HeLeningradV)

שנים שנים באו אל־נח אל־התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את־נח׃ (HeLeningradoV)
xnjm xnjm bAw Al-nh Al-HtbH zkr wnqbH kAxr cwH AlHjm At-nh׃ (HeLeningradoV)

duo et duo ingressa sunt ad Noe in arcam, masculus et femina, sicut praeceperat Deus Noe. (NovaVulgata)

1.Mose 7,16 *

Und die hineingingen, Männchen und Weibchen von allem Fleisch, kamen herbei, wie Gott ihm geboten hatte; und der HERR schloß hinter ihm zu. (Schlachter)
καὶ τὰ εἰσπορευόμενα ἄρσεν καὶ θῆλυ ἀπὸ πάσης σαρκὸς εἰσῆλθεν καθὰ ἐνετείλατο ὁ θεὸς τῷ νωε καὶ ἔκλεισεν κύριος ὁ θεὸς ἔξωθεν αὐτοῦ τὴν κιβωτόν (Septuaginta)
kai ta eisporeyomena arsen kai thehly apo pasehs sarkos eisehlthen katha eneteilato o theos toh nohe kai ekleisen kyrios o theos exohthen aytoy tehn kibohton (Septuaginta)

וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל־בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתֹו אֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר יְהוָה בַּעֲדֹו׃ (HeLeningradV)
wHabaaAijm zaakaar wnqebaaH mikaal-baaxaar baaAw kaAaxxaer ciwaaH Aotow AaeloHijm wajisgor jHwaaH baOadow׃ (HeLeningradV)

והבאים זכר ונקבה מכל־בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו׃ (HeLeningradoV)
wHbAjm zkr wnqbH mkl-bxr bAw kAxr cwH Atw AlHjm wjsgr jHwH bOdw׃ (HeLeningradoV)

Et quae ingressa sunt, masculus et femina ex omni carne introierunt, sicut praeceperat ei Deus; et inclusit eum Dominus de foris. (NovaVulgata)

1.Mose 8,1 *

Da gedachte Gott an Noah und an alle Tiere und an alles Vieh, das bei ihm in der Arche war; und Gott ließ einen Wind über die Erde wehen, daß die Wasser fielen. (Schlachter)
καὶ ἐμνήσθη ὁ θεὸς τοῦ νωε καὶ πάντων τῶν θηρίων καὶ πάντων τῶν κτηνῶν καὶ πάντων τῶν πετεινῶν καὶ πάντων τῶν ἑρπετῶν ὅσα ἦν μετ' αὐτοῦ ἐν τῇ κιβωτῷ καὶ ἐπήγαγεν ὁ θεὸς πνεῦμα ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐκόπασεν τὸ ὕδωρ (Septuaginta)
kai emnehstheh o theos toy nohe kai pantohn tohn thehriohn kai pantohn tohn ktehnohn kai pantohn tohn peteinohn kai pantohn tohn erpetohn osa ehn met' aytoy en teh kibohtoh kai epehgagen o theos pneyma epi tehn gehn kai ekopasen to ydohr (Septuaginta)

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֵת כָּל־הַחַיָּה וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתֹּו בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל־הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃ (HeLeningradV)
wajizkor AaeloHijm Aaet-noha wAet kaal-HahajaaH wAaet-kaal-HabHemaaH Aaxxaer Aitow batebaaH wajaOaber AaeloHijm rwha Oal-HaaAaaraec wajaaxxokw Hamaajim׃ (HeLeningradV)

ויזכר אלהים את־נח ואת כל־החיה ואת־כל־הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על־הארץ וישכו המים׃ (HeLeningradoV)
wjzkr AlHjm At-nh wAt kl-HhjH wAt-kl-HbHmH Axr Atw btbH wjObr AlHjm rwh Ol-HArc wjxkw Hmjm׃ (HeLeningradoV)

Recordatus autem Deus Noe cunctorumque animantium et omnium iumentorum, quae erant cum eo in arca, adduxit spiritum super terram, et imminutae sunt aquae. (NovaVulgata)

1.Mose 8,15 *

Da redete Gott zu Noah und sprach: (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῷ νωε λέγων (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos toh nohe legohn (Septuaginta)

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ לֵאמֹר׃ (HeLeningradV)
wajdaber AaeloHijm Aael-noha leAmor׃ (HeLeningradV)

וידבר אלהים אל־נח לאמר׃ (HeLeningradoV)
wjdbr AlHjm Al-nh lAmr׃ (HeLeningradoV)

Locutus est autem Deus ad Noe dicens: (NovaVulgata)

1.Mose 8,20 *

Noah aber baute dem HERRN einen Altar und nahm von allerlei reinem Vieh und von allerlei reinem Geflügel und opferte Brandopfer auf dem Altar. (Schlachter)
καὶ ᾠκοδόμησεν νωε θυσιαστήριον τῷ θεῷ καὶ ἔλαβεν ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν τῶν καθαρῶν καὶ ἀπὸ πάντων τῶν πετεινῶν τῶν καθαρῶν καὶ ἀνήνεγκεν ὁλοκαρπώσεις ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον (Septuaginta)
kai ohkodomehsen nohe thysiastehrion toh theoh kai elaben apo pantohn tohn ktehnohn tohn katharohn kai apo pantohn tohn peteinohn tohn katharohn kai anehnegken olokarpohseis epi to thysiastehrion (Septuaginta)

וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקַּח מִכֹּל ׀ הַבְּהֵמָה הַטְּהֹורָה וּמִכֹּל הָעֹוף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ׃ (HeLeningradV)
wajibaen noha mizbeha lajHwaaH wajiqah mikol HabHemaaH HaTHowraaH wmikol HaaOowp HaTaaHor wajaOal Oolot bamizbeha׃ (HeLeningradV)

ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל ׀ הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃ (HeLeningradoV)
wjbn nh mzbh ljHwH wjqh mkl HbHmH HTHwrH wmkl HOwp HTHr wjOl Olt bmzbh׃ (HeLeningradoV)

Aedificavit autem Noe altare Domino; et tollens de cunctis pecoribus mundis et volucribus mundis obtulit holocausta super altare. (NovaVulgata)

1.Mose 8,21 *

Und der HERR roch den befriedigenden Geruch, und der HERR sprach zu seinem Herzen: Ich will fortan die Erde nicht mehr verfluchen um des Menschen willen, wiewohl das Dichten des menschlichen Herzens böse ist von seiner Jugend an; auch will ich fortan nicht mehr alles Lebendige schlagen, wie ich getan habe. (Schlachter)
καὶ ὠσφράνθη κύριος ὁ θεὸς ὀσμὴν εὐωδίας καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς διανοηθείς οὐ προσθήσω ἔτι τοῦ καταράσασθαι τὴν γῆν διὰ τὰ ἔργα τῶν ἀνθρώπων ὅτι ἔγκειται ἡ διάνοια τοῦ ἀνθρώπου ἐπιμελῶς ἐπὶ τὰ πονηρὰ ἐκ νεότητος οὐ προσθήσω οὖν ἔτι πατάξαι πᾶσαν σάρκα ζῶσαν καθὼς ἐποίησα (Septuaginta)
kai ohsphrantheh kyrios o theos osmehn eyohdias kai eipen kyrios o theos dianoehtheis oy prosthehsoh eti toy katarasasthai tehn gehn dia ta erga tohn anthrohpohn oti egkeitai eh dianoia toy anthrohpoy epimelohs epi ta ponehra ek neotehtos oy prosthehsoh oyn eti pataxai pasan sarka zohsan kathohs epoiehsa (Septuaginta)

וַיָּרַח יְהוָה אֶת־רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־לִבֹּו לֹא־אֹסִף לְקַלֵּל עֹוד אֶת־הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא־אֹסִף עֹוד לְהַכֹּות אֶת־כָּל־חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי׃ (HeLeningradV)
wajaarah jHwaaH Aaet-rejha Hanijhoha wajoAmaer jHwaaH Aael-libow loA-Aosip lqalel Oowd Aaet-HaaAadaamaaH baOabwr HaaAaadaam kij jecaer leb HaaAaadaam raO minOuraajw wloA-Aosip Oowd lHakowt Aaet-kaal-haj kaAaxxaer Oaaxijtij׃ (HeLeningradV)

וירח יהוה את־ריח הניחח ויאמר יהוה אל־לבו לא־אסף לקלל עוד את־האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא־אסף עוד להכות את־כל־חי כאשר עשיתי׃ (HeLeningradoV)
wjrh jHwH At-rjh Hnjhh wjAmr jHwH Al-lbw lA-Asp lqll Owd At-HAdmH bObwr HAdm kj jcr lb HAdm rO mnOrjw wlA-Asp Owd lHkwt At-kl-hj kAxr Oxjtj׃ (HeLeningradoV)

Odoratusque est Dominus odorem suavitatis et locutus est Dominus ad cor suum: “Nequaquam ultra maledicam terrae propter homines, quia cogitatio humani cordis in malum prona est ab adulescentia sua. Non igitur ultra percutiam omnem animam viventem, sicut feci. (NovaVulgata)

1.Mose 9,1 *

Und Gott segnete Noah und seine Söhne und sprach zu ihnen: Seid fruchtbar und mehret euch und erfüllet die Erde! (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν ὁ θεὸς τὸν νωε καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ εἶπεν αὐτοῖς αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε καὶ πληρώσατε τὴν γῆν καὶ κατακυριεύσατε αὐτῆς (Septuaginta)
kai ehylogehsen o theos ton nohe kai toys yioys aytoy kai eipen aytois ayxanesthe kai plehthynesthe kai plehrohsate tehn gehn kai katakyrieysate aytehs (Septuaginta)

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֶת־בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajbaaraek AaeloHijm Aaet-noha wAaet-baanaajw wajoAmaer laaHaem prw wrbw wmilAw Aaet-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויברך אלהים את־נח ואת־בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wjbrk AlHjm At-nh wAt-bnjw wjAmr lHm prw wrbw wmlAw At-HArc׃ (HeLeningradoV)

Benedixitque Deus Noe et filiis eius et dixit ad eos: “Crescite et multiplicamini et implete terram. (NovaVulgata)

1.Mose 9,6 *

Wer Menschenblut vergießt, des Blut soll auch durch Menschen vergossen werden; denn Gott hat den Menschen nach seinem Bild gemacht. (Schlachter)
ὁ ἐκχέων αἷμα ἀνθρώπου ἀντὶ τοῦ αἵματος αὐτοῦ ἐκχυθήσεται ὅτι ἐν εἰκόνι θεοῦ ἐποίησα τὸν ἄνθρωπον (Septuaginta)
o ekcheohn aima anthrohpoy anti toy aimatos aytoy ekchythehsetai oti en eikoni theoy epoiehsa ton anthrohpon (Septuaginta)

שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמֹו יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם׃ (HeLeningradV)
xxopek dam HaaAaadaam baaAaadaam daamow jixxaapek kij bcaelaem AaeloHijm OaaxaaH Aaet-HaaAaadaam׃ (HeLeningradV)

שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את־האדם׃ (HeLeningradoV)
xpk dm HAdm bAdm dmw jxpk kj bclm AlHjm OxH At-HAdm׃ (HeLeningradoV)

Quicumque effuderit humanum sanguinem, per hominem fundetur sanguis illius; ad imaginem quippe Dei factus est homo. (NovaVulgata)

1.Mose 9,8 *

Und Gott sprach zu Noah und zu seinen Söhnen mit ihm: (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς τῷ νωε καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ λέγων (Septuaginta)
kai eipen o theos toh nohe kai tois yiois aytoy met' aytoy legohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ וְאֶל־בָּנָיו אִתֹּו לֵאמֹר׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-noha wAael-baanaajw Aitow leAmor׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־נח ואל־בניו אתו לאמר׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-nh wAl-bnjw Atw lAmr׃ (HeLeningradoV)

Haec quoque dixit Deus ad Noe et ad filios eius cum eo: (NovaVulgata)

1.Mose 9,12 *

Und Gott sprach: Dies ist das Zeichen des Bundes, welchen ich stifte zwischen mir und euch und allen lebendigen Wesen, die bei euch sind, auf ewige Zeiten: (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς πρὸς νωε τοῦτο τὸ σημεῖον τῆς διαθήκης ὃ ἐγὼ δίδωμι ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ὑμῶν καὶ ἀνὰ μέσον πάσης ψυχῆς ζώσης ἥ ἐστιν μεθ' ὑμῶν εἰς γενεὰς αἰωνίους (Septuaginta)
kai eipen kyrios o theos pros nohe toyto to sehmeion tehs diathehkehs o egoh didohmi ana meson emoy kai ymohn kai ana meson pasehs psychehs zohsehs eh estin meth' ymohn eis geneas aiohnioys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אֹות־הַבְּרִית אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עֹולָם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm zoAt Aowt-Habrijt Aaxxaer-Aanij noten bejnij wbejnejkaem wbejn kaal-naepaexx hajaaH Aaxxaer Aitkaem ldorot Oowlaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים זאת אות־הברית אשר־אני נתן ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm zAt Awt-Hbrjt Axr-Anj ntn bjnj wbjnjkm wbjn kl-npx hjH Axr Atkm ldrt Owlm׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Deus: “Hoc signum foederis, quod do inter me et vos et ad omnem animam viventem, quae est vobiscum, in generationes sempiternas: (NovaVulgata)

1.Mose 9,16 *

Darum soll der Bogen in den Wolken sein, daß ich ihn ansehe und gedenke an den ewigen Bund zwischen Gott und allen lebendigen Wesen von allem Fleisch, das auf Erden ist. (Schlachter)
καὶ ἔσται τὸ τόξον μου ἐν τῇ νεφέλῃ καὶ ὄψομαι τοῦ μνησθῆναι διαθήκην αἰώνιον ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον πάσης ψυχῆς ζώσης ἐν πάσῃ σαρκί ἥ ἐστιν ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai estai to toxon moy en teh nepheleh kai opsomai toy mnehsthehnai diathehkehn aiohnion ana meson emoy kai ana meson pasehs psychehs zohsehs en paseh sarki eh estin epi tehs gehs (Septuaginta)

וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עֹולָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wHaajtaaH Haqaexxaet baeOaanaan wrAijtijHaa lizkor brijt Oowlaam bejn AaeloHijm wbejn kaal-naepaexx hajaaH bkaal-baaxaar Aaxxaer Oal-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל־נפש חיה בכל־בשר אשר על־הארץ׃ (HeLeningradoV)
wHjtH Hqxt bOnn wrAjtjH lzkr brjt Owlm bjn AlHjm wbjn kl-npx hjH bkl-bxr Axr Ol-HArc׃ (HeLeningradoV)

Eritque arcus in nubibus, et videbo illum et recordabor foederis sempiterni, quod pactum est inter Deum et omnem animam viventem universae carnis, quae est super terram”. (NovaVulgata)

1.Mose 9,17 *

Und Gott sprach zu Noah: Das ist das Zeichen des Bundes, welchen ich aufgerichtet habe zwischen mir und allem Fleisch, das auf Erden ist! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς τῷ νωε τοῦτο τὸ σημεῖον τῆς διαθήκης ἧς διεθέμην ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον πάσης σαρκός ἥ ἐστιν ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
kai eipen o theos toh nohe toyto to sehmeion tehs diathehkehs ehs diethemehn ana meson emoy kai ana meson pasehs sarkos eh estin epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ זֹאת אֹות־הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃ פ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-noha zoAt Aowt-Habrijt Aaxxaer Haqimotij bejnij wbejn kaal-baaxaar Aaxxaer Oal-HaaAaaraec׃ p (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־נח זאת אות־הברית אשר הקמתי ביני ובין כל־בשר אשר על־הארץ׃ פ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-nh zAt Awt-Hbrjt Axr Hqmtj bjnj wbjn kl-bxr Axr Ol-HArc׃ p (HeLeningradoV)

Dixitque Deus ad Noe: “Hoc erit signum foederis, quod constitui inter me et omnem carnem super terram”. (NovaVulgata)

1.Mose 9,26 *

Und weiter sprach er: Gepriesen sei der HERR, der Gott Sems, und Kanaan sei sein Knecht! (Schlachter)
καὶ εἶπεν εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς τοῦ σημ καὶ ἔσται χανααν παῖς αὐτοῦ (Septuaginta)
kai eipen eylogehtos kyrios o theos toy sehm kai estai chanaan pais aytoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמֹו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer baarwk jHowaaH AaeloHej xxem wijHij knaOan Oaebaed laamow׃ (HeLeningradV)

ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr brwk jHwH AlHj xm wjHj knOn Obd lmw׃ (HeLeningradoV)

Dixitque: Benedictus Dominus Deus Sem! Sitque Chanaan servus eius. (NovaVulgata)

1.Mose 9,27 *

Gott breite Japhet aus und lasse ihn wohnen in Sems Hütten, und Kanaan sei sein Knecht! (Schlachter)
πλατύναι ὁ θεὸς τῷ ιαφεθ καὶ κατοικησάτω ἐν τοῖς οἴκοις τοῦ σημ καὶ γενηθήτω χανααν παῖς αὐτῶν (Septuaginta)
platynai o theos toh iapheth kai katoikehsatoh en tois oikois toy sehm kai genehthehtoh chanaan pais aytohn (Septuaginta)

יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי־שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמֹו׃ (HeLeningradV)
japt AaeloHijm ljaepaet wjixxkon bAaaHaalej-xxem wijHij knaOan Oaebaed laamow׃ (HeLeningradV)

יפת אלהים ליפת וישכן באהלי־שם ויהי כנען עבד למו׃ (HeLeningradoV)
jpt AlHjm ljpt wjxkn bAHlj-xm wjHj knOn Obd lmw׃ (HeLeningradoV)

Dilatet Deus Iapheth, et habitet in tabernaculis Sem, sitque Chanaan servus eius”. (NovaVulgata)

1.Mose 10,9 *

Er war ein gewaltiger Jäger vor dem HERRN; daher sagt man: Ein gewaltiger Jäger vor dem HERRN wie Nimrod. (Schlachter)
οὗτος ἦν γίγας κυνηγὸς ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ διὰ τοῦτο ἐροῦσιν ὡς νεβρωδ γίγας κυνηγὸς ἐναντίον κυρίου (Septuaginta)
oytos ehn gigas kynehgos enantion kyrioy toy theoy dia toyto eroysin ohs nebrohd gigas kynehgos enantion kyrioy (Septuaginta)

הוּא־הָיָה גִבֹּר־צַיִד לִפְנֵי יְהוָה עַל־כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבֹּור צַיִד לִפְנֵי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
HwA-HaajaaH gibor-cajid lipnej jHwaaH Oal-ken jeAaamar knimrod gibowr cajid lipnej jHwaaH׃ (HeLeningradV)

הוא־היה גבר־ציד לפני יהוה על־כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה׃ (HeLeningradoV)
HwA-HjH gbr-cjd lpnj jHwH Ol-kn jAmr knmrd gbwr cjd lpnj jHwH׃ (HeLeningradoV)

et erat robustus venator coram Domino. Ob hoc exivit proverbium: “Quasi Nemrod robustus venator coram Domino”. (NovaVulgata)

1.Mose 11,5 *

Da fuhr der HERR herab, daß er die Stadt und den Turm sähe, den die Menschenkinder bauten. (Schlachter)
καὶ κατέβη κύριος ἰδεῖν τὴν πόλιν καὶ τὸν πύργον ὃν ᾠκοδόμησαν οἱ υἱοὶ τῶν ἀνθρώπων (Septuaginta)
kai katebeh kyrios idein tehn polin kai ton pyrgon on ohkodomehsan oi yioi tohn anthrohpohn (Septuaginta)

וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת־הָעִיר וְאֶת־הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם׃ (HeLeningradV)
wajeraed jHwaaH lirAot Aaet-HaaOijr wAaet-Hamigdaal Aaxxaer baanw bnej HaaAaadaam׃ (HeLeningradV)

וירד יהוה לראת את־העיר ואת־המגדל אשר בנו בני האדם׃ (HeLeningradoV)
wjrd jHwH lrAt At-HOjr wAt-Hmgdl Axr bnw bnj HAdm׃ (HeLeningradoV)

Descendit autem Dominus, ut videret civitatem et turrim, quam aedificaverunt filii hominum, (NovaVulgata)

1.Mose 11,6 *

Und der HERR sprach: Siehe, es ist nur ein einziges Volk, und sie sprechen alle nur eine Sprache, und dies ist der Anfang ihres Unternehmens! Nun wird es ihnen nicht unmöglich sein, alles auszuführen, was sie sich vorgenommen haben. (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος ἰδοὺ γένος ἓν καὶ χεῖλος ἓν πάντων καὶ τοῦτο ἤρξαντο ποιῆσαι καὶ νῦν οὐκ ἐκλείψει ἐξ αὐτῶν πάντα ὅσα ἂν ἐπιθῶνται ποιεῖν (Septuaginta)
kai eipen kyrios idoy genos en kai cheilos en pantohn kai toyto ehrxanto poiehsai kai nyn oyk ekleipsei ex aytohn panta osa an epithohntai poiein (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשֹׂות וְעַתָּה לֹא־יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשֹׂות׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Hen Oam Aaehaad wxaapaaH Aahat lkulaam wzaeH Hahilaam laOaxowt wOataaH loA-jibaacer meHaem kol Aaxxaer jaazmw laOaxowt׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא־יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Hn Om Ahd wxpH Aht lklm wzH Hhlm lOxwt wOtH lA-jbcr mHm kl Axr jzmw lOxwt׃ (HeLeningradoV)

et dixit Dominus: “Ecce unus est populus et unum labium omnibus; et hoc est initium operationis eorum, nec eis erit deinceps difficile, quidquid cogitaverint facere. (NovaVulgata)

1.Mose 11,8 *

Also zerstreute sie der HERR von dannen über die ganze Erde, daß sie aufhörten die Stadt zu bauen. (Schlachter)
καὶ διέσπειρεν αὐτοὺς κύριος ἐκεῖθεν ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς καὶ ἐπαύσαντο οἰκοδομοῦντες τὴν πόλιν καὶ τὸν πύργον (Septuaginta)
kai diespeiren aytoys kyrios ekeithen epi prosohpon pasehs tehs gehs kai epaysanto oikodomoyntes tehn polin kai ton pyrgon (Septuaginta)

וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר׃ (HeLeningradV)
wajaapaec jHwaaH Aotaam mixxaam Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wajahdlw libnot HaaOijr׃ (HeLeningradV)

ויפץ יהוה אתם משם על־פני כל־הארץ ויחדלו לבנת העיר׃ (HeLeningradoV)
wjpc jHwH Atm mxm Ol-pnj kl-HArc wjhdlw lbnt HOjr׃ (HeLeningradoV)

Atque ita divisit eos Dominus ex illo loco super faciem universae terrae, et cessaverunt aedificare civitatem. (NovaVulgata)

1.Mose 11,9 *

Daher gab man ihr den Namen Babel, weil der HERR daselbst die Sprache der ganzen Welt verwirrte und sie von dannen über die ganze Erde zerstreute. (Schlachter)
διὰ τοῦτο ἐκλήθη τὸ ὄνομα αὐτῆς σύγχυσις ὅτι ἐκεῖ συνέχεεν κύριος τὰ χείλη πάσης τῆς γῆς καὶ ἐκεῖθεν διέσπειρεν αὐτοὺς κύριος ὁ θεὸς ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς (Septuaginta)
dia toyto eklehtheh to onoma aytehs sygchysis oti ekei synecheen kyrios ta cheileh pasehs tehs gehs kai ekeithen diespeiren aytoys kyrios o theos epi prosohpon pasehs tehs gehs (Septuaginta)

עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי־שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל־הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל־פְּנֵי כָּל־הָאָרֶץ׃ פ (HeLeningradV)
Oal-ken qaaraaA xxmaaH baabael kij-xxaam baalal jHwaaH xpat kaal-HaaAaaraec wmixxaam Haepijcaam jHwaaH Oal-pnej kaal-HaaAaaraec׃ p (HeLeningradV)

על־כן קרא שמה בבל כי־שם בלל יהוה שפת כל־הארץ ומשם הפיצם יהוה על־פני כל־הארץ׃ פ (HeLeningradoV)
Ol-kn qrA xmH bbl kj-xm bll jHwH xpt kl-HArc wmxm Hpjcm jHwH Ol-pnj kl-HArc׃ p (HeLeningradoV)

Et idcirco vocatum est nomen eius Babel, quia ibi confusum est labium universae terrae, et inde dispersit eos Dominus super faciem universae terrae. (NovaVulgata)

1.Mose 12,1 *

Und der HERR sprach zu Abram: Geh aus von deinem Land und von deiner Verwandtschaft und von deines Vaters Hause in das Land, das ich dir zeigen will! (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος τῷ αβραμ ἔξελθε ἐκ τῆς γῆς σου καὶ ἐκ τῆς συγγενείας σου καὶ ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ πατρός σου εἰς τὴν γῆν ἣν ἄν σοι δείξω (Septuaginta)
kai eipen kyrios toh abram exelthe ek tehs gehs soy kai ek tehs syggeneias soy kai ek toy oikoy toy patros soy eis tehn gehn ehn an soi deixoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמֹּולַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-Aabraam laek-lkaa meAarckaa wmimowladtkaa wmibejt Aaabijkaa Aael-HaaAaaraec Aaxxaer AarAaekaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־אברם לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל־הארץ אשר אראך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-Abrm lk-lk mArck wmmwldtk wmbjt Abjk Al-HArc Axr ArAk׃ (HeLeningradoV)

Dixit autem Dominus ad Abram: “Egredere de terra tua et de cognatione tua et de domo patris tui in terram, quam monstrabo tibi. (NovaVulgata)

1.Mose 12,4 *

Da ging Abram, wie der HERR zu ihm gesagt hatte, und Lot ging mit ihm; Abram aber war fünfundsiebzig Jahre alt, da er von Haran auszog. (Schlachter)
καὶ ἐπορεύθη αβραμ καθάπερ ἐλάλησεν αὐτῷ κύριος καὶ ὤ|χετο μετ' αὐτοῦ λωτ αβραμ δὲ ἦν ἐτῶν ἑβδομήκοντα πέντε ὅτε ἐξῆλθεν ἐκ χαρραν (Septuaginta)
kai eporeytheh abram kathaper elalehsen aytoh kyrios kai ohcheto met' aytoy loht abram de ehn etohn ebdomehkonta pente ote exehlthen ek charran (Septuaginta)

וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה וַיֵּלֶךְ אִתֹּו לֹוט וְאַבְרָם בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתֹו מֵחָרָן׃ (HeLeningradV)
wajelaek Aabraam kaAaxxaer dibaer Aelaajw jHwaaH wajelaek Aitow lowT wAabraam baen-haamexx xxaanijm wxxibOijm xxaanaaH bceAtow mehaaraan׃ (HeLeningradV)

וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן־חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃ (HeLeningradoV)
wjlk Abrm kAxr dbr Aljw jHwH wjlk Atw lwT wAbrm bn-hmx xnjm wxbOjm xnH bcAtw mhrn׃ (HeLeningradoV)

Egressus est itaque Abram, sicut praeceperat ei Dominus, et ivit cum eo Lot. Septuaginta quinque annorum erat Abram, cum egrederetur de Charran. (NovaVulgata)

1.Mose 12,7 *

Da erschien der HERR dem Abram und sprach: Deinem Samen will ich dies Land geben! Und er baute daselbst einen Altar dem HERRN, der ihm erschienen war. (Schlachter)
καὶ ὤφθη κύριος τῷ αβραμ καὶ εἶπεν αὐτῷ τῷ σπέρματί σου δώσω τὴν γῆν ταύτην καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ αβραμ θυσιαστήριον κυρίῳ τῷ ὀφθέντι αὐτῷ (Septuaginta)
kai ohphtheh kyrios toh abram kai eipen aytoh toh spermati soy dohsoh tehn gehn taytehn kai ohkodomehsen ekei abram thysiastehrion kyrioh toh ophthenti aytoh (Septuaginta)

וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו׃ (HeLeningradV)
wajeraaA jHwaaH Aael-Aabraam wajoAmaer lzarOakaa Aaeten Aaet-HaaAaaraec HazoAt wajibaen xxaam mizbeha lajHwaaH HanirAaeH Aelaajw׃ (HeLeningradV)

וירא יהוה אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃ (HeLeningradoV)
wjrA jHwH Al-Abrm wjAmr lzrOk Atn At-HArc HzAt wjbn xm mzbh ljHwH HnrAH Aljw׃ (HeLeningradoV)

Apparuit autem Dominus Abram et dixit ei: “Semini tuo dabo terram hanc”. Qui aedificavit ibi altare Domino, qui apparuerat ei. (NovaVulgata)

1.Mose 12,8 *

Von da rückte er weiter vor aufs Gebirge, östlich von Bethel, und schlug sein Zelt also auf, daß er Bethel im Westen und Ai im Osten hatte; und er baute daselbst dem HERRN einen Altar und rief den Namen des HERRN an. (Schlachter)
καὶ ἀπέστη ἐκεῖθεν εἰς τὸ ὄρος κατ' ἀνατολὰς βαιθηλ καὶ ἔστησεν ἐκεῖ τὴν σκηνὴν αὐτοῦ βαιθηλ κατὰ θάλασσαν καὶ αγγαι κατ' ἀνατολάς καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ καὶ ἐπεκαλέσατο ἐπὶ τῷ ὀνόματι κυρίου (Septuaginta)
kai apesteh ekeithen eis to oros kat' anatolas baithehl kai estehsen ekei tehn skehnehn aytoy baithehl kata thalassan kai aggai kat' anatolas kai ohkodomehsen ekei thysiastehrion toh kyrioh kai epekalesato epi toh onomati kyrioy (Septuaginta)

וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית־אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית־אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajaOteq mixxaam HaaHaaraaH miqaedaem lbejt-Ael wajeT AaaHaaloH bejt-Ael mijaam wHaaOaj miqaedaem wajibaen-xxaam mizbeha lajHwaaH wajiqraaA bxxem jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויעתק משם ההרה מקדם לבית־אל ויט אהלה בית־אל מים והעי מקדם ויבן־שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjOtq mxm HHrH mqdm lbjt-Al wjT AHlH bjt-Al mjm wHOj mqdm wjbn-xm mzbh ljHwH wjqrA bxm jHwH׃ (HeLeningradoV)

Et inde transgrediens ad montem, qui erat contra orientem Bethel, tetendit ibi tabernaculum suum ab occidente habens Bethel et ab oriente Hai; aedificavit quoque ibi altare Domino et invocavit nomen Domini. (NovaVulgata)

1.Mose 12,17 *

Aber der HERR schlug den Pharao und sein Haus mit großen Plagen um Sarais, des Weibes Abrams, willen. (Schlachter)
καὶ ἤτασεν ὁ θεὸς τὸν φαραω ἐτασμοῖς μεγάλοις καὶ πονηροῖς καὶ τὸν οἶκον αὐτοῦ περὶ σαρας τῆς γυναικὸς αβραμ (Septuaginta)
kai ehtasen o theos ton pharaoh etasmois megalois kai ponehrois kai ton oikon aytoy peri saras tehs gynaikos abram (Septuaginta)

וַיְנַגַּע יְהוָה ׀ אֶת־פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת־בֵּיתֹו עַל־דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם׃ (HeLeningradV)
wajnagaO jHwaaH Aaet-parOoH ngaaOijm gdolijm wAaet-bejtow Oal-dbar xaaraj Aexxaet Aabraam׃ (HeLeningradV)

וינגע יהוה ׀ את־פרעה נגעים גדלים ואת־ביתו על־דבר שרי אשת אברם׃ (HeLeningradoV)
wjngO jHwH At-prOH ngOjm gdljm wAt-bjtw Ol-dbr xrj Axt Abrm׃ (HeLeningradoV)

Flagellavit autem Dominus pharaonem plagis maximis et domum eius propter Sarai uxorem Abram. (NovaVulgata)

1.Mose 13,4 *

an die Stätte des Altars, welchen er in der ersten Zeit gemacht hatte; und Abram rief daselbst den Namen des HERRN an. (Schlachter)
εἰς τὸν τόπον τοῦ θυσιαστηρίου οὗ ἐποίησεν ἐκεῖ τὴν ἀρχήν καὶ ἐπεκαλέσατο ἐκεῖ αβραμ τὸ ὄνομα κυρίου (Septuaginta)
eis ton topon toy thysiastehrioy oy epoiehsen ekei tehn archehn kai epekalesato ekei abram to onoma kyrioy (Septuaginta)

אֶל־מְקֹום הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר־עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם יְהוָה׃ (HeLeningradV)
Aael-mqowm Hamizbeha Aaxxaer-OaaxaaH xxaam baariAxxonaaH wajiqraaA xxaam Aabraam bxxem jHwaaH׃ (HeLeningradV)

אל־מקום המזבח אשר־עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃ (HeLeningradoV)
Al-mqwm Hmzbh Axr-OxH xm brAxnH wjqrA xm Abrm bxm jHwH׃ (HeLeningradoV)

in loco altaris, quod fecerat prius, et invocavit ibi nomen Domini. (NovaVulgata)

1.Mose 13,10 *

Da hob Lot seine Augen auf und besah die ganze Jordanaue; denn sie war allenthalben bewässert, wie ein Garten des HERRN, wie Ägyptenland, bis nach Zoar hinab, ehe der HERR Sodom und Gomorra verderbte. (Schlachter)
καὶ ἐπάρας λωτ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ εἶδεν πᾶσαν τὴν περίχωρον τοῦ ιορδάνου ὅτι πᾶσα ἦν ποτιζομένη πρὸ τοῦ καταστρέψαι τὸν θεὸν σοδομα καὶ γομορρα ὡς ὁ παράδεισος τοῦ θεοῦ καὶ ὡς ἡ γῆ αἰγύπτου ἕως ἐλθεῖν εἰς ζογορα (Septuaginta)
kai eparas loht toys ophthalmoys aytoy eiden pasan tehn perichohron toy iordanoy oti pasa ehn potizomeneh pro toy katastrepsai ton theon sodoma kai gomorra ohs o paradeisos toy theoy kai ohs eh geh aigyptoy eohs elthein eis zogora (Septuaginta)

וַיִּשָּׂא־לֹוט אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־כָּל־כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי ׀ שַׁחֵת יְהוָה אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה כְּגַן־יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר׃ (HeLeningradV)
wajixaaA-lowT Aaet-Oejnaajw wajarA Aaet-kaal-kikar Hajarden kij kulaaH maxxqaeH lipnej xxahet jHwaaH Aaet-sdom wAaet-OamoraaH kgan-jHwaaH kAaeraec micrajim boAakaaH coOar׃ (HeLeningradV)

וישא־לוט את־עיניו וירא את־כל־ככר הירדן כי כלה משקה לפני ׀ שחת יהוה את־סדם ואת־עמרה כגן־יהוה כארץ מצרים באכה צער׃ (HeLeningradoV)
wjxA-lwT At-Ojnjw wjrA At-kl-kkr Hjrdn kj klH mxqH lpnj xht jHwH At-sdm wAt-OmrH kgn-jHwH kArc mcrjm bAkH cOr׃ (HeLeningradoV)

Elevatis itaque Lot oculis, vidit omnem circa regionem Iordanis, quae universa irrigabatur, antequam subverteret Dominus Sodomam et Gomorram, sicut paradisus Domini et sicut Aegyptus usque in Segor. (NovaVulgata)

1.Mose 13,13 *

Aber die Leute zu Sodom waren schlecht und sündigten sehr wider den HERRN. (Schlachter)
οἱ δὲ ἄνθρωποι οἱ ἐν σοδομοις πονηροὶ καὶ ἁμαρτωλοὶ ἐναντίον τοῦ θεοῦ σφόδρα (Septuaginta)
oi de anthrohpoi oi en sodomois ponehroi kai amartohloi enantion toy theoy sphodra (Septuaginta)

וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה מְאֹד׃ (HeLeningradV)
wAanxxej sdom raaOijm whaTaaAijm lajHwaaH mAod׃ (HeLeningradV)

ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃ (HeLeningradoV)
wAnxj sdm rOjm whTAjm ljHwH mAd׃ (HeLeningradoV)

Homines autem Sodomitae pessimi erant et peccatores coram Domino nimis. (NovaVulgata)

1.Mose 13,14 *

Der HERR aber sprach zu Abram, nachdem sich Lot von ihm getrennt hatte: Hebe doch deine Augen auf und schaue von dem Orte, da du wohnst, nach Norden, Süden, Osten und Westen! (Schlachter)
ὁ δὲ θεὸς εἶπεν τῷ αβραμ μετὰ τὸ διαχωρισθῆναι τὸν λωτ ἀπ' αὐτοῦ ἀναβλέψας τοῖς ὀφθαλμοῖς σου ἰδὲ ἀπὸ τοῦ τόπου οὗ νῦν σὺ εἶ πρὸς βορρᾶν καὶ λίβα καὶ ἀνατολὰς καὶ θάλασσαν (Septuaginta)
o de theos eipen toh abram meta to diachohristhehnai ton loht ap' aytoy anablepsas tois ophthalmois soy ide apo toy topoy oy nyn sy ei pros borran kai liba kai anatolas kai thalassan (Septuaginta)

וַיהוָה אָמַר אֶל־אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד־לֹוט מֵעִמֹּו שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה׃ (HeLeningradV)
wajHwaaH Aaamar Aael-Aabraam Aaharej Hipaaraed-lowT meOimow xaaA naaA Oejnaejkaa wrAeH min-Hamaaqowm Aaxxaer-AataaH xxaam caaponaaH waanaegbaaH waaqedmaaH waajaamaaH׃ (HeLeningradV)

ויהוה אמר אל־אברם אחרי הפרד־לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן־המקום אשר־אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃ (HeLeningradoV)
wjHwH Amr Al-Abrm Ahrj Hprd-lwT mOmw xA nA Ojnjk wrAH mn-Hmqwm Axr-AtH xm cpnH wngbH wqdmH wjmH׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus ad Abram, postquam divisus est Lot ab eo: “Leva oculos tuos et vide a loco, in quo nunc es, ad aquilonem et ad meridiem, ad orientem et ad occidentem: (NovaVulgata)

1.Mose 13,18 *

Da brach Abram auf, kam und wohnte bei den Eichen Mamres zu Hebron und baute daselbst dem HERRN einen Altar. (Schlachter)
καὶ ἀποσκηνώσας αβραμ ἐλθὼν κατῴκησεν παρὰ τὴν δρῦν τὴν μαμβρη ἣ ἦν ἐν χεβρων καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ θυσιαστήριον κυρίῳ (Septuaginta)
kai aposkehnohsas abram elthohn katohkehsen para tehn dryn tehn mambreh eh ehn en chebrohn kai ohkodomehsen ekei thysiastehrion kyrioh (Septuaginta)

וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרֹון וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ (HeLeningradV)
wajaeAaeHal Aabraam wajaaboA wajexxaeb bAelonej mamreA Aaxxaer bhaebrown wajibaen-xxaam mizbeha lajHwaaH׃ p (HeLeningradV)

ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן־שם מזבח ליהוה׃ פ (HeLeningradoV)
wjAHl Abrm wjbA wjxb bAlnj mmrA Axr bhbrwn wjbn-xm mzbh ljHwH׃ p (HeLeningradoV)

Movens igitur tabernaculum suum, Abram venit et habitavit iuxta Quercus Mambre, quae sunt in Hebron, aedificavitque ibi altare Domino. (NovaVulgata)

1.Mose 14,18 *

Aber Melchisedek, der König von Salem, brachte Brot und Wein herbei. Und er war ein Priester Gottes, des Allerhöchsten. (Schlachter)
καὶ μελχισεδεκ βασιλεὺς σαλημ ἐξήνεγκεν ἄρτους καὶ οἶνον ἦν δὲ ἱερεὺς τοῦ θεοῦ τοῦ ὑψίστου (Septuaginta)
kai melchisedek basileys salehm exehnegken artoys kai oinon ehn de iereys toy theoy toy ypsistoy (Septuaginta)

וּמַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הֹוצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיֹון׃ (HeLeningradV)
wmalkij-caedaeq maelaek xxaalem HowcijA laehaem waajaajin wHwA koHen lAel Oaeljown׃ (HeLeningradV)

ומלכי־צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃ (HeLeningradoV)
wmlkj-cdq mlk xlm HwcjA lhm wjjn wHwA kHn lAl Oljwn׃ (HeLeningradoV)

At vero Melchisedech rex Salem proferens panem et vinum erat enim sacerdos Dei altissimi (NovaVulgata)

1.Mose 14,19 *

Und er segnete ihn und sprach: Gesegnet sei Abram vom allerhöchsten Gott, dem Besitzer des Himmels und der Erde. (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν τὸν αβραμ καὶ εἶπεν εὐλογημένος αβραμ τῷ θεῷ τῷ ὑψίστῳ ὃς ἔκτισεν τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν (Septuaginta)
kai ehylogehsen ton abram kai eipen eylogehmenos abram toh theoh toh ypsistoh os ektisen ton oyranon kai tehn gehn (Septuaginta)

וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיֹון קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajbaarkeHw wajoAmar baarwk Aabraam lAel Oaeljown qoneH xxaamajim waaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃ (HeLeningradoV)
wjbrkHw wjAmr brwk Abrm lAl Oljwn qnH xmjm wArc׃ (HeLeningradoV)

benedixit ei et ait: “Benedictus Abram a Deo excelso, qui creavit caelum et terram (NovaVulgata)

1.Mose 14,20 *

Und gelobt sei Gott, der Allerhöchste, der deine Feinde in deine Hand geliefert hat! Und Abram gab ihm den Zehnten von allem. (Schlachter)
καὶ εὐλογητὸς ὁ θεὸς ὁ ὕψιστος ὃς παρέδωκεν τοὺς ἐχθρούς σου ὑποχειρίους σοι καὶ ἔδωκεν αὐτῷ δεκάτην ἀπὸ πάντων (Septuaginta)
kai eylogehtos o theos o ypsistos os paredohken toys echthroys soy ypocheirioys soi kai edohken aytoh dekatehn apo pantohn (Septuaginta)

וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיֹון אֲשֶׁר־מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן־לֹו מַעֲשֵׂר מִכֹּל׃ (HeLeningradV)
wbaarwk Ael Oaeljown Aaxxaer-migen caaraejkaa bjaadaekaa wajitaen-low maOaxer mikol׃ (HeLeningradV)

וברוך אל עליון אשר־מגן צריך בידך ויתן־לו מעשר מכל׃ (HeLeningradoV)
wbrwk Al Oljwn Axr-mgn crjk bjdk wjtn-lw mOxr mkl׃ (HeLeningradoV)

et benedictus Deus excelsus, qui tradidit hostes tuos in manus tuas”. Et dedit ei decimas ex omnibus. (NovaVulgata)

1.Mose 14,22 *

Abram sprach zum König von Sodom: Ich hebe meine Hand auf zu dem HERRN, dem allerhöchsten Gott, dem Besitzer des Himmels und der Erde, (Schlachter)
εἶπεν δὲ αβραμ πρὸς βασιλέα σοδομων ἐκτενῶ τὴν χεῖρά μου πρὸς τὸν θεὸν τὸν ὕψιστον ὃς ἔκτισεν τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν (Septuaginta)
eipen de abram pros basilea sodomohn ektenoh tehn cheira moy pros ton theon ton ypsiston os ektisen ton oyranon kai tehn gehn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל־מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל־יְהוָה אֵל עֶלְיֹון קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aabraam Aael-maelaek sdom Harijmotij jaadij Aael-jHwaaH Ael Oaeljown qoneH xxaamajim waaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויאמר אברם אל־מלך סדם הרימתי ידי אל־יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Abrm Al-mlk sdm Hrjmtj jdj Al-jHwH Al Oljwn qnH xmjm wArc׃ (HeLeningradoV)

Qui respondit ei: “Levo manum meam ad Dominum, Deum excelsum, creatorem caeli et terrae, (NovaVulgata)

1.Mose 15,1 *

Nach diesen Geschichten begab es sich, daß des HERRN Wort an Abram in einem Gesicht also erging: Fürchte dich nicht, Abram, ich bin dein Schild; dein Lohn ist sehr groß! (Schlachter)
μετὰ δὲ τὰ ῥήματα ταῦτα ἐγενήθη ῥῆμα κυρίου πρὸς αβραμ ἐν ὁράματι λέγων μὴ φοβοῦ αβραμ ἐγὼ ὑπερασπίζω σου ὁ μισθός σου πολὺς ἔσται σφόδρα (Septuaginta)
meta de ta rehmata tayta egenehtheh rehma kyrioy pros abram en oramati legohn meh phoboy abram egoh yperaspizoh soy o misthos soy polys estai sphodra (Septuaginta)

אַחַר ׀ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל־תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד׃ (HeLeningradV)
Aahar Hadbaarijm HaaAelaeH HaajaaH dbar-jHwaaH Aael-Aabraam bamahazaeH leAmor Aal-tijraaA Aabraam Aaanokij maagen laak xkaarkaa HarbeH mAod׃ (HeLeningradV)

אחר ׀ הדברים האלה היה דבר־יהוה אל־אברם במחזה לאמר אל־תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃ (HeLeningradoV)
Ahr Hdbrjm HAlH HjH dbr-jHwH Al-Abrm bmhzH lAmr Al-tjrA Abrm Ankj mgn lk xkrk HrbH mAd׃ (HeLeningradoV)

His itaque transactis, factus est sermo Domini ad Abram per visionem dicens: “Noli timere, Abram! Ego protector tuus sum, et merces tua magna erit nimis”. (NovaVulgata)

1.Mose 15,2 *

Abram aber sprach: O Herr, HERR, was willst du mir geben, da ich doch kinderlos dahingehe, Erbe meines Hauses aber dieser Elieser von Damaskus ist? (Schlachter)
λέγει δὲ αβραμ δέσποτα τί μοι δώσεις ἐγὼ δὲ ἀπολύομαι ἄτεκνος ὁ δὲ υἱὸς μασεκ τῆς οἰκογενοῦς μου οὗτος δαμασκὸς ελιεζερ (Septuaginta)
legei de abram despota ti moi dohseis egoh de apolyomai ateknos o de yios masek tehs oikogenoys moy oytos damaskos eliezer (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהוִה מַה־תִּתֶּן־לִי וְאָנֹכִי הֹולֵךְ עֲרִירִי וּבֶן־מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aabraam Aadonaaj jaeHwiH maH-titaen-lij wAaanokij Howlek Oarijrij wbaen-maexxaeq bejtij HwA damaexaeq AaelijOaezaer׃ (HeLeningradV)

ויאמר אברם אדני יהוה מה־תתן־לי ואנכי הולך ערירי ובן־משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Abrm Adnj jHwH mH-ttn-lj wAnkj Hwlk Orjrj wbn-mxq bjtj HwA dmxq AljOzr׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Abram: “Domine Deus, quid dabis mihi? Ego vadam absque liberis, et heres domus meae erit Damascenus Eliezer ”. (NovaVulgata)

1.Mose 15,4 *

Aber des HERRN Wort geschah zu ihm: Dieser soll nicht dein Erbe sein, sondern der von dir selbst kommen wird, der soll dein Erbe sein! (Schlachter)
καὶ εὐθὺς φωνὴ κυρίου ἐγένετο πρὸς αὐτὸν λέγων οὐ κληρονομήσει σε οὗτος ἀλλ' ὃς ἐξελεύσεται ἐκ σοῦ οὗτος κληρονομήσει σε (Septuaginta)
kai eythys phohneh kyrioy egeneto pros ayton legohn oy klehronomehsei se oytos all' os exeleysetai ek soy oytos klehronomehsei se (Septuaginta)

וְהִנֵּה דְבַר־יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי־אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ׃ (HeLeningradV)
wHineH dbar-jHwaaH Aelaajw leAmor loA jijraaxxkaa zaeH kij-Aim Aaxxaer jeceA mimeOaejkaa HwA jijraaxxaekaa׃ (HeLeningradV)

והנה דבר־יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי־אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃ (HeLeningradoV)
wHnH dbr-jHwH Aljw lAmr lA jjrxk zH kj-Am Axr jcA mmOjk HwA jjrxk׃ (HeLeningradoV)

Sed ecce sermo Domini factus est ad eum: “Non erit hic heres tuus, sed qui egredietur de visceribus tuis, ipsum habebis heredem ”. (NovaVulgata)

1.Mose 15,6 *

Und Abram glaubte dem HERRN, und das rechnete er ihm zur Gerechtigkeit. (Schlachter)
καὶ ἐπίστευσεν αβραμ τῷ θεῷ καὶ ἐλογίσθη αὐτῷ εἰς δικαιοσύνην (Septuaginta)
kai episteysen abram toh theoh kai elogistheh aytoh eis dikaiosynehn (Septuaginta)

וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לֹּו צְדָקָה׃ (HeLeningradV)
wHaeAaemin bajHwaaH wajahxxbaeHaa low cdaaqaaH׃ (HeLeningradV)

והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ (HeLeningradoV)
wHAmn bjHwH wjhxbH lw cdqH׃ (HeLeningradoV)

Credidit Domino, et reputatum est ei ad iustitiam. (NovaVulgata)

1.Mose 15,7 *

Und er sprach zu ihm: Ich bin der HERR, der ich dich von Ur in Chaldäa ausgeführt habe, daß ich dir dieses Land erblich zu besitzen gebe. (Schlachter)
εἶπεν δὲ πρὸς αὐτόν ἐγὼ ὁ θεὸς ὁ ἐξαγαγών σε ἐκ χώρας χαλδαίων ὥστε δοῦναί σοι τὴν γῆν ταύτην κληρονομῆσαι (Septuaginta)
eipen de pros ayton egoh o theos o exagagohn se ek chohras chaldaiohn ohste doynai soi tehn gehn taytehn klehronomehsai (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר הֹוצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aelaajw Aanij jHwaaH Aaxxaer HowceAtijkaa meAwr kaxdijm laataet lkaa Aaet-HaaAaaraec HazoAt lrixxtaaH׃ (HeLeningradV)

ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את־הארץ הזאת לרשתה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Aljw Anj jHwH Axr HwcAtjk mAwr kxdjm ltt lk At-HArc HzAt lrxtH׃ (HeLeningradoV)

Dixitque ad eum: “Ego Dominus, qui eduxi te de Ur Chaldaeorum, ut darem tibi terram istam, et possideres eam”. (NovaVulgata)

1.Mose 15,8 *

Abram aber sprach: Herr, HERR, wobei soll ich merken, daß ich es erblich besitzen werde? (Schlachter)
εἶπεν δέ δέσποτα κύριε κατὰ τί γνώσομαι ὅτι κληρονομήσω αὐτήν (Septuaginta)
eipen de despota kyrie kata ti gnohsomai oti klehronomehsoh aytehn (Septuaginta)

וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱהוִה בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה׃ (HeLeningradV)
wajoAmar Aadonaaj jaeHwiH bamaaH AedaO kij AijraaxxaenaaH׃ (HeLeningradV)

ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Adnj jHwH bmH AdO kj AjrxnH׃ (HeLeningradoV)

Et ille ait: “Domine Deus, unde scire possum quod possessurus sim eam?”. (NovaVulgata)

1.Mose 15,18 *

An dem Tage machte der HERR einen Bund mit Abram und sprach: Deinem Samen habe ich dieses Land gegeben, vom Fluß Ägyptens bis an den großen Strom, den Euphrat: (Schlachter)
ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ διέθετο κύριος τῷ αβραμ διαθήκην λέγων τῷ σπέρματί σου δώσω τὴν γῆν ταύτην ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ αἰγύπτου ἕως τοῦ ποταμοῦ τοῦ μεγάλου ποταμοῦ εὐφράτου (Septuaginta)
en teh ehmera ekeineh dietheto kyrios toh abram diathehkehn legohn toh spermati soy dohsoh tehn gehn taytehn apo toy potamoy aigyptoy eohs toy potamoy toy megaloy potamoy eyphratoy (Septuaginta)

בַּיֹּום הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת־אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָת׃ (HeLeningradV)
bajowm HaHwA kaarat jHwaaH Aaet-Aabraam brijt leAmor lzarOakaa naatatij Aaet-HaaAaaraec HazoAt minHar micrajim Oad-HanaaHaar Hagaadol nHar-praat׃ (HeLeningradV)

ביום ההוא כרת יהוה את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃ (HeLeningradoV)
bjwm HHwA krt jHwH At-Abrm brjt lAmr lzrOk nttj At-HArc HzAt mnHr mcrjm Od-HnHr Hgdl nHr-prt׃ (HeLeningradoV)

In illo die pepigit Dominus cum Abram foedus dicens: “Semini tuo dabo terram hanc a fluvio Aegypti usque ad magnum fluvium Euphraten, (NovaVulgata)

1.Mose 16,2 *

Und Sarai sprach zu Abram: Siehe doch, der HERR hat mich verschlossen, daß ich nicht gebären kann. Gehe doch zu meiner Magd, ob ich mich vielleicht aus ihr erbauen kann! Abram gehorchte Sarais Stimme. (Schlachter)
εἶπεν δὲ σαρα πρὸς αβραμ ἰδοὺ συνέκλεισέν με κύριος τοῦ μὴ τίκτειν εἴσελθε οὖν πρὸς τὴν παιδίσκην μου ἵνα τεκνοποιήσῃς ἐξ αὐτῆς ὑπήκουσεν δὲ αβραμ τῆς φωνῆς σαρας (Septuaginta)
eipen de sara pros abram idoy synekleisen me kyrios toy meh tiktein eiselthe oyn pros tehn paidiskehn moy ina teknopoiehsehs ex aytehs ypehkoysen de abram tehs phohnehs saras (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם הִנֵּה־נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת בֹּא־נָא אֶל־שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֵּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקֹול שָׂרָי׃ (HeLeningradV)
watoAmaer xaaraj Aael-Aabraam HineH-naaA Oacaaranij jHwaaH milaedaet boA-naaA Aael-xxiphaatij Awlaj AibaanaeH mimenaaH wajixxmaO Aabraam lqowl xaaraaj׃ (HeLeningradV)

ותאמר שרי אל־אברם הנה־נא עצרני יהוה מלדת בא־נא אל־שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי׃ (HeLeningradoV)
wtAmr xrj Al-Abrm HnH-nA Ocrnj jHwH mldt bA-nA Al-xphtj Awlj AbnH mmnH wjxmO Abrm lqwl xrj׃ (HeLeningradoV)

dixit marito suo: “Ecce conclusit me Dominus, ne parerem; ingredere ad ancillam meam, si forte saltem ex illa suscipiam filios”. Cumque ille acquiesceret deprecanti, (NovaVulgata)

1.Mose 16,5 *

Da sprach Sarai zu Abram: Das Unrecht, das mir zugefügt wird, treffe dich! Ich habe dir meine Magd an den Busen gelegt. Nun sie aber sieht, daß sie guter Hoffnung ist, muß ich in ihren Augen verachtet sein. Der HERR sei Richter zwischen mir und dir! (Schlachter)
εἶπεν δὲ σαρα πρὸς αβραμ ἀδικοῦμαι ἐκ σοῦ ἐγὼ δέδωκα τὴν παιδίσκην μου εἰς τὸν κόλπον σου ἰδοῦσα δὲ ὅτι ἐν γαστρὶ ἔχει ἠτιμάσθην ἐναντίον αὐτῆς κρίναι ὁ θεὸς ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ σοῦ (Septuaginta)
eipen de sara pros abram adikoymai ek soy egoh dedohka tehn paidiskehn moy eis ton kolpon soy idoysa de oti en gastri echei ehtimasthehn enantion aytehs krinai o theos ana meson emoy kai soy (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ ׃ (HeLeningradV)
watoAmaer xaaraj Aael-Aabraam hamaasij Oaalaejkaa Aaanokij naatatij xxiphaatij bhejqaekaa wateraeA kij HaaraataaH waaAeqal bOejnaejHaa jixxpoT jHwaaH bejnij wbejnaejkaa ׃ (HeLeningradV)

ותאמר שרי אל־אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך ׃ (HeLeningradoV)
wtAmr xrj Al-Abrm hmsj Oljk Ankj nttj xphtj bhjqk wtrA kj HrtH wAql bOjnjH jxpT jHwH bjnj wbjnjk ׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Sarai ad Abram: “Inique agis contra me; ego dedi ancillam meam in sinum tuum, quae videns quod conceperit, despectui me habet. Iudicet Dominus inter me et te”. (NovaVulgata)

1.Mose 16,7 *

Aber der Engel des HERRN fand sie bei einem Wasserbrunnen in der Wüste, beim Brunnen am Wege Schur. (Schlachter)
εὗρεν δὲ αὐτὴν ἄγγελος κυρίου ἐπὶ τῆς πηγῆς τοῦ ὕδατος ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐπὶ τῆς πηγῆς ἐν τῇ ὁδῷ σουρ (Septuaginta)
eyren de aytehn aggelos kyrioy epi tehs pehgehs toy ydatos en teh erehmoh epi tehs pehgehs en teh odoh soyr (Septuaginta)

וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה עַל־עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל־הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר׃ (HeLeningradV)
wajimcaaAaaH malAak jHwaaH Oal-Oejn Hamajim bamidbaar Oal-HaaOajin bdaeraek xxwr׃ (HeLeningradV)

וימצאה מלאך יהוה על־עין המים במדבר על־העין בדרך שור׃ (HeLeningradoV)
wjmcAH mlAk jHwH Ol-Ojn Hmjm bmdbr Ol-HOjn bdrk xwr׃ (HeLeningradoV)

Cumque invenisset illam angelus Domini iuxta fontem aquae in deserto, ad fontem in via Sur, (NovaVulgata)

1.Mose 16,9 *

Und der Engel des HERRN sprach zu ihr: Kehre wieder zu deiner Herrin zurück, und demütige dich unter ihre Hand. (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτῇ ὁ ἄγγελος κυρίου ἀποστράφητι πρὸς τὴν κυρίαν σου καὶ ταπεινώθητι ὑπὸ τὰς χεῖρας αὐτῆς (Septuaginta)
eipen de ayteh o aggelos kyrioy apostraphehti pros tehn kyrian soy kai tapeinohthehti ypo tas cheiras aytehs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה שׁוּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer laaH malAak jHwaaH xxwbij Aael-gbirtek wHitOanij tahat jaadaejHaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל־גברתך והתעני תחת ידיה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lH mlAk jHwH xwbj Al-gbrtk wHtOnj tht jdjH׃ (HeLeningradoV)

Dixitque ei angelus Domini: “ Revertere ad dominam tuam et humiliare sub manibus ipsius ”. (NovaVulgata)

1.Mose 16,10 *

Und der Engel des HERRN sprach zu ihr: Siehe, ich will deinen Samen also mehren, daß er vor großer Menge unzählbar sein soll. (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐτῇ ὁ ἄγγελος κυρίου πληθύνων πληθυνῶ τὸ σπέρμα σου καὶ οὐκ ἀριθμηθήσεται ἀπὸ τοῦ πλήθους (Septuaginta)
kai eipen ayteh o aggelos kyrioy plehthynohn plehthynoh to sperma soy kai oyk arithmehthehsetai apo toy plehthoys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer laaH malAak jHwaaH HarbaaH AarbaeH Aaet-zarOek wloA jisaaper merob׃ (HeLeningradV)

ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את־זרעך ולא יספר מרב׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lH mlAk jHwH HrbH ArbH At-zrOk wlA jspr mrb׃ (HeLeningradoV)

Et dixit ei angelus Domini: “ Multiplicans multiplicabo semen tuum, et non numerabitur prae multitudine ”. (NovaVulgata)

1.Mose 16,11 *

Weiter sprach der Engel des HERRN zu ihr: Siehe, du hast empfangen und wirst einen Sohn gebären, den sollst du Ismael nennen, weil der HERR dein Jammern erhört hat. (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐτῇ ὁ ἄγγελος κυρίου ἰδοὺ σὺ ἐν γαστρὶ ἔχεις καὶ τέξῃ υἱὸν καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ ισμαηλ ὅτι ἐπήκουσεν κύριος τῇ ταπεινώσει σου (Septuaginta)
kai eipen ayteh o aggelos kyrioy idoy sy en gastri echeis kai texeh yion kai kaleseis to onoma aytoy ismaehl oti epehkoysen kyrios teh tapeinohsei soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמֹו יִשְׁמָעֵאל כִּי־שָׁמַע יְהוָה אֶל־עָנְיֵךְ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer laaH malAak jHwaaH Hinaak HaaraaH wjoladt ben wqaaraaAt xxmow jixxmaaOeAl kij-xxaamaO jHwaaH Aael-Oaanjek׃ (HeLeningradV)

ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי־שמע יהוה אל־עניך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lH mlAk jHwH Hnk HrH wjldt bn wqrAt xmw jxmOAl kj-xmO jHwH Al-Onjk׃ (HeLeningradoV)

Et dixit ei angelus Domini: “ Ecce, concepisti et paries filium vocabisque nomen eius Ismael, eo quod audierit Dominus afflictionem tuam. (NovaVulgata)

1.Mose 16,13 *

Und sie nannte den Namen des HERRN, der mit ihr redete: Du bist «der Gott, der mich sieht»! Denn sie sprach: Habe ich hier nicht den gesehen, der mich gesehen hat? (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν αγαρ τὸ ὄνομα κυρίου τοῦ λαλοῦντος πρὸς αὐτήν σὺ ὁ θεὸς ὁ ἐπιδών με ὅτι εἶπεν καὶ γὰρ ἐνώπιον εἶδον ὀφθέντα μοι (Septuaginta)
kai ekalesen agar to onoma kyrioy toy laloyntos pros aytehn sy o theos o epidohn me oti eipen kai gar enohpion eidon ophthenta moi (Septuaginta)

וַתִּקְרָא שֵׁם־יְהוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי׃ (HeLeningradV)
watiqraaA xxem-jHwaaH Hadober AelaejHaa AataaH Ael raaAij kij AaamraaH Hagam Halom raaAijtij Aaharej roAij׃ (HeLeningradV)

ותקרא שם־יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃ (HeLeningradoV)
wtqrA xm-jHwH Hdbr AljH AtH Al rAj kj AmrH Hgm Hlm rAjtj Ahrj rAj׃ (HeLeningradoV)

Vocavit autem nomen Domini, qui loquebatur ad eam: “ Tu Deus, qui vidisti me ”. Dixit enim: “ Profecto hic vidi posteriora videntis me ”. (NovaVulgata)

1.Mose 17,1 *

Als nun Abram neunundneunzig Jahre alt war, erschien ihm der HERR und sprach zu ihm: Ich bin der allmächtige Gott. Wandle vor mir und sei tadellos! (Schlachter)
ἐγένετο δὲ αβραμ ἐτῶν ἐνενήκοντα ἐννέα καὶ ὤφθη κύριος τῷ αβραμ καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ εἰμι ὁ θεός σου εὐαρέστει ἐναντίον ἐμοῦ καὶ γίνου ἄμεμπτος (Septuaginta)
egeneto de abram etohn enenehkonta ennea kai ohphtheh kyrios toh abram kai eipen aytoh egoh eimi o theos soy eyarestei enantion emoy kai ginoy amemptos (Septuaginta)

וַיְהִי אַבְרָם בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׃ (HeLeningradV)
wajHij Aabraam baen-tixxOijm xxaanaaH wtexxaO xxaanijm wajeraaA jHwaaH Aael-Aabraam wajoAmaer Aelaajw Aanij-Ael xxadaj HitHalek lpaanaj waeHjeH taamijm׃ (HeLeningradV)

ויהי אברם בן־תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל־אברם ויאמר אליו אני־אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃ (HeLeningradoV)
wjHj Abrm bn-txOjm xnH wtxO xnjm wjrA jHwH Al-Abrm wjAmr Aljw Anj-Al xdj HtHlk lpnj wHjH tmjm׃ (HeLeningradoV)

Postquam Abram nonaginta et novem annorum factus est, apparuit ei Dominus dixitque ad eum: “Ego Deus omnipotens, ambula coram me et esto perfectus. (NovaVulgata)

1.Mose 17,3 *

Da fiel Abram auf sein Angesicht. Und Gott redete weiter mit ihm und sprach: (Schlachter)
καὶ ἔπεσεν αβραμ ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ ἐλάλησεν αὐτῷ ὁ θεὸς λέγων (Septuaginta)
kai epesen abram epi prosohpon aytoy kai elalehsen aytoh o theos legohn (Septuaginta)

וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל־פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתֹּו אֱלֹהִים לֵאמֹר׃ (HeLeningradV)
wajipol Aabraam Oal-paanaajw wajdaber Aitow AaeloHijm leAmor׃ (HeLeningradV)

ויפל אברם על־פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃ (HeLeningradoV)
wjpl Abrm Ol-pnjw wjdbr Atw AlHjm lAmr׃ (HeLeningradoV)

Cecidit Abram pronus in faciem. (NovaVulgata)

1.Mose 17,7 *

Und ich will meinen Bund aufrichten zwischen mir und dir und deinem Samen nach dir von Geschlecht zu Geschlecht, daß es ein ewiger Bund sei; also, daß ich dein Gott sei und deines Samens nach dir. (Schlachter)
καὶ στήσω τὴν διαθήκην μου ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον σοῦ καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σπέρματός σου μετὰ σὲ εἰς γενεὰς αὐτῶν εἰς διαθήκην αἰώνιον εἶναί σου θεὸς καὶ τοῦ σπέρματός σου μετὰ σέ (Septuaginta)
kai stehsoh tehn diathehkehn moy ana meson emoy kai ana meson soy kai ana meson toy spermatos soy meta se eis geneas aytohn eis diathehkehn aiohnion einai soy theos kai toy spermatos soy meta se (Septuaginta)

וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עֹולָם לִהְיֹות לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ׃ (HeLeningradV)
waHaqimotij Aaet-brijtij bejnij wbejnaekaa wbejn zarOakaa Aaharaejkaa ldorotaam librijt Oowlaam liHjowt lkaa leAloHijm wlzarOakaa Aaharaejkaa׃ (HeLeningradV)

והקמתי את־בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃ (HeLeningradoV)
wHqmtj At-brjtj bjnj wbjnk wbjn zrOk Ahrjk ldrtm lbrjt Owlm lHjwt lk lAlHjm wlzrOk Ahrjk׃ (HeLeningradoV)

Et statuam pactum meum inter me et te et inter semen tuum post te in generationibus suis foedere sempiterno, ut sim Deus tuus et seminis tui post te. (NovaVulgata)

1.Mose 17,8 *

Und ich will dir und deinem Samen nach dir das Land geben, darin du ein Fremdling bist, nämlich das ganze Land Kanaan, zur ewigen Besitzung, und ich will ihr Gott sein. (Schlachter)
καὶ δώσω σοι καὶ τῷ σπέρματί σου μετὰ σὲ τὴν γῆν ἣν παροικεῖς πᾶσαν τὴν γῆν χανααν εἰς κατάσχεσιν αἰώνιον καὶ ἔσομαι αὐτοῖς θεός (Septuaginta)
kai dohsoh soi kai toh spermati soy meta se tehn gehn ehn paroikeis pasan tehn gehn chanaan eis kataschesin aiohnion kai esomai aytois theos (Septuaginta)

וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת ׀ אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל־אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עֹולָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wnaatatij lkaa wlzarOakaa Aaharaejkaa Aet Aaeraec mguraejkaa Aet kaal-Aaeraec knaOan laAahuzat Oowlaam wHaajijtij laaHaem leAloHijm׃ (HeLeningradV)

ונתתי לך ולזרעך אחריך את ׀ ארץ מגריך את כל־ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃ (HeLeningradoV)
wnttj lk wlzrOk Ahrjk At Arc mgrjk At kl-Arc knOn lAhzt Owlm wHjjtj lHm lAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Daboque tibi et semini tuo post te terram peregrinationis tuae, omnem terram Chanaan in possessionem aeternam; eroque Deus eorum”. (NovaVulgata)

1.Mose 17,9 *

Und Gott sprach weiter zu Abraham: So bewahre nun meinen Bund, du und dein Same nach dir, von Geschlecht zu Geschlecht! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς αβρααμ σὺ δὲ τὴν διαθήκην μου διατηρήσεις σὺ καὶ τὸ σπέρμα σου μετὰ σὲ εἰς τὰς γενεὰς αὐτῶν (Septuaginta)
kai eipen o theos pros abraam sy de tehn diathehkehn moy diatehrehseis sy kai to sperma soy meta se eis tas geneas aytohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת־בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-AabraaHaam wAataaH Aaet-brijtij tixxmor AataaH wzarOakaa Aaharaejkaa ldorotaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־אברהם ואתה את־בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-AbrHm wAtH At-brjtj txmr AtH wzrOk Ahrjk ldrtm׃ (HeLeningradoV)

Dixit iterum Deus ad Abraham: “Tu autem pactum meum custodies, et semen tuum post te in generationibus suis. (NovaVulgata)

1.Mose 17,15 *

Und Gott sprach abermal zu Abraham: Du sollst dein Weib Sarai nicht mehr Sarai nennen, sondern Sarah soll ihr Name sein. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς τῷ αβρααμ σαρα ἡ γυνή σου οὐ κληθήσεται τὸ ὄνομα αὐτῆς σαρα ἀλλὰ σαρρα ἔσται τὸ ὄνομα αὐτῆς (Septuaginta)
eipen de o theos toh abraam sara eh gyneh soy oy klehthehsetai to onoma aytehs sara alla sarra estai to onoma aytehs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא־תִקְרָא אֶת־שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-AabraaHaam xaaraj Aixxtkaa loA-tiqraaA Aaet-xxmaaH xaaraaj kij xaaraaH xxmaaH׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־אברהם שרי אשתך לא־תקרא את־שמה שרי כי שרה שמה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-AbrHm xrj Axtk lA-tqrA At-xmH xrj kj xrH xmH׃ (HeLeningradoV)

Dixit quoque Deus ad Abraham: “Sarai uxorem tuam non vocabis nomen eius Sarai, sed Sara erit nomen eius. (NovaVulgata)

1.Mose 17,18 *

Und Abraham sprach zu Gott: Ach, daß Ismael vor dir leben sollte! (Schlachter)
εἶπεν δὲ αβρααμ πρὸς τὸν θεόν ισμαηλ οὗτος ζήτω ἐναντίον σου (Septuaginta)
eipen de abraam pros ton theon ismaehl oytos zehtoh enantion soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AabraaHaam Aael-HaaAaeloHijm lw jixxmaaOeAl jihjaeH lpaanaejkaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר אברהם אל־האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AbrHm Al-HAlHjm lw jxmOAl jhjH lpnjk׃ (HeLeningradoV)

Dixitque ad Deum: “Utinam Ismael vivat coram te”. (NovaVulgata)

1.Mose 17,19 *

Da sprach Gott: Nein, sondern Sarah, dein Weib, soll dir einen Sohn gebären, den sollst du Isaak nennen; denn ich will mit ihm einen Bund aufrichten als einen ewigen Bund für seinen Samen nach ihm. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς τῷ αβρααμ ναί ἰδοὺ σαρρα ἡ γυνή σου τέξεταί σοι υἱόν καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ ισαακ καὶ στήσω τὴν διαθήκην μου πρὸς αὐτὸν εἰς διαθήκην αἰώνιον καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ μετ' αὐτόν (Septuaginta)
eipen de o theos toh abraam nai idoy sarra eh gyneh soy texetai soi yion kai kaleseis to onoma aytoy isaak kai stehsoh tehn diathehkehn moy pros ayton eis diathehkehn aiohnion kai toh spermati aytoy met' ayton (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמֹו יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתֹּו לִבְרִית עֹולָם לְזַרְעֹו אַחֲרָיו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aabaal xaaraaH Aixxtkaa jolaedaet lkaa ben wqaaraaAtaa Aaet-xxmow jichaaq waHaqimotij Aaet-brijtij Aitow librijt Oowlaam lzarOow Aaharaajw׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את־שמו יצחק והקמתי את־בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Abl xrH Axtk jldt lk bn wqrAt At-xmw jchq wHqmtj At-brjtj Atw lbrjt Owlm lzrOw Ahrjw׃ (HeLeningradoV)

Et ait Deus: “Sara uxor tua pariet tibi filium, vocabisque nomen eius Isaac; et constituam pactum meum illi in foedus sempiternum et semini eius post eum. (NovaVulgata)

1.Mose 17,22 *

Und da er mit ihm ausgeredet hatte, fuhr Gott auf von Abraham. (Schlachter)
συνετέλεσεν δὲ λαλῶν πρὸς αὐτὸν καὶ ἀνέβη ὁ θεὸς ἀπὸ αβρααμ (Septuaginta)
synetelesen de lalohn pros ayton kai anebeh o theos apo abraam (Septuaginta)

וַיְכַל לְדַבֵּר אִתֹּו וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם׃ (HeLeningradV)
wajkal ldaber Aitow wajaOal AaeloHijm meOal AabraaHaam׃ (HeLeningradV)

ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃ (HeLeningradoV)
wjkl ldbr Atw wjOl AlHjm mOl AbrHm׃ (HeLeningradoV)

Cumque cessasset loqui cum eo, ascendit Deus ab Abraham. (NovaVulgata)

1.Mose 17,23 *

Da nahm Abraham seinen Sohn Ismael und alle, die in seinem Hause geboren, und alle, die um sein Geld erkauft waren, alles, was männlich war unter seinen Hausgenossen, und beschnitt die Vorhaut ihres Fleisches an ebendemselben Tage, wie Gott ihm gesagt hatte. (Schlachter)
καὶ ἔλαβεν αβρααμ ισμαηλ τὸν υἱὸν αὐτοῦ καὶ πάντας τοὺς οἰκογενεῖς αὐτοῦ καὶ πάντας τοὺς ἀργυρωνήτους καὶ πᾶν ἄρσεν τῶν ἀνδρῶν τῶν ἐν τῷ οἴκῳ αβρααμ καὶ περιέτεμεν τὰς ἀκροβυστίας αὐτῶν ἐν τῷ καιρῷ τῆς ἡμέρας ἐκείνης καθὰ ἐλάλησεν αὐτῷ ὁ θεός (Septuaginta)
kai elaben abraam ismaehl ton yion aytoy kai pantas toys oikogeneis aytoy kai pantas toys argyrohnehtoys kai pan arsen tohn androhn tohn en toh oikoh abraam kai perietemen tas akrobystias aytohn en toh kairoh tehs ehmeras ekeinehs katha elalehsen aytoh o theos (Septuaginta)

וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־יִשְׁמָעֵאל בְּנֹו וְאֵת כָּל־יְלִידֵי בֵיתֹו וְאֵת כָּל־מִקְנַת כַּסְפֹּו כָּל־זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתֹּו אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajiqah AabraaHaam Aaet-jixxmaaOeAl bnow wAet kaal-jlijdej bejtow wAet kaal-miqnat kaspow kaal-zaakaar bAanxxej bejt AabraaHaam wajaamaal Aaet-bxar Oaarlaataam bOaecaem Hajowm HazaeH kaAaxxaer dibaer Aitow AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ויקח אברהם את־ישמעאל בנו ואת כל־ילידי ביתו ואת כל־מקנת כספו כל־זכר באנשי בית אברהם וימל את־בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃ (HeLeningradoV)
wjqh AbrHm At-jxmOAl bnw wAt kl-jljdj bjtw wAt kl-mqnt kspw kl-zkr bAnxj bjt AbrHm wjml At-bxr Orltm bOcm Hjwm HzH kAxr dbr Atw AlHjm׃ (HeLeningradoV)

Tulit ergo Abraham Ismael filium suum et omnes vernaculos domus suae universosque, quos emerat: cunctos mares ex omnibus viris domus suae; et circumcidit carnem praeputii eorum statim in ipsa die, sicut praeceperat ei Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 18,1 *

Und der HERR erschien ihm bei den Eichen Mamres, da er an der Tür seiner Hütte saß, als der Tag am heißesten war. (Schlachter)
ὤφθη δὲ αὐτῷ ὁ θεὸς πρὸς τῇ δρυὶ τῇ μαμβρη καθημένου αὐτοῦ ἐπὶ τῆς θύρας τῆς σκηνῆς αὐτοῦ μεσημβρίας (Septuaginta)
ohphtheh de aytoh o theos pros teh dryi teh mambreh kathehmenoy aytoy epi tehs thyras tehs skehnehs aytoy mesehmbrias (Septuaginta)

וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח־הָאֹהֶל כְּחֹם הַיֹּום׃ (HeLeningradV)
wajeraaA Aelaajw jHwaaH bAelonej mamreA wHwA joxxeb paetah-HaaAoHael khom Hajowm׃ (HeLeningradV)

וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח־האהל כחם היום׃ (HeLeningradoV)
wjrA Aljw jHwH bAlnj mmrA wHwA jxb pth-HAHl khm Hjwm׃ (HeLeningradoV)

Apparuit autem ei Dominus iuxta Quercus Mambre se denti in ostio tabernaculi sui in ipso fervore diei. (NovaVulgata)

1.Mose 18,3 *

und sprach: Mein Herr, habe ich Gnade vor deinen Augen gefunden, so gehe doch nicht an deinem Knechte vorüber! (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριε εἰ ἄρα εὗρον χάριν ἐναντίον σου μὴ παρέλθῃς τὸν παῖδά σου (Septuaginta)
kai eipen kyrie ei ara eyron charin enantion soy meh parelthehs ton paida soy (Septuaginta)

וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל־נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmar Aadonaaj Aim-naaA maacaaAtij hen bOejnaejkaa Aal-naaA taOabor meOal Oabdaekaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר אדני אם־נא מצאתי חן בעיניך אל־נא תעבר מעל עבדך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Adnj Am-nA mcAtj hn bOjnjk Al-nA tObr mOl Obdk׃ (HeLeningradoV)

et dixit: “Domine mi, si inveni gratiam in oculis tuis, ne transeas servum tuum; (NovaVulgata)

1.Mose 18,12 *

Darum lachte sie in ihrem Herzen und sprach: Nachdem ich verblüht bin, soll mir noch Wonne zuteil werden! Dazu ist mein Herr ein alter Mann! (Schlachter)
ἐγέλασεν δὲ σαρρα ἐν ἑαυτῇ λέγουσα οὔπω μέν μοι γέγονεν ἕως τοῦ νῦν ὁ δὲ κύριός μου πρεσβύτερος (Septuaginta)
egelasen de sarra en eayteh legoysa oypoh men moi gegonen eohs toy nyn o de kyrios moy presbyteros (Septuaginta)

וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה־לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן׃ (HeLeningradV)
watichaq xaaraaH bqirbaaH leAmor Aaharej blotij HaajtaaH-lij OaednaaH waAdonij zaaqen׃ (HeLeningradV)

ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה־לי עדנה ואדני זקן׃ (HeLeningradoV)
wtchq xrH bqrbH lAmr Ahrj bltj HjtH-lj OdnH wAdnj zqn׃ (HeLeningradoV)

Quae risit occulte dicens: “Postquam consenui, et dominus meus vetulus est, voluptas mihi erit?”. (NovaVulgata)

1.Mose 18,13 *

Da sprach der HERR zu Abraham: Warum lacht Sarah und spricht: «Sollte ich wirklich noch gebären, so alt ich bin?» (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος πρὸς αβρααμ τί ὅτι ἐγέλασεν σαρρα ἐν ἑαυτῇ λέγουσα ἆρά γε ἀληθῶς τέξομαι ἐγὼ δὲ γεγήρακα (Septuaginta)
kai eipen kyrios pros abraam ti oti egelasen sarra en eayteh legoysa ara ge alehthohs texomai egoh de gegehraka (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-AabraaHaam laamaaH zaeH caahaqaaH xaaraaH leAmor HaAap Aumnaam Aeled waAanij zaaqantij׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-AbrHm lmH zH chqH xrH lAmr HAp Amnm Ald wAnj zqntj׃ (HeLeningradoV)

Dixit autem Dominus ad Abraham: “Quare risit Sara dicens: "Num vere paritura sum anus?"”. (NovaVulgata)

1.Mose 18,14 *

Sollte denn dem HERRN etwas zu wunderbar sein? Zur bestimmten Zeit will ich wieder zu dir kommen im künftigen Jahre, und Sarah soll einen Sohn haben! (Schlachter)
μὴ ἀδυνατεῖ παρὰ τῷ θεῷ ῥῆμα εἰς τὸν καιρὸν τοῦτον ἀναστρέψω πρὸς σὲ εἰς ὥρας καὶ ἔσται τῇ σαρρα υἱός (Septuaginta)
meh adynatei para toh theoh rehma eis ton kairon toyton anastrepsoh pros se eis ohras kai estai teh sarra yios (Septuaginta)

הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמֹּועֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן׃ (HeLeningradV)
HajipaaleA mejHwaaH daabaar lamowOed Aaaxxwb Aelaejkaa kaaOet hajaaH wlxaaraaH ben׃ (HeLeningradV)

היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃ (HeLeningradoV)
HjplA mjHwH dbr lmwOd Axwb Aljk kOt hjH wlxrH bn׃ (HeLeningradoV)

Numquid Domino est quidquam difficile? Revertar ad te hoc eodem tempore, et habebit Sara filium ”. (NovaVulgata)

1.Mose 18,17 *

Da sprach der HERR: Sollte ich Abraham verbergen, was ich tun will, (Schlachter)
ὁ δὲ κύριος εἶπεν μὴ κρύψω ἐγὼ ἀπὸ αβρααμ τοῦ παιδός μου ἃ ἐγὼ ποιῶ (Septuaginta)
o de kyrios eipen meh krypsoh egoh apo abraam toy paidos moy a egoh poioh (Septuaginta)

וַיהֹוָה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה׃ (HeLeningradV)
wajHowaaH Aaamaar HamkasaeH Aanij meAabraaHaam Aaxxaer Aanij OoxaeH׃ (HeLeningradV)

ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃ (HeLeningradoV)
wjHwH Amr HmksH Anj mAbrHm Axr Anj OxH׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus: “Num celare potero Abraham, quae gesturus sum, (NovaVulgata)

1.Mose 18,19 *

Denn ich habe ihn dafür erkoren, daß er seinen Kindern und seinem Hause nach ihm befehle, des HERRN Weg zu halten und zu tun, was recht und billig ist, damit der HERR auf Abraham bringe, was er ihm verheißen hat. (Schlachter)
ᾔδειν γὰρ ὅτι συντάξει τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ καὶ τῷ οἴκῳ αὐτοῦ μετ' αὐτόν καὶ φυλάξουσιν τὰς ὁδοὺς κυρίου ποιεῖν δικαιοσύνην καὶ κρίσιν ὅπως ἂν ἐπαγάγῃ κύριος ἐπὶ αβρααμ πάντα ὅσα ἐλάλησεν πρὸς αὐτόν (Septuaginta)
ehdein gar oti syntaxei tois yiois aytoy kai toh oikoh aytoy met' ayton kai phylaxoysin tas odoys kyrioy poiein dikaiosynehn kai krisin opohs an epagageh kyrios epi abraam panta osa elalehsen pros ayton (Septuaginta)

כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתֹו אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשֹׂות צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל־אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר עָלָיו׃ (HeLeningradV)
kij jdaOtijw lmaOan Aaxxaer jcawaeH Aaet-baanaajw wAaet-bejtow Aaharaajw wxxaamrw daeraek jHwaaH laOaxowt cdaaqaaH wmixxpaaT lmaOan HaabijA jHwaaH Oal-AabraaHaam Aet Aaxxaer-dibaer Oaalaajw׃ (HeLeningradV)

כי ידעתיו למען אשר יצוה את־בניו ואת־ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על־אברהם את אשר־דבר עליו׃ (HeLeningradoV)
kj jdOtjw lmOn Axr jcwH At-bnjw wAt-bjtw Ahrjw wxmrw drk jHwH lOxwt cdqH wmxpT lmOn HbjA jHwH Ol-AbrHm At Axr-dbr Oljw׃ (HeLeningradoV)

Nam elegi eum, ut praecipiat filiis suis et domui suae post se, ut custodiant viam Domini et faciant iustitiam et iudicium, ut adducat Dominus super Abraham omnia, quae locutus est ad eum”. (NovaVulgata)

1.Mose 18,20 *

Und der HERR sprach: Das Geschrei über Sodom und Gomorra ist groß, und ihre Sünde ist sehr schwer. (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος κραυγὴ σοδομων καὶ γομορρας πεπλήθυνται καὶ αἱ ἁμαρτίαι αὐτῶν μεγάλαι σφόδρα (Septuaginta)
eipen de kyrios kraygeh sodomohn kai gomorras peplehthyntai kai ai amartiai aytohn megalai sphodra (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי־רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH zaOaqat sdom waOamoraaH kij-raabaaH whaTaaAtaam kij kaabdaaH mAod׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי־רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH zOqt sdm wOmrH kj-rbH whTAtm kj kbdH mAd׃ (HeLeningradoV)

Dixit itaque Dominus: “Clamor contra Sodomam et Gomorram multiplicatus est, et peccatum eorum aggravatum est nimis. (NovaVulgata)

1.Mose 18,22 *

Und die Männer wandten ihr Angesicht und gingen gen Sodom; aber Abraham blieb noch stehen vor dem HERRN. (Schlachter)
καὶ ἀποστρέψαντες ἐκεῖθεν οἱ ἄνδρες ἦλθον εἰς σοδομα αβρααμ δὲ ἦν ἑστηκὼς ἐναντίον κυρίου (Septuaginta)
kai apostrepsantes ekeithen oi andres ehlthon eis sodoma abraam de ehn estehkohs enantion kyrioy (Septuaginta)

וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עֹודֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajipnw mixxaam HaaAanaaxxijm wajelkw sdomaaH wAabraaHaam Oowdaenw Oomed lipnej jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjpnw mxm HAnxjm wjlkw sdmH wAbrHm Owdnw Omd lpnj jHwH׃ (HeLeningradoV)

Converteruntque se inde viri et abierunt Sodomam; Abraham vero adhuc stabat coram Domino. (NovaVulgata)

1.Mose 18,26 *

Der HERR sprach: Finde ich fünfzig Gerechte zu Sodom in der Stadt, so will ich um ihretwillen den ganzen Ort verschonen! (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος ἐὰν εὕρω ἐν σοδομοις πεντήκοντα δικαίους ἐν τῇ πόλει ἀφήσω πάντα τὸν τόπον δι' αὐτούς (Septuaginta)
eipen de kyrios ean eyroh en sodomois pentehkonta dikaioys en teh polei aphehsoh panta ton topon di' aytoys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אִם־אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתֹוךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל־הַמָּקֹום בַּעֲבוּרָם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aim-AaemcaaA bisdom hamixxijm cadijqim btowk HaaOijr wnaaxaaAtij lkaal-Hamaaqowm baOabwraam׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אם־אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל־המקום בעבורם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Am-AmcA bsdm hmxjm cdjqm btwk HOjr wnxAtj lkl-Hmqwm bObwrm׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus: “Si invenero Sodomae quinquaginta iustos in medio civitatis, dimittam omni loco propter eos”. (NovaVulgata)

1.Mose 18,27 *

Und Abraham antwortete und sprach: Ach siehe, ich habe mich unterwunden, mit meinem Herrn zu reden, obwohl ich nur Staub und Asche bin! (Schlachter)
καὶ ἀποκριθεὶς αβρααμ εἶπεν νῦν ἠρξάμην λαλῆσαι πρὸς τὸν κύριον ἐγὼ δέ εἰμι γῆ καὶ σποδός (Septuaginta)
kai apokritheis abraam eipen nyn ehrxamehn lalehsai pros ton kyrion egoh de eimi geh kai spodos (Septuaginta)

וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה־נָא הֹואַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר׃ (HeLeningradV)
wajaOan AabraaHaam wajoAmar HineH-naaA HowAaltij ldaber Aael-Aadonaaj wAaanokij Oaapaar waaAepaer׃ (HeLeningradV)

ויען אברהם ויאמר הנה־נא הואלתי לדבר אל־אדני ואנכי עפר ואפר׃ (HeLeningradoV)
wjOn AbrHm wjAmr HnH-nA HwAltj ldbr Al-Adnj wAnkj Opr wApr׃ (HeLeningradoV)

Respondensque Abraham ait: “Ecce coepi loqui ad Dominum meum, cum sim pulvis et cinis. (NovaVulgata)

1.Mose 18,30 *

Und Abraham sprach: Möge es meinen Herrn nicht erzürnen, wenn ich noch weiter rede! Man möchte vielleicht dreißig darin finden. Er aber sprach: Finde ich dreißig darinnen, so will ich ihnen nichts tun. (Schlachter)
καὶ εἶπεν μή τι κύριε ἐὰν λαλήσω ἐὰν δὲ εὑρεθῶσιν ἐκεῖ τριάκοντα καὶ εἶπεν οὐ μὴ ἀπολέσω ἐὰν εὕρω ἐκεῖ τριάκοντα (Septuaginta)
kai eipen meh ti kyrie ean lalehsoh ean de eyrethohsin ekei triakonta kai eipen oy meh apolesoh ean eyroh ekei triakonta (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אַל־נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם־אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aal-naaA jihar laAdonaaj waAadaberaaH Awlaj jimaacAwn xxaam xxloxxijm wajoAmaer loA AaeOaexaeH Aim-AaemcaaA xxaam xxloxxijm׃ (HeLeningradV)

ויאמר אל־נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם־אמצא שם שלשים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Al-nA jhr lAdnj wAdbrH Awlj jmcAwn xm xlxjm wjAmr lA AOxH Am-AmcA xm xlxjm׃ (HeLeningradoV)

“Ne, quaeso, inquit, indignetur Dominus meus, si loquar. Si forte ibi inventi fuerint triginta?”. Respondit: “Non faciam, si invenero ibi triginta”. (NovaVulgata)

1.Mose 18,31 *

Und er sprach: Ach siehe, ich habe mich unterwunden, mit meinem Herrn zu reden: Man möchte vielleicht zwanzig darin finden. Er antwortete: Ich will sie nicht verderben, um der zwanzig willen! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ἐπειδὴ ἔχω λαλῆσαι πρὸς τὸν κύριον ἐὰν δὲ εὑρεθῶσιν ἐκεῖ εἴκοσι καὶ εἶπεν οὐ μὴ ἀπολέσω ἕνεκεν τῶν εἴκοσι (Septuaginta)
kai eipen epeideh echoh lalehsai pros ton kyrion ean de eyrethohsin ekei eikosi kai eipen oy meh apolesoh eneken tohn eikosi (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר הִנֵּה־נָא הֹואַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer HineH-naaA HowAaltij ldaber Aael-Aadonaaj Awlaj jimaacAwn xxaam Oaexrijm wajoAmaer loA Aaxxhijt baOabwr HaaOaexrijm׃ (HeLeningradV)

ויאמר הנה־נא הואלתי לדבר אל־אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr HnH-nA HwAltj ldbr Al-Adnj Awlj jmcAwn xm Oxrjm wjAmr lA Axhjt bObwr HOxrjm׃ (HeLeningradoV)

“Ecce, ait, coepi loqui ad Dominum meum. Si forte inventi fuerint ibi viginti? ”. Dixit: “Non interficiam propter viginti”. (NovaVulgata)

1.Mose 18,32 *

Und er sprach: Ach, zürne nicht, mein Herr, daß ich nur noch diesmal rede: Man möchte vielleicht zehn darin finden. Er aber sprach: Ich will sie nicht verderben, um der zehn willen! (Schlachter)
καὶ εἶπεν μή τι κύριε ἐὰν λαλήσω ἔτι ἅπαξ ἐὰν δὲ εὑρεθῶσιν ἐκεῖ δέκα καὶ εἶπεν οὐ μὴ ἀπολέσω ἕνεκεν τῶν δέκα (Septuaginta)
kai eipen meh ti kyrie ean lalehsoh eti apax ean de eyrethohsin ekei deka kai eipen oy meh apolesoh eneken tohn deka (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אַל־נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ־הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aal-naaA jihar laAdonaaj waAadabraaH Aak-HapaOam Awlaj jimaacAwn xxaam OaxaaraaH wajoAmaer loA Aaxxhijt baOabwr HaaOaxaaraaH׃ (HeLeningradV)

ויאמר אל־נא יחר לאדני ואדברה אך־הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Al-nA jhr lAdnj wAdbrH Ak-HpOm Awlj jmcAwn xm OxrH wjAmr lA Axhjt bObwr HOxrH׃ (HeLeningradoV)

“Obsecro, inquit, ne irascatur Dominus meus, si loquar adhuc semel. Si forte inventi fuerint ibi decem?”. Dixit: “Non delebo propter decem”. (NovaVulgata)

1.Mose 18,33 *

Und der HERR ging hin, da er mit Abraham ausgeredet hatte; Abraham aber kehrte wieder an seinen Ort zurück. (Schlachter)
ἀπῆλθεν δὲ κύριος ὡς ἐπαύσατο λαλῶν τῷ αβρααμ καὶ αβρααμ ἀπέστρεψεν εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ (Septuaginta)
apehlthen de kyrios ohs epaysato lalohn toh abraam kai abraam apestrepsen eis ton topon aytoy (Septuaginta)

וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל־אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמֹו׃ (HeLeningradV)
wajelaek jHwaaH kaAaxxaer kilaaH ldaber Aael-AabraaHaam wAabraaHaam xxaab limqomow׃ (HeLeningradV)

וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל־אברהם ואברהם שב למקמו׃ (HeLeningradoV)
wjlk jHwH kAxr klH ldbr Al-AbrHm wAbrHm xb lmqmw׃ (HeLeningradoV)

Abiit Dominus, postquam cessavit loqui ad Abraham; et ille reversus est in locum suum. (NovaVulgata)

1.Mose 19,13 *

Denn wir werden diesen Ort verderben, weil das Geschrei über sie groß ist vor dem HERRN; und der HERR hat uns gesandt, sie zu verderben. (Schlachter)
ὅτι ἀπόλλυμεν ἡμεῖς τὸν τόπον τοῦτον ὅτι ὑψώθη ἡ κραυγὴ αὐτῶν ἐναντίον κυρίου καὶ ἀπέστειλεν ἡμᾶς κύριος ἐκτρῖψαι αὐτήν (Septuaginta)
oti apollymen ehmeis ton topon toyton oti ypsohtheh eh kraygeh aytohn enantion kyrioy kai apesteilen ehmas kyrios ektripsai aytehn (Septuaginta)

כִּי־מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַמָּקֹום הַזֶּה כִּי־גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַיְשַׁלְּחֵנוּ יְהוָה לְשַׁחֲתָהּ׃ (HeLeningradV)
kij-maxxhitijm Aanahnw Aaet-Hamaaqowm HazaeH kij-gaadlaaH caOaqaataam Aaet-pnej jHwaaH wajxxalhenw jHwaaH lxxahataaH׃ (HeLeningradV)

כי־משחתים אנחנו את־המקום הזה כי־גדלה צעקתם את־פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃ (HeLeningradoV)
kj-mxhtjm Anhnw At-Hmqwm HzH kj-gdlH cOqtm At-pnj jHwH wjxlhnw jHwH lxhtH׃ (HeLeningradoV)

delebimus enim locum istum, eo quod increverit clamor contra eos coram Domino, qui misit nos, ut perdamus eam”. (NovaVulgata)

1.Mose 19,14 *

Da ging Lot hinaus und redete mit seinen Tochtermännern, die seine Töchter nehmen sollten, und sprach: Machet euch auf, gehet aus von diesem Ort; denn der HERR wird diese Stadt verderben! Aber es kam seinen Tochtermännern vor, als scherze er. (Schlachter)
ἐξῆλθεν δὲ λωτ καὶ ἐλάλησεν πρὸς τοὺς γαμβροὺς αὐτοῦ τοὺς εἰληφότας τὰς θυγατέρας αὐτοῦ καὶ εἶπεν ἀνάστητε καὶ ἐξέλθατε ἐκ τοῦ τόπου τούτου ὅτι ἐκτρίβει κύριος τὴν πόλιν ἔδοξεν δὲ γελοιάζειν ἐναντίον τῶν γαμβρῶν αὐτοῦ (Septuaginta)
exehlthen de loht kai elalehsen pros toys gambroys aytoy toys eilehphotas tas thygateras aytoy kai eipen anastehte kai exelthate ek toy topoy toytoy oti ektribei kyrios tehn polin edoxen de geloiazein enantion tohn gambrohn aytoy (Septuaginta)

וַיֵּצֵא לֹוט וַיְדַבֵּר ׀ אֶל־חֲתָנָיו ׀ לֹקְחֵי בְנֹתָיו וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן־הַמָּקֹום הַזֶּה כִּי־מַשְׁחִית יְהוָה אֶת־הָעִיר וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו׃ (HeLeningradV)
wajeceA lowT wajdaber Aael-hataanaajw loqhej bnotaajw wajoAmaer qwmw cAw min-Hamaaqowm HazaeH kij-maxxhijt jHwaaH Aaet-HaaOijr wajHij kimcaheq bOejnej hataanaajw׃ (HeLeningradV)

ויצא לוט וידבר ׀ אל־חתניו ׀ לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן־המקום הזה כי־משחית יהוה את־העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃ (HeLeningradoV)
wjcA lwT wjdbr Al-htnjw lqhj bntjw wjAmr qwmw cAw mn-Hmqwm HzH kj-mxhjt jHwH At-HOjr wjHj kmchq bOjnj htnjw׃ (HeLeningradoV)

Egressus itaque Lot locutus est ad generos suos, qui accepturi erant filias eius, et dixit: “Surgite, egredimini de loco isto, quia delebit Dominus civitatem”. Et visus est eis quasi ludens loqui. (NovaVulgata)

1.Mose 19,16 *

Als er aber verzog, ergriffen die Männer ihn und sein Weib und seine beiden Töchter bei der Hand, weil der HERR ihn verschonen wollte, und führten ihn hinaus und ließen ihn draußen vor der Stadt. (Schlachter)
καὶ ἐταράχθησαν καὶ ἐκράτησαν οἱ ἄγγελοι τῆς χειρὸς αὐτοῦ καὶ τῆς χειρὸς τῆς γυναικὸς αὐτοῦ καὶ τῶν χειρῶν τῶν δύο θυγατέρων αὐτοῦ ἐν τῷ φείσασθαι κύριον αὐτοῦ (Septuaginta)
kai etarachthehsan kai ekratehsan oi aggeloi tehs cheiros aytoy kai tehs cheiros tehs gynaikos aytoy kai tohn cheirohn tohn dyo thygaterohn aytoy en toh pheisasthai kyrion aytoy (Septuaginta)

וַיִּתְמַהְמָהּ ׀ וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדֹו וּבְיַד־אִשְׁתֹּו וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר׃ (HeLeningradV)
wajitmaHmaaH wajahaziqw HaaAanaaxxijm bjaadow wbjad-Aixxtow wbjad xxtej bnotaajw bhaemlat jHwaaH Oaalaajw wajociAuHw wajanihuHw mihwc laaOijr׃ (HeLeningradV)

ויתמהמה ׀ ויחזקו האנשים בידו וביד־אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃ (HeLeningradoV)
wjtmHmH wjhzqw HAnxjm bjdw wbjd-Axtw wbjd xtj bntjw bhmlt jHwH Oljw wjcAHw wjnhHw mhwc lOjr׃ (HeLeningradoV)

Tardante illo, apprehenderunt viri manum eius et manum uxoris ac duarum filiarum eius, eo quod parceret Dominus illi. (NovaVulgata)

1.Mose 19,18 *

Aber Lot sprach zu ihnen: Ach nein, mein Herr! (Schlachter)
εἶπεν δὲ λωτ πρὸς αὐτούς δέομαι κύριε (Septuaginta)
eipen de loht pros aytoys deomai kyrie (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לֹוט אֲלֵהֶם אַל־נָא אֲדֹנָי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer lowT AaleHaem Aal-naaA Aadonaaj׃ (HeLeningradV)

ויאמר לוט אלהם אל־נא אדני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lwT AlHm Al-nA Adnj׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Lot ad eos: “Non, quaeso, Domine. (NovaVulgata)

1.Mose 19,24 *

Da ließ der HERR Schwefel und Feuer regnen auf Sodom und Gomorra, vom HERRN, vom Himmel herab, (Schlachter)
καὶ κύριος ἔβρεξεν ἐπὶ σοδομα καὶ γομορρα θεῖον καὶ πῦρ παρὰ κυρίου ἐκ τοῦ οὐρανοῦ (Septuaginta)
kai kyrios ebrexen epi sodoma kai gomorra theion kai pyr para kyrioy ek toy oyranoy (Septuaginta)

וַיהוָה הִמְטִיר עַל־סְדֹם וְעַל־עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת יְהוָה מִן־הַשָּׁמָיִם׃ (HeLeningradV)
wajHwaaH HimTijr Oal-sdom wOal-OamoraaH gaaprijt waaAexx meAet jHwaaH min-Haxxaamaajim׃ (HeLeningradV)

ויהוה המטיר על־סדם ועל־עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן־השמים׃ (HeLeningradoV)
wjHwH HmTjr Ol-sdm wOl-OmrH gprjt wAx mAt jHwH mn-Hxmjm׃ (HeLeningradoV)

Igitur Dominus pluit super Sodomam et Gomorram sulphur et ignem a Domino de caelo (NovaVulgata)

1.Mose 19,27 *

Abraham aber machte sich am Morgen früh auf an den Ort, da er vor dem HERRN gestanden hatte. (Schlachter)
ὤρθρισεν δὲ αβρααμ τὸ πρωὶ εἰς τὸν τόπον οὗ εἱστήκει ἐναντίον κυρίου (Septuaginta)
ohrthrisen de abraam to prohi eis ton topon oy eistehkei enantion kyrioy (Septuaginta)

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־עָמַד שָׁם אֶת־פְּנֵי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajaxxkem AabraaHaam baboqaer Aael-Hamaaqowm Aaxxaer-Oaamad xxaam Aaet-pnej jHwaaH׃ (HeLeningradV)

וישכם אברהם בבקר אל־המקום אשר־עמד שם את־פני יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjxkm AbrHm bbqr Al-Hmqwm Axr-Omd xm At-pnj jHwH׃ (HeLeningradoV)

Abraham autem consurgens mane venit ad locum, ubi steterat prius cum Domino, (NovaVulgata)

1.Mose 19,29 *

Und als Gott die Städte in jener Ebene verderbte, da gedachte Gott an Abraham, und er führte Lot mitten aus dem Verderben, als er die Städte umkehrte, darinnen Lot gewohnt hatte. (Schlachter)
καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐκτρῖψαι κύριον πάσας τὰς πόλεις τῆς περιοίκου ἐμνήσθη ὁ θεὸς τοῦ αβρααμ καὶ ἐξαπέστειλεν τὸν λωτ ἐκ μέσου τῆς καταστροφῆς ἐν τῷ καταστρέψαι κύριον τὰς πόλεις ἐν αἷς κατῴκει ἐν αὐταῖς λωτ (Septuaginta)
kai egeneto en toh ektripsai kyrion pasas tas poleis tehs perioikoy emnehstheh o theos toy abraam kai exapesteilen ton loht ek mesoy tehs katastrophehs en toh katastrepsai kyrion tas poleis en ais katohkei en aytais loht (Septuaginta)

וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת־עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת־לֹוט מִתֹּוךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים אֲשֶׁר־יָשַׁב בָּהֵן לֹוט׃ (HeLeningradV)
wajHij bxxahet AaeloHijm Aaet-Oaarej Hakikaar wajizkor AaeloHijm Aaet-AabraaHaam wajxxalah Aaet-lowT mitowk HaHapekaaH baHapok Aaet-HaeOaarijm Aaxxaer-jaaxxab baaHen lowT׃ (HeLeningradV)

ויהי בשחת אלהים את־ערי הככר ויזכר אלהים את־אברהם וישלח את־לוט מתוך ההפכה בהפך את־הערים אשר־ישב בהן לוט׃ (HeLeningradoV)
wjHj bxht AlHjm At-Orj Hkkr wjzkr AlHjm At-AbrHm wjxlh At-lwT mtwk HHpkH bHpk At-HOrjm Axr-jxb bHn lwT׃ (HeLeningradoV)

Cum enim subverteret Deus civitates regionis illius, recordatus Abrahae liberavit Lot de subversione urbium, in quibus habitaverat. (NovaVulgata)

1.Mose 20,3 *

Aber Gott kam des Nachts im Traum zu Abimelech und sprach zu ihm: Siehe da, du bist des Todes um des Weibes willen, das du genommen hast; denn sie ist eines Mannes Eheweib! (Schlachter)
καὶ εἰσῆλθεν ὁ θεὸς πρὸς αβιμελεχ ἐν ὕπνῳ τὴν νύκτα καὶ εἶπεν ἰδοὺ σὺ ἀποθνῄσκεις περὶ τῆς γυναικός ἧς ἔλαβες αὕτη δέ ἐστιν συνῳκηκυῖα ἀνδρί (Septuaginta)
kai eisehlthen o theos pros abimelech en ypnoh tehn nykta kai eipen idoy sy apothnehskeis peri tehs gynaikos ehs elabes ayteh de estin synohkehkyia andri (Septuaginta)

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל־אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלֹום הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לֹו הִנְּךָ מֵת עַל־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל׃ (HeLeningradV)
wajaaboA AaeloHijm Aael-Aabijmaelaek bahalowm HalaajlaaH wajoAmaer low Hinkaa met Oal-HaaAixxaaH Aaxxaer-laaqahtaa wHiwA bOulat baaOal׃ (HeLeningradV)

ויבא אלהים אל־אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על־האשה אשר־לקחת והוא בעלת בעל׃ (HeLeningradoV)
wjbA AlHjm Al-Abjmlk bhlwm HljlH wjAmr lw Hnk mt Ol-HAxH Axr-lqht wHwA bOlt bOl׃ (HeLeningradoV)

Venit autem Deus ad Abimelech per somnium nocte et ait illi: “En morieris propter mulierem, quam tulisti; habet enim virum”. (NovaVulgata)

1.Mose 20,4 *

Abimelech aber hatte sie noch nicht berührt und sprach: Herr, willst du denn auch ein gerechtes Volk umbringen? (Schlachter)
αβιμελεχ δὲ οὐχ ἥψατο αὐτῆς καὶ εἶπεν κύριε ἔθνος ἀγνοοῦν καὶ δίκαιον ἀπολεῖς (Septuaginta)
abimelech de oych ehpsato aytehs kai eipen kyrie ethnos agnooyn kai dikaion apoleis (Septuaginta)

וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגֹוי גַּם־צַדִּיק תַּהֲרֹג׃ (HeLeningradV)
waAabijmaelaek loA qaarab AelaejHaa wajoAmar Aadonaaj Hagowj gam-cadijq taHarog׃ (HeLeningradV)

ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם־צדיק תהרג׃ (HeLeningradoV)
wAbjmlk lA qrb AljH wjAmr Adnj Hgwj gm-cdjq tHrg׃ (HeLeningradoV)

Abimelech vero non tetigerat eam. Et ait: “Domine, num gentem etiam iustam interficies? (NovaVulgata)

1.Mose 20,6 *

Und Gott sprach zu ihm im Traum: Ich weiß, daß du solches mit einfältigem Herzen getan hast; darum habe ich dich auch behütet, daß du nicht wider mich sündigtest, und darum habe ich es dir nicht gestattet, daß du sie berührtest. (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ θεὸς καθ' ὕπνον κἀγὼ ἔγνων ὅτι ἐν καθαρᾷ καρδίᾳ ἐποίησας τοῦτο καὶ ἐφεισάμην ἐγώ σου τοῦ μὴ ἁμαρτεῖν σε εἰς ἐμέ ἕνεκεν τούτου οὐκ ἀφῆκά σε ἅψασθαι αὐτῆς (Septuaginta)
eipen de aytoh o theos kath' ypnon kagoh egnohn oti en kathara kardia epoiehsas toyto kai epheisamehn egoh soy toy meh amartein se eis eme eneken toytoy oyk aphehka se apsasthai aytehs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם־לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם־אָנֹכִי אֹותְךָ מֵחֲטֹו־לִי עַל־כֵּן לֹא־נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aelaajw HaaAaeloHijm bahalom gam Aaanokij jaadaOtij kij btaam-lbaabkaa Oaaxijtaa zoAt waaAaehxok gam-Aaanokij Aowtkaa mehaTow-lij Oal-ken loA-ntatijkaa lingoOa AelaejHaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם־לבבך עשית זאת ואחשך גם־אנכי אותך מחטו־לי על־כן לא־נתתיך לנגע אליה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Aljw HAlHjm bhlm gm Ankj jdOtj kj btm-lbbk Oxjt zAt wAhxk gm-Ankj Awtk mhTw-lj Ol-kn lA-nttjk lngO AljH׃ (HeLeningradoV)

Dixitque ad eum Deus per somnium: “Et ego scio quod simplici corde feceris; et ideo custodivi te, ne peccares in me, et non dimisi, ut tangeres eam. (NovaVulgata)

1.Mose 20,13 *

Da mich aber Gott aus meines Vaters Haus führte, sprach ich zu ihr: Das mußt du mir zuliebe tun, daß du überall, wo wir hinkommen, von mir sagest: Er ist mein Bruder! (Schlachter)
ἐγένετο δὲ ἡνίκα ἐξήγαγέν με ὁ θεὸς ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ πατρός μου καὶ εἶπα αὐτῇ ταύτην τὴν δικαιοσύνην ποιήσεις ἐπ' ἐμέ εἰς πάντα τόπον οὗ ἐὰν εἰσέλθωμεν ἐκεῖ εἰπὸν ἐμὲ ὅτι ἀδελφός μού ἐστιν (Septuaginta)
egeneto de ehnika exehgagen me o theos ek toy oikoy toy patros moy kai eipa ayteh taytehn tehn dikaiosynehn poiehseis ep' eme eis panta topon oy ean eiselthohmen ekei eipon eme oti adelphos moy estin (Septuaginta)

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר נָבֹוא שָׁמָּה אִמְרִי־לִי אָחִי הוּא׃ (HeLeningradV)
wajHij kaAaxxaer HitOw Aotij AaeloHijm mibejt Aaabij waaAomar laaH zaeH hasdek Aaxxaer taOaxij Oimaadij Aael kaal-Hamaaqowm Aaxxaer naabowA xxaamaaH Aimrij-lij Aaahij HwA׃ (HeLeningradV)

ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל־המקום אשר נבוא שמה אמרי־לי אחי הוא׃ (HeLeningradoV)
wjHj kAxr HtOw Atj AlHjm mbjt Abj wAmr lH zH hsdk Axr tOxj Omdj Al kl-Hmqwm Axr nbwA xmH Amrj-lj Ahj HwA׃ (HeLeningradoV)

Cum autem vagari me faceret Deus de domo patris mei, dixi ad eam: Hanc misericordiam facies mecum: in omni loco, ad quem ingrediemur, dices quod frater tuus sim ”. (NovaVulgata)

1.Mose 20,17 *

Abraham aber legte Fürbitte ein bei Gott. Da heilte Gott Abimelech und sein Weib und seine Mägde, daß sie gebaren. (Schlachter)
προσηύξατο δὲ αβρααμ πρὸς τὸν θεόν καὶ ἰάσατο ὁ θεὸς τὸν αβιμελεχ καὶ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ τὰς παιδίσκας αὐτοῦ καὶ ἔτεκον (Septuaginta)
prosehyxato de abraam pros ton theon kai iasato o theos ton abimelech kai tehn gynaika aytoy kai tas paidiskas aytoy kai etekon (Septuaginta)

וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת־אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת־אִשְׁתֹּו וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ׃ (HeLeningradV)
wajitpalel AabraaHaam Aael-HaaAaeloHijm wajirpaaA AaeloHijm Aaet-Aabijmaelaek wAaet-Aixxtow wAamHotaajw wajeledw׃ (HeLeningradV)

ויתפלל אברהם אל־האלהים וירפא אלהים את־אבימלך ואת־אשתו ואמהתיו וילדו׃ (HeLeningradoV)
wjtpll AbrHm Al-HAlHjm wjrpA AlHjm At-Abjmlk wAt-Axtw wAmHtjw wjldw׃ (HeLeningradoV)

Orante autem Abraham, sanavit Deus Abimelech et uxorem ancillasque eius et pepererunt; (NovaVulgata)

1.Mose 20,18 *

Denn der HERR hatte zuvor jeden Mutterleib im Hause Abimelechs fest verschlossen, um Sarahs, des Weibes Abrahams willen. (Schlachter)
ὅτι συγκλείων συνέκλεισεν κύριος ἔξωθεν πᾶσαν μήτραν ἐν τῷ οἴκῳ τοῦ αβιμελεχ ἕνεκεν σαρρας τῆς γυναικὸς αβρααμ (Septuaginta)
oti sygkleiohn synekleisen kyrios exohthen pasan mehtran en toh oikoh toy abimelech eneken sarras tehs gynaikos abraam (Septuaginta)

כִּי־עָצֹר עָצַר יְהוָה בְּעַד כָּל־רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל־דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם׃ ס (HeLeningradV)
kij-Oaacor Oaacar jHwaaH bOad kaal-raehaem lbejt Aabijmaelaek Oal-dbar xaaraaH Aexxaet AabraaHaam׃ s (HeLeningradV)

כי־עצר עצר יהוה בעד כל־רחם לבית אבימלך על־דבר שרה אשת אברהם׃ ס (HeLeningradoV)
kj-Ocr Ocr jHwH bOd kl-rhm lbjt Abjmlk Ol-dbr xrH Axt AbrHm׃ s (HeLeningradoV)

concluserat enim Dominus omnem vulvam domus Abimelech propter Saram uxorem Abraham. (NovaVulgata)

1.Mose 21,1 *

Und der HERR suchte Sarah heim, wie er verheißen hatte, und der HERR tat an Sarah, wie er geredet hatte. (Schlachter)
καὶ κύριος ἐπεσκέψατο τὴν σαρραν καθὰ εἶπεν καὶ ἐποίησεν κύριος τῇ σαρρα καθὰ ἐλάλησεν (Septuaginta)
kai kyrios epeskepsato tehn sarran katha eipen kai epoiehsen kyrios teh sarra katha elalehsen (Septuaginta)

וַיהוָה פָּקַד אֶת־שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ יְהוָה לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר׃ (HeLeningradV)
wajHwaaH paaqad Aaet-xaaraaH kaAaxxaer Aaamaar wajaOax jHwaaH lxaaraaH kaAaxxaer diber׃ (HeLeningradV)

ויהוה פקד את־שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ (HeLeningradoV)
wjHwH pqd At-xrH kAxr Amr wjOx jHwH lxrH kAxr dbr׃ (HeLeningradoV)

Visitavit autem Dominus Saram, sicut promiserat, et implevit Sarae, quae locutus est; (NovaVulgata)

1.Mose 21,2 *

Und Sarah empfing und gebar dem Abraham einen Sohn in seinem Alter, zur bestimmten Zeit, wie ihm Gott versprochen hatte. (Schlachter)
καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν σαρρα τῷ αβρααμ υἱὸν εἰς τὸ γῆρας εἰς τὸν καιρόν καθὰ ἐλάλησεν αὐτῷ κύριος (Septuaginta)
kai syllaboysa eteken sarra toh abraam yion eis to gehras eis ton kairon katha elalehsen aytoh kyrios (Septuaginta)

וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמֹּועֵד אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֹתֹו אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wataHar watelaed xaaraaH lAabraaHaam ben lizqunaajw lamowOed Aaxxaer-dibaer Aotow AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר־דבר אתו אלהים׃ (HeLeningradoV)
wtHr wtld xrH lAbrHm bn lzqnjw lmwOd Axr-dbr Atw AlHjm׃ (HeLeningradoV)

concepitque et peperit Abrahae filium in senectute eius tempore, quo praedixerat ei Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 21,4 *

Und Abraham beschnitt Isaak, seinen Sohn, da er acht Tage alt war, wie ihm Gott geboten hatte. (Schlachter)
περιέτεμεν δὲ αβρααμ τὸν ισαακ τῇ ὀγδόῃ ἡμέρᾳ καθὰ ἐνετείλατο αὐτῷ ὁ θεός (Septuaginta)
perietemen de abraam ton isaak teh ogdoeh ehmera katha eneteilato aytoh o theos (Septuaginta)

וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק בְּנֹו בֶּן־שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתֹו אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajaamaal AabraaHaam Aaet-jichaaq bnow baen-xxmonat jaamijm kaAaxxaer ciwaaH Aotow AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

וימל אברהם את־יצחק בנו בן־שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ (HeLeningradoV)
wjml AbrHm At-jchq bnw bn-xmnt jmjm kAxr cwH Atw AlHjm׃ (HeLeningradoV)

et circumcidit eum octavo die, sicut praeceperat ei Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 21,6 *

Und Sarah sprach: Gott hat mir ein Lachen bereitet; wer es hören wird, der wird meiner lachen! (Schlachter)
εἶπεν δὲ σαρρα γέλωτά μοι ἐποίησεν κύριος ὃς γὰρ ἂν ἀκούσῃ συγχαρεῖταί μοι (Septuaginta)
eipen de sarra gelohta moi epoiehsen kyrios os gar an akoyseh sygchareitai moi (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל־הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק־לִי׃ (HeLeningradV)
watoAmaer xaaraaH choq OaaxaaH lij AaeloHijm kaal-HaxxomeOa jichaq-lij׃ (HeLeningradV)

ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל־השמע יצחק־לי׃ (HeLeningradoV)
wtAmr xrH chq OxH lj AlHjm kl-HxmO jchq-lj׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Sara: “Risum fecit mihi Deus; quicumque audierit, corridebit mihi ?. (NovaVulgata)

1.Mose 21,12 *

Aber Gott sprach zu Abraham: Es soll dir das nicht mißfallen! Höre auf alles, was Sarah dir sagt wegen des Knaben und deiner Magd; denn in Isaak soll dir ein Same berufen werden. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς τῷ αβρααμ μὴ σκληρὸν ἔστω τὸ ῥῆμα ἐναντίον σου περὶ τοῦ παιδίου καὶ περὶ τῆς παιδίσκης πάντα ὅσα ἐὰν εἴπῃ σοι σαρρα ἄκουε τῆς φωνῆς αὐτῆς ὅτι ἐν ισαακ κληθήσεταί σοι σπέρμα (Septuaginta)
eipen de o theos toh abraam meh sklehron estoh to rehma enantion soy peri toy paidioy kai peri tehs paidiskehs panta osa ean eipeh soi sarra akoye tehs phohnehs aytehs oti en isaak klehthehsetai soi sperma (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל־הַנַּעַר וְעַל־אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-AabraaHaam Aal-jeraO bOejnaejkaa Oal-HanaOar wOal-Aamaataekaa kol Aaxxaer toAmar Aelaejkaa xaaraaH xxmaO bqolaaH kij bjichaaq jiqaareA lkaa zaaraO׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־אברהם אל־ירע בעיניך על־הנער ועל־אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-AbrHm Al-jrO bOjnjk Ol-HnOr wOl-Amtk kl Axr tAmr Aljk xrH xmO bqlH kj bjchq jqrA lk zrO׃ (HeLeningradoV)

Cui dixit Deus: “Non tibi videatur asperum super puero et super ancilla tua; omnia, quae dixerit tibi Sara, audi vocem eius, quia in Isaac vocabitur tibi semen. (NovaVulgata)

1.Mose 21,17 *

Da erhörte Gott die Stimme des Knaben, und der Engel Gottes rief der Hagar vom Himmel her und sprach zu ihr: Was ist dir, Hagar? Fürchte dich nicht, denn Gott hat erhört die Stimme des Knaben, da, wo er liegt. (Schlachter)
εἰσήκουσεν δὲ ὁ θεὸς τῆς φωνῆς τοῦ παιδίου ἐκ τοῦ τόπου οὗ ἦν καὶ ἐκάλεσεν ἄγγελος τοῦ θεοῦ τὴν αγαρ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ εἶπεν αὐτῇ τί ἐστιν αγαρ μὴ φοβοῦ ἐπακήκοεν γὰρ ὁ θεὸς τῆς φωνῆς τοῦ παιδίου σου ἐκ τοῦ τόπου οὗ ἐστιν (Septuaginta)
eisehkoysen de o theos tehs phohnehs toy paidioy ek toy topoy oy ehn kai ekalesen aggelos toy theoy tehn agar ek toy oyranoy kai eipen ayteh ti estin agar meh phoboy epakehkoen gar o theos tehs phohnehs toy paidioy soy ek toy topoy oy estin (Septuaginta)

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־קֹול הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים ׀ אֶל־הָגָר מִן־הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה־לָּךְ הָגָר אַל־תִּירְאִי כִּי־שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל־קֹול הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא־שָׁם׃ (HeLeningradV)
wajixxmaO AaeloHijm Aaet-qowl HanaOar wajiqraaA malAak AaeloHijm Aael-Haagaar min-Haxxaamajim wajoAmaer laaH maH-laak Haagaar Aal-tijrAij kij-xxaamaO AaeloHijm Aael-qowl HanaOar baAaxxaer HwA-xxaam׃ (HeLeningradV)

וישמע אלהים את־קול הנער ויקרא מלאך אלהים ׀ אל־הגר מן־השמים ויאמר לה מה־לך הגר אל־תיראי כי־שמע אלהים אל־קול הנער באשר הוא־שם׃ (HeLeningradoV)
wjxmO AlHjm At-qwl HnOr wjqrA mlAk AlHjm Al-Hgr mn-Hxmjm wjAmr lH mH-lk Hgr Al-tjrAj kj-xmO AlHjm Al-qwl HnOr bAxr HwA-xm׃ (HeLeningradoV)

Exaudivit autem Deus vocem pueri; vocavitque angelus Dei Agar de caelo dicens: “Quid tibi, Agar? Noli timere; exaudivit enim Deus vocem pueri de loco, in quo est. (NovaVulgata)

1.Mose 21,19 *

Und Gott öffnete ihr die Augen, daß sie einen Wasserbrunnen sah. Da ging sie hin und füllte den Schlauch mit Wasser und tränkte den Knaben. (Schlachter)
καὶ ἀνέῳξεν ὁ θεὸς τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῆς καὶ εἶδεν φρέαρ ὕδατος ζῶντος καὶ ἐπορεύθη καὶ ἔπλησεν τὸν ἀσκὸν ὕδατος καὶ ἐπότισεν τὸ παιδίον (Septuaginta)
kai aneohxen o theos toys ophthalmoys aytehs kai eiden phrear ydatos zohntos kai eporeytheh kai eplehsen ton askon ydatos kai epotisen to paidion (Septuaginta)

וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת־עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת־הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת־הַנָּעַר׃ (HeLeningradV)
wajipqah AaeloHijm Aaet-OejnaejHaa wateraeA bAer maajim watelaek watmaleA Aaet-Hahemaet majim wataxxq Aaet-HanaaOar׃ (HeLeningradV)

ויפקח אלהים את־עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את־החמת מים ותשק את־הנער׃ (HeLeningradoV)
wjpqh AlHjm At-OjnjH wtrA bAr mjm wtlk wtmlA At-Hhmt mjm wtxq At-HnOr׃ (HeLeningradoV)

Aperuitque Deus oculos eius; quae videns puteum aquae abiit et implevit utrem deditque puero bibere. (NovaVulgata)

1.Mose 21,20 *

Und Gott war mit dem Knaben; der wuchs und wohnte in der Wüste und ward ein Bogenschütze. (Schlachter)
καὶ ἦν ὁ θεὸς μετὰ τοῦ παιδίου καὶ ηὐξήθη καὶ κατῴκησεν ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐγένετο δὲ τοξότης (Septuaginta)
kai ehn o theos meta toy paidioy kai ehyxehtheh kai katohkehsen en teh erehmoh egeneto de toxotehs (Septuaginta)

וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת־הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת׃ (HeLeningradV)
wajHij AaeloHijm Aaet-HanaOar wajigdaal wajexxaeb bamidbaar wajHij robaeH qaxxaat׃ (HeLeningradV)

ויהי אלהים את־הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ (HeLeningradoV)
wjHj AlHjm At-HnOr wjgdl wjxb bmdbr wjHj rbH qxt׃ (HeLeningradoV)

Et fuit Deus cum eo; qui crevit et moratus est in solitudine factusque est iuvenis sagittarius. (NovaVulgata)

1.Mose 21,22 *

Zu derselben Zeit redete Abimelech und sein Feldhauptmann Pichol mit Abraham und sprach: Gott ist mit dir in allem, was du tust. (Schlachter)
ἐγένετο δὲ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ καὶ εἶπεν αβιμελεχ καὶ οχοζαθ ὁ νυμφαγωγὸς αὐτοῦ καὶ φικολ ὁ ἀρχιστράτηγος τῆς δυνάμεως αὐτοῦ πρὸς αβρααμ λέγων ὁ θεὸς μετὰ σοῦ ἐν πᾶσιν οἷς ἐὰν ποιῇς (Septuaginta)
egeneto de en toh kairoh ekeinoh kai eipen abimelech kai ochozath o nymphagohgos aytoy kai phikol o archistratehgos tehs dynameohs aytoy pros abraam legohn o theos meta soy en pasin ois ean poiehs (Septuaginta)

וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר־צְבָאֹו אֶל־אַבְרָהָם לֵאמֹר אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר־אַתָּה עֹשֶׂה׃ (HeLeningradV)
wajHij baaOet HaHiwA wajoAmaer Aabijmaelaek wpijkol xar-cbaaAow Aael-AabraaHaam leAmor AaeloHijm Oimkaa bkol Aaxxaer-AataaH OoxaeH׃ (HeLeningradV)

ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר־צבאו אל־אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר־אתה עשה׃ (HeLeningradoV)
wjHj bOt HHwA wjAmr Abjmlk wpjkl xr-cbAw Al-AbrHm lAmr AlHjm Omk bkl Axr-AtH OxH׃ (HeLeningradoV)

Eodem tempore dixit Abimelech et Phicol princeps exercitus eius ad Abraham: “Deus tecum est in universis, quae agis. (NovaVulgata)

1.Mose 21,23 *

So schwöre mir nun hier bei Gott, daß du weder an mir, noch an meinen Kindern, noch an meinen Kindeskindern treulos handeln, sondern die Freundschaft, die ich dir bewiesen habe, auch an mir beweisen willst und an dem Lande, darinnen du ein Fremdling bist. (Schlachter)
νῦν οὖν ὄμοσόν μοι τὸν θεὸν μὴ ἀδικήσειν με μηδὲ τὸ σπέρμα μου μηδὲ τὸ ὄνομά μου ἀλλὰ κατὰ τὴν δικαιοσύνην ἣν ἐποίησα μετὰ σοῦ ποιήσεις μετ' ἐμοῦ καὶ τῇ γῇ ᾗ σὺ παρῴκησας ἐν αὐτῇ (Septuaginta)
nyn oyn omoson moi ton theon meh adikehsein me mehde to sperma moy mehde to onoma moy alla kata tehn dikaiosynehn ehn epoiehsa meta soy poiehseis met' emoy kai teh geh eh sy parohkehsas en ayteh (Septuaginta)

וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם־תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־גַּרְתָּה בָּהּ׃ (HeLeningradV)
wOataaH HixxaabOaaH lij beAloHijm HenaaH Aim-tixxqor lij wlnijnij wlnaekdij kahaesaed Aaxxaer-Oaaxijtij Oimkaa taOaxaeH Oimaadij wOim-HaaAaaraec Aaxxaer-gartaaH baaH׃ (HeLeningradV)

ועתה השבעה לי באלהים הנה אם־תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר־עשיתי עמך תעשה עמדי ועם־הארץ אשר־גרתה בה׃ (HeLeningradoV)
wOtH HxbOH lj bAlHjm HnH Am-txqr lj wlnjnj wlnkdj khsd Axr-Oxjtj Omk tOxH Omdj wOm-HArc Axr-grtH bH׃ (HeLeningradoV)

Iura ergo per Deum, ne noceas mihi et posteris meis stirpique meae; sed iuxta fidem, quam feci tibi, facies mihi et terrae, in qua versatus es advena”. (NovaVulgata)

1.Mose 21,33 *

Abraham aber pflanzte eine Tamariske zu Beer-Seba und rief daselbst den Namen des HERRN, des ewigen Gottes, an. (Schlachter)
καὶ ἐφύτευσεν αβρααμ ἄρουραν ἐπὶ τῷ φρέατι τοῦ ὅρκου καὶ ἐπεκαλέσατο ἐκεῖ τὸ ὄνομα κυρίου θεὸς αἰώνιος (Septuaginta)
kai ephyteysen abraam aroyran epi toh phreati toy orkoy kai epekalesato ekei to onoma kyrioy theos aiohnios (Septuaginta)

וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא־שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עֹולָם׃ (HeLeningradV)
wajiTaO Aaexxael bibAer xxaabaO wajiqraaA-xxaam bxxem jHwaaH Ael Oowlaam׃ (HeLeningradV)

ויטע אשל בבאר שבע ויקרא־שם בשם יהוה אל עולם׃ (HeLeningradoV)
wjTO Axl bbAr xbO wjqrA-xm bxm jHwH Al Owlm׃ (HeLeningradoV)

Surrexit autem Abimelech et Phicol princeps militiae eius reversique sunt in terram Philisthim. Abraham vero plantavit nemus in Bersabee et invocavit ibi nomen Domini, Dei aeterni. (NovaVulgata)

1.Mose 22,1 *

Nach diesen Geschichten versuchte Gott den Abraham und sprach zu ihm: Abraham! Und er antwortete: Siehe, hier bin ich. (Schlachter)
καὶ ἐγένετο μετὰ τὰ ῥήματα ταῦτα ὁ θεὸς ἐπείραζεν τὸν αβρααμ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν αβρααμ αβρααμ ὁ δὲ εἶπεν ἰδοὺ ἐγώ (Septuaginta)
kai egeneto meta ta rehmata tayta o theos epeirazen ton abraam kai eipen pros ayton abraam abraam o de eipen idoy egoh (Septuaginta)

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת־אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ (HeLeningradV)
wajHij Aahar Hadbaarijm HaaAelaeH wHaaAaeloHijm nisaaH Aaet-AabraaHaam wajoAmaer Aelaajw AabraaHaam wajoAmaer Hinenij׃ (HeLeningradV)

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את־אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃ (HeLeningradoV)
wjHj Ahr Hdbrjm HAlH wHAlHjm nsH At-AbrHm wjAmr Aljw AbrHm wjAmr Hnnj׃ (HeLeningradoV)

Quae postquam gesta sunt, tentavit Deus Abraham et di xit ad eum: “Abraham”. Ille respondit: “Adsum”. (NovaVulgata)

1.Mose 22,3 *

Da stand Abraham am Morgen früh auf und sattelte seinen Esel, und nahm zwei Knechte und seinen Sohn Isaak mit sich und spaltete Holz zum Brandopfer, machte sich auf und ging hin an den Ort, davon ihm Gott gesagt hatte. (Schlachter)
ἀναστὰς δὲ αβρααμ τὸ πρωὶ ἐπέσαξεν τὴν ὄνον αὐτοῦ παρέλαβεν δὲ μεθ' ἑαυτοῦ δύο παῖδας καὶ ισαακ τὸν υἱὸν αὐτοῦ καὶ σχίσας ξύλα εἰς ὁλοκάρπωσιν ἀναστὰς ἐπορεύθη καὶ ἦλθεν ἐπὶ τὸν τόπον ὃν εἶπεν αὐτῷ ὁ θεός (Septuaginta)
anastas de abraam to prohi epesaxen tehn onon aytoy parelaben de meth' eaytoy dyo paidas kai isaak ton yion aytoy kai schisas xyla eis olokarpohsin anastas eporeytheh kai ehlthen epi ton topon on eipen aytoh o theos (Septuaginta)

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־חֲמֹרֹו וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי נְעָרָיו אִתֹּו וְאֵת יִצְחָק בְּנֹו וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־אָמַר־לֹו הָאֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajaxxkem AabraaHaam baboqaer wajahaboxx Aaet-hamorow wajiqah Aaet-xxnej nOaaraajw Aitow wAet jichaaq bnow wajbaqaO Oacej OolaaH wajaaqaam wajelaek Aael-Hamaaqowm Aaxxaer-Aaamar-low HaaAaeloHijm׃ (HeLeningradV)

וישכם אברהם בבקר ויחבש את־חמרו ויקח את־שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל־המקום אשר־אמר־לו האלהים׃ (HeLeningradoV)
wjxkm AbrHm bbqr wjhbx At-hmrw wjqh At-xnj nOrjw Atw wAt jchq bnw wjbqO Ocj OlH wjqm wjlk Al-Hmqwm Axr-Amr-lw HAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Igitur Abraham de nocte consurgens stravit asinum suum ducens secum duos iuvenes suos et Isaac filium suum. Cumque concidisset ligna in holocaustum, surrexit et abiit ad locum, quem praeceperat ei Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 22,8 *

Und Abraham antwortete: Mein Sohn, Gott wird sich ein Lämmlein zum Brandopfer ersehen! Und sie gingen beide miteinander. (Schlachter)
εἶπεν δὲ αβρααμ ὁ θεὸς ὄψεται ἑαυτῷ πρόβατον εἰς ὁλοκάρπωσιν τέκνον πορευθέντες δὲ ἀμφότεροι ἅμα (Septuaginta)
eipen de abraam o theos opsetai eaytoh probaton eis olokarpohsin teknon poreythentes de amphoteroi ama (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה־לֹּו הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AabraaHaam AaeloHijm jirAaeH-low HaxaeH lOolaaH bnij wajelkw xxnejHaem jahdaaw׃ (HeLeningradV)

ויאמר אברהם אלהים יראה־לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AbrHm AlHjm jrAH-lw HxH lOlH bnj wjlkw xnjHm jhdw׃ (HeLeningradoV)

Dixit Abraham: “Deus providebit sibi victimam holocausti, fili mi”. Pergebant ambo pariter; (NovaVulgata)

1.Mose 22,9 *

Und als sie an den Ort kamen, den Gott ihm genannt hatte, baute Abraham daselbst einen Altar und legte das Holz ordentlich darauf, band seinen Sohn Isaak und legte ihn auf den Altar, oben auf das Holz. (Schlachter)
ἦλθον ἐπὶ τὸν τόπον ὃν εἶπεν αὐτῷ ὁ θεός καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ αβρααμ θυσιαστήριον καὶ ἐπέθηκεν τὰ ξύλα καὶ συμποδίσας ισαακ τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἐπέθηκεν αὐτὸν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἐπάνω τῶν ξύλων (Septuaginta)
ehlthon epi ton topon on eipen aytoh o theos kai ohkodomehsen ekei abraam thysiastehrion kai epethehken ta xyla kai sympodisas isaak ton yion aytoy epethehken ayton epi to thysiastehrion epanoh tohn xylohn (Septuaginta)

וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר אָמַר־לֹו הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת־הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת־הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת־יִצְחָק בְּנֹו וַיָּשֶׂם אֹתֹו עַל־הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים׃ (HeLeningradV)
wajaaboAw Aael-Hamaaqowm Aaxxaer Aaamar-low HaaAaeloHijm wajibaen xxaam AabraaHaam Aaet-Hamizbeha wajaOarok Aaet-HaaOecijm wajaOaqod Aaet-jichaaq bnow wajaaxaem Aotow Oal-Hamizbeha mimaOal laaOecijm׃ (HeLeningradV)

ויבאו אל־המקום אשר אמר־לו האלהים ויבן שם אברהם את־המזבח ויערך את־העצים ויעקד את־יצחק בנו וישם אתו על־המזבח ממעל לעצים׃ (HeLeningradoV)
wjbAw Al-Hmqwm Axr Amr-lw HAlHjm wjbn xm AbrHm At-Hmzbh wjOrk At-HOcjm wjOqd At-jchq bnw wjxm Atw Ol-Hmzbh mmOl lOcjm׃ (HeLeningradoV)

et venerunt ad locum, quem ostenderat ei Deus, in quo aedificavit Abraham altare et desuper ligna composuit. Cumque colligasset Isaac filium suum, posuit eum in altari super struem lignorum (NovaVulgata)

1.Mose 22,11 *

Da rief ihm der Engel des HERRN vom Himmel und sprach: Abraham! Abraham! Und er antwortete: Siehe, hier bin ich! (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν αὐτὸν ἄγγελος κυρίου ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ αβρααμ αβρααμ ὁ δὲ εἶπεν ἰδοὺ ἐγώ (Septuaginta)
kai ekalesen ayton aggelos kyrioy ek toy oyranoy kai eipen aytoh abraam abraam o de eipen idoy egoh (Septuaginta)

וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה מִן־הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם ׀ אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA Aelaajw malAak jHwaaH min-Haxxaamajim wajoAmaer AabraaHaam AabraaHaam wajoAmaer Hinenij׃ (HeLeningradV)

ויקרא אליו מלאך יהוה מן־השמים ויאמר אברהם ׀ אברהם ויאמר הנני׃ (HeLeningradoV)
wjqrA Aljw mlAk jHwH mn-Hxmjm wjAmr AbrHm AbrHm wjAmr Hnnj׃ (HeLeningradoV)

Et ecce angelus Domini de caelo clamavit: “Abraham, Abraham”. Qui respondit: “Adsum”. (NovaVulgata)

1.Mose 22,12 *

Er sprach: Lege deine Hand nicht an den Knaben und tue ihm nichts; denn nun weiß ich, daß du Gott fürchtest und hast deinen einzigen Sohn nicht verschont um meinetwillen! (Schlachter)
καὶ εἶπεν μὴ ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου ἐπὶ τὸ παιδάριον μηδὲ ποιήσῃς αὐτῷ μηδέν νῦν γὰρ ἔγνων ὅτι φοβῇ τὸν θεὸν σὺ καὶ οὐκ ἐφείσω τοῦ υἱοῦ σου τοῦ ἀγαπητοῦ δι' ἐμέ (Septuaginta)
kai eipen meh epibalehs tehn cheira soy epi to paidarion mehde poiehsehs aytoh mehden nyn gar egnohn oti phobeh ton theon sy kai oyk epheisoh toy yioy soy toy agapehtoy di' eme (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אַל־תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל־הַנַּעַר וְאַל־תַּעַשׂ לֹו מְאוּמָּה כִּי ׀ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ מִמֶּנִּי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aal-tixxlah jaadkaa Aael-HanaOar wAal-taOax low mAwmaaH kij OataaH jaadaOtij kij-jreA AaeloHijm AataaH wloA haaxaktaa Aaet-binkaa Aaet-jhijdkaa mimaenij׃ (HeLeningradV)

ויאמר אל־תשלח ידך אל־הנער ואל־תעש לו מאומה כי ׀ עתה ידעתי כי־ירא אלהים אתה ולא חשכת את־בנך את־יחידך ממני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Al-txlh jdk Al-HnOr wAl-tOx lw mAwmH kj OtH jdOtj kj-jrA AlHjm AtH wlA hxkt At-bnk At-jhjdk mmnj׃ (HeLeningradoV)

Dixitque: “Non extendas manum tuam super puerum neque facias illi quidquam. Nunc cognovi quod times Deum et non pepercisti filio tuo unigenito propter me”. (NovaVulgata)

1.Mose 22,14 *

Und Abraham nannte den Ort: Der HERR wird dafür sorgen! So daß man noch heute sagt: Auf dem Berge wird der HERR dafür sorgen! (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν αβρααμ τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου κύριος εἶδεν ἵνα εἴπωσιν σήμερον ἐν τῷ ὄρει κύριος ὤφθη (Septuaginta)
kai ekalesen abraam to onoma toy topoy ekeinoy kyrios eiden ina eipohsin sehmeron en toh orei kyrios ohphtheh (Septuaginta)

וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא יְהוָה ׀ יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיֹּום בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA AabraaHaam xxem-Hamaaqowm HaHwA jHwaaH jirAaeH Aaxxaer jeAaamer Hajowm bHar jHwaaH jeraaAaeH׃ (HeLeningradV)

ויקרא אברהם שם־המקום ההוא יהוה ׀ יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃ (HeLeningradoV)
wjqrA AbrHm xm-Hmqwm HHwA jHwH jrAH Axr jAmr Hjwm bHr jHwH jrAH׃ (HeLeningradoV)

Appellavitque nomen loci illius: “Dominus videt”. Unde usque hodie dicitur: “In monte Dominus videtur”. (NovaVulgata)

1.Mose 22,15 *

Und der Engel des HERRN rief Abraham zum zweitenmal vom Himmel (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν ἄγγελος κυρίου τὸν αβρααμ δεύτερον ἐκ τοῦ οὐρανοῦ (Septuaginta)
kai ekalesen aggelos kyrioy ton abraam deyteron ek toy oyranoy (Septuaginta)

וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל־אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן־הַשָּׁמָיִם׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA malAak jHwaaH Aael-AabraaHaam xxenijt min-Haxxaamaajim׃ (HeLeningradV)

ויקרא מלאך יהוה אל־אברהם שנית מן־השמים׃ (HeLeningradoV)
wjqrA mlAk jHwH Al-AbrHm xnjt mn-Hxmjm׃ (HeLeningradoV)

Vocavit autem angelus Domini Abraham secundo de caelo et dixit: (NovaVulgata)

1.Mose 22,16 *

und sprach: Ich habe bei mir selbst geschworen, spricht der HERR, weil du solches getan und deines einzigen Sohnes nicht verschont hast, (Schlachter)
λέγων κατ' ἐμαυτοῦ ὤμοσα λέγει κύριος οὗ εἵνεκεν ἐποίησας τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ οὐκ ἐφείσω τοῦ υἱοῦ σου τοῦ ἀγαπητοῦ δι' ἐμέ (Septuaginta)
legohn kat' emaytoy ohmosa legei kyrios oy eineken epoiehsas to rehma toyto kai oyk epheisoh toy yioy soy toy agapehtoy di' eme (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם־יְהוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידֶךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer bij nixxbaOtij nAum-jHwaaH kij jaOan Aaxxaer Oaaxijtaa Aaet-Hadaabaar HazaeH wloA haaxaktaa Aaet-binkaa Aaet-jhijdaekaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר בי נשבעתי נאם־יהוה כי יען אשר עשית את־הדבר הזה ולא חשכת את־בנך את־יחידך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr bj nxbOtj nAm-jHwH kj jOn Axr Oxjt At-Hdbr HzH wlA hxkt At-bnk At-jhjdk׃ (HeLeningradoV)

“Per memetipsum iuravi, dicit Dominus: quia fecisti hanc rem et non pepercisti filio tuo unigenito, (NovaVulgata)

1.Mose 23,6 *

Höre uns, mein Herr, du bist ein Fürst Gottes mitten unter uns, begrabe deine Tote in dem besten unsrer Gräber. Niemand von uns wird dir sein Grab verweigern, daß du deine Tote darin begrabest! (Schlachter)
μή κύριε ἄκουσον δὲ ἡμῶν βασιλεὺς παρὰ θεοῦ εἶ σὺ ἐν ἡμῖν ἐν τοῖς ἐκλεκτοῖς μνημείοις ἡμῶν θάψον τὸν νεκρόν σου οὐδεὶς γὰρ ἡμῶν τὸ μνημεῖον αὐτοῦ κωλύσει ἀπὸ σοῦ τοῦ θάψαι τὸν νεκρόν σου ἐκεῖ (Septuaginta)
meh kyrie akoyson de ehmohn basileys para theoy ei sy en ehmin en tois eklektois mnehmeiois ehmohn thapson ton nekron soy oydeis gar ehmohn to mnehmeion aytoy kohlysei apo soy toy thapsai ton nekron soy ekei (Septuaginta)

שְׁמָעֵנוּ ׀ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתֹוכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת־מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת־קִבְרֹו לֹא־יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ׃ (HeLeningradV)
xxmaaOenw Aadonij nxijA AaeloHijm AataaH btowkenw bmibhar qbaarejnw qbor Aaet-metaekaa Aijxx mimaenw Aaet-qibrow loA-jiklaeH mimkaa miqbor metaekaa׃ (HeLeningradV)

שמענו ׀ אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את־מתך איש ממנו את־קברו לא־יכלה ממך מקבר מתך׃ (HeLeningradoV)
xmOnw Adnj nxjA AlHjm AtH btwknw bmbhr qbrjnw qbr At-mtk Ajx mmnw At-qbrw lA-jklH mmk mqbr mtk׃ (HeLeningradoV)

“Audi nos, domine, princeps Dei es apud nos: in nobilissimo sepulcrorum nostrorum sepeli mortuum tuum; nullusque te prohibebit, quin in sepulcro eius sepelias mortuum tuum”. (NovaVulgata)

1.Mose 23,11 *

Nein, mein Herr, sondern höre mir zu: Ich schenke dir den Acker, und die Höhle darin schenke ich dir dazu, und schenke dir sie vor meinem Volke; begrabe deine Tote! (Schlachter)
παρ' ἐμοὶ γενοῦ κύριε καὶ ἄκουσόν μου τὸν ἀγρὸν καὶ τὸ σπήλαιον τὸ ἐν αὐτῷ σοι δίδωμι ἐναντίον πάντων τῶν πολιτῶν μου δέδωκά σοι θάψον τὸν νεκρόν σου (Septuaginta)
par' emoi genoy kyrie kai akoyson moy ton agron kai to spehlaion to en aytoh soi didohmi enantion pantohn tohn politohn moy dedohka soi thapson ton nekron soy (Septuaginta)

לֹא־אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־בֹּו לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי־עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ׃ (HeLeningradV)
loA-Aadonij xxmaaOenij HaxaadaeH naatatij laak wHamOaaraaH Aaxxaer-bow lkaa ntatijHaa lOejnej bnej-Oamij ntatijHaa laak qbor metaekaa׃ (HeLeningradV)

לא־אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר־בו לך נתתיה לעיני בני־עמי נתתיה לך קבר מתך׃ (HeLeningradoV)
lA-Adnj xmOnj HxdH nttj lk wHmOrH Axr-bw lk nttjH lOjnj bnj-Omj nttjH lk qbr mtk׃ (HeLeningradoV)

“Nequaquam ita fiat, domine mi, ausculta me. Agrum do tibi et speluncam, quae in eo est, praesentibus filiis populi mei; sepeli mortuum tuum”. (NovaVulgata)

1.Mose 23,15 *

Mein Herr, höre mich: Das Feld ist vierhundert Schekel Silber wert; was ist aber das zwischen mir und dir? Begrabe nur deine Tote! (Schlachter)
οὐχί κύριε ἀκήκοα γῆ τετρακοσίων διδράχμων ἀργυρίου ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ σοῦ τί ἂν εἴη τοῦτο σὺ δὲ τὸν νεκρόν σου θάψον (Septuaginta)
oychi kyrie akehkoa geh tetrakosiohn didrachmohn argyrioy ana meson emoy kai soy ti an eieh toyto sy de ton nekron soy thapson (Septuaginta)

אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל־כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא וְאֶת־מֵתְךָ קְבֹר׃ (HeLeningradV)
Aadonij xxmaaOenij Aaeraec AarbaO meAot xxaeqael-kaesaep bejnij wbejnkaa maH-HiwA wAaet-metkaa qbor׃ (HeLeningradV)

אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל־כסף ביני ובינך מה־הוא ואת־מתך קבר׃ (HeLeningradoV)
Adnj xmOnj Arc ArbO mAt xql-ksp bjnj wbjnk mH-HwA wAt-mtk qbr׃ (HeLeningradoV)

“Domine mi, audi me. Terra quadringentorum siclorum argenti inter me et te quid est hoc? Sepeli mortuum tuum”. (NovaVulgata)

1.Mose 24,1 *

Und Abraham war alt und wohlbetagt, und der HERR hatte Abraham in allem gesegnet. (Schlachter)
καὶ αβρααμ ἦν πρεσβύτερος προβεβηκὼς ἡμερῶν καὶ κύριος εὐλόγησεν τὸν αβρααμ κατὰ πάντα (Septuaginta)
kai abraam ehn presbyteros probebehkohs ehmerohn kai kyrios eylogehsen ton abraam kata panta (Septuaginta)

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּל׃ (HeLeningradV)
wAabraaHaam zaaqen baaA bajaamijm wajHwaaH berak Aaet-AabraaHaam bakol׃ (HeLeningradV)

ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את־אברהם בכל׃ (HeLeningradoV)
wAbrHm zqn bA bjmjm wjHwH brk At-AbrHm bkl׃ (HeLeningradoV)

Erat autem Abraham senex dierumque multorum; et Do minus in cunctis benedixerat ei. (NovaVulgata)

1.Mose 24,3 *

daß ich dich schwören lasse bei dem HERRN, dem Gott des Himmels und der Erde, daß du meinem Sohne kein Weib nehmest von den Töchtern der Kanaaniter, unter welchen ich wohne, (Schlachter)
καὶ ἐξορκιῶ σε κύριον τὸν θεὸν τοῦ οὐρανοῦ καὶ τὸν θεὸν τῆς γῆς ἵνα μὴ λάβῃς γυναῖκα τῷ υἱῷ μου ισαακ ἀπὸ τῶν θυγατέρων τῶν χαναναίων μεθ' ὧν ἐγὼ οἰκῶ ἐν αὐτοῖς (Septuaginta)
kai exorkioh se kyrion ton theon toy oyranoy kai ton theon tehs gehs ina meh labehs gynaika toh yioh moy isaak apo tohn thygaterohn tohn chananaiohn meth' ohn egoh oikoh en aytois (Septuaginta)

וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנֹות הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹושֵׁב בְּקִרְבֹּו׃ (HeLeningradV)
wAaxxbijOakaa bajHwaaH AaeloHej Haxxaamajim weAloHej HaaAaaraec Aaxxaer loA-tiqah AixxaaH libnij mibnowt HaknaOanij Aaxxaer Aaanokij jowxxeb bqirbow׃ (HeLeningradV)

ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃ (HeLeningradoV)
wAxbjOk bjHwH AlHj Hxmjm wAlHj HArc Axr lA-tqh AxH lbnj mbnwt HknOnj Axr Ankj jwxb bqrbw׃ (HeLeningradoV)

ut adiurem te per Dominum, Deum caeli et Deum terrae, ut non accipias uxorem filio meo de filiabus Chananaeorum, inter quos habito; (NovaVulgata)

1.Mose 24,7 *

Der HERR, der Gott des Himmels, der mich von meines Vaters Hause und aus dem Lande meiner Geburt genommen und mit mir geredet und mir auch geschworen und gesagt hat: «Dieses Land will ich deinem Samen geben», der wird seinen Engel vor dir her senden, daß du meinem Sohn von dort ein Weib nehmest. (Schlachter)
κύριος ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ καὶ ὁ θεὸς τῆς γῆς ὃς ἔλαβέν με ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ πατρός μου καὶ ἐκ τῆς γῆς ἧς ἐγενήθην ὃς ἐλάλησέν μοι καὶ ὤμοσέν μοι λέγων σοὶ δώσω τὴν γῆν ταύτην καὶ τῷ σπέρματί σου αὐτὸς ἀποστελεῖ τὸν ἄγγελον αὐτοῦ ἔμπροσθέν σου καὶ λήμψῃ γυναῖκα τῷ υἱῷ μου ισαακ ἐκεῖθεν (Septuaginta)
kyrios o theos toy oyranoy kai o theos tehs gehs os elaben me ek toy oikoy toy patros moy kai ek tehs gehs ehs egenehthehn os elalehsen moi kai ohmosen moi legohn soi dohsoh tehn gehn taytehn kai toh spermati soy aytos apostelei ton aggelon aytoy emprosthen soy kai lehmpseh gynaika toh yioh moy isaak ekeithen (Septuaginta)

יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מֹולַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר־לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע־לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכֹו לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם׃ (HeLeningradV)
jHwaaH AaeloHej Haxxaamajim Aaxxaer lqaahanij mibejt Aaabij wmeAaeraec mowladtij waAaxxaer dibaer-lij waAaxxaer nixxbaO-lij leAmor lzarOakaa Aaeten Aaet-HaaAaaraec HazoAt HwA jixxlah malAaakow lpaanaejkaa wlaaqahtaa AixxaaH libnij mixxaam׃ (HeLeningradV)

יהוה ׀ אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר־לי ואשר נשבע־לי לאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃ (HeLeningradoV)
jHwH AlHj Hxmjm Axr lqhnj mbjt Abj wmArc mwldtj wAxr dbr-lj wAxr nxbO-lj lAmr lzrOk Atn At-HArc HzAt HwA jxlh mlAkw lpnjk wlqht AxH lbnj mxm׃ (HeLeningradoV)

Dominus, Deus caeli, qui tulit me de domo patris mei et de terra nativitatis meae, qui locutus est mihi et iuravit mihi dicens: "Semini tuo dabo terram hanc", ipse mittet angelum suum coram te, et accipies inde uxorem filio meo. (NovaVulgata)

1.Mose 24,9 *

Da legte der Knecht seine Hand unter Abrahams, seines Herrn, Hüfte und schwur solches. (Schlachter)
καὶ ἔθηκεν ὁ παῖς τὴν χεῖρα αὐτοῦ ὑπὸ τὸν μηρὸν αβρααμ τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ ὤμοσεν αὐτῷ περὶ τοῦ ῥήματος τούτου (Septuaginta)
kai ethehken o pais tehn cheira aytoy ypo ton mehron abraam toy kyrioy aytoy kai ohmosen aytoh peri toy rehmatos toytoy (Septuaginta)

וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת־יָדֹו תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לֹו עַל־הַדָּבָר הַזֶּה׃ (HeLeningradV)
wajaaxaem HaaOaebaed Aaet-jaadow tahat jaeraek AabraaHaam Aadonaajw wajixxaabaO low Oal-Hadaabaar HazaeH׃ (HeLeningradV)

וישם העבד את־ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על־הדבר הזה׃ (HeLeningradoV)
wjxm HObd At-jdw tht jrk AbrHm Adnjw wjxbO lw Ol-Hdbr HzH׃ (HeLeningradoV)

Posuit ergo servus manum sub femore Abraham domini sui et iuravit illi super hac re. (NovaVulgata)

1.Mose 24,10 *

Und der Knecht nahm zehn Kamele von den Kamelen seines Herrn und allerlei Güter seines Herrn, und machte sich auf und zog nach Mesopotamien, zu der Stadt Nahors. (Schlachter)
καὶ ἔλαβεν ὁ παῖς δέκα καμήλους ἀπὸ τῶν καμήλων τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ ἀπὸ πάντων τῶν ἀγαθῶν τοῦ κυρίου αὐτοῦ μεθ' ἑαυτοῦ καὶ ἀναστὰς ἐπορεύθη εἰς τὴν μεσοποταμίαν εἰς τὴν πόλιν ναχωρ (Septuaginta)
kai elaben o pais deka kamehloys apo tohn kamehlohn toy kyrioy aytoy kai apo pantohn tohn agathohn toy kyrioy aytoy meth' eaytoy kai anastas eporeytheh eis tehn mesopotamian eis tehn polin nachohr (Septuaginta)

וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל־טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדֹו וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל־אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל־עִיר נָחֹור׃ (HeLeningradV)
wajiqah HaaOaebaed OaxaaraaH gmalijm migmalej Aadonaajw wajelaek wkaal-Twb Aadonaajw bjaadow wajaaqaam wajelaek Aael-Aaram naHarajim Aael-Oijr naahowr׃ (HeLeningradV)

ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל־טוב אדניו בידו ויקם וילך אל־ארם נהרים אל־עיר נחור׃ (HeLeningradoV)
wjqh HObd OxrH gmljm mgmlj Adnjw wjlk wkl-Twb Adnjw bjdw wjqm wjlk Al-Arm nHrjm Al-Ojr nhwr׃ (HeLeningradoV)

Tulitque servus decem camelos de grege domini sui et abiit ex omnibus bonis eius portans secum; profectusque perrexit in Aram Naharaim ad urbem Nachor. (NovaVulgata)

1.Mose 24,12 *

Und er sprach: O HERR, du Gott meines Herrn Abraham, laß es mir doch heute gelingen und tue Barmherzigkeit an meinem Herrn Abraham! (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριε ὁ θεὸς τοῦ κυρίου μου αβρααμ εὐόδωσον ἐναντίον ἐμοῦ σήμερον καὶ ποίησον ἔλεος μετὰ τοῦ κυρίου μου αβρααμ (Septuaginta)
kai eipen kyrie o theos toy kyrioy moy abraam eyodohson enantion emoy sehmeron kai poiehson eleos meta toy kyrioy moy abraam (Septuaginta)

וַיֹּאמַר ׀ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה־נָא לְפָנַי הַיֹּום וַעֲשֵׂה־חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם׃ (HeLeningradV)
wajoAmar jHwaaH AaeloHej Aadonij AabraaHaam HaqreH-naaA lpaanaj Hajowm waOaxeH-haesaed Oim Aadonij AabraaHaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר ׀ יהוה אלהי אדני אברהם הקרה־נא לפני היום ועשה־חסד עם אדני אברהם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH AlHj Adnj AbrHm HqrH-nA lpnj Hjwm wOxH-hsd Om Adnj AbrHm׃ (HeLeningradoV)

“Domine,Deus domini mei Abraham, occurre obsecro mihi hodie et fac misericordiam cum domino meo Abraham. (NovaVulgata)

1.Mose 24,14 *

Wenn nun eine Tochter kommt, zu der ich spreche: Neige doch deinen Krug, daß ich trinke, und sie spricht: Trinke, ich will deine Kamele auch tränken. So möge sie diejenige sein, die du deinem Diener Isaak bestimmt hast, und ich will daran erkennen, daß du an meinem Herrn Barmherzigkeit getan habest. (Schlachter)
καὶ ἔσται ἡ παρθένος ᾗ ἂν ἐγὼ εἴπω ἐπίκλινον τὴν ὑδρίαν σου ἵνα πίω καὶ εἴπῃ μοι πίε καὶ τὰς καμήλους σου ποτιῶ ἕως ἂν παύσωνται πίνουσαι ταύτην ἡτοίμασας τῷ παιδί σου ισαακ καὶ ἐν τούτῳ γνώσομαι ὅτι ἐποίησας ἔλεος τῷ κυρίῳ μου αβρααμ (Septuaginta)
kai estai eh parthenos eh an egoh eipoh epiklinon tehn ydrian soy ina pioh kai eipeh moi pie kai tas kamehloys soy potioh eohs an paysohntai pinoysai taytehn ehtoimasas toh paidi soy isaak kai en toytoh gnohsomai oti epoiehsas eleos toh kyrioh moy abraam (Septuaginta)

וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי־נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם־גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי־עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם־אֲדֹנִי׃ (HeLeningradV)
wHaajaaH HanaOaraa Aaxxaer Aomar AelaejHaa HaTij-naaA kadek wAaexxtaeH wAaamraaH xxteH wgam-gmalaejkaa AaxxqaeH AotaaH Hokahtaa lOabdkaa ljichaaq wbaaH AedaO kij-Oaaxijtaa haesaed Oim-Aadonij׃ (HeLeningradV)

והיה הנער אשר אמר אליה הטי־נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם־גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי־עשית חסד עם־אדני׃ (HeLeningradoV)
wHjH HnOr Axr Amr AljH HTj-nA kdk wAxtH wAmrH xtH wgm-gmljk AxqH AtH Hkht lObdk ljchq wbH AdO kj-Oxjt hsd Om-Adnj׃ (HeLeningradoV)

Igitur puella, cui ego dixero: "Inclina hydriam tuam, ut bibam", et illa responderit: "Bibe, quin et camelis tuis dabo potum", ipsa est, quam praeparasti servo tuo Isaac, et per hoc intellegam quod feceris misericordiam cum domino meo”. (NovaVulgata)

1.Mose 24,18 *

Und sie sprach: Trinke, mein Herr! Und sie ließ den Krug eilend auf ihre Hand hernieder und tränkte ihn. (Schlachter)
ἡ δὲ εἶπεν πίε κύριε καὶ ἔσπευσεν καὶ καθεῖλεν τὴν ὑδρίαν ἐπὶ τὸν βραχίονα αὐτῆς καὶ ἐπότισεν αὐτόν (Septuaginta)
eh de eipen pie kyrie kai espeysen kai katheilen tehn ydrian epi ton brachiona aytehs kai epotisen ayton (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל־יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ׃ (HeLeningradV)
watoAmaer xxteH Aadonij watmaHer watoraed kadaaH Oal-jaadaaH wataxxqeHw׃ (HeLeningradV)

ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על־ידה ותשקהו׃ (HeLeningradoV)
wtAmr xtH Adnj wtmHr wtrd kdH Ol-jdH wtxqHw׃ (HeLeningradoV)

Quae respondit: “Bibe, domine mi”. Celeriterque deposuit hydriam super ulnam suam et dedit ei potum. (NovaVulgata)

1.Mose 24,21 *

Und der Mann verwunderte sich über sie, schwieg aber stille, bis er erkannt hatte, ob der HERR seine Reise habe gelingen lassen oder nicht. (Schlachter)
ὁ δὲ ἄνθρωπος κατεμάνθανεν αὐτὴν καὶ παρεσιώπα τοῦ γνῶναι εἰ εὐόδωκεν κύριος τὴν ὁδὸν αὐτοῦ ἢ οὔ (Septuaginta)
o de anthrohpos katemanthanen aytehn kai paresiohpa toy gnohnai ei eyodohken kyrios tehn odon aytoy eh oy (Septuaginta)

וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכֹּו אִם־לֹא׃ (HeLeningradV)
wHaaAijxx mixxtaaAeH laaH maharijxx laadaOat HaHiclijha jHwaaH darkow Aim-loA׃ (HeLeningradV)

והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם־לא׃ (HeLeningradoV)
wHAjx mxtAH lH mhrjx ldOt HHcljh jHwH drkw Am-lA׃ (HeLeningradoV)

Ille autem contemplabatur eam tacitus, scire volens utrum prosperum fecisset iter suum Dominus an non. (NovaVulgata)

1.Mose 24,26 *

Da neigte sich der Mann und betete an vor dem HERRN (Schlachter)
καὶ εὐδοκήσας ὁ ἄνθρωπος προσεκύνησεν κυρίῳ (Septuaginta)
kai eydokehsas o anthrohpos prosekynehsen kyrioh (Septuaginta)

וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהוָה׃ (HeLeningradV)
wajiqod HaaAijxx wajixxtahw lajHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויקד האיש וישתחו ליהוה׃ (HeLeningradoV)
wjqd HAjx wjxthw ljHwH׃ (HeLeningradoV)

Inclinavit se homo et adoravit Dominum (NovaVulgata)

1.Mose 24,27 *

und sprach: Gelobet sei der HERR, der Gott meines Herrn Abraham, der seine Gnade und Treue meinem Herrn nicht entzogen hat, denn der HERR hat mich den Weg zum Hause des Bruders meines Herrn geführt! (Schlachter)
καὶ εἶπεν εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς τοῦ κυρίου μου αβρααμ ὃς οὐκ ἐγκατέλιπεν τὴν δικαιοσύνην αὐτοῦ καὶ τὴν ἀλήθειαν ἀπὸ τοῦ κυρίου μου ἐμὲ εὐόδωκεν κύριος εἰς οἶκον τοῦ ἀδελφοῦ τοῦ κυρίου μου (Septuaginta)
kai eipen eylogehtos kyrios o theos toy kyrioy moy abraam os oyk egkatelipen tehn dikaiosynehn aytoy kai tehn alehtheian apo toy kyrioy moy eme eyodohken kyrios eis oikon toy adelphoy toy kyrioy moy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא־עָזַב חַסְדֹּו וַאֲמִתֹּו מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהוָה בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer baarwk jHwaaH AaeloHej Aadonij AabraaHaam Aaxxaer loA-Oaazab hasdow waAamitow meOim Aadonij Aaanokij badaeraek naahanij jHwaaH bejt Aahej Aadonij׃ (HeLeningradV)

ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא־עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr brwk jHwH AlHj Adnj AbrHm Axr lA-Ozb hsdw wAmtw mOm Adnj Ankj bdrk nhnj jHwH bjt Ahj Adnj׃ (HeLeningradoV)

dicens: “Benedictus Dominus, Deus domini mei Abraham, qui non abstulit misericordiam et veritatem suam a domino meo et recto itinere me perduxit in domum fratris domini mei”. (NovaVulgata)

1.Mose 24,31 *

Und er sprach: Komm herein, du Gesegneter des HERRN, warum stehst du draußen? Ich habe das Haus geräumt und für die Kamele Platz gemacht. (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο εἴσελθε εὐλογητὸς κύριος ἵνα τί ἕστηκας ἔξω ἐγὼ δὲ ἡτοίμακα τὴν οἰκίαν καὶ τόπον ταῖς καμήλοις (Septuaginta)
kai eipen aytoh deyro eiselthe eylogehtos kyrios ina ti estehkas exoh egoh de ehtoimaka tehn oikian kai topon tais kamehlois (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר בֹּוא בְּרוּךְ יְהוָה לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקֹום לַגְּמַלִּים׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer bowA brwk jHwaaH laamaaH taOamod bahwc wAaanokij pinijtij Habajit wmaaqowm lagmalijm׃ (HeLeningradV)

ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr bwA brwk jHwH lmH tOmd bhwc wAnkj pnjtj Hbjt wmqwm lgmljm׃ (HeLeningradoV)

dixitque ad eum: “Ingredere, benedicte Domini, cur foris stas? Praeparavi domum et locum camelis”. (NovaVulgata)

1.Mose 24,35 *

Und der HERR hat meinen Herrn reichlich gesegnet, daß er groß geworden ist, denn er hat ihm Schafe und Ochsen, Silber und Gold, Knechte und Mägde, Kamele und Esel gegeben. (Schlachter)
κύριος δὲ εὐλόγησεν τὸν κύριόν μου σφόδρα καὶ ὑψώθη καὶ ἔδωκεν αὐτῷ πρόβατα καὶ μόσχους ἀργύριον καὶ χρυσίον παῖδας καὶ παιδίσκας καμήλους καὶ ὄνους (Septuaginta)
kyrios de eylogehsen ton kyrion moy sphodra kai ypsohtheh kai edohken aytoh probata kai moschoys argyrion kai chrysion paidas kai paidiskas kamehloys kai onoys (Septuaginta)

וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת־אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן־לֹו צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים׃ (HeLeningradV)
wajHwaaH berak Aaet-Aadonij mAod wajigdaal wajitaen-low coAn wbaaqaar wkaesaep wzaaHaab waOabaadim wxxpaahot wgmalijm wahamorijm׃ (HeLeningradV)

ויהוה ברך את־אדני מאד ויגדל ויתן־לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃ (HeLeningradoV)
wjHwH brk At-Adnj mAd wjgdl wjtn-lw cAn wbqr wksp wzHb wObdm wxpht wgmljm whmrjm׃ (HeLeningradoV)

et Dominus benedixit domino meo valde, magnificatusque est; et dedit ei oves et boves, argentum et aurum, servos et ancillas, camelos et asinos. (NovaVulgata)

1.Mose 24,36 *

Dazu hat Sarah, meines Herrn Weib, in ihrem Alter meinem Herrn einen Sohn geboren, demselben hat er alles, was sein ist, gegeben. (Schlachter)
καὶ ἔτεκεν σαρρα ἡ γυνὴ τοῦ κυρίου μου υἱὸν ἕνα τῷ κυρίῳ μου μετὰ τὸ γηρᾶσαι αὐτόν καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ὅσα ἦν αὐτῷ (Septuaginta)
kai eteken sarra eh gyneh toy kyrioy moy yion ena toh kyrioh moy meta to gehrasai ayton kai edohken aytoh osa ehn aytoh (Septuaginta)

וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן־לֹּו אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹו׃ (HeLeningradV)
watelaed xaaraaH Aexxaet Aadonij ben laAdonij Aaharej ziqnaataaH wajitaen-low Aaet-kaal-Aaxxaer-low׃ (HeLeningradV)

ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן־לו את־כל־אשר־לו׃ (HeLeningradoV)
wtld xrH Axt Adnj bn lAdnj Ahrj zqntH wjtn-lw At-kl-Axr-lw׃ (HeLeningradoV)

Et peperit Sara uxor domini mei filium domino meo in senectute sua; deditque illi omnia, quae habuerat. (NovaVulgata)

1.Mose 24,37 *

Und mein Herr hat einen Eid von mir genommen und gesagt: Du sollst meinem Sohne kein Weib nehmen von den Töchtern der Kanaaniter, in deren Lande ich wohne; (Schlachter)
καὶ ὥρκισέν με ὁ κύριός μου λέγων οὐ λήμψῃ γυναῖκα τῷ υἱῷ μου ἀπὸ τῶν θυγατέρων τῶν χαναναίων ἐν οἷς ἐγὼ παροικῶ ἐν τῇ γῇ αὐτῶν (Septuaginta)
kai ohrkisen me o kyrios moy legohn oy lehmpseh gynaika toh yioh moy apo tohn thygaterohn tohn chananaiohn en ois egoh paroikoh en teh geh aytohn (Septuaginta)

וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא־תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנֹות הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצֹו׃ (HeLeningradV)
wajaxxbiOenij Aadonij leAmor loA-tiqah AixxaaH libnij mibnowt HaknaOanij Aaxxaer Aaanokij joxxeb bAarcow׃ (HeLeningradV)

וישבעני אדני לאמר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃ (HeLeningradoV)
wjxbOnj Adnj lAmr lA-tqh AxH lbnj mbnwt HknOnj Axr Ankj jxb bArcw׃ (HeLeningradoV)

Et adiuravit me dominus meus dicens: "Non accipies uxorem filio meo de filiabus Chananaeorum, in quorum terra habito; (NovaVulgata)

1.Mose 24,39 *

Ich sprach aber zu meinem Herrn: Wie? wenn mir das Weib nicht folgen will? (Schlachter)
εἶπα δὲ τῷ κυρίῳ μου μήποτε οὐ πορεύσεται ἡ γυνὴ μετ' ἐμοῦ (Septuaginta)
eipa de toh kyrioh moy mehpote oy poreysetai eh gyneh met' emoy (Septuaginta)

וָאֹמַר אֶל־אֲדֹנִי אֻלַי לֹא־תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי׃ (HeLeningradV)
waaAomar Aael-Aadonij Aulaj loA-telek HaaAixxaaH Aaharaaj׃ (HeLeningradV)

ואמר אל־אדני אלי לא־תלך האשה אחרי׃ (HeLeningradoV)
wAmr Al-Adnj Alj lA-tlk HAxH Ahrj׃ (HeLeningradoV)

Ego vero respondi domino meo: Quid, si noluerit venire mecum mulier? (NovaVulgata)

1.Mose 24,40 *

Da sprach er zu mir: Der HERR, vor dem ich wandle, wird seinen Engel mit dir senden und deinen Weg gelingen lassen, daß du meinem Sohne von meiner Verwandtschaft und von meines Vaters Hause ein Weib nehmest. (Schlachter)
καὶ εἶπέν μοι κύριος ᾧ εὐηρέστησα ἐναντίον αὐτοῦ αὐτὸς ἀποστελεῖ τὸν ἄγγελον αὐτοῦ μετὰ σοῦ καὶ εὐοδώσει τὴν ὁδόν σου καὶ λήμψῃ γυναῖκα τῷ υἱῷ μου ἐκ τῆς φυλῆς μου καὶ ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ πατρός μου (Septuaginta)
kai eipen moi kyrios oh eyehrestehsa enantion aytoy aytos apostelei ton aggelon aytoy meta soy kai eyodohsei tehn odon soy kai lehmpseh gynaika toh yioh moy ek tehs phylehs moy kai ek toy oikoy toy patros moy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֵלָי יְהוָה אֲשֶׁר־הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו יִשְׁלַח מַלְאָכֹו אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aelaaj jHwaaH Aaxxaer-HitHalaktij lpaanaajw jixxlah malAaakow Aitaak wHiclijha darkaekaa wlaaqahtaa AixxaaH libnij mimixxpahtij wmibejt Aaabij׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלי יהוה אשר־התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Alj jHwH Axr-HtHlktj lpnjw jxlh mlAkw Atk wHcljh drkk wlqht AxH lbnj mmxphtj wmbjt Abj׃ (HeLeningradoV)

"Dominus, ait, in cuius conspectu ambulo, mittet angelum suum tecum et diriget viam tuam; accipiesque uxorem filio meo de cognatione mea et de domo patris mei. (NovaVulgata)

1.Mose 24,42 *

Also kam ich heute zum Wasserbrunnen und sprach: O HERR, Gott, meines Herrn Abraham, wenn du doch zu meiner Reise Glück gäbest, welche ich gemacht! (Schlachter)
καὶ ἐλθὼν σήμερον ἐπὶ τὴν πηγὴν εἶπα κύριε ὁ θεὸς τοῦ κυρίου μου αβρααμ εἰ σὺ εὐοδοῖς τὴν ὁδόν μου ἣν νῦν ἐγὼ πορεύομαι ἐπ' αὐτήν (Septuaginta)
kai elthohn sehmeron epi tehn pehgehn eipa kyrie o theos toy kyrioy moy abraam ei sy eyodois tehn odon moy ehn nyn egoh poreyomai ep' aytehn (Septuaginta)

וָאָבֹא הַיֹּום אֶל־הָעָיִן וָאֹמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ׃ (HeLeningradV)
waaAaaboA Hajowm Aael-HaaOaajin waaAomar jHwaaH AaeloHej Aadonij AabraaHaam Aim-jaexxkaa-naaA maclijha darkij Aaxxaer Aaanokij Holek OaalaejHaa׃ (HeLeningradV)

ואבא היום אל־העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם־ישך־נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃ (HeLeningradoV)
wAbA Hjwm Al-HOjn wAmr jHwH AlHj Adnj AbrHm Am-jxk-nA mcljh drkj Axr Ankj Hlk OljH׃ (HeLeningradoV)

Veni ergo hodie ad fontem et dixi: Domine, Deus domini mei Abraham, si direxisti viam meam, in qua nunc ambulo, (NovaVulgata)

1.Mose 24,44 *

und sie zu mir sagen wird: «Trinke, ich will deinen Kamelen auch schöpfen», so möge doch diese das Weib sein, welches der HERR dem Sohn meines Herrn bestimmt hat! (Schlachter)
καὶ εἴπῃ μοι καὶ σὺ πίε καὶ ταῖς καμήλοις σου ὑδρεύσομαι αὕτη ἡ γυνή ἣν ἡτοίμασεν κύριος τῷ ἑαυτοῦ θεράποντι ισαακ καὶ ἐν τούτῳ γνώσομαι ὅτι πεποίηκας ἔλεος τῷ κυρίῳ μου αβρααμ (Septuaginta)
kai eipeh moi kai sy pie kai tais kamehlois soy ydreysomai ayteh eh gyneh ehn ehtoimasen kyrios toh eaytoy theraponti isaak kai en toytoh gnohsomai oti pepoiehkas eleos toh kyrioh moy abraam (Septuaginta)

וְאָמְרָה אֵלַי גַּם־אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הֹכִיחַ יְהוָה לְבֶן־אֲדֹנִי׃ (HeLeningradV)
wAaamraaH Aelaj gam-AataaH xxteH wgam ligmalaejkaa AaexxAaab HiwA HaaAixxaaH Aaxxaer-Hokijha jHwaaH lbaen-Aadonij׃ (HeLeningradV)

ואמרה אלי גם־אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר־הכיח יהוה לבן־אדני׃ (HeLeningradoV)
wAmrH Alj gm-AtH xtH wgm lgmljk AxAb HwA HAxH Axr-Hkjh jHwH lbn-Adnj׃ (HeLeningradoV)

et dixerit mihi: "Et tu bibe, et camelis tuis hauriam", ipsa est mulier, quam praeparavit Dominus filio domini mei. (NovaVulgata)

1.Mose 24,48 *

und neigte mich und betete an vor dem HERRN und lobte den HERRN, den Gott meines Herrn Abraham, der mich den rechten Weg geführt hat, daß ich seinem Sohne die Tochter des Bruders meines Herrn nehme. (Schlachter)
καὶ εὐδοκήσας προσεκύνησα κυρίῳ καὶ εὐλόγησα κύριον τὸν θεὸν τοῦ κυρίου μου αβρααμ ὃς εὐόδωσέν μοι ἐν ὁδῷ ἀληθείας λαβεῖν τὴν θυγατέρα τοῦ ἀδελφοῦ τοῦ κυρίου μου τῷ υἱῷ αὐτοῦ (Septuaginta)
kai eydokehsas prosekynehsa kyrioh kai eylogehsa kyrion ton theon toy kyrioy moy abraam os eyodohsen moi en odoh alehtheias labein tehn thygatera toy adelphoy toy kyrioy moy toh yioh aytoy (Septuaginta)

וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַיהוָה וָאֲבָרֵךְ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת־בַּת־אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנֹו׃ (HeLeningradV)
waaAaeqod waaAaexxtahawaeH lajHwaaH waaAabaarek Aaet-jHwaaH AaeloHej Aadonij AabraaHaam Aaxxaer Hinhanij bdaeraek Aaemaet laaqahat Aaet-bat-Aahij Aadonij libnow׃ (HeLeningradV)

ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את־יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את־בת־אחי אדני לבנו׃ (HeLeningradoV)
wAqd wAxthwH ljHwH wAbrk At-jHwH AlHj Adnj AbrHm Axr Hnhnj bdrk Amt lqht At-bt-Ahj Adnj lbnw׃ (HeLeningradoV)

Pronusque adoravi Dominum benedicens Domino, Deo domini mei Abraham, qui perduxit me recto itinere, ut sumerem filiam fratris domini mei filio eius. (NovaVulgata)

1.Mose 24,49 *

Wollt ihr nun meinem Herrn Liebe und Treue erweisen, so sagt mir's, wo nicht, so sagt es mir ebenfalls, daß ich mich zur Rechten oder zur Linken wende! (Schlachter)
εἰ οὖν ποιεῖτε ὑμεῖς ἔλεος καὶ δικαιοσύνην πρὸς τὸν κύριόν μου ἀπαγγείλατέ μοι εἰ δὲ μή ἀπαγγείλατέ μοι ἵνα ἐπιστρέψω εἰς δεξιὰν ἢ εἰς ἀριστεράν (Septuaginta)
ei oyn poieite ymeis eleos kai dikaiosynehn pros ton kyrion moy apaggeilate moi ei de meh apaggeilate moi ina epistrepsoh eis dexian eh eis aristeran (Septuaginta)

וְעַתָּה אִם־יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת־אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי וְאִם־לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל־יָמִין אֹו עַל־שְׂמֹאל׃ (HeLeningradV)
wOataaH Aim-jaexxkaem Ooxijm haesaed waeAaemaet Aaet-Aadonij Hagijdw lij wAim-loA Hagijdw lij wAaepnaeH Oal-jaamijn Aow Oal-xmoAl׃ (HeLeningradV)

ועתה אם־ישכם עשים חסד ואמת את־אדני הגידו לי ואם־לא הגידו לי ואפנה על־ימין או על־שמאל׃ (HeLeningradoV)
wOtH Am-jxkm Oxjm hsd wAmt At-Adnj Hgjdw lj wAm-lA Hgjdw lj wApnH Ol-jmjn Aw Ol-xmAl׃ (HeLeningradoV)

Quam ob rem, si facitis misericordiam et veritatem cum domino meo, indicate mihi; sin autem aliud placet, et hoc dicite mihi, ut vadam ad dexteram sive ad sinistram”. (NovaVulgata)

1.Mose 24,50 *

Da antworteten Laban und Bethuel und sprachen: Das ist vom HERRN gekommen, darum können wir nichts wider dich reden, weder Böses noch Gutes! (Schlachter)
ἀποκριθεὶς δὲ λαβαν καὶ βαθουηλ εἶπαν παρὰ κυρίου ἐξῆλθεν τὸ πρόσταγμα τοῦτο οὐ δυνησόμεθα οὖν σοι ἀντειπεῖν κακὸν καλῷ (Septuaginta)
apokritheis de laban kai bathoyehl eipan para kyrioy exehlthen to prostagma toyto oy dynehsometha oyn soi anteipein kakon kaloh (Septuaginta)

וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אֹו־טֹוב׃ (HeLeningradV)
wajaOan laabaan wbtwAel wajoAmrw mejHwaaH jaacaaA Hadaabaar loA nwkal daber Aelaejkaa raO Aow-Towb׃ (HeLeningradV)

ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או־טוב׃ (HeLeningradoV)
wjOn lbn wbtwAl wjAmrw mjHwH jcA Hdbr lA nwkl dbr Aljk rO Aw-Twb׃ (HeLeningradoV)

Responderunt Laban et Bathuel: “A Domino egressus est sermo; non possumus extra placitum eius quidquam aliud loqui tecum. (NovaVulgata)

1.Mose 24,51 *

Da ist Rebekka vor dir, nimm sie und ziehe hin, daß sie das Weib des Sohnes deines Herrn sei, wie der HERR geredet hat! (Schlachter)
ἰδοὺ ρεβεκκα ἐνώπιόν σου λαβὼν ἀπότρεχε καὶ ἔστω γυνὴ τῷ υἱῷ τοῦ κυρίου σου καθὰ ἐλάλησεν κύριος (Septuaginta)
idoy rebekka enohpion soy labohn apotreche kai estoh gyneh toh yioh toy kyrioy soy katha elalehsen kyrios (Septuaginta)

הִנֵּה־רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן־אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃ (HeLeningradV)
HineH-ribqaaH lpaanaejkaa qah waalek wtHij AixxaaH lbaen-Aadonaejkaa kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃ (HeLeningradV)

הנה־רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן־אדניך כאשר דבר יהוה׃ (HeLeningradoV)
HnH-rbqH lpnjk qh wlk wtHj AxH lbn-Adnjk kAxr dbr jHwH׃ (HeLeningradoV)

En Rebecca coram te est; tolle eam et proficiscere, et sit uxor filii domini tui, sicut locutus est Dominus”. (NovaVulgata)

1.Mose 24,52 *

Als nun Abrahams Knecht ihre Worte hörte, bückte er sich vor dem HERRN zur Erde. (Schlachter)
ἐγένετο δὲ ἐν τῷ ἀκοῦσαι τὸν παῖδα τὸν αβρααμ τῶν ῥημάτων τούτων προσεκύνησεν ἐπὶ τὴν γῆν κυρίῳ (Septuaginta)
egeneto de en toh akoysai ton paida ton abraam tohn rehmatohn toytohn prosekynehsen epi tehn gehn kyrioh (Septuaginta)

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת־דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַיהוָה׃ (HeLeningradV)
wajHij kaAaxxaer xxaamaO Oaebaed AabraaHaam Aaet-dibrejHaem wajixxtahw AarcaaH lajHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויהי כאשר שמע עבד אברהם את־דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃ (HeLeningradoV)
wjHj kAxr xmO Obd AbrHm At-dbrjHm wjxthw ArcH ljHwH׃ (HeLeningradoV)

Quod cum audisset puer Abraham, procidens adoravit in terram Dominum. (NovaVulgata)

1.Mose 24,54 *

Da aßen und tranken sie, er samt den Männern, die mit ihm waren, und blieben daselbst über Nacht. Aber am Morgen standen sie auf, und er sprach: Lasset mich zu meinem Herrn ziehen! (Schlachter)
καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον αὐτὸς καὶ οἱ ἄνδρες οἱ μετ' αὐτοῦ ὄντες καὶ ἐκοιμήθησαν καὶ ἀναστὰς πρωὶ εἶπεν ἐκπέμψατέ με ἵνα ἀπέλθω πρὸς τὸν κύριόν μου (Septuaginta)
kai ephagon kai epion aytos kai oi andres oi met' aytoy ontes kai ekoimehthehsan kai anastas prohi eipen ekpempsate me ina apelthoh pros ton kyrion moy (Septuaginta)

וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־עִמֹּו וַיָּלִינוּ וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAklw wajixxtw HwA wHaaAanaaxxijm Aaxxaer-Oimow wajaalijnw wajaaqwmw baboqaer wajoAmaer xxalhunij laAdonij׃ (HeLeningradV)

ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר־עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃ (HeLeningradoV)
wjAklw wjxtw HwA wHAnxjm Axr-Omw wjljnw wjqwmw bbqr wjAmr xlhnj lAdnj׃ (HeLeningradoV)

Tunc comederunt et biberunt ipse et viri, qui erant cum eo, et pernoctaverunt ibi. Surgens autem mane locutus est puer: “Dimittite me, ut vadam ad dominum meum”. (NovaVulgata)

1.Mose 24,56 *

Da sprach er zu ihnen: Haltet mich nicht auf, denn der HERR hat meinen Weg gelingen lassen; lasset mich zu meinem Herrn ziehen! (Schlachter)
ὁ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτούς μὴ κατέχετέ με καὶ κύριος εὐόδωσεν τὴν ὁδόν μου ἐκπέμψατέ με ἵνα ἀπέλθω πρὸς τὸν κύριόν μου (Septuaginta)
o de eipen pros aytoys meh katechete me kai kyrios eyodohsen tehn odon moy ekpempsate me ina apelthoh pros ton kyrion moy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל־תְּאַחֲרוּ אֹתִי וַיהוָה הִצְלִיחַ דַּרְכִּי שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaleHaem Aal-tAaharw Aotij wajHwaaH Hiclijha darkij xxalhwnij wAelkaaH laAdonij׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהם אל־תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHm Al-tAhrw Atj wjHwH Hcljh drkj xlhwnj wAlkH lAdnj׃ (HeLeningradoV)

“Nolite, ait, me retinere, quia Dominus direxit viam meam; dimittite me, ut pergam ad dominum meum”. (NovaVulgata)

1.Mose 24,65 *

und sprach zu dem Knecht: Wer ist jener Mann, der uns auf dem Felde entgegenkommt? Der Knecht sprach: Das ist mein Herr! Da nahm sie den Schleier und verhüllte sich. (Schlachter)
καὶ εἶπεν τῷ παιδί τίς ἐστιν ὁ ἄνθρωπος ἐκεῖνος ὁ πορευόμενος ἐν τῷ πεδίῳ εἰς συνάντησιν ἡμῖν εἶπεν δὲ ὁ παῖς οὗτός ἐστιν ὁ κύριός μου ἡ δὲ λαβοῦσα τὸ θέριστρον περιεβάλετο (Septuaginta)
kai eipen toh paidi tis estin o anthrohpos ekeinos o poreyomenos en toh pedioh eis synantehsin ehmin eipen de o pais oytos estin o kyrios moy eh de laboysa to theristron periebaleto (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר אֶל־הָעֶבֶד מִי־הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס׃ (HeLeningradV)
watoAmaer Aael-HaaOaebaed mij-HaaAijxx HalaazaeH HaHolek baxaadaeH liqraaAtenw wajoAmaer HaaOaebaed HwA Aadonij watiqah HacaaOijp watitkaas׃ (HeLeningradV)

ותאמר אל־העבד מי־האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃ (HeLeningradoV)
wtAmr Al-HObd mj-HAjx HlzH HHlk bxdH lqrAtnw wjAmr HObd HwA Adnj wtqh HcOjp wttks׃ (HeLeningradoV)

et ait ad puerum: “Quis est ille homo, qui venit per agrum in occursum nobis?”. Dixitque ei: “Ipse est dominus meus”. At illa tollens cito velum operuit se. (NovaVulgata)

1.Mose 25,11 *

Und nach dem Tode Abrahams segnete Gott seinen Sohn Isaak. Und Isaak wohnte bei dem «Brunnen des Lebendigen, der mich sieht». (Schlachter)
ἐγένετο δὲ μετὰ τὸ ἀποθανεῖν αβρααμ εὐλόγησεν ὁ θεὸς ισαακ τὸν υἱὸν αὐτοῦ καὶ κατῴκησεν ισαακ παρὰ τὸ φρέαρ τῆς ὁράσεως (Septuaginta)
egeneto de meta to apothanein abraam eylogehsen o theos isaak ton yion aytoy kai katohkehsen isaak para to phrear tehs oraseohs (Septuaginta)

וַיְהִי אַחֲרֵי מֹות אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנֹו וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם־בְּאֵר לַחַי רֹאִי׃ ס (HeLeningradV)
wajHij Aaharej mowt AabraaHaam wajbaaraek AaeloHijm Aaet-jichaaq bnow wajexxaeb jichaaq Oim-bAer lahaj roAij׃ s (HeLeningradV)

ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את־יצחק בנו וישב יצחק עם־באר לחי ראי׃ ס (HeLeningradoV)
wjHj Ahrj mwt AbrHm wjbrk AlHjm At-jchq bnw wjxb jchq Om-bAr lhj rAj׃ s (HeLeningradoV)

Et post obitum illius benedixit Deus Isaac filio eius, qui habitabat iuxta puteum Lahairoi. (NovaVulgata)

1.Mose 25,21 *

Isaak aber bat den HERRN für sein Weib, denn sie war unfruchtbar; und der HERR ließ sich von ihm erbitten, und sein Weib Rebekka ward guter Hoffnung. (Schlachter)
ἐδεῖτο δὲ ισαακ κυρίου περὶ ρεβεκκας τῆς γυναικὸς αὐτοῦ ὅτι στεῖρα ἦν ἐπήκουσεν δὲ αὐτοῦ ὁ θεός καὶ ἔλαβεν ἐν γαστρὶ ρεβεκκα ἡ γυνὴ αὐτοῦ (Septuaginta)
edeito de isaak kyrioy peri rebekkas tehs gynaikos aytoy oti steira ehn epehkoysen de aytoy o theos kai elaben en gastri rebekka eh gyneh aytoy (Septuaginta)

וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתֹּו כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לֹו יְהוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתֹּו׃ (HeLeningradV)
wajaeOtar jichaaq lajHwaaH lnokah Aixxtow kij OaqaaraaH HiwA wajeOaataer low jHwaaH wataHar ribqaaH Aixxtow׃ (HeLeningradV)

ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו׃ (HeLeningradoV)
wjOtr jchq ljHwH lnkh Axtw kj OqrH HwA wjOtr lw jHwH wtHr rbqH Axtw׃ (HeLeningradoV)

Deprecatusque est Isaac Dominum pro uxore sua, eo quod esset sterilis. Qui exaudivit eum et dedit conceptum Rebeccae. (NovaVulgata)

1.Mose 25,22 *

Und die Kinder stießen sich in ihrem Schoß. Da sprach sie: Wenn es so gehen soll, warum bin ich denn in diesen Zustand gekommen? Und sie ging hin, den HERRN zu fragen. (Schlachter)
ἐσκίρτων δὲ τὰ παιδία ἐν αὐτῇ εἶπεν δέ εἰ οὕτως μοι μέλλει γίνεσθαι ἵνα τί μοι τοῦτο ἐπορεύθη δὲ πυθέσθαι παρὰ κυρίου (Septuaginta)
eskirtohn de ta paidia en ayteh eipen de ei oytohs moi mellei ginesthai ina ti moi toyto eporeytheh de pythesthai para kyrioy (Septuaginta)

וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת־יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajitrocacw Habaanijm bqirbaaH watoAmaer Aim-ken laamaaH zaeH Aaanokij watelaek lidroxx Aaet-jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם־כן למה זה אנכי ותלך לדרש את־יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjtrccw Hbnjm bqrbH wtAmr Am-kn lmH zH Ankj wtlk ldrx At-jHwH׃ (HeLeningradoV)

Sed collidebantur in utero eius parvuli. Quae ait: “Si sic est, cur mihi?”. Perrexitque, ut consuleret Dominum. (NovaVulgata)

1.Mose 25,23 *

Und der HERR sprach zu ihr: Zwei Völker sind in deinem Schoß, und zwei Stämme werden sich aus deinen Eingeweiden scheiden, und ein Volk wird dem andern überlegen sein, und der Ältere wird dem Jüngeren dienen. (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος αὐτῇ δύο ἔθνη ἐν τῇ γαστρί σού εἰσιν καὶ δύο λαοὶ ἐκ τῆς κοιλίας σου διασταλήσονται καὶ λαὸς λαοῦ ὑπερέξει καὶ ὁ μείζων δουλεύσει τῷ ἐλάσσονι (Septuaginta)
kai eipen kyrios ayteh dyo ethneh en teh gastri soy eisin kai dyo laoi ek tehs koilias soy diastalehsontai kai laos laoy yperexei kai o meizohn doyleysei toh elassoni (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי [גֹיִים כ] (גֹויִם ק) בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH laaH xxnej [gojijm k] (gowjim q) bbiTnek wxxnej lAumijm mimeOajik jipaaredw wlAom milAom jaeAaemaac wrab jaOabod caaOijr׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה לה שני [גיים כ] (גוים ק) בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH lH xnj [gjjm k] (gwjm q) bbTnk wxnj lAmjm mmOjk jprdw wlAm mlAm jAmc wrb jObd cOjr׃ (HeLeningradoV)

Qui respondens ait: “Duae gentes sunt in utero tuo, et duo populi ex ventre tuo dividentur; populusque populum superabit, et maior serviet minori”. (NovaVulgata)

1.Mose 26,2 *

Da erschien ihm der HERR und sprach: Reise nicht nach Ägypten hinab, sondern bleib in dem Lande, das ich dir sage! (Schlachter)
ὤφθη δὲ αὐτῷ κύριος καὶ εἶπεν μὴ καταβῇς εἰς αἴγυπτον κατοίκησον δὲ ἐν τῇ γῇ ᾗ ἄν σοι εἴπω (Septuaginta)
ohphtheh de aytoh kyrios kai eipen meh katabehs eis aigypton katoikehson de en teh geh eh an soi eipoh (Septuaginta)

וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה וַיֹּאמֶר אַל־תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃ (HeLeningradV)
wajeraaA Aelaajw jHwaaH wajoAmaer Aal-tered micraajmaaH xxkon baaAaaraec Aaxxaer Aomar Aelaejkaa׃ (HeLeningradV)

וירא אליו יהוה ויאמר אל־תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃ (HeLeningradoV)
wjrA Aljw jHwH wjAmr Al-trd mcrjmH xkn bArc Axr Amr Aljk׃ (HeLeningradoV)

Apparuitque ei Dominus et ait: “Ne descendas in Aegyptum, sed habita in terra, quam dixero tibi, (NovaVulgata)

1.Mose 26,12 *

Und Isaak säte in dem Lande und erntete in demselben Jahr hundertfältig; denn der HERR segnete ihn. (Schlachter)
ἔσπειρεν δὲ ισαακ ἐν τῇ γῇ ἐκείνῃ καὶ εὗρεν ἐν τῷ ἐνιαυτῷ ἐκείνῳ ἑκατοστεύουσαν κριθήν εὐλόγησεν δὲ αὐτὸν κύριος (Septuaginta)
espeiren de isaak en teh geh ekeineh kai eyren en toh eniaytoh ekeinoh ekatosteyoysan krithehn eylogehsen de ayton kyrios (Septuaginta)

וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajizraO jichaaq baaAaaraec HaHiwA wajimcaaA baxxaanaaH HaHiwA meAaaH xxOaarijm wajbaarakeHw jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjzrO jchq bArc HHwA wjmcA bxnH HHwA mAH xOrjm wjbrkHw jHwH׃ (HeLeningradoV)

Sevit autem Isaac in terra illa et invenit in ipso anno centuplum; benedixitque ei Dominus. (NovaVulgata)

1.Mose 26,22 *

Da brach er von dort auf und grub einen andern Brunnen, um den zankten sie nicht, darum hieß er ihn Rechobot und sprach: Nun hat uns der HERR einen weiten Raum gemacht, daß wir im Lande wachsen können. (Schlachter)
ἀπάρας δὲ ἐκεῖθεν ὤρυξεν φρέαρ ἕτερον καὶ οὐκ ἐμαχέσαντο περὶ αὐτοῦ καὶ ἐπωνόμασεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ εὐρυχωρία λέγων διότι νῦν ἐπλάτυνεν κύριος ἡμῖν καὶ ηὔξησεν ἡμᾶς ἐπὶ τῆς γῆς (Septuaginta)
aparas de ekeithen ohryxen phrear eteron kai oyk emachesanto peri aytoy kai epohnomasen to onoma aytoy eyrychohria legohn dioti nyn eplatynen kyrios ehmin kai ehyxehsen ehmas epi tehs gehs (Septuaginta)

וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבֹות וַיֹּאמֶר כִּי־עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajaOteq mixxaam wajahpor bAer Aahaeraet wloA raabw OaalaejHaa wajiqraaA xxmaaH rhobowt wajoAmaer kij-OataaH Hirhijb jHwaaH laanw wpaarijnw baaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי־עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃ (HeLeningradoV)
wjOtq mxm wjhpr bAr Ahrt wlA rbw OljH wjqrA xmH rhbwt wjAmr kj-OtH Hrhjb jHwH lnw wprjnw bArc׃ (HeLeningradoV)

Profectus inde fodit alium puteum, pro quo non contenderunt; itaque vocavit nomen eius Rehoboth (id est Latitudinem) dicens: “ Nunc dilatavit nos Dominus, et crescemus in terra ”. (NovaVulgata)

1.Mose 26,24 *

Und der HERR erschien ihm in derselben Nacht und sprach: Ich bin der Gott deines Vaters Abraham. Fürchte dich nicht! Denn ich bin mit dir, und ich will dich segnen und deinen Samen mehren um Abrahams, meines Knechtes, willen. (Schlachter)
καὶ ὤφθη αὐτῷ κύριος ἐν τῇ νυκτὶ ἐκείνῃ καὶ εἶπεν ἐγώ εἰμι ὁ θεὸς αβρααμ τοῦ πατρός σου μὴ φοβοῦ μετὰ σοῦ γάρ εἰμι καὶ ηὐλόγηκά σε καὶ πληθυνῶ τὸ σπέρμα σου διὰ αβρααμ τὸν πατέρα σου (Septuaginta)
kai ohphtheh aytoh kyrios en teh nykti ekeineh kai eipen egoh eimi o theos abraam toy patros soy meh phoboy meta soy gar eimi kai ehylogehka se kai plehthynoh to sperma soy dia abraam ton patera soy (Septuaginta)

וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל־תִּירָא כִּי־אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת־זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי׃ (HeLeningradV)
wajeraaA Aelaajw jHwaaH balajlaaH HaHwA wajoAmaer Aaanokij AaeloHej AabraaHaam Aaabijkaa Aal-tijraaA kij-Aitkaa Aaanokij wberaktijkaa wHirbejtij Aaet-zarOakaa baOabwr AabraaHaam Oabdij׃ (HeLeningradV)

וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל־תירא כי־אתך אנכי וברכתיך והרביתי את־זרעך בעבור אברהם עבדי׃ (HeLeningradoV)
wjrA Aljw jHwH bljlH HHwA wjAmr Ankj AlHj AbrHm Abjk Al-tjrA kj-Atk Ankj wbrktjk wHrbjtj At-zrOk bObwr AbrHm Obdj׃ (HeLeningradoV)

ubi apparuit ei Dominus in ipsa nocte dicens: “ Ego sum Deus Abraham patris tui. Noli timere, quia tecum sum; benedicam tibi et multiplicabo semen tuum propter servum meum Abraham ”. (NovaVulgata)

1.Mose 26,25 *

Da baute er einen Altar daselbst und rief den Namen des HERRN an und richtete daselbst seine Hütte auf; und Isaaks Knechte gruben daselbst einen Brunnen. (Schlachter)
καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ θυσιαστήριον καὶ ἐπεκαλέσατο τὸ ὄνομα κυρίου καὶ ἔπηξεν ἐκεῖ τὴν σκηνὴν αὐτοῦ ὤρυξαν δὲ ἐκεῖ οἱ παῖδες ισαακ φρέαρ (Septuaginta)
kai ohkodomehsen ekei thysiastehrion kai epekalesato to onoma kyrioy kai epehxen ekei tehn skehnehn aytoy ohryxan de ekei oi paides isaak phrear (Septuaginta)

וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה וַיֶּט־שָׁם אָהֳלֹו וַיִּכְרוּ־שָׁם עַבְדֵי־יִצְחָק בְּאֵר׃ (HeLeningradV)
wajibaen xxaam mizbeha wajiqraaA bxxem jHwaaH wajaeT-xxaam AaaHaalow wajikrw-xxaam Oabdej-jichaaq bAer׃ (HeLeningradV)

ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט־שם אהלו ויכרו־שם עבדי־יצחק באר׃ (HeLeningradoV)
wjbn xm mzbh wjqrA bxm jHwH wjT-xm AHlw wjkrw-xm Obdj-jchq bAr׃ (HeLeningradoV)

Itaque aedificavit ibi altare et, invocato nomine Domini, extendit tabernaculum, et servi Isaac foderunt ibi puteum. (NovaVulgata)

1.Mose 26,28 *

Sie sprachen: Wir haben deutlich gesehen, daß der HERR mit dir ist, darum sprachen wir: Es soll ein Eid zwischen uns sein, zwischen uns und dir, und wir wollen einen Bund mit dir machen, (Schlachter)
καὶ εἶπαν ἰδόντες ἑωράκαμεν ὅτι ἦν κύριος μετὰ σοῦ καὶ εἴπαμεν γενέσθω ἀρὰ ἀνὰ μέσον ἡμῶν καὶ ἀνὰ μέσον σοῦ καὶ διαθησόμεθα μετὰ σοῦ διαθήκην (Septuaginta)
kai eipan idontes eohrakamen oti ehn kyrios meta soy kai eipamen genesthoh ara ana meson ehmohn kai ana meson soy kai diathehsometha meta soy diathehkehn (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ רָאֹו רָאִינוּ כִּי־הָיָה יְהוָה ׀ עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינֹותֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ׃ (HeLeningradV)
wajoAmrw raaAow raaAijnw kij-HaajaaH jHwaaH Oimaak wanoAmaer tHij naaA AaalaaH bejnowtejnw bejnejnw wbejnaekaa wnikrtaaH brijt Oimaak׃ (HeLeningradV)

ויאמרו ראו ראינו כי־היה יהוה ׀ עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃ (HeLeningradoV)
wjAmrw rAw rAjnw kj-HjH jHwH Omk wnAmr tHj nA AlH bjnwtjnw bjnjnw wbjnk wnkrtH brjt Omk׃ (HeLeningradoV)

Qui responderunt: “ Vidimus tecum esse Dominum et idcirco diximus: Sit iuramentum inter nos et te, et ineamus tecum foedus, (NovaVulgata)

1.Mose 26,29 *

daß du uns keinen Schaden zufügest, wie wir dich auch nicht angetastet und dir nur Gutes getan und dich im Frieden haben ziehen lassen. Du bist nun einmal der Gesegnete des HERRN! (Schlachter)
μὴ ποιήσειν μεθ' ἡμῶν κακόν καθότι ἡμεῖς σε οὐκ ἐβδελυξάμεθα καὶ ὃν τρόπον ἐχρησάμεθά σοι καλῶς καὶ ἐξαπεστείλαμέν σε μετ' εἰρήνης καὶ νῦν σὺ εὐλογητὸς ὑπὸ κυρίου (Septuaginta)
meh poiehsein meth' ehmohn kakon kathoti ehmeis se oyk ebdelyxametha kai on tropon echrehsametha soi kalohs kai exapesteilamen se met' eirehnehs kai nyn sy eylogehtos ypo kyrioy (Septuaginta)

אִם־תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק־טֹוב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלֹום אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהוָה׃ (HeLeningradV)
Aim-taOaxeH Oimaanw raaOaaH kaAaxxaer loA ngaOanwkaa wkaAaxxaer Oaaxijnw Oimkaa raq-Towb wanxxalehakaa bxxaalowm AataaH OataaH brwk jHwaaH׃ (HeLeningradV)

אם־תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק־טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃ (HeLeningradoV)
Am-tOxH Omnw rOH kAxr lA ngOnwk wkAxr Oxjnw Omk rq-Twb wnxlhk bxlwm AtH OtH brwk jHwH׃ (HeLeningradoV)

ut non facias nobis quidquam mali, sicut et nos non attigimus te et nihil fecimus tibi nisi bonum et cum pace dimisimus te. Tu es enim benedictus Domini ”. (NovaVulgata)

1.Mose 27,7 *

sprach Rebekka zu ihrem Sohne Jakob: Siehe, ich habe gehört, wie dein Vater mit deinem Bruder Esau redete und sagte: «Bring mir ein Wildbret und bereite mir ein schmackhaftes Gericht, daß ich esse und dich segne vor dem HERRN, vor meinem Tod!» (Schlachter)
ἔνεγκόν μοι θήραν καὶ ποίησόν μοι ἐδέσματα καὶ φαγὼν εὐλογήσω σε ἐναντίον κυρίου πρὸ τοῦ ἀποθανεῖν με (Septuaginta)
enegkon moi thehran kai poiehson moi edesmata kai phagohn eylogehsoh se enantion kyrioy pro toy apothanein me (Septuaginta)

הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה־לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה לִפְנֵי מֹותִי׃ (HeLeningradV)
HaabijAaaH lij cajid waOaxeH-lij maTOamijm wAokelaaH waAabaaraekkaaH lipnej jHwaaH lipnej mowtij׃ (HeLeningradV)

הביאה לי ציד ועשה־לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃ (HeLeningradoV)
HbjAH lj cjd wOxH-lj mTOmjm wAklH wAbrkkH lpnj jHwH lpnj mwtj׃ (HeLeningradoV)

"Affer mihi venationem tuam et fac cibos, ut comedam et benedicam tibi coram Domino, antequam moriar". (NovaVulgata)

1.Mose 27,20 *

Isaak aber sprach zu seinem Sohn: Mein Sohn, wie hast du es so bald gefunden? Er antwortete: Der HERR, dein Gott, bescherte es mir. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ισαακ τῷ υἱῷ αὐτοῦ τί τοῦτο ὃ ταχὺ εὗρες ὦ τέκνον ὁ δὲ εἶπεν ὃ παρέδωκεν κύριος ὁ θεός σου ἐναντίον μου (Septuaginta)
eipen de isaak toh yioh aytoy ti toyto o tachy eyres oh teknon o de eipen o paredohken kyrios o theos soy enantion moy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־בְּנֹו מַה־זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jichaaq Aael-bnow maH-zaeH miHartaa limcoA bnij wajoAmaer kij HiqraaH jHwaaH AaeloHaejkaa lpaanaaj׃ (HeLeningradV)

ויאמר יצחק אל־בנו מה־זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jchq Al-bnw mH-zH mHrt lmcA bnj wjAmr kj HqrH jHwH AlHjk lpnj׃ (HeLeningradoV)

Rursum Isaac ad filium suum: “ Quomodo, inquit, tam cito invenire potuisti, fili mi? ”. Qui respondit: “ Voluntas Domini Dei tui fuit, ut occurreret mihi ”. (NovaVulgata)

1.Mose 27,27 *

Und er trat hinzu und küßte ihn. Und als er den Geruch seiner Kleider roch, segnete er ihn und sprach: Siehe, der Geruch meines Sohnes ist wie ein Geruch des Feldes, das der HERR gesegnet hat. (Schlachter)
καὶ ἐγγίσας ἐφίλησεν αὐτόν καὶ ὠσφράνθη τὴν ὀσμὴν τῶν ἱματίων αὐτοῦ καὶ ηὐλόγησεν αὐτὸν καὶ εἶπεν ἰδοὺ ὀσμὴ τοῦ υἱοῦ μου ὡς ὀσμὴ ἀγροῦ πλήρους ὃν ηὐλόγησεν κύριος (Septuaginta)
kai eggisas ephilehsen ayton kai ohsphrantheh tehn osmehn tohn imatiohn aytoy kai ehylogehsen ayton kai eipen idoy osmeh toy yioy moy ohs osmeh agroy plehroys on ehylogehsen kyrios (Septuaginta)

וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק־לֹו וַיָּרַח אֶת־רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכֹו יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajigaxx wajixxaq-low wajaarah Aaet-rejha bgaadaajw wajbaarakeHw wajoAmaer rAeH rejha bnij krejha xaadaeH Aaxxaer berakow jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויגש וישק־לו וירח את־ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjgx wjxq-lw wjrh At-rjh bgdjw wjbrkHw wjAmr rAH rjh bnj krjh xdH Axr brkw jHwH׃ (HeLeningradoV)

Accessit et osculatus est eum. Statimque, ut sensit vestimentorum illius fragrantiam, benedicens illi ait: “ Ecce odor filii mei sicut odor agri pleni, cui benedixit Dominus. (NovaVulgata)

1.Mose 27,28 *

Gott gebe dir vom Tau des Himmels und vom fettesten Boden und Korn und Most die Fülle; (Schlachter)
καὶ δῴη σοι ὁ θεὸς ἀπὸ τῆς δρόσου τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἀπὸ τῆς πιότητος τῆς γῆς καὶ πλῆθος σίτου καὶ οἴνου (Septuaginta)
kai doheh soi o theos apo tehs drosoy toy oyranoy kai apo tehs piotehtos tehs gehs kai plehthos sitoy kai oinoy (Septuaginta)

וְיִתֶּן־לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃ (HeLeningradV)
wjitaen-lkaa HaaAaeloHijm miTal Haxxaamajim wmixxmanej HaaAaaraec wrob daagaan wtijroxx׃ (HeLeningradV)

ויתן־לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃ (HeLeningradoV)
wjtn-lk HAlHjm mTl Hxmjm wmxmnj HArc wrb dgn wtjrx׃ (HeLeningradoV)

Det tibi Deus de rore caeli et de pinguedine terrae et abundantiam frumenti et vini. (NovaVulgata)

1.Mose 27,29 *

Völker müssen dir dienen und Geschlechter sich vor dir bücken; sei ein Herr über deine Brüder, und deiner Mutter Kinder müssen sich vor dir bücken. Verflucht sei, wer dir flucht, und gesegnet sei, wer dich segnet! (Schlachter)
καὶ δουλευσάτωσάν σοι ἔθνη καὶ προσκυνήσουσίν σοι ἄρχοντες καὶ γίνου κύριος τοῦ ἀδελφοῦ σου καὶ προσκυνήσουσίν σοι οἱ υἱοὶ τοῦ πατρός σου ὁ καταρώμενός σε ἐπικατάρατος ὁ δὲ εὐλογῶν σε εὐλογημένος (Septuaginta)
kai doyleysatohsan soi ethneh kai proskynehsoysin soi archontes kai ginoy kyrios toy adelphoy soy kai proskynehsoysin soi oi yioi toy patros soy o katarohmenos se epikataratos o de eylogohn se eylogehmenos (Septuaginta)

יַעַבְדוּךָ עַמִּים [וְיִשְׁתַּחוּ כ] (וְיִשְׁתַּחֲווּ ק) לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ׃ (HeLeningradV)
jaOabdwkaa Oamijm [wjixxtahw k] (wjixxtahaww q) lkaa lAumijm HaeweH gbijr lAahaejkaa wjixxtahaww lkaa bnej Aimaekaa Aorraejkaa Aaarwr wmbaarakaejkaa baarwk׃ (HeLeningradV)

יעבדוך עמים [וישתחו כ] (וישתחוו ק) לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃ (HeLeningradoV)
jObdwk Omjm [wjxthw k] (wjxthww q) lk lAmjm HwH gbjr lAhjk wjxthww lk bnj Amk Arrjk Arwr wmbrkjk brwk׃ (HeLeningradoV)

Et serviant tibi populi, et adorent te nationes; esto dominus fratrum tuorum, et incurventur ante te filii matris tuae. Qui maledixerit tibi, sit maledictus; et, qui benedixerit tibi, sit benedictus! ”. (NovaVulgata)

1.Mose 27,37 *

Isaak antwortete und sprach zu Esau: Siehe, ich habe ihn zum Herrn über dich gesetzt, und alle seine Brüder habe ich ihm zu Knechten gegeben; mit Korn und Most habe ich ihn versehen. Was soll ich nun dir tun, mein Sohn? (Schlachter)
ἀποκριθεὶς δὲ ισαακ εἶπεν τῷ ησαυ εἰ κύριον αὐτὸν ἐποίησά σου καὶ πάντας τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ ἐποίησα αὐτοῦ οἰκέτας σίτῳ καὶ οἴνῳ ἐστήρισα αὐτόν σοὶ δὲ τί ποιήσω τέκνον (Septuaginta)
apokritheis de isaak eipen toh ehsay ei kyrion ayton epoiehsa soy kai pantas toys adelphoys aytoy epoiehsa aytoy oiketas sitoh kai oinoh estehrisa ayton soi de ti poiehsoh teknon (Septuaginta)

וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת־כָּל־אֶחָיו נָתַתִּי לֹו לַעֲבָדִים וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו וּלְכָה אֵפֹוא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי׃ (HeLeningradV)
wajaOan jichaaq wajoAmaer lOexaaw Hen gbijr xamtijw laak wAaet-kaal-Aaehaajw naatatij low laOabaadijm wdaagaan wtijroxx smaktijw wlkaaH AepowA maaH AaeOaexaeH bnij׃ (HeLeningradV)

ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת־כל־אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃ (HeLeningradoV)
wjOn jchq wjAmr lOxw Hn gbjr xmtjw lk wAt-kl-Ahjw nttj lw lObdjm wdgn wtjrx smktjw wlkH ApwA mH AOxH bnj׃ (HeLeningradoV)

Respondit Isaac: “ Ecce, dominum tuum illum constitui et omnes fratres eius servituti illius subiugavi; frumento et vino stabilivi eum. Et tibi post haec, fili mi, ultra quid faciam? ”. (NovaVulgata)

1.Mose 28,3 *

Und der allmächtige Gott segne dich und mache dich fruchtbar und mehre dich, daß du zu einer Völkergemeinde werdest, (Schlachter)
ὁ δὲ θεός μου εὐλογήσαι σε καὶ αὐξήσαι σε καὶ πληθύναι σε καὶ ἔσῃ εἰς συναγωγὰς ἐθνῶν (Septuaginta)
o de theos moy eylogehsai se kai ayxehsai se kai plehthynai se kai eseh eis synagohgas ethnohn (Septuaginta)

וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ (HeLeningradV)
wAel xxadaj jbaarek Aotkaa wjaprkaa wjarbaekaa wHaajijtaa liqHal Oamijm׃ (HeLeningradV)

ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים׃ (HeLeningradoV)
wAl xdj jbrk Atk wjprk wjrbk wHjjt lqHl Omjm׃ (HeLeningradoV)

Deus autem omnipotens benedicat tibi et crescere te faciat atque multiplicet, ut sis in multitudinem populorum; (NovaVulgata)

1.Mose 28,4 *

und gebe dir den Segen Abrahams, dir und deinem Samen mit dir, daß du besitzest das Land, darin du ein Fremdling bist, das Gott dem Abraham gegeben hat! (Schlachter)
καὶ δῴη σοι τὴν εὐλογίαν αβρααμ τοῦ πατρός μου σοὶ καὶ τῷ σπέρματί σου μετὰ σέ κληρονομῆσαι τὴν γῆν τῆς παροικήσεώς σου ἣν ἔδωκεν ὁ θεὸς τῷ αβρααμ (Septuaginta)
kai doheh soi tehn eylogian abraam toy patros moy soi kai toh spermati soy meta se klehronomehsai tehn gehn tehs paroikehseohs soy ehn edohken o theos toh abraam (Septuaginta)

וְיִתֶּן־לְךָ אֶת־בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת־אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר־נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃ (HeLeningradV)
wjitaen-lkaa Aaet-birkat AabraaHaam lkaa wlzarOakaa Aitaak lrixxtkaa Aaet-Aaeraec mguraejkaa Aaxxaer-naatan AaeloHijm lAabraaHaam׃ (HeLeningradV)

ויתן־לך את־ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את־ארץ מגריך אשר־נתן אלהים לאברהם׃ (HeLeningradoV)
wjtn-lk At-brkt AbrHm lk wlzrOk Atk lrxtk At-Arc mgrjk Axr-ntn AlHjm lAbrHm׃ (HeLeningradoV)

et det tibi benedictiones Abraham tibi et semini tuo tecum, ut possideas terram peregrinationis tuae, quam pollicitus est Deus avo tuo ”. (NovaVulgata)

1.Mose 28,12 *

Und ihm träumte; und siehe, eine Leiter war auf die Erde gestellt, die rührte mit der Spitze an den Himmel. Und siehe, die Engel Gottes stiegen daran auf und nieder. (Schlachter)
καὶ ἐνυπνιάσθη καὶ ἰδοὺ κλίμαξ ἐστηριγμένη ἐν τῇ γῇ ἧς ἡ κεφαλὴ ἀφικνεῖτο εἰς τὸν οὐρανόν καὶ οἱ ἄγγελοι τοῦ θεοῦ ἀνέβαινον καὶ κατέβαινον ἐπ' αὐτῆς (Septuaginta)
kai enypniastheh kai idoy klimax estehrigmeneh en teh geh ehs eh kephaleh aphikneito eis ton oyranon kai oi aggeloi toy theoy anebainon kai katebainon ep' aytehs (Septuaginta)

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשֹׁו מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בֹּו׃ (HeLeningradV)
wajahalom wHineH sulaam mucaab AarcaaH wroAxxow magijOa HaxxaamaajmaaH wHineH malAakej AaeloHijm Oolijm wjordijm bow׃ (HeLeningradV)

ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃ (HeLeningradoV)
wjhlm wHnH slm mcb ArcH wrAxw mgjO HxmjmH wHnH mlAkj AlHjm Oljm wjrdjm bw׃ (HeLeningradoV)

Viditque in somnio scalam stantem super terram et cacumen illius tangens caelum, angelos quoque Dei ascendentes et descendentes per eam (NovaVulgata)

1.Mose 28,13 *

Und siehe, der HERR stand oben darauf und sprach: Ich bin der HERR, der Gott deines Vaters Abraham und der Gott Isaaks; das Land, darauf du liegst, will ich dir und deinem Samen geben. (Schlachter)
ὁ δὲ κύριος ἐπεστήρικτο ἐπ' αὐτῆς καὶ εἶπεν ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς αβρααμ τοῦ πατρός σου καὶ ὁ θεὸς ισαακ μὴ φοβοῦ ἡ γῆ ἐφ' ἧς σὺ καθεύδεις ἐπ' αὐτῆς σοὶ δώσω αὐτὴν καὶ τῷ σπέρματί σου (Septuaginta)
o de kyrios epestehrikto ep' aytehs kai eipen egoh kyrios o theos abraam toy patros soy kai o theos isaak meh phoboy eh geh eph' ehs sy katheydeis ep' aytehs soi dohsoh aytehn kai toh spermati soy (Septuaginta)

וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ׃ (HeLeningradV)
wHineH jHwaaH nicaab Oaalaajw wajoAmar Aanij jHwaaH AaeloHej AabraaHaam Aaabijkaa weAloHej jichaaq HaaAaaraec Aaxxaer AataaH xxokeb OaalaejHaa lkaa AaetnaenaaH wlzarOaekaa׃ (HeLeningradV)

והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃ (HeLeningradoV)
wHnH jHwH ncb Oljw wjAmr Anj jHwH AlHj AbrHm Abjk wAlHj jchq HArc Axr AtH xkb OljH lk AtnnH wlzrOk׃ (HeLeningradoV)

et Dominum innixum scalae dicentem sibi: “ Ego sum Dominus, Deus Abraham patris tui et Deus Isaac. Terram, in qua dormis, tibi dabo et semini tuo. (NovaVulgata)

1.Mose 28,16 *

Da nun Jakob von seinem Schlaf erwachte, sprach er: Gewiß ist der HERR an diesem Ort, und ich wußte es nicht! (Schlachter)
καὶ ἐξηγέρθη ιακωβ ἀπὸ τοῦ ὕπνου αὐτοῦ καὶ εἶπεν ὅτι ἔστιν κύριος ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ἐγὼ δὲ οὐκ ᾔδειν (Septuaginta)
kai exehgertheh iakohb apo toy ypnoy aytoy kai eipen oti estin kyrios en toh topoh toytoh egoh de oyk ehdein (Septuaginta)

וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתֹו וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקֹום הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי׃ (HeLeningradV)
wajijqac jaOaqob mixxnaatow wajoAmaer Aaaken jexx jHwaaH bamaaqowm HazaeH wAaanokij loA jaadaaOtij׃ (HeLeningradV)

וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃ (HeLeningradoV)
wjjqc jOqb mxntw wjAmr Akn jx jHwH bmqwm HzH wAnkj lA jdOtj׃ (HeLeningradoV)

Cumque evigilasset Iacob de somno, ait: “ Vere Dominus est in loco isto, et ego nesciebam ”. (NovaVulgata)

1.Mose 28,17 *

Und er fürchtete sich und sprach: Wie heilig ist diese Stätte! Hier ist nichts anderes als Gottes Haus, und dies ist die Pforte des Himmels. (Schlachter)
καὶ ἐφοβήθη καὶ εἶπεν ὡς φοβερὸς ὁ τόπος οὗτος οὐκ ἔστιν τοῦτο ἀλλ' ἢ οἶκος θεοῦ καὶ αὕτη ἡ πύλη τοῦ οὐρανοῦ (Septuaginta)
kai ephobehtheh kai eipen ohs phoberos o topos oytos oyk estin toyto all' eh oikos theoy kai ayteh eh pyleh toy oyranoy (Septuaginta)

וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה־נֹּורָא הַמָּקֹום הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם׃ (HeLeningradV)
wajijraaA wajoAmar maH-nowraaA Hamaaqowm HazaeH Aejn zaeH kij Aim-bejt AaeloHijm wzaeH xxaOar Haxxaamaajim׃ (HeLeningradV)

ויירא ויאמר מה־נורא המקום הזה אין זה כי אם־בית אלהים וזה שער השמים׃ (HeLeningradoV)
wjjrA wjAmr mH-nwrA Hmqwm HzH Ajn zH kj Am-bjt AlHjm wzH xOr Hxmjm׃ (HeLeningradoV)

Pavensque: “ Quam terribilis est, inquit, locus iste! Non est hic aliud nisi domus Dei et porta caeli ”. (NovaVulgata)

1.Mose 28,20 *

Und Jakob tat ein Gelübde und sprach: Wenn Gott mit mir sein und mich behüten will auf dem Wege, den ich reise, und mir will Brot zu essen geben und Kleider anzuziehen, (Schlachter)
καὶ ηὔξατο ιακωβ εὐχὴν λέγων ἐὰν ᾖ κύριος ὁ θεὸς μετ' ἐμοῦ καὶ διαφυλάξῃ με ἐν τῇ ὁδῷ ταύτῃ ᾗ ἐγὼ πορεύομαι καὶ δῷ μοι ἄρτον φαγεῖν καὶ ἱμάτιον περιβαλέσθαι (Septuaginta)
kai ehyxato iakohb eychehn legohn ean eh kyrios o theos met' emoy kai diaphylaxeh me en teh odoh tayteh eh egoh poreyomai kai doh moi arton phagein kai imation peribalesthai (Septuaginta)

וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹולֵךְ וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׃ (HeLeningradV)
wajidar jaOaqob naedaer leAmor Aim-jiHjaeH AaeloHijm Oimaadij wxxmaaranij badaeraek HazaeH Aaxxaer Aaanokij Howlek wnaatan-lij laehaem laeAaekol wbaegaed lilboxx׃ (HeLeningradV)

וידר יעקב נדר לאמר אם־יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן־לי לחם לאכל ובגד ללבש׃ (HeLeningradoV)
wjdr jOqb ndr lAmr Am-jHjH AlHjm Omdj wxmrnj bdrk HzH Axr Ankj Hwlk wntn-lj lhm lAkl wbgd llbx׃ (HeLeningradoV)

Vovit Iacob etiam votum dicens: “ Si fuerit Deus mecum et custodierit me in via hac, per quam ambulo, et dederit mihi panem ad vescendum et vestimentum ad induendum, (NovaVulgata)

1.Mose 28,21 *

und mich wieder mit Frieden heim zu meinem Vater bringt, so soll der HERR mein Gott sein; (Schlachter)
καὶ ἀποστρέψῃ με μετὰ σωτηρίας εἰς τὸν οἶκον τοῦ πατρός μου καὶ ἔσται μοι κύριος εἰς θεόν (Septuaginta)
kai apostrepseh me meta sohtehrias eis ton oikon toy patros moy kai estai moi kyrios eis theon (Septuaginta)

וְשַׁבְתִּי בְשָׁלֹום אֶל־בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wxxabtij bxxaalowm Aael-bejt Aaabij wHaajaaH jHwaaH lij leAloHijm׃ (HeLeningradV)

ושבתי בשלום אל־בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃ (HeLeningradoV)
wxbtj bxlwm Al-bjt Abj wHjH jHwH lj lAlHjm׃ (HeLeningradoV)

reversusque fuero prospere ad domum patris mei, erit mihi Dominus in Deum, (NovaVulgata)

1.Mose 28,22 *

und dieser Stein, den ich zur Säule aufgerichtet habe, soll ein Haus Gottes werden, und von allem, was du mir gibst, will ich dir den Zehnten geben! (Schlachter)
καὶ ὁ λίθος οὗτος ὃν ἔστησα στήλην ἔσται μοι οἶκος θεοῦ καὶ πάντων ὧν ἐάν μοι δῷς δεκάτην ἀποδεκατώσω αὐτά σοι (Septuaginta)
kai o lithos oytos on estehsa stehlehn estai moi oikos theoy kai pantohn ohn ean moi dohs dekatehn apodekatohsoh ayta soi (Septuaginta)

וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן־לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ׃ (HeLeningradV)
wHaaAaebaen HazoAt Aaxxaer-xamtij macebaaH jiHjaeH bejt AaeloHijm wkol Aaxxaer titaen-lij Oaxer AaOaxraenw laak׃ (HeLeningradV)

והאבן הזאת אשר־שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן־לי עשר אעשרנו לך׃ (HeLeningradoV)
wHAbn HzAt Axr-xmtj mcbH jHjH bjt AlHjm wkl Axr ttn-lj Oxr AOxrnw lk׃ (HeLeningradoV)

et lapis iste, quem erexi in titulum, erit domus Dei; cunctorumque, quae dederis mihi, decimas offeram tibi ”. (NovaVulgata)

1.Mose 29,31 *

Als aber der HERR sah, daß Lea verhaßt war, machte er sie fruchtbar und Rahel unfruchtbar. (Schlachter)
ἰδὼν δὲ κύριος ὅτι μισεῖται λεια ἤνοιξεν τὴν μήτραν αὐτῆς ραχηλ δὲ ἦν στεῖρα (Septuaginta)
idohn de kyrios oti miseitai leia ehnoixen tehn mehtran aytehs rachehl de ehn steira (Septuaginta)

וַיַּרְא יְהוָה כִּי־שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת־רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה׃ (HeLeningradV)
wajarA jHwaaH kij-xnwAaaH leAaaH wajiptah Aaet-rahmaaH wraahel OaqaaraaH׃ (HeLeningradV)

וירא יהוה כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה׃ (HeLeningradoV)
wjrA jHwH kj-xnwAH lAH wjpth At-rhmH wrhl OqrH׃ (HeLeningradoV)

Videns autem Dominus quod despiceret Liam, aperuit vulvam eius, Rachel sterili permanente. (NovaVulgata)

1.Mose 29,32 *

Und Lea empfing und gebar einen Sohn, den hieß sie Ruben. Denn sie sprach: Weil der HERR mein Elend angesehen hat, so wird mich nun mein Mann lieben! (Schlachter)
καὶ συνέλαβεν λεια καὶ ἔτεκεν υἱὸν τῷ ιακωβ ἐκάλεσεν δὲ τὸ ὄνομα αὐτοῦ ρουβην λέγουσα διότι εἶδέν μου κύριος τὴν ταπείνωσιν νῦν με ἀγαπήσει ὁ ἀνήρ μου (Septuaginta)
kai synelaben leia kai eteken yion toh iakohb ekalesen de to onoma aytoy roybehn legoysa dioti eiden moy kyrios tehn tapeinohsin nyn me agapehsei o anehr moy (Septuaginta)

וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמֹו רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי־רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי׃ (HeLeningradV)
wataHar leAaaH watelaed ben watiqraaA xxmow rAwben kij AaamraaH kij-raaAaaH jHwaaH bOaanjij kij OataaH jaeAaeHaabanij Aijxxij׃ (HeLeningradV)

ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי־ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ (HeLeningradoV)
wtHr lAH wtld bn wtqrA xmw rAwbn kj AmrH kj-rAH jHwH bOnjj kj OtH jAHbnj Ajxj׃ (HeLeningradoV)

Et concepit Lia et genuit filium vocavitque nomen eius Ruben dicens: “ Vidit Dominus humilitatem meam; nunc amabit me vir meus ”. (NovaVulgata)

1.Mose 29,33 *

Und sie empfing abermal und gebar einen Sohn und sprach: Weil der HERR gehört hat, daß ich verhaßt bin, so hat er mir auch diesen gegeben, und sie hieß ihn Simeon. (Schlachter)
καὶ συνέλαβεν πάλιν λεια καὶ ἔτεκεν υἱὸν δεύτερον τῷ ιακωβ καὶ εἶπεν ὅτι ἤκουσεν κύριος ὅτι μισοῦμαι καὶ προσέδωκέν μοι καὶ τοῦτον ἐκάλεσεν δὲ τὸ ὄνομα αὐτοῦ συμεων (Septuaginta)
kai synelaben palin leia kai eteken yion deyteron toh iakohb kai eipen oti ehkoysen kyrios oti misoymai kai prosedohken moi kai toyton ekalesen de to onoma aytoy symeohn (Septuaginta)

וַתַּהַר עֹוד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי־שָׁמַע יְהוָה כִּי־שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן־לִי גַּם־אֶת־זֶה וַתִּקְרָא שְׁמֹו שִׁמְעֹון׃ (HeLeningradV)
wataHar Oowd watelaed ben watoAmaer kij-xxaamaO jHwaaH kij-xnwAaaH Aaanokij wajitaen-lij gam-Aaet-zaeH watiqraaA xxmow xximOown׃ (HeLeningradV)

ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי־שמע יהוה כי־שנואה אנכי ויתן־לי גם־את־זה ותקרא שמו שמעון׃ (HeLeningradoV)
wtHr Owd wtld bn wtAmr kj-xmO jHwH kj-xnwAH Ankj wjtn-lj gm-At-zH wtqrA xmw xmOwn׃ (HeLeningradoV)

Rursumque concepit et peperit filium et ait: “ Quoniam audivit me Dominus haberi contemptui, dedit etiam istum mihi ”; vocavitque nomen illius Simeon. (NovaVulgata)

1.Mose 29,35 *

Sie empfing wieder und gebar einen Sohn und sprach: Nun will ich den HERRN preisen! Darum hieß sie ihn Juda; und sie hielt inne mit Gebären. (Schlachter)
καὶ συλλαβοῦσα ἔτι ἔτεκεν υἱὸν καὶ εἶπεν νῦν ἔτι τοῦτο ἐξομολογήσομαι κυρίῳ διὰ τοῦτο ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ ιουδα καὶ ἔστη τοῦ τίκτειν (Septuaginta)
kai syllaboysa eti eteken yion kai eipen nyn eti toyto exomologehsomai kyrioh dia toyto ekalesen to onoma aytoy ioyda kai esteh toy tiktein (Septuaginta)

וַתַּהַר עֹוד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אֹודֶה אֶת־יְהוָה עַל־כֵּן קָרְאָה שְׁמֹו יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת׃ (HeLeningradV)
wataHar Oowd watelaed ben watoAmaer HapaOam AowdaeH Aaet-jHwaaH Oal-ken qaarAaaH xxmow jHwdaaH wataOamod milaedaet׃ (HeLeningradV)

ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את־יהוה על־כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ (HeLeningradoV)
wtHr Owd wtld bn wtAmr HpOm AwdH At-jHwH Ol-kn qrAH xmw jHwdH wtOmd mldt׃ (HeLeningradoV)

Quarto concepit et peperit filium et ait: “ Modo confitebor Domino ”; et ob hoc vocavit eum Iudam. Cessavitque parere. (NovaVulgata)

1.Mose 30,2 *

Jakob aber ward sehr zornig auf Rahel und sprach: Bin ich denn an Gottes Statt, der dir Leibesfrucht versagt? (Schlachter)
ἐθυμώθη δὲ ιακωβ τῇ ραχηλ καὶ εἶπεν αὐτῇ μὴ ἀντὶ θεοῦ ἐγώ εἰμι ὃς ἐστέρησέν σε καρπὸν κοιλίας (Septuaginta)
ethymohtheh de iakohb teh rachehl kai eipen ayteh meh anti theoy egoh eimi os esterehsen se karpon koilias (Septuaginta)

וַיִּחַר־אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר־מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי־בָטֶן׃ (HeLeningradV)
wajihar-Aap jaOaqob braahel wajoAmaer Hatahat AaeloHijm Aaanokij Aaxxaer-maanaO mimek prij-baaTaen׃ (HeLeningradV)

ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן׃ (HeLeningradoV)
wjhr-Ap jOqb brhl wjAmr Htht AlHjm Ankj Axr-mnO mmk prj-bTn׃ (HeLeningradoV)

Cui iratus respondit Iacob: “ Num pro Deo ego sum, qui privavit te fructu ventris? ”. (NovaVulgata)

1.Mose 30,6 *

Da sprach Rahel: Gott hat mir Recht verschafft und meine Stimme erhört und mir einen Sohn gegeben; darum hieß sie ihn Dan. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ραχηλ ἔκρινέν μοι ὁ θεὸς καὶ ἐπήκουσεν τῆς φωνῆς μου καὶ ἔδωκέν μοι υἱόν διὰ τοῦτο ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ δαν (Septuaginta)
kai eipen rachehl ekrinen moi o theos kai epehkoysen tehs phohnehs moy kai edohken moi yion dia toyto ekalesen to onoma aytoy dan (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן־לִי בֵּן עַל־כֵּן קָרְאָה שְׁמֹו דָּן׃ (HeLeningradV)
watoAmaer raahel daananij AaeloHijm wgam xxaamaO bqolij wajitaen-lij ben Oal-ken qaarAaaH xxmow daan׃ (HeLeningradV)

ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן־לי בן על־כן קראה שמו דן׃ (HeLeningradoV)
wtAmr rhl dnnj AlHjm wgm xmO bqlj wjtn-lj bn Ol-kn qrAH xmw dn׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Rachel: “ Iudicavit mihi Deus et exaudivit vocem quoque meam dans mihi filium ”; et idcirco appellavit nomen illius Dan. (NovaVulgata)

1.Mose 30,8 *

Da sprach Rahel: Ich habe mit meiner Schwester gerungen, als ränge ich mit Gott, und habe auch gewonnen! Darum hieß sie ihn Naphtali. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ραχηλ συνελάβετό μοι ὁ θεός καὶ συνανεστράφην τῇ ἀδελφῇ μου καὶ ἠδυνάσθην καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ νεφθαλι (Septuaginta)
kai eipen rachehl synelabeto moi o theos kai synanestraphehn teh adelpheh moy kai ehdynasthehn kai ekalesen to onoma aytoy nephthali (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים ׀ נִפְתַּלְתִּי עִם־אֲחֹתִי גַּם־יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמֹו נַפְתָּלִי׃ (HeLeningradV)
watoAmaer raahel naptwlej AaeloHijm niptaltij Oim-Aahotij gam-jaakoltij watiqraaA xxmow naptaalij׃ (HeLeningradV)

ותאמר רחל נפתולי אלהים ׀ נפתלתי עם־אחתי גם־יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ (HeLeningradoV)
wtAmr rhl nptwlj AlHjm nptltj Om-Ahtj gm-jkltj wtqrA xmw nptlj׃ (HeLeningradoV)

ait Rachel: “ Certamina Dei certavi cum sorore mea et invalui ”; vocavitque eum Nephthali. (NovaVulgata)

1.Mose 30,17 *

Und Gott erhörte Lea, und sie empfing und gebar dem Jakob den fünften Sohn. (Schlachter)
καὶ ἐπήκουσεν ὁ θεὸς λειας καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν τῷ ιακωβ υἱὸν πέμπτον (Septuaginta)
kai epehkoysen o theos leias kai syllaboysa eteken toh iakohb yion pempton (Septuaginta)

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל־לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי׃ (HeLeningradV)
wajixxmaO AaeloHijm Aael-leAaaH wataHar watelaed ljaOaqob ben hamijxxij׃ (HeLeningradV)

וישמע אלהים אל־לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ (HeLeningradoV)
wjxmO AlHjm Al-lAH wtHr wtld ljOqb bn hmjxj׃ (HeLeningradoV)

Et exaudivit Deus Liam, concepitque et peperit Iacob filium quintum (NovaVulgata)

1.Mose 30,18 *

Da sprach Lea: Gott hat mir gelohnt, daß ich meinem Mann meine Magd gegeben habe, und hieß ihn Issaschar. (Schlachter)
καὶ εἶπεν λεια ἔδωκεν ὁ θεὸς τὸν μισθόν μου ἀνθ' οὗ ἔδωκα τὴν παιδίσκην μου τῷ ἀνδρί μου καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ ισσαχαρ ὅ ἐστιν μισθός (Septuaginta)
kai eipen leia edohken o theos ton misthon moy anth' oy edohka tehn paidiskehn moy toh andri moy kai ekalesen to onoma aytoy issachar o estin misthos (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר־נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמֹו יִשָּׂשכָר׃ (HeLeningradV)
watoAmaer leAaaH naatan AaeloHijm xkaarij Aaxxaer-naatatij xxiphaatij lAijxxij watiqraaA xxmow jixaaxkaar׃ (HeLeningradV)

ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר־נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ (HeLeningradoV)
wtAmr lAH ntn AlHjm xkrj Axr-nttj xphtj lAjxj wtqrA xmw jxxkr׃ (HeLeningradoV)

et ait: “ Dedit Deus mercedem mihi, quia dedi ancillam meam viro meo ”; appellavitque nomen illius Issachar. (NovaVulgata)

1.Mose 30,20 *

Und Lea sprach: Gott hat mich mit einer guten Gabe beschenkt! Nun wird mein Mann wieder bei mir wohnen, denn ich habe ihm sechs Söhne geboren, und sie hieß ihn Sebulon. (Schlachter)
καὶ εἶπεν λεια δεδώρηταί μοι ὁ θεὸς δῶρον καλόν ἐν τῷ νῦν καιρῷ αἱρετιεῖ με ὁ ἀνήρ μου ἔτεκον γὰρ αὐτῷ υἱοὺς ἕξ καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ ζαβουλων (Septuaginta)
kai eipen leia dedohrehtai moi o theos dohron kalon en toh nyn kairoh airetiei me o anehr moy etekon gar aytoh yioys ex kai ekalesen to onoma aytoy zaboylohn (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים ׀ אֹתִי זֵבֶד טֹוב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי־יָלַדְתִּי לֹו שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו זְבֻלוּן׃ (HeLeningradV)
watoAmaer leAaaH zbaadanij AaeloHijm Aotij zebaed Towb HapaOam jizblenij Aijxxij kij-jaaladtij low xxixxaaH baanijm watiqraaA Aaet-xxmow zbulwn׃ (HeLeningradV)

ותאמר לאה זבדני אלהים ׀ אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון׃ (HeLeningradoV)
wtAmr lAH zbdnj AlHjm Atj zbd Twb HpOm jzblnj Ajxj kj-jldtj lw xxH bnjm wtqrA At-xmw zblwn׃ (HeLeningradoV)

et ait: “ Donavit me Deus dono bono; hac vice honorabit me maritus meus, eo quod genuerim ei sex filios ”; et idcirco appellavit nomen eius Zabulon. (NovaVulgata)

1.Mose 30,22 *

Aber Gott gedachte an Rahel, und Gott erhörte ihr Gebet und machte sie fruchtbar. (Schlachter)
ἐμνήσθη δὲ ὁ θεὸς τῆς ραχηλ καὶ ἐπήκουσεν αὐτῆς ὁ θεὸς καὶ ἀνέῳξεν αὐτῆς τὴν μήτραν (Septuaginta)
emnehstheh de o theos tehs rachehl kai epehkoysen aytehs o theos kai aneohxen aytehs tehn mehtran (Septuaginta)

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת־רַחְמָהּ׃ (HeLeningradV)
wajizkor AaeloHijm Aaet-raahel wajixxmaO AelaejHaa AaeloHijm wajiptah Aaet-rahmaaH׃ (HeLeningradV)

ויזכר אלהים את־רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את־רחמה׃ (HeLeningradoV)
wjzkr AlHjm At-rhl wjxmO AljH AlHjm wjpth At-rhmH׃ (HeLeningradoV)

Recordatus quoque Deus Rachelis exaudivit eam Deus et aperuit vulvam illius. (NovaVulgata)

1.Mose 30,23 *

Und sie empfing und gebar einen Sohn und sprach: Gott hat meine Schmach von mir genommen! (Schlachter)
καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν τῷ ιακωβ υἱόν εἶπεν δὲ ραχηλ ἀφεῖλεν ὁ θεός μου τὸ ὄνειδος (Septuaginta)
kai syllaboysa eteken toh iakohb yion eipen de rachehl apheilen o theos moy to oneidos (Septuaginta)

וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת־חֶרְפָּתִי׃ (HeLeningradV)
wataHar watelaed ben watoAmaer Aaasap AaeloHijm Aaet-haerpaatij׃ (HeLeningradV)

ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את־חרפתי׃ (HeLeningradoV)
wtHr wtld bn wtAmr Asp AlHjm At-hrptj׃ (HeLeningradoV)

Quae concepit et peperit filium dicens: “ Abstulit Deus opprobrium meum ”; (NovaVulgata)

1.Mose 30,24 *

Und sie hieß ihn Joseph und sprach: Gott wolle mir noch einen Sohn dazu geben! (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ ιωσηφ λέγουσα προσθέτω ὁ θεός μοι υἱὸν ἕτερον (Septuaginta)
kai ekalesen to onoma aytoy iohsehph legoysa prosthetoh o theos moi yion eteron (Septuaginta)

וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו יֹוסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר׃ (HeLeningradV)
watiqraaA Aaet-xxmow jowsep leAmor josep jHwaaH lij ben Aaher׃ (HeLeningradV)

ותקרא את־שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ (HeLeningradoV)
wtqrA At-xmw jwsp lAmr jsp jHwH lj bn Ahr׃ (HeLeningradoV)

et vocavit nomen illius Ioseph dicens: “ Addat mihi Dominus filium alterum! ”. (NovaVulgata)

1.Mose 30,27 *

Laban antwortete: Ach, daß ich doch in deinen Augen Gnade fände! Ich habe es geahnt; und doch hat mich der HERR um deinetwillen gesegnet. (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτῷ λαβαν εἰ εὗρον χάριν ἐναντίον σου οἰωνισάμην ἄν εὐλόγησεν γάρ με ὁ θεὸς τῇ σῇ εἰσόδῳ (Septuaginta)
eipen de aytoh laban ei eyron charin enantion soy oiohnisamehn an eylogehsen gar me o theos teh seh eisodoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aelaajw laabaan Aim-naaA maacaaAtij hen bOejnaejkaa nihaxxtij wajbaarakenij jHwaaH biglaalaekaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר אליו לבן אם־נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Aljw lbn Am-nA mcAtj hn bOjnjk nhxtj wjbrknj jHwH bgllk׃ (HeLeningradoV)

Ait illi Laban: “ Inveniam gratiam in conspectu tuo; augurio didici, quia benedixerit mihi Deus propter te. (NovaVulgata)

1.Mose 30,30 *

Denn es war wenig, was du vor meiner Ankunft hattest, nun aber ist viel daraus geworden, und der HERR hat dich gesegnet, wo ich hingekommen bin; und nun, wann soll ich auch für mein Haus sorgen? (Schlachter)
μικρὰ γὰρ ἦν ὅσα σοι ἦν ἐναντίον ἐμοῦ καὶ ηὐξήθη εἰς πλῆθος καὶ ηὐλόγησέν σε κύριος ἐπὶ τῷ ποδί μου νῦν οὖν πότε ποιήσω κἀγὼ ἐμαυτῷ οἶκον (Septuaginta)
mikra gar ehn osa soi ehn enantion emoy kai ehyxehtheh eis plehthos kai ehylogehsen se kyrios epi toh podi moy nyn oyn pote poiehsoh kagoh emaytoh oikon (Septuaginta)

כִּי מְעַט אֲשֶׁר־הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֹתְךָ לְרַגְלִי וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם־אָנֹכִי לְבֵיתִי׃ (HeLeningradV)
kij mOaT Aaxxaer-HaajaaH lkaa lpaanaj wajiproc laarob wajbaaraek jHwaaH Aotkaa lraglij wOataaH maataj AaeOaexaeH gam-Aaanokij lbejtij׃ (HeLeningradV)

כי מעט אשר־היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם־אנכי לביתי׃ (HeLeningradoV)
kj mOT Axr-HjH lk lpnj wjprc lrb wjbrk jHwH Atk lrglj wOtH mtj AOxH gm-Ankj lbjtj׃ (HeLeningradoV)

Modicum habuisti, antequam venirem ad te, et nunc multiplicatum est vehementer, benedixitque tibi Dominus ad introitum meum. Nunc autem quando providebo etiam domui meae? ”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,3 *

Da sprach der HERR zu Jakob: Kehre in das Land deiner Väter und zu deiner Verwandtschaft zurück; ich will mit dir sein! (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς ιακωβ ἀποστρέφου εἰς τὴν γῆν τοῦ πατρός σου καὶ εἰς τὴν γενεάν σου καὶ ἔσομαι μετὰ σοῦ (Septuaginta)
eipen de kyrios pros iakohb apostrephoy eis tehn gehn toy patros soy kai eis tehn genean soy kai esomai meta soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יַעֲקֹב שׁוּב אֶל־אֶרֶץ אֲבֹותֶיךָ וּלְמֹולַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-jaOaqob xxwb Aael-Aaeraec Aabowtaejkaa wlmowladtaekaa wAaeHjaeH Oimaak׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־יעקב שוב אל־ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-jOqb xwb Al-Arc Abwtjk wlmwldtk wAHjH Omk׃ (HeLeningradoV)

Et dixit Dominus ad Iacob: “ Revertere in terram patrum tuorum et ad cognationem tuam, eroque tecum ”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,5 *

und sprach zu ihnen: Ich sehe, daß eures Vaters Angesicht gegen mich nicht mehr ist wie gestern und vorgestern; aber der Gott meines Vaters ist mit mir. (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐταῖς ὁρῶ ἐγὼ τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς ὑμῶν ὅτι οὐκ ἔστιν πρὸς ἐμοῦ ὡς ἐχθὲς καὶ τρίτην ἡμέραν ὁ δὲ θεὸς τοῦ πατρός μου ἦν μετ' ἐμοῦ (Septuaginta)
kai eipen aytais oroh egoh to prosohpon toy patros ymohn oti oyk estin pros emoy ohs echthes kai tritehn ehmeran o de theos toy patros moy ehn met' emoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי אֶת־פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי־אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer laaHaen roAaeH Aaanokij Aaet-pnej Aabijkaen kij-Aejnaenw Aelaj kitmol xxilxxom weAloHej Aaabij HaajaaH Oimaadij׃ (HeLeningradV)

ויאמר להן ראה אנכי את־פני אביכן כי־איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lHn rAH Ankj At-pnj Abjkn kj-Ajnnw Alj ktml xlxm wAlHj Abj HjH Omdj׃ (HeLeningradoV)

dixitque eis: “ Video faciem patris vestri quod non sit erga me sicut heri et nudiustertius; Deus autem patris mei fuit mecum, (NovaVulgata)

1.Mose 31,7 *

Euer Vater aber hat mich betrogen und mir meinen Lohn zehnmal verändert; doch hat ihm Gott nicht zugelassen, daß er mir schaden durfte. (Schlachter)
ὁ δὲ πατὴρ ὑμῶν παρεκρούσατό με καὶ ἤλλαξεν τὸν μισθόν μου τῶν δέκα ἀμνῶν καὶ οὐκ ἔδωκεν αὐτῷ ὁ θεὸς κακοποιῆσαί με (Septuaginta)
o de patehr ymohn parekroysato me kai ehllaxen ton misthon moy tohn deka amnohn kai oyk edohken aytoh o theos kakopoiehsai me (Septuaginta)

וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא־נְתָנֹו אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי׃ (HeLeningradV)
waAabijkaen Hetael bij wHaehaelip Aaet-maxkurtij Oaxaeraet monijm wloA-ntaanow AaeloHijm lHaaraO Oimaadij׃ (HeLeningradV)

ואביכן התל בי והחלף את־משכרתי עשרת מנים ולא־נתנו אלהים להרע עמדי׃ (HeLeningradoV)
wAbjkn Htl bj wHhlp At-mxkrtj Oxrt mnjm wlA-ntnw AlHjm lHrO Omdj׃ (HeLeningradoV)

Sed pater vester circumvenit me et mutavit mercedem meam decem vicibus; et tamen non dimisit eum Deus, ut noceret mihi. (NovaVulgata)

1.Mose 31,9 *

So hat Gott eurem Vater die Herde entwendet und sie mir gegeben. (Schlachter)
καὶ ἀφείλατο ὁ θεὸς πάντα τὰ κτήνη τοῦ πατρὸς ὑμῶν καὶ ἔδωκέν μοι αὐτά (Septuaginta)
kai apheilato o theos panta ta ktehneh toy patros ymohn kai edohken moi ayta (Septuaginta)

וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת־מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן־לִי׃ (HeLeningradV)
wajacel AaeloHijm Aaet-miqneH Aabijkaem wajitaen-lij׃ (HeLeningradV)

ויצל אלהים את־מקנה אביכם ויתן־לי׃ (HeLeningradoV)
wjcl AlHjm At-mqnH Abjkm wjtn-lj׃ (HeLeningradoV)

Tulitque Deus substantiam patris vestri et dedit mihi. (NovaVulgata)

1.Mose 31,11 *

Und der Engel Gottes sprach zu mir im Traum: Jakob! Und ich antwortete: Hier bin ich! (Schlachter)
καὶ εἶπέν μοι ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ καθ' ὕπνον ιακωβ ἐγὼ δὲ εἶπα τί ἐστιν (Septuaginta)
kai eipen moi o aggelos toy theoy kath' ypnon iakohb egoh de eipa ti estin (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹום יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aelaj malAak HaaAaeloHijm bahalowm jaOaqob waaAomar Hinenij׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Alj mlAk HAlHjm bhlwm jOqb wAmr Hnnj׃ (HeLeningradoV)

Dixitque angelus Dei ad me in somnis: "Iacob". Et ego respondi: Adsum. (NovaVulgata)

1.Mose 31,13 *

Ich bin der Gott von Bethel, wo du die Säule gesalbt und mir ein Gelübde getan hast; nun mache dich auf, geh aus von diesem Land und kehre zurück in das Land deiner Geburt! (Schlachter)
ἐγώ εἰμι ὁ θεὸς ὁ ὀφθείς σοι ἐν τόπῳ θεοῦ οὗ ἤλειψάς μοι ἐκεῖ στήλην καὶ ηὔξω μοι ἐκεῖ εὐχήν νῦν οὖν ἀνάστηθι καὶ ἔξελθε ἐκ τῆς γῆς ταύτης καὶ ἄπελθε εἰς τὴν γῆν τῆς γενέσεώς σου καὶ ἔσομαι μετὰ σοῦ (Septuaginta)
egoh eimi o theos o ophtheis soi en topoh theoy oy ehleipsas moi ekei stehlehn kai ehyxoh moi ekei eychehn nyn oyn anastehthi kai exelthe ek tehs gehs taytehs kai apelthe eis tehn gehn tehs geneseohs soy kai esomai meta soy (Septuaginta)

אָנֹכִי הָאֵל בֵּית־אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל־אֶרֶץ מֹולַדְתֶּךָ׃ (HeLeningradV)
Aaanokij HaaAel bejt-Ael Aaxxaer maaxxahtaa xxaam macebaaH Aaxxaer naadartaa lij xxaam naedaer OataaH qwm ceA min-HaaAaaraec HazoAt wxxwb Aael-Aaeraec mowladtaekaa׃ (HeLeningradV)

אנכי האל בית־אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן־הארץ הזאת ושוב אל־ארץ מולדתך׃ (HeLeningradoV)
Ankj HAl bjt-Al Axr mxht xm mcbH Axr ndrt lj xm ndr OtH qwm cA mn-HArc HzAt wxwb Al-Arc mwldtk׃ (HeLeningradoV)

Ego sum Deus Bethel, ubi unxisti lapidem et votum vovisti mihi. Nunc ergo surge et egredere de terra hac revertens in terram nativitatis tuae" ”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,16 *

Darum gehört auch all der Reichtum, den Gott unserm Vater entwendet hat, uns und unsern Kindern. So tue du nun alles, was Gott dir gesagt hat! (Schlachter)
πάντα τὸν πλοῦτον καὶ τὴν δόξαν ἣν ἀφείλατο ὁ θεὸς τοῦ πατρὸς ἡμῶν ἡμῖν ἔσται καὶ τοῖς τέκνοις ἡμῶν νῦν οὖν ὅσα εἴρηκέν σοι ὁ θεός ποίει (Septuaginta)
panta ton ployton kai tehn doxan ehn apheilato o theos toy patros ehmohn ehmin estai kai tois teknois ehmohn nyn oyn osa eirehken soi o theos poiei (Septuaginta)

כִּי כָל־הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה׃ (HeLeningradV)
kij kaal-HaaOoxxaer Aaxxaer Hicijl AaeloHijm meAaabijnw laanw HwA wlbaanejnw wOataaH kol Aaxxaer Aaamar AaeloHijm Aelaejkaa OaxeH׃ (HeLeningradV)

כי כל־העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃ (HeLeningradoV)
kj kl-HOxr Axr Hcjl AlHjm mAbjnw lnw HwA wlbnjnw wOtH kl Axr Amr AlHjm Aljk OxH׃ (HeLeningradoV)

Sed omnes opes, quas tulit Deus patri nostro, nobis abstulit ac filiis nostris; unde omnia, quae praecepit tibi Deus, fac ”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,24 *

Aber Gott kam zu Laban, dem Syrer, des Nachts im Traum und sprach zu ihm: Hüte dich davor, mit Jakob anders als freundlich zu reden! (Schlachter)
ἦλθεν δὲ ὁ θεὸς πρὸς λαβαν τὸν σύρον καθ' ὕπνον τὴν νύκτα καὶ εἶπεν αὐτῷ φύλαξαι σεαυτόν μήποτε λαλήσῃς μετὰ ιακωβ πονηρά (Septuaginta)
ehlthen de o theos pros laban ton syron kath' ypnon tehn nykta kai eipen aytoh phylaxai seayton mehpote lalehsehs meta iakohb ponehra (Septuaginta)

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל־לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לֹו הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תְּדַבֵּר עִם־יַעֲקֹב מִטֹּוב עַד־רָע׃ (HeLeningradV)
wajaaboA AaeloHijm Aael-laabaan HaaAaramij bahalom HalaajlaaH wajoAmaer low Hixxaamaer lkaa paen-tdaber Oim-jaOaqob miTowb Oad-raaO׃ (HeLeningradV)

ויבא אלהים אל־לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן־תדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃ (HeLeningradoV)
wjbA AlHjm Al-lbn HArmj bhlm HljlH wjAmr lw Hxmr lk pn-tdbr Om-jOqb mTwb Od-rO׃ (HeLeningradoV)

Venit autem Deus ad Laban Aramaeum per somnium noctis dixitque ei: "Cave, ne quidquam loquaris contra Iacob!". (NovaVulgata)

1.Mose 31,29 *

Es stünde in meiner Macht, euch Übles zu tun; aber der Gott eures Vaters hat gestern zu mir gesagt: Hüte dich, daß du mit Jakob anders als freundlich redest! (Schlachter)
καὶ νῦν ἰσχύει ἡ χείρ μου κακοποιῆσαί σε ὁ δὲ θεὸς τοῦ πατρός σου ἐχθὲς εἶπεν πρός με λέγων φύλαξαι σεαυτόν μήποτε λαλήσῃς μετὰ ιακωβ πονηρά (Septuaginta)
kai nyn ischyei eh cheir moy kakopoiehsai se o de theos toy patros soy echthes eipen pros me legohn phylaxai seayton mehpote lalehsehs meta iakohb ponehra (Septuaginta)

יֶשׁ־לְאֵל יָדִי לַעֲשֹׂות עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ ׀ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם־יַעֲקֹב מִטֹּוב עַד־רָע׃ (HeLeningradV)
jaexx-lAel jaadij laOaxowt Oimaakaem raaO weAloHej Aabijkaem Aaemaexx Aaamar Aelaj leAmor Hixxaamaer lkaa midaber Oim-jaOaqob miTowb Oad-raaO׃ (HeLeningradV)

יש־לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש ׀ אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃ (HeLeningradoV)
jx-lAl jdj lOxwt Omkm rO wAlHj Abjkm Amx Amr Alj lAmr Hxmr lk mdbr Om-jOqb mTwb Od-rO׃ (HeLeningradoV)

valet quidem manus mea reddere tibi malum, sed Deus patris vestri heri dixit mihi: “Cave, ne loquaris contra Iacob quidquam!”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,35 *

Da sprach sie zu ihrem Vater: Mein Herr möge nicht so grimmig dreinsehen, weil ich vor dir nicht aufstehen kann; es geht mir eben nach der Frauen Weise! Er aber suchte eifrig und fand die Hausgötzen nicht. (Schlachter)
καὶ εἶπεν τῷ πατρὶ αὐτῆς μὴ βαρέως φέρε κύριε οὐ δύναμαι ἀναστῆναι ἐνώπιόν σου ὅτι τὸ κατ' ἐθισμὸν τῶν γυναικῶν μοί ἐστιν ἠρεύνησεν δὲ λαβαν ἐν ὅλῳ τῷ οἴκῳ καὶ οὐχ εὗρεν τὰ εἴδωλα (Septuaginta)
kai eipen toh patri aytehs meh bareohs phere kyrie oy dynamai anastehnai enohpion soy oti to kat' ethismon tohn gynaikohn moi estin ehreynehsen de laban en oloh toh oikoh kai oych eyren ta eidohla (Septuaginta)

וַתֹּאמֶר אֶל־אָבִיהָ אַל־יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לֹוא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי־דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת־הַתְּרָפִים׃ (HeLeningradV)
watoAmaer Aael-AaabijHaa Aal-jihar bOejnej Aadonij kij lowA Awkal laaqwm mipaanaejkaa kij-daeraek naaxxijm lij wajhapex wloA maacaaA Aaet-Hatraapijm׃ (HeLeningradV)

ותאמר אל־אביה אל־יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי־דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את־התרפים׃ (HeLeningradoV)
wtAmr Al-AbjH Al-jhr bOjnj Adnj kj lwA Awkl lqwm mpnjk kj-drk nxjm lj wjhpx wlA mcA At-Htrpjm׃ (HeLeningradoV)

ait: “ Ne irascatur dominus meus, quod coram te assurgere nequeo, quia iuxta consuetudinem feminarum nunc accidit mihi ”. Quaesivit ergo et non invenit theraphim. (NovaVulgata)

1.Mose 31,42 *

Wenn nicht der Gott meines Vaters, der Gott Abrahams und der Gefürchtete Isaaks für mich gewesen wäre, du hättest mich jetzt leer ziehen lassen; aber Gott hat mein Elend und die Arbeit meiner Hände angesehen und dich diese Nacht gestraft! (Schlachter)
εἰ μὴ ὁ θεὸς τοῦ πατρός μου αβρααμ καὶ ὁ φόβος ισαακ ἦν μοι νῦν ἂν κενόν με ἐξαπέστειλας τὴν ταπείνωσίν μου καὶ τὸν κόπον τῶν χειρῶν μου εἶδεν ὁ θεὸς καὶ ἤλεγξέν σε ἐχθές (Septuaginta)
ei meh o theos toy patros moy abraam kai o phobos isaak ehn moi nyn an kenon me exapesteilas tehn tapeinohsin moy kai ton kopon tohn cheirohn moy eiden o theos kai ehlegxen se echthes (Septuaginta)

לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי אֶת־עָנְיִי וְאֶת־יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיֹּוכַח אָמֶשׁ׃ (HeLeningradV)
lwlej AaeloHej Aaabij AaeloHej AabraaHaam wpahad jichaaq HaajaaH lij kij OataaH rejqaam xxilahtaanij Aaet-Oaanjij wAaet-jgijOa kapaj raaAaaH AaeloHijm wajowkah Aaamaexx׃ (HeLeningradV)

לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את־עניי ואת־יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃ (HeLeningradoV)
lwlj AlHj Abj AlHj AbrHm wphd jchq HjH lj kj OtH rjqm xlhtnj At-Onjj wAt-jgjO kpj rAH AlHjm wjwkh Amx׃ (HeLeningradoV)

Nisi Deus patris mei, Deus Abraham et Timor Isaac, affuisset mihi, certemodo nudum me dimisisses; afflictionem meam et laborem manuum mearum respexit Deus et iudicavit heri ”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,49 *

und Mizpa, indem er sprach: Der HERR wache zwischen mir und dir, wenn wir einander nicht mehr sehen! (Schlachter)
καὶ ἡ ὅρασις ἣν εἶπεν ἐπίδοι ὁ θεὸς ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ σοῦ ὅτι ἀποστησόμεθα ἕτερος ἀπὸ τοῦ ἑτέρου (Septuaginta)
kai eh orasis ehn eipen epidoi o theos ana meson emoy kai soy oti apostehsometha eteros apo toy eteroy (Septuaginta)

וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ׃ (HeLeningradV)
wHamicpaaH Aaxxaer Aaamar jicaep jHwaaH bejnij wbejnaekaa kij nisaater Aijxx mereOeHw׃ (HeLeningradV)

והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃ (HeLeningradoV)
wHmcpH Axr Amr jcp jHwH bjnj wbjnk kj nstr Ajx mrOHw׃ (HeLeningradoV)

et etiam Maspha (id est Specula), quia dixit: “ Speculetur Dominus inter me et te, quando absconditi erimus ab invicem. (NovaVulgata)

1.Mose 31,50 *

Wenn du meine Töchter mißhandelst und wenn du zu meinen Töchtern hinzu andere Frauen nimmst und kein Mensch dazwischen tritt, siehe, so ist doch Gott Zeuge zwischen mir und dir! (Schlachter)
νῦν οὖν δεῦρο διαθώμεθα διαθήκην ἐγὼ καὶ σύ καὶ ἔσται εἰς μαρτύριον ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ σοῦ εἶπεν δὲ αὐτῷ ἰδοὺ οὐθεὶς μεθ' ἡμῶν ἐστιν ἰδὲ ὁ θεὸς μάρτυς ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ σοῦ εἰ ταπεινώσεις τὰς θυγατέρας μου εἰ λήμψῃ γυναῖκας ἐπὶ ταῖς θυγατράσιν μου ὅρα οὐθεὶς μεθ' ἡμῶν ἐστιν (Septuaginta)
nyn oyn deyro diathohmetha diathehkehn egoh kai sy kai estai eis martyrion ana meson emoy kai soy eipen de aytoh idoy oytheis meth' ehmohn estin ide o theos martys ana meson emoy kai soy ei tapeinohseis tas thygateras moy ei lehmpseh gynaikas epi tais thygatrasin moy ora oytheis meth' ehmohn estin (Septuaginta)

אִם־תְּעַנֶּה אֶת־בְּנֹתַי וְאִם־תִּקַּח נָשִׁים עַל־בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ׃ (HeLeningradV)
Aim-tOanaeH Aaet-bnotaj wAim-tiqah naaxxijm Oal-bnotaj Aejn Aijxx Oimaanw rAeH AaeloHijm Oed bejnij wbejnaekaa׃ (HeLeningradV)

אם־תענה את־בנתי ואם־תקח נשים על־בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃ (HeLeningradoV)
Am-tOnH At-bntj wAm-tqh nxjm Ol-bntj Ajn Ajx Omnw rAH AlHjm Od bjnj wbjnk׃ (HeLeningradoV)

Si afflixeris filias meas et si introduxeris uxores alias super eas, cum nemo nobiscum sit, vide, Deus est testis inter me et te ”. (NovaVulgata)

1.Mose 31,53 *

Der Gott Abrahams und der Gott Nahors sei Richter zwischen uns, der Gott ihrer Väter! Jakob aber schwur bei der Furcht seines Vaters Isaak. (Schlachter)
ὁ θεὸς αβρααμ καὶ ὁ θεὸς ναχωρ κρινεῖ ἀνὰ μέσον ἡμῶν καὶ ὤμοσεν ιακωβ κατὰ τοῦ φόβου τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ισαακ (Septuaginta)
o theos abraam kai o theos nachohr krinei ana meson ehmohn kai ohmosen iakohb kata toy phoboy toy patros aytoy isaak (Septuaginta)

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחֹור יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק׃ (HeLeningradV)
AaeloHej AabraaHaam weAloHej naahowr jixxpTw bejnejnw AaeloHej AabijHaem wajixxaabaO jaOaqob bpahad Aaabijw jichaaq׃ (HeLeningradV)

אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃ (HeLeningradoV)
AlHj AbrHm wAlHj nhwr jxpTw bjnjnw AlHj AbjHm wjxbO jOqb bphd Abjw jchq׃ (HeLeningradoV)

Deus Abraham et Deus Nachor iudicent inter nos ”. Iuravit Iacob per Timorem patris sui Isaac; (NovaVulgata)

1.Mose 32,1 *

Jakob aber ging seines Weges; da begegneten ihm Engel Gottes. (Schlachter)
καὶ ιακωβ ἀπῆλθεν εἰς τὴν ἑαυτοῦ ὁδόν καὶ ἀναβλέψας εἶδεν παρεμβολὴν θεοῦ παρεμβεβληκυῖαν καὶ συνήντησαν αὐτῷ οἱ ἄγγελοι τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai iakohb apehlthen eis tehn eaytoy odon kai anablepsas eiden parembolehn theoy parembeblehkyian kai synehntehsan aytoh oi aggeloi toy theoy (Septuaginta)

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכֹּו וַיִּפְגְּעוּ־בֹו מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wjaOaqob Haalak ldarkow wajipgOw-bow malAakej AaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ויעקב הלך לדרכו ויפגעו־בו מלאכי אלהים׃ (HeLeningradoV)
wjOqb Hlk ldrkw wjpgOw-bw mlAkj AlHjm׃ (HeLeningradoV)

Iacob quoque abiit itinere, quo coeperat, fueruntque ei obviam angeli Dei. (NovaVulgata)

1.Mose 32,2 *

Und als er sie sah, sprach Jakob: Das ist das Heerlager Gottes! Und er nannte jenen Ort Mahanaim. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ιακωβ ἡνίκα εἶδεν αὐτούς παρεμβολὴ θεοῦ αὕτη καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου παρεμβολαί (Septuaginta)
eipen de iakohb ehnika eiden aytoys paremboleh theoy ayteh kai ekalesen to onoma toy topoy ekeinoy parembolai (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא מַחֲנָיִם׃ פ (HeLeningradV)
wajoAmaer jaOaqob kaAaxxaer raaAaam mahaneH AaeloHijm zaeH wajiqraaA xxem-Hamaaqowm HaHwA mahanaajim׃ p (HeLeningradV)

ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם־המקום ההוא מחנים׃ פ (HeLeningradoV)
wjAmr jOqb kAxr rAm mhnH AlHjm zH wjqrA xm-Hmqwm HHwA mhnjm׃ p (HeLeningradoV)

Quos cum vidisset, ait: “ Castra Dei sunt haec ”; et appellavit nomen loci illius Mahanaim (id est Castra). (NovaVulgata)

1.Mose 32,4 *

Diesen gebot er und sprach: Also sollt ihr zu meinem Herrn Esau sagen: Solches läßt dir dein Knecht Jakob melden: Ich bin bei Laban in der Fremde gewesen und habe mich bisher bei ihm aufgehalten; (Schlachter)
καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς λέγων οὕτως ἐρεῖτε τῷ κυρίῳ μου ησαυ οὕτως λέγει ὁ παῖς σου ιακωβ μετὰ λαβαν παρῴκησα καὶ ἐχρόνισα ἕως τοῦ νῦν (Septuaginta)
kai eneteilato aytois legohn oytohs ereite toh kyrioh moy ehsay oytohs legei o pais soy iakohb meta laban parohkehsa kai echronisa eohs toy nyn (Septuaginta)

וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם־לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד־עָתָּה׃ (HeLeningradV)
wajcaw Aotaam leAmor koH toAmrwn laAdonij lOexaaw koH Aaamar Oabdkaa jaOaqob Oim-laabaan gartij waaAehar Oad-OaataaH׃ (HeLeningradV)

ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה׃ (HeLeningradoV)
wjcw Atm lAmr kH tAmrwn lAdnj lOxw kH Amr Obdk jOqb Om-lbn grtj wAhr Od-OtH׃ (HeLeningradoV)

Praecepitque eis dicens: “ Sic loquimini domino meo Esau: Haec dicit servus tuus Iacob: Apud Laban peregrinatus sum et fui usque in praesentem diem. (NovaVulgata)

1.Mose 32,9 *

Und Jakob sprach: Gott meines Vaters Abraham und Gott meines Vaters Isaak, HERR, der du zu mir gesagt hast: Kehre wieder in dein Land und zu deiner Verwandtschaft zurück; ich will dir wohltun! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ιακωβ ὁ θεὸς τοῦ πατρός μου αβρααμ καὶ ὁ θεὸς τοῦ πατρός μου ισαακ κύριε ὁ εἴπας μοι ἀπότρεχε εἰς τὴν γῆν τῆς γενέσεώς σου καὶ εὖ σε ποιήσω (Septuaginta)
eipen de iakohb o theos toy patros moy abraam kai o theos toy patros moy isaak kyrie o eipas moi apotreche eis tehn gehn tehs geneseohs soy kai ey se poiehsoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק יְהוָה הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמֹולַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jaOaqob AaeloHej Aaabij AabraaHaam weAloHej Aaabij jichaaq jHwaaH HaaAomer Aelaj xxwb lAarckaa wlmowladtkaa wAejTijbaaH Oimaak׃ (HeLeningradV)

ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jOqb AlHj Abj AbrHm wAlHj Abj jchq jHwH HAmr Alj xwb lArck wlmwldtk wAjTjbH Omk׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Iacob: “ Deus patris mei Abraham et Deus patris mei Isaac, Domine, qui dixisti mihi: "Revertere in terram tuam et in locum nativitatis tuae, et benefaciam tibi", (NovaVulgata)

1.Mose 32,18 *

So sollst du antworten: Deinem Knecht Jakob! Es ist ein Geschenk, das er seinem Herrn Esau sendet, und siehe, er kommt selbst hinter uns her. (Schlachter)
ἐρεῖς τοῦ παιδός σου ιακωβ δῶρα ἀπέσταλκεν τῷ κυρίῳ μου ησαυ καὶ ἰδοὺ αὐτὸς ὀπίσω ἡμῶν (Septuaginta)
ereis toy paidos soy iakohb dohra apestalken toh kyrioh moy ehsay kai idoy aytos opisoh ehmohn (Septuaginta)

וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו וְהִנֵּה גַם־הוּא אַחֲרֵינוּ׃ (HeLeningradV)
wAaamartaa lOabdkaa ljaOaqob minhaaH HiwA xxlwhaaH laAdonij lOexaaw wHineH gam-HwA Aaharejnw׃ (HeLeningradV)

ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם־הוא אחרינו׃ (HeLeningradoV)
wAmrt lObdk ljOqb mnhH HwA xlwhH lAdnj lOxw wHnH gm-HwA Ahrjnw׃ (HeLeningradoV)

respondebis: Servi tui Iacob; munera misit domino meo Esau. Ipse quoque post nos venit ”. (NovaVulgata)

1.Mose 32,28 *

Da sprach er: Du sollst nicht mehr Jakob heißen, sondern Israel; denn du hast mit Gott und Menschen gekämpft und hast gewonnen! (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτῷ οὐ κληθήσεται ἔτι τὸ ὄνομά σου ιακωβ ἀλλὰ ισραηλ ἔσται τὸ ὄνομά σου ὅτι ἐνίσχυσας μετὰ θεοῦ καὶ μετὰ ἀνθρώπων δυνατός (Septuaginta)
eipen de aytoh oy klehthehsetai eti to onoma soy iakohb alla israehl estai to onoma soy oti enischysas meta theoy kai meta anthrohpohn dynatos (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עֹוד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer loA jaOaqob jeAaamer Oowd xximkaa kij Aim-jixraaAel kij-xaarijtaa Oim-AaeloHijm wOim-Aanaaxxijm watwkaal׃ (HeLeningradV)

ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם־ישראל כי־שרית עם־אלהים ועם־אנשים ותוכל׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lA jOqb jAmr Owd xmk kj Am-jxrAl kj-xrjt Om-AlHjm wOm-Anxjm wtwkl׃ (HeLeningradoV)

At ille: “ Nequaquam, inquit, Iacob amplius appellabitur nomen tuum, sed Israel: quoniam certasti cum Deo et cum hominibus et praevaluisti! ”. (NovaVulgata)

1.Mose 32,30 *

Jakob aber nannte den Ort Pniel; denn er sprach: Ich habe Gott von Angesicht zu Angesicht gesehen, und meine Seele ist gerettet worden! (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν ιακωβ τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου εἶδος θεοῦ εἶδον γὰρ θεὸν πρόσωπον πρὸς πρόσωπον καὶ ἐσώθη μου ἡ ψυχή (Septuaginta)
kai ekalesen iakohb to onoma toy topoy ekeinoy eidos theoy eidon gar theon prosohpon pros prosohpon kai esohtheh moy eh psycheh (Septuaginta)

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקֹום פְּנִיאֵל כִּי־רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל־פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA jaOaqob xxem Hamaaqowm pnijAel kij-raaAijtij AaeloHijm paanijm Aael-paanijm watinaacel napxxij׃ (HeLeningradV)

ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשי׃ (HeLeningradoV)
wjqrA jOqb xm Hmqwm pnjAl kj-rAjtj AlHjm pnjm Al-pnjm wtncl npxj׃ (HeLeningradoV)

Vocavitque Iacob nomen loci illius Phanuel dicens: “ Vidi Deum facie ad faciem, et salva facta est anima mea ”. (NovaVulgata)

1.Mose 33,5 *

Als aber Esau seine Augen erhob, sah er die Weiber und die Kinder und sprach: Gehören diese dir? Er antwortete: Es sind die Kinder, mit welchen Gott deinen Knecht begnadigt hat. (Schlachter)
καὶ ἀναβλέψας εἶδεν τὰς γυναῖκας καὶ τὰ παιδία καὶ εἶπεν τί ταῦτά σοί ἐστιν ὁ δὲ εἶπεν τὰ παιδία οἷς ἠλέησεν ὁ θεὸς τὸν παῖδά σου (Septuaginta)
kai anablepsas eiden tas gynaikas kai ta paidia kai eipen ti tayta soi estin o de eipen ta paidia ois ehleehsen o theos ton paida soy (Septuaginta)

וַיִּשָּׂא אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַנָּשִׁים וְאֶת־הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי־אֵלֶּה לָּךְ וַיֹּאמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר־חָנַן אֱלֹהִים אֶת־עַבְדֶּךָ׃ (HeLeningradV)
wajixaaA Aaet-Oejnaajw wajarA Aaet-Hanaaxxijm wAaet-Hajlaadijm wajoAmaer mij-AelaeH laak wajoAmar Hajlaadijm Aaxxaer-haanan AaeloHijm Aaet-Oabdaekaa׃ (HeLeningradV)

וישא את־עיניו וירא את־הנשים ואת־הילדים ויאמר מי־אלה לך ויאמר הילדים אשר־חנן אלהים את־עבדך׃ (HeLeningradoV)
wjxA At-Ojnjw wjrA At-Hnxjm wAt-Hjldjm wjAmr mj-AlH lk wjAmr Hjldjm Axr-hnn AlHjm At-Obdk׃ (HeLeningradoV)

Levatisque oculis, vidit mulieres et liberos earum et ait: “ Qui sunt isti tibi? ”. Respondit: “ Liberi sunt, quos donavit mihi Deus servo tuo ”. (NovaVulgata)

1.Mose 33,8 *

Und er fragte: Was willst du denn mit jenem ganzen Heer, dem ich begegnet bin? Jakob antwortete: Ich wollte Gnade finden in den Augen meines Herrn! (Schlachter)
καὶ εἶπεν τί ταῦτά σοί ἐστιν πᾶσαι αἱ παρεμβολαὶ αὗται αἷς ἀπήντηκα ὁ δὲ εἶπεν ἵνα εὕρῃ ὁ παῖς σου χάριν ἐναντίον σου κύριε (Septuaginta)
kai eipen ti tayta soi estin pasai ai parembolai aytai ais apehntehka o de eipen ina eyreh o pais soy charin enantion soy kyrie (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מִי לְךָ כָּל־הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי וַיֹּאמֶר לִמְצֹא־חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer mij lkaa kaal-HamahanaeH HazaeH Aaxxaer paagaaxxtij wajoAmaer limcoA-hen bOejnej Aadonij׃ (HeLeningradV)

ויאמר מי לך כל־המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא־חן בעיני אדני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mj lk kl-HmhnH HzH Axr pgxtj wjAmr lmcA-hn bOjnj Adnj׃ (HeLeningradoV)

“ Quaenam sunt, inquit, istae turmae, quas obvias habui? ”. Respondit: “ Ut invenirem gratiam coram domino meo ”. (NovaVulgata)

1.Mose 33,10 *

Jakob antwortete: O nein! Habe ich Gnade vor deinen Augen gefunden, so nimm doch das Geschenk an von meiner Hand; denn deshalb habe ich dein Angesicht gesehen, als sähe ich Gottes Antlitz, und du warst so freundlich gegen mich! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ιακωβ εἰ εὕρηκα χάριν ἐναντίον σου δέξαι τὰ δῶρα διὰ τῶν ἐμῶν χειρῶν ἕνεκεν τούτου εἶδον τὸ πρόσωπόν σου ὡς ἄν τις ἴδοι πρόσωπον θεοῦ καὶ εὐδοκήσεις με (Septuaginta)
eipen de iakohb ei eyrehka charin enantion soy dexai ta dohra dia tohn emohn cheirohn eneken toytoy eidon to prosohpon soy ohs an tis idoi prosohpon theoy kai eydokehseis me (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל־נָא אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jaOaqob Aal-naaA Aim-naaA maacaaAtij hen bOejnaejkaa wlaaqahtaa minhaatij mijaadij kij Oal-ken raaAijtij paanaejkaa kirAot pnej AaeloHijm watircenij׃ (HeLeningradV)

ויאמר יעקב אל־נא אם־נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על־כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jOqb Al-nA Am-nA mcAtj hn bOjnjk wlqht mnhtj mjdj kj Ol-kn rAjtj pnjk krAt pnj AlHjm wtrcnj׃ (HeLeningradoV)

Dixit Iacob: “ Noli ita, obsecro; sed, si inveni gratiam in oculis tuis, accipe munusculum de manibus meis; sic enim vidi faciem tuam quasi viderim vultum Dei, et mihi propitius fuisti. (NovaVulgata)

1.Mose 33,11 *

Nimm doch den Segen von mir an, der dir überbracht worden ist; denn Gott hat mich begnadigt und ich bin mit allem versehen. Also drang er in ihn, daß er es annahm. (Schlachter)
λαβὲ τὰς εὐλογίας μου ἃς ἤνεγκά σοι ὅτι ἠλέησέν με ὁ θεὸς καὶ ἔστιν μοι πάντα καὶ ἐβιάσατο αὐτόν καὶ ἔλαβεν (Septuaginta)
labe tas eylogias moy as ehnegka soi oti ehleehsen me o theos kai estin moi panta kai ebiasato ayton kai elaben (Septuaginta)

קַח־נָא אֶת־בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי־חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ־לִי־כֹל וַיִּפְצַר־בֹּו וַיִּקָּח׃ (HeLeningradV)
qah-naaA Aaet-birkaatij Aaxxaer HubaaAt laak kij-hananij AaeloHijm wkij jaexx-lij-kol wajipcar-bow wajiqaah׃ (HeLeningradV)

קח־נא את־ברכתי אשר הבאת לך כי־חנני אלהים וכי יש־לי־כל ויפצר־בו ויקח׃ (HeLeningradoV)
qh-nA At-brktj Axr HbAt lk kj-hnnj AlHjm wkj jx-lj-kl wjpcr-bw wjqh׃ (HeLeningradoV)

Suscipe, quaeso, benedictionem, quae allata est tibi; quia Deus misertus est mihi, et habeo omnia ”. Et, cum compelleret illum, suscepit (NovaVulgata)

1.Mose 33,13 *

Er aber antwortete: Mein Herr weiß, daß die Kinder noch zart sind; dazu habe ich säugende Schafe und Kühe bei mir; wenn sie einen einzigen Tag übertrieben würden, so würde mir die ganze Herde sterben. (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ κύριός μου γινώσκει ὅτι τὰ παιδία ἁπαλώτερα καὶ τὰ πρόβατα καὶ αἱ βόες λοχεύονται ἐπ' ἐμέ ἐὰν οὖν καταδιώξω αὐτοὺς ἡμέραν μίαν ἀποθανοῦνται πάντα τὰ κτήνη (Septuaginta)
eipen de aytoh o kyrios moy ginohskei oti ta paidia apalohtera kai ta probata kai ai boes locheyontai ep' eme ean oyn katadiohxoh aytoys ehmeran mian apothanoyntai panta ta ktehneh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי־הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלֹות עָלָי וּדְפָקוּם יֹום אֶחָד וָמֵתוּ כָּל־הַצֹּאן׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aelaajw Aadonij jodeOa kij-Hajlaadijm rakijm wHacoAn wHabaaqaar Oaalowt Oaalaaj wdpaaqwm jowm Aaehaad waametw kaal-HacoAn׃ (HeLeningradV)

ויאמר אליו אדני ידע כי־הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל־הצאן׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Aljw Adnj jdO kj-Hjldjm rkjm wHcAn wHbqr Olwt Olj wdpqwm jwm Ahd wmtw kl-HcAn׃ (HeLeningradoV)

Dixit Iacob: “ Nosti, domine mi, quod parvulos habeam teneros et oves et boves fetas mecum; quas si plus in ambulando fecero laborare vel una die, morientur cuncti greges. (NovaVulgata)

1.Mose 33,14 *

Mein Herr gehe doch seinem Knechte voraus, ich aber will gemächlich hintennach ziehen, wie eben das Vieh vor mir her und die Kinder gehen mögen, bis ich zu meinem Herrn nach Seir komme. (Schlachter)
προελθέτω ὁ κύριός μου ἔμπροσθεν τοῦ παιδός ἐγὼ δὲ ἐνισχύσω ἐν τῇ ὁδῷ κατὰ σχολὴν τῆς πορεύσεως τῆς ἐναντίον μου καὶ κατὰ πόδα τῶν παιδαρίων ἕως τοῦ με ἐλθεῖν πρὸς τὸν κύριόν μου εἰς σηιρ (Septuaginta)
proelthetoh o kyrios moy emprosthen toy paidos egoh de enischysoh en teh odoh kata scholehn tehs poreyseohs tehs enantion moy kai kata poda tohn paidariohn eohs toy me elthein pros ton kyrion moy eis sehir (Septuaginta)

יַעֲבָר־נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדֹּו וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר־אָבֹא אֶל־אֲדֹנִי שֵׂעִירָה׃ (HeLeningradV)
jaOabaar-naaA Aadonij lipnej Oabdow waAanij AaetnaaHalaaH lAiTij lraegael HamlaaAkaaH Aaxxaer-lpaanaj wlraegael Hajlaadijm Oad Aaxxaer-AaaboA Aael-Aadonij xeOijraaH׃ (HeLeningradV)

יעבר־נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר־לפני ולרגל הילדים עד אשר־אבא אל־אדני שעירה׃ (HeLeningradoV)
jObr-nA Adnj lpnj Obdw wAnj AtnHlH lATj lrgl HmlAkH Axr-lpnj wlrgl Hjldjm Od Axr-AbA Al-Adnj xOjrH׃ (HeLeningradoV)

Praecedat dominus meus ante servum suum; et ego sequar paulatim secundum gressum pecorum ante me et secundum gressum parvulorum, donec veniam ad dominum meum in Seir ”. (NovaVulgata)

1.Mose 33,15 *

Da sprach Esau: So will ich doch etliche von meinen Leuten bei dir lassen. Er sprach: Warum sollte ich solche Gunst finden vor den Augen meines Herrn! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ησαυ καταλείψω μετὰ σοῦ ἀπὸ τοῦ λαοῦ τοῦ μετ' ἐμοῦ ὁ δὲ εἶπεν ἵνα τί τοῦτο ἱκανὸν ὅτι εὗρον χάριν ἐναντίον σου κύριε (Septuaginta)
eipen de ehsay kataleipsoh meta soy apo toy laoy toy met' emoy o de eipen ina ti toyto ikanon oti eyron charin enantion soy kyrie (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אַצִּיגָה־נָּא עִמְּךָ מִן־הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Oexaaw AacijgaaH-naaA Oimkaa min-HaaOaam Aaxxaer Aitij wajoAmaer laamaaH zaeH AaemcaaA-hen bOejnej Aadonij׃ (HeLeningradV)

ויאמר עשו אציגה־נא עמך מן־העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא־חן בעיני אדני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Oxw AcjgH-nA Omk mn-HOm Axr Atj wjAmr lmH zH AmcA-hn bOjnj Adnj׃ (HeLeningradoV)

Respondit Esau: “ Oro te, ut de populo, qui mecum est, saltem socii remaneant viae tuae”. “ Non est, inquit, necesse; hoc uno indigeo, ut inveniam gratiam in conspectu domini mei ”. (NovaVulgata)

1.Mose 33,20 *

und errichtete daselbst einen Altar; den nannte er «Der starke Gott Israels». (Schlachter)
καὶ ἔστησεν ἐκεῖ θυσιαστήριον καὶ ἐπεκαλέσατο τὸν θεὸν ισραηλ (Septuaginta)
kai estehsen ekei thysiastehrion kai epekalesato ton theon israehl (Septuaginta)

וַיַּצֶּב־שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא־לֹו אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס (HeLeningradV)
wajacaeb-xxaam mizbeha wajiqraaA-low Ael AaeloHej jixraaAel׃ s (HeLeningradV)

ויצב־שם מזבח ויקרא־לו אל אלהי ישראל׃ ס (HeLeningradoV)
wjcb-xm mzbh wjqrA-lw Al AlHj jxrAl׃ s (HeLeningradoV)

Et erexit ibi altare et vocavit illud: “ Deus est Deus Israel ”. (NovaVulgata)

1.Mose 35,1 *

Und Gott sprach zu Jakob: Mache dich auf, ziehe hinauf nach Bethel und wohne daselbst und baue dort einen Altar dem Gott, der dir erschienen ist, da du vor deinem Bruder Esau flohest! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς πρὸς ιακωβ ἀναστὰς ἀνάβηθι εἰς τὸν τόπον βαιθηλ καὶ οἴκει ἐκεῖ καὶ ποίησον ἐκεῖ θυσιαστήριον τῷ θεῷ τῷ ὀφθέντι σοι ἐν τῷ ἀποδιδράσκειν σε ἀπὸ προσώπου ησαυ τοῦ ἀδελφοῦ σου (Septuaginta)
eipen de o theos pros iakohb anastas anabehthi eis ton topon baithehl kai oikei ekei kai poiehson ekei thysiastehrion toh theoh toh ophthenti soi en toh apodidraskein se apo prosohpoy ehsay toy adelphoy soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית־אֵל וְשֶׁב־שָׁם וַעֲשֵׂה־שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-jaOaqob qwm OaleH bejt-Ael wxxaeb-xxaam waOaxeH-xxaam mizbeha laaAel HanirAaeH Aelaejkaa bbaarhakaa mipnej Oexaaw Aaahijkaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־יעקב קום עלה בית־אל ושב־שם ועשה־שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-jOqb qwm OlH bjt-Al wxb-xm wOxH-xm mzbh lAl HnrAH Aljk bbrhk mpnj Oxw Ahjk׃ (HeLeningradoV)

Locutus est Deus ad Iacob: “ Surge et ascende Bethel et habita ibi; facque altare Deo, qui apparuit tibi, quando fugiebas Esau fratrem tuum ”. (NovaVulgata)

1.Mose 35,3 *

So wollen wir uns aufmachen und nach Bethel hinaufziehen, daß ich daselbst einen Altar errichte dem Gott, der mir geantwortet hat zur Zeit meiner Not, und der mit mir gewesen ist auf dem Wege, den ich gezogen bin! (Schlachter)
καὶ ἀναστάντες ἀναβῶμεν εἰς βαιθηλ καὶ ποιήσωμεν ἐκεῖ θυσιαστήριον τῷ θεῷ τῷ ἐπακούσαντί μοι ἐν ἡμέρᾳ θλίψεως ὃς ἦν μετ' ἐμοῦ καὶ διέσωσέν με ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθην (Septuaginta)
kai anastantes anabohmen eis baithehl kai poiehsohmen ekei thysiastehrion toh theoh toh epakoysanti moi en ehmera thlipseohs os ehn met' emoy kai diesohsen me en teh odoh eh eporeythehn (Septuaginta)

וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית־אֵל וְאֶעֱשֶׂה־שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיֹום צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי׃ (HeLeningradV)
wnaaqwmaaH wnaOalaeH bejt-Ael wAaeOaexaeH-xxaam mizbeha laaAel HaaOonaeH Aotij bjowm caaraatij wajHij Oimaadij badaeraek Aaxxaer Haalaaktij׃ (HeLeningradV)

ונקומה ונעלה בית־אל ואעשה־שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃ (HeLeningradoV)
wnqwmH wnOlH bjt-Al wAOxH-xm mzbh lAl HOnH Atj bjwm crtj wjHj Omdj bdrk Axr Hlktj׃ (HeLeningradoV)

Surgamus et ascendamus in Bethel, ut faciamus ibi altare Deo, qui exaudivit me in die tribulationis meae et socius fuit itineris mei ”. (NovaVulgata)

1.Mose 35,5 *

Darnach brachen sie auf; und der Schrecken Gottes fiel auf die umliegenden Städte, daß sie die Söhne Jakobs nicht verfolgten. (Schlachter)
καὶ ἐξῆρεν ισραηλ ἐκ σικιμων καὶ ἐγένετο φόβος θεοῦ ἐπὶ τὰς πόλεις τὰς κύκλῳ αὐτῶν καὶ οὐ κατεδίωξαν ὀπίσω τῶν υἱῶν ισραηλ (Septuaginta)
kai exehren israehl ek sikimohn kai egeneto phobos theoy epi tas poleis tas kykloh aytohn kai oy katediohxan opisoh tohn yiohn israehl (Septuaginta)

וַיִּסָּעוּ וַיְהִי ׀ חִתַּת אֱלֹהִים עַל־הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב׃ (HeLeningradV)
wajisaaOw wajHij hitat AaeloHijm Oal-HaeOaarijm Aaxxaer sbijbotejHaem wloA raadpw Aaharej bnej jaOaqob׃ (HeLeningradV)

ויסעו ויהי ׀ חתת אלהים על־הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃ (HeLeningradoV)
wjsOw wjHj htt AlHjm Ol-HOrjm Axr sbjbtjHm wlA rdpw Ahrj bnj jOqb׃ (HeLeningradoV)

Cumque profecti essent, terror Dei invasit omnes per circuitum civitates, et non sunt ausi persequi filios Iacob. (NovaVulgata)

1.Mose 35,7 *

baute er daselbst einen Altar und nannte den Ort «El-Bethel», weil sich Gott ihm daselbst geoffenbart hatte, als er vor seinem Bruder floh. (Schlachter)
καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ θυσιαστήριον καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα τοῦ τόπου βαιθηλ ἐκεῖ γὰρ ἐπεφάνη αὐτῷ ὁ θεὸς ἐν τῷ ἀποδιδράσκειν αὐτὸν ἀπὸ προσώπου ησαυ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ (Septuaginta)
kai ohkodomehsen ekei thysiastehrion kai ekalesen to onoma toy topoy baithehl ekei gar epephaneh aytoh o theos en toh apodidraskein ayton apo prosohpoy ehsay toy adelphoy aytoy (Septuaginta)

וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקֹום אֵל בֵּית־אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחֹו מִפְּנֵי אָחִיו׃ (HeLeningradV)
wajibaen xxaam mizbeha wajiqraaA lamaaqowm Ael bejt-Ael kij xxaam niglw Aelaajw HaaAaeloHijm bbaarhow mipnej Aaahijw׃ (HeLeningradV)

ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית־אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃ (HeLeningradoV)
wjbn xm mzbh wjqrA lmqwm Al bjt-Al kj xm nglw Aljw HAlHjm bbrhw mpnj Ahjw׃ (HeLeningradoV)

Aedificavitque ibi altare et appellavit nomen loci illius Deus Bethel; ibi enim apparuit ei Deus, cum fugeret fratrem suum. (NovaVulgata)

1.Mose 35,9 *

Und Gott erschien Jakob zum zweitenmal, seitdem er aus Mesopotamien gekommen war, und segnete ihn. (Schlachter)
ὤφθη δὲ ὁ θεὸς ιακωβ ἔτι ἐν λουζα ὅτε παρεγένετο ἐκ μεσοποταμίας τῆς συρίας καὶ ηὐλόγησεν αὐτὸν ὁ θεός (Septuaginta)
ohphtheh de o theos iakohb eti en loyza ote paregeneto ek mesopotamias tehs syrias kai ehylogehsen ayton o theos (Septuaginta)

וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל־יַעֲקֹב עֹוד בְּבֹאֹו מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתֹו׃ (HeLeningradV)
wajeraaA AaeloHijm Aael-jaOaqob Oowd bboAow mipadan Aaraam wajbaaraek Aotow׃ (HeLeningradV)

וירא אלהים אל־יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃ (HeLeningradoV)
wjrA AlHjm Al-jOqb Owd bbAw mpdn Arm wjbrk Atw׃ (HeLeningradoV)

Apparuit iterum Deus Iacob, postquam reversus est de Paddanaram, benedixitque ei (NovaVulgata)

1.Mose 35,10 *

Und Gott sprach zu ihm: Dein Name ist Jakob, aber du sollst nicht mehr Jakob heißen, sondern Israel soll dein Name sein! Und so nannte er sich Israel. (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ θεός τὸ ὄνομά σου ιακωβ οὐ κληθήσεται ἔτι ιακωβ ἀλλ' ισραηλ ἔσται τὸ ὄνομά σου (Septuaginta)
kai eipen aytoh o theos to onoma soy iakohb oy klehthehsetai eti iakohb all' israehl estai to onoma soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר־לֹו אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא־יִקָּרֵא שִׁמְךָ עֹוד יַעֲקֹב כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו יִשְׂרָאֵל׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer-low AaeloHijm xximkaa jaOaqob loA-jiqaareA xximkaa Oowd jaOaqob kij Aim-jixraaAel jiHjaeH xxmaekaa wajiqraaA Aaet-xxmow jixraaAel׃ (HeLeningradV)

ויאמר־לו אלהים שמך יעקב לא־יקרא שמך עוד יעקב כי אם־ישראל יהיה שמך ויקרא את־שמו ישראל׃ (HeLeningradoV)
wjAmr-lw AlHjm xmk jOqb lA-jqrA xmk Owd jOqb kj Am-jxrAl jHjH xmk wjqrA At-xmw jxrAl׃ (HeLeningradoV)

dicens: “ Non vocaberis ultra Iacob, sed Israel erit nomen tuum ”, et appellavit eum Israel. (NovaVulgata)

1.Mose 35,11 *

Und Gott sprach zu ihm: Ich bin der allmächtige Gott, sei fruchtbar und mehre dich! Ein Volk und eine Völkergemeinde soll von dir kommen, und Könige sollen aus deinen Lenden hervorgehen; (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ θεός ἐγὼ ὁ θεός σου αὐξάνου καὶ πληθύνου ἔθνη καὶ συναγωγαὶ ἐθνῶν ἔσονται ἐκ σοῦ καὶ βασιλεῖς ἐκ τῆς ὀσφύος σου ἐξελεύσονται (Septuaginta)
eipen de aytoh o theos egoh o theos soy ayxanoy kai plehthynoy ethneh kai synagohgai ethnohn esontai ek soy kai basileis ek tehs osphyos soy exeleysontai (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לֹו אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גֹּוי וּקְהַל גֹּויִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer low AaeloHijm Aanij Ael xxadaj preH wrbeH gowj wqHal gowjim jiHjaeH mimaekaa wmlaakijm mehalaacaejkaa jeceAw׃ (HeLeningradV)

ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lw AlHjm Anj Al xdj prH wrbH gwj wqHl gwjm jHjH mmk wmlkjm mhlcjk jcAw׃ (HeLeningradoV)

Dixitque ei: “ Ego Deus omnipotens. Cresce et multiplicare; gens et congregatio nationum erunt ex te, reges de lumbis tuis egredientur. (NovaVulgata)

1.Mose 35,13 *

Und Gott fuhr auf von ihm an dem Ort, da er mit ihm geredet hatte. (Schlachter)
ἀνέβη δὲ ὁ θεὸς ἀπ' αὐτοῦ ἐκ τοῦ τόπου οὗ ἐλάλησεν μετ' αὐτοῦ (Septuaginta)
anebeh de o theos ap' aytoy ek toy topoy oy elalehsen met' aytoy (Septuaginta)

וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים בַּמָּקֹום אֲשֶׁר־דִּבֶּר אִתֹּו׃ (HeLeningradV)
wajaOal meOaalaajw AaeloHijm bamaaqowm Aaxxaer-dibaer Aitow׃ (HeLeningradV)

ויעל מעליו אלהים במקום אשר־דבר אתו׃ (HeLeningradoV)
wjOl mOljw AlHjm bmqwm Axr-dbr Atw׃ (HeLeningradoV)

Et ascendit ab eo Deus. (NovaVulgata)

1.Mose 35,15 *

und Jakob nannte den Ort, wo Gott mit ihm geredet hatte, Bethel. (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν ιακωβ τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐν ᾧ ἐλάλησεν μετ' αὐτοῦ ἐκεῖ ὁ θεός βαιθηλ (Septuaginta)
kai ekalesen iakohb to onoma toy topoy en oh elalehsen met' aytoy ekei o theos baithehl (Septuaginta)

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת־שֵׁם הַמָּקֹום אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתֹּו שָׁם אֱלֹהִים בֵּית־אֵל׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA jaOaqob Aaet-xxem Hamaaqowm Aaxxaer dibaer Aitow xxaam AaeloHijm bejt-Ael׃ (HeLeningradV)

ויקרא יעקב את־שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית־אל׃ (HeLeningradoV)
wjqrA jOqb At-xm Hmqwm Axr dbr Atw xm AlHjm bjt-Al׃ (HeLeningradoV)

vocansque nomen loci illius Bethel. (NovaVulgata)

1.Mose 38,7 *

Aber Er, der Erstgeborne Judas, war böse vor dem HERRN, darum tötete ihn der HERR. (Schlachter)
ἐγένετο δὲ ηρ πρωτότοκος ιουδα πονηρὸς ἐναντίον κυρίου καὶ ἀπέκτεινεν αὐτὸν ὁ θεός (Septuaginta)
egeneto de ehr prohtotokos ioyda ponehros enantion kyrioy kai apekteinen ayton o theos (Septuaginta)

וַיְהִי עֵר בְּכֹור יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיְמִתֵהוּ יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajHij Oer bkowr jHwdaaH raO bOejnej jHwaaH wajmiteHw jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjHj Or bkwr jHwdH rO bOjnj jHwH wjmtHw jHwH׃ (HeLeningradoV)

Fuit quoque Her primogenitus Iudae nequam in conspectu Domini, et ab eo occisus est. (NovaVulgata)

1.Mose 38,10 *

Es gefiel aber dem HERRN übel, was er tat; da tötete er ihn auch. (Schlachter)
πονηρὸν δὲ ἐφάνη ἐναντίον τοῦ θεοῦ ὅτι ἐποίησεν τοῦτο καὶ ἐθανάτωσεν καὶ τοῦτον (Septuaginta)
ponehron de ephaneh enantion toy theoy oti epoiehsen toyto kai ethanatohsen kai toyton (Septuaginta)

וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם־אֹתֹו׃ (HeLeningradV)
wajeraO bOejnej jHwaaH Aaxxaer OaaxaaH wajaamaet gam-Aotow׃ (HeLeningradV)

וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם־אתו׃ (HeLeningradoV)
wjrO bOjnj jHwH Axr OxH wjmt gm-Atw׃ (HeLeningradoV)

Et idcirco occidit et eum Dominus, quod rem detestabilem fecerat. (NovaVulgata)

1.Mose 39,2 *

Und der HERR war mit Joseph, und er hatte Glück und durfte bleiben im Hause seines ägyptischen Herrn. (Schlachter)
καὶ ἦν κύριος μετὰ ιωσηφ καὶ ἦν ἀνὴρ ἐπιτυγχάνων καὶ ἐγένετο ἐν τῷ οἴκῳ παρὰ τῷ κυρίῳ τῷ αἰγυπτίῳ (Septuaginta)
kai ehn kyrios meta iohsehph kai ehn anehr epitygchanohn kai egeneto en toh oikoh para toh kyrioh toh aigyptioh (Septuaginta)

וַיְהִי יְהוָה אֶת־יֹוסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי׃ (HeLeningradV)
wajHij jHwaaH Aaet-jowsep wajHij Aijxx maclijha wajHij bbejt Aadonaajw Hamicrij׃ (HeLeningradV)

ויהי יהוה את־יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי׃ (HeLeningradoV)
wjHj jHwH At-jwsp wjHj Ajx mcljh wjHj bbjt Adnjw Hmcrj׃ (HeLeningradoV)

Fuitque Dominus cum eo, et erat vir in cunctis prospere agens habitabatque in domo domini sui. (NovaVulgata)

1.Mose 39,3 *

Und als sein Gebieter sah, daß der HERR mit ihm war, und daß der HERR in seiner Hand alles gelingen ließ, was er unternahm, (Schlachter)
ᾔδει δὲ ὁ κύριος αὐτοῦ ὅτι κύριος μετ' αὐτοῦ καὶ ὅσα ἂν ποιῇ κύριος εὐοδοῖ ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ (Septuaginta)
ehdei de o kyrios aytoy oti kyrios met' aytoy kai osa an poieh kyrios eyodoi en tais chersin aytoy (Septuaginta)

וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָה אִתֹּו וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדֹו׃ (HeLeningradV)
wajarA Aadonaajw kij jHwaaH Aitow wkol Aaxxaer-HwA OoxaeH jHwaaH maclijha bjaadow׃ (HeLeningradV)

וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר־הוא עשה יהוה מצליח בידו׃ (HeLeningradoV)
wjrA Adnjw kj jHwH Atw wkl Axr-HwA OxH jHwH mcljh bjdw׃ (HeLeningradoV)

Qui optime noverat esse Dominum cum eo et omnia, quae gereret, ab eo dirigi in manu illius. (NovaVulgata)

1.Mose 39,5 *

Und von der Zeit an, da er ihn über sein Haus und über alle seine Güter gesetzt hatte, segnete der HERR des Ägypters Haus um Josephs willen, also daß der Segen des HERRN in allem war, was er hatte, im Hause und auf dem Felde. (Schlachter)
ἐγένετο δὲ μετὰ τὸ κατασταθῆναι αὐτὸν ἐπὶ τοῦ οἴκου αὐτοῦ καὶ ἐπὶ πάντα ὅσα ἦν αὐτῷ καὶ ηὐλόγησεν κύριος τὸν οἶκον τοῦ αἰγυπτίου διὰ ιωσηφ καὶ ἐγενήθη εὐλογία κυρίου ἐν πᾶσιν τοῖς ὑπάρχουσιν αὐτῷ ἐν τῷ οἴκῳ καὶ ἐν τῷ ἀγρῷ (Septuaginta)
egeneto de meta to katastathehnai ayton epi toy oikoy aytoy kai epi panta osa ehn aytoh kai ehylogehsen kyrios ton oikon toy aigyptioy dia iohsehph kai egenehtheh eylogia kyrioy en pasin tois yparchoysin aytoh en toh oikoh kai en toh agroh (Septuaginta)

וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתֹו בְּבֵיתֹו וְעַל כָּל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לֹו וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת־בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יֹוסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה בְּכָל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לֹו בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה׃ (HeLeningradV)
wajHij meAaaz Hipqijd Aotow bbejtow wOal kaal-Aaxxaer jaexx-low wajbaaraek jHwaaH Aaet-bejt Hamicrij biglal jowsep wajHij birkat jHwaaH bkaal-Aaxxaer jaexx-low babajit wbaxaadaeH׃ (HeLeningradV)

ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל־אשר יש־לו ויברך יהוה את־בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל־אשר יש־לו בבית ובשדה׃ (HeLeningradoV)
wjHj mAz Hpqjd Atw bbjtw wOl kl-Axr jx-lw wjbrk jHwH At-bjt Hmcrj bgll jwsp wjHj brkt jHwH bkl-Axr jx-lw bbjt wbxdH׃ (HeLeningradoV)

benedixit Dominus domui Aegyptii propter Ioseph, et benedictio Domini erat in omni possessione eius tam in aedibus quam in agris. (NovaVulgata)

1.Mose 39,7 *

Es begab sich aber nach diesen Geschichten, daß seines Herrn Weib ihre Augen auf Joseph warf und zu ihm sprach: Schlaf bei mir! (Schlachter)
καὶ ἐγένετο μετὰ τὰ ῥήματα ταῦτα καὶ ἐπέβαλεν ἡ γυνὴ τοῦ κυρίου αὐτοῦ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῆς ἐπὶ ιωσηφ καὶ εἶπεν κοιμήθητι μετ' ἐμοῦ (Septuaginta)
kai egeneto meta ta rehmata tayta kai epebalen eh gyneh toy kyrioy aytoy toys ophthalmoys aytehs epi iohsehph kai eipen koimehthehti met' emoy (Septuaginta)

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת־אֲדֹנָיו אֶת־עֵינֶיהָ אֶל־יֹוסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי׃ (HeLeningradV)
wajHij Aahar Hadbaarijm HaaAelaeH watixaaA Aexxaet-Aadonaajw Aaet-OejnaejHaa Aael-jowsep watoAmaer xxikbaaH Oimij׃ (HeLeningradV)

ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת־אדניו את־עיניה אל־יוסף ותאמר שכבה עמי׃ (HeLeningradoV)
wjHj Ahr Hdbrjm HAlH wtxA Axt-Adnjw At-OjnjH Al-jwsp wtAmr xkbH Omj׃ (HeLeningradoV)

Post haec ergo iniecit uxor domini eius oculos suos in Ioseph et ait: “ Dormi mecum ”. (NovaVulgata)

1.Mose 39,8 *

Er aber weigerte sich und sprach zu dem Weibe seines Herrn: Siehe, mein Herr verläßt sich auf mich und kümmert sich um nichts, was im Hause vorgeht, und hat mir alles anvertraut, was ihm gehört; (Schlachter)
ὁ δὲ οὐκ ἤθελεν εἶπεν δὲ τῇ γυναικὶ τοῦ κυρίου αὐτοῦ εἰ ὁ κύριός μου οὐ γινώσκει δι' ἐμὲ οὐδὲν ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ καὶ πάντα ὅσα ἐστὶν αὐτῷ ἔδωκεν εἰς τὰς χεῖράς μου (Septuaginta)
o de oyk ehthelen eipen de teh gynaiki toy kyrioy aytoy ei o kyrios moy oy ginohskei di' eme oyden en toh oikoh aytoy kai panta osa estin aytoh edohken eis tas cheiras moy (Septuaginta)

וַיְמָאֵן ׀ וַיֹּאמֶר אֶל־אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא־יָדַע אִתִּי מַה־בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר־יֶשׁ־לֹו נָתַן בְּיָדִי׃ (HeLeningradV)
wajmaaAen wajoAmaer Aael-Aexxaet Aadonaajw Hen Aadonij loA-jaadaO Aitij maH-babaajit wkol Aaxxaer-jaexx-low naatan bjaadij׃ (HeLeningradV)

וימאן ׀ ויאמר אל־אשת אדניו הן אדני לא־ידע אתי מה־בבית וכל אשר־יש־לו נתן בידי׃ (HeLeningradoV)
wjmAn wjAmr Al-Axt Adnjw Hn Adnj lA-jdO Atj mH-bbjt wkl Axr-jx-lw ntn bjdj׃ (HeLeningradoV)

Qui nequaquam acquiescens dixit ad eam: “ Ecce dominus meus, omnibus mihi traditis, non curat de ulla re in domo sua, (NovaVulgata)

1.Mose 39,9 *

es ist niemand größer in diesem Hause, als ich, und es gibt nichts, das er mir vorenthalten hätte, ausgenommen dich, weil du sein Weib bist! Wie sollte ich nun ein solch großes Übel tun und wider Gott sündigen? (Schlachter)
καὶ οὐχ ὑπερέχει ἐν τῇ οἰκίᾳ ταύτῃ οὐθὲν ἐμοῦ οὐδὲ ὑπεξῄρηται ἀπ' ἐμοῦ οὐδὲν πλὴν σοῦ διὰ τὸ σὲ γυναῖκα αὐτοῦ εἶναι καὶ πῶς ποιήσω τὸ ῥῆμα τὸ πονηρὸν τοῦτο καὶ ἁμαρτήσομαι ἐναντίον τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai oych yperechei en teh oikia tayteh oythen emoy oyde ypexehrehtai ap' emoy oyden plehn soy dia to se gynaika aytoy einai kai pohs poiehsoh to rehma to ponehron toyto kai amartehsomai enantion toy theoy (Septuaginta)

אֵינֶנּוּ גָדֹול בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא־חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם־אֹותָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ־אִשְׁתֹּו וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים׃ (HeLeningradV)
Aejnaenw gaadowl babajit HazaeH mimaenij wloA-haaxak mimaenij mAwmaaH kij Aim-Aowtaak baAaxxaer Aat-Aixxtow wAejk AaeOaexaeH HaaraaOaaH HagdolaaH HazoAt whaaTaaAtij leAloHijm׃ (HeLeningradV)

איננו גדול בבית הזה ממני ולא־חשך ממני מאומה כי אם־אותך באשר את־אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃ (HeLeningradoV)
Ajnnw gdwl bbjt HzH mmnj wlA-hxk mmnj mAwmH kj Am-Awtk bAxr At-Axtw wAjk AOxH HrOH HgdlH HzAt whTAtj lAlHjm׃ (HeLeningradoV)

nec quisquam maior est in domo hac quam ego, et nihil mihi subtraxit praeter te, quae uxor eius es. Quomodo ergo possum malum hoc magnum facere et peccare in Deum? ”. (NovaVulgata)

1.Mose 39,16 *

Und sie ließ sein Kleid neben sich liegen, bis sein Herr nach Hause kam. (Schlachter)
καὶ καταλιμπάνει τὰ ἱμάτια παρ' ἑαυτῇ ἕως ἦλθεν ὁ κύριος εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ (Septuaginta)
kai katalimpanei ta imatia par' eayteh eohs ehlthen o kyrios eis ton oikon aytoy (Septuaginta)

וַתַּנַּח בִּגְדֹו אֶצְלָהּ עַד־בֹּוא אֲדֹנָיו אֶל־בֵּיתֹו׃ (HeLeningradV)
watanah bigdow AaeclaaH Oad-bowA Aadonaajw Aael-bejtow׃ (HeLeningradV)

ותנח בגדו אצלה עד־בוא אדניו אל־ביתו׃ (HeLeningradoV)
wtnh bgdw AclH Od-bwA Adnjw Al-bjtw׃ (HeLeningradoV)

Retentum pallium ostendit marito revertenti domum (NovaVulgata)

1.Mose 39,19 *

Als nun sein Herr die Rede seines Weibes hörte, daß sie sprach: So und so hat mir dein Knecht getan! da entbrannte sein Zorn. (Schlachter)
ἐγένετο δὲ ὡς ἤκουσεν ὁ κύριος αὐτοῦ τὰ ῥήματα τῆς γυναικὸς αὐτοῦ ὅσα ἐλάλησεν πρὸς αὐτὸν λέγουσα οὕτως ἐποίησέν μοι ὁ παῖς σου καὶ ἐθυμώθη ὀργῇ (Septuaginta)
egeneto de ohs ehkoysen o kyrios aytoy ta rehmata tehs gynaikos aytoy osa elalehsen pros ayton legoysa oytohs epoiehsen moi o pais soy kai ethymohtheh orgeh (Septuaginta)

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת־דִּבְרֵי אִשְׁתֹּו אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂהּ לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפֹּו׃ (HeLeningradV)
wajHij kixxmoOa Aadonaajw Aaet-dibrej Aixxtow Aaxxaer dibraaH Aelaajw leAmor kadbaarijm HaaAelaeH OaaxaaH lij Oabdaekaa wajihar Aapow׃ (HeLeningradV)

ויהי כשמע אדניו את־דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו׃ (HeLeningradoV)
wjHj kxmO Adnjw At-dbrj Axtw Axr dbrH Aljw lAmr kdbrjm HAlH OxH lj Obdk wjhr Apw׃ (HeLeningradoV)

Dominus, auditis his verbis coniugis, iratus est valde; (NovaVulgata)

1.Mose 39,20 *

Und Josephs Herr nahm ihn und warf ihn ins Gefängnis, dorthin, wo die Gefangenen des Königs lagen; so war er daselbst im Gefängnis. (Schlachter)
καὶ λαβὼν ὁ κύριος ιωσηφ ἐνέβαλεν αὐτὸν εἰς τὸ ὀχύρωμα εἰς τὸν τόπον ἐν ᾧ οἱ δεσμῶται τοῦ βασιλέως κατέχονται ἐκεῖ ἐν τῷ ὀχυρώματι (Septuaginta)
kai labohn o kyrios iohsehph enebalen ayton eis to ochyrohma eis ton topon en oh oi desmohtai toy basileohs katechontai ekei en toh ochyrohmati (Septuaginta)

וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יֹוסֵף אֹתֹו וַיִּתְּנֵהוּ אֶל־בֵּית הַסֹּהַר מְקֹום אֲשֶׁר־ [אֲסוּרֵי כ] (אֲסִירֵי ק) הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי־שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר׃ (HeLeningradV)
wajiqah Aadonej jowsep Aotow wajitneHw Aael-bejt HasoHar mqowm Aaxxaer- [Aaswrej k] (Aasijrej q) Hamaelaek Aaswrijm wajHij-xxaam bbejt HasoHar׃ (HeLeningradV)

ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל־בית הסהר מקום אשר־ [אסורי כ] (אסירי ק) המלך אסורים ויהי־שם בבית הסהר׃ (HeLeningradoV)
wjqh Adnj jwsp Atw wjtnHw Al-bjt HsHr mqwm Axr- [Aswrj k] (Asjrj q) Hmlk Aswrjm wjHj-xm bbjt HsHr׃ (HeLeningradoV)

tradiditque Ioseph in carcerem, ubi vincti regis custodiebantur. Et erat ibi clausus. (NovaVulgata)

1.Mose 39,21 *

Aber der HERR war mit Joseph und verschaffte ihm Gunst und schenkte ihm Gnade vor den Augen des Kerkermeisters. (Schlachter)
καὶ ἦν κύριος μετὰ ιωσηφ καὶ κατέχεεν αὐτοῦ ἔλεος καὶ ἔδωκεν αὐτῷ χάριν ἐναντίον τοῦ ἀρχιδεσμοφύλακος (Septuaginta)
kai ehn kyrios meta iohsehph kai katecheen aytoy eleos kai edohken aytoh charin enantion toy archidesmophylakos (Septuaginta)

וַיְהִי יְהוָה אֶת־יֹוסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנֹּו בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר׃ (HeLeningradV)
wajHij jHwaaH Aaet-jowsep wajeT Aelaajw haasaed wajiten hinow bOejnej xar bejt-HasoHar׃ (HeLeningradV)

ויהי יהוה את־יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית־הסהר׃ (HeLeningradoV)
wjHj jHwH At-jwsp wjT Aljw hsd wjtn hnw bOjnj xr bjt-HsHr׃ (HeLeningradoV)

Fuit autem Dominus cum Ioseph et misertus illius dedit ei gratiam in conspectu principis carceris. (NovaVulgata)

1.Mose 39,23 *

Der Kerkermeister kümmerte sich nicht im geringsten um irgend etwas, das er in die Hand nahm; denn der HERR war mit ihm, und der HERR ließ alles gelingen, was er unternahm. (Schlachter)
οὐκ ἦν ὁ ἀρχιδεσμοφύλαξ τοῦ δεσμωτηρίου γινώσκων δι' αὐτὸν οὐθέν πάντα γὰρ ἦν διὰ χειρὸς ιωσηφ διὰ τὸ τὸν κύριον μετ' αὐτοῦ εἶναι καὶ ὅσα αὐτὸς ἐποίει κύριος εὐώδου ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ (Septuaginta)
oyk ehn o archidesmophylax toy desmohtehrioy ginohskohn di' ayton oythen panta gar ehn dia cheiros iohsehph dia to ton kyrion met' aytoy einai kai osa aytos epoiei kyrios eyohdoy en tais chersin aytoy (Septuaginta)

אֵין ׀ שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת־כָּל־מְאוּמָה בְּיָדֹו בַּאֲשֶׁר יְהוָה אִתֹּו וַאֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ׃ ס (HeLeningradV)
Aejn xar bejt-HasoHar roAaeH Aaet-kaal-mAwmaaH bjaadow baAaxxaer jHwaaH Aitow waAaxxaer-HwA OoxaeH jHwaaH maclijha׃ s (HeLeningradV)

אין ׀ שר בית־הסהר ראה את־כל־מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר־הוא עשה יהוה מצליח׃ ס (HeLeningradoV)
Ajn xr bjt-HsHr rAH At-kl-mAwmH bjdw bAxr jHwH Atw wAxr-HwA OxH jHwH mcljh׃ s (HeLeningradoV)

nec princeps carceris spectabat quidquid in manu eius erat: Dominus enim erat cum illo et omnia opera eius dirigebat. (NovaVulgata)

1.Mose 40,1 *

Nach diesen Geschichten begab es sich, daß der Mundschenk des Königs von Ägypten und der oberste Bäcker sich gegen ihren Herrn, den König von Ägypten, versündigten. (Schlachter)
ἐγένετο δὲ μετὰ τὰ ῥήματα ταῦτα ἥμαρτεν ὁ ἀρχιοινοχόος τοῦ βασιλέως αἰγύπτου καὶ ὁ ἀρχισιτοποιὸς τῷ κυρίῳ αὐτῶν βασιλεῖ αἰγύπτου (Septuaginta)
egeneto de meta ta rehmata tayta ehmarten o archioinochoos toy basileohs aigyptoy kai o archisitopoios toh kyrioh aytohn basilei aigyptoy (Septuaginta)

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wajHij Aahar Hadbaarijm HaaAelaeH haaTAw maxxqeH maelaek-micrajim wHaaAopaeH laAadonejHaem lmaelaek micraajim׃ (HeLeningradV)

ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך־מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים׃ (HeLeningradoV)
wjHj Ahr Hdbrjm HAlH hTAw mxqH mlk-mcrjm wHApH lAdnjHm lmlk mcrjm׃ (HeLeningradoV)

His ita gestis, accidit ut peccarent pincerna regis Aegypti et pistor domino suo. (NovaVulgata)

1.Mose 40,7 *

Da fragte er diese Höflinge des Pharao, die mit ihm im Gefängnis seines Herrn waren, und sprach: Warum macht ihr heute ein so finsteres Gesicht? (Schlachter)
καὶ ἠρώτα τοὺς εὐνούχους φαραω οἳ ἦσαν μετ' αὐτοῦ ἐν τῇ φυλακῇ παρὰ τῷ κυρίῳ αὐτοῦ λέγων τί ὅτι τὰ πρόσωπα ὑμῶν σκυθρωπὰ σήμερον (Septuaginta)
kai ehrohta toys eynoychoys pharaoh oi ehsan met' aytoy en teh phylakeh para toh kyrioh aytoy legohn ti oti ta prosohpa ymohn skythrohpa sehmeron (Septuaginta)

וַיִּשְׁאַל אֶת־סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתֹּו בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיֹּום׃ (HeLeningradV)
wajixxAal Aaet-srijsej parOoH Aaxxaer Aitow bmixxmar bejt Aadonaajw leAmor madwOa pnejkaem raaOijm Hajowm׃ (HeLeningradV)

וישאל את־סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום׃ (HeLeningradoV)
wjxAl At-srjsj prOH Axr Atw bmxmr bjt Adnjw lAmr mdwO pnjkm rOjm Hjwm׃ (HeLeningradoV)

sciscitatus est eos dicens: “ Cur tristior est hodie solito facies vestra? ”. (NovaVulgata)

1.Mose 40,8 *

Sie antworteten ihm: Uns hat geträumt; und nun ist kein Ausleger da! Joseph sprach zu ihnen: Kommen nicht die Auslegungen von Gott? Erzählt mir's doch! (Schlachter)
οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ ἐνύπνιον εἴδομεν καὶ ὁ συγκρίνων οὐκ ἔστιν αὐτό εἶπεν δὲ αὐτοῖς ιωσηφ οὐχὶ διὰ τοῦ θεοῦ ἡ διασάφησις αὐτῶν ἐστιν διηγήσασθε οὖν μοι (Septuaginta)
oi de eipan aytoh enypnion eidomen kai o sygkrinohn oyk estin ayto eipen de aytois iohsehph oychi dia toy theoy eh diasaphehsis aytohn estin diehgehsasthe oyn moi (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלֹום חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יֹוסֵף הֲלֹוא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ־נָא לִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmrw Aelaajw halowm haalamnw wpoter Aejn Aotow wajoAmaer AaleHaem jowsep HalowA leAloHijm pitronijm saprw-naaA lij׃ (HeLeningradV)

ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו־נא לי׃ (HeLeningradoV)
wjAmrw Aljw hlwm hlmnw wptr Ajn Atw wjAmr AlHm jwsp HlwA lAlHjm ptrnjm sprw-nA lj׃ (HeLeningradoV)

Qui responderunt: “ Somnium vidimus, et non est qui interpretetur nobis ”. Dixitque ad eos Ioseph: “ Numquid non Dei est interpretatio? Referte mihi quid videritis ”. (NovaVulgata)

1.Mose 41,16 *

Joseph antwortete dem Pharao und sprach: Nicht mir steht dies zu. Möge Gott antworten, was dem Pharao Heil bringt! (Schlachter)
ἀποκριθεὶς δὲ ιωσηφ τῷ φαραω εἶπεν ἄνευ τοῦ θεοῦ οὐκ ἀποκριθήσεται τὸ σωτήριον φαραω (Septuaginta)
apokritheis de iohsehph toh pharaoh eipen aney toy theoy oyk apokrithehsetai to sohtehrion pharaoh (Septuaginta)

וַיַּעַן יֹוסֵף אֶת־פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת־שְׁלֹום פַּרְעֹה׃ (HeLeningradV)
wajaOan jowsep Aaet-parOoH leAmor bilOaadaaj AaeloHijm jaOanaeH Aaet-xxlowm parOoH׃ (HeLeningradV)

ויען יוסף את־פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את־שלום פרעה׃ (HeLeningradoV)
wjOn jwsp At-prOH lAmr blOdj AlHjm jOnH At-xlwm prOH׃ (HeLeningradoV)

Respondit Ioseph: “ Absque me Deus respondebit prospera pharaoni! ”. (NovaVulgata)

1.Mose 41,25 *

Da sprach Joseph zum Pharao: Was dem Pharao geträumt hat, ist eins: Gott hat dem Pharao angezeigt, was er tun will. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ιωσηφ τῷ φαραω τὸ ἐνύπνιον φαραω ἕν ἐστιν ὅσα ὁ θεὸς ποιεῖ ἔδειξεν τῷ φαραω (Septuaginta)
kai eipen iohsehph toh pharaoh to enypnion pharaoh en estin osa o theos poiei edeixen toh pharaoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יֹוסֵף אֶל־פַּרְעֹה חֲלֹום פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jowsep Aael-parOoH halowm parOoH Aaehaad HwA Aet Aaxxaer HaaAaeloHijm OoxaeH Higijd lparOoH׃ (HeLeningradV)

ויאמר יוסף אל־פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jwsp Al-prOH hlwm prOH Ahd HwA At Axr HAlHjm OxH Hgjd lprOH׃ (HeLeningradoV)

Respondit Ioseph: “ Somnium regis unum est: quae facturus est, Deus ostendit pharaoni. (NovaVulgata)

1.Mose 41,28 *

Darum sagte ich zu dem Pharao, Gott habe dem Pharao gezeigt, was er tun will. (Schlachter)
τὸ δὲ ῥῆμα ὃ εἴρηκα φαραω ὅσα ὁ θεὸς ποιεῖ ἔδειξεν τῷ φαραω (Septuaginta)
to de rehma o eirehka pharaoh osa o theos poiei edeixen toh pharaoh (Septuaginta)

הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת־פַּרְעֹה׃ (HeLeningradV)
HwA Hadaabaar Aaxxaer dibartij Aael-parOoH Aaxxaer HaaAaeloHijm OoxaeH HaerAaaH Aaet-parOoH׃ (HeLeningradV)

הוא הדבר אשר דברתי אל־פרעה אשר האלהים עשה הראה את־פרעה׃ (HeLeningradoV)
HwA Hdbr Axr dbrtj Al-prOH Axr HAlHjm OxH HrAH At-prOH׃ (HeLeningradoV)

qui hoc ordine complebuntur: (NovaVulgata)

1.Mose 41,32 *

Daß es aber dem Pharao zum zweitenmal geträumt hat, das bedeutet, daß das Wort gewiß von Gott kommt, und daß Gott es eilends ausführen wird. (Schlachter)
περὶ δὲ τοῦ δευτερῶσαι τὸ ἐνύπνιον φαραω δίς ὅτι ἀληθὲς ἔσται τὸ ῥῆμα τὸ παρὰ τοῦ θεοῦ καὶ ταχυνεῖ ὁ θεὸς τοῦ ποιῆσαι αὐτό (Septuaginta)
peri de toy deyterohsai to enypnion pharaoh dis oti alehthes estai to rehma to para toy theoy kai tachynei o theos toy poiehsai ayto (Septuaginta)

וְעַל הִשָּׁנֹות הַחֲלֹום אֶל־פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי־נָכֹון הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתֹו׃ (HeLeningradV)
wOal Hixxaanowt Hahalowm Aael-parOoH paOamaajim kij-naakown Hadaabaar meOim HaaAaeloHijm wmmaHer HaaAaeloHijm laOaxotow׃ (HeLeningradV)

ועל השנות החלום אל־פרעה פעמים כי־נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃ (HeLeningradoV)
wOl Hxnwt Hhlwm Al-prOH pOmjm kj-nkwn Hdbr mOm HAlHjm wmmHr HAlHjm lOxtw׃ (HeLeningradoV)

Quod autem vidisti secundo ad eandem rem pertinens somnium, firmitatis indicium est, eo quod fiat sermo Dei et velocius a Deo impleatur. (NovaVulgata)

1.Mose 41,38 *

Und der Pharao sprach zu seinen Knechten: Können wir einen Mann finden wie diesen, in welchem der Geist Gottes ist? (Schlachter)
καὶ εἶπεν φαραω πᾶσιν τοῖς παισὶν αὐτοῦ μὴ εὑρήσομεν ἄνθρωπον τοιοῦτον ὃς ἔχει πνεῦμα θεοῦ ἐν αὐτῷ (Septuaginta)
kai eipen pharaoh pasin tois paisin aytoy meh eyrehsomen anthrohpon toioyton os echei pneyma theoy en aytoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בֹּו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer parOoH Aael-Oabaadaajw HanimcaaA kaazaeH Aijxx Aaxxaer rwha AaeloHijm bow׃ (HeLeningradV)

ויאמר פרעה אל־עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr prOH Al-Obdjw HnmcA kzH Ajx Axr rwh AlHjm bw׃ (HeLeningradoV)

Locutusque est ad eos: “ Num invenire poterimus talem virum, qui spiritu Dei plenus sit? ”. (NovaVulgata)

1.Mose 41,39 *

Der Pharao sprach zu Joseph: Nachdem Gott dir solches alles kundgetan hat, ist keiner so verständig und weise wie du! (Schlachter)
εἶπεν δὲ φαραω τῷ ιωσηφ ἐπειδὴ ἔδειξεν ὁ θεός σοι πάντα ταῦτα οὐκ ἔστιν ἄνθρωπος φρονιμώτερος καὶ συνετώτερός σου (Septuaginta)
eipen de pharaoh toh iohsehph epeideh edeixen o theos soi panta tayta oyk estin anthrohpos phronimohteros kai synetohteros soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף אַחֲרֵי הֹודִיעַ אֱלֹהִים אֹותְךָ אֶת־כָּל־זֹאת אֵין־נָבֹון וְחָכָם כָּמֹוךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer parOoH Aael-jowsep Aaharej HowdijOa AaeloHijm Aowtkaa Aaet-kaal-zoAt Aejn-naabown whaakaam kaamowkaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר פרעה אל־יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את־כל־זאת אין־נבון וחכם כמוך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr prOH Al-jwsp Ahrj HwdjO AlHjm Awtk At-kl-zAt Ajn-nbwn whkm kmwk׃ (HeLeningradoV)

Dixit ergo ad Ioseph: “ Quia ostendit tibi Deus omnia, quae locutus es, numquid sapientiorem et consimilem tui invenire potero? (NovaVulgata)

1.Mose 41,51 *

Und Joseph nannte den Erstgebornen Manasse; denn er sprach: Gott hat mich vergessen lassen alle meine Mühsal und das ganze Haus meines Vaters. (Schlachter)
ἐκάλεσεν δὲ ιωσηφ τὸ ὄνομα τοῦ πρωτοτόκου μανασση ὅτι ἐπιλαθέσθαι με ἐποίησεν ὁ θεὸς πάντων τῶν πόνων μου καὶ πάντων τῶν τοῦ πατρός μου (Septuaginta)
ekalesen de iohsehph to onoma toy prohtotokoy manasseh oti epilathesthai me epoiehsen o theos pantohn tohn ponohn moy kai pantohn tohn toy patros moy (Septuaginta)

וַיִּקְרָא יֹוסֵף אֶת־שֵׁם הַבְּכֹור מְנַשֶּׁה כִּי־נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת־כָּל־עֲמָלִי וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִי׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA jowsep Aaet-xxem Habkowr mnaxxaeH kij-naxxanij AaeloHijm Aaet-kaal-Oamaalij wAet kaal-bejt Aaabij׃ (HeLeningradV)

ויקרא יוסף את־שם הבכור מנשה כי־נשני אלהים את־כל־עמלי ואת כל־בית אבי׃ (HeLeningradoV)
wjqrA jwsp At-xm Hbkwr mnxH kj-nxnj AlHjm At-kl-Omlj wAt kl-bjt Abj׃ (HeLeningradoV)

Vocavitque nomen primogeniti Manasses dicens: “ Oblivisci me fecit Deus omnium laborum meorum et domus patris mei ”. (NovaVulgata)

1.Mose 41,52 *

Den zweiten aber nannte er Ephraim; denn er sprach: Gott hat mich fruchtbar gemacht im Lande meines Elends. (Schlachter)
τὸ δὲ ὄνομα τοῦ δευτέρου ἐκάλεσεν εφραιμ ὅτι ηὔξησέν με ὁ θεὸς ἐν γῇ ταπεινώσεώς μου (Septuaginta)
to de onoma toy deyteroy ekalesen ephraim oti ehyxehsen me o theos en geh tapeinohseohs moy (Septuaginta)

וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי־הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי׃ (HeLeningradV)
wAet xxem Haxxenij qaaraaA Aaepraajim kij-Hipranij AaeloHijm bAaeraec Oaanjij׃ (HeLeningradV)

ואת שם השני קרא אפרים כי־הפרני אלהים בארץ עניי׃ (HeLeningradoV)
wAt xm Hxnj qrA Aprjm kj-Hprnj AlHjm bArc Onjj׃ (HeLeningradoV)

Nomen quoque secundi appellavit Ephraim dicens: “ Crescere me fecit Deus in terra paupertatis meae ”. (NovaVulgata)

1.Mose 42,10 *

Sie antworteten ihm: Nein, mein Herr; deine Knechte sind gekommen, um Speise zu kaufen! (Schlachter)
οἱ δὲ εἶπαν οὐχί κύριε οἱ παῖδές σου ἤλθομεν πρίασθαι βρώματα (Septuaginta)
oi de eipan oychi kyrie oi paides soy ehlthomen priasthai brohmata (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר־אֹכֶל׃ (HeLeningradV)
wajoAmrw Aelaajw loA Aadonij waOabaadaejkaa baaAw lixxbaar-Aokael׃ (HeLeningradV)

ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר־אכל׃ (HeLeningradoV)
wjAmrw Aljw lA Adnj wObdjk bAw lxbr-Akl׃ (HeLeningradoV)

Qui dixerunt: “ Non est ita, domine; sed servi tui venerunt, ut emerent cibos. (NovaVulgata)

1.Mose 42,18 *

Am dritten Tag aber sprach Joseph zu ihnen: Um euer Leben zu fristen, macht es so; denn ich fürchte Gott: (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτοῖς τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ τοῦτο ποιήσατε καὶ ζήσεσθε τὸν θεὸν γὰρ ἐγὼ φοβοῦμαι (Septuaginta)
eipen de aytois teh ehmera teh triteh toyto poiehsate kai zehsesthe ton theon gar egoh phoboymai (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יֹוסֵף בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ אֶת־הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaleHaem jowsep bajowm Haxxlijxxij zoAt Oaxw wihjw Aaet-HaaAaeloHijm Aanij jaareA׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את־האלהים אני ירא׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHm jwsp bjwm Hxljxj zAt Oxw whjw At-HAlHjm Anj jrA׃ (HeLeningradoV)

Die autem tertio eductis de carcere, ait: “ Facite, quae dixi, et vivetis; Deum enim timeo. (NovaVulgata)

1.Mose 42,28 *

Und er sprach zu seinen Brüdern: Mein Geld ist mir zurückgegeben worden; seht, es ist in meinem Sack! Da verging ihnen aller Mut; und sie sprachen zitternd einer zum andern: Ach, warum hat uns Gott das getan? (Schlachter)
καὶ εἶπεν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ ἀπεδόθη μοι τὸ ἀργύριον καὶ ἰδοὺ τοῦτο ἐν τῷ μαρσίππῳ μου καὶ ἐξέστη ἡ καρδία αὐτῶν καὶ ἐταράχθησαν πρὸς ἀλλήλους λέγοντες τί τοῦτο ἐποίησεν ὁ θεὸς ἡμῖν (Septuaginta)
kai eipen tois adelphois aytoy apedotheh moi to argyrion kai idoy toyto en toh marsippoh moy kai exesteh eh kardia aytohn kai etarachthehsan pros allehloys legontes ti toyto epoiehsen o theos ehmin (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֶל־אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֵאמֹר מַה־זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aael-Aaehaajw Hwxxab kaspij wgam HineH bAamtahtij wajeceA libaam wajaehaerdw Aijxx Aael-Aaahijw leAmor maH-zoAt OaaxaaH AaeloHijm laanw׃ (HeLeningradV)

ויאמר אל־אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל־אחיו לאמר מה־זאת עשה אלהים לנו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Al-Ahjw Hwxb kspj wgm HnH bAmthtj wjcA lbm wjhrdw Ajx Al-Ahjw lAmr mH-zAt OxH AlHjm lnw׃ (HeLeningradoV)

dixit fratribus suis: “ Reddita est mihi pecunia: en habetur in sacco! ”. Et obstupefacti turbatique mutuo dixerunt: “ Quidnam est hoc, quod fecit nobis Deus? ”. (NovaVulgata)

1.Mose 42,30 *

Der Mann, der des Landes Herr ist, redete hart mit uns und behandelte uns als Kundschafter des Landes. (Schlachter)
λελάληκεν ὁ ἄνθρωπος ὁ κύριος τῆς γῆς πρὸς ἡμᾶς σκληρὰ καὶ ἔθετο ἡμᾶς ἐν φυλακῇ ὡς κατασκοπεύοντας τὴν γῆν (Septuaginta)
lelalehken o anthrohpos o kyrios tehs gehs pros ehmas sklehra kai etheto ehmas en phylakeh ohs kataskopeyontas tehn gehn (Septuaginta)

דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשֹׁות וַיִּתֵּן אֹתָנוּ כִּמְרַגְּלִים אֶת־הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
dibaer HaaAijxx Aadonej HaaAaaraec Aitaanw qaaxxowt wajiten Aotaanw kimraglijm Aaet-HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את־הארץ׃ (HeLeningradoV)
dbr HAjx Adnj HArc Atnw qxwt wjtn Atnw kmrgljm At-HArc׃ (HeLeningradoV)

“ Locutus est nobis dominus terrae dure et putavit nos exploratores esse provinciae ”. (NovaVulgata)

1.Mose 42,33 *

Da sprach der Mann, des Landes Herr, zu uns: Daran will ich erkennen, ob ihr aufrichtig seid: Laßt einen eurer Brüder bei mir zurück und geht und nehmt die Notdurft für eure Haushaltungen mit; (Schlachter)
εἶπεν δὲ ἡμῖν ὁ ἄνθρωπος ὁ κύριος τῆς γῆς ἐν τούτῳ γνώσομαι ὅτι εἰρηνικοί ἐστε ἀδελφὸν ἕνα ἄφετε ὧδε μετ' ἐμοῦ τὸν δὲ ἀγορασμὸν τῆς σιτοδοσίας τοῦ οἴκου ὑμῶν λαβόντες ἀπέλθατε (Septuaginta)
eipen de ehmin o anthrohpos o kyrios tehs gehs en toytoh gnohsomai oti eirehnikoi este adelphon ena aphete ohde met' emoy ton de agorasmon tehs sitodosias toy oikoy ymohn labontes apelthate (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ בְּזֹאת אֵדַע כִּי כֵנִים אַתֶּם אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי וְאֶת־רַעֲבֹון בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aelejnw HaaAijxx Aadonej HaaAaaraec bzoAt AedaO kij kenijm Aataem Aahijkaem HaaAaehaad Hanijhw Aitij wAaet-raOabown baatejkaem qhw waalekw׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת־רעבון בתיכם קחו ולכו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Aljnw HAjx Adnj HArc bzAt AdO kj knjm Atm Ahjkm HAhd Hnjhw Atj wAt-rObwn btjkm qhw wlkw׃ (HeLeningradoV)

Et dixit nobis vir, dominus terrae: "Sic probabo quod sinceri sitis: fratrem vestrum unum dimittite apud me et cibaria domibus vestris necessaria sumite et abite; (NovaVulgata)

1.Mose 43,14 *

Und der allmächtige Gott gebe euch Barmherzigkeit vor dem Manne, daß er euch euren andern Bruder wieder mitgebe und Benjamin! Ich aber, wenn ich doch der Kinder beraubt sein soll, so sei ich ihrer beraubt! (Schlachter)
ὁ δὲ θεός μου δῴη ὑμῖν χάριν ἐναντίον τοῦ ἀνθρώπου καὶ ἀποστείλαι τὸν ἀδελφὸν ὑμῶν τὸν ἕνα καὶ τὸν βενιαμιν ἐγὼ μὲν γάρ καθὰ ἠτέκνωμαι ἠτέκνωμαι (Septuaginta)
o de theos moy doheh ymin charin enantion toy anthrohpoy kai aposteilai ton adelphon ymohn ton ena kai ton beniamin egoh men gar katha ehteknohmai ehteknohmai (Septuaginta)

וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת־אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת־בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי׃ (HeLeningradV)
wAel xxadaj jiten laakaem rahamijm lipnej HaaAijxx wxxilah laakaem Aaet-Aahijkaem Aaher wAaet-binjaamijn waAanij kaAaxxaer xxaakoltij xxaakaaltij׃ (HeLeningradV)

ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את־אחיכם אחר ואת־בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי׃ (HeLeningradoV)
wAl xdj jtn lkm rhmjm lpnj HAjx wxlh lkm At-Ahjkm Ahr wAt-bnjmjn wAnj kAxr xkltj xkltj׃ (HeLeningradoV)

Deus autem meus omnipotens faciat vobis eum placabilem, et remittat vobiscum fratrem vestrum, quem tenet, et hunc Beniamin. Ego autem quasi orbatus absque liberis ero ”. (NovaVulgata)

1.Mose 43,20 *

und sprachen: Bitte, mein Herr, wir sind schon einmal hier gewesen, um Korn zu kaufen; (Schlachter)
λέγοντες δεόμεθα κύριε κατέβημεν τὴν ἀρχὴν πρίασθαι βρώματα (Septuaginta)
legontes deometha kyrie katebehmen tehn archehn priasthai brohmata (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר־אֹכֶל׃ (HeLeningradV)
wajoAmrw bij Aadonij jaarod jaaradnw bathilaaH lixxbaar-Aokael׃ (HeLeningradV)

ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר־אכל׃ (HeLeningradoV)
wjAmrw bj Adnj jrd jrdnw bthlH lxbr-Akl׃ (HeLeningradoV)

locuti sunt: “ Oramus, domine, ut audias nos. Iam ante descendimus, ut emeremus escas; (NovaVulgata)

1.Mose 43,23 *

Er sprach zu ihnen: Friede sei mit euch! Fürchtet euch nicht! Euer Gott und eures Vaters Gott hat euch einen Schatz in eure Säcke gegeben! Euer Geld ist mir zugekommen. Und er führte Simeon zu ihnen hinaus. (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτοῖς ἵλεως ὑμῖν μὴ φοβεῖσθε ὁ θεὸς ὑμῶν καὶ ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν ἔδωκεν ὑμῖν θησαυροὺς ἐν τοῖς μαρσίπποις ὑμῶν τὸ δὲ ἀργύριον ὑμῶν εὐδοκιμοῦν ἀπέχω καὶ ἐξήγαγεν πρὸς αὐτοὺς τὸν συμεων (Septuaginta)
eipen de aytois ileohs ymin meh phobeisthe o theos ymohn kai o theos tohn paterohn ymohn edohken ymin thehsayroys en tois marsippois ymohn to de argyrion ymohn eydokimoyn apechoh kai exehgagen pros aytoys ton symeohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר שָׁלֹום לָכֶם אַל־תִּירָאוּ אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמֹון בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי וַיֹּוצֵא אֲלֵהֶם אֶת־שִׁמְעֹון׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer xxaalowm laakaem Aal-tijraaAw AaeloHejkaem weAloHej Aabijkaem naatan laakaem maTmown bAamthotejkaem kaspkaem baaA Aelaaj wajowceA AaleHaem Aaet-xximOown׃ (HeLeningradV)

ויאמר שלום לכם אל־תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את־שמעון׃ (HeLeningradoV)
wjAmr xlwm lkm Al-tjrAw AlHjkm wAlHj Abjkm ntn lkm mTmwn bAmthtjkm kspkm bA Alj wjwcA AlHm At-xmOwn׃ (HeLeningradoV)

At ille respondit: “ Pax vobiscum, nolite timere. Deus vester et Deus patris vestri dedit vobis thesauros in saccis vestris; nam pecuniam, quam dedistis mihi, probatam ego habeo ”. Eduxitque ad eos Simeon. (NovaVulgata)

1.Mose 43,29 *

Als er aber seine Augen erhob und seinen Bruder Benjamin sah, seiner Mutter Sohn, fragte er: Ist das euer jüngerer Bruder, von dem ihr mir gesprochen habt? Und er sprach: Gott sei dir gnädig, mein Sohn! (Schlachter)
ἀναβλέψας δὲ τοῖς ὀφθαλμοῖς ιωσηφ εἶδεν βενιαμιν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ τὸν ὁμομήτριον καὶ εἶπεν οὗτος ὁ ἀδελφὸς ὑμῶν ὁ νεώτερος ὃν εἴπατε πρός με ἀγαγεῖν καὶ εἶπεν ὁ θεὸς ἐλεήσαι σε τέκνον (Septuaginta)
anablepsas de tois ophthalmois iohsehph eiden beniamin ton adelphon aytoy ton omomehtrion kai eipen oytos o adelphos ymohn o neohteros on eipate pros me agagein kai eipen o theos eleehsai se teknon (Septuaginta)

וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן־אִמֹּו וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי׃ (HeLeningradV)
wajixaaA Oejnaajw wajarA Aaet-binjaamijn Aaahijw baen-Aimow wajoAmaer HazaeH Aahijkaem HaqaaTon Aaxxaer Aamartaem Aelaaj wajoAmar AaeloHijm jaahnkaa bnij׃ (HeLeningradV)

וישא עיניו וירא את־בנימין אחיו בן־אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃ (HeLeningradoV)
wjxA Ojnjw wjrA At-bnjmjn Ahjw bn-Amw wjAmr HzH Ahjkm HqTn Axr Amrtm Alj wjAmr AlHjm jhnk bnj׃ (HeLeningradoV)

Attollens autem Ioseph oculos vidit Beniamin fratrem suum uterinum et ait: “ Iste est frater vester parvulus, de quo dixeratis mihi? ”. Et rursum: “ Deus, inquit, misereatur tui, fili mi ”. (NovaVulgata)

1.Mose 44,5 *

Ist's nicht das, woraus mein Herr trinkt und wodurch er zu weissagen pflegt? Da habt ihr übel getan! (Schlachter)
ἵνα τί ἐκλέψατέ μου τὸ κόνδυ τὸ ἀργυροῦν οὐ τοῦτό ἐστιν ἐν ᾧ πίνει ὁ κύριός μου αὐτὸς δὲ οἰωνισμῷ οἰωνίζεται ἐν αὐτῷ πονηρὰ συντετέλεσθε ἃ πεποιήκατε (Septuaginta)
ina ti eklepsate moy to kondy to argyroyn oy toyto estin en oh pinei o kyrios moy aytos de oiohnismoh oiohnizetai en aytoh ponehra syntetelesthe a pepoiehkate (Septuaginta)

הֲלֹוא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בֹּו וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בֹּו הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם׃ (HeLeningradV)
HalowA zaeH Aaxxaer jixxtaeH Aadonij bow wHwA nahexx jnahexx bow HareOotaem Aaxxaer Oaxijtaem׃ (HeLeningradV)

הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃ (HeLeningradoV)
HlwA zH Axr jxtH Adnj bw wHwA nhx jnhx bw HrOtm Axr Oxjtm׃ (HeLeningradoV)

Nonne ipse est, in quo bibit dominus meus et in quo augurari solet? Pessimam rem fecistis!" ”. (NovaVulgata)

1.Mose 44,7 *

Sie aber sprachen: Warum redet mein Herr also mit uns? Das sei ferne von deinen Knechten, so etwas zu tun! (Schlachter)
οἱ δὲ εἶπον αὐτῷ ἵνα τί λαλεῖ ὁ κύριος κατὰ τὰ ῥήματα ταῦτα μὴ γένοιτο τοῖς παισίν σου ποιῆσαι κατὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο (Septuaginta)
oi de eipon aytoh ina ti lalei o kyrios kata ta rehmata tayta meh genoito tois paisin soy poiehsai kata to rehma toyto (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשֹׂות כַּדָּבָר הַזֶּה׃ (HeLeningradV)
wajoAmrw Aelaajw laamaaH jdaber Aadonij kadbaarijm HaaAelaeH haalijlaaH laOabaadaejkaa meOaxowt kadaabaar HazaeH׃ (HeLeningradV)

ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃ (HeLeningradoV)
wjAmrw Aljw lmH jdbr Adnj kdbrjm HAlH hljlH lObdjk mOxwt kdbr HzH׃ (HeLeningradoV)

Qui responderunt: “ Quare sic loquitur dominus noster? Absit a servis tuis, ut tantum flagitii commiserimus. (NovaVulgata)

1.Mose 44,8 *

Siehe, wir haben dir das Geld, das wir oben in unsren Säcken fanden, aus dem Lande Kanaan wieder zurückgebracht; wie sollten wir denn aus dem Hause deines Herrn Silber oder Gold gestohlen haben? (Schlachter)
εἰ τὸ μὲν ἀργύριον ὃ εὕρομεν ἐν τοῖς μαρσίπποις ἡμῶν ἀπεστρέψαμεν πρὸς σὲ ἐκ γῆς χανααν πῶς ἂν κλέψαιμεν ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ κυρίου σου ἀργύριον ἢ χρυσίον (Septuaginta)
ei to men argyrion o eyromen en tois marsippois ehmohn apestrepsamen pros se ek gehs chanaan pohs an klepsaimen ek toy oikoy toy kyrioy soy argyrion eh chrysion (Septuaginta)

הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אֹו זָהָב׃ (HeLeningradV)
Hen kaesaep Aaxxaer maacaaAnw bpij Aamthotejnw Haexxijbonw Aelaejkaa meAaeraec knaaOan wAejk nignob mibejt Aadonaejkaa kaesaep Aow zaaHaab׃ (HeLeningradV)

הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃ (HeLeningradoV)
Hn ksp Axr mcAnw bpj Amthtjnw Hxjbnw Aljk mArc knOn wAjk ngnb mbjt Adnjk ksp Aw zHb׃ (HeLeningradoV)

Pecuniam, quam invenimus in summitate saccorum, reportavimus ad te de terra Chanaan; et quomodo consequens est, ut furati simus de domo domini tui aurum vel argentum? (NovaVulgata)

1.Mose 44,9 *

Bei welchem von deinen Knechten aber etwas gefunden wird, der soll sterben, und wir andern wollen deines Herrn Knechte sein! (Schlachter)
παρ' ᾧ ἂν εὑρεθῇ τὸ κόνδυ τῶν παίδων σου ἀποθνῃσκέτω καὶ ἡμεῖς δὲ ἐσόμεθα παῖδες τῷ κυρίῳ ἡμῶν (Septuaginta)
par' oh an eyretheh to kondy tohn paidohn soy apothnehsketoh kai ehmeis de esometha paides toh kyrioh ehmohn (Septuaginta)

אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתֹּו מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵת וְגַם־אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים׃ (HeLeningradV)
Aaxxaer jimaaceA Aitow meOabaadaejkaa waamet wgam-Aanahnw niHjaeH laAdonij laOabaadijm׃ (HeLeningradV)

אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם־אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃ (HeLeningradoV)
Axr jmcA Atw mObdjk wmt wgm-Anhnw nHjH lAdnj lObdjm׃ (HeLeningradoV)

Apud quemcumque fuerit inventum servorum tuorum, quod quaeris, moriatur; et nos erimus servi domini nostri ”. (NovaVulgata)

1.Mose 44,16 *

Juda antwortete: Was sollen wir meinem Herrn sagen? Was sollen wir reden, und wie sollen wir uns rechtfertigen? Gott hat die Missetat deiner Knechte gefunden! Siehe, wir sind unsres Herrn Knechte, wir und der, in dessen Hand der Becher gefunden worden ist! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ιουδας τί ἀντεροῦμεν τῷ κυρίῳ ἢ τί λαλήσωμεν ἢ τί δικαιωθῶμεν ὁ δὲ θεὸς εὗρεν τὴν ἀδικίαν τῶν παίδων σου ἰδού ἐσμεν οἰκέται τῷ κυρίῳ ἡμῶν καὶ ἡμεῖς καὶ παρ' ᾧ εὑρέθη τὸ κόνδυ (Septuaginta)
eipen de ioydas ti anteroymen toh kyrioh eh ti lalehsohmen eh ti dikaiohthohmen o de theos eyren tehn adikian tohn paidohn soy idoy esmen oiketai toh kyrioh ehmohn kai ehmeis kai par' oh eyretheh to kondy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה־נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה־נְּדַבֵּר וּמַה־נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת־עֲוֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר־נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדֹו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwdaaH maH-noAmar laAdonij maH-ndaber wmaH-nicTadaaq HaaAaeloHijm maacaaA Aaet-Oawon Oabaadaejkaa Hinaenw Oabaadijm laAdonij gam-Aanahnw gam Aaxxaer-nimcaaA HagaabijOa bjaadow׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהודה מה־נאמר לאדני מה־נדבר ומה־נצטדק האלהים מצא את־עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם־אנחנו גם אשר־נמצא הגביע בידו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwdH mH-nAmr lAdnj mH-ndbr wmH-ncTdq HAlHjm mcA At-Own Obdjk Hnnw Obdjm lAdnj gm-Anhnw gm Axr-nmcA HgbjO bjdw׃ (HeLeningradoV)

Cui Iudas: “ Quid respondebimus, inquit, domino meo? Vel quid loquemur aut iuste poterimus obtendere? Deus invenit iniquitatem servorum tuorum; en omnes servi sumus domini mei, et nos et apud quem inventus est scyphus ”. (NovaVulgata)

1.Mose 44,18 *

Da trat Juda näher zu ihm hinzu und sprach: Bitte, mein Herr, laß deinen Knecht ein Wort reden vor den Ohren meines Herrn, und dein Zorn entbrenne nicht über deine Knechte; denn du bist wie der Pharao! (Schlachter)
ἐγγίσας δὲ αὐτῷ ιουδας εἶπεν δέομαι κύριε λαλησάτω ὁ παῖς σου ῥῆμα ἐναντίον σου καὶ μὴ θυμωθῇς τῷ παιδί σου ὅτι σὺ εἶ μετὰ φαραω (Septuaginta)
eggisas de aytoh ioydas eipen deomai kyrie lalehsatoh o pais soy rehma enantion soy kai meh thymohthehs toh paidi soy oti sy ei meta pharaoh (Septuaginta)

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר־נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל־יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמֹוךָ כְּפַרְעֹה׃ (HeLeningradV)
wajigaxx Aelaajw jHwdaaH wajoAmaer bij Aadonij jdabaer-naaA Oabdkaa daabaar bAaaznej Aadonij wAal-jihar Aapkaa bOabdaekaa kij kaamowkaa kparOoH׃ (HeLeningradV)

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃ (HeLeningradoV)
wjgx Aljw jHwdH wjAmr bj Adnj jdbr-nA Obdk dbr bAznj Adnj wAl-jhr Apk bObdk kj kmwk kprOH׃ (HeLeningradoV)

Accedens autem propius Iudas confidenter ait: “ Oro, domine mi, loquatur servus tuus verbum in auribus tuis, et ne irascaris famulo tuo; tu es enim sicut pharao! (NovaVulgata)

1.Mose 44,19 *

Mein Herr fragte seine Knechte und sprach: Habt ihr noch einen Vater oder Bruder? (Schlachter)
κύριε σὺ ἠρώτησας τοὺς παῖδάς σου λέγων εἰ ἔχετε πατέρα ἢ ἀδελφόν (Septuaginta)
kyrie sy ehrohtehsas toys paidas soy legohn ei echete patera eh adelphon (Septuaginta)

אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת־עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ־לָכֶם אָב אֹו־אָח׃ (HeLeningradV)
Aadonij xxaaAal Aaet-Oabaadaajw leAmor Hajexx-laakaem Aaab Aow-Aaah׃ (HeLeningradV)

אדני שאל את־עבדיו לאמר היש־לכם אב או־אח׃ (HeLeningradoV)
Adnj xAl At-Obdjw lAmr Hjx-lkm Ab Aw-Ah׃ (HeLeningradoV)

Dominus meus interrogavit prius servos suos: "Habetis patrem aut fratrem?". (NovaVulgata)

1.Mose 44,20 *

Da antworteten wir meinem Herrn: Wir haben einen alten Vater und einen jungen Knaben, der ihm in seinem Alter geboren ist, und dessen Bruder ist tot, und er ist allein übriggeblieben von seiner Mutter, und sein Vater hat ihn lieb. (Schlachter)
καὶ εἴπαμεν τῷ κυρίῳ ἔστιν ἡμῖν πατὴρ πρεσβύτερος καὶ παιδίον γήρως νεώτερον αὐτῷ καὶ ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ ἀπέθανεν αὐτὸς δὲ μόνος ὑπελείφθη τῇ μητρὶ αὐτοῦ ὁ δὲ πατὴρ αὐτὸν ἠγάπησεν (Septuaginta)
kai eipamen toh kyrioh estin ehmin patehr presbyteros kai paidion gehrohs neohteron aytoh kai o adelphos aytoy apethanen aytos de monos ypeleiphtheh teh mehtri aytoy o de patehr ayton ehgapehsen (Septuaginta)

וַנֹּאמֶר אֶל־אֲדֹנִי יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדֹּו לְאִמֹּו וְאָבִיו אֲהֵבֹו׃ (HeLeningradV)
wanoAmaer Aael-Aadonij jaexx-laanw Aaab zaaqen wjaelaed zqunijm qaaTaan wAaahijw met wajiwaater HwA lbadow lAimow wAaabijw AaHebow׃ (HeLeningradV)

ונאמר אל־אדני יש־לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃ (HeLeningradoV)
wnAmr Al-Adnj jx-lnw Ab zqn wjld zqnjm qTn wAhjw mt wjwtr HwA lbdw lAmw wAbjw AHbw׃ (HeLeningradoV)

Et nos respondimus domino meo: "Est nobis pater senex et puer parvulus, qui in senectute illius natus est, cuius uterinus frater mortuus est; et ipse solus superest a matre sua, pater vero tenere diligit eum" ”. (NovaVulgata)

1.Mose 44,22 *

Da sprachen wir zu meinem Herrn: Der Knabe kann seinen Vater nicht verlassen; wenn er seinen Vater verließe, so würde dieser sterben. (Schlachter)
καὶ εἴπαμεν τῷ κυρίῳ οὐ δυνήσεται τὸ παιδίον καταλιπεῖν τὸν πατέρα ἐὰν δὲ καταλίπῃ τὸν πατέρα ἀποθανεῖται (Septuaginta)
kai eipamen toh kyrioh oy dynehsetai to paidion katalipein ton patera ean de katalipeh ton patera apothaneitai (Septuaginta)

וַנֹּאמֶר אֶל־אֲדֹנִי לֹא־יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת־אָבִיו וְעָזַב אֶת־אָבִיו וָמֵת׃ (HeLeningradV)
wanoAmaer Aael-Aadonij loA-jwkal HanaOar laOazob Aaet-Aaabijw wOaazab Aaet-Aaabijw waamet׃ (HeLeningradV)

ונאמר אל־אדני לא־יוכל הנער לעזב את־אביו ועזב את־אביו ומת׃ (HeLeningradoV)
wnAmr Al-Adnj lA-jwkl HnOr lOzb At-Abjw wOzb At-Abjw wmt׃ (HeLeningradoV)

Suggessimus domino meo: "Non potest puer relinquere patrem suum; si enim illum dimiserit, morietur". (NovaVulgata)

1.Mose 44,24 *

Als wir nun zu deinem Knechte, unsrem Vater, kamen, verkündigten wir ihm die Worte unsres Herrn; (Schlachter)
ἐγένετο δὲ ἡνίκα ἀνέβημεν πρὸς τὸν παῖδά σου πατέρα δὲ ἡμῶν ἀπηγγείλαμεν αὐτῷ τὰ ῥήματα τοῦ κυρίου (Septuaginta)
egeneto de ehnika anebehmen pros ton paida soy patera de ehmohn apehggeilamen aytoh ta rehmata toy kyrioy (Septuaginta)

וַיְהִי כִּי עָלִינוּ אֶל־עַבְדְּךָ אָבִי וַנַּגֶּד־לֹו אֵת דִּבְרֵי אֲדֹנִי׃ (HeLeningradV)
wajHij kij Oaalijnw Aael-Oabdkaa Aaabij wanagaed-low Aet dibrej Aadonij׃ (HeLeningradV)

ויהי כי עלינו אל־עבדך אבי ונגד־לו את דברי אדני׃ (HeLeningradoV)
wjHj kj Oljnw Al-Obdk Abj wngd-lw At dbrj Adnj׃ (HeLeningradoV)

Cum ergo ascendissemus ad famulum tuum patrem nostrum, narravimus ei omnia, quae locutus est dominus meus, (NovaVulgata)

1.Mose 44,33 *

Darum will nun dein Knecht als Sklave meines Herrn hier bleiben anstatt des Knaben; der Knabe aber soll mit seinen Brüdern hinaufziehen. (Schlachter)
νῦν οὖν παραμενῶ σοι παῖς ἀντὶ τοῦ παιδίου οἰκέτης τοῦ κυρίου τὸ δὲ παιδίον ἀναβήτω μετὰ τῶν ἀδελφῶν (Septuaginta)
nyn oyn paramenoh soi pais anti toy paidioy oiketehs toy kyrioy to de paidion anabehtoh meta tohn adelphohn (Septuaginta)

וְעַתָּה יֵשֶׁב־נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם־אֶחָיו׃ (HeLeningradV)
wOataaH jexxaeb-naaA Oabdkaa tahat HanaOar Oaebaed laAdonij wHanaOar jaOal Oim-Aaehaajw׃ (HeLeningradV)

ועתה ישב־נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם־אחיו׃ (HeLeningradoV)
wOtH jxb-nA Obdk tht HnOr Obd lAdnj wHnOr jOl Om-Ahjw׃ (HeLeningradoV)

Manebo itaque servus tuus pro puero in ministerio domini mei, et puer ascendat cum fratribus suis. (NovaVulgata)

1.Mose 45,5 *

Und nun bekümmert euch nicht und ärgert euch nicht darüber, daß ihr mich hierher verkauft habt; denn zur Lebensrettung hat mich Gott vor euch her gesandt! (Schlachter)
νῦν οὖν μὴ λυπεῖσθε μηδὲ σκληρὸν ὑμῖν φανήτω ὅτι ἀπέδοσθέ με ὧδε εἰς γὰρ ζωὴν ἀπέστειλέν με ὁ θεὸς ἔμπροσθεν ὑμῶν (Septuaginta)
nyn oyn meh lypeisthe mehde sklehron ymin phanehtoh oti apedosthe me ohde eis gar zohehn apesteilen me o theos emprosthen ymohn (Septuaginta)

וְעַתָּה ׀ אַל־תֵּעָצְבוּ וְאַל־יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי־מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wOataaH Aal-teOaacbw wAal-jihar bOejnejkaem kij-mkartaem Aotij HenaaH kij lmihjaaH xxlaahanij AaeloHijm lipnejkaem׃ (HeLeningradV)

ועתה ׀ אל־תעצבו ואל־יחר בעיניכם כי־מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם׃ (HeLeningradoV)
wOtH Al-tOcbw wAl-jhr bOjnjkm kj-mkrtm Atj HnH kj lmhjH xlhnj AlHjm lpnjkm׃ (HeLeningradoV)

Nolite contristari, neque vobis durum esse videatur quod vendidistis me in his regionibus. Pro salute enim vestra misit me Deus ante vos in Aegyptum. (NovaVulgata)

1.Mose 45,7 *

Aber Gott hat mich vor euch hergesandt, damit ihr auf Erden überbleibt, und um euch am Leben zu erhalten zu einer großen Errettung. (Schlachter)
ἀπέστειλεν γάρ με ὁ θεὸς ἔμπροσθεν ὑμῶν ὑπολείπεσθαι ὑμῶν κατάλειμμα ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐκθρέψαι ὑμῶν κατάλειψιν μεγάλην (Septuaginta)
apesteilen gar me o theos emprosthen ymohn ypoleipesthai ymohn kataleimma epi tehs gehs kai ekthrepsai ymohn kataleipsin megalehn (Septuaginta)

וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיֹות לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה׃ (HeLeningradV)
wajixxlaahenij AaeloHijm lipnejkaem laaxwm laakaem xxAerijt baaAaaraec wlHahajowt laakaem liplejTaaH gdolaaH׃ (HeLeningradV)

וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה׃ (HeLeningradoV)
wjxlhnj AlHjm lpnjkm lxwm lkm xArjt bArc wlHhjwt lkm lpljTH gdlH׃ (HeLeningradoV)

Praemisitque me Deus, ut reservemini super terram, et servetur vita vestra in salvationem magnam. (NovaVulgata)

1.Mose 45,8 *

Und nun, nicht ihr habt mich hierher gesandt, sondern Gott: er hat mich dem Pharao zum Vater gesetzt und zum Herrn über sein ganzes Haus und zum Herrscher über ganz Ägyptenland. (Schlachter)
νῦν οὖν οὐχ ὑμεῖς με ἀπεστάλκατε ὧδε ἀλλ' ἢ ὁ θεός καὶ ἐποίησέν με ὡς πατέρα φαραω καὶ κύριον παντὸς τοῦ οἴκου αὐτοῦ καὶ ἄρχοντα πάσης γῆς αἰγύπτου (Septuaginta)
nyn oyn oych ymeis me apestalkate ohde all' eh o theos kai epoiehsen me ohs patera pharaoh kai kyrion pantos toy oikoy aytoy kai archonta pasehs gehs aigyptoy (Septuaginta)

וְעַתָּה לֹא־אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדֹון לְכָל־בֵּיתֹו וּמֹשֵׁל בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wOataaH loA-Aataem xxlahtaem Aotij HenaaH kij HaaAaeloHijm wajxijmenij lAaab lparOoH wlAaadown lkaal-bejtow wmoxxel bkaal-Aaeraec micraajim׃ (HeLeningradV)

ועתה לא־אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל־ביתו ומשל בכל־ארץ מצרים׃ (HeLeningradoV)
wOtH lA-Atm xlhtm Atj HnH kj HAlHjm wjxjmnj lAb lprOH wlAdwn lkl-bjtw wmxl bkl-Arc mcrjm׃ (HeLeningradoV)

Non vestro consilio, sed Dei voluntate huc missus sum, qui fecit me quasi patrem pharaonis et dominum universae domus eius ac principem in omni terra Aegypti. (NovaVulgata)

1.Mose 45,9 *

Zieht eilends zu meinem Vater hinauf und sagt ihm: So spricht dein Sohn Joseph: Gott hat mich zum Herrn über ganz Ägypten gesetzt; komm zu mir herab, säume nicht! (Schlachter)
σπεύσαντες οὖν ἀνάβητε πρὸς τὸν πατέρα μου καὶ εἴπατε αὐτῷ τάδε λέγει ὁ υἱός σου ιωσηφ ἐποίησέν με ὁ θεὸς κύριον πάσης γῆς αἰγύπτου κατάβηθι οὖν πρός με καὶ μὴ μείνῃς (Septuaginta)
speysantes oyn anabehte pros ton patera moy kai eipate aytoh tade legei o yios soy iohsehph epoiehsen me o theos kyrion pasehs gehs aigyptoy katabehthi oyn pros me kai meh meinehs (Septuaginta)

מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל־אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יֹוסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדֹון לְכָל־מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל־תַּעֲמֹד׃ (HeLeningradV)
maHarw waOalw Aael-Aaabij waAamartaem Aelaajw koH Aaamar binkaa jowsep xaamanij AaeloHijm lAaadown lkaal-micraajim rdaaH Aelaj Aal-taOamod׃ (HeLeningradV)

מהרו ועלו אל־אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל־מצרים רדה אלי אל־תעמד׃ (HeLeningradoV)
mHrw wOlw Al-Abj wAmrtm Aljw kH Amr bnk jwsp xmnj AlHjm lAdwn lkl-mcrjm rdH Alj Al-tOmd׃ (HeLeningradoV)

Festinate et ascendite ad patrem meum et dicetis ei: "Haec mandat filius tuus Ioseph: Deus fecit me dominum universae terrae Aegypti; descende ad me, ne moreris. (NovaVulgata)

1.Mose 46,1 *

Und Israel brach auf mit allem, was er hatte; und als er nach Beerseba kam, opferte er daselbst dem Gott seines Vaters Isaak. (Schlachter)
ἀπάρας δὲ ισραηλ αὐτὸς καὶ πάντα τὰ αὐτοῦ ἦλθεν ἐπὶ τὸ φρέαρ τοῦ ὅρκου καὶ ἔθυσεν θυσίαν τῷ θεῷ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ισαακ (Septuaginta)
aparas de israehl aytos kai panta ta aytoy ehlthen epi to phrear toy orkoy kai ethysen thysian toh theoh toy patros aytoy isaak (Septuaginta)

וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל־אֲשֶׁר־לֹו וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק׃ (HeLeningradV)
wajisaO jixraaAel wkaal-Aaxxaer-low wajaaboA bAeraaH xxaabaO wajizbah zbaahijm leAloHej Aaabijw jichaaq׃ (HeLeningradV)

ויסע ישראל וכל־אשר־לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק׃ (HeLeningradoV)
wjsO jxrAl wkl-Axr-lw wjbA bArH xbO wjzbh zbhjm lAlHj Abjw jchq׃ (HeLeningradoV)

Profectusque Israel cum omnibus, quae habebat, venit Bersabee et, mactatis ibi victimis Deo patris sui Isaac, (NovaVulgata)

1.Mose 46,2 *

Und Gott sprach zu Israel im Nachtgesicht: Jakob, Jakob! Er sprach: Hier bin ich! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς ισραηλ ἐν ὁράματι τῆς νυκτὸς εἴπας ιακωβ ιακωβ ὁ δὲ εἶπεν τί ἐστιν (Septuaginta)
eipen de o theos israehl en oramati tehs nyktos eipas iakohb iakohb o de eipen ti estin (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ׀ לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב ׀ יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm ljixraaAel bmarAot HalajlaaH wajoAmaer jaOaqob jaOaqob wajoAmaer Hinenij׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים ׀ לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב ׀ יעקב ויאמר הנני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm ljxrAl bmrAt HljlH wjAmr jOqb jOqb wjAmr Hnnj׃ (HeLeningradoV)

audivit eum per visionem noctis vocantem se: “ Iacob, Iacob! ”. Cui respondit: “ Ecce adsum! ”. (NovaVulgata)

1.Mose 46,3 *

Da sprach er: Ich bin der starke Gott, der Gott deines Vaters; fürchte dich nicht, nach Ägypten hinabzuziehen; denn daselbst will ich dich zu einem großen Volke machen! (Schlachter)
λέγων ἐγώ εἰμι ὁ θεὸς τῶν πατέρων σου μὴ φοβοῦ καταβῆναι εἰς αἴγυπτον εἰς γὰρ ἔθνος μέγα ποιήσω σε ἐκεῖ (Septuaginta)
legohn egoh eimi o theos tohn paterohn soy meh phoboy katabehnai eis aigypton eis gar ethnos mega poiehsoh se ekei (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל־תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי־לְגֹוי גָּדֹול אֲשִׂימְךָ שָׁם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aaanokij HaaAel AaeloHej Aaabijkaa Aal-tijraaA merdaaH micrajmaaH kij-lgowj gaadowl Aaxijmkaa xxaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל־תירא מרדה מצרימה כי־לגוי גדול אשימך שם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Ankj HAl AlHj Abjk Al-tjrA mrdH mcrjmH kj-lgwj gdwl Axjmk xm׃ (HeLeningradoV)

Ait illi: “ Ego sum Deus, Deus patris tui. Noli timere descendere in Aegyptum, quia in gentem magnam faciam te ibi. (NovaVulgata)

1.Mose 47,18 *

Als nun jenes Jahr verflossen war, kamen sie zu ihm im andern Jahr und sprachen: Wir wollen unserm Herrn nicht verhehlen, daß, weil das Geld ausgegangen ist und das Vieh unserm Herrn gehört, nunmehr nichts mehr übrigbleibt vor unserm Herrn als unser Leib und unser Feld! (Schlachter)
ἐξῆλθεν δὲ τὸ ἔτος ἐκεῖνο καὶ ἦλθον πρὸς αὐτὸν ἐν τῷ ἔτει τῷ δευτέρῳ καὶ εἶπαν αὐτῷ μήποτε ἐκτριβῶμεν ἀπὸ τοῦ κυρίου ἡμῶν εἰ γὰρ ἐκλέλοιπεν τὸ ἀργύριον καὶ τὰ ὑπάρχοντα καὶ τὰ κτήνη πρὸς σὲ τὸν κύριον καὶ οὐχ ὑπολείπεται ἡμῖν ἐναντίον τοῦ κυρίου ἡμῶν ἀλλ' ἢ τὸ ἴδιον σῶμα καὶ ἡ γῆ ἡμῶν (Septuaginta)
exehlthen de to etos ekeino kai ehlthon pros ayton en toh etei toh deyteroh kai eipan aytoh mehpote ektribohmen apo toy kyrioy ehmohn ei gar ekleloipen to argyrion kai ta yparchonta kai ta ktehneh pros se ton kyrion kai oych ypoleipetai ehmin enantion toy kyrioy ehmohn all' eh to idion sohma kai eh geh ehmohn (Septuaginta)

וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לֹו לֹא־נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי כִּי אִם־תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל־אֲדֹנִי לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם־גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ׃ (HeLeningradV)
watitom HaxxaanaaH HaHiwA wajaaboAw Aelaajw baxxaanaaH Haxxenijt wajoAmrw low loA-nkahed meAadonij kij Aim-tam Hakaesaep wmiqneH HabHemaaH Aael-Aadonij loA nixxAar lipnej Aadonij biltij Aim-gwijaatenw wAadmaatenw׃ (HeLeningradV)

ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא־נכחד מאדני כי אם־תם הכסף ומקנה הבהמה אל־אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם־גויתנו ואדמתנו׃ (HeLeningradoV)
wttm HxnH HHwA wjbAw Aljw bxnH Hxnjt wjAmrw lw lA-nkhd mAdnj kj Am-tm Hksp wmqnH HbHmH Al-Adnj lA nxAr lpnj Adnj bltj Am-gwjtnw wAdmtnw׃ (HeLeningradoV)

Venerunt quoque anno secundo et dixerunt ei: “ Non celamus dominum nostrum quod, deficiente pecunia, pecora transierunt ad dominum nostrum; nec clam te est quod absque corporibus et terra nihil habeamus. (NovaVulgata)

1.Mose 48,3 *

Und Jakob sprach zu Joseph: Der allmächtige Gott erschien mir zu Lus im Lande Kanaan und segnete mich (Schlachter)
καὶ εἶπεν ιακωβ τῷ ιωσηφ ὁ θεός μου ὤφθη μοι ἐν λουζα ἐν γῇ χανααν καὶ εὐλόγησέν με (Septuaginta)
kai eipen iakohb toh iohsehph o theos moy ohphtheh moi en loyza en geh chanaan kai eylogehsen me (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־יֹוסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה־אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jaOaqob Aael-jowsep Ael xxadaj nirAaaH-Aelaj blwz bAaeraec knaaOan wajbaaraek Aotij׃ (HeLeningradV)

ויאמר יעקב אל־יוסף אל שדי נראה־אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jOqb Al-jwsp Al xdj nrAH-Alj blwz bArc knOn wjbrk Atj׃ (HeLeningradoV)

et ingresso ad se ait: “ Deus omnipotens apparuit mihi in Luza, quae est in terra Chanaan, benedixitque mihi (NovaVulgata)

1.Mose 48,9 *

Joseph antwortete: Es sind meine Söhne, die mir Gott hier geschenkt hat! Er sprach: Bring sie doch her zu mir, daß ich sie segne! (Schlachter)
εἶπεν δὲ ιωσηφ τῷ πατρὶ αὐτοῦ υἱοί μού εἰσιν οὓς ἔδωκέν μοι ὁ θεὸς ἐνταῦθα καὶ εἶπεν ιακωβ προσάγαγέ μοι αὐτούς ἵνα εὐλογήσω αὐτούς (Septuaginta)
eipen de iohsehph toh patri aytoy yioi moy eisin oys edohken moi o theos entaytha kai eipen iakohb prosagage moi aytoys ina eylogehsoh aytoys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יֹוסֵף אֶל־אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר־נָתַן־לִי אֱלֹהִים בָּזֶה וַיֹּאמַר קָחֶם־נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jowsep Aael-Aaabijw baanaj Hem Aaxxaer-naatan-lij AaeloHijm baazaeH wajoAmar qaahaem-naaA Aelaj waAabaarakem׃ (HeLeningradV)

ויאמר יוסף אל־אביו בני הם אשר־נתן־לי אלהים בזה ויאמר קחם־נא אלי ואברכם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jwsp Al-Abjw bnj Hm Axr-ntn-lj AlHjm bzH wjAmr qhm-nA Alj wAbrkm׃ (HeLeningradoV)

Respondit: “ Filii mei sunt, quos donavit mihi Deus in hoc loco ”. “ Adduc, inquit, eos ad me, ut benedicam illis! ”. (NovaVulgata)

1.Mose 48,11 *

Und Israel sprach zu Joseph: Daß ich dein Angesicht noch sehen dürfte, darum hätte ich nicht zu bitten gewagt; und nun, siehe, hat mich Gott sogar deine Kinder sehen lassen! (Schlachter)
καὶ εἶπεν ισραηλ πρὸς ιωσηφ ἰδοὺ τοῦ προσώπου σου οὐκ ἐστερήθην καὶ ἰδοὺ ἔδειξέν μοι ὁ θεὸς καὶ τὸ σπέρμα σου (Septuaginta)
kai eipen israehl pros iohsehph idoy toy prosohpoy soy oyk esterehthehn kai idoy edeixen moi o theos kai to sperma soy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יֹוסֵף רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת־זַרְעֶךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jixraaAel Aael-jowsep rAoH paanaejkaa loA pilaaltij wHineH HaerAaaH Aotij AaeloHijm gam Aaet-zarOaekaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר ישראל אל־יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את־זרעך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jxrAl Al-jwsp rAH pnjk lA plltj wHnH HrAH Atj AlHjm gm At-zrOk׃ (HeLeningradoV)

dixit ad filium suum: “ Non sum fraudatus aspectu tuo; insuper ostendit mihi Deus semen tuum ”. (NovaVulgata)

1.Mose 48,15 *

Und er segnete Joseph und sprach: Der Gott, vor dessen Angesicht meine Väter Abraham und Isaak gewandelt haben; der Gott, der mich behütet hat, seitdem ich bin, bis auf diesen Tag; (Schlachter)
καὶ ηὐλόγησεν αὐτοὺς καὶ εἶπεν ὁ θεός ᾧ εὐηρέστησαν οἱ πατέρες μου ἐναντίον αὐτοῦ αβρααμ καὶ ισαακ ὁ θεὸς ὁ τρέφων με ἐκ νεότητος ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης (Septuaginta)
kai ehylogehsen aytoys kai eipen o theos oh eyehrestehsan oi pateres moy enantion aytoy abraam kai isaak o theos o trephohn me ek neotehtos eohs tehs ehmeras taytehs (Septuaginta)

וַיְבָרֶךְ אֶת־יֹוסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעֹודִי עַד־הַיֹּום הַזֶּה׃ (HeLeningradV)
wajbaaraek Aaet-jowsep wajoAmar HaaAaeloHijm Aaxxaer HitHalkw Aabotaj lpaanaajw AabraaHaam wjichaaq HaaAaeloHijm HaaroOaeH Aotij meOowdij Oad-Hajowm HazaeH׃ (HeLeningradV)

ויברך את־יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד־היום הזה׃ (HeLeningradoV)
wjbrk At-jwsp wjAmr HAlHjm Axr HtHlkw Abtj lpnjw AbrHm wjchq HAlHjm HrOH Atj mOwdj Od-Hjwm HzH׃ (HeLeningradoV)

Benedixitque Iacob Ioseph et ait: “ Deus, in cuius conspectu ambulaverunt patres mei Abraham et Isaac, Deus, qui pascit me ab adulescentia mea usque in praesentem diem, (NovaVulgata)

1.Mose 48,20 *

Also segnete er sie an jenem Tag und sprach: Mit dir wird Israel segnen und sagen: Gott mache dich wie Ephraim und Manasse! Also setzte er Ephraim dem Manasse voran. (Schlachter)
καὶ εὐλόγησεν αὐτοὺς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγων ἐν ὑμῖν εὐλογηθήσεται ισραηλ λέγοντες ποιήσαι σε ὁ θεὸς ὡς εφραιμ καὶ ὡς μανασση καὶ ἔθηκεν τὸν εφραιμ ἔμπροσθεν τοῦ μανασση (Septuaginta)
kai eylogehsen aytoys en teh ehmera ekeineh legohn en ymin eylogehthehsetai israehl legontes poiehsai se o theos ohs ephraim kai ohs manasseh kai ethehken ton ephraim emprosthen toy manasseh (Septuaginta)

וַיְבָרֲכֵם בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹור בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת־אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה׃ (HeLeningradV)
wajbaarakem bajowm HaHwA leAmowr bkaa jbaarek jixraaAel leAmor jximkaa AaeloHijm kAaeprajim wkimnaxxaeH wajaaxaem Aaet-Aaeprajim lipnej mnaxxaeH׃ (HeLeningradV)

ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את־אפרים לפני מנשה׃ (HeLeningradoV)
wjbrkm bjwm HHwA lAmwr bk jbrk jxrAl lAmr jxmk AlHjm kAprjm wkmnxH wjxm At-Aprjm lpnj mnxH׃ (HeLeningradoV)

Benedixitque eis in die illo dicens: “ In te benedicet Israel atque dicet: "Faciat te Deus sicut Ephraim et sicut Manasse!" ”. Constituitque Ephraim ante Manassen. (NovaVulgata)

1.Mose 48,21 *

Und Israel sprach zu Joseph: Siehe, ich sterbe; aber Gott wird mit euch sein und wird euch in das Land eurer Väter zurückbringen. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ισραηλ τῷ ιωσηφ ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω καὶ ἔσται ὁ θεὸς μεθ' ὑμῶν καὶ ἀποστρέψει ὑμᾶς εἰς τὴν γῆν τῶν πατέρων ὑμῶν (Septuaginta)
eipen de israehl toh iohsehph idoy egoh apothnehskoh kai estai o theos meth' ymohn kai apostrepsei ymas eis tehn gehn tohn paterohn ymohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יֹוסֵף הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jixraaAel Aael-jowsep HineH Aaanokij met wHaajaaH AaeloHijm Oimaakaem wHexxijb Aaetkaem Aael-Aaeraec Aabotejkaem׃ (HeLeningradV)

ויאמר ישראל אל־יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל־ארץ אבתיכם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jxrAl Al-jwsp HnH Ankj mt wHjH AlHjm Omkm wHxjb Atkm Al-Arc Abtjkm׃ (HeLeningradoV)

Et ait ad Ioseph filium suum: “ En ego morior, et erit Deus vobiscum reducetque vos ad terram patrum vestrorum. (NovaVulgata)

1.Mose 49,18 *

O HERR, ich warte auf dein Heil! (Schlachter)
τὴν σωτηρίαν περιμένω κυρίου (Septuaginta)
tehn sohtehrian perimenoh kyrioy (Septuaginta)

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
lijxxwOaatkaa qiwijtij jHwaaH׃ (HeLeningradV)

לישועתך קויתי יהוה׃ (HeLeningradoV)
ljxwOtk qwjtj jHwH׃ (HeLeningradoV)

Salutare tuum exspectabo, Domine! (NovaVulgata)

1.Mose 49,25 *

Von deines Vaters Gott werde dir geholfen, und Gott der Allmächtige segne dich mit Segnungen vom Himmel herab, mit Segnungen der Tiefe, die unten liegt, mit Segnungen von Brüsten und Mutterschoß! (Schlachter)
παρὰ θεοῦ τοῦ πατρός σου καὶ ἐβοήθησέν σοι ὁ θεὸς ὁ ἐμὸς καὶ εὐλόγησέν σε εὐλογίαν οὐρανοῦ ἄνωθεν καὶ εὐλογίαν γῆς ἐχούσης πάντα ἕνεκεν εὐλογίας μαστῶν καὶ μήτρας (Septuaginta)
para theoy toy patros soy kai eboehthehsen soi o theos o emos kai eylogehsen se eylogian oyranoy anohthen kai eylogian gehs echoysehs panta eneken eylogias mastohn kai mehtras (Septuaginta)

מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהֹום רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ (HeLeningradV)
meAel Aaabijkaa wjaOzraekaa wAet xxadaj wijbaarkaekaa birkot xxaamajim meOaal birkot tHowm robaecaet taahat birkot xxaadajim waaraaham׃ (HeLeningradV)

מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃ (HeLeningradoV)
mAl Abjk wjOzrk wAt xdj wjbrkk brkt xmjm mOl brkt tHwm rbct tht brkt xdjm wrhm׃ (HeLeningradoV)

Deus patris tui erit adiutor tuus, et Omnipotens benedicet tibi benedictionibus caeli desuper, benedictionibus abyssi iacentis deorsum, benedictionibus uberum et vulvae. (NovaVulgata)

1.Mose 50,17 *

Also sollt ihr zu Joseph sagen: Bitte, vergib doch deinen Brüdern die Missetat und ihre Sünde, daß sie so übel an dir getan! So vergib nun den Dienern des Gottes deines Vaters ihre Missetat! Aber Joseph weinte, als sie ihm das sagen ließen. (Schlachter)
οὕτως εἴπατε ιωσηφ ἄφες αὐτοῖς τὴν ἀδικίαν καὶ τὴν ἁμαρτίαν αὐτῶν ὅτι πονηρά σοι ἐνεδείξαντο καὶ νῦν δέξαι τὴν ἀδικίαν τῶν θεραπόντων τοῦ θεοῦ τοῦ πατρός σου καὶ ἔκλαυσεν ιωσηφ λαλούντων αὐτῶν πρὸς αὐτόν (Septuaginta)
oytohs eipate iohsehph aphes aytois tehn adikian kai tehn amartian aytohn oti ponehra soi enedeixanto kai nyn dexai tehn adikian tohn therapontohn toy theoy toy patros soy kai eklaysen iohsehph laloyntohn aytohn pros ayton (Septuaginta)

כֹּה־תֹאמְרוּ לְיֹוסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי־רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יֹוסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו׃ (HeLeningradV)
koH-toAmrw ljowsep AaanaaA xaaA naaA paexxaO Aahaejkaa whaTaaAtaam kij-raaOaaH gmaalwkaa wOataaH xaaA naaA lpaexxaO Oabdej AaeloHej Aaabijkaa wajebk jowsep bdabraam Aelaajw׃ (HeLeningradV)

כה־תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי־רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃ (HeLeningradoV)
kH-tAmrw ljwsp AnA xA nA pxO Ahjk whTAtm kj-rOH gmlwk wOtH xA nA lpxO Obdj AlHj Abjk wjbk jwsp bdbrm Aljw׃ (HeLeningradoV)

ut haec tibi verbis illius diceremus: "Obsecro, ut obliviscaris sceleris fratrum tuorum et peccati atque malitiae, quam exercuerunt in te". Nos quoque oramus, ut servis Dei patris tui dimittas iniquitatem hanc ”. Quibus auditis, flevit Ioseph. (NovaVulgata)

1.Mose 50,19 *

Aber Joseph sprach zu ihnen: Fürchtet euch nicht! Bin ich denn an Gottes Statt? (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐτοῖς ιωσηφ μὴ φοβεῖσθε τοῦ γὰρ θεοῦ εἰμι ἐγώ (Septuaginta)
kai eipen aytois iohsehph meh phobeisthe toy gar theoy eimi egoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יֹוסֵף אַל־תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaleHaem jowsep Aal-tijraaAw kij Hatahat AaeloHijm Aaanij׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהם יוסף אל־תיראו כי התחת אלהים אני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHm jwsp Al-tjrAw kj Htht AlHjm Anj׃ (HeLeningradoV)

Quibus ille respondit: “ Nolite timere. Num Dei possumus resistere voluntati? (NovaVulgata)

1.Mose 50,20 *

Ihr gedachtet zwar Böses wider mich; aber Gott gedachte es gut zu machen, daß er täte, wie es jetzt am Tage ist, um viel Volk am Leben zu erhalten. (Schlachter)
ὑμεῖς ἐβουλεύσασθε κατ' ἐμοῦ εἰς πονηρά ὁ δὲ θεὸς ἐβουλεύσατο περὶ ἐμοῦ εἰς ἀγαθά ὅπως ἂν γενηθῇ ὡς σήμερον ἵνα διατραφῇ λαὸς πολύς (Septuaginta)
ymeis eboyleysasthe kat' emoy eis ponehra o de theos eboyleysato peri emoy eis agatha opohs an genehtheh ohs sehmeron ina diatrapheh laos polys (Septuaginta)

וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיֹּום הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם־רָב׃ (HeLeningradV)
wAataem haxxabtaem Oaalaj raaOaaH AaeloHijm haxxaabaaH lTobaaH lmaOan OaxoH kajowm HazaeH lHahajot Oam-raab׃ (HeLeningradV)

ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם־רב׃ (HeLeningradoV)
wAtm hxbtm Olj rOH AlHjm hxbH lTbH lmOn OxH kjwm HzH lHhjt Om-rb׃ (HeLeningradoV)

Vos cogitastis de me malum; sed Deus vertit illud in bonum, ut exaltaret me, sicut in praesentiarum cernitis, et salvos faceret multos populos. (NovaVulgata)

1.Mose 50,24 *

Und Joseph sprach zu seinen Brüdern: Ich sterbe; aber Gott wird euch gewiß heimsuchen und aus diesem Lande hinaufführen in das Land, das er Abraham, Isaak und Jakob geschworen hat. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ιωσηφ τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ λέγων ἐγὼ ἀποθνῄσκω ἐπισκοπῇ δὲ ἐπισκέψεται ὑμᾶς ὁ θεὸς καὶ ἀνάξει ὑμᾶς ἐκ τῆς γῆς ταύτης εἰς τὴν γῆν ἣν ὤμοσεν ὁ θεὸς τοῖς πατράσιν ἡμῶν αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ (Septuaginta)
kai eipen iohsehph tois adelphois aytoy legohn egoh apothnehskoh episkopeh de episkepsetai ymas o theos kai anaxei ymas ek tehs gehs taytehs eis tehn gehn ehn ohmosen o theos tois patrasin ehmohn abraam kai isaak kai iakohb (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יֹוסֵף אֶל־אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jowsep Aael-Aaehaajw Aaanokij met weAloHijm paaqod jipqod Aaetkaem wHaeOaelaaH Aaetkaem min-HaaAaaraec HazoAt Aael-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaO lAabraaHaam ljichaaq wljaOaqob׃ (HeLeningradV)

ויאמר יוסף אל־אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן־הארץ הזאת אל־הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jwsp Al-Ahjw Ankj mt wAlHjm pqd jpqd Atkm wHOlH Atkm mn-HArc HzAt Al-HArc Axr nxbO lAbrHm ljchq wljOqb׃ (HeLeningradoV)

Quibus transactis, locutus est fratribus suis: “ Post mortem meam Deus visitabit vos et ascendere vos faciet de terra ista ad terram, quam iuravit Abraham, Isaac et Iacob ”. (NovaVulgata)

1.Mose 50,25 *

Und er nahm einen Eid von den Kindern Israels und sprach: Wenn Gott euch heimsuchen wird, so sollt ihr meine Gebeine von hier hinaufbringen! (Schlachter)
καὶ ὥρκισεν ιωσηφ τοὺς υἱοὺς ισραηλ λέγων ἐν τῇ ἐπισκοπῇ ᾗ ἐπισκέψεται ὑμᾶς ὁ θεός καὶ συνανοίσετε τὰ ὀστᾶ μου ἐντεῦθεν μεθ' ὑμῶν (Septuaginta)
kai ohrkisen iohsehph toys yioys israehl legohn en teh episkopeh eh episkepsetai ymas o theos kai synanoisete ta osta moy enteythen meth' ymohn (Septuaginta)

וַיַּשְׁבַּע יֹוסֵף אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה׃ (HeLeningradV)
wajaxxbaO jowsep Aaet-bnej jixraaAel leAmor paaqod jipqod AaeloHijm Aaetkaem wHaOalitaem Aaet-Oacmotaj mizaeH׃ (HeLeningradV)

וישבע יוסף את־בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את־עצמתי מזה׃ (HeLeningradoV)
wjxbO jwsp At-bnj jxrAl lAmr pqd jpqd AlHjm Atkm wHOltm At-Ocmtj mzH׃ (HeLeningradoV)

Cumque adiurasset eos atque dixisset: “ Deus visitabit vos; asportate ossa mea vobiscum de loco isto ”, (NovaVulgata)


2.Mose

2.Mose 1,17 *

Aber die Hebammen fürchteten Gott und taten nicht, wie ihnen der ägyptische König befohlen hatte, sondern ließen die Kinder leben. (Schlachter)
ἐφοβήθησαν δὲ αἱ μαῖαι τὸν θεὸν καὶ οὐκ ἐποίησαν καθότι συνέταξεν αὐταῖς ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου καὶ ἐζωογόνουν τὰ ἄρσενα (Septuaginta)
ephobehthehsan de ai maiai ton theon kai oyk epoiehsan kathoti synetaxen aytais o basileys aigyptoy kai ezohogonoyn ta arsena (Septuaginta)

וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת־הַיְלָדִים׃ (HeLeningradV)
watijraeAnaa Hamjaldot Aaet-HaaAaeloHijm wloA Oaaxw kaAaxxaer dibaer AalejHaen maelaek micraajim wathajaejnaa Aaet-Hajlaadijm׃ (HeLeningradV)

ותיראן המילדת את־האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את־הילדים׃ (HeLeningradoV)
wtjrAn Hmjldt At-HAlHjm wlA Oxw kAxr dbr AljHn mlk mcrjm wthjjn At-Hjldjm׃ (HeLeningradoV)

Timuerunt autem obstetrices Deum et non fecerunt iuxta praeceptum regis Aegypti, sed conservabant mares. (NovaVulgata)

2.Mose 1,20 *

Dafür segnete Gott die Hebammen; das Volk aber vermehrte sich und nahm gewaltig zu. (Schlachter)
εὖ δὲ ἐποίει ὁ θεὸς ταῖς μαίαις καὶ ἐπλήθυνεν ὁ λαὸς καὶ ἴσχυεν σφόδρα (Septuaginta)
ey de epoiei o theos tais maiais kai eplehthynen o laos kai ischyen sphodra (Septuaginta)

וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד׃ (HeLeningradV)
wajejTaeb AaeloHijm lamjaldot wajiraeb HaaOaam wajaOacmw mAod׃ (HeLeningradV)

וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ (HeLeningradoV)
wjjTb AlHjm lmjldt wjrb HOm wjOcmw mAd׃ (HeLeningradoV)

Bene ergo fecit Deus obstetricibus, et crevit populus confortatusque est nimis; (NovaVulgata)

2.Mose 1,21 *

Und weil die Hebammen Gott fürchteten, so baute er ihnen Häuser. (Schlachter)
ἐπειδὴ ἐφοβοῦντο αἱ μαῖαι τὸν θεόν ἐποίησαν ἑαυταῖς οἰκίας (Septuaginta)
epeideh ephoboynto ai maiai ton theon epoiehsan eaytais oikias (Septuaginta)

וַיְהִי כִּי־יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים׃ (HeLeningradV)
wajHij kij-jaarAw Hamjaldot Aaet-HaaAaeloHijm wajaOax laaHaem baatijm׃ (HeLeningradV)

ויהי כי־יראו המילדת את־האלהים ויעש להם בתים׃ (HeLeningradoV)
wjHj kj-jrAw Hmjldt At-HAlHjm wjOx lHm btjm׃ (HeLeningradoV)

et, quia timuerunt obstetrices Deum, aedificavit illis domos. (NovaVulgata)

2.Mose 2,23 *

Aber viele Tage darnach starb der König in Ägypten. Und die Kinder Israel seufzten über ihre Knechtschaft und schrieen. Und ihr Geschrei über ihre Knechtschaft kam vor Gott. (Schlachter)
μετὰ δὲ τὰς ἡμέρας τὰς πολλὰς ἐκείνας ἐτελεύτησεν ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου καὶ κατεστέναξαν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἀπὸ τῶν ἔργων καὶ ἀνεβόησαν καὶ ἀνέβη ἡ βοὴ αὐτῶν πρὸς τὸν θεὸν ἀπὸ τῶν ἔργων (Septuaginta)
meta de tas ehmeras tas pollas ekeinas eteleytehsen o basileys aigyptoy kai katestenaxan oi yioi israehl apo tohn ergohn kai aneboehsan kai anebeh eh boeh aytohn pros ton theon apo tohn ergohn (Septuaginta)

וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים מִן־הָעֲבֹדָה׃ (HeLeningradV)
wajHij bajaamijm Haarabijm HaaHem wajaamaat maelaek micrajim wajeAaanhw bnej-jixraaAel min-HaaOabodaaH wajizOaaqw wataOal xxawOaataam Aael-HaaAaeloHijm min-HaaOabodaaH׃ (HeLeningradV)

ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני־ישראל מן־העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל־האלהים מן־העבדה׃ (HeLeningradoV)
wjHj bjmjm Hrbjm HHm wjmt mlk mcrjm wjAnhw bnj-jxrAl mn-HObdH wjzOqw wtOl xwOtm Al-HAlHjm mn-HObdH׃ (HeLeningradoV)

Post multum vero temporis mortuus est rex Aegypti; et ingemiscentes filii Israel propter opera vociferati sunt, ascenditque clamor eorum ad Deum ab operibus. (NovaVulgata)

2.Mose 2,24 *

Und Gott erhörte ihr Wehklagen, und Gott gedachte an seinen Bund mit Abraham, Isaak und Jakob. (Schlachter)
καὶ εἰσήκουσεν ὁ θεὸς τὸν στεναγμὸν αὐτῶν καὶ ἐμνήσθη ὁ θεὸς τῆς διαθήκης αὐτοῦ τῆς πρὸς αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ (Septuaginta)
kai eisehkoysen o theos ton stenagmon aytohn kai emnehstheh o theos tehs diathehkehs aytoy tehs pros abraam kai isaak kai iakohb (Septuaginta)

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתֹו אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב׃ (HeLeningradV)
wajixxmaO AaeloHijm Aaet-naAaqaataam wajizkor AaeloHijm Aaet-brijtow Aaet-AabraaHaam Aaet-jichaaq wAaet-jaOaqob׃ (HeLeningradV)

וישמע אלהים את־נאקתם ויזכר אלהים את־בריתו את־אברהם את־יצחק ואת־יעקב׃ (HeLeningradoV)
wjxmO AlHjm At-nAqtm wjzkr AlHjm At-brjtw At-AbrHm At-jchq wAt-jOqb׃ (HeLeningradoV)

Et audivit gemitum eorum ac recordatus est foederis, quod pepigit cum Abraham, Isaac et Iacob; (NovaVulgata)

2.Mose 2,25 *

Und Gott sah die Kinder Israel an, und Gott nahm Kenntnis davon. (Schlachter)
καὶ ἐπεῖδεν ὁ θεὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ ἐγνώσθη αὐτοῖς (Septuaginta)
kai epeiden o theos toys yioys israehl kai egnohstheh aytois (Septuaginta)

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים׃ ס (HeLeningradV)
wajarA AaeloHijm Aaet-bnej jixraaAel wajedaO AaeloHijm׃ s (HeLeningradV)

וירא אלהים את־בני ישראל וידע אלהים׃ ס (HeLeningradoV)
wjrA AlHjm At-bnj jxrAl wjdO AlHjm׃ s (HeLeningradoV)

et respexit Dominus filios Israel et apparuit eis. (NovaVulgata)

2.Mose 3,1 *

Mose aber hütete die Schafe Jethros, seines Schwiegervaters, des Priesters in Midian, und trieb die Schafe hinten in die Wüste und kam an den Berg Gottes Horeb. (Schlachter)
καὶ μωυσῆς ἦν ποιμαίνων τὰ πρόβατα ιοθορ τοῦ γαμβροῦ αὐτοῦ τοῦ ἱερέως μαδιαμ καὶ ἤγαγεν τὰ πρόβατα ὑπὸ τὴν ἔρημον καὶ ἦλθεν εἰς τὸ ὄρος χωρηβ (Septuaginta)
kai mohysehs ehn poimainohn ta probata iothor toy gambroy aytoy toy iereohs madiam kai ehgagen ta probata ypo tehn erehmon kai ehlthen eis to oros chohrehb (Septuaginta)

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת־צֹאן יִתְרֹו חֹתְנֹו כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת־הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל־הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה׃ (HeLeningradV)
wmoxxaeH HaajaaH roOaeH Aaet-coAn jitrow hotnow koHen midjaan wajinHag Aaet-HacoAn Aahar Hamidbaar wajaaboA Aael-Har HaaAaeloHijm horebaaH׃ (HeLeningradV)

ומשה היה רעה את־צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את־הצאן אחר המדבר ויבא אל־הר האלהים חרבה׃ (HeLeningradoV)
wmxH HjH rOH At-cAn jtrw htnw kHn mdjn wjnHg At-HcAn Ahr Hmdbr wjbA Al-Hr HAlHjm hrbH׃ (HeLeningradoV)

Moyses autem pascebat oves Iethro soceri sui sacerdotis Ma dian; cumque minasset gregem ultra desertum, venit ad montem Dei Horeb. (NovaVulgata)

2.Mose 3,2 *

Und der Engel des HERRN erschien ihm in einer Feuerflamme mitten aus dem Dornbusch. Und als er sich umsah, siehe, da brannte der Dornbusch im Feuer, und der Dornbusch ward doch nicht verzehrt. (Schlachter)
ὤφθη δὲ αὐτῷ ἄγγελος κυρίου ἐν φλογὶ πυρὸς ἐκ τοῦ βάτου καὶ ὁρᾷ ὅτι ὁ βάτος καίεται πυρί ὁ δὲ βάτος οὐ κατεκαίετο (Septuaginta)
ohphtheh de aytoh aggelos kyrioy en phlogi pyros ek toy batoy kai ora oti o batos kaietai pyri o de batos oy katekaieto (Septuaginta)

וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתֹּוךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל׃ (HeLeningradV)
wajeraaA malAak jHowaaH Aelaajw blabat-Aexx mitowk HasnaeH wajarA wHineH HasnaeH boOer baaAexx wHasnaeH Aejnaenw Aukaal׃ (HeLeningradV)

וירא מלאך יהוה אליו בלבת־אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃ (HeLeningradoV)
wjrA mlAk jHwH Aljw blbt-Ax mtwk HsnH wjrA wHnH HsnH bOr bAx wHsnH Ajnnw Akl׃ (HeLeningradoV)

Apparuitque ei angelus Domini in flamma ignis de medio rubi; et videbat quod rubus arderet et non combureretur. (NovaVulgata)

2.Mose 3,4 *

Als aber der HERR sah, daß er hinzutrat, um zu sehen, rief ihm Gott mitten aus dem Dornbusch und sprach: Mose, Mose! Er antwortete: Hier bin ich! (Schlachter)
ὡς δὲ εἶδεν κύριος ὅτι προσάγει ἰδεῖν ἐκάλεσεν αὐτὸν κύριος ἐκ τοῦ βάτου λέγων μωυσῆ μωυσῆ ὁ δὲ εἶπεν τί ἐστιν (Septuaginta)
ohs de eiden kyrios oti prosagei idein ekalesen ayton kyrios ek toy batoy legohn mohyseh mohyseh o de eipen ti estin (Septuaginta)

וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאֹות וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתֹּוךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ (HeLeningradV)
wajarA jHwaaH kij saar lirAowt wajiqraaA Aelaajw AaeloHijm mitowk HasnaeH wajoAmaer moxxaeH moxxaeH wajoAmaer Hinenij׃ (HeLeningradV)

וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃ (HeLeningradoV)
wjrA jHwH kj sr lrAwt wjqrA Aljw AlHjm mtwk HsnH wjAmr mxH mxH wjAmr Hnnj׃ (HeLeningradoV)

Cernens autem Dominus quod pergeret ad videndum, vocavit eum Deus de medio rubi et ait: “ Moyses, Moyses ”. Qui respondit: “ Adsum ”. (NovaVulgata)

2.Mose 3,6 *

Und er sprach: Ich bin der Gott deines Vaters, der Gott Abrahams, der Gott Isaaks und der Gott Jakobs! Da verdeckte Mose sein Angesicht; denn er fürchtete sich, Gott anzuschauen. (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ εἰμι ὁ θεὸς τοῦ πατρός σου θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ ἀπέστρεψεν δὲ μωυσῆς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ εὐλαβεῖτο γὰρ κατεμβλέψαι ἐνώπιον τοῦ θεοῦ (Septuaginta)
kai eipen aytoh egoh eimi o theos toy patros soy theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb apestrepsen de mohysehs to prosohpon aytoy eylabeito gar katemblepsai enohpion toy theoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל־הָאֱלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aaanokij AaeloHej Aaabijkaa AaeloHej AabraaHaam AaeloHej jichaaq weAloHej jaOaqob wajaster moxxaeH paanaajw kij jaareA meHabijT Aael-HaaAaeloHijm׃ (HeLeningradV)

ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל־האלהים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Ankj AlHj Abjk AlHj AbrHm AlHj jchq wAlHj jOqb wjstr mxH pnjw kj jrA mHbjT Al-HAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Et ait: “ Ego sum Deus patris tui, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus Iacob ”. Abscondit Moyses faciem suam; non enim audebat aspicere contra Deum. (NovaVulgata)

2.Mose 3,7 *

Und der HERR sprach: Ich habe das Elend meines Volkes in Ägypten angesehen und habe ihr Geschrei gehört über die, welche sie treiben; ja ich kenne ihre Schmerzen; (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἰδὼν εἶδον τὴν κάκωσιν τοῦ λαοῦ μου τοῦ ἐν αἰγύπτῳ καὶ τῆς κραυγῆς αὐτῶν ἀκήκοα ἀπὸ τῶν ἐργοδιωκτῶν οἶδα γὰρ τὴν ὀδύνην αὐτῶν (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn idohn eidon tehn kakohsin toy laoy moy toy en aigyptoh kai tehs kraygehs aytohn akehkoa apo tohn ergodiohktohn oida gar tehn odynehn aytohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת־צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת־מַכְאֹבָיו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH raaAoH raaAijtij Aaet-Oaanij Oamij Aaxxaer bmicraajim wAaet-caOaqaataam xxaamaOtij mipnej nogxaajw kij jaadaOtij Aaet-makAobaajw׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה ראה ראיתי את־עני עמי אשר במצרים ואת־צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את־מכאביו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH rAH rAjtj At-Onj Omj Axr bmcrjm wAt-cOqtm xmOtj mpnj ngxjw kj jdOtj At-mkAbjw׃ (HeLeningradoV)

Cui ait Dominus: “ Vidi afflictionem populi mei in Aegypto et clamorem eius audivi propter duritiam exactorum eorum. (NovaVulgata)

2.Mose 3,11 *

Mose sprach zu Gott: Wer bin ich, daß ich zum Pharao gehe, und daß ich die Kinder Israel aus Ägypten führe? (Schlachter)
καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς τὸν θεόν τίς εἰμι ὅτι πορεύσομαι πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου καὶ ὅτι ἐξάξω τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου (Septuaginta)
kai eipen mohysehs pros ton theon tis eimi oti poreysomai pros pharaoh basilea aigyptoy kai oti exaxoh toys yioys israehl ek gehs aigyptoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל־פַּרְעֹה וְכִי אֹוצִיא אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaAaeloHijm mij Aaanokij kij Aelek Aael-parOoH wkij AowcijA Aaet-bnej jixraaAel mimicraajim׃ (HeLeningradV)

ויאמר משה אל־האלהים מי אנכי כי אלך אל־פרעה וכי אוציא את־בני ישראל ממצרים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH Al-HAlHjm mj Ankj kj Alk Al-prOH wkj AwcjA At-bnj jxrAl mmcrjm׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Moyses ad Deum: “ Quis sum ego, ut vadam ad pharaonem et educam filios Israel de Aegypto? ”. (NovaVulgata)

2.Mose 3,12 *

Er sprach: Ich will mit dir sein; und dies soll dir das Zeichen sein, daß ich dich gesandt habe: Wenn du das Volk aus Ägypten geführt hast, werdet ihr auf diesem Berge Gott dienen. (Schlachter)
εἶπεν δὲ ὁ θεὸς μωυσεῖ λέγων ὅτι ἔσομαι μετὰ σοῦ καὶ τοῦτό σοι τὸ σημεῖον ὅτι ἐγώ σε ἐξαποστέλλω ἐν τῷ ἐξαγαγεῖν σε τὸν λαόν μου ἐξ αἰγύπτου καὶ λατρεύσετε τῷ θεῷ ἐν τῷ ὄρει τούτῳ (Septuaginta)
eipen de o theos mohysei legohn oti esomai meta soy kai toyto soi to sehmeion oti egoh se exapostelloh en toh exagagein se ton laon moy ex aigyptoy kai latreysete toh theoh en toh orei toytoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר כִּי־אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה־לְּךָ הָאֹות כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהֹוצִיאֲךָ אֶת־הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת־הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer kij-AaeHjaeH Oimaak wzaeH-lkaa HaaAowt kij Aaanokij xxlahtijkaa bHowcijAakaa Aaet-HaaOaam mimicrajim taOabdwn Aaet-HaaAaeloHijm Oal HaaHaar HazaeH׃ (HeLeningradV)

ויאמר כי־אהיה עמך וזה־לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את־העם ממצרים תעבדון את־האלהים על ההר הזה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr kj-AHjH Omk wzH-lk HAwt kj Ankj xlhtjk bHwcjAk At-HOm mmcrjm tObdwn At-HAlHjm Ol HHr HzH׃ (HeLeningradoV)

Qui dixit ei: “ Ego ero tecum; et hoc habebis signum quod miserim te: cum eduxeris populum de Aegypto, servietis Deo super montem istum ”. (NovaVulgata)

2.Mose 3,13 *

Mose sprach zu Gott: Siehe, wenn ich zu den Kindern Israel komme und zu ihnen sage: Der Gott eurer Väter hat mich zu euch gesandt, und sie mich fragen werden: Wie heißt sein Name? Was soll ich ihnen sagen? (Schlachter)
καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς τὸν θεόν ἰδοὺ ἐγὼ ἐλεύσομαι πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ ἐρῶ πρὸς αὐτούς ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν ἀπέσταλκέν με πρὸς ὑμᾶς ἐρωτήσουσίν με τί ὄνομα αὐτῷ τί ἐρῶ πρὸς αὐτούς (Septuaginta)
kai eipen mohysehs pros ton theon idoy egoh eleysomai pros toys yioys israehl kai eroh pros aytoys o theos tohn paterohn ymohn apestalken me pros ymas erohtehsoysin me ti onoma aytoh ti eroh pros aytoys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבֹותֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ־לִי מַה־שְּׁמֹו מָה אֹמַר אֲלֵהֶם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaAaeloHijm HineH Aaanokij baaA Aael-bnej jixraaAel wAaamartij laaHaem AaeloHej Aabowtejkaem xxlaahanij Aalejkaem wAaamrw-lij maH-xxmow maaH Aomar AaleHaem׃ (HeLeningradV)

ויאמר משה אל־האלהים הנה אנכי בא אל־בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו־לי מה־שמו מה אמר אלהם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH Al-HAlHjm HnH Ankj bA Al-bnj jxrAl wAmrtj lHm AlHj Abwtjkm xlhnj Aljkm wAmrw-lj mH-xmw mH Amr AlHm׃ (HeLeningradoV)

Ait Moyses ad Deum: “ Ecce, ego vadam ad filios Israel et dicam eis: Deus patrum vestrorum misit me ad vos. Si dixerint mihi: "Quod est nomen eius?" quid dicam eis? ”. (NovaVulgata)

2.Mose 3,14 *

Gott sprach zu Mose: «Ich bin, der ich bin!» Und er sprach: Also sollst du zu den Kindern Israel sagen: «Ich bin», der hat mich zu euch gesandt. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς μωυσῆν ἐγώ εἰμι ὁ ὤν καὶ εἶπεν οὕτως ἐρεῖς τοῖς υἱοῖς ισραηλ ὁ ὢν ἀπέσταλκέν με πρὸς ὑμᾶς (Septuaginta)
kai eipen o theos pros mohysehn egoh eimi o ohn kai eipen oytohs ereis tois yiois israehl o ohn apestalken me pros ymas (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer AaeloHijm Aael-moxxaeH AaeHjaeH Aaxxaer AaeHjaeH wajoAmaer koH toAmar libnej jixraaAel AaeHjaeH xxlaahanij Aalejkaem׃ (HeLeningradV)

ויאמר אלהים אל־משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr AlHjm Al-mxH AHjH Axr AHjH wjAmr kH tAmr lbnj jxrAl AHjH xlhnj Aljkm׃ (HeLeningradoV)

Dixit Deus ad Moysen: “ Ego sum qui sum ”. Ait: “ Sic dices filiis Israel: Qui sum misit me ad vos ”. (NovaVulgata)

2.Mose 3,15 *

Und nochmals sprach Gott zu Mose: Also sollst du zu den Kindern Israel sagen: Der HERR, der Gott eurer Väter, der Gott Abrahams, der Gott Isaaks und der Gott Jakobs, hat mich zu euch gesandt; das ist mein Name ewiglich und meine Benennung für und für. (Schlachter)
καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πάλιν πρὸς μωυσῆν οὕτως ἐρεῖς τοῖς υἱοῖς ισραηλ κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ ἀπέσταλκέν με πρὸς ὑμᾶς τοῦτό μού ἐστιν ὄνομα αἰώνιον καὶ μνημόσυνον γενεῶν γενεαῖς (Septuaginta)
kai eipen o theos palin pros mohysehn oytohs ereis tois yiois israehl kyrios o theos tohn paterohn ymohn theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb apestalken me pros ymas toyto moy estin onoma aiohnion kai mnehmosynon geneohn geneais (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר עֹוד אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה כֹּה־תֹאמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה־שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Oowd AaeloHijm Aael-moxxaeH koH-toAmar Aael-bnej jixraaAel jHwaaH AaeloHej Aabotejkaem AaeloHej AabraaHaam AaeloHej jichaaq weAloHej jaOaqob xxlaahanij Aalejkaem zaeH-xxmij lOolaam wzaeH zikrij ldor dor׃ (HeLeningradV)

ויאמר עוד אלהים אל־משה כה־תאמר אל־בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה־שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Owd AlHjm Al-mxH kH-tAmr Al-bnj jxrAl jHwH AlHj Abtjkm AlHj AbrHm AlHj jchq wAlHj jOqb xlhnj Aljkm zH-xmj lOlm wzH zkrj ldr dr׃ (HeLeningradoV)

Dixitque iterum Deus ad Moysen: “ Haec dices filiis Israel: Dominus, Deus patrum vestrorum, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus lacob, misit me ad vos; hoc nomen mihi est in aeternum, et hoc memoriale meum in generationem et generationem. (NovaVulgata)

2.Mose 3,16 *

Geh hin und versammle die Ältesten von Israel und sprich zu ihnen: Der HERR, der Gott eurer Väter, der Gott Abrahams, Isaaks und Jakobs, ist mir erschienen und hat gesagt: Ich habe achtgegeben auf euch und auf das, was euch in Ägypten widerfahren ist, (Schlachter)
ἐλθὼν οὖν συνάγαγε τὴν γερουσίαν τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν ὦπταί μοι θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ λέγων ἐπισκοπῇ ἐπέσκεμμαι ὑμᾶς καὶ ὅσα συμβέβηκεν ὑμῖν ἐν αἰγύπτῳ (Septuaginta)
elthohn oyn synagage tehn geroysian tohn yiohn israehl kai ereis pros aytoys kyrios o theos tohn paterohn ymohn ohptai moi theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb legohn episkopeh epeskemmai ymas kai osa symbebehken ymin en aigyptoh (Septuaginta)

לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת־הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
lek wAaasaptaa Aaet-ziqnej jixraaAel wAaamartaa AaleHaem jHwaaH AaeloHej Aabotejkaem nirAaaH Aelaj AaeloHej AabraaHaam jichaaq wjaOaqob leAmor paaqod paaqadtij Aaetkaem wAaet-HaeOaaxwj laakaem bmicraajim׃ (HeLeningradV)

לך ואספת את־זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת־העשוי לכם במצרים׃ (HeLeningradoV)
lk wAspt At-zqnj jxrAl wAmrt AlHm jHwH AlHj Abtjkm nrAH Alj AlHj AbrHm jchq wjOqb lAmr pqd pqdtj Atkm wAt-HOxwj lkm bmcrjm׃ (HeLeningradoV)

Vade et congrega seniores Israel et dices ad eos: Dominus, Deus patrum vestrorum, apparuit mihi, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus Iacob, dicens: Visitans visitavi vos et vidi omnia, quae acciderunt vobis in Aegypto; (NovaVulgata)

2.Mose 3,18 *

Und wenn sie auf dich hören, so sollst du und die Ältesten von Israel zum König von Ägypten hineingehen und zu ihm sagen: Der HERR, der Hebräer Gott, ist uns begegnet. So laß uns nun drei Tagereisen weit in die Wüste gehen, daß wir dem HERRN, unserm Gott, opfern! (Schlachter)
καὶ εἰσακούσονταί σου τῆς φωνῆς καὶ εἰσελεύσῃ σὺ καὶ ἡ γερουσία ισραηλ πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν ὁ θεὸς τῶν εβραίων προσκέκληται ἡμᾶς πορευσώμεθα οὖν ὁδὸν τριῶν ἡμερῶν εἰς τὴν ἔρημον ἵνα θύσωμεν τῷ θεῷ ἡμῶν (Septuaginta)
kai eisakoysontai soy tehs phohnehs kai eiseleyseh sy kai eh geroysia israehl pros pharaoh basilea aigyptoy kai ereis pros ayton o theos tohn ebraiohn proskeklehtai ehmas poreysohmetha oyn odon triohn ehmerohn eis tehn erehmon ina thysohmen toh theoh ehmohn (Septuaginta)

וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה־נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ׃ (HeLeningradV)
wxxaamOw lqolaekaa wbaaAtaa AataaH wziqnej jixraaAel Aael-maelaek micrajim waAamartaem Aelaajw jHwaaH AaeloHej HaaOibrijijm niqraaH Oaalejnw wOataaH nelakaaH-naaA daeraek xxloxxaet jaamijm bamidbaar wnizbhaaH lajHwaaH AaeloHejnw׃ (HeLeningradV)

ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל־מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה־נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו׃ (HeLeningradoV)
wxmOw lqlk wbAt AtH wzqnj jxrAl Al-mlk mcrjm wAmrtm Aljw jHwH AlHj HObrjjm nqrH Oljnw wOtH nlkH-nA drk xlxt jmjm bmdbr wnzbhH ljHwH AlHjnw׃ (HeLeningradoV)

Et audient vocem tuam; ingredierisque tu et seniores Israel ad regem Aegypti, et dicetis ad eum: Dominus, Deus Hebraeorum, occurrit nobis; et nunc eamus viam trium dierum in solitudinem, ut immolemus Domino Deo nostro. (NovaVulgata)

2.Mose 4,1 *

Da antwortete Mose und sprach: Und wenn sie mir nicht glauben und nicht auf mich hören, sondern sagen: Der HERR ist dir nicht erschienen? (Schlachter)
ἀπεκρίθη δὲ μωυσῆς καὶ εἶπεν ἐὰν οὖν μὴ πιστεύσωσίν μοι μηδὲ εἰσακούσωσιν τῆς φωνῆς μου ἐροῦσιν γὰρ ὅτι οὐκ ὦπταί σοι ὁ θεός τί ἐρῶ πρὸς αὐτούς (Septuaginta)
apekritheh de mohysehs kai eipen ean oyn meh pisteysohsin moi mehde eisakoysohsin tehs phohnehs moy eroysin gar oti oyk ohptai soi o theos ti eroh pros aytoys (Septuaginta)

וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא־יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא־נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajaOan moxxaeH wajoAmaer wHen loA-jaAamijnw lij wloA jixxmOw bqolij kij joAmrw loA-nirAaaH Aelaejkaa jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויען משה ויאמר והן לא־יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא־נראה אליך יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjOn mxH wjAmr wHn lA-jAmjnw lj wlA jxmOw bqlj kj jAmrw lA-nrAH Aljk jHwH׃ (HeLeningradoV)

Respondens Moyses ait: “ Quid autem, si non credent mihi ne que audient vocem meam, sed dicent: "Non apparuit tibi Dominus?" ”. (NovaVulgata)

2.Mose 4,2 *

Der HERR sprach zu ihm: Was hast du in deiner Hand? Er sprach: Einen Stab! (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτῷ κύριος τί τοῦτό ἐστιν τὸ ἐν τῇ χειρί σου ὁ δὲ εἶπεν ῥάβδος (Septuaginta)
eipen de aytoh kyrios ti toyto estin to en teh cheiri soy o de eipen rabdos (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה [מַזֶּה כ] (מַה־זֶּה ק) בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer Aelaajw jHwaaH [mazaeH k] (maH-zaeH q) bjaadaekaa wajoAmaer maTaeH׃ (HeLeningradV)

ויאמר אליו יהוה [מזה כ] (מה־זה ק) בידך ויאמר מטה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr Aljw jHwH [mzH k] (mH-zH q) bjdk wjAmr mTH׃ (HeLeningradoV)

Dixit ergo ad eum: “ Quid est quod tenes in manu tua? ”. Respondit: “ Virga ”. (NovaVulgata)

2.Mose 4,4 *

Aber der HERR sprach zu Mose: Strecke deine Hand aus und ergreife sie beim Schwanz! Da streckte er seine Hand aus und hielt sie. Und sie ward zum Stab in seiner Hand. (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἔκτεινον τὴν χεῖρα καὶ ἐπιλαβοῦ τῆς κέρκου ἐκτείνας οὖν τὴν χεῖρα ἐπελάβετο τῆς κέρκου καὶ ἐγένετο ῥάβδος ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ (Septuaginta)
kai eipen kyrios pros mohysehn ekteinon tehn cheira kai epilaboy tehs kerkoy ekteinas oyn tehn cheira epelabeto tehs kerkoy kai egeneto rabdos en teh cheiri aytoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבֹו וַיִּשְׁלַח יָדֹו וַיַּחֲזֶק בֹּו וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפֹּו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH xxlah jaadkaa waeAaehoz biznaabow wajixxlah jaadow wajahazaeq bow wajHij lmaTaeH bkapow׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH xlh jdk wAhz bznbw wjxlh jdw wjhzq bw wjHj lmTH bkpw׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus: “ Extende manum tuam et apprehende caudam eius! ”. Extendit et tenuit, versaque est in virgam. (NovaVulgata)

2.Mose 4,5 *

Darum werden sie glauben, daß der HERR, der Gott ihrer Väter, der Gott Abrahams, der Gott Isaaks und der Gott Jakobs, dir erschienen ist. (Schlachter)
ἵνα πιστεύσωσίν σοι ὅτι ὦπταί σοι κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων αὐτῶν θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ (Septuaginta)
ina pisteysohsin soi oti ohptai soi kyrios o theos tohn paterohn aytohn theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb (Septuaginta)

לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי־נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ (HeLeningradV)
lmaOan jaAamijnw kij-nirAaaH Aelaejkaa jHwaaH AaeloHej Aabotaam AaeloHej AabraaHaam AaeloHej jichaaq weAloHej jaOaqob׃ (HeLeningradV)

למען יאמינו כי־נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃ (HeLeningradoV)
lmOn jAmjnw kj-nrAH Aljk jHwH AlHj Abtm AlHj AbrHm AlHj jchq wAlHj jOqb׃ (HeLeningradoV)

“ Ut credant, inquit, quod apparuerit tibi Dominus, Deus patrum suorum, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus Iacob ”. (NovaVulgata)

2.Mose 4,6 *

Und der HERR sprach weiter zu ihm: Stecke doch deine Hand in deinen Busen! Da steckte er seine Hand in seinen Busen; und als er sie herauszog, siehe, da war seine Hand aussätzig wie Schnee. (Schlachter)
εἶπεν δὲ αὐτῷ κύριος πάλιν εἰσένεγκε τὴν χεῖρά σου εἰς τὸν κόλπον σου καὶ εἰσήνεγκεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸν κόλπον αὐτοῦ καὶ ἐξήνεγκεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐκ τοῦ κόλπου αὐτοῦ καὶ ἐγενήθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ὡσεὶ χιών (Septuaginta)
eipen de aytoh kyrios palin eisenegke tehn cheira soy eis ton kolpon soy kai eisehnegken tehn cheira aytoy eis ton kolpon aytoy kai exehnegken tehn cheira aytoy ek toy kolpoy aytoy kai egenehtheh eh cheir aytoy ohsei chiohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹו עֹוד הָבֵא־נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדֹו בְּחֵיקֹו וַיֹּוצִאָהּ וְהִנֵּה יָדֹו מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH low Oowd HaabeA-naaA jaadkaa bhejqaekaa wajaabeA jaadow bhejqow wajowciAaaH wHineH jaadow mcoraOat kaxxaalaeg׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה לו עוד הבא־נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH lw Owd HbA-nA jdk bhjqk wjbA jdw bhjqw wjwcAH wHnH jdw mcrOt kxlg׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus rursum: “ Mitte manum tuam in sinum tuum! ”. Quam cum misisset in sinum, protulit leprosam instar nivis. (NovaVulgata)

2.Mose 4,10 *

Mose aber sprach zum HERRN: Ach mein Herr, ich bin kein Mann, der reden kann; ich bin es weder gestern noch vorgestern gewesen und auch nicht, seitdem du mit deinem Knechte geredet hast; denn ich habe einen schwerfälligen Mund und eine schwere Zunge! (Schlachter)
εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς κύριον δέομαι κύριε οὐχ ἱκανός εἰμι πρὸ τῆς ἐχθὲς οὐδὲ πρὸ τῆς τρίτης ἡμέρας οὐδὲ ἀφ' οὗ ἤρξω λαλεῖν τῷ θεράποντί σου ἰσχνόφωνος καὶ βραδύγλωσσος ἐγώ εἰμι (Septuaginta)
eipen de mohysehs pros kyrion deomai kyrie oych ikanos eimi pro tehs echthes oyde pro tehs tritehs ehmeras oyde aph' oy ehrxoh lalein toh theraponti soy ischnophohnos kai bradyglohssos egoh eimi (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמֹול גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל־עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד־פֶּה וּכְבַד לָשֹׁון אָנֹכִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH Aael-jHwaaH bij Aadonaaj loA Aijxx dbaarijm Aaanokij gam mitmowl gam mixxilxxom gam meAaaz dabaerkaa Aael-Oabdaekaa kij kbad-paeH wkbad laaxxown Aaanokij׃ (HeLeningradV)

ויאמר משה אל־יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל־עבדך כי כבד־פה וכבד לשון אנכי׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH Al-jHwH bj Adnj lA Ajx dbrjm Ankj gm mtmwl gm mxlxm gm mAz dbrk Al-Obdk kj kbd-pH wkbd lxwn Ankj׃ (HeLeningradoV)

Ait Moyses: “ Obsecro, Domine, non sum eloquens ab heri et nudiustertius et ex quo locutus es ad servum tuum, nam impeditioris et tardioris linguae sum ”. (NovaVulgata)

2.Mose 4,11 *

Da sprach der HERR zu ihm: Wer hat dem Menschen den Mund erschaffen, oder wer hat den Stummen, oder Tauben, oder Sehenden, oder Blinden gemacht? Habe nicht ich es getan, der HERR? (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν τίς ἔδωκεν στόμα ἀνθρώπῳ καὶ τίς ἐποίησεν δύσκωφον καὶ κωφόν βλέποντα καὶ τυφλόν οὐκ ἐγὼ ὁ θεός (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn tis edohken stoma anthrohpoh kai tis epoiehsen dyskohphon kai kohphon bleponta kai typhlon oyk egoh o theos (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אֹו מִי־יָשׂוּם אִלֵּם אֹו חֵרֵשׁ אֹו פִקֵּחַ אֹו עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aelaajw mij xaam paeH laaAaadaam Aow mij-jaaxwm Ailem Aow herexx Aow piqeha Aow Oiwer HaloA Aaanokij jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי־ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Aljw mj xm pH lAdm Aw mj-jxwm Alm Aw hrx Aw pqh Aw Owr HlA Ankj jHwH׃ (HeLeningradoV)

Dixit Dominus ad eum: “ Quis fecit os hominis? Aut quis fabricatus est mutum vel surdum vel videntem vel caecum? Nonne ego? (NovaVulgata)

2.Mose 4,13 *

Da sprach Mose: Bitte, Herr, sende doch, wen du senden willst! (Schlachter)
καὶ εἶπεν μωυσῆς δέομαι κύριε προχείρισαι δυνάμενον ἄλλον ὃν ἀποστελεῖς (Septuaginta)
kai eipen mohysehs deomai kyrie procheirisai dynamenon allon on aposteleis (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח־נָא בְּיַד־תִּשְׁלָח׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer bij Aadonaaj xxlah-naaA bjad-tixxlaah׃ (HeLeningradV)

ויאמר בי אדני שלח־נא ביד־תשלח׃ (HeLeningradoV)
wjAmr bj Adnj xlh-nA bjd-txlh׃ (HeLeningradoV)

At ille: “ Obsecro, inquit, Domine, mitte quem missurus es ”. (NovaVulgata)

2.Mose 4,14 *

Da ward der HERR sehr zornig über Mose und sprach: Weiß ich denn nicht, daß dein Bruder Aaron, der Levit, wohl reden kann? Und siehe, er kommt sogar heraus, dir entgegen, und wenn er dich sieht, so wird er sich von Herzen freuen. (Schlachter)
καὶ θυμωθεὶς ὀργῇ κύριος ἐπὶ μωυσῆν εἶπεν οὐκ ἰδοὺ ααρων ὁ ἀδελφός σου ὁ λευίτης ἐπίσταμαι ὅτι λαλῶν λαλήσει αὐτός σοι καὶ ἰδοὺ αὐτὸς ἐξελεύσεται εἰς συνάντησίν σοι καὶ ἰδών σε χαρήσεται ἐν ἑαυτῷ (Septuaginta)
kai thymohtheis orgeh kyrios epi mohysehn eipen oyk idoy aarohn o adelphos soy o leyitehs epistamai oti lalohn lalehsei aytos soi kai idoy aytos exeleysetai eis synantehsin soi kai idohn se charehsetai en eaytoh (Septuaginta)

וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי־דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה־הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבֹּו׃ (HeLeningradV)
wajihar-Aap jHwaaH bmoxxaeH wajoAmaer HaloA AaHaron Aaahijkaa Halewij jaadaOtij kij-daber jdaber HwA wgam HineH-HwA joceA liqraaAtaekaa wraaAakaa wxaamah blibow׃ (HeLeningradV)

ויחר־אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי־דבר ידבר הוא וגם הנה־הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו׃ (HeLeningradoV)
wjhr-Ap jHwH bmxH wjAmr HlA AHrn Ahjk Hlwj jdOtj kj-dbr jdbr HwA wgm HnH-HwA jcA lqrAtk wrAk wxmh blbw׃ (HeLeningradoV)

Iratus Dominus in Moysen ait: “ Aaron, frater tuus Levites, scio quod eloquens sit; ecce ipse egreditur in occursum tuum vidensque te laetabitur corde. (NovaVulgata)

2.Mose 4,16 *

Und er soll für dich zum Volke reden und soll dein Mund sein, und du sollst für ihn an Gottes Statt sein. (Schlachter)
καὶ αὐτός σοι προσλαλήσει πρὸς τὸν λαόν καὶ αὐτὸς ἔσται σου στόμα σὺ δὲ αὐτῷ ἔσῃ τὰ πρὸς τὸν θεόν (Septuaginta)
kai aytos soi proslalehsei pros ton laon kai aytos estai soy stoma sy de aytoh eseh ta pros ton theon (Septuaginta)

וְדִבֶּר־הוּא לְךָ אֶל־הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה־לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה־לֹּו לֵאלֹהִים׃ (HeLeningradV)
wdibaer-HwA lkaa Aael-HaaOaam wHaajaaH HwA jiHjaeH-lkaa lpaeH wAataaH tiHjaeH-low leAloHijm׃ (HeLeningradV)

ודבר־הוא לך אל־העם והיה הוא יהיה־לך לפה ואתה תהיה־לו לאלהים׃ (HeLeningradoV)
wdbr-HwA lk Al-HOm wHjH HwA jHjH-lk lpH wAtH tHjH-lw lAlHjm׃ (HeLeningradoV)

Ipse loquetur pro te ad populum et erit os tuum; tu autem eris ei ut Deus. (NovaVulgata)

2.Mose 4,19 *

Und der HERR sprach zu Mose in Midian: Geh nach Ägypten zurück; denn die Leute sind alle tot, die nach deinem Leben trachteten! (Schlachter)
μετὰ δὲ τὰς ἡμέρας τὰς πολλὰς ἐκείνας ἐτελεύτησεν ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἐν μαδιαμ βάδιζε ἄπελθε εἰς αἴγυπτον τεθνήκασιν γὰρ πάντες οἱ ζητοῦντές σου τὴν ψυχήν (Septuaginta)
meta de tas ehmeras tas pollas ekeinas eteleytehsen o basileys aigyptoy eipen de kyrios pros mohysehn en madiam badize apelthe eis aigypton tethnehkasin gar pantes oi zehtoyntes soy tehn psychehn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי־מֵתוּ כָּל־הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת־נַפְשֶׁךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH bmidjaan lek xxub micraajim kij-metw kaal-HaaAanaaxxijm Hambaqxxijm Aaet-napxxaekaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה במדין לך שב מצרים כי־מתו כל־האנשים המבקשים את־נפשך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH bmdjn lk xb mcrjm kj-mtw kl-HAnxjm Hmbqxjm At-npxk׃ (HeLeningradoV)

Dixit ergo Dominus ad Moysen in Madian: “ Vade, revertere in Aegyptum; mortui sunt enim omnes, qui quaerebant animam tuam ”. (NovaVulgata)

2.Mose 4,20 *

Also nahm Mose sein Weib und seine Söhne und ließ sie auf einem Esel reiten und zog wieder nach Ägypten. Mose nahm auch den Stab Gottes in die Hand. (Schlachter)
ἀναλαβὼν δὲ μωυσῆς τὴν γυναῖκα καὶ τὰ παιδία ἀνεβίβασεν αὐτὰ ἐπὶ τὰ ὑποζύγια καὶ ἐπέστρεψεν εἰς αἴγυπτον ἔλαβεν δὲ μωυσῆς τὴν ῥάβδον τὴν παρὰ τοῦ θεοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ (Septuaginta)
analabohn de mohysehs tehn gynaika kai ta paidia anebibasen ayta epi ta ypozygia kai epestrepsen eis aigypton elaben de mohysehs tehn rabdon tehn para toy theoy en teh cheiri aytoy (Septuaginta)

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־אִשְׁתֹּו וְאֶת־בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל־הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדֹו׃ (HeLeningradV)
wajiqah moxxaeH Aaet-Aixxtow wAaet-baanaajw wajarkibem Oal-Hahamor wajaaxxaab AarcaaH micraajim wajiqah moxxaeH Aaet-maTeH HaaAaeloHijm bjaadow׃ (HeLeningradV)

ויקח משה את־אשתו ואת־בניו וירכבם על־החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את־מטה האלהים בידו׃ (HeLeningradoV)
wjqh mxH At-Axtw wAt-bnjw wjrkbm Ol-Hhmr wjxb ArcH mcrjm wjqh mxH At-mTH HAlHjm bjdw׃ (HeLeningradoV)

Tulit Moyses uxorem suam et filios suos et imposuit eos super asinum; reversusque est in Aegyptum portans virgam Dei in manu sua. (NovaVulgata)

2.Mose 4,21 *

Und der HERR sprach zu Mose: Siehe zu, wenn du wieder nach Ägypten kommst, daß du vor dem Pharao alle die Wunder tuest, welche ich in deine Hand gegeben habe. Ich aber will sein Herz verstocken, daß er das Volk nicht wird ziehen lassen. (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν πορευομένου σου καὶ ἀποστρέφοντος εἰς αἴγυπτον ὅρα πάντα τὰ τέρατα ἃ ἔδωκα ἐν ταῖς χερσίν σου ποιήσεις αὐτὰ ἐναντίον φαραω ἐγὼ δὲ σκληρυνῶ τὴν καρδίαν αὐτοῦ καὶ οὐ μὴ ἐξαποστείλῃ τὸν λαόν (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn poreyomenoy soy kai apostrephontos eis aigypton ora panta ta terata a edohka en tais chersin soy poiehseis ayta enantion pharaoh egoh de sklehrynoh tehn kardian aytoy kai oy meh exaposteileh ton laon (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל־הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת־לִבֹּו וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת־הָעָם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH blaektkaa laaxxwb micrajmaaH rAeH kaal-Hamoptijm Aaxxaer-xamtij bjaadaekaa waOaxijtaam lipnej parOoH waAanij Aahazeq Aaet-libow wloA jxxalah Aaet-HaaOaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל־המפתים אשר־שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את־לבו ולא ישלח את־העם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH blktk lxwb mcrjmH rAH kl-Hmptjm Axr-xmtj bjdk wOxjtm lpnj prOH wAnj Ahzq At-lbw wlA jxlh At-HOm׃ (HeLeningradoV)

Dixitque ei Dominus revertenti in Aegyptum: “ Vide, ut omnia ostenta, quae posui in manu tua, facias coram pharaone; ego indurabo cor eius, et non dimittet populum. (NovaVulgata)

2.Mose 4,22 *

Und du sollst zum Pharao sagen: So spricht der HERR: «Israel ist mein erstgeborener Sohn; (Schlachter)
σὺ δὲ ἐρεῖς τῷ φαραω τάδε λέγει κύριος υἱὸς πρωτότοκός μου ισραηλ (Septuaginta)
sy de ereis toh pharaoh tade legei kyrios yios prohtotokos moy israehl (Septuaginta)

וְאָמַרְתָּ אֶל־פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְהוָה בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׃ (HeLeningradV)
wAaamartaa Aael-parOoH koH Aaamar jHwaaH bnij bkorij jixraaAel׃ (HeLeningradV)

ואמרת אל־פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל׃ (HeLeningradoV)
wAmrt Al-prOH kH Amr jHwH bnj bkrj jxrAl׃ (HeLeningradoV)

Dicesque ad eum: Haec dicit Dominus: Filius meus primogenitus Israel. (NovaVulgata)

2.Mose 4,24 *

Als er aber unterwegs in der Herberge war, griff ihn der HERR an und wollte ihn töten. (Schlachter)
ἐγένετο δὲ ἐν τῇ ὁδῷ ἐν τῷ καταλύματι συνήντησεν αὐτῷ ἄγγελος κυρίου καὶ ἐζήτει αὐτὸν ἀποκτεῖναι (Septuaginta)
egeneto de en teh odoh en toh katalymati synehntehsen aytoh aggelos kyrioy kai ezehtei ayton apokteinai (Septuaginta)

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלֹון וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתֹו׃ (HeLeningradV)
wajHij badaeraek bamaalown wajipgxxeHw jHwaaH wajbaqexx Hamijtow׃ (HeLeningradV)

ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו׃ (HeLeningradoV)
wjHj bdrk bmlwn wjpgxHw jHwH wjbqx Hmjtw׃ (HeLeningradoV)

Cumque esset in itinere, in deversorio, occurrit ei Dominus et volebat occidere eum. (NovaVulgata)

2.Mose 4,27 *

Und der HERR sprach zu Aaron: Gehe hin, Mose entgegen in die Wüste! Da ging er hin und traf ihn am Berge Gottes und küßte ihn. (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς ααρων πορεύθητι εἰς συνάντησιν μωυσεῖ εἰς τὴν ἔρημον καὶ ἐπορεύθη καὶ συνήντησεν αὐτῷ ἐν τῷ ὄρει τοῦ θεοῦ καὶ κατεφίλησαν ἀλλήλους (Septuaginta)
eipen de kyrios pros aarohn poreythehti eis synantehsin mohysei eis tehn erehmon kai eporeytheh kai synehntehsen aytoh en toh orei toy theoy kai katephilehsan allehloys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק־לֹו׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-AaHaron lek liqraAt moxxaeH HamidbaaraaH wajelaek wajipgxxeHw bHar HaaAaeloHijm wajixxaq-low׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק־לו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-AHrn lk lqrAt mxH HmdbrH wjlk wjpgxHw bHr HAlHjm wjxq-lw׃ (HeLeningradoV)

Dixit autem Dominus ad Aaron: “ Vade in occursum Moysi in desertum ”. Qui perrexit obviam ei in montem Dei et osculatus est eum. (NovaVulgata)

2.Mose 4,28 *

Und Mose tat Aaron alle Worte des HERRN kund, womit er ihn beauftragt hatte, auch alle Zeichen, die er ihm befohlen hatte. (Schlachter)
καὶ ἀνήγγειλεν μωυσῆς τῷ ααρων πάντας τοὺς λόγους κυρίου οὓς ἀπέστειλεν καὶ πάντα τὰ σημεῖα ἃ ἐνετείλατο αὐτῷ (Septuaginta)
kai anehggeilen mohysehs toh aarohn pantas toys logoys kyrioy oys apesteilen kai panta ta sehmeia a eneteilato aytoh (Septuaginta)

וַיַּגֵּד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר שְׁלָחֹו וְאֵת כָּל־הָאֹתֹת אֲשֶׁר צִוָּהוּ׃ (HeLeningradV)
wajaged moxxaeH lAaHaron Aet kaal-dibrej jHwaaH Aaxxaer xxlaahow wAet kaal-HaaAotot Aaxxaer ciwaaHw׃ (HeLeningradV)

ויגד משה לאהרן את כל־דברי יהוה אשר שלחו ואת כל־האתת אשר צוהו׃ (HeLeningradoV)
wjgd mxH lAHrn At kl-dbrj jHwH Axr xlhw wAt kl-HAtt Axr cwHw׃ (HeLeningradoV)

Narravitque Moyses Aaron omnia verba Domini, quibus miserat eum, et signa, quae mandaverat. (NovaVulgata)

2.Mose 4,30 *

Und Aaron redete alle Worte, die der HERR mit Mose geredet hatte; und er tat die Zeichen vor dem Volk. (Schlachter)
καὶ ἐλάλησεν ααρων πάντα τὰ ῥήματα ταῦτα ἃ ἐλάλησεν ὁ θεὸς πρὸς μωυσῆν καὶ ἐποίησεν τὰ σημεῖα ἐναντίον τοῦ λαοῦ (Septuaginta)
kai elalehsen aarohn panta ta rehmata tayta a elalehsen o theos pros mohysehn kai epoiehsen ta sehmeia enantion toy laoy (Septuaginta)

וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם׃ (HeLeningradV)
wajdaber AaHaron Aet kaal-Hadbaarijm Aaxxaer-dibaer jHwaaH Aael-moxxaeH wajaOax HaaAotot lOejnej HaaOaam׃ (HeLeningradV)

וידבר אהרן את כל־הדברים אשר־דבר יהוה אל־משה ויעש האתת לעיני העם׃ (HeLeningradoV)
wjdbr AHrn At kl-Hdbrjm Axr-dbr jHwH Al-mxH wjOx HAtt lOjnj HOm׃ (HeLeningradoV)

Locutusque est Aaron omnia verba, quae dixerat Dominus ad Moysen, et fecit signa coram populo. (NovaVulgata)

2.Mose 4,31 *

Und das Volk glaubte. Und als sie hörten, daß der HERR sich der Kinder Israel angenommen und daß er ihr Elend angesehen habe, neigten sie sich und beteten an. (Schlachter)
καὶ ἐπίστευσεν ὁ λαὸς καὶ ἐχάρη ὅτι ἐπεσκέψατο ὁ θεὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ ὅτι εἶδεν αὐτῶν τὴν θλῖψιν κύψας δὲ ὁ λαὸς προσεκύνησεν (Septuaginta)
kai episteysen o laos kai echareh oti epeskepsato o theos toys yioys israehl kai oti eiden aytohn tehn thlipsin kypsas de o laos prosekynehsen (Septuaginta)

וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי־פָקַד יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת־עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ ׃ (HeLeningradV)
wajaAamen HaaOaam wajixxmOw kij-paaqad jHwaaH Aaet-bnej jixraaAel wkij raaAaaH Aaet-Oaanjaam wajiqdw wajixxtahaww ׃ (HeLeningradV)

ויאמן העם וישמעו כי־פקד יהוה את־בני ישראל וכי ראה את־ענים ויקדו וישתחוו ׃ (HeLeningradoV)
wjAmn HOm wjxmOw kj-pqd jHwH At-bnj jxrAl wkj rAH At-Onjm wjqdw wjxthww ׃ (HeLeningradoV)

Et credidit populus, audieruntque quod visitasset Dominus filios Israel et quod respexisset afflictionem eorum; et proni adoraverunt. (NovaVulgata)

2.Mose 5,1 *

Darnach gingen Mose und Aaron hinein und redeten mit dem Pharao: So spricht der HERR, der Gott Israels: Laß mein Volk ziehen, daß es mir in der Wüste ein Fest halte! (Schlachter)
καὶ μετὰ ταῦτα εἰσῆλθεν μωυσῆς καὶ ααρων πρὸς φαραω καὶ εἶπαν αὐτῷ τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι ἑορτάσωσιν ἐν τῇ ἐρήμῳ (Septuaginta)
kai meta tayta eisehlthen mohysehs kai aarohn pros pharaoh kai eipan aytoh tade legei kyrios o theos israehl exaposteilon ton laon moy ina moi eortasohsin en teh erehmoh (Septuaginta)

וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר׃ (HeLeningradV)
wAahar baaAw moxxaeH wAaHaron wajoAmrw Aael-parOoH koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel xxalah Aaet-Oamij wjaahogw lij bamidbaar׃ (HeLeningradV)

ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל־פרעה כה־אמר יהוה אלהי ישראל שלח את־עמי ויחגו לי במדבר׃ (HeLeningradoV)
wAhr bAw mxH wAHrn wjAmrw Al-prOH kH-Amr jHwH AlHj jxrAl xlh At-Omj wjhgw lj bmdbr׃ (HeLeningradoV)

Post haec ingressi sunt Moyses et Aaron et dixerunt pharaoni: “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi in deserto ”. (NovaVulgata)

2.Mose 5,2 *

Der Pharao antwortete: Wer ist der HERR, dessen Stimme ich hören soll, um Israel ziehen zu lassen? Ich weiß nichts von dem HERRN, ich will auch Israel nicht ziehen lassen! (Schlachter)
καὶ εἶπεν φαραω τίς ἐστιν οὗ εἰσακούσομαι τῆς φωνῆς αὐτοῦ ὥστε ἐξαποστεῖλαι τοὺς υἱοὺς ισραηλ οὐκ οἶδα τὸν κύριον καὶ τὸν ισραηλ οὐκ ἐξαποστέλλω (Septuaginta)
kai eipen pharaoh tis estin oy eisakoysomai tehs phohnehs aytoy ohste exaposteilai toys yioys israehl oyk oida ton kyrion kai ton israehl oyk exapostelloh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלֹו לְשַׁלַּח אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת־יְהוָה וְגַם אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer parOoH mij jHwaaH Aaxxaer AaexxmaO bqolow lxxalah Aaet-jixraaAel loA jaadaOtij Aaet-jHwaaH wgam Aaet-jixraaAel loA Aaxxaleha׃ (HeLeningradV)

ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את־ישראל לא ידעתי את־יהוה וגם את־ישראל לא אשלח׃ (HeLeningradoV)
wjAmr prOH mj jHwH Axr AxmO bqlw lxlh At-jxrAl lA jdOtj At-jHwH wgm At-jxrAl lA Axlh׃ (HeLeningradoV)

At ille responclit: “ Quis est Dominus, ut audiam vocem eius et dimittam Israel? Nescio Dominum et Israel non dimittam ”. (NovaVulgata)

2.Mose 5,3 *

Sie sprachen: Der Hebräer Gott ist uns begegnet; wir wollen hingehen drei Tagereisen weit in die Wüste und dem HERRN, unserm Gott, opfern, daß er uns nicht mit Pestilenz oder mit dem Schwerte schlage. (Schlachter)
καὶ λέγουσιν αὐτῷ ὁ θεὸς τῶν εβραίων προσκέκληται ἡμᾶς πορευσόμεθα οὖν ὁδὸν τριῶν ἡμερῶν εἰς τὴν ἔρημον ὅπως θύσωμεν τῷ θεῷ ἡμῶν μήποτε συναντήσῃ ἡμῖν θάνατος ἢ φόνος (Septuaginta)
kai legoysin aytoh o theos tohn ebraiohn proskeklehtai ehmas poreysometha oyn odon triohn ehmerohn eis tehn erehmon opohs thysohmen toh theoh ehmohn mehpote synantehseh ehmin thanatos eh phonos (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ פֶּן־יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אֹו בֶחָרֶב׃ (HeLeningradV)
wajoAmrw AaeloHej HaaOibrijm niqraaA Oaalejnw nelakaaH naaA daeraek xxloxxaet jaamijm bamidbaar wnizbhaaH lajHwaaH AaeloHejnw paen-jipgaaOenw badaebaer Aow baehaaraeb׃ (HeLeningradV)

ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן־יפגענו בדבר או בחרב׃ (HeLeningradoV)
wjAmrw AlHj HObrjm nqrA Oljnw nlkH nA drk xlxt jmjm bmdbr wnzbhH ljHwH AlHjnw pn-jpgOnw bdbr Aw bhrb׃ (HeLeningradoV)

Dixeruntque: “ Deus Hebraeorum occurrit nobis; eamus, quaeso, viam trium dierum in solitudinem et sacrificemus Domino Deo nostro, ne forte accidat nobis pestis aut gladius ”. (NovaVulgata)

2.Mose 5,8 *

Ihr sollt ihnen aber gleichwohl die bestimmte Zahl Ziegel, die sie gestern und vorgestern gemacht haben, auferlegen und davon nichts nachlassen; denn sie gehen müßig. Darum schreien sie und sprechen: Wir wollen hingehen und unserm Gott opfern! (Schlachter)
καὶ τὴν σύνταξιν τῆς πλινθείας ἧς αὐτοὶ ποιοῦσιν καθ' ἑκάστην ἡμέραν ἐπιβαλεῖς αὐτοῖς οὐκ ἀφελεῖς οὐδέν σχολάζουσιν γάρ διὰ τοῦτο κεκράγασιν λέγοντες πορευθῶμεν καὶ θύσωμεν τῷ θεῷ ἡμῶν (Septuaginta)
kai tehn syntaxin tehs plintheias ehs aytoi poioysin kath' ekastehn ehmeran epibaleis aytois oyk apheleis oyden scholazoysin gar dia toyto kekragasin legontes poreythohmen kai thysohmen toh theoh ehmohn (Septuaginta)

וְאֶת־מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמֹול שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי־נִרְפִּים הֵם עַל־כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ׃ (HeLeningradV)
wAaet-matkonaet Halbenijm Aaxxaer Hem Ooxijm tmowl xxilxxom taaxijmw OalejHaem loA tigrOw mimaenw kij-nirpijm Hem Oal-ken Hem coOaqijm leAmor nelkaaH nizbhaaH leAloHejnw׃ (HeLeningradV)

ואת־מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי־נרפים הם על־כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו׃ (HeLeningradoV)
wAt-mtknt Hlbnjm Axr Hm Oxjm tmwl xlxm txjmw OljHm lA tgrOw mmnw kj-nrpjm Hm Ol-kn Hm cOqjm lAmr nlkH nzbhH lAlHjnw׃ (HeLeningradoV)

Et mensuram laterum, quam prius faciebant, imponetis super eos; nec minuetis quidquam. Vacant enim et idcirco vociferantur dicentes: "Eamus et sacrificemus Deo nostro". (NovaVulgata)

2.Mose 5,17 *

Er sprach: Ihr seid müßig, müßig seid ihr; darum sprechet ihr: Wir wollen hingehen und dem HERRN opfern! (Schlachter)
καὶ εἶπεν αὐτοῖς σχολάζετε σχολασταί ἐστε διὰ τοῦτο λέγετε πορευθῶμεν θύσωμεν τῷ θεῷ ἡμῶν (Septuaginta)
kai eipen aytois scholazete scholastai este dia toyto legete poreythohmen thysohmen toh theoh ehmohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים עַל־כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַיהוָה׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer nirpijm Aataem nirpijm Oal-ken Aataem Aomrijm nelkaaH nizbhaaH lajHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויאמר נרפים אתם נרפים על־כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה׃ (HeLeningradoV)
wjAmr nrpjm Atm nrpjm Ol-kn Atm Amrjm nlkH nzbhH ljHwH׃ (HeLeningradoV)

Qui ait: “ Vacatis otio et idcirco dicitis: "Eamus et sacrificemus Domino". (NovaVulgata)

2.Mose 5,21 *

Da sprachen sie zu ihnen: Der HERR sehe auf euch und richte es, daß ihr uns vor dem Pharao und seinen Knechten verhaßt gemacht und ihnen das Schwert in die Hand gegeben habt, uns zu töten. (Schlachter)
καὶ εἶπαν αὐτοῖς ἴδοι ὁ θεὸς ὑμᾶς καὶ κρίναι ὅτι ἐβδελύξατε τὴν ὀσμὴν ἡμῶν ἐναντίον φαραω καὶ ἐναντίον τῶν θεραπόντων αὐτοῦ δοῦναι ῥομφαίαν εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ ἀποκτεῖναι ἡμᾶς (Septuaginta)
kai eipan aytois idoi o theos ymas kai krinai oti ebdelyxate tehn osmehn ehmohn enantion pharaoh kai enantion tohn therapontohn aytoy doynai romphaian eis tas cheiras aytoy apokteinai ehmas (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת־רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת־חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmrw AaleHaem jeraeA jHwaaH Oalejkaem wjixxpoT Aaxxaer HibAaxxtaem Aaet-rejhenw bOejnej parOoH wbOejnej Oabaadaajw laataet-haeraeb bjaadaam lHaargenw׃ (HeLeningradV)

ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את־ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת־חרב בידם להרגנו׃ (HeLeningradoV)
wjAmrw AlHm jrA jHwH Oljkm wjxpT Axr HbAxtm At-rjhnw bOjnj prOH wbOjnj Obdjw ltt-hrb bjdm lHrgnw׃ (HeLeningradoV)

et dixerunt ad eos: “ Videat Dominus et iudicet, quoniam foetere fecistis odorem nostrum coram pharaone et servis eius; et praebuistis ei gladium, ut occideret nos ”. (NovaVulgata)

2.Mose 5,22 *

Da wandte sich Mose an den HERRN und sprach: Herr, warum lässest du dein Volk so schlecht behandeln? Warum hast du mich hergesandt? (Schlachter)
ἐπέστρεψεν δὲ μωυσῆς πρὸς κύριον καὶ εἶπεν κύριε διὰ τί ἐκάκωσας τὸν λαὸν τοῦτον καὶ ἵνα τί ἀπέσταλκάς με (Septuaginta)
epestrepsen de mohysehs pros kyrion kai eipen kyrie dia ti ekakohsas ton laon toyton kai ina ti apestalkas me (Septuaginta)

וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי׃ (HeLeningradV)
wajaaxxaab moxxaeH Aael-jHwaaH wajoAmar Aadonaaj laamaaH HareOotaaH laaOaam HazaeH laamaaH zaeH xxlahtaanij׃ (HeLeningradV)

וישב משה אל־יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני׃ (HeLeningradoV)
wjxb mxH Al-jHwH wjAmr Adnj lmH HrOtH lOm HzH lmH zH xlhtnj׃ (HeLeningradoV)

Reversusque est Moyses ad Dominum et ait: “ Domine, cur afflixisti populum istum? Quare misisti me? (NovaVulgata)

2.Mose 6,1 *

Der HERR sprach zu Mose: Nun sollst du sehen, was ich dem Pharao tun will! Denn durch eine starke Hand gezwungen wird er sie ziehen lassen, und durch eine starke Hand gezwungen wird er sie aus seinem Lande treiben. (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἤδη ὄψει ἃ ποιήσω τῷ φαραω ἐν γὰρ χειρὶ κραταιᾷ ἐξαποστελεῖ αὐτοὺς καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ ἐκβαλεῖ αὐτοὺς ἐκ τῆς γῆς αὐτοῦ (Septuaginta)
kai eipen kyrios pros mohysehn ehdeh opsei a poiehsoh toh pharaoh en gar cheiri krataia exapostelei aytoys kai en brachioni ypsehloh ekbalei aytoys ek tehs gehs aytoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצֹו׃ ס (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH OataaH tirAaeH Aaxxaer AaeOaexaeH lparOoH kij bjaad hazaaqaaH jxxalhem wbjaad hazaaqaaH jgaarxxem meAarcow׃ s (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו׃ ס (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH OtH trAH Axr AOxH lprOH kj bjd hzqH jxlhm wbjd hzqH jgrxm mArcw׃ s (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus ad Moysen: “ Nunc videbis quae facturus sim pharaoni; per manum enim fortem dimittet eos et in manu robusta eiciet illos de terra sua ”. (NovaVulgata)

2.Mose 6,2 *

Und Gott redete mit Mose und sprach zu ihm: Ich bin der HERR; (Schlachter)
ἐλάλησεν δὲ ὁ θεὸς πρὸς μωυσῆν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν ἐγὼ κύριος (Septuaginta)
elalehsen de o theos pros mohysehn kai eipen pros ayton egoh kyrios (Septuaginta)

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajdaber AaeloHijm Aael-moxxaeH wajoAmaer Aelaajw Aanij jHwaaH׃ (HeLeningradV)

וידבר אלהים אל־משה ויאמר אליו אני יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjdbr AlHjm Al-mxH wjAmr Aljw Anj jHwH׃ (HeLeningradoV)

Locutusque est Dominus ad Moysen dicens: “ Ego Dominus, (NovaVulgata)

2.Mose 6,3 *

ich bin Abraham, Isaak und Jakob erschienen als der allmächtige Gott; aber nach meinem Namen «HERR» habe ich mich ihnen nicht geoffenbart. (Schlachter)
καὶ ὤφθην πρὸς αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ θεὸς ὢν αὐτῶν καὶ τὸ ὄνομά μου κύριος οὐκ ἐδήλωσα αὐτοῖς (Septuaginta)
kai ohphthehn pros abraam kai isaak kai iakohb theos ohn aytohn kai to onoma moy kyrios oyk edehlohsa aytois (Septuaginta)

וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נֹודַעְתִּי לָהֶם׃ (HeLeningradV)
waaAeraaA Aael-AabraaHaam Aael-jichaaq wAael-jaOaqob bAel xxadaaj wxxmij jHwaaH loA nowdaOtij laaHaem׃ (HeLeningradV)

וארא אל־אברהם אל־יצחק ואל־יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם׃ (HeLeningradoV)
wArA Al-AbrHm Al-jchq wAl-jOqb bAl xdj wxmj jHwH lA nwdOtj lHm׃ (HeLeningradoV)

qui apparui Abraham, Isaac et Iacob ut Deus omnipotens; et nomen meum Dominum non indicavi eis. (NovaVulgata)

2.Mose 6,6 *

Darum sage den Kindern Israel: Ich bin der HERR und will euch aus den Lasten Ägyptens herausführen und will euch von ihrer Knechtschaft erretten und will euch durch einen ausgestreckten Arm und große Gerichte erlösen. (Schlachter)
βάδιζε εἰπὸν τοῖς υἱοῖς ισραηλ λέγων ἐγὼ κύριος καὶ ἐξάξω ὑμᾶς ἀπὸ τῆς δυναστείας τῶν αἰγυπτίων καὶ ῥύσομαι ὑμᾶς ἐκ τῆς δουλείας καὶ λυτρώσομαι ὑμᾶς ἐν βραχίονι ὑψηλῷ καὶ κρίσει μεγάλῃ (Septuaginta)
badize eipon tois yiois israehl legohn egoh kyrios kai exaxoh ymas apo tehs dynasteias tohn aigyptiohn kai rysomai ymas ek tehs doyleias kai lytrohsomai ymas en brachioni ypsehloh kai krisei megaleh (Septuaginta)

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהֹוצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרֹועַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃ (HeLeningradV)
laaken Aaemor libnej-jixraaAel Aanij jHwaaH wHowceAtij Aaetkaem mitahat siblot micrajim wHicaltij Aaetkaem meOabodaataam wgaaAaltij Aaetkaem bizrowOa nTwjaaH wbixxpaaTijm gdolijm׃ (HeLeningradV)

לכן אמר לבני־ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים׃ (HeLeningradoV)
lkn Amr lbnj-jxrAl Anj jHwH wHwcAtj Atkm mtht sblt mcrjm wHcltj Atkm mObdtm wgAltj Atkm bzrwO nTwjH wbxpTjm gdljm׃ (HeLeningradoV)

Ideo dic filiis Israel: Ego Dominus, qui educam vos de ergastulo Aegyptiorum; et eruam de servitute ac redimam in brachio excelso et iudiciis magnis. (NovaVulgata)

2.Mose 6,7 *

Und ich will euch mir zum Volk annehmen und will euer Gott sein; daß ihr erfahren sollt, daß ich, der HERR, euer Gott bin, der euch aus den Lasten Ägyptens herausführt. (Schlachter)
καὶ λήμψομαι ἐμαυτῷ ὑμᾶς λαὸν ἐμοὶ καὶ ἔσομαι ὑμῶν θεός καὶ γνώσεσθε ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ τῆς καταδυναστείας τῶν αἰγυπτίων (Septuaginta)
kai lehmpsomai emaytoh ymas laon emoi kai esomai ymohn theos kai gnohsesthe oti egoh kyrios o theos ymohn o exagagohn ymas ek tehs katadynasteias tohn aigyptiohn (Septuaginta)

וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמֹּוצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹות מִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wlaaqahtij Aaetkaem lij lOaam wHaajijtij laakaem leAloHijm wijdaOtaem kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem HamowcijA Aaetkaem mitahat siblowt micraajim׃ (HeLeningradV)

ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים׃ (HeLeningradoV)
wlqhtj Atkm lj lOm wHjjtj lkm lAlHjm wjdOtm kj Anj jHwH AlHjkm HmwcjA Atkm mtht sblwt mcrjm׃ (HeLeningradoV)

Et assumam vos mihi in populum et ero vester Deus; et scietis quod ego sum Dominus Deus vester, qui eduxerim vos de ergastulo Aegyptiorum (NovaVulgata)

2.Mose 6,8 *

Und ich will euch in das Land bringen, darüber ich meine Hand aufgehoben habe, daß ich es Abraham, Isaak und Jakob gebe. Das will ich euch zu besitzen geben, ich, der HERR. (Schlachter)
καὶ εἰσάξω ὑμᾶς εἰς τὴν γῆν εἰς ἣν ἐξέτεινα τὴν χεῖρά μου δοῦναι αὐτὴν τῷ αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ καὶ δώσω ὑμῖν αὐτὴν ἐν κλήρῳ ἐγὼ κύριος (Septuaginta)
kai eisaxoh ymas eis tehn gehn eis ehn exeteina tehn cheira moy doynai aytehn toh abraam kai isaak kai iakohb kai dohsoh ymin aytehn en klehroh egoh kyrios (Septuaginta)

וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מֹורָשָׁה אֲנִי יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wHebeAtij Aaetkaem Aael-HaaAaaraec Aaxxaer naaxaaAtij Aaet-jaadij laatet AotaaH lAabraaHaam ljichaaq wljaOaqob wnaatatij AotaaH laakaem mowraaxxaaH Aanij jHwaaH׃ (HeLeningradV)

והבאתי אתכם אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה׃ (HeLeningradoV)
wHbAtj Atkm Al-HArc Axr nxAtj At-jdj ltt AtH lAbrHm ljchq wljOqb wnttj AtH lkm mwrxH Anj jHwH׃ (HeLeningradoV)

et induxerim in terram, super quam levavi manum meam, ut darem eam Abraham, Isaac et Iacob; daboque illam vobis possidendam, ego Dominus ”. (NovaVulgata)

2.Mose 6,10 *

Da redete der HERR mit Mose und sprach: (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn legohn (Septuaginta)

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ (HeLeningradV)
wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor׃ (HeLeningradV)

וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ (HeLeningradoV)
wjdbr jHwH Al-mxH lAmr׃ (HeLeningradoV)

Locutusque est Dominus ad Moysen dicens: (NovaVulgata)

2.Mose 6,12 *

Mose aber redete vor dem HERRN und sprach: Siehe, die Kinder Israel hören mich nicht, wie sollte mich denn der Pharao hören? Dazu bin ich von unbeschnittenen Lippen! (Schlachter)
ἐλάλησεν δὲ μωυσῆς ἔναντι κυρίου λέγων ἰδοὺ οἱ υἱοὶ ισραηλ οὐκ εἰσήκουσάν μου καὶ πῶς εἰσακούσεταί μου φαραω ἐγὼ δὲ ἄλογός εἰμι (Septuaginta)
elalehsen de mohysehs enanti kyrioy legohn idoy oi yioi israehl oyk eisehkoysan moy kai pohs eisakoysetai moy pharaoh egoh de alogos eimi (Septuaginta)

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה לֵאמֹר הֵן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא־שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם׃ פ (HeLeningradV)
wajdaber moxxaeH lipnej jHwaaH leAmor Hen bnej-jixraaAel loA-xxaamOw Aelaj wAejk jixxmaaOenij parOoH waAanij Oaral xpaataajim׃ p (HeLeningradV)

וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני־ישראל לא־שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים׃ פ (HeLeningradoV)
wjdbr mxH lpnj jHwH lAmr Hn bnj-jxrAl lA-xmOw Alj wAjk jxmOnj prOH wAnj Orl xptjm׃ p (HeLeningradoV)

Respondit Moyses coram Domino: “ Ecce, filii Israel non audiunt me, et quomodo audiet me pharao, praesertim cum incircumcisus sim labiis? ”. (NovaVulgata)

2.Mose 6,13 *

Also redete der HERR mit Mose und Aaron und gab ihnen Befehl an die Kinder Israel und an den Pharao, den König von Ägypten, daß sie die Kinder Israel aus Ägypten führeten. (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν καὶ ααρων καὶ συνέταξεν αὐτοῖς πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου ὥστε ἐξαποστεῖλαι τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn kai aarohn kai synetaxen aytois pros pharaoh basilea aigyptoy ohste exaposteilai toys yioys israehl ek gehs aigyptoy (Septuaginta)

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהֹוצִיא אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ ס (HeLeningradV)
wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH wAael-AaHaron wajcawem Aael-bnej jixraaAel wAael-parOoH maelaek micraajim lHowcijA Aaet-bnej-jixraaAel meAaeraec micraajim׃ s (HeLeningradV)

וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן ויצום אל־בני ישראל ואל־פרעה מלך מצרים להוציא את־בני־ישראל מארץ מצרים׃ ס (HeLeningradoV)
wjdbr jHwH Al-mxH wAl-AHrn wjcwm Al-bnj jxrAl wAl-prOH mlk mcrjm lHwcjA At-bnj-jxrAl mArc mcrjm׃ s (HeLeningradoV)

Locutusque est Dominus ad Moysen et Aaron et dedit mandatum ad filios Israel et ad pharaonem regem Aegypti, ut educerent filios Israel de terra Aegypti. (NovaVulgata)

2.Mose 6,26 *

Das ist der Aaron und der Mose, zu denen der HERR sprach: Führet die Kinder Israel nach ihren Heerscharen aus Ägypten! (Schlachter)
οὗτος ααρων καὶ μωυσῆς οἷς εἶπεν αὐτοῖς ὁ θεὸς ἐξαγαγεῖν τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου σὺν δυνάμει αὐτῶν (Septuaginta)
oytos aarohn kai mohysehs ois eipen aytois o theos exagagein toys yioys israehl ek gehs aigyptoy syn dynamei aytohn (Septuaginta)

הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם הֹוצִיאוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל־צִבְאֹתָם׃ (HeLeningradV)
HwA AaHaron wmoxxaeH Aaxxaer Aaamar jHwaaH laaHaem HowcijAw Aaet-bnej jixraaAel meAaeraec micrajim Oal-cibAotaam׃ (HeLeningradV)

הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את־בני ישראל מארץ מצרים על־צבאתם׃ (HeLeningradoV)
HwA AHrn wmxH Axr Amr jHwH lHm HwcjAw At-bnj jxrAl mArc mcrjm Ol-cbAtm׃ (HeLeningradoV)

Iste est Aaron et Moyses, quibus praecepit Dominus, ut educerent filios Israel de terra Aegypti per turmas suas. (NovaVulgata)

2.Mose 6,28 *

Und an demselben Tag redete der HERR mit Mose in Ägypten. (Schlachter)
ᾗ ἡμέρᾳ ἐλάλησεν κύριος μωυσῇ ἐν γῇ αἰγύπτῳ (Septuaginta)
eh ehmera elalehsen kyrios mohyseh en geh aigyptoh (Septuaginta)

וַיְהִי בְּיֹום דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ פ (HeLeningradV)
wajHij bjowm dibaer jHwaaH Aael-moxxaeH bAaeraec micraajim׃ p (HeLeningradV)

ויהי ביום דבר יהוה אל־משה בארץ מצרים׃ פ (HeLeningradoV)
wjHj bjwm dbr jHwH Al-mxH bArc mcrjm׃ p (HeLeningradoV)

in die, qua locutus est Dominus ad Moysen in terra Aegypti. (NovaVulgata)

2.Mose 6,29 *

Da nun der HERR mit Mose redete und sprach: Ich bin der HERR, rede mit dem Pharao, dem König von Ägypten, alles, was ich mit dir rede; (Schlachter)
καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων ἐγὼ κύριος λάλησον πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου ὅσα ἐγὼ λέγω πρὸς σέ (Septuaginta)
kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn egoh kyrios lalehson pros pharaoh basilea aigyptoy osa egoh legoh pros se (Septuaginta)

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר אֲנִי יְהוָה דַּבֵּר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ׃ (HeLeningradV)
wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor Aanij jHwaaH daber Aael-parOoH maelaek micrajim Aet kaal-Aaxxaer Aanij dober Aelaejkaa׃ (HeLeningradV)

וידבר יהוה אל־משה לאמר אני יהוה דבר אל־פרעה מלך מצרים את כל־אשר אני דבר אליך׃ (HeLeningradoV)
wjdbr jHwH Al-mxH lAmr Anj jHwH dbr Al-prOH mlk mcrjm At kl-Axr Anj dbr Aljk׃ (HeLeningradoV)

Et locutus est Dominus ad Moysen dicens: “ Ego Dominus; loquere ad pharaonem regem Aegypti omnia, quae ego loquor tibi ”. (NovaVulgata)

2.Mose 6,30 *

da antwortete Mose vor dem HERRN: Siehe, ich bin von unbeschnittenen Lippen, wie wird mich denn der Pharao hören? (Schlachter)
καὶ εἶπεν μωυσῆς ἐναντίον κυρίου ἰδοὺ ἐγὼ ἰσχνόφωνός εἰμι καὶ πῶς εἰσακούσεταί μου φαραω (Septuaginta)
kai eipen mohysehs enantion kyrioy idoy egoh ischnophohnos eimi kai pohs eisakoysetai moy pharaoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה׃ פ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH lipnej jHwaaH Hen Aanij Oaral xpaatajim wAejk jixxmaO Aelaj parOoH׃ p (HeLeningradV)

ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה׃ פ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH lpnj jHwH Hn Anj Orl xptjm wAjk jxmO Alj prOH׃ p (HeLeningradoV)

Et ait Moyses coram Domino: “ En incircumcisus labiis sum. Quomodo audiet me pharao? ”. (NovaVulgata)

2.Mose 7,1 *

Der HERR sprach zu Mose: Siehe zu, ich habe dich dem Pharao zum Gott gesetzt, und dein Bruder Aaron soll dein Prophet sein. (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων ἰδοὺ δέδωκά σε θεὸν φαραω καὶ ααρων ὁ ἀδελφός σου ἔσται σου προφήτης (Septuaginta)
kai eipen kyrios pros mohysehn legohn idoy dedohka se theon pharaoh kai aarohn o adelphos soy estai soy prophehtehs (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH rAeH ntatijkaa AaeloHijm lparOoH wAaHaron Aaahijkaa jiHjaeH nbijAaekaa׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH rAH nttjk AlHjm lprOH wAHrn Ahjk jHjH nbjAk׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus ad Moysen: “ Ecce constitui te deum pha raonis, et Aaron frater tuus erit propheta tuus. (NovaVulgata)

2.Mose 7,5 *

Und die Ägypter sollen erfahren, daß ich der HERR bin, wenn ich meine Hand über Ägypten ausstrecken und die Kinder Israel von ihnen ausführen werde. (Schlachter)
καὶ γνώσονται πάντες οἱ αἰγύπτιοι ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ἐκτείνων τὴν χεῖρα ἐπ' αἴγυπτον καὶ ἐξάξω τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ μέσου αὐτῶν (Septuaginta)
kai gnohsontai pantes oi aigyptioi oti egoh eimi kyrios ekteinohn tehn cheira ep' aigypton kai exaxoh toys yioys israehl ek mesoy aytohn (Septuaginta)

וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יְהוָה בִּנְטֹתִי אֶת־יָדִי עַל־מִצְרָיִם וְהֹוצֵאתִי אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִתֹּוכָם׃ (HeLeningradV)
wjaadOw micrajim kij-Aanij jHwaaH binTotij Aaet-jaadij Oal-micraajim wHowceAtij Aaet-bnej-jixraaAel mitowkaam׃ (HeLeningradV)

וידעו מצרים כי־אני יהוה בנטתי את־ידי על־מצרים והוצאתי את־בני־ישראל מתוכם׃ (HeLeningradoV)
wjdOw mcrjm kj-Anj jHwH bnTtj At-jdj Ol-mcrjm wHwcAtj At-bnj-jxrAl mtwkm׃ (HeLeningradoV)

Et scient Aegyptii quia ego sum Dominus, qui extenderim manum meam super Aegyptum et eduxerim filios Israel de medio eorum ”. (NovaVulgata)

2.Mose 7,6 *

Mose und Aaron taten solches; wie ihnen der HERR geboten hatte, also taten sie. (Schlachter)
ἐποίησεν δὲ μωυσῆς καὶ ααρων καθάπερ ἐνετείλατο αὐτοῖς κύριος οὕτως ἐποίησαν (Septuaginta)
epoiehsen de mohysehs kai aarohn kathaper eneteilato aytois kyrios oytohs epoiehsan (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתָם כֵּן עָשׂוּ׃ (HeLeningradV)
wajaOax moxxaeH wAaHaron kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aotaam ken Oaaxw׃ (HeLeningradV)

ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו׃ (HeLeningradoV)
wjOx mxH wAHrn kAxr cwH jHwH Atm kn Oxw׃ (HeLeningradoV)

Fecit itaque Moyses et Aaron, sicut praeceperat Dominus; ita egerunt. (NovaVulgata)

2.Mose 7,8 *

Und der HERR sprach zu Mose und Aaron: (Schlachter)
καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν καὶ ααρων λέγων (Septuaginta)
kai eipen kyrios pros mohysehn kai aarohn legohn (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH wAael-AaHaron leAmor׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH wAl-AHrn lAmr׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus ad Moysen et Aaron: (NovaVulgata)

2.Mose 7,10 *

Da gingen Mose und Aaron zum Pharao und taten also, wie der HERR ihnen geboten hatte. Und Aaron warf seinen Stab vor den Pharao und vor seine Knechte hin, und er ward zur Schlange. (Schlachter)
εἰσῆλθεν δὲ μωυσῆς καὶ ααρων ἐναντίον φαραω καὶ τῶν θεραπόντων αὐτοῦ καὶ ἐποίησαν οὕτως καθάπερ ἐνετείλατο αὐτοῖς κύριος καὶ ἔρριψεν ααρων τὴν ῥάβδον ἐναντίον φαραω καὶ ἐναντίον τῶν θεραπόντων αὐτοῦ καὶ ἐγένετο δράκων (Septuaginta)
eisehlthen de mohysehs kai aarohn enantion pharaoh kai tohn therapontohn aytoy kai epoiehsan oytohs kathaper eneteilato aytois kyrios kai erripsen aarohn tehn rabdon enantion pharaoh kai enantion tohn therapontohn aytoy kai egeneto drakohn (Septuaginta)

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה וַיַּעַשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת־מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין׃ (HeLeningradV)
wajaaboA moxxaeH wAaHaron Aael-parOoH wajaOaxw ken kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH wajaxxlek AaHaron Aaet-maTeHw lipnej parOoH wlipnej Oabaadaajw wajHij ltanijn׃ (HeLeningradV)

ויבא משה ואהרן אל־פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את־מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין׃ (HeLeningradoV)
wjbA mxH wAHrn Al-prOH wjOxw kn kAxr cwH jHwH wjxlk AHrn At-mTHw lpnj prOH wlpnj Obdjw wjHj ltnjn׃ (HeLeningradoV)

Ingressi itaque Moyses et Aaron ad pharaonem fecerunt, sicut praeceperat Dominus; proiecitque Aaron virgam coram pharaone et servis eius, quae versa est in colubrum. (NovaVulgata)

2.Mose 7,13 *

Also ward das Herz des Pharao verstockt, und er hörte nicht auf sie, wie denn der HERR gesagt hatte. (Schlachter)
καὶ κατίσχυσεν ἡ καρδία φαραω καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτῶν καθάπερ ἐλάλησεν αὐτοῖς κύριος (Septuaginta)
kai katischysen eh kardia pharaoh kai oyk eisehkoysen aytohn kathaper elalehsen aytois kyrios (Septuaginta)

וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃ פ (HeLeningradV)
wajaehaezaq leb parOoH wloA xxaamaO AaleHaem kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃ p (HeLeningradV)

ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ פ (HeLeningradoV)
wjhzq lb prOH wlA xmO AlHm kAxr dbr jHwH׃ p (HeLeningradoV)

Induratumque est cor pharaonis, et non audivit eos, sicut dixerat Dominus. (NovaVulgata)

2.Mose 7,14 *

Und der HERR sprach zu Mose: Das Herz des Pharao ist hart; er weigert sich, das Volk ziehen zu lassen. (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν βεβάρηται ἡ καρδία φαραω τοῦ μὴ ἐξαποστεῖλαι τὸν λαόν (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn bebarehtai eh kardia pharaoh toy meh exaposteilai ton laon (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH kaabed leb parOoH meAen lxxalah HaaOaam׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH kbd lb prOH mAn lxlh HOm׃ (HeLeningradoV)

Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Ingravatum est cor pharaonis: non vult dimittere populum. (NovaVulgata)

2.Mose 7,16 *

und sprich zu ihm: Der HERR, der Hebräer Gott, hat mich zu dir gesandt, um dir zu sagen: Laß mein Volk gehen, daß es mir in der Wüste diene! Aber siehe, du hast bisher nicht hören wollen. (Schlachter)
καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν κύριος ὁ θεὸς τῶν εβραίων ἀπέσταλκέν με πρὸς σὲ λέγων ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι λατρεύσῃ ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ ἰδοὺ οὐκ εἰσήκουσας ἕως τούτου (Septuaginta)
kai ereis pros ayton kyrios o theos tohn ebraiohn apestalken me pros se legohn exaposteilon ton laon moy ina moi latreyseh en teh erehmoh kai idoy oyk eisehkoysas eohs toytoy (Septuaginta)

וְאָמַרְתָּ אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא־שָׁמַעְתָּ עַד־כֹּה׃ (HeLeningradV)
wAaamartaa Aelaajw jHwaaH AaeloHej HaaOibrijm xxlaahanij Aelaejkaa leAmor xxalah Aaet-Oamij wjaOabdunij bamidbaar wHineH loA-xxaamaOtaa Oad-koH׃ (HeLeningradV)

ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את־עמי ויעבדני במדבר והנה לא־שמעת עד־כה׃ (HeLeningradoV)
wAmrt Aljw jHwH AlHj HObrjm xlhnj Aljk lAmr xlh At-Omj wjObdnj bmdbr wHnH lA-xmOt Od-kH׃ (HeLeningradoV)

dicesque ad eum: Dominus, Deus Hebraeorum, misit me ad te dicens: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi in deserto; et usque ad praesens audire noluisti. (NovaVulgata)

2.Mose 7,17 *

Darum spricht der HERR also: Daran sollst du erfahren, daß ich der HERR bin: Siehe, ich will mit dem Stabe, den ich in meiner Hand habe, das Wasser schlagen, das in dem Flusse ist, und es soll in Blut verwandelt werden, (Schlachter)
τάδε λέγει κύριος ἐν τούτῳ γνώσῃ ὅτι ἐγὼ κύριος ἰδοὺ ἐγὼ τύπτω τῇ ῥάβδῳ τῇ ἐν τῇ χειρί μου ἐπὶ τὸ ὕδωρ τὸ ἐν τῷ ποταμῷ καὶ μεταβαλεῖ εἰς αἷμα (Septuaginta)
tade legei kyrios en toytoh gnohseh oti egoh kyrios idoy egoh typtoh teh rabdoh teh en teh cheiri moy epi to ydohr to en toh potamoh kai metabalei eis aima (Septuaginta)

כֹּה אָמַר יְהוָה בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה ׀ בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי עַל־הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם׃ (HeLeningradV)
koH Aaamar jHwaaH bzoAt tedaO kij Aanij jHwaaH HineH Aaanokij makaeH bamaTaeH Aaxxaer-bjaadij Oal-Hamajim Aaxxaer bajAor wnaeHaepkw ldaam׃ (HeLeningradV)

כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה ׀ במטה אשר־בידי על־המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃ (HeLeningradoV)
kH Amr jHwH bzAt tdO kj Anj jHwH HnH Ankj mkH bmTH Axr-bjdj Ol-Hmjm Axr bjAr wnHpkw ldm׃ (HeLeningradoV)

Haec igitur dicit Dominus: In hoc scies quod sim Dominus: ecce percutiam virga, quae in manu mea est, aquam fluminis; et vertetur in sanguinem. (NovaVulgata)

2.Mose 7,19 *

Und der HERR sprach zu Mose: Sage zu Aaron: Nimm deinen Stab und strecke deine Hand aus über die Wasser in Ägypten, über ihre Flüsse, über ihre Bäche und über ihre Seen und über alle Wasserbehälter, daß sie zu Blut werden und daß in ganz Ägyptenland Blut sei in hölzernen und steinernen Geschirren. (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν εἰπὸν ααρων τῷ ἀδελφῷ σου λαβὲ τὴν ῥάβδον σου καὶ ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου ἐπὶ τὰ ὕδατα αἰγύπτου καὶ ἐπὶ τοὺς ποταμοὺς αὐτῶν καὶ ἐπὶ τὰς διώρυγας αὐτῶν καὶ ἐπὶ τὰ ἕλη αὐτῶν καὶ ἐπὶ πᾶν συνεστηκὸς ὕδωρ αὐτῶν καὶ ἔσται αἷμα καὶ ἐγένετο αἷμα ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου ἔν τε τοῖς ξύλοις καὶ ἐν τοῖς λίθοις (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn eipon aarohn toh adelphoh soy labe tehn rabdon soy kai ekteinon tehn cheira soy epi ta ydata aigyptoy kai epi toys potamoys aytohn kai epi tas diohrygas aytohn kai epi ta eleh aytohn kai epi pan synestehkos ydohr aytohn kai estai aima kai egeneto aima en paseh geh aigyptoy en te tois xylois kai en tois lithois (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה־יָדְךָ עַל־מֵימֵי מִצְרַיִם עַל־נַהֲרֹתָם ׀ עַל־יְאֹרֵיהֶם וְעַל־אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל־מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ־דָם וְהָיָה דָם בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Aaemor Aael-AaHaron qah maTkaa wnTeH-jaadkaa Oal-mejmej micrajim Oal-naHarotaam Oal-jAorejHaem wOal-AagmejHaem wOal kaal-miqweH mejmejHaem wjiHjw-daam wHaajaaH daam bkaal-Aaeraec micrajim wbaaOecijm wbaaAabaanijm׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן קח מטך ונטה־ידך על־מימי מצרים על־נהרתם ׀ על־יאריהם ועל־אגמיהם ועל כל־מקוה מימיהם ויהיו־דם והיה דם בכל־ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH Amr Al-AHrn qh mTk wnTH-jdk Ol-mjmj mcrjm Ol-nHrtm Ol-jArjHm wOl-AgmjHm wOl kl-mqwH mjmjHm wjHjw-dm wHjH dm bkl-Arc mcrjm wbOcjm wbAbnjm׃ (HeLeningradoV)

Dixit quoque Dominus ad Moysen: “ Dic ad Aaron: Tolle virgam tuam et extende manum tuam super aquas Aegypti, super fluvios eorum et rivos ac paludes et omnes lacus aquarum, ut vertantur in sanguinem; et sit cruor in omni terra Aegypti, tam in ligneis vasis quam in saxeis ”. (NovaVulgata)

2.Mose 7,20 *

Mose und Aaron taten, wie ihnen der HERR geboten hatte. Und er hob den Stab auf und schlug vor dem Pharao und seinen Knechten das Wasser, das im Flusse war; da ward alles Wasser im Nil in Blut verwandelt. (Schlachter)
καὶ ἐποίησαν οὕτως μωυσῆς καὶ ααρων καθάπερ ἐνετείλατο αὐτοῖς κύριος καὶ ἐπάρας τῇ ῥάβδῳ αὐτοῦ ἐπάταξεν τὸ ὕδωρ τὸ ἐν τῷ ποταμῷ ἐναντίον φαραω καὶ ἐναντίον τῶν θεραπόντων αὐτοῦ καὶ μετέβαλεν πᾶν τὸ ὕδωρ τὸ ἐν τῷ ποταμῷ εἰς αἷμα (Septuaginta)
kai epoiehsan oytohs mohysehs kai aarohn kathaper eneteilato aytois kyrios kai eparas teh rabdoh aytoy epataxen to ydohr to en toh potamoh enantion pharaoh kai enantion tohn therapontohn aytoy kai metebalen pan to ydohr to en toh potamoh eis aima (Septuaginta)

וַיַּעֲשׂוּ־כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר ׀ צִוָּה יְהוָה וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת־הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֵּהָפְכוּ כָּל־הַמַּיִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹר לְדָם׃ (HeLeningradV)
wajaOaxw-ken moxxaeH wAaHaron kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH wajaaraem bamaTaeH wajak Aaet-Hamajim Aaxxaer bajAor lOejnej parOoH wlOejnej Oabaadaajw wajeHaapkw kaal-Hamajim Aaxxaer-bajAor ldaam׃ (HeLeningradV)

ויעשו־כן משה ואהרן כאשר ׀ צוה יהוה וירם במטה ויך את־המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל־המים אשר־ביאר לדם׃ (HeLeningradoV)
wjOxw-kn mxH wAHrn kAxr cwH jHwH wjrm bmTH wjk At-Hmjm Axr bjAr lOjnj prOH wlOjnj Obdjw wjHpkw kl-Hmjm Axr-bjAr ldm׃ (HeLeningradoV)

Feceruntque ita Moyses et Aaron, sicut praeceperat Dominus. Et elevans virgam percussit aquam fluminis coram pharaone et servis eius; quae versa est in sanguinem. (NovaVulgata)

2.Mose 7,22 *

Aber die ägyptischen Zauberer taten auch also mit ihrem Beschwören. Und so ward das Herz des Pharao verstockt, und er hörte nicht auf sie, wie denn der HERR geredet hatte. (Schlachter)
ἐποίησαν δὲ ὡσαύτως καὶ οἱ ἐπαοιδοὶ τῶν αἰγυπτίων ταῖς φαρμακείαις αὐτῶν καὶ ἐσκληρύνθη ἡ καρδία φαραω καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτῶν καθάπερ εἶπεν κύριος (Septuaginta)
epoiehsan de ohsaytohs kai oi epaoidoi tohn aigyptiohn tais pharmakeiais aytohn kai esklehryntheh eh kardia pharaoh kai oyk eisehkoysen aytohn kathaper eipen kyrios (Septuaginta)

וַיַּעֲשׂוּ־כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם וַיֶּחֱזַק לֵב־פַּרְעֹה וְלֹא־שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃ (HeLeningradV)
wajaOaxw-ken harTumej micrajim blaaTejHaem wajaehaezaq leb-parOoH wloA-xxaamaO AaleHaem kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויעשו־כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ (HeLeningradoV)
wjOxw-kn hrTmj mcrjm blTjHm wjhzq lb-prOH wlA-xmO AlHm kAxr dbr jHwH׃ (HeLeningradoV)

Feceruntque similiter malefici Aegyptiorum incantationibus suis; et induratum est cor pharaonis, nec audivit eos, sicut dixerat Dominus. (NovaVulgata)

2.Mose 7,25 *

Und das währte sieben Tage lang, nachdem der HERR den Fluß geschlagen hatte. (Schlachter)
καὶ ἀνεπληρώθησαν ἑπτὰ ἡμέραι μετὰ τὸ πατάξαι κύριον τὸν ποταμόν (Septuaginta)
kai aneplehrohthehsan epta ehmerai meta to pataxai kyrion ton potamon (Septuaginta)

וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכֹּות־יְהוָה אֶת־הַיְאֹר׃ פ (HeLeningradV)
wajimaaleA xxibOat jaamijm Aaharej Hakowt-jHwaaH Aaet-HajAor׃ p (HeLeningradV)

וימלא שבעת ימים אחרי הכות־יהוה את־היאר׃ פ (HeLeningradoV)
wjmlA xbOt jmjm Ahrj Hkwt-jHwH At-HjAr׃ p (HeLeningradoV)

Impletique sunt septem dies, postquam percussit Dominus fluvium. (NovaVulgata)

2.Mose 8,1 *

Der HERR sprach zu Mose: Geh hinein zum Pharao und sprich zu ihm: So spricht der HERR: Laß mein Volk gehen, daß es mir diene! (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν εἴσελθε πρὸς φαραω καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν τάδε λέγει κύριος ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι λατρεύσωσιν (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn eiselthe pros pharaoh kai ereis pros ayton tade legei kyrios exaposteilon ton laon moy ina moi latreysohsin (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בֹּא אֶל־פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH boA Aael-parOoH wAaamartaa Aelaajw koH Aaamar jHwaaH xxalah Aaet-Oamij wjaOabdunij׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה בא אל־פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את־עמי ויעבדני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH bA Al-prOH wAmrt Aljw kH Amr jHwH xlh At-Omj wjObdnj׃ (HeLeningradoV)

Dixit quoque Dominus ad Moysen: “ Ingredere ad pharaonem et dices ad eum: Haec dicit Dominus: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi. (NovaVulgata)

2.Mose 8,5 *

Und der HERR sprach zu Mose: Sage Aaron: Strecke deine Hand und deinen Stab aus über die Flüsse, über die Bäche und Seen, und laß Frösche über Ägyptenland kommen. (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν εἰπὸν ααρων τῷ ἀδελφῷ σου ἔκτεινον τῇ χειρὶ τὴν ῥάβδον σου ἐπὶ τοὺς ποταμοὺς καὶ ἐπὶ τὰς διώρυγας καὶ ἐπὶ τὰ ἕλη καὶ ἀνάγαγε τοὺς βατράχους (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn eipon aarohn toh adelphoh soy ekteinon teh cheiri tehn rabdon soy epi toys potamoys kai epi tas diohrygas kai epi ta eleh kai anagage toys batrachoys (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן נְטֵה אֶת־יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל־הַנְּהָרֹת עַל־הַיְאֹרִים וְעַל־הָאֲגַמִּים וְהַעַל אֶת־הַצְפַרְדְּעִים עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Aaemor Aael-AaHaron nTeH Aaet-jaadkaa bmaTaekaa Oal-HanHaarot Oal-HajAorijm wOal-HaaAagamijm wHaOal Aaet-HacpardOijm Oal-Aaeraec micraajim׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־ידך במטך על־הנהרת על־היארים ועל־האגמים והעל את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH Amr Al-AHrn nTH At-jdk bmTk Ol-HnHrt Ol-HjArjm wOl-HAgmjm wHOl At-HcprdOjm Ol-Arc mcrjm׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus ad Moysen: “ Dic ad Aaron: Extende ma num tuam cum baculo tuo super fluvios, super rivos ac paludes et educ ranas super terram Aegypti ”. (NovaVulgata)

2.Mose 8,8 *

Da berief der Pharao den Mose und Aaron und sprach: Bittet den HERRN, daß er die Frösche von mir nehme und von meinem Volk, so will ich das Volk ziehen lassen, daß es dem HERRN opfere! (Schlachter)
καὶ ἐκάλεσεν φαραω μωυσῆν καὶ ααρων καὶ εἶπεν εὔξασθε περὶ ἐμοῦ πρὸς κύριον καὶ περιελέτω τοὺς βατράχους ἀπ' ἐμοῦ καὶ ἀπὸ τοῦ ἐμοῦ λαοῦ καὶ ἐξαποστελῶ τὸν λαόν καὶ θύσωσιν κυρίῳ (Septuaginta)
kai ekalesen pharaoh mohysehn kai aarohn kai eipen eyxasthe peri emoy pros kyrion kai perieletoh toys batrachoys ap' emoy kai apo toy emoy laoy kai exaposteloh ton laon kai thysohsin kyrioh (Septuaginta)

וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל־יְהוָה וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת־הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַיהוָה׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA parOoH lmoxxaeH wlAaHaron wajoAmaer HaOtijrw Aael-jHwaaH wjaaser HacpardOijm mimaenij wmeOamij waAaxxalhaaH Aaet-HaaOaam wjizbhw lajHwaaH׃ (HeLeningradV)

ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל־יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את־העם ויזבחו ליהוה׃ (HeLeningradoV)
wjqrA prOH lmxH wlAHrn wjAmr HOtjrw Al-jHwH wjsr HcprdOjm mmnj wmOmj wAxlhH At-HOm wjzbhw ljHwH׃ (HeLeningradoV)

Vocavit autem pharao Moysen et Aaron et dixit: “ Orate Dominum, ut auferat ranas a me et a populo meo, et dimittam populum, ut sacrificet Domino ”. (NovaVulgata)

2.Mose 8,10 *

Er sprach: Auf morgen! Da sprach Mose: Wie du gesagt hast; auf daß du erfahrest, daß niemand ist wie der HERR, unser Gott! (Schlachter)
ὁ δὲ εἶπεν εἰς αὔριον εἶπεν οὖν ὡς εἴρηκας ἵνα εἰδῇς ὅτι οὐκ ἔστιν ἄλλος πλὴν κυρίου (Septuaginta)
o de eipen eis ayrion eipen oyn ohs eirehkas ina eidehs oti oyk estin allos plehn kyrioy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי־אֵין כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer lmaahaar wajoAmaer kidbaarkaa lmaOan tedaO kij-Aejn kajHwaaH AaeloHejnw׃ (HeLeningradV)

ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי־אין כיהוה אלהינו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr lmhr wjAmr kdbrk lmOn tdO kj-Ajn kjHwH AlHjnw׃ (HeLeningradoV)

Qui respondit: “ Cras ”. At ille: “ Iuxta verbum, inquit, tuum faciam, ut scias quoniam non est sicut Dominus Deus noster. (NovaVulgata)

2.Mose 8,12 *

Also gingen Mose und Aaron vom Pharao; und Mose schrie zum HERRN der Frösche wegen, die er dem Pharao auferlegt hatte. (Schlachter)
ἐξῆλθεν δὲ μωυσῆς καὶ ααρων ἀπὸ φαραω καὶ ἐβόησεν μωυσῆς πρὸς κύριον περὶ τοῦ ὁρισμοῦ τῶν βατράχων ὡς ἐτάξατο φαραω (Septuaginta)
exehlthen de mohysehs kai aarohn apo pharaoh kai eboehsen mohysehs pros kyrion peri toy orismoy tohn batrachohn ohs etaxato pharaoh (Septuaginta)

וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה עַל־דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר־שָׂם לְפַרְעֹה׃ (HeLeningradV)
wajeceA moxxaeH wAaHaron meOim parOoH wajicOaq moxxaeH Aael-jHwaaH Oal-dbar HacpardOijm Aaxxaer-xaam lparOoH׃ (HeLeningradV)

ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל־יהוה על־דבר הצפרדעים אשר־שם לפרעה׃ (HeLeningradoV)
wjcA mxH wAHrn mOm prOH wjcOq mxH Al-jHwH Ol-dbr HcprdOjm Axr-xm lprOH׃ (HeLeningradoV)

Egressique sunt Moyses et Aaron a pharaone; et clamavit Moyses ad Dominum pro sponsione ranarum, quam condixerat pharaoni. (NovaVulgata)

2.Mose 8,13 *

Und der HERR tat, wie Mose gesagt hatte. Die Frösche starben in den Häusern, in den Höfen und auf dem Felde. (Schlachter)
ἐποίησεν δὲ κύριος καθάπερ εἶπεν μωυσῆς καὶ ἐτελεύτησαν οἱ βάτραχοι ἐκ τῶν οἰκιῶν καὶ ἐκ τῶν ἐπαύλεων καὶ ἐκ τῶν ἀγρῶν (Septuaginta)
epoiehsen de kyrios kathaper eipen mohysehs kai eteleytehsan oi batrachoi ek tohn oikiohn kai ek tohn epayleohn kai ek tohn agrohn (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ יְהוָה כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן־הַבָּתִּים מִן־הַחֲצֵרֹת וּמִן־הַשָּׂדֹת׃ (HeLeningradV)
wajaOax jHwaaH kidbar moxxaeH wajaamutw HacpardOijm min-Habaatijm min-Hahacerot wmin-Haxaadot׃ (HeLeningradV)

ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן־הבתים מן־החצרת ומן־השדת׃ (HeLeningradoV)
wjOx jHwH kdbr mxH wjmtw HcprdOjm mn-Hbtjm mn-Hhcrt wmn-Hxdt׃ (HeLeningradoV)

Fecitque Dominus iuxta verbum Moysi, et mortuae sunt ranae de domibus et de villis et de agris; (NovaVulgata)

2.Mose 8,15 *

Da aber der Pharao sah, daß er Luft gekriegt hatte, verhärtete er sein Herz und hörte nicht auf sie, wie denn der HERR gesagt hatte. (Schlachter)
ἰδὼν δὲ φαραω ὅτι γέγονεν ἀνάψυξις ἐβαρύνθη ἡ καρδία αὐτοῦ καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτῶν καθάπερ ἐλάλησεν κύριος (Septuaginta)
idohn de pharaoh oti gegonen anapsyxis ebaryntheh eh kardia aytoy kai oyk eisehkoysen aytohn kathaper elalehsen kyrios (Septuaginta)

וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת־לִבֹּו וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃ ס (HeLeningradV)
wajarA parOoH kij HaajtaaH HaarwaahaaH wHakbed Aaet-libow wloA xxaamaO AaleHaem kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃ s (HeLeningradV)

וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את־לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ס (HeLeningradoV)
wjrA prOH kj HjtH HrwhH wHkbd At-lbw wlA xmO AlHm kAxr dbr jHwH׃ s (HeLeningradoV)

Videns autem pharao quod data esset requies, ingravavit cor suum et non audivit eos, sicut dixerat Dominus. (NovaVulgata)

2.Mose 8,16 *

Da sprach der HERR zu Mose: Sage zu Aaron: Strecke deinen Stab aus und schlage den Staub auf der Erde, daß er in ganz Ägyptenland zu Mücken werde. (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν εἰπὸν ααρων ἔκτεινον τῇ χειρὶ τὴν ῥάβδον σου καὶ πάταξον τὸ χῶμα τῆς γῆς καὶ ἔσονται σκνῖφες ἔν τε τοῖς ἀνθρώποις καὶ ἐν τοῖς τετράποσιν καὶ ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn eipon aarohn ekteinon teh cheiri tehn rabdon soy kai pataxon to chohma tehs gehs kai esontai skniphes en te tois anthrohpois kai en tois tetraposin kai en paseh geh aigyptoy (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן נְטֵה אֶת־מַטְּךָ וְהַךְ אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Aaemor Aael-AaHaron nTeH Aaet-maTkaa wHak Aaet-Oapar HaaAaaraec wHaajaaH lkinim bkaal-Aaeraec micraajim׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־מטך והך את־עפר הארץ והיה לכנם בכל־ארץ מצרים׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH Amr Al-AHrn nTH At-mTk wHk At-Opr HArc wHjH lknm bkl-Arc mcrjm׃ (HeLeningradoV)

Dixitque Dominus ad Moysen: “ Loquere ad Aaron: Extende virgam tuam et percute pulverem terrae, et sint scinifes in universa terra Aegypti ”. (NovaVulgata)

2.Mose 8,19 *

Da sprachen die Zauberer zu Pharao: Das ist Gottes Finger! Aber das Herz des Pharao war verstockt, daß er nicht auf sie hörte, wie der HERR gesagt hatte. (Schlachter)
εἶπαν οὖν οἱ ἐπαοιδοὶ τῷ φαραω δάκτυλος θεοῦ ἐστιν τοῦτο καὶ ἐσκληρύνθη ἡ καρδία φαραω καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτῶν καθάπερ ἐλάλησεν κύριος (Septuaginta)
eipan oyn oi epaoidoi toh pharaoh daktylos theoy estin toyto kai esklehryntheh eh kardia pharaoh kai oyk eisehkoysen aytohn kathaper elalehsen kyrios (Septuaginta)

וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל־פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא וַיֶּחֱזַק לֵב־פַּרְעֹה וְלֹא־שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃ ס (HeLeningradV)
wajoAmrw HaharTumijm Aael-parOoH AaecbaO AaeloHijm HiwA wajaehaezaq leb-parOoH wloA-xxaamaO AaleHaem kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃ s (HeLeningradV)

ויאמרו החרטמים אל־פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ס (HeLeningradoV)
wjAmrw HhrTmjm Al-prOH AcbO AlHjm HwA wjhzq lb-prOH wlA-xmO AlHm kAxr dbr jHwH׃ s (HeLeningradoV)

et dixerunt malefici ad pharaonem: “ Digitus Dei est hic ”. Induratumque est cor pharaonis et non audivit eos, sicut praeceperat Dominus. (NovaVulgata)

2.Mose 8,20 *

Da sprach der HERR zu Mose: Mache dich morgen frühe auf und tritt zum Pharao (siehe, er wird ans Wasser gehen!) und sprich zu ihm: So spricht der HERR: Laß mein Volk gehen, daß es mir diene! (Schlachter)
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ὄρθρισον τὸ πρωὶ καὶ στῆθι ἐναντίον φαραω καὶ ἰδοὺ αὐτὸς ἐξελεύσεται ἐπὶ τὸ ὕδωρ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν τάδε λέγει κύριος ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι λατρεύσωσιν ἐν τῇ ἐρήμῳ (Septuaginta)
eipen de kyrios pros mohysehn orthrison to prohi kai stehthi enantion pharaoh kai idoy aytos exeleysetai epi to ydohr kai ereis pros ayton tade legei kyrios exaposteilon ton laon moy ina moi latreysohsin en teh erehmoh (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יֹוצֵא הַמָּיְמָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Haxxkem baboqaer wHitjaceb lipnej parOoH HineH jowceA HamaajmaaH wAaamartaa Aelaajw koH Aaamar jHwaaH xxalah Oamij wjaOabdunij׃ (HeLeningradV)

ויאמר יהוה אל־משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃ (HeLeningradoV)
wjAmr jHwH Al-mxH Hxkm bbqr wHtjcb lpnj prOH HnH jwcA HmjmH wAmrt Aljw kH Amr jHwH xlh Omj wjObdnj׃ (HeLeningradoV)

Dixit quoque Dominus ad Moysen: “ Consurge diluculo et sta coram pharaone. Egredietur enim ad aquas, et dices ad eum: Haec dicit Dominus: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi. (NovaVulgata)

2.Mose 8,22 *

Und ich will an demselben Tage mit dem Lande Gosen, da mein Volk wohnt, etwas Besonderes tun, daß keine Hundsfliegen daselbst seien, damit du erfahrest, daß ich, der HERR, inmitten des Landes bin. (Schlachter)
καὶ παραδοξάσω ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τὴν γῆν γεσεμ ἐφ' ἧς ὁ λαός μου ἔπεστιν ἐπ' αὐτῆς ἐφ' ἧς οὐκ ἔσται ἐκεῖ ἡ κυνόμυια ἵνα εἰδῇς ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ κύριος πάσης τῆς γῆς (Septuaginta)
kai paradoxasoh en teh ehmera ekeineh tehn gehn gesem eph' ehs o laos moy epestin ep' aytehs eph' ehs oyk estai ekei eh kynomyia ina eidehs oti egoh eimi kyrios o kyrios pasehs tehs gehs (Septuaginta)

וְהִפְלֵיתִי בַיֹּום הַהוּא אֶת־אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיֹות־שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wHiplejtij bajowm HaHwA Aaet-Aaeraec goxxaen Aaxxaer Oamij Oomed OaalaejHaa lbiltij Haejowt-xxaam Oaarob lmaOan tedaO kij Aanij jHwaaH bqaeraeb HaaAaaraec׃ (HeLeningradV)

והפליתי ביום ההוא את־ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות־שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃ (HeLeningradoV)
wHpljtj bjwm HHwA At-Arc gxn Axr Omj Omd OljH lbltj Hjwt-xm Orb lmOn tdO kj Anj jHwH bqrb HArc׃ (HeLeningradoV)

Et segregabo in die illa terram Gessen, in qua populus meus est, ut non sint ibi muscae, et scias quoniam ego Dominus in medio terrae; (NovaVulgata)

2.Mose 8,24 *

Und der HERR tat also. Und eine Menge Hundsfliegen kamen in das Haus des Pharao und in die Häuser seiner Knechte, ja über ganz Ägyptenland; und das Land ward von den Hundsfliegen verseucht. (Schlachter)
ἐποίησεν δὲ κύριος οὕτως καὶ παρεγένετο ἡ κυνόμυια πλῆθος εἰς τοὺς οἴκους φαραω καὶ εἰς τοὺς οἴκους τῶν θεραπόντων αὐτοῦ καὶ εἰς πᾶσαν τὴν γῆν αἰγύπτου καὶ ἐξωλεθρεύθη ἡ γῆ ἀπὸ τῆς κυνομυίης (Septuaginta)
epoiehsen de kyrios oytohs kai paregeneto eh kynomyia plehthos eis toys oikoys pharaoh kai eis toys oikoys tohn therapontohn aytoy kai eis pasan tehn gehn aigyptoy kai exohlethreytheh eh geh apo tehs kynomyiehs (Septuaginta)

וַיַּעַשׂ יְהוָה כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב׃ (HeLeningradV)
wajaOax jHwaaH ken wajaaboA Oaarob kaabed bejtaaH parOoH wbejt Oabaadaajw wbkaal-Aaeraec micrajim tixxaahet HaaAaaraec mipnej HaeOaarob׃ (HeLeningradV)

ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל־ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃ (HeLeningradoV)
wjOx jHwH kn wjbA Orb kbd bjtH prOH wbjt Obdjw wbkl-Arc mcrjm txht HArc mpnj HOrb׃ (HeLeningradoV)

Fecitque Dominus ita; et venit musca gravissima in domos pharaonis et servorum eius et in omnem terram Aegypti, corruptaque est terra ab huiuscemodi muscis. (NovaVulgata)

2.Mose 8,25 *

Da berief der Pharao Mose und Aaron und sprach: Gehet hin, opfert eurem Gott in diesem Lande! (Schlachter)
ἐκάλεσεν δὲ φαραω μωυσῆν καὶ ααρων λέγων ἐλθόντες θύσατε τῷ θεῷ ὑμῶν ἐν τῇ γῇ (Septuaginta)
ekalesen de pharaoh mohysehn kai aarohn legohn elthontes thysate toh theoh ymohn en teh geh (Septuaginta)

וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל־מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ׃ (HeLeningradV)
wajiqraaA parOoH Aael-moxxaeH wlAaHaron wajoAmaer lkw zibhw leAloHejkaem baaAaaraec׃ (HeLeningradV)

ויקרא פרעה אל־משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃ (HeLeningradoV)
wjqrA prOH Al-mxH wlAHrn wjAmr lkw zbhw lAlHjkm bArc׃ (HeLeningradoV)

Vocavitque pharao Moysen et Aaron et ait eis: “ Ite, sacrificate Deo vestro in terra ”. (NovaVulgata)

2.Mose 8,26 *

Mose sprach: Das schickt sich nicht, daß wir also tun; denn wir würden dem HERRN, unserm Gott, der Ägypter Greuel opfern! Siehe, wenn wir dann der Ägypter Greuel vor ihren Augen opferten, würden sie uns nicht steinigen? (Schlachter)
καὶ εἶπεν μωυσῆς οὐ δυνατὸν γενέσθαι οὕτως τὰ γὰρ βδελύγματα τῶν αἰγυπτίων θύσομεν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν ἐὰν γὰρ θύσωμεν τὰ βδελύγματα τῶν αἰγυπτίων ἐναντίον αὐτῶν λιθοβοληθησόμεθα (Septuaginta)
kai eipen mohysehs oy dynaton genesthai oytohs ta gar bdelygmata tohn aigyptiohn thysomen kyrioh toh theoh ehmohn ean gar thysohmen ta bdelygmata tohn aigyptiohn enantion aytohn lithobolehthehsometha (Septuaginta)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכֹון לַעֲשֹׂות כֵּן כִּי תֹּועֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת־תֹּועֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ׃ (HeLeningradV)
wajoAmaer moxxaeH loA naakown laOaxowt ken kij towOabat micrajim nizbah lajHwaaH AaeloHejnw Hen nizbah Aaet-towOabat micrajim lOejnejHaem wloA jisqlunw׃ (HeLeningradV)

ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃ (HeLeningradoV)
wjAmr mxH lA nkwn lOxwt kn kj twObt mcrjm nzbh ljHwH AlHjnw Hn nzbh At-twObt mcrjm lOjnjHm wlA jsqlnw׃ (HeLeningradoV)

Et ait Moyses: “ Non potest ita fieri: abominationes enim Aegyptiorum immolabimus Domino Deo nostro; quod si mactaverimus ea, quae colunt Aegyptii, coram eis, lapidibus nos obruent. (NovaVulgata)

2.Mose 8,27 *

Drei Tagereisen weit wollen wir in d